195
ועזבתים והסתרתי פני גו'", אין הקב"ה עוזב באמת ח"ו את בנ"י, אלא זהו רק "כמו שאיני רואה כו'", אבל האמת היא שהקב"ה רואה ומרגיש צרתם של ישראל, ועוד זאת, ש"בכל צרתם לו צר"16, והוא נמצא באותה צרה. ואדרבה, כל כוונת ההסתר פנים היא רק כדי לעורר את בנ"י לשוב אל ה', וכדלקמן סעיף ו בארוכה — ודבר זה מדגיש גודל אהבתו של הקב"ה לבנ"י בכל מצב שהם17.
וזהו גם הקשר והשייכות לעשי"ת, כביאור רבינו הזקן18 בהא שארז"ל19 שבעשי"ת הקב"ה הוא "קרוב" לבנ"י — "שנקרא קרוב אלא שנתרחק ונסתר ממנו, והוא כמו למשל בן שהוא אצל אביו בביתו אלא שהאב מסתיר פניו ממנו בכדי שבנו יתן אל לבו האהבה ויתגלה אהבתו ביתר שאת, וכאשר יכיר הבן שהאב הוא בכאן ומסתיר פניו ממנו אזי בודאי תגדל אהבתו בבחי' גילוי יותר".
ב. והנה נתבאר פעמים רבות, שנוסף על הרמזים שבפרש"י עה"ת — הרי לכל לראש ענינו לפרש פשוטו של מקרא.
ובנדו"ד צריך להבין פירושו של רש"י, ש"והסתרתי פני" פירושו "כמו שאיני רואה בצרתם":
ברא"ם מבאר, ש"הסתרת פני הקב"ה היא העדר השגחתו ונקרא הסתר פנים מפני שכל מי שאין פניו רואות את הדבר אינו משגיח בו, וזהו מה שכיון הרב באמרו כמו שאיני רואה בצרתם".
אבל צריך ביאור: לכאורה הפירוש הפשוט של הסתר פנים שלמעלה הוא, ביטוי מצב של כעס כו' — היפך הברכה20 ד"יאר ה' פניו אליך"21, המורה על שמחת הקב"ה בבני ישראל, כפרש"י שם22 "יראה לך פנים שוחקות פנים צהובות".
וכמו הנהגת אב עם בנו, דכשהאב מראה לבנו פנים שוחקות ה"ז מורה על גילוי אהבתו אליו, וכשכועס עליו הוא מסתיר פניו ממנו.
ואמאי שבק רש"י פירוש זה בהסתר פנים שלמעלה23 — שהוא (א) בהתאם להתחלת הכתוב "וחרה אפי", (ב) דבר השייך לכללות ה"פנים" — ומפרש דקאי על העדר השגחתו, השייך (רק) ל"עיני ה'" (ולא לכללות ה"פנים")24.
הערות
- 16. ישעי' סג, ט. וראה רש"י שמות ג, ב. ג, יד. נצבים ל, ג.
- 17. ולהעיר מהפי' (בעה"ת, חזקוני ועוד כאן) ש"והסתרתי פני גו'", "זהו דרך חבה", וכמו אב שאינו יכול לראות בצרת בנו מפני שרחמיו עליו (ולהעיר מאוה"ח כאן). ובכלי יקר סוף פרשתנו מפרש ש"פני" הנזכרים כאן הם פנים של זעם, ש"יסתיר ה' פני זעמו. . מסתיר פנים של כעס ממנו והכל שרי ומחיל". ע"ש. אלא שפרש"י עה"ת הוא ע"פ פשש"מ, ובפשטות "והסתרתי גו'" הוא המשך ל"וחרה אפי גו'" (ורק שבזה גופא יש פרט חיובי, שהוא רק "כמו כו'", כבפנים).
- 18. לקו"ת תבא מא, סע"ד.
- 19. ר"ה יח, א (ע"פ גירסת הר"ח). וראה לקמן ע' 200 הערה 3.
- 20. ראה חדא"ג מהרש"א חגיגה ה, סע"א. וראה אוה"ת פרשתנו עה"פ.
- 21. נשא ו, כה. אוה"ת שבהערה הקודמת.
- 22. וראה לקו"ש חל"ג ע' 54.
