276
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ובאופן דמוסיף והולך ואור. ובשנה זו, שהיא תמימה (להביא את חדש העבור) וחדשי' שלימים
(חשון וכסלו מלאים) -- תהי' התמימות והשלימות בכל עניגי השנה, הגשמיים והרוחניים, הכלליים והפרטיים,
ובפרט אשר תיכף לראש השנה
-- הן בחו"ל והן באהקת"ו, שגם שם ר"ה שני ימים. ואפילו בזמן שהיו קובעין על הראי' (לבנ*י אשר בגולה ולרוב בני ארץ ישראל, ולפעמים רבות -- אפילו בירושלים עצמה) --
הוא יום שבת קדש, אשר אין עצב עמה, ופרש שבתכם לא קאמר, ואדרבה -- עליו נאמר ברכת ה' היא תעשיר ומענגין אותו -- מלמעלה ולמטה - עונג גשמי ועונג רוחני גם יחד.
(ממכתב מוצש"ק כ"ף כסלו, ה'תשכ"ז)
₪7
נעם לי לקבל מכתבו ממוצש"ק, בו מודיע עכ"פ בכללות מחגיגת
יום הבהיר יום גאולתנו ופדות נפשנו, ואשר גם חבריו שי' השתתפו בזה ומסר להם מה שכתבתי אליו, שהרי זה נוגע לכאו"א מהם,
הערות
- 1. תמימה (להביא : ערכין לא, א, ועייג'ייכ רשימות הצ"צ לתהלים עה"פ תורת ה' תמימה (ס"ק ד, ח).
- 2. שלימים , , מלאים: ראה רמב"ם הל' קדה"ה פ"ח היו.
- 3. לראש השנה : וכן לר"ה לדא"ח, ייט כסלו.
- 4. בזמן , . עצמה : רמב"ם הל' קדה"ח פיה ה"זדח (וכ"פ בשו"ע אדה"ז סתיר סיד). ודלא כפרש"י ר"ה יח, סע"א (משא"כ בתוס' שם). וראה לח"מ הל' קדה"ח פיג ה"ט.
- 5. ולפעמים רבות : בזח"ג (רלא, א) ר"ה הוה בכל זימנא תרין יומין אינון . . ולא חה -- ויל"פ שזהו הוספת (ודיוק) אדה"ז בלקו"ת חד"ה יחיעו מיומים (דברים סג, ב) ,ר"ה לעולם ב' ימים אפי' בזמן שהיו מקדשין ע"פ הראי'" -- ההדגשה בזה ,אפי" בזמן כו'" -- ולא ,לעולם" ממש, וראה פע"ה ש' ר"ה ספ"ד ,ב' ימים של ר"ה . . נוהגים תמיד , . קודם החורבן הי" כח בידינו . . ביום א' אך עתה אחר החורבן בהכרח לעשות ב' ימים כמ"ש בזהר". -- ובירוש' עירובין (פ"ג ה"ט) שב' ימי ר"ה מתקנת נביאים הראשונים ובתוספתא ר"ה (פ"א ה"י) שבימי משה קרה ב' ימי ריה.
- 6. אין עצב עמה: ירוש' ברכות ב, ז.
- 7. ופרש . . קאמר: זח"ב פח, ב. תו"א ר"פ ח"ש. דרמ"צ מצות לא תבערו אש.
- 8. עליו נאמר: ירוש' שם.
- 9. ועונג רוחני : ראה שו"ע אדה"ז סרפ"ח ס"ב
משנה תורה, הלכות קידוש החודש ח׳ - הטקסט מספריא
חדשה של לבנה תשעה ועשרים יום ומחצה ותשצ"ג חלקים כמו שביארנו. ואי אפשר לומר שראש החדש יהיה במקצת היום עד שיהיה מקצת היום מחדש שעבר ומקצתו מהבא. שנאמר עד חדש ימים מפי השמועה למדו שימים אתה מחשב לחדש ואי אתה מחשב שעות.
לפיכך עושין חדשי הלבנה מהן חדש חסר ומהם חדש מלא. חדש חסר תשעה ועשרים יום בלבד ואע"פ שחדשה של לבנה יתר על זה בשעות. וחדש מלא משלשים יום ואף על פי שחדשה של לבנה פחות מזה בשעות. כדי שלא לחשב שעות בחדש אלא ימים שלמים.
