שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כו ט'תתעח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
און דאָס וועט אויך מקרב זיין און צו איילן דעם חירות האמיתי – די גאולה האמתית והשלימה על ידי משיח צדקנו.
9 מדרש תהלים (ע , א) : עה"פ למנצח לדוד להזכיר אלהים להצילני ה' לעזרתי חושה.
תהלים סט : הקאַפּיטל שמתחילים לומר בי"א ניסן השתא, ע"פ המנהג המקובל מהבעש"ט לומר בכל יום הקאַפּיטל תהלים המתאים לשנות חייו – ראה בארוכה סה"מ י"א ניסן ח"א ע' 1 ואילך. וש"נ.
ראש לרגלים : ר"ה ד, א. ובפיה"מ ובר"ח שם .
דער געבורטסטאָג : יחזקאל טז. תו"א ר"פ וארא. ובכ"מ.
צוויי מצות-עשה : כריתות בתחלתה.
שטראָף . . כרת : להעיר מדחז"ל עה"פ בדמייך חיי גו' בדמייך חיי (יחזקאל טז, ו) שהכוונה לדם מילה ולדם פסח (תרגום שם . ובתיב"ע בא (יב, יג). פדר"א פכ"ט וזח"ב (לה, ב) דגם מדם מילה נתנו לאות על הבתים).
דער וואָס . . פסח : בא יב, מח. וביבמות (עד, א) דערלות בפסח כתיבא. וברש"י פסחים (סא, ב) ד"ה ערלה דאיסור אכילת ערל בקדשים ילפינן מפסח. וראה ירוש' יבמות ר"פ הערל.
נאָך דער צייט : אבל "כל יום ויום שיעבור כו' ה"ה מבטל מ"ע" "ולא נתלה למשה רבנו עלי' אפי' שעה אחת אע"פ שהי' בדרך" (רמב"ם הל' מילה פ"א ה"ב וספ"ג). ובנוגע לכרת ראה רמב"ם שם פ"א ה"ב ובראב"ד וכו'.
אויך די קינדער : יבמות (ע, ב): מילת זכריו ועבדיו מעכבת (וכ"ה ברמב"ם הל' ק"פ פ"ה ה"ה , אבל ראה מכילתא בא (יב, מח)). אבל שאני מילת עבד דאינו מציאות בפ"ע וכו' (עיין צפע"נ – להרגצובי – מהד"ת ע' 84 ואילך. נזיר סא, א. ועוד).
אַ זון : ובת – כמאן דמהילא דמיא (ע"ז כז, א). ועפ"ז יש להסביר הא דטבילת אמהותיו מעכבתו כו' שהטבילה לשפחות כמילה לעבדים (רמב"ם הל' ק"פ שם . וראה מכילתא שם : שפחותי').
ניט ברענגען : ואם חייב כרת על שלא מלם ובמילא לא הביא קרבן פסח – ראה צפע"נ על הרמב"ם ריש הל' מילה.
קרבן פסח . . נאָר . . בית המקדש : ידועה השקו"ט בזה מתחיל מס' כפתור ופרח פ"ו. שו"ת חת"ס חיו"ד סרל"ו. שו"ת בנין ציון ועוד. ולהעיר מברכת אשר גאלנו: שמחים בבנין עירך כו' ונאכל שם כו' הפסחים (פסחים קטז, ב)*.
*) א) פשוט שהכוונה ב"בנין עירך" הוא לבנין ירושלים שיהי' בזמן הגאולה – שלזה מתכוונים בתפלת י"ח ג"פ בכל יום: ולירושלים עירך ברחמים תשוב כו' ובנה אותה ב"ב בנין עולם וחותמים ברוך אתה ה' בונה ירושלים. ונכלל במש"כ הרמב"ם (הל' מלכים ספי"א) "משיח . . ובנה מקדש". (ומ"ש הרמב"ם "ובנה מקדש " – כי דוקא בנין מקדש במקומו מהסימנים על "משיח בודאי"). ובכתוב (תהלים קמז, ב) – "בונה ירושלים ה'" . וראה מכתב כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע (הו"ל בקובץ מכתבים (מימיוגרף) קובץ ראשון מכתב ט') בביאור דחז"ל (ברכות מט, א. זח"א קלד, א. מהנ"ע בזהר שם קלט, א. וראה ירושלמי מע"ש פ"ה ה"ב ) בכתוב זה וסיומו נדחי ישראל יכנס.
ב) מובן שההערה באה רק להעיר, כי אין בנוסח הברכה הכרעה בנוגע להשקו"ט דאפשריות הקרבת ק"פ בזמה"ז – שהרי הברכה וסיומה הן בנוגע לגאולה , אלא שמפרש שאז נאכל וכו'.
(משיחת שבת-הגדול ה'תש"ל )
דורך משיח צדקנו : רמב"ם הל' מלכים ספי"א.
אויפן נאָמען פון קרבן פסח : כשאר המועדים שנקראו ע"ש הנעשה בהם (ולא ע"ש שבעת יצי"מ פסח גו').
העכסטע וויכטיקייט פון ח ינוך : להעיר מ"הכרזת אאמו"ר (הוא אדמו"ר מהורש"ב נ"ע) באחת ההתועדות: אָט אזוי ווי הנחת תפלין בכל יום איז אַ מצוה דאורייתא אויף יעדען אידן, אָהן אַ חילוק צי אַ גדול בתורה, צי אַ איש פשוט, אַזוי איז אַ חוב גמור אויף יעדען אידען, צו טראכטען יעדען טאָג אַ האַלבע שעה וועגען דעם חינוך פון קינדער, און טאָן אַלץ, וואָס עס איז בכוחו צו טאָן און יתר מכפי כחו, זעהן פועל זיין ביי די קינדער, אַז זיי זאָלן געהן אין דעם דרך וואָס מען איז זיי מדריך" (היום יום כב טבת).
אין דער הגדה : וראה פסחים קטז, א. ועוד.
כאן הבן שואל : הבן העליון ובו הי' פרעה הרשע כופר כו' הבן הנעים לקיים מצות כי ישאלך בנך (סי' האריז"ל).
והגדת לבנך : בא יג, ח. וראה אוה"ת להצ"צ שם ע' שך.
פסח הוא . . רחמנות . . "שפּרינגט" : בא יב, יא-יג. במכילתא, ובפרש"י שם . וראה "בכללות הענין דפסח שהוא בחי' הדילוג" בתו"ח לאדמו"ר האמצעי לשמות (קצא ואילך).
משכו . . במצוה : בא יב, כא. ובמכילתא שם .
פון "זמן חירותנו" : להעיר אשר קרבן פסח נאכל על השובע (פסחים ע, א. וראה שו"ע אדה"ז ר"ס תע"ז) וכו' – רק חירות, משא"כ מצה שיש בה גם הענין דלחם עוני. ולהעיר מענין מצות (חסר ומלא) מצה דקודם חצות ולאחר חצות בלקו"ת צו ד"ה ששת ימים, ובכ"מ, ומהם ד"ה מצה זו, תר"ם. סד"ה אור לי"ד ה'ש"ת .
פּראַווען פסח : שנקודת החג ובפרט דקרבן פסח היא "שיזכרו היהודים לעולם הנסים הגדולים שעשה להם השי"ת ביצי"מ" (חינוך מצוה ה' ).
דאָס וועט . . צו איילן : ראה מדרש תהלים (ע, א): אמר דוד כו' אני מזכיר והצילני כו', למעלה מן הפרשה (תהלים סט, לו-לז) כי אלקים יושיע ציון ויבנה ערי יהודא, הרי הדיר בנוי', וישבו שם וירשוה וזרע עבדיו ינחלוה ואוהבי שמו ישכנו בה, הרי הצאן מכונסות.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תתפא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ובתוכן מכתבו, הרי נכנסנו לחודש הגאולה ועינינו נשואות לגואל ישראל שישלח גאולה האמיתית לכל אחינו בני ישראל באשר הם שם, ובפרט לאחינו הנתונים בצרה ובשבי', ויוציאם מאפילה לאורה ומשעבוד לגאולה .
2 ויוציאם . . לגאולה : ע"פ פסחים קטז, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא בא שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
איבעיא להו לבן תימא נאכלת צלי או אין נאכלת צלי כי אקשי' רחמנא לפסח ללינה אבל לצלי לא או דילמא לא שנא ת"ש הלילה הזה כולו צלי ואמר רב חסדא זו דברי בן תימא שמע מינה .
4 משנה פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא בא שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ב) חלק מהחיוב הכללי ד"חייב אדם להראות את עצמו כאילו הוא בעצמו יצא עתה משעבוד מצרים" — ע"י שעושה "כל מעשה לילה זה דרך חירות", והרי אכילת בשר צלי מורה על "דרך חירות ושררות".
41 ל' הרמב"ם (הובא בתחלת ס"ג) — ממשנה פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא הוספות בא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ט, י
אשר בעגלא דידן על ידי משיח צדקנו יפדה את בנו בכורו ישראל מבין הגליות, ונאמר לפניו שיר חדש, הנה אלקינו זה, כסיום מס' תענית, שהחיינו וקימנו לזמן הזה .
ג תוד"ה ונאמר פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב אייר אייר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכן הוא בכל שנה ושנה בבוא חודש ניסן — שחייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים , שבחודש זה ניתן הכח לכאו"א מישראל לגאול את עצמו מכל ענינים בלתי רצויים, באופן שיגיע למצב של "בני חורין", כלומר, לא רק שבכחו לשלוט על יצרו (ולא להיפך ח"ו), אלא עוד זאת, שאין צריך למלחמה כלל, כי הוא "בן חורין", במצב של חירות מן היצר הרע.
28 משנה פסחים קטז, ב. רמב"ם הל' חמץ ומצה פ"ז ה"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות י"א ניסן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ו
און די ימים שלימים (פון חודש ניסן), און נאָכמער — שלימות העכער פון שלי-מות (עטרה על גבי עטרה) — ווערן די הכנה קרובה ומתאימה ובתכלית השלימות (און שלימות על גבי שלימות) צו דער גאולה האמיתית והשלימה, און מ'גרייט זיך שוין גלייך איצטער צו "ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים", און דערנאָך בעתו ובזמנו — "ונאכל שם" בפועל, בבית המקדש השלישי, מקדש אד' כוננו ידיך.
23 הגדה של פסח ברכת "אשר גאלנו" , מפסחים קטז, ב במשנה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות מכתבים כלליים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
"פסח — על שום שפסח" , שבתי בני ישראל ניצלו מבין בתי המצריים באופן של דילוג, וכפי שהדבר רמוז, ביחס לכללות הגאולה מגלות מצרים , בפסוק "קול דודי הנה זה בא (= הנה בא הקב"ה להביא את הגאולה) מדלג על ההרים".
11 פסח — על שום שפסח : משנה פסחים קטז, ריש ע"ב. הגש"פ פיסקא פסח שהיו אבותינו אוכלים. ובפרש"י עה"פ בא שם: הקרבן הוא קרוי פסח על שם הדילוג והפסיחה כו' ואתם עשו כל עבודותיו לש"ש דרך דילוג וקפיצה זכר לשמו שקרוי פסח . וראה תו"ח שמות רה, א. סה"מ אעת"ר ע' סו ואילך. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו משפטים שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וע"י שפועל על כאו"א מישראל מסביבו להחדיר בו אמונה בהשם ושיתאחד עם התורה ומצוות השם, שעי"ז הרי הוא יוצא ממצרים , כמרז"ל "בכל דור ודור וכל יום ויום חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא היום ממצרים" , לצאת ממיצרים וגבולים שלו, עי"ז ממהרים את היציאה דכלל ישראל מכל המיצרים והגבולים, בגאולה האמיתית והשלימה במהרה בימינו ממש.
46 משנה פסחים קטז, ב — עם הוספות ל' אדה"ז בתניא רפמ"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - שיחות שיחת יום ועש"ק ערב פסח ה'תנש"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ובאים "עם ענני שמיא" לארצנו הקדושה, לירושלים עיר הקודש, ולבית המקדש השלישי, "מקדש אדני כוננו ידיך", "ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים".