- 23. או שהו"ל לפרש כת"א (וכן תיב"ע) "ואסלק שכינתי" (ע"ד רש"י בחוקותי כו, ל. ועוד). וראה הערה 39.
- 24. ואף שמצינו הסתרת פנים לענין ראי', כמו "ויסתר משה פניו כי ירא מהביט גו'" (שמות ג, ו) — הרי אצל הקב"ה, שלא שייך לומר שאינו רואה (רק "כמו שאינו רואה"), כדלקמן סעיף ד — לכאורה מתאים יותר לפרש שהסתר פנים הוא ביטוי של כעס כו', כבפנים.
רש"י על שמות ג׳:ב׳ - הטקסט מספריא
בלבת אש. בְּשַׁלְהֶבֶת אֵשׁ – לִבּוֹ שֶׁל אֵשׁ, כְּמוֹ "לֵב הַשָּׁמַיִם" (דברים ד'), "בְּלֵב הָאֵלָה" (שמואל ב י"ח); וְאַל תִּתְמַהּ עַל הַתָּי"ו, שֶׁיֵּשׁ לָנוּ כַיּוֹצֵא בוֹ, "מָה אֲמֻלָה לִבָּתֵךְ" (יחזקאל ט"ז):
מתוך הסנה. וְלֹא אִילָן אַחֵר, מִשּׁוּם "עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה" (תהילים צא טו):
אכל. נֶאֱכָל, כְּמוֹ "לֹא עֻבַּד בָּהּ" (דברים כ"א), "אֲשֶׁר לֻקַּח מִשָּׁם" (בראשית ג'):
בלבת אש means IN A FLAME OF FIRE, i. e. in the very heart of (לב) the fire. Similarly is לב used of inanimate objects in: (Deuteronomy 4:11) “in the heart of (לב) heaven”; (II Samuel 18:14) “in the midst of (לב) the terebinth”. Do not be puzzled by the ת, although the ordinary word for heart, לב. does not require the suffix ת in the construct form, because we have another example of this form, viz., (Ezekiel 16:30) “how weak is thy heart (לבתך)”.
מתוך הסנה OUT OF THE MIDST OF A BUSH (a thornbush) — and not from any other tree, in accordance with the idea (Psalms 91:15) “I will be with him in trouble” (Midrash Tanchuma, Shemot 14).
אֻכָּל means DEVOURED, eaten. It is of the same grammatical form as, (Deuteronomy 21:3) “which hath not been wrought with (עֻבַּד)”; (Genesis 3:23) “whence he was taken (לֻקַח):
רש"י על ויקרא כ״ו:ל׳ - הטקסט מספריא
במתיכם. מִגְדָּלִים וּבִירָנִיּוֹת:
חמניכם. מִין עֲ"זָ שֶׁמַּעֲמִידִין עַל הַגַּגּוֹת, וְעַל שֵׁם שֶׁמַּעֲמִידִין בַּחַמָּה, קְרוּיִין חַמָּנִים (ספרא ויקרא י"ט):
ונתתי את פגריכם. תְּפוּחֵי רָעָב הָיוּ, וּמוֹצִיאִים יִרְאָתָם מֵחֵיקָם וּמְנַשְּׁקִים אוֹתָם, וּכְרֵיסָן נִבְקַעַת וְנוֹפֵל עָלֶיהָ (ספרא; סנהדרין ס"ג):
וגעלה נפשי אתכם. זֶה סִלּוּק שְׁכִינָה (ספרא):
במתיכם YOUR HIGH PLACES — towers and castles.
חמניכם SUN IMAGES — a kind of idols which they used to set on their roofs; and because they were placed in the sun (חמה) they are called “sun images” (חמנים) (Sifra, Kedoshim, Section 1 11).
ונתתי את פגריכם AND I WILL CAST YOUR CARCASSES [UPON THE CARCASSES OF YOUR IDOLS] —[This actually happened, for it is related (Sifra, Bechukotai, Chapter 6 4; Sanhedrin 63b) that] people were once swollen from starvation during a siege, and yet they took their idols from their bosom and kissed them, and whilst they were so doing each person’s belly burst open and he fell to the ground upon it (the idol).
וגעלה נפשי אתכם AND MY SOUL SHALL LOATHE YOU — This refers to the departure of the Shechinah from their midst (Sifra, Bechukotai, Chapter 6 4).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