אילו היה חדשה של לבנה תשעה ועשרים יום ומחצה בלבד היו כל השנים חדש מלא וחדש חסר. ויהיו ימי שנת הלבנה שנ"ד, ששה חדשים חסרים וששה חדשים מלאים. אבל מפני החלקים שיש בכל חדש וחדש יותר על חצי היום יתקבץ מהן שעות וימים. עד שיהיו מקצת השנים חדשים חסרים יותר על המלאים ובמקצת השנים חדשים מלאים יותר על החסרים.
יום שלשים לעולם עושין אותו ראש חדש בחשבון זה. אם היה החדש שעבר חסר יהיה יום שלשים ראש חדש הבא. ואם יהיה החדש שעבר מלא יהיה יום שלשים ראש חדש הואיל ומקצתו ראש חדש. ויהיה תשלום החדש המלא שעבר. ויהיה יום אחד ושלשים ראש חדש הבא וממנו הוא המנין. והוא יום הקביעה. ולפיכך עושין ראשי חדשים בחשבון זה חדש אחד יום אחד בלבד וחדש אחד שני ימים.
סדר החדשים המלאים והחסרים לפי חשבון זה כך הוא. תשרי לעולם מלא. וטבת לעולם חסר. ומטבת ואילך אחד מלא ואחד חסר על הסדר. כיצד טבת חסר שבט מלא. אדר חסר ניסן מלא. אייר חסר סיון מלא. תמוז חסר אב מלא. אלול חסר. ובשנה המעוברת אדר ראשון מלא ואדר שני חסר.
נשארו שני החדשים שהן מרחשון וכסליו. פעמים יהיו שניהם מלאים ופעמים יהיו שניהם חסרים ופעמים יהיה מרחשון חסר וכסליו מלא. ושנה שיהיה בה שני חדשים אלו מלאים היא שנקראו חדשיה שלמים. ושנה שיהיו בה שני חדשים אלו חסרים נקראו חדשיה חסרין. ושנה שיהיה בה מרחשון חסר וכסליו מלא נקראו חדשיה כסדרן.
דרך ידיעת השנה אם חדשיה מלאים או חסרין או כסדרן לפי חשבון זה כך הוא. תדע תחלה יום שנקבע בו ראש השנה שתרצה לידע סדור חדשיה כמו שביארנו בפרק שביעי. ותדע יום שיקבע בו ראש השנה שלאחריה, ותחשב מנין הימים שביניהן חוץ מיום הקביעה של זו ושל זו. אם תמצא ביניהן שני ימים יהיו חדשי השנה חסרין. ואם תמצא ביניהם שלשה ימים יהיו כסדרן. ואם תמצא ביניהם ארבעה ימים יהיו חדשי השנה שלמים.
במה דברים אמורים כשהיתה השנה שתרצה לידע סדור חדשיה פשוטה. אבל אם היתה מעוברת. אם תמצא בין יום קביעתה ובין יום קביעת שנה שלאחריה ארבעה ימים יהיו חדשי אותה שנה המעוברת חסרים. ואם תמצא ביניהם חמשה ימים יהיו כסדרן. ואם תמצא ביניהם ששה יהיו שלמים.
כיצד הרי שרצינו לידע סידור חדשי שנה זו. והיה ראש השנה בחמישי והיא פשוטה וראש השנה שלאחריה בשני בשבת. נמצא ביניהן שלשה ימים. ידענו ששנה זו חדשיה כסדרן. ואילו היה ראש השנה שלאחריה בשלישי היו חדשי השנה זו שלמים. ואילו היה ראש השנה בשנה זו בשבת ובשנה שלאחריה בשלישי בשבת היו חדשי שנה זו חסרין. ועל דרך זו תחשב לשנה המעוברת כמו שביארנו.
יש שם סימנין שתסמוך עליהם כדי שלא תטעה בחשבון סידור חדשי השנה והן בנויין על עיקרי זה החשבון והקביעות והדחיות שביארנו דרכם. ואלו הן. כל שנה שיהיה ראש השנה בה בשלישי תהיה לעולם כסדרן לפי חשבון זה. בין פשוטה בין מעוברת. ואם יהיה ראש השנה בשבת או בשני לא תהיה כסדרן לעולם בין בפשוטה בין במעוברת. ואם יהיה ראש השנה בחמישי. אם פשוטה היא אי אפשר שיהיו חדשיה חסרים לפי חשבון זה. ואם מעוברת היא אי אפשר שיהיו חדשיה כסדרן לפי חשבון זה
מצוטט בעמוד אחד
אגרות קודש 1
- כרך ד ‹ תתסט לקו"ש ח"י ע' 276
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.