65 נוסח ברכת "אשר גאלנו" (ממשנה פסחים קטז, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - מכתבים פסח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
אך יציאת מצרים הייתה על ידי נסים גלויים שהקב"ה עשה והראה, "עשה לאבותינו ולנו את כל הנסים האלו הוציאנו מעבדות לחרות כו'" — ועוד לפני כן, כהכנה לכך — "עשרה נסים נעשו לאבותינו במצרים".
21 עשה . . את כל הנסים . . לחרות כו' : הגש"פ פיסקא "לפיכך" , מפסחים קטז, ב במשנה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - מכתבים פסח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
בבואנו מימי הפורים — ימים של ניסים שהראה הקב"ה "בימים ההם בזמן הזה", ובהתקרבנו אל חג הפסח — שבו אנו חוגגים את החג של "זמן חרותנו", ומודים לה' על הניסים והנפלאות שהראה בעת יציאת מצרים —
9 מודים לה' על הנסים והנפלאות. . בעת יציאת מצרים : ובלשון ההגש"פ פיסקא "לפיכך" (מפסחים קטז, ב במשנה): להודות ולהלל כו' למי שעשה לאבותינו ולנו את כל הנסים האלו , הוציאנו מעבדות לחרות כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לח פתח דבר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ויה"ר שנזכה בקרוב להו"ל עוד שיחות ומאמרים של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח, וזכות הדפסת חלק ל"ח דלקו"ש ולימוד תורתו הק' בכלל, תוסיף בחיזוק התקשרות שלנו עם כ"ק אדמו"ר מלך המשיח, ובניסן זה ממש תקויים הבטחת חז"ל "בניסן עתידין להגאל" וכ"ק אדמו"ר מלך המשיח יקום ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו הקדושה, "ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים ונודה לך שיר חדש על גאולתנו כו'" בשנה זו ממש, ונלמוד תורה מפיו של משיח צדקנו "תורה חדשה מאתי תצא", ומלך ביפיו תחזינו עינינו בהתגלות מלכותו לעין כל, תיכף ומיד ממש, והיתה לה' המלוכה, אמן כן יהי רצון.
7 ראה מכילתא הובא בתוד"ה ונאמר (פסחים קטז, ב). ולהעיר דמזמור תהלים שמתחילים לומר בי"א ניסן ש.ז. יום הולדת הצ"ז הוא מזמור צ"ח מזמור שירו לה' שיר חדש גו'. וראה רשימות הצ"צ (יהל אור) עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט פתח דבר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ויה"ר שנזכה בקרוב להו"ל עוד שיחות ומאמרים של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח, וזכות הדפסת חלק ט"ל דלקו"ש ולימוד תורתו הק' בכלל, תוסיף בחיזוק התקשרות שלנו עם כ"ק אדמו"ר מלך המשיח, ובניסן זה ממש תקויים הבטחת חז"ל "בניסן עתידין להגאל" וכ"ק אדמו"ר מלך המשיח יעמוד ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו הקדושה, "ונאכל שם מן הפסחים ומן הזבחים ונודה לך שיר חדש על גאולתנו כו'" בשנה זו ממש, ונלמוד תורה מפיו של משיח צדקנו "תורה חדשה מאתי תצא", ומלך ביפיו תחזינו עינינו בהתגלות מלכותו לעין כל, תיכף ומיד ממש, והיתה לה' המלוכה, אמן כן יהי רצון.
8 ראה מכילתא הובא בתוד"ה ונאמר (פסחים קטז, ב). ולהעיר דמזמור תהלים שמתחילים לומר בי"א ניסן ש.ז. יום הולדת הצ"ט הוא מזמור ק' מזמור לתודה הריעו לה' כל הארץ, דלעתיד הקרבנות בטלים חוץ מתודה כו' ויק"ר פ"ט. וראה רשימות הצ"צ (יהל אור) עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט מכתבים כלליים לראש השנה מכתבים כלליים מכ"ק אדמו"ר שליט"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ובמיוחד דמיוחד הברכה שאלי' "קווינו כל היום" (כל יום ובכל היום ) — הגאולה האמיתית והשלימה על-ידי משיח צדקנו, "מצאתי דוד עבדי", במהרה בימינו ממש.
174 גאולה האמיתית והשלימה : שאין אחרי' גלות (תוד"ה ה"ג ונאמר — פסחים קטז, ב (ממכילתא עה"פ בשלח טו, א. יל"ש ישעי' ס, א רמז תצט)).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א חג הפסח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
עבדים היינו לפרעה במצרים, ויוציאנו ה' אלקינו משם ביד חזקה ובזרוע נטויה, וגם עתה "כימי צאתך מארץ מצרים", למרות החשך הכפול ומכופל של הגלות, יוציאנו מאפלה לאור גדול , ו"נודה לך שיר חדש" – לא "שירה חדשה", בלשון נקבה, כי אם "שיר חדש" בלשון זכר – שתהא זו גאולה שלמה ואמתית, שאין אחריה גלות, על ידי משיח צדקנו במהרה בימינו.
8 ראה תוס' פסחים קטז, ב ד"ה ה"ג ונאמר .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג בשלח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
"ויסעו" – מובן, שגם ב"יציאת מצרים" הרוחנית של "בכל דור ודור וכל יום ויום" , צריכה להיות ההנהגה של "ויסעו"; ואילו לפי ההנהגה של כל אחת הדעות מד' הכתות, אפילו בהנהגה של "ונצווח כנגדן", אי אפשר לצאת ממצרים לגמרי.
13 פסחים קטז, ב. תניא רפמ"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה י"ט כסלו שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
על הגאולה של יציאת מצרים נאמר "אשר גאלנו וגאל את אבותינו" , שהיותנו במצב של חירות עתה, בכל השנים שלאחר יציאת מצרים , אינה תוצאה הכרחית מכך ש"גאל את אבותינו" בשנת ב' אלפים תמ"ח, אלא מכך ש"גאלנו", שהקדוש־
19 משנה פסחים קטז, ב. ברכת אשר גאלנו .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז בא שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ופסחתי עליכם", ו"ליל שמורים הוא לה' להוציאם מארץ מצרים" , (וכן נאמר בתורה "הוציאך ה' אלקיך ממצרים לילה") – ומשום כך, משום חשיבות מועד זה, חלה אז המצוה של אכילת הפסח , ועל ידי כך – שחיטת הפסח בי"ד בניסן.
46 להעיר שלכמה דיעות גם בליל ט"ו במצרים היו אסורים במלאכה (ראה ר"ן לפסחים קטז, ב. פרש"י פרשתנו יב, יז. ועוד. וראה שו"ת תורת חסד או"ח סכ"ה אות ז). וראה לקו"ש חי"ז ע' 126 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז יתרו שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
דלא מפקדינא וקא עבידנא" נראה, שרב יוסף סובר, שלדעת רבי יהודה אין הוא מחוייב כלל במצוות, אפילו לא מדרבנן , ולכן מובנת שמחתו הגדולה לו היתה הלכה כרבי יהודה.
65 בתוס' (במקומות שנסמנו בהערה 63 ור"ה לג, א ד"ה הא) דצ"ל דסומא חייב מדרבנן . אבל (נוסף ע"ז שלדעת כמה (ראה אתוון דאורייתא כלל יו"ד) אין דרבנן שייכת להחפצא) – דעת חידושי הרשב"א ב"ק שם דלר' יהודא פטור לגמרי מכל המצות ואפי' מדרבנן והיינו דרב יוסף דקאמר דאנא לא מפקידנא ועבידנא. וגם ההכחה מפסחים קטז, ב דחי בתוס' (עירובין ר"ה שם) דאפילו רשות יכול להוציא. וראה ריטב"א קדושין (לא, א) ד"ה ויש דוחין דלעולם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז שה"ג שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אך יחד אם זאת מתמשך אותו תוכן של יציאת מצרים ומשפיע בכל דור ודור ובכל יום , שחייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא היום ממצרים , באופן שאילו לא הוציא הקדוש־ברוך־הוא...
36 פסחים קטז, ב. (במשנה). תניא רפמ"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
6 שאין אחרי' גלות: ראה תוד"ה ונאמר לפניו (פסחים קטז, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות שיחה ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
1 ברכת ,אשר גאלנו" שאומרים בהתחלת חה"פ (פסחים קטז, ב במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו וארא שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
כציווי חז"ל "בכל דור ודור (וכל יום ויום ) חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא (היום ) ממצרים" .
55 משנה פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת כ"ף מנחם-אב, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ויש להוסיף, ש"(ביום חתונתו כו' ו)ביום שמחת לבו, זה בנין בית המקדש שיבנה במהרה בימינו", תהי' מעלה גדולה יותר מכמו שהי' קודם ש"חרב הבית בראשונה ובשני'" (בבית ראשון ושני) – כיון שעכשיו נסתיימו כבר כל הענינים של חורבן וגלות, ונעשית גאולה שלימה שאין אחרי' גלות .
1365 ראה מכילתא בשלח טו, א. הובא בתוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ולהבין הענין בעבודת האדם , הנה כללות ענין היציאה מן המיצר אל המרחב שרשו ותחילתו הוא בגלות מצרים ויציאת מצרים , דהרי בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים , והיינו שיציאת מצרים היא השורש לכל הגאולות מן המיצר אל המרחב.
133 משנה פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ועל זה אמרו רז"ל "בכל דור ודור (ובכל יום ויום ) חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא (היום ) ממצרים" , היינו, שאצל כל אדם ישנו ענין של "מצרים" שצריך לצאת ממנו, שזהו"ע הגאולה הפרטית ע"י משיח הפרטי (כמבואר באגה"ק), אשר על ידה באים להגאולה הכללית.
10 נוסח הגדה של פסח, מפסחים קטז, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
– שהרי "בכל דור ודור ובכל יום ויום חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא היום ממצרים" , כיון שיציאת מצרים ישנה באופן תמידי, בכל יום ויום , וזהו מ"ש " כימי צאתך מארץ מצרים אראנונפלאות", " כימי " (ולא "כיום" ) לשון רבים, דקאי על יציאת מצרים שבכל יום ויום –
45 תניא רפמ"ז – ע"פ פסחים קטז, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קדושים, מבה"ח אייר, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אמרו חז"ל "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא (היום ) ממצרים" , והיינו שתמיד צ"ל ענין היציאה ממיצר הגוף ונפש הבהמית, שהו"ע יציאת מצרים ברוחניות.
50 פסחים קטז, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ואף שאצלנו אין נוהגים כן – הרי בוודאי שישנם הענינים ברוחניות , דמכיון שיצי"מ היא "בכל דור ודור ובכל יום ויום" , הרי תמיד צ"ל הסדר כפי שהי' ביצי"מ בפעם הראשונה.
43 פסחים קטז, ב (במשנה). תניא ריש פמ"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, ח"י כסלו ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ז
ומה בגאולת מצרים , שהיתה גאולה שיש אחרי' גלות, לקחו בני ישראל עמהם את כל הענינים ממצרים , כמ"ש "וינצלו את מצרים" , ולא עוד אלא שהיתה גם ביזת הים, שלגבי' לא היתה ביזת מצרים חשובה כלום – בגאולה העתידה, שהיא גאולה שלימה שאין אחרי' גלות, עאכו"כ שנקח עמנו את כל הענינים ברוחניות ובגשמיות.
30 ראה מכילתא בשלח טו, א. הובא בתוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וכן גם עתה, "כימי צאתך מארץ מצרים" – מבלי הבט על החושך כפול ומכופל דהגלות, יוציאנו "מאפילה לאור גדול" , "ונודה לך שיר חדש", לא "שירה חדשה" לשון נקבה, אלא "שיר חדש" לשון זכר, שתהי' הגאולה השלימה והאמיתית שאין אחרי' גלות, על ידי משיח צדקנו במהרה בימינו.
43 נוסח ההגדה קודם הלל (פסחים קטז, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ערב חג השבועות ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
אבל לעתיד לבוא יקויים "ולציון יאמר איש ואיש יולד בה", דהיינו שגם מצד אתערותא דלעילא יהי' הענין ד"יולדת זכר", וכהלשון "ונאמר לפניו שיר חדש ", לשון זכר (ולא "שירה חדשה", לשון נקבה),
36 בהגש"פ – ע"פ גירסת התוס' (פסחים קטז, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, פ' זכור, י"ג אדר-שני, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
"בכל דור ודור ובכל יום ויום חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא היום ממצרים" .
9 תניא רפמ"ז (בהוספה על נוסח הגש"פ – מפסחים קטז, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
– דכשם שהגאולה ממצרים היתה גאולה שלימה, שכל בנ"י יצאו ממצרים , ובאופן ש"וינצלו את מצרים" , כך גם הגאולה העתידה תהי' גאולה שלימה שאין אחרי' גלות, שכל בנ"י יוצאים מהגלות והולכים קוממיות לארצנו –יתן השי"ת שה"מסמך גאולה לגאולה" יהי' בעגלא דידן, אשר, מהגאולה דפורים שבה עומדים עתה, נבוא – ע"י שושן פורים – ל"בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל", ע"י משיח צדקנו,
230 מכילתא בשלח טו, א. הובא בתוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ובכל יום ויום ) חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" , שיציאת מצרים אינה ענין שאירע רק בעבר, בשנת ב' אלפים תמ"ח לבריאת העולם, אלא זהו ענין שנעשה עתה , "בכל דור ודור ובכל יום ויום" , ומצד זה היא גודל השמחה.
88 תחלת הפיסקא (ממשנה פסחים קטז, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וכאשר הולכים בשיטה זו, להוסיף ולצרף עוד יהודי ועוד יהודי ל"צבאות ה'", אזי מקרבים את ביאת המשיח – שעומד וממתין לכל בנ"י, "צבאות ה'", שלמים בגוף ובנפש – שבקרוב ממש יוציא את כל צבאות ה' "מאפלה לאור גדול ומשעבוד לגאולה" ,
304 נוסח ברכת "אשר גאלנו" בהגש"פ (פסחים קטז, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וד' לשונות אלו שייכים בעיקר לגאולת מצרים ולגאולה העתידה, להיות שבהם ענין הגאולה הוא בשלימות, שהרי הגאולה משאר הגלויות לא היתה גאולה שלימה, ורק גאולת מצרים היתה גאולה שלימה, ובפרט הגאולה העתידה שתהי' גאולה שלימה שאין אחרי' גלות, ולכן הנה גם עבודת התשובה צריכה להיות בשלימות, היינו כל ד' המדריגות שבתשובה, וע"י שלימות התשובה נעשה שלימות הגאולה .
12 ראה תוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ויה"ר שמלילה זה נבוא ל"לילה כיום יאיר", שאז יהי' "אורה ושמחה וששון ויקר" בגילוי לעיני כל בשר, ובאופן שיתבטל המעמד ומצב ד"אכתי עבדי אחשורוש אנן", כיון שתהי' גאולה שלימה שאין אחרי' גלות, ע"י משיח צדקנו, בקרוב ממש.[כ"ק אדמו"ר שליט"א ניגן את הניגון "עסן עסט זיך"].
245 ראה מכילתא בשלח טו, א. הובא בתוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ב' דחג הפסח, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכמו"כ גם בענין זכירת יצי"מ עכשיו, שאמרו רז"ל בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים , שיש בזה ב' ענינים, כאמרם ז"ל מזכירין יצי"מ (לא רק בימים, אלא גם) בלילות, שנאמר למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך, ימי חייך הימים, כל ימי חייך להביא הלילות.
8 פסחים קטז, ב במשנה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ב' דחג הפסח, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אמרו רז"ל "בכל דור ודור (ורבינו הזקן מוסיף:
58 פסחים קטז, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והנה אמרו רז"ל חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא היום ממצרים , שבכל יום צריך להיות היציאה ממיצרים וגבולים, דהגם שאתמול כבר פעל בנפשו היציאה ממצרים , מ"מ לגבי המדריגה שנמצא בה היום , הרי זה בחי' מיצרים וגבולים עדיין, ולכן צריך לפעול בנפשו היציאה גם מהמיצר דבחינה זו, וזהו"ע מ"ב המסעות שבכל יום , שהם באופן נעלה יותר מאשר ביום הקודם.
5 פסחים קטז, ב במשנה. תניא רפמ"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
"כי בועליך עושיך", והיינו, שהקב"ה קונה את בנ"י בג' הענינים דכסף שטר וביאה (כנ"ל סכ"ב) באופן של "בנין עדי עד", כיון שזוהי גאולה שאין אחרי' גלות.[ודוגמתו בזמני השנה הוא בשמיני-עצרת – לאחרי המחילה סליחה וכפרה על כל עוונותיהם של ישראל, שמזה נעשה אח"כ "זמן שמחתנו" – שאז השמחה היא גדולה ביותר שאין למעלה הימנה, כמו בן מלך שחוזר מהשבי', וכמו אשה שמחזירה בעלה בחביבות גדולה יותר מן הקודמת].
221 ראה מכילתא בשלח טו, א. הובא בתוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
הענין דיציאת מצרים צריך להיות "בכל דור ודור" , וגם – כפי שמוסיף רבינו הזקן – "בכל יום ויום" .
33 פסחים קטז, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
פסח מצה ומרור" – צריך להתבטא בכולם ענין החירות.
88 פסחים קטז, רע"ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
- כבכל המועדים וימים טובים שיש בהם הוראה ולימוד, החל מכללות הענין ד"זכר ליציאת מצרים", גאולה ראשונה, אשר, למרות שהיו בנ"י במצרים, "ערות הארץ", בשעבוד ועבדות בגשמיות, וגם ברוחניות היו מושקעים במ"ט שערי טומאה, עד כדי כך ש"שרו של מצרים" טען "הללו עובדי ע"ז והללו עובדי ע"ז", אעפ"כ, כשהגיע הזמן ד"פקד פקדתי", נגאלו ממצרים, מהעבדות הרוחנית, ובמילא גם מהעבדות הגשמית, ויצאו "מאפילה לאור גדול" , ועד שבמשך זמן קצר, כחמישים יום , עמדו כולם יחדיו, "כאיש אחד בלב אחד", ראויים לקבל את התורה להם ולדורותיהם אחריהם, "את אשר ישנו פה גו' ואת אשר איננו פה", ודוגמתו בכל המועדים וימים טובים, שבהם יש נתינת-כח להתנתק מעניני החולין ולהתעלות לקדושה, שזהו"ע דיציאת מצרים -
121 נוסח הגש"פ, מפסחים קטז, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויק"פ, פ' החודש, מבה"ח ניסן ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
פסח , מצה , ומרור .
5 ראה פסחים קטז, רע"ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והענין בזה, דהנה, בענין יצי"מ (גאולת ניסן, שקשורה גם עם גאולת פורים, כמארז"ל מסמך גאולה לגאולה, פורים לפסח) אמרו רז"ל חייב אדם לראות את עצמו כאלו הוא יצא היום ממצרים , ומיד לאח"ז מתחיל הענין דזכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים , אלא, שבכדי שתוכל להיות המלחמה בעמלק, צ"ל תחילה הענין דמינוי מלך בעבודת האדם .
22 פסחים קטז, ב. תניא רפמ"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ואין זה ענין של "הידורים" וכדומה, אלא זוהי מצות התורה – "חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" , מכל המצרים וההגבלות.
198 פסחים קטז, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ביאור ההוראה ממ"ש "וארא גו' ושמי הוי' לא נודעתי להם", שקודם שישנו גילוי שם הוי' אין זה מצב של גאולה, שהענין דיצי"מ בעבודה הוא ע"י ביטול מוחלט להקב"ה מצד גילוי שם הוי' שלמעלהמהטבע, והבחינה לזה היא מדת האמת, "מדת אמיתית שלי", עבודה שלמעלה משינויים – הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א, ונדפס בלקו"ש חל"א ע' 23 ואילך.
8 שהרי "בכל דור ודור ובכל יום ויום חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא היום ממצרים" (פסחים קטז, ב (במשנה). תניא רפמ"ז) – שאין זה רק מטעם ש"אילו לא הוציא גו' הרי אנו ובנינו ובני בנינומשועבדים היינו לפרעה במצרים" (נוסח הגש"פ), שהרי היו כו"כ נסים גדולים לכלל ישראל ולא מצינו שחייבים לזכרם בכל יום , אלא פנימיות הביאור בזה היא – שבכל יום ויום צ"ל העבודה הרוחנית דיצי"מ בנפש האדם , כמבואר בתניא שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
זה נוגע גם להענין דיצ"מ שבכל יום , כמארז"ל בכל דור ודור ובכל יום ויום חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא היום ממצרים , שענין זה נעשה בק"ש שענינה הוא מס"נ שלמעלה מהגבלה, ובאופן שנמשכת וחודרת בכל היום כולו (ק"ש שבבוקר – בכל היום , וק"ש שבערב – בכל הלילה), שלכן, הנה גם כאשר סדר עבודתו היא
277 משנה פסחים קטז, ב. תניא רפמ"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מצורע, שבת הגדול, ח' ניסן, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וענין זה יהי' בשלימות לעתיד לבוא, שאז יהי' גילוי העצמות ממש, וביחד עם זה יהי' (לא רק תכלית הביטול, אלא) גם ענין ההשגה באופן של התפשטות והתרחבות כו' עד למרחב העצמי, שלכן יהי' גם שלימות ענין השמחה והשיר, שיר השירים, שקשור גם עם השיר דלעתיד לבוא , אז ישיר גו' , שעז"נ ונודה לך שיר חדש.
363 הגש"פ ברכת "אשר גאלנו" . וראה תוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב (ממכילתא עה"פ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכיון שביצי"מ הי' גם הענין ד"למכה מצרים בבכוריהם" , הרי מובן, שכן הוא גם בנוגע להענין דיצי"מ כפי שישנו "בכל דור ודור" ו"בכל יום ויום" , היינו, שגם בעבודתנו עכשיו צריך להיות הענין ד"למכה מצרים בבכוריהם".
1566 פסחים קטז, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אם רצונך לצאת מה"מיצרים" של יום זה – שהרי בכל דור ודור ובכל יום ויום חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא היום ממצרים – הרי הדרך היחידה לכך אינה אלא ע"י ההתקשרות עם הוי' באופן שיהי' "אלקיך", כחך וחיותך , ורק באופן כזה הנך יכול להיפדות מבין אומות העולם.
1252 פסחים קטז, ב (במשנה). תניא רפמ"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, שבת הגדול, ח' ניסן (מאמר ב), ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ועד"ז בעבודה דכל יום , כמארז"ל בכל דור ודור וכל יום ויום חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא היום ממצרים , דקאי על יציאת נפש האלקית ממאסר הגוף בשעת ק"ש ותפלה , שגם כשנמצאים במצב ירוד כו', יודעים מלכתחילה שצריכים לבוא למעמד ומצב דרכוש גדול דוקא, כשם שבמעמד ומצב של מדינה חריבה ישנה התפלה שתבנה בבחי' בנין עדי עד דוקא, ובאופן כזה דוקא נעשה מציאות חדשה (גזור שתבנה) על כל היום כולו.
654 משנה פסחים קטז, ב. תניא פמ"ז. וראה גם ד"ה בכל דור ודור תשמ"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וגם צריך להבין בכללות תוכן הפיסקא שמדגישה את השייכות של היציאה ממצרים אלינו – לא רק באופן ש"בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" (כפי שאומרים בהמשך ההגדה), אלא באופן שגם עכשיו ישנה היציאה ממצרים ממש (שדוקא עי"ז מתעוררת תוספת שמחה).
1220 פסחים קטז, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וענין זה צריך להיות בחג הפסח בכל שנה ושנה – שהרי אמרו חז"ל "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" , ולא רק "כאילו" , בכ"ף הדמיון, אלא יתירה מזה – כפי שמוסיף ומחדש בעל ההגדה – "אילו לא הוציא הקב"ה את אבותינו ממצרים הרי אנו ובנינו ובני בנינו משועבדים היינו לפרעה במצרים" .
1365 פסחים קטז, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל-פקודי, פרשת החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ומתחיל לבאר הענין דיציאת מצרים שעל זה אמרו חז"ל בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו בכל יום בבוקר ובערב כאילו הוא עת יצי"מ, שישנו גם הענין דיצי"מ ברוחניות למעלה בעולמות העליונים, וכמו כן למטה בנפש בעבודת האדם .
372 משנה פסחים קטז, ב. תניא רפמ"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל-פקודי, פרשת החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וזהו שבגאולה העתידה נאמר ונודה לך שיר חדש, לשון זכר , וזהו גם מאפילה לאור גדול , לשון זכר.
410 תוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
בהמאמר , שבכל יום יש בחי' יצי"מ ומלחמת עמלק, כמארז"ל בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים , אלא שישנם חילוקים ומדריגות רבות בענין היציאה ממצרים שבעבודה בכל יום כו'.
599 משנה פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והענין בזה, דהנה אמרו רז"ל בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים , ומוסיף אדמו"ר הזקן בתניא שחיוב זה הוא בכל יום ויום , ומבאר שהו"ע יציאת נפש האלקית ממאסר הגוף כו' ליכלל ביחוד אור א"ס ב"ה כו' בקבלת עול מלכות שמים בק"ש (בבוקר ובערב ) שבה מקבל וממשיך עליו יחודו ית' באמרו ה' אלקינו ה' אחד, שלכן תיקנו פרשת יציאת מצרים בשעת ק"ש דוקא, אף שהיא מצוה בפני עצמה ולא ממצות ק"ש, כדאיתא בגמרא ופוסקים , אלא מפני שהן דבר אחד ממש.
635 פסחים קטז, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פרשת החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וההוראה מזה בעבודת האדם – שהרי "בכל דור ודור (ובכל יום ויום ) חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" , וכמארז"ל שאילו זכינו היתה הגאולה ממצרים גאולה שלימה, אלא שהמאורעות שלאח"ז גרמו לכך שלא היתה גאולה שלימה, ומזה מובן שהענין דיצי"מ נוגע גם עתה בעבודת האדם :
1038 פסחים קטז, ב (במשנה). תניא רפמ"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אמרו חז"ל במשנה "בכל דור ודור (ורבינו הזקן מוסיף :
1567 פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ובפרט ביום השבת, שבו נאמר 27 "ויכולו גו'", שהו"ע העלי' והשלימות של כל ימי השבוע, כולל גם שביעי של פסח ואחרון של פסח, שגדלה מעלתם על הימים הראשונים של חג הפסח, שקשורים עם יצי"מ, שהיא חירות שיש אחרי' גלות, ואילו שש"פ ואחש"פ קשורים עם הגאולה העתידה , שהיא חירות שאין אחרי' גלות ; ונוסף לזה שיום השבת כולל את ימי השבוע שלפניו , הרי הוא כולל גם את ימי השבוע שלאחריו, שחלקם שייכים עדיין לחודש ניסן, שכל יום שבו הוא כמו ר"ח, כנ"ל.
1816 ראה מכילתא בשלח טו, א. הובא בתוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* יום א' פ' נשא, כ"ה אייר, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ובקרוב ממש נלך כולנו – יחד עם בנ"י שבכל המדינות – לקראת משיח צדקנו, שיוציא אותנו מגלות זה האחרון, ויביא אותנו אל הגאולה האמיתית והשלימה, גאולה שאין אחרי' גלות (שאז יסתיימו כל הגלויות הן אלו שמבחוץ והן אלו שמבפנים),
2114 ראה מכילתא בשלח טו, א. הובא בתוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
בכל דור ודור (ומוסיף כ"ק אדמו"ר הזקן בכל יום ויום ) חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא (היום 27) ממצרים .
724 פסחים קטז, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ומזה שקריעת ים סוף, גמר יציאת מצרים , היתה יכולה להתקיים רק לאחר שנשללו הדעות של כל ארבע הכתות, ושמעו לציווי הקב"ה "ויסעו" – הרי מובן, שגם ביציאת מצרים הרוחנית שישנה "בכל דור ודור ובכל יום ויום" , מוכרחת להיות ההנהגה ד"ויסעו"; ואם מתנהגים ע"פ דעה מד' הכתות – אפילו ההנהגה ד"נצווח כנגדן" – אי אפשר לצאת ממצרים בשלימות.
109 פסחים קטז, ב. תניא רפמ"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"א ניסן, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
"ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים" , בקרוב ממש.
1111 נוסח ברכת "אשר גאלנו" מפסחים קטז, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
– כמארז"ל "בכל דור ודור ובכל יום ויום חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא היום ממצרים" , וגם כאשר אתמול פעל בעצמו לצאת ממיצרים וגבולים, הרי זה רק לפי ערך מעמדו ומצבו אתמול, ואילו לגבי מעמדו ומצבו היום הרי זה עדיין מיצר וגבול שצריך לצאת ממנו, ולכן נאמר "כימי צאתך מארץ מצרים" , "ימי" לשון רבים, כיון שבכל יום ויום ישנו הענין דיצי"מ (כמבואר במאמרים44) –
1244 פסחים קטז, ב (במשנה). תניא רפמ"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, שבת הגדול, ח' ניסן, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
זה נעשה ע"י מעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות , ובפרט בהענין דיצי"מ, שזהו שאמרו רז"ל בכל דור ודור (ורבינו הזקן מוסיף :
1538 משנה פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
"ובכל יום ויום" ) חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא (היום 50) ממצרים" , ועאכו"כ שענין זה ישנו בליל
868 נוסח הגש"פ, מפסחים קטז, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, י"ד סיון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ישווה כל אחד מעמדו ומצבו עתה לגבי מעמדו ומצבו כפי שהי' אז, ויתבונן בכך שהקב"ה הוציא אותו מן המיצר אל המרחב, ו"חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא היום ממצרים" , והרי מדובר אודות "מצרים" שלך...
2158 פסחים קטז, ב (במשנה). תניא רפמ"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא היום ממצרים" (כמ"ש בתניא ) – דלכאורה אינו מובן:
1535 רפמ"ז. – מפסחים קטז, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, ג' שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
זה יש להקדים תחילה ביאור הענין בעבודת האדם , כידוע שכל עניני התורה הם הוראה בעבודה בנפש האדם לכאו"א מישראל, ועד"ז בנוגע לענין דיצי"מ, שבכל דור ודור ובכל יום ויום חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא היום 15 ממצרים , היינו שישנו ענין של יצי"מ בכל דור ובכל זמן ובכל אדם מישראל, וגם עתה יש בחי' משה ואהרן המוציאים את בנ"י והם המדברים כו', שהם ב' אופני העבודה דמשה ואהרן, אלא שיש חילוק בסדר העבודה, שזהו"ע הקדמת אהרן למשה בהיציאה ממצרים , והקדמת משה לאהרן בהדיבור אל פרעה.
179 פסחים קטז, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
בפסח היתה גאולת ישראל – "מאפילה לאור גדול ומשעבוד לגאולה" , ככל ההפלאות שבסיפור יציאת מצרים, ואדרבה – עוד יותר מאשר בפורים, שהרי בפסח יצאו משעבוד מצרים, ואילו בפורים, הנה גם לאחרי הנס, "אכתי עבדי אחשורוש אנן" .
2532 נוסח הגש"פ (פסחים קטז, ב – במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ב' דחג הפסח, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ועי"ז באים לגאולה העתידה, כאשר אלקים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה וזרע עבדיו ינחלוה ואוהבי שמו ישכנו בה, ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים , בביאת משיח צדקנו בקרוב ממש.
553 הגש"פ סיום ברכת אשר גאלנו (פסחים קטז, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וכיון שעומד בתנועה של ביטול, הרי הוא נותן גם להזולת, וע"י הנתינה להזולת, שהו"ע הצדקה – הרי כיון ש"אין ישראל נגאלין אלא בצדקה" , אזי "לשנה הבאה בני חורין", ובאופן ד"שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים" (כמ"ש בסיום ברכת אשר גאלנו ), ועד – "ונודה לך שיר חדש", לשון זכר , בקרוב ממש, בביאת משיח צדקנו.
603 פסחים קטז, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
(א) "וחמלתי", מלשון רחמנות, (ב) "ודלגתי", היינו, שהקב"ה מדלג על כל הענינים הבלתי-רצויים, ועד שמדלג על הקץ , ומוציא את בנ"י מהגלות, ומביא אותם לביהמ"ק השלישי, למטה מעשרה טפחים, ו"נאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים" , בקרוב ממש.
1039 נוסח ברכת "אשר גאלנו" בהגש"פ (פסחים קטז, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אמנם, הכוונה בכל הענינים שעושים בחג הפסח היא – שיומשכו במשך כל הימים שלאח"ז, וכמו בנוגע לכללות הענין של הפסח, שהוא "זמן חירותנו", שהחירות שנפעלה בחמשה עשר בניסן ממשיכה חירות בכל יום ויום של כל ימי השנה, שהרי "בכל דור ודור ובכל יום ויום חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא היום ממצרים" [וכמודגש בהגדה ש"אילו לא הוציא הקב"ה את אבותינו ממצרים הרי אנו ..
1428 פסחים קטז, ב (במשנה). תניא רפמ"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
– דכשם שהגאולה ממצרים היתה באופן שאפילו יהודי אחד לא נשאר בגלות מצרים , הנה גם הגאולה העתידה תהי' עבור כל בנ"י , ובאופן של גאולה שאין אחרי' שעבוד –
524 ראה מכילתא בשלח טו, א. הובא בתוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכיון ש"בכל דור ודור וכל יום ויום חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא היום ממצרים" , הרי מובן, שגילויים אלו ישנם אצל כל אחד מישראל ובכל יום ויום .
630 תניא רפמ"ז – מפסחים קטז, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' במדבר, כ"ח אייר, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ועד שנזכה, בתוך עם ישראל כולו, לילך לקבל פני משיח צדקנו, שהוא יסיים את ימי הגלות האחרונים, ויוציא אותנו מהגלות, בגאולה האמיתית והשלימה , בקרוב ממש, מתוך שמחה חיות ואור , כדרישת תורת החסידות ,
1606 שאין אחרי' גלות. ראה מכילתא עה"פ (בשלח טו, א) "אז ישיר": "התשועה העתידה להיות אין אחרי' שעבוד" (הובאה תוד"ה ונאמר פסחים קטז, ב). ועד"ז שמו"ר פכ"ג, יא (ראה רש"י ערכין (יג, ב) ד"ה בנבל). וראה שמו"ר (ספי"ח) "נס עובר אבל לעת"ל כו'", ושם (פי"ט, וא"ו) "לשעבר כו' אבל לעת"ל אני לבדי כו'" (נתבאר באוה"ת בא ע' רחץ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אמרו רז"ל "בכל דור ודור ובכל יום ויום חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא היום ממצרים" , והרי "מצרים" הוא השרש ומקור והתחלה לכל עניני "מאסר" ו"מיצרים" בנוגע לבנ"י, כדאיתא במדרש ש"כל המלכיות (גלויות) נקראו ע"ש מצרים , ע"ש שהם מצירות לישראל", שזהו ענין המאסר.
2693 תניא רפמ"ז – מפסחים קטז, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דראש השנה, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וענין זה יומשך אצל כל אחד למועדים ושנים, עד ביאת גואל צדק, שאז יהי' מעמד ומצב שלמעלה מזמן – "חד חרוב" , וענין זה יתחיל מביאת משיח צדקנו עוד באלף הששי, שאז יהי' למעלה מזמן בזמן גופא, בגאולה האמיתית והשלימה, ובאופן ש"נודה לך שיר חדש" , בקרוב ממש, ובעגלא דידן.
87 ברכת "אשר גאלנו" בהגש"פ. וראה תוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב (ממכילתא בשלח טו, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ה
ובאופן שיהיו חדורים ב"אור וחיות" חדשים לגמרי – שהרי ענין הגאולה הוא בדוגמת עבד שנגאל משעבוד , שנעשה ע"פ דין מציאות חדשה , ומזה מובן שכל ענין שנקרא ע"פ תורת אמת בשם "גאולה" , שהיא היפך ענין העבדות , וכהלשון :
1997 נוסח ברכת "אשר גאלנו" בהגש"פ (מפסחים קטז, ב – במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ויתירה מזה, ש"בכל יום ויום חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא היום ממצרים" .
2270 תניא רפמ"ז – מפסחים קטז, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וענין זה נוגע גם עתה , שאין להתפעל מזה ששומרי תומ"צ הם
2689 כמדובר בהתוועדות שלפנ"ז (שיחת י"ט כסלו סכ"א (לעיל ע' 291)) פירוש הבעש"ט במאמר המשנה (מגילה רפ"ב) "הקורא את המגילה למפרע לא יצא" , ש"למפרע" היינו שזהו ענין שאירע בעבר; אלא צריך לדעת שאין זה רק ענין שהי' "בימים ההם", אלא זהו ענין שנוגע גם "בזמן הזה". ובלשון רבינו הזקן (תניא רפי"ז) – ש"התורה היא נצחית". ולכן, "בכל דור ודור (וכפי שמוסיף רבינו הזקן (תניא רפמ"ז): ובכל יום ויום ) חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא (היום ) ממצרים" (פסחים קטז, ב). ומזה מובן, שגם עניני חנוכה מהוים הוראה לכאו"א מישראל במשך כל השנה, ובפרט בימי חנוכה עצמם, ובפרט בשבת חנוכה, כיון שיום השבת (שבו לא עוסקים בעניני העולם) הוא זמן מסוגל (ובנקל יותר) להתמסר לעניני תומ"צ והשקפת עולם ע"פ תורה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויחי, י"ד טבת, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והטעם שרבינו הזקן לא אמר ביאור זה בפירוש , כי, הענין דיתרון האור מן החושך הוא רק בדיעבד, לאחרי שכבר נמצאים במצב החושך כו' , אבל לכתחילה אסור להעמיד את עצמו במקום סכנה (ועאכו"כ שלא לחטוא על מנת לשוב ), ועד שמתפללים בכל יום "אל תביאינו לידי נסיון" , ולכן, אין מקום לבאר לקטן בגיל חינוך את המעלה שע"י ההתעסקות בבירור החושך.
298 אף שלכאורה יכול לטעון, שאם תהי' עבודתו כל ימיו בבחי' צדיק, הנה עם היותה עבודה נעלית, הרי היא במדידה והגבלה (דקדושה), וצ"ל הענין של יצי"מ, כמארז"ל (פסחים קטז, ב. תניא רפמ"ז) "בכל דור ודור (ורבינו הזקן מוסיף) ובכל יום יום חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא (היום ) ממצרים" , וא"כ, כדאי לו לעבור עבירה קלה אחת, ומיד ישוב בתשובה*, כדי שעי"ז יגיע לעבודה נעלית ביותר – בחילא יתיר – למעלה ממדידה והגבלה.
*) ואף ש " האומר אחטא ואשוב אין מספיקין כו' " (יומא פה , ב) , הרי " אם דחק ונתחזק .. ועשה תשובה מקבלין תשובתו " (תניא אגה"ת פי"א) .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וזוהי גם ההוראה לכאו"א מישראל, שאף שהתפלל ולמד תורה כמ"פ וכו', הנה בכל יום ויום חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים , אף שכבר יצא ממצרים אתמול ומקודם לזה כו'.
555 פסחים קטז, ב (ע"פ גירסת אדה"ז בתניא רפמ"ז).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, כ"ה אדר, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וכיון ש"בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל"19, הרי משיח יכול לבוא כבר מר"ח ניסן, ועוד לפנ"ז – מהשבת שבו מברכים את החודש "לששון ולשמחה לישועה ולנחמה", והרי הישועה האמיתית, הכללית והעיקרית היא ישועת הגאולה, ואז ישתמשו עם המצות באופן ש"נאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים" , הן בחג הפסח זה והן בשנים הבאות.
2680 ברכת "אשר גאלנו" בהגש"פ – פסחים קטז, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, יו"ד ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ועי"ז זוכים לקיום היעוד "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" – " כ ימי גו'" דייקא, כיון שהגאולה העתידה תהי' באופן של "נפלאות" לגבי יצי"מ , וכמאמר רז"ל71 "בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל", "ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים" , בקרוב ממש.
206 נוסח ברכת "אשר גאלנו" בהגש"פ (מפסחים קטז, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"א ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ולשנה הבאה נברך שתים, כי "נאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים" .
733 פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' דחג הפסח, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אך הביאור בזה הוא , דמכיון ש"בכל דור ודור [ובכל יום ויום ] חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא [היום 14] ממצרים" , ז.א.
803 משנה פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הפסח, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
א) לפי ביאור הנ"ל, הרי ההוראה שבפיסקא זו היא שהענין דיצי"מ (שבכל דור וכל יום ) הוא באופן ד"הא" (ולא כ "הא"), ולמה מקשרים הוראה זו ד"הא" (שבנוגע ליצי"מ) עם "לחמא עניא" דוקא?
878 כפי שמוסיף רבינו הזקן בתניא (רפמ"ז) על לשון המשנה (פסחים קטז, ב): "בכל דור ודור" – "ובכל יום ויום" .
ובביאור הענין (נוסף על הפירוש הפשוט, שכוונתו להדגיש שלא מספיק פעם אחת בכל דור , אלא בכל דור גופא ה"ז צ"ל "בכל יום" ) – יש לומר, שהענין דיצי"מ שבכל יום יכול להיות בכמה אופנים של דורות ("בכל דור ודור" ), ולדוגמא: יצי"מ כפי שהיתה בדורו של אביו – כפי שהונח אצלו בהיותו ילד הסמוך על שולחן אביו (ועדיין לא הרגיש את עצמו למציאות בפ"ע), שהאמין בהחלטיות (שהרי כל ישראל הם "מאמינים בני מאמינים" (שבת צז, א)) לכל מה שאביו סיפר לו; יצי"מ כפי שהיתה בדור של יוצאי מצרים , היינו, שמתבונן בסיפור יצי"מ בעומק כ"כ עד שמרגיש את עצמו כמו אחד מהדור של יוצאי מצרים ; ועד לתכלית השלימות – כפי שהענין דיצי"מ הוא בדור שלו , היינו, שהוא עצמו יוצא ממצרים היום ממש (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שביעי של פסח, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והנה, מענינים העיקריים שבסיפור ביצי"מ שבתחילת ימי הפסח – שהסיפור יהי' (לא רק באופן של " כאילו הוא יצא היום ממצרים" , כי אם) באופן שהוא עצמו ממש יוצא ממצרים ביום זה ממש .
980 פסחים קטז, ב. תניא רפמ"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ע"ד המדובר בהתוועדות דחג הפסח בנוגע ל"הא לחמא עניא", שצריך לחזור ולחיות ענין זה כבפעם הראשונה, שאלו שהיו במעמד ומצב דמיצר ושבי' ויצאו ממנו, נקל להם יותר לחזור ולחיות זאת, ולפעול על עצמם הענין ש"בכל יום חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא היום ממצרים" – כך גם בנוגע למ"ת בחג השבועות, נקל להם יותר לחזור ולחיות את ההכנה לזה שהיתה אצל בנ"י במדבר, כיון שגם הם היו במעמד ומצב של "מדבר" אשר "לא ישב אדם שם" , מדבר ברוחניות, כיון שלא הניחו להם ללמוד תורה כו', והוצרכו למס"נ כו'.
1897 פסחים קטז, ב (במשנה). תניא רפמ"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א', ראש חודש סיון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וע"ד המדובר בנוגע לפסח [שקשור עם שבועות , ע"י ספירת העומר שביניהם ], שאומרים לכל אחד מישראל שצריך לראות ולהרגיש שהוא בעצמו יצא בפסח זה משעבוד וגלות מצרים – כן הוא גם בנוגע לקבלת התורה:
1964 ואף ש"בכל יום ויום חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא היום ממצרים" (תניא רפמ"ז. וראה פסחים קטז, ב) – פשיטא שאינו דומה להחיוב בט"ו בניסן ובימי חה"פ בכלל. ולהעיר מהידוע אשר בבוא הזמן שבו אירע הענין בפעם הא' מתעורר הענין עוה"פ בתוקף, וכפי' האריז"ל עה"פ (אסתר ט, כח) "והימים האלה נזכרים ונעשים" (ראה רמ"ז בס' תיקון שובבים. הובא ונתבאר בס' לב דוד (להחיד"א) פכ"ט).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
מובן, שענין המסעות ישנו גם עתה, כמו כללות הענין דיצי"מ, שעל זה אמרו רז"ל בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים , ויתירה מזה, שהענין דיצי"מ צ"ל בכל יום ויום , כמבואר בתניא , וכיון שכל מ"ב המסעות נק' הכל אשר יצאו מארץ מצרים , הרי מובן, שבכל יום ישנם כל מ"ב המסעות .
625 פסחים קטז, ב במשנה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכיון שענינם של כל מ"ב המסעות הוא היציאה ממצרים , והיציאה ממצרים צריכה להיות בכל יום ויום – כפי שמבאר רבינו הזקן בדברי המשנה "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" , שהכוונה בזה היא "בכל יום ויום" – הרי מובן שבכל יום ויום ישנו הענין דמ"ב המסעות .
707 פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והיינו לפי שבכל יום ויום ישנו הענין דיצי"מ, ובלשון התניא (שמוסיף על לשון המשנה ) בכל דור ודור ובכל יום ויום חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא היום ממצרים , והכוונה בזה היא כדי שיבוא אל ארץ טובה ורחבה (כפי שענין זה הוא בעבודה), ועל זה באה האזהרה (באַוואָרעניש) שבדרך בצאתכם ממצרים לא יהי' הענין של עמלק אשר קרך בדרך , שענין זה אינו בכלל שבע מדות רעות, שהם בדוגמת שבע האומות, אלא הוא ראשית גוים, למעלה ועמוק יותר מהם, ומקור ושורש להם, כדלקמן.
1606 פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל י"א ניסן, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכמ"ש ביצי"מ "ויאר את הלילה", ומפרש רבינו הזקן שהלילה עצמו נעשה אור; ועד"ז בנוגע ל(יציאה מ)כללות ענין הגלות – שתהי' "כימי צאתך מארץ מצרים" , "כימי" לשון רבים (ולא "יום צאתך") , כיון שכל הימים מיום חמשה עשר בניסן הראשון עד ליום הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, הם "ימי צאתך מארץ מצרים" , כיון ש"בכל יום ויום חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" – שיהודי צריך להאיר את הלילה, ועד שפועל ש"לילה כיום יאיר".
82 פסחים קטז, ב. תניא רפמ"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל י"א ניסן, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וזה נעשה הכנה קרובה – שמתוך שמחה וטוב לבב, ומתוך הרחבה בלימוד התורה ובקיום המצוות, ע"י ביטול וחירות מכל ענינים המבלבלים – הולכים בקרוב ("בניסן נגאלו ובניסן עתידין להגאל"147) לקבל פני משיח צדקנו, בגאולה האמיתית והשלימה, "ונאמר לפניו הללוי-ה", "ונודה לך שיר חדש", לשון זכר (כמובא בתוס' ממכילתא ), ובקרוב ממש.
271 ד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג מוצש"ק פ' ויקהל-פקודי, פ' החודש, כ"ה אדר ה'תשל"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ויהי רצון, דהגם שנמצאים עדיין בחודש אדר, שהגאולה דפורים היא באופן שאכתי עבדי אחשורוש אנן (ובדוגמת שבר"ה בטלה עבודה מאבותינו , שגם לאחרי זה היו עדיין בגלות מצרים ), אעפ"כ, כיון שנמצאים כבר בכ"ה אדר, התחלת הגילוי דניסן, הרי ראוי ונכון וכו' שהגאולה תהי' בחודש אדר, ובבוא חודש ניסן נהי' כבר המעמד ומצב דגאולה אמיתית [וכפתגם הידוע של כ"ק מו"ח אדמו"ר בזה שאומרים לשנה הבאה בירושלים, דכמו"כ הוא בנוגע להמארז"ל בניסן עתידין ליגאל], ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים.
49 הגש"פ ברכת "אשר גאלנו" , מפסחים קטז, ב במשנה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ ויקהל-פקודי, פ' החודש, ה'תשמ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ויהי רצון שכל זה יהי' במהרה בימינו ממש, בחודש ניסן דשנה זו ממש, ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים, ומתוך שמחה וטוב לבב.
40 הגש"פ ברכת "אשר גאלנו", מפסחים קטז, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג י"א ניסן ה'תשמ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והענין הוא , דהנה ארז"ל בכל דור ודור וכל יום ויום חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא היום ממצרים .
30 פסחים קטז, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג י"ג ניסן, אור לי"ד ניסן תשמ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
מצה זו שאנו אוכלים על שום מה על שום שלא הספיק בצקת של אבותינו להחמיץ עד שנגלה עליהם ממה"מ הקב"ה וגאלם, ומבואר בדרושי רבותינו נשיאינו, דזה שאומר שהטעם על אכילת מצה בפסח הוא משום שלא הספיק להחמיץ, אף שהציווי על אכילת מצה הי' לפני זה, כי בהציווי על אכילת מצה כתיב בערב תאכלו מצת, מצת חסר וא"ו, ובפסוק ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עגת מצות גו' כתיב מצות מלא וא"ו.
3 הגדה של פסח (משנה פסחים קטז, ב. וראה הגש"פ עם לקוטי טעמים כו' פיסקא מצה זו).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד אור ליום ועש"ק פ' ואתחנן, ט"ו באב ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
) דלכן קרי לי' מזמור כי בהשריפה כילה חמתו.הגאולה ע"י משיח צדקנו, שהוא גואל אחרון [כידוע שכל הגלויות נקראו ע"ש מצרים , לפי שיש בהם הענין דגלות מצרים , ועד"ז ישנה גאולת מצרים בכל הגאולות, ועל שמה נקראים כל הגאולות, עד לגאולה האחרונה, גאולה האמיתית והשלימה מן גלות זה האחרון, שאין אחרי' גלות, עלי' נאמר כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות].
49 ראה תוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח מגיד (המשך3)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
עד היכן הוא אומר - בית הלל אומרים עד חלמיש למעינו מים (פסחים קטז, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח עם ביאור דברי שלום מגיד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
עד היכן הוא אומר – בית הלל אומרים עד חלמיש למעינו מים (פסחים קטז, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח עם ביאור דברי שלום מגיד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ברוך כו' אשר גאלנו (משנה פסחים קטז, ב 417 כדעת רבי עקיבא וכגירסת הרי"ף הרא"ש 418 וכו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט קול דודי הנה זה בא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
והנה בחי' מצה הנ"ל בבחי' ביטול רצון בלבד צריכה שימור שלא תבא לידי חמץ מיניקות החיצונים בהגבהה והתנשאות וז"ש ושמרתם את המצות כנ"ל וזאת המצה אכלו קודם חצות עם הפסח שהי' בבחי' אתדל"ת כדי לעורר אתעדל"ע שיתגלה עליהם מלך מלכי כו' שהוא בחי' מל' דא"ס ואז לא הספיק בצקת שלהם להחמיץ כו' והיא בחי' מצה השנית שאכלו אחר חצות והיינו בחי' הביטול שבא מלמעלה למטה מצד בחי' גילוי אור עצמות הא"ס וכמארז"ל במורא גדול זו גילוי שכינה כו' והוא בחי' ביטול אמיתי שלא יוכל לבא לבחי' הגבהה והתנשאו' כלל וא"צ שימור כלל, וע"כ לא היו צריכים לאכול מרור עם מצה זו השנית כי דוקא במצה הראשונה שלפני חצות היו צריכים לר"ר כדי שיוכלו לאכפי' כו' בבחי' ביטול רצון אבל מצה זו השנית הרי נגלה עליהם מלמעלה למטה באופן שא"צ שימור כלל ואין טעם מרור רק על הריחוק כמ"ש מרור זה שאנו אוכלים ע"ש שמררו המצרי' את חיי אבותינו פי' אבותינו הן בחי' המדות דקדושה שגברו עליהם מדות דנש"ט דמצרים ומיררו את חייהם כו' אבל בבחי' גילוי זה שאחר חצות ממילא יצאו מכל נש"ט וכמ"ש ועברתי בארץ מצרים אני ולא מלאך כו' וד"ל.
55 מרור זה שאנו אוכלים ע"ש שמררו המצרי' : נוסח ההגדה (פסחים קטז, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תפט סדר תפלת ליל שני של פסח וספירת העומר ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ומצוה זו נוהגת בארץ ובחו"ל בפני הבית ושלא בפני הבית ויש אומרים שבזמן הזה שאין בית המקדש קיים ואין מקריבין העומר אין מצוה זו נוהגת כלל מדברי תורה אלא מדברי סופרים שתיקנו זכר למקדש וכן עיקר ומכל מקום כל מה שתקנו חכמים תקנו כעין של תורה ואין חילוק ביניהם אלא בדברים שיתבאר:
לג ראה פסחים קטז, ב וש"נ. וראה גם לקמן ס"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ה (סי' תעב-תפו) תעט ברכת המזון על כוס שלישי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ומכל מקום יאמר נא ישראל ויאמרו נא בית אהרן ויאמרו נא יראי ה', אם אמרם הקטן והוא עונה אחריו הודו לה' וגו', אף בדיעבד לא יצא ידי חובתו, אלא אם כן חזר ואמר גם כן בפני עצמו יאמר נא וגו' , אבל אינו יוצא במה ששמע מהקטן, כיון שהקטן הוא פטור מכל המצות שבתורה, ואינו חייב בהם אלא (מדברי סופרים) כדי לחנכו במצות :
1044 בזה בא לבאר את הטעם שאין הקטן מוציא את הגדול בהלל, אף ששניהם מחוייבים בו רק מדברי סופרים.
את התיבות "מדברי סופרים" הכניס בין חצאי עיגול, כהכלל המובא בשארית יהודה או"ח סי' ו (שמעתי מפי קדשו פעמים רבות דכל ספק העמיד בתוך חצאי עיגול, ודעתו היתה לחזור ולשנות פרק זה לראות אם צדקו דבריו).
את הלכות פסח חיבר רבינו תחלה, בהיותו יושב אצל הרב המגיד ממעזריטש, כמבואר בהקדמת בני הגאון המחבר (והיתה התחלתו בהיותו יושב בשבת תחכמוני במקום תחנות של הרב הקדוש הנ"ל, שם הואיל באר את התורה בהלכות ציצית והלכות פסח).
אחר כך כשהגיע להלכות ברכת המזון, ביאר הלכה זו בסי' קפו ס"ג (הקטן ... מוציא הוא את מי שלא אכל כדי שביעה ... כיון שאינו חייב מן התורה אלא מדברי סופרים).
ומקורו בגמרא ברכות כ, ב (בן מברך לאביו ... שאכל שיעורא דרבנן , דאתי דרבנן ומפיק דרבנן ).
ואף שפירשו התוס' מגילה יט, ב ד"ה ורבי (לא אתי תרי דרבנן ומפיק חד דרבנן , אבל ההיא דברכת המזון מיירי שהקטן אכל כדי שביעה דהוי חיובא דאורייתא וליכא אלא חד דרבנן , ומפיק האב שלא אכל אלא שיעורא דרבנן ).
מכל מקום לא פסק רבינו כדעת התוס', כי אם כפי שפירש שם (ואפילו אם הקטן גם כן לא אכל כדי שביעה, שמכל מקום הוא חייב מדברי סופרים כמותו). וכמבואר במ"א שם ס"ק ג (ואפילו אם גם הבן לא אכל כדי שביעה, דהוי תרי דרבנן , אפילו הכי מוציא לאביו).
ועל זה קשה, מהמשנה שהובאה לעיל, שאין הקטן יכול להוציא את הגדול באמירת הלל, ומהו אם כן החילוק בין ברכת המזון לבין הלל?
מבאר על זה רבינו לעיל שם (שברכת המזון אינה דומה למגילה והלל וברכות קריאת שמע ושאר מצות שעיקרן מדברי סופרים, שאין הקטן שהגיע לחינוך מוציא את הגדול, לפי שהקטן מצד עצמו כשהוא עתה פטור לגמרי, אלא שמחנכין אותו כדי שיהא רגיל במצוה זו ויהיה סריך כמנהגו כשיגדל, לפיכך אינו בדין שיוציא את מי שהוא גדול כבר אע"פ שחיובו אינו אלא מדברי סופרים, כיון שהקטן גם חיוב זה אינו חייב אלא משום להרגילו לכשיגדל, שאז יתחייב חיוב זה של דברי סופרים. אבל בברכת המזון, מה שמחנכין את הקטן לברך אחר אכילתו לשובע כשיגדל, שהוא חיוב מן התורה. לפיכך כשם שהוא מוציא את הגדול שלא אכל כדי שביעה אם הוא אכל כדי שביעה, כך מוציאו אם לא אכל כדי שביעה, כיון שחינוכו כשלא אכל כדי שביעה מועיל לו להרגילו כמו כשאכל).
ולפום ריהטא היתה נראית כוונת רבינו לחלק, שאפילו אם הקטן אכל פחות מכדי שביעה, עדיין הוי חד דרבנן , שהרי כשמחנכים אותו לברך כשלא אכל כדי שביעה, מלמדים אותו לברך אחר אכילתו לשובע כשיגדל, ואם כן הוי חד דרבנן , ולכן מוציא חד דרבנן . משא"כ בהלל ומגילה ושאר מצות "שעיקרן מדברי סופרים", אם כן ודאי הוא תרי דרבנן (שהרי מחנכים אותו בקטנותו, שכשאשר יגדל יקיים מצוה מדברי סופרים). ולכן אינו מוציא את הגדול שהוא חד דרבנן . וכמבואר בתוס' מגילה יט, ב ד"ה ורבי (לא אתי תרי דרבנן ומפיק חד דרבנן ).
*
אמנם אי אפשר לפרש כן את דברי רבינו, שהרי רבינו פוסק שגם תרי דרבנן מוציא חד דרבנן , כמבואר לעיל שם בתחלת הסעיף (אשה מוציאה את האיש שלא אכל כדי שביעה, ואפילו היא גם כן לא אכלה כדי שביעה, שמכל מקום היא מחוייבת מדברי סופרים כמותו). והיינו אף למ"ד שחיוב האשה בברכת המזון הוא בכל אופן מדברי סופרים, כמבואר שם ס"א-ב (נשים חייבות בברכת המזון, וספק הוא אם חייבות מן התורה ... או אינן חייבות אלא מדברי סופרים ... וספק של תורה להחמיר, לענין שהן אינן מוציאות ידי חובה את האנשים החייבים מן התורה, כי שמא הן פטורות מן התורה, וכל מי שאינו מחויב בדבר אינו מוציא אחרים ידי חובתן). יוצא אם כן, שאם האשה לא אכלה כדי שביעה היא תרי דרבנן , והאיש הוא רק חד דרבנן , ומכל מקום היא מוציאה אותו.
ונתבאר על זה במ"א שם ס"ק ג (דהוי תרי דרבנן , אפילו הכי מוציא ... כן משמע סוף פסחים). והיינו הא דאמרינן פסחים קטז, ב (אמר רב אחא בר יעקב סומא פטור מלומר הגדה ... איני והאמר מרימר שאלתינהו לרבנן דבי רב יוסף מאן דאמר אגדתא בי רב יוסף אמרו רב יוסף , מאן דאמר אגדתא בי רב ששת אמרו רב ששת (רב יוסף ורב ששת מאורי עינים היו, רש"י), קסברי רבנן מצה [וכן אמירת ההגדה] בזמן הזה דרבנן ).
רואים מכאן שגם תרי דרבנן מוציא חד דרבנן , כמבואר במחצית השקל על המ"א שם (והא עכ"פ רב יוסף ורב ששת הוו תרתי דרבנן , אלא על כרחך דאפילו תרתי דרבנן מוציא חד דרבנן ).
ומכל מקום אין הקטן מוציא את הגדול "במגילה והלל וברכות קריאת שמע ושאר מצות שעיקרן מדברי סופרים". ואת הטעם לזה ביאר רבינו לעיל שם דהיינו "לפי שהקטן מצד עצמו כשהוא עתה פטור לגמרי , אלא שמחנכין אותו כדי שיהא רגיל במצוה זו ויהיה סריך כמנהגו כשיגדל, לפיכך אינו בדין שיוציא את מי שהוא גדול כבר, אע"פ שחיובו אינו אלא מדברי סופרים".
והיינו כיון שהקטן גרע מתרי דרבנן , שהרי גם חיוב זה של תרי דרבנן , אינו על הקטן עצמו, כי אם על אביו, שמחנך אותו כדי שיהא רגיל במצוה זו. וכדלעיל סי' לט ס"א (וגם מדברי סופרים אין האזהרה אלא על אביו ), ובהלכות תלמוד תורה ריש פ"א (שהקטן פטור מכל המצות, וגם אביו אינו חייב לחנכו במצות מן התורה אלא מדברי סופרים).
וזאת היא גם כוונת רבינו במה שכותב כאן (ואינו חייב בהם אלא (מדברי סופרים) כדי לחנכו במצות), כי גם מה שהקטן חייב מדברי סופרים, אין חיוב זה אלא על האב "כדי לחנכו במצות", ולכן אינו יכול להוציא את הגדול.
*
אמנם גם באופן זה אי אפשר לבאר את דברי רבינו לעיל שם, שאם כן מדוע בברכת המזון יכול להוציא הקטן את הגדול. ואף שבברכת המזון הקטן הוא רק חד דרבנן , מכל מקום הרי הקטן " פטור לגמרי ", "וגם מדברי סופרים אין האזהרה אלא על אביו ".
וכדי לבאר זאת כותב רבינו שם (הקטן ... מוציא הוא את מי שלא אכל כדי שביעה ... שמכל מקום הוא חייב מדברי סופרים כמותו . שברכת המזון אינה דומה למגילה והלל וברכות קריאת שמע ושאר מצות שעיקרן מדברי סופרים ... שהקטן מצד עצמו כשהוא עתה פטור לגמרי ... שהקטן גם חיוב זה אינו חייב אלא משום להרגילו לכשיגדל שאז יתחייב חיוב זה של דברי סופרים).
והיינו שלענין ברכת המזון, שהקטן הוא חד דרבנן , אזי אומרים "שמכל מקום הוא חייב מדברי סופרים כמותו ", משא"כ לענין הלל ומגילה וכיו"ב, שהקטן הוא תרי דרבנן , אזי אומרים "שהקטן מצד עצמו כשהוא עתה פטור לגמרי ", והחיוב הוא רק על האב .
ואולי אפשר למצוא דוגמה לזה, מדין חיוב האב ללמד את בנו תורה, שנתבאר בפסקי דינים צמח צדק ח"ג א, ב (כיון שהקטן אביו מצווה ללמוד, יש לומר דגם הוא מצווה ללמוד את עצמו). והיינו שאף שסוכ"ס חיוב הקטן גרע, מחמת שאין החיוב על הקטן אלא על אביו, שחייבו חכמים את האב לחנך את בנו. מכל מקום, יש קצת חיוב גם על הבן.
ולכן, אם הוא רק חד דרבנן , אמרינן בזה "שמכל מקום הוא חייב מדברי סופרים כמותו ", ומוציא את הגדול שחייב מדברי סופרים. משא"כ אם הוא תרי דרבנן , אמרינן בזה "שהקטן מצד עצמו כשהוא עתה פטור לגמרי ", ואינו יכול להוציא את הגדול שחייב מדברי סופרים.
ומכל הנ"ל רואים, שדוקא במקום שהקטן גרע בשני הפרטים: (א) שהוא תרי דרבנן . (ב) שחיוב החנוך הוא רק על האב . דוקא בזה אין הקטן יכול להוציא את הגדול מחיובו מדברי סופרים.
*
בביאור חילוק זה שכתב רבינו, דן בלקוטי שיחות חי"ז ע' 234 בשוה"ג להערה 26 (והחילוק שכתב שם בין מגילה הלל וברכות קריאת שמע לברכת המזון, בפשטות הרי זו הסברה שבהם הוי תרי דרבנן ובמצות ברכת המזון דאורייתא הוי רק על דרך חד דרבנן ).
ושם ע' 235 בשוה"ג להערה 32 (במגילה שהוא רק מדרבנן יש לומר שבקטן החיוב הוא רק על האב על דרך מ"ש אדה"ז בסי' קפ"ו שם – על פי פשטות הלשון בהחילוק שכתב שם. ומש"כ בשוה"ג להערה 26 – הוא על פי פשטות הלשון בשו"ע שם בתחלתו ("שמכל מקום הוא חייב מדברי סופרים כמותו"). וצ"ע מהו העיקר כו').
וראה מ"ש בזה בדובר שלום (ע' עז-ח).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ו (סי' תפז-תצד) תפט סדר תפלת ליל שני של פסח וספירת העומר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ומכל מקום כל מה שתקנו חכמים תקנו כעין של תורה , ואין חילוק ביניהם אלא בדברים שיתבאר :
179 פסחים קטז, ב (כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תיקון ). וכן הוא לקמן ס"ו (שכל מה שתקנו חכמים תקנו כעין של תורה), ולעיל סי' תנד סט"ו (כל מה שתקנו חכמים תיקנו כעין של תורה), ושם נסמן (הערה פב) לשאר המקומות שנזכר כלל זה בשוע"ר.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רצו דיני הבדלה על היין
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וממ"ש התוספות
2253 ר"ה לג, א ד"ה
הא (ומותרות לברך על מצות עשה שהזמן גרמא אע"ג דפטורות ... אמרינן פרק ערבי
פסחים (פסחים דף קטז:) סומא פטור מלומר ההגדה, ופריך מרב יוסף ורב ששת דהוי אמרי
אגדתא כל חד וחד בביתיה, ומדמוציא אחרים ידי חובתן שמע מינה דמחייבין. ומשני משום
דקסברי מצה בזמן הזה דרבנן . אבל ממה שהיו מברכין לא מדקדק מידי, שמע מינה היכי
דפטירי שרי לברוכי).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא הוא אהרן ומשה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וזהו ענין יצ"מ שחייב אדם בכ"י לראות א"ע כאלו יוצא ממצרים שהן נש"ט דק"ן וכמו שיצא [ו] ממצרים מאפילה לאור גדול מטעם זה כידוע וד"ל.
76 מאפילה לאור גדול : פסחים קטז, ב [במשנה]. הגש"פ פיסקא לפיכך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח ויהי בשלח פרעה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וזהו ויהי בשלח פרעה כו', פי' פרעה אותיות עורף והוא בחי' עורף אחוריי' שמקבלים משם הקליפות יניקה דהיינו בחי' כתר דקליפה שמקבל מאחוריי' דכתר דקדושה כו', כמו העורף שהוא אחוריים דפנימי', כי בפנים הוא בחי' פנימי' הרצון והשכל ובעורף הוא רק בחי' אחוריי' דרצון כמו עד"מ הנותן שפע לשונאיו בדרך אחוריי' כמאן דשדי בתר כתפוי כו', וירדו נש"י בגלות מצרים בשר של מצרים שהוא פרעה עורף ואחוריי' דרצון כענין הנ"ל בענין מ"ש אם לעוברי רצונו כך כו' שמאריך אף לרשעים כו', ובחי' כתר דקליפה הוא עומק רע שלמעלה מחו"ב ומדות דקליפה שהן זקני פרעה וחרטומי מצרים כו' ויצאו נש"י מעומק רע מנש"ט דקליפה מאפילה לאור גדול כו' וכמ"ש או הנסה אלקי' כו' לבא לקחת לו גוי מקרב גוי כו', וזהו כמו הקצירה שאחר הזריעה שע"י שעבוד[ם] בגלות קשה דוקא כמו משל הרקבון דחטה כו' הגדילו ורבו למעלה כענין הזורע קב להוציא כמה כורין כו',
191 מאפילה לאור גדול : ע"ד פסחים קטז, ב (במשנה). הגש"פ פיסקא לפיכך .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בא והי' כי יביאך. להבין שרש ענין פסח ומצה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וזהו עיקר הטעם למצות המצה שאין בה התנשאות והגבהה דמדות ולא טעם דשכל רק כמו בחי' דומם בעלמא כו', משא"כ שאר יו"ט שההתלבשו' הוא בתפלה וההלל בקריאה בדיבור בכוונה שהן יותר גבוהים במדריגה, והוא לפי שהתלבשות [ד]אור אבא באימא בשאר יו"ט הוא רק מבחי' נה"י דאבא לבד כנ"ל בענין מקרא קדש וד"ל (ומה שאו' הלל והגדה על ד' כוסות הכל הוא רק בענין זה דיצ"מ [שיצאו] מאפילה לאור גדול בבחי' הקטנות דאמונה כמ"ש עבדים היינו לפרעה [במצרים] ויוציאנו ה' כו' כמ"ש בכוונות בסידור).
307 מאפילה לאור גדול : פסחים קטז, ב (במשנה). הגש"פ פיסקא לפיכך .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח וירא ישראל את היד הגדולה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
אך המדרגה הב' הוא שמחה ועונג העצמו' ממש ובכנ"י הי' שמחה זו בעצמות נפשם ממש, והוא מה שיצאו מאפילה לאור גדול משעבוד קשה לגאולה שזה כיוצא משבי' וסכ"נ לגדולה יתירה שלמעלה הוא מענג המורכב באיזה רצון כו', כי הרי הוא בנקוד' העצמיות ממש ולמעלה גורם שמחה עליונה שבעצמו' א"ס ממש שהוא העונג הפשוט שבשעשועי' העצמיי' כמו בהצלת בנו יחידו כו'.
376 מאפילה לאור גדול משעבוד . . לגאולה : ע"ד פסחים קטז, ב (במשנה). הגש"פ פיסקא לפיכך .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בא ועבר ה' לנגוף את מצרים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וכמו"כ ביצ"מ שהיו מר"י נפ"ש בעצם כמ"ש וימררו את חייה"ם בעבודה קשה כו' חייה"ם דכנ"י, וע"כ ניתן להם מצות ד' כוסות אפי' לעני שבישראל עני מן הדעת לשמח מרי נפש והיינו לשמח נפשם באלקי' חיים שיצאו מאפילה לאור גדול , כמו הבע"ת או הגר שמפני שהי' מושקע ברע גמור [ע]"כ כשיוצא מן הרע והתחיל להיות עובד ה' תגדל בו רשפי אש [השמחה ] יותר משמחת הצדיקים גמורים באה"ר בתענוגי'.
469 מאפילה לאור גדול : פסחים קטז, ב (במשנה). הגש"פ פיסקא לפיכך .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בא להבין שרש ענין פסח ומצה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
[כד ] ואחכ"ז יובן ההפרש בין חג הפסח לחג השבועות בדרך כלל וכי חג השבועות תלוי בחג הפסח והספירה שאח"כ, כי הנה כנ"י היו במצרים בתכלית הירידה והשפלות בגשמיות וברוחניות כמ"ש וימררו את חייהם בעבודה קשה כו' כלחץ ודחק דעכשיו בטרדות הפרנסה, והן יצאו מנש"ט דמצרים מאפילה לאור גדול כענין
605 מאפילה לאור גדול : פסחים קטז, ב (במשנה). הגש"פ פיסקא לפיכך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה לח, ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
דהנה ענין חובה היינו כמו שאמר מים אחרונים חובה כו' לברר ולהמתיק הדינין שנאחזי' במל' שנקרא חובה ע"כ נקרא חובה כו' וכך הוא ענין אכילת מצה בליל הא' דפסח שהוא חובה שמלבד שאז עיקר המצוה במצה זו מטעם שנקרא מיכלא דמהימנותא להוסיף כח האמונה בכאו"א מישראל משרשו במוה"ע דוקא כנ"ל באריכות הנה יש בזה עצמו ענין חובה ולא רשות והיינו להיות שיש טעם שני באכילת מצה זו לפי שעבדים היינו לפרעה ויוציאנו ה' כו' ומפני שיצאו בחפזון דוקא כמ"ש בפ' ראה לא תאכל עליו חמץ ז' ימים תאכל מצות לחם עוני כי בחפזון יצאת ממצרים למען תזכור כו' והענין הוא כמ"ש מצה זו שאנו אוכלים על שום מה ע"ש שלא הספיק כו' שזהו מ"ש בחיפזון יצאת כי גורשו כו' ע"כ אפו הבצק עוגות מצות כו' ואע"פ שזה היה אחר חצות גם מצה זו שאנו אוכלים בדרך מצוה וחובה קודם חצות הוא ג"כ ע"ש שלא הספיק כו' דהיינו הך והא בהא תליא כנ"ל באריכות והוא רק מה שיצאו מאפילה לאור גדול שלא רצו להשתקע בנש"ט דמצרים וזהו כמו שאומרים בברכה שלא עשני גוי דהיינו רק שאינו רוצה לחיות כחיי הגוים גם דקרו ליה אלוה כו' אין בהם בחי' האמונה שהוא במהו"ע כו' שזהו עיקר נקודת יהדותו א"כ הרי היציאה מן העבדות לחירות זהו היציאה מאפילה דק"נ לאור גדול כו' ה"ז רק בחי' בירור הרע לבד לצאת מאפילה דנש"ט והוא בא ממילא ע"י כח האמונה שלפ"ז יש במצה זו ב' דברים שבאים כא' ממש לצאת מאפילה ולבא לאור גדול דעיקר היהדות כו' וזהו כגר וכבע"ת שיצא מן הרע וטומאה ושב אל ה' שזהו ענין א' וכך הוא במצה ב' דברים מצוה וחובה מצוה ליכנס בקדושה האלקי' באמונה זו שנק' מיכלא דמהימנותא ונקרא לחם עני וזה עצמו הוא מה שיוצא מאפילה דנש"ט דזהו הנקרא חובה לברר הרע כו' ונמצא דמצוה זו חובה היא כמו שחובה על האדם לסור מן הרע וכמים אחרונים חובה להעביר הגבורות קשות דק"נ כנ"ל וזהו שאמר תאכל מצות לחם עני כי בחיפזון כו' שלחם עני הוא כעני בלחמו למצוא טרף לנפשו בלבד
19 מאפילה לאור גדול : פסחים קטז, ב (במשנה). הגדה פיסקא לפיכך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה לט, א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
והוא שזכו לקבל גלוי שכינה עד שלא הספיק כו' כי גורשו כו' דהא בהא תליא משום דאמונה זו היא המגעת למעלה ג"כ במוה"ע כנ"ל באריכות וזהו ענין מצה שהיא חובה וד"ל אך זהו רק בליל א' דפסח לבד מפני שבשעת חצות נגלה עליהם כו' וע"כ חובה לאכול מצה קודם חצות לחם עני דוקא מטעם הנ"ל אבל בז' הימים אכילת מצה רשות ולא חובה ולא מצוה דוקא אלא רשות דהוקשו לשביעי מה שביעי רשות כו' ולכאורה מה יש יתרון מעלה לז' ללמוד ממנו דוקא לו' הימים אך הטעם הוא מפני שהוא נקרא עצרת לה' כו' ע"כ המצה בז' ודאי רשות והוקשו כולם אליו כו' והענין הוא משום דבקי"ס היה ההארה מבחי' גאה גאה הנ"ל שזהו למעלה גם מהתנשאות על ימות עולם והוא למעלה גם מהיות מקור לגלוי רצון ותענוג להאציל ולברוא כו' כנ"ל ונקרא עולם הא"ס עצמו ומ"ש ה' מלך גאות לבש שהוא בחי' מל' דא"ס הוא בחי' האחרונה שבעולם הא"ס ונקרא יום הז' שהוא רשות והיינו מפני שהוא בא מעולם החירות שלמעלה ממקור ההשתלשלות (כשנת החמשים שנק' יובלא עילאה) שאין שם חובה לאכול מצה שנק' מיכלא דמהימנותא כלל רק רשות ולא כליל הא' שהיא חובה וביאור הדברים הנה יש להקדים תחלה ענין זה בעבודת ה' בנשמת אדם בגופו כל ענין יצ"מ ואכילת מצה כו' דהנה אמרז"ל חייב אדם לראות א"ע כאילו הוא יצא ממצרים ובכל יום דוקא וכמ"ש למען תזכור את כו' כל ימי חייך והענין הוא כידוע שבכל יום ויום יצרו של אדם מתגבר עליו במחשבות רעות ומדות ומעשים רעים כי יצר לב האדם רק רע מנעוריו וצריך לפשפש בחדרי לבבו ודעתו להתעורר באמת בתשובה שבלב לצאת מחשך ואפילה דרע ומות וטומאת הנפש דמדות ומ"ז הגופניים וחומריים כבהמה ממש הנה זהו הנקרא יצ"מ ממש בכל יום וזהו בא רק מצד בחי' נקודת יהדותו שלא יחפוץ לחיות כחיי הגוים מושקע ברע וקליפה לבלתי ידח כו' ואמנם לא כל העתים שוות בזאת ההתעוררות בנפש בכל יום לפעמים מתעוררת באהבה מפני שחשקה נפשו ליוצרו ע"כ ימאס ברע ולפעמים תתעורר מצד היראה שלא ירצה ליפרד מאחד כ"כ כו' ומרגיז על נפשו עד שיתמרמר ביותר על ריחוקו העצום כידוע וזה תלוי לפי אופן התעוררות שפע שיומשך מלמעלה על הנשמות לפעמים בבחי' חסדים דאברהם אוהבי בימין מקרבת כו' שמזה יבא התעוררות הנפש ע"י אהבה וחשק לדבקה בה' כו' כנ"ל ולפעמים יאיר מלמעלה בבחי' פחד דיצחק בחי' הגבורות לעורר בנפש המרירות כו' כידוע וד"ל וזהו ענין יצ"מ שחייב אדם בכל יום שיש לו עבודה מיוחדת בכל יום באופן איך לצאת מנש"ט כו' וגם בכל שבת ויו"ט מזכירים יצ"מ כמו בקידוש ובש"ע דיו"ט שאומר מקרא קדש זכר ליצ"מ כו' דגם שבשבת ויו"ט הן בחי' עליות העולמות בכלל ובפרט בנש"י כידוע מ"מ חייב לצאת ממצרים כו' רק בזה הובדל יו"ט דזש"פ שנק' עצרת לה' כו' שמאיר בו מבחי' עולם החירות שהוא מעצמות אא"ס ב"ה שלפני ההשתלשלות לגמרי כנ"ל עד שמחמת זה הגלוי הגדול יוכל גם כל איש זר ורחוק שנתרחק מאד מאור פני אלקים חיים
5 חייב אדם . . ממצרים : פסחים קטז, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [כי טובים דודיך מיין] והנה בתושבע"פ כו' ערבים עלי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
העלם והסתר כמ"ש שמש ומגן ה' אלקי' שבחי' השם אלקי' הוא בחי' מגן ונרתק להעלים ולהסתיר להיות נראה ליש ודבר וכשיוצא מהעלם אל הגילוי אז תהי' השמחה גדולה לאלקי' דוקא ששמחה הוא בחי' הגילוי, וכשמתגלה צמצום דש' אלקים ה"ה בחי' שמחת אלקים שמשמח את הצמצומי' דש' אלקי', וזהו נכנס יין יצא סוד הוא בחי' סוד הוי' ליריאיו כו', הוא בחי' יין המשומר בענביו שהוא בבחי' העלם והסתר גדול מששת ימי בראשית שהגילוי שיהי' לע"ל יהי' בבחי' א"ס עין לא ראתה כו', וע' מענין יין המשומר בענביו משי"ב בד"ה ענין ברכת הזימון בסופו, אך הנה כל זה הוא בחי' השתלשלו' שה"ע העלם וגילוי בחי' יין כו', אך הנה כתי' כי טובים דודיך מיין שפי' דודיך שהוא למעלה מבחי' השתלשלו' שזהו למעלה גם מבחי' העלם והיינו בחי' שלמעלה מסוכ"ע וממכ"ע, כי אין ערוך לך, כי נפלאותיך ומחשבותיך זהו אלינו אבל אין ערוך אליך כו', להיותך קדוש ומובדל בבחי' קדש מלה בגרמה כו' וכנ"ל שפנימיות אבא חשוב כמו פנימיות ע"י, וקמי' כחשיכה כאורה שוין, והענין הוא דכמו שנמשך ההעלם לגילוי זהו נחשב כמו שיוצא מאפילה לאור גדול , וכמ"ש העם היושבים בחשך ראו אור גדול , שמתחלה כשהי' האור בבחי' העלם החשך יכסה ארץ, וע"י הגילוי הנה ראו אור גדול ותהי' השמחה גדולה לאלקי' אבל קמי' עצמותו ית' הנה האור והגילוי זה שוה עם החשך שהי' תחלה, שהרי כל נהוראן מתחשכאן קמי', וכתר עליון אע"ג דאיהו אור צח אור מצוחצח אוכם <55>
1176 מאפילה לאור גדול : פסחים קטז, ב (במשנה). הגדה פיסקא לפיכך .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם כי טובים דודיך מיין
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והנה כ"ז הוא העלם וגילוי שהוא סדר השתל' דהעלם וגילוי הוא סוכ"ע וממכ"ע, וכמו השלשלת שהתחתון אחוז בהעליון, שאחיזתו בתחתיתו מ"מ הוא בערכו מאחר שיש לו אחיזה בו, וכמו"כ העלם וגילוי מאחר שלפעמים בא לידי גילוי מוכרח לומר שהוא בערכו, אבל כי טובים דודיך מיין שלמעלה גם מההעלם, דהנה העלם וגילוי הוא כמו חושך ואור וכמו מאפילה לאור גדול , דהנה כתי' העם היושבים בחשך ראו אור גדול , חשך הוא כמ"ש החשך יכסה ארץ שנראה שהעולם כמנהגו נוהג, דהשמש זורח ממזרח ושוקע למערב וקיץ וחורף ויום ולילה לא ישבותו, אך באמת אינו כן דלכל דבר יש אין המהווהו מאין ליש וכשיסתלק כרגע יתבטל ממציאותו, רק שהעין הגשמי אינה רואה רק היש אבל באמת אלמלי ניתנה רשות לעין לראות לא יש שום יש כלל וכמ"ש בסש"ב דאלמלי מתכנסין כל באי עולם
29 מאפילה לאור גדול : פסחים קטז, ב (במשנה). הגדה פיסקא לפיכך .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א הקבצו ושמעו בנ"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
להיות יצ"מ לצאת מהמצרים וגבולים כו', כי גם עתה יש יצ"מ, הגם שזה הי' זמן כביר אך התורה היא למעלה מהזמן ומקום כמ"ש מזה במ"א, שלכן נק' אדם כו', ולכן חייב אדם לראות א"ע כאלו הוא עצמו יצא ממצרים כו', אך זהו ע"י תשובה דוקא, וחז"ל תקנו להקדים שתים לפני' יוצר אור ואהבת עולם, והוא לפי שבימי משה הי' דור דיעה ע"כ מיד שהיו מתבונני' בפ' שמע ישראל מיד הי' נתעורר אוי"ר כו' לפי שהיו נשמות גבוהות ולא היו צריכין להעמקת הדעת והרחב הביאור, אבל עתה שנתמעטו הלבבות וראו שאין די בק"ש לבד לפי שהוא בקיצור גדול, לזה תקנו שתים לפניה, ודרך כלל הוא בחי' ביאור פסוק שמע ישראל כי ברכת יוצר אור הוא ביאור על תיבות הוי' אחד, דהיינו על עלמא דאתגלי', איך שהוא מחי' את כולם והאופנים כו' ברעש גדול כו', ואיך שהמלאכים משבחים באימה ואומרים ביראה, ששרשם מבחי' הדבור כמ"ש וברוח פיו כל צבאם, ואח"כ אהבת עולם הוא ביאור על הוי' אלקינו כו', עלמא דאתכסי' דהיינו איך שנש"י אהבתיך בבחי' אהבה עצמי', ובהרחב הזמן שנתמעטו הלבבות יותר וראו שאין די בזה ואינו מספיק להוציא האהבה מהעלם אל הגילוי כו', תיקנו עוד פסוד"ז שהוא ביאור יותר רחב כו', ואחר ק"ש בא הברכה דאמת ויציב שיש בה ט"ו ווי"ן, והנה איתא בווין תתקטר דהיינו התקשרות והתחברות הוא ע"י ווין וכמ"ש עשה ווים לעמודים כו' ובחצר המשכן ז"ע יתדות המשכן שהם המחברים את המשכן
148 חייב אדם . . יצא ממצרים : ראה פסחים קטז, ב (במשנה). תניא פמ"ז. הגדה