206

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

הכפורים לסוכות16), אשר אז קוראים פרשה זו בתורה.

ב. "כל מי שאינו בוכה

בעשרת ימי תשובה..."

כדי להבין זאת, יש להקדים ולבאר את הנאמר בכתבי האריז"ל17, ש"כל18 מי שאינו בוכה בעשרת ימי תשובה19 אין נשמתו שלימה". ההסבר לכך בפשטות הוא: בעשרת ימי תשובה, כדברי חז"ל20, הקדוש־ברוך־הוא הוא "בהמצאו" ו"(בהיותו) קרוב"21 לכל יהודי, כלשון החסידות22 – "קירוב המאור אל הניצוץ". ואם גם אז, בזמן כה נעלה, אין היהודי מתעורר לתשובה, עד לאופן של בכי, הרי "אין נשמתו שלימה". נשמתו "נתרחקה לגמרי...", ולפיכך "אין לה התעוררות לשוב אל בית אביה"23.

אך נדרש הסבר: מן הביטוי "כל מי שאינו בוכה... אין נשמתו שלימה" מובן, שהכוונה היא לכל יהודי ממש, אפילו צדיק גמור [אשר לכן24 נאמר25 גם על האריז"ל: "הרב זלה"ה היה נוהג לבכות בראש השנה וביום כפור"]. ולכאורה, בפשטות, תשובה, ובמיוחד מתוך בכי, היא על חטאים ועוונות, אשר צדיק גמור נקי מהם לחלוטין, ואם כך, כיצד ייתכן לדרוש מצדיק גמור להתעורר בתשובה, עד כדי כך, שאם הוא אינו בוכה בעשרת ימי תשובה, הרי זו הוכחה לכך ש"אין נשמתו שלימה"?!

הערות

  1. 16. להעיר, שפעם למחרת יוהכ"פ אמר כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע "איצטער ערשט דארפן תשובה טאן" (הובא ונתבאר בהקדמה לקונט' צז – נדפס בסה"מ תש"ט. לקו"ש חי"ד ע' 400). וראה לקמן הערה 72.
  2. 17. פע"ח שער השופר פ"ה. שער הכוונות דרושי ר"ה (קודם דרוש א). סידור האריז"ל סוף סדר הנסירה.
  3. 18. גירסתנו בכתהאריז"ל שם הוא: "מי שאינו בוכה" (בלי תיבת "כל"). אבל בכ"מ בדא"ח (לקו"ת תצא לו, ג. ר"ה נה, ד. דרך חיים יג, ריש ע"ד. כא, רע"א. ועוד) הובא "כל מי כו'". וראה לקמן הערה 41.
  4. 19. בפע"ח, סי' האריז"ל ושה"כ שם נזכר רק ר"ה ויוהכ"פ (וכ"ה בלקו"ת תצא שם. לז, ד). אבל בד"ח יג, ריש ע"ד (מ"כתבי המקובלים") וכא, רע"א (מ"ס' הקבלה"): בעשי"ת. (בלקו"ת נצבים " מה, ד – מכהאריז"ל: בימים נוראים. בלקו"ת ר"ה נה, ד – מכהאריז"ל: בר"ה).
  5. 20. ר"ה יח, א. וש"נ. רמב"ם הל' תשובה פ"ב ה"ו.
  6. 21. ישעי' נה, ו. בגמרא ורמב"ם שם, הובא לענין עשרה ימים שבין ר"ה ליו"כ רק "בהמצאו". וראה גם ד"ח (כד, סע"ד), ש"קראוהו בהיותו קרוב" הוא ביו"כ, אבל בר"ה ועשי"ת הוא רק "דרשו ה' בהמצאו". אבל בכ"מ בדא"ח (לקו"ת תבא מא, סע"ד. מג, סע"ד. ש"ש סו, ריש ע"ב. ד"ח יג, ריש ע"ד. כא, סע"ב. צא, א. ועוד), וראה גם ר"ח לר"ה שם, שגם בהיותו קרוב" קאי על עשי"ת.
  7. 22. ד"ח יג, ריש ע"ד. כא, סע"ב. צא, א.
  8. 23. שם כא, סע"א ואילך.
  9. 24. בטעמי המצות פ' קדושים (הובא ונתבאר בדרמ"צ כח, א ואילך): "ולכן נוהג מורי ז"ל לומר פרטי הוידוים כו' כי כל ישראל הם גוף אחד". אבל ממה ש"הרב זלה"ה כו'" (מקומות שבהערה הבאה) בא בהמשך ל"מי שאינו בוכה כו' אין נשמתו שלימה", משמע שבזה יש גם הענין המבואר בפנים.
  10. 25. סידור האריז"ל שם. וכ"ה בפע"ח ובשה"כ שם.

מצוטט ב־8 עמודים

לקוטי שיחות 1
  1. כרך לג ‹ י"ב ­י"ג תמוז ‹ שיחה א ‹ 141 לקו"ש ח"ט ע' 206
תורת מנחם 7
  1. מא - שנת תשכ"ה - חלק ראשון ‹ בס"ד. ר"ד* ז-ט** תשרי, ה'תשכ"ה לקו"ש ח"ט ע' 206
  2. לה - שנת תשכ"ג - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשכ"ג לקו"ש ח"ט ע' 206
  3. נא - שנת תשכ"ח - חלק ראשון ‹ שיחת ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשכ"ח לקו"ש ח"ט ע' 206
  4. נא - שנת תשכ"ח - חלק ראשון ‹ שיחת יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשכ"ח לקו"ש ח"ט ע' 206
  5. נא - שנת תשכ"ח - חלק ראשון ‹ ר"ד בעת הסעודות דחג הסוכות, ה'תשכ"ח לקו"ש ח"ט ע' 206
  6. נד - שנת תשכ"ט - חלק ראשון ‹ שיחת ש"פ האזינו, י"ג תשרי, ה'תשכ"ט לקו"ש ח"ט ע' 206
  7. ע - שנת תשל"ג - חלק ראשון ‹ יום ה' פ' האזינו, וא"ו תשרי, ה'תשל"ג לקו"ש ח"ט ע' 206

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.