ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך לד וילך שיחה ב

195

ועזבתים והסתרתי פני גו'", אין הקב"ה עוזב באמת ח"ו את בנ"י, אלא זהו רק "כמו שאיני רואה כו'", אבל האמת היא שהקב"ה רואה ומרגיש צרתם של ישראל, ועוד זאת, ש"בכל צרתם לו צר"¹⁶, והוא נמצא באותה צרה. ואדרבה, כל כוונת ההסתר פנים היא רק כדי לעורר את בנ"י לשוב אל ה', וכדלקמן סעיף ו בארוכה — ודבר זה מדגיש גודל אהבתו של הקב"ה לבנ"י בכל מצב שהם¹⁷.

וזהו גם הקשר והשייכות לעשי"ת, כביאור רבינו הזקן¹⁸ בהא שארז"ל¹⁹ שבעשי"ת הקב"ה הוא "קרוב" לבנ"י — "שנקרא קרוב אלא שנתרחק ונסתר ממנו, והוא כמו למשל בן שהוא אצל אביו בביתו אלא שהאב מסתיר פניו ממנו בכדי שבנו יתן אל לבו האהבה ויתגלה אהבתו ביתר שאת, וכאשר יכיר הבן שהאב הוא בכאן ומסתיר פניו ממנו אזי בודאי תגדל אהבתו בבחי' גילוי יותר".

ב. והנה נתבאר פעמים רבות, שנוסף על הרמזים שבפרש"י עה"ת — הרי לכל לראש ענינו לפרש פשוטו של מקרא.

ובנדו"ד צריך להבין פירושו של רש"י, ש"והסתרתי פני" פירושו "כמו שאיני רואה בצרתם":

ברא"ם מבאר, ש"הסתרת פני הקב"ה היא העדר השגחתו ונקרא הסתר פנים מפני שכל מי שאין פניו רואות את הדבר אינו משגיח בו, וזהו מה שכיון הרב באמרו כמו שאיני רואה בצרתם".

אבל צריך ביאור: לכאורה הפירוש הפשוט של הסתר פנים שלמעלה הוא, ביטוי מצב של כעס כו' — היפך הברכה²⁰ ד"יאר ה' פניו אליך"²¹, המורה על שמחת הקב"ה בבני ישראל, כפרש"י שם²² "יראה לך פנים שוחקות פנים צהובות".

וכמו הנהגת אב עם בנו, דכשהאב מראה לבנו פנים שוחקות ה"ז מורה על גילוי אהבתו אליו, וכשכועס עליו הוא מסתיר פניו ממנו.

ואמאי שבק רש"י פירוש זה בהסתר פנים שלמעלה²³ — שהוא (א) בהתאם להתחלת הכתוב "וחרה אפי", (ב) דבר השייך לכללות ה"פנים" — ומפרש דקאי על העדר השגחתו, השייך (רק) ל"עיני ה'" (ולא לכללות ה"פנים")²⁴.

הערות

16. ישעי' סג, ט. וראה רש"י שמות ג, ב. ג, יד. נצבים ל, ג.
17. ולהעיר מהפי' (בעה"ת, חזקוני ועוד כאן) ש"והסתרתי פני גו'", "זהו דרך חבה", וכמו אב שאינו יכול לראות בצרת בנו מפני שרחמיו עליו (ולהעיר מאוה"ח כאן). ובכלי יקר סוף פרשתנו מפרש ש"פני" הנזכרים כאן הם פנים של זעם, ש"יסתיר ה' פני זעמו. . מסתיר פנים של כעס ממנו והכל שרי ומחיל". ע"ש. אלא שפרש"י עה"ת הוא ע"פ פשש"מ, ובפשטות "והסתרתי גו'" הוא המשך ל"וחרה אפי גו'" (ורק שבזה גופא יש פרט חיובי, שהוא רק "כמו כו'", כבפנים).
18. לקו"ת תבא מא, סע"ד.
19. ר"ה יח, א (ע"פ גירסת הר"ח). וראה לקמן ע' 200 הערה 3.
20. ראה חדא"ג מהרש"א חגיגה ה, סע"א. וראה אוה"ת פרשתנו עה"פ.
21. נשא ו, כה. אוה"ת שבהערה הקודמת.
22. וראה לקו"ש חל"ג ע' 54.
23. או שהו"ל לפרש כת"א (וכן תיב"ע) "ואסלק שכינתי" (ע"ד רש"י בחוקותי כו, ל. ועוד). וראה הערה 39.
24. ואף שמצינו הסתרת פנים לענין ראי', כמו "ויסתר משה פניו כי ירא מהביט גו'" (שמות ג, ו) — הרי אצל הקב"ה, שלא שייך לומר שאינו רואה (רק "כמו שאינו רואה"), כדלקמן סעיף ד — לכאורה מתאים יותר לפרש שהסתר פנים הוא ביטוי של כעס כו', כבפנים.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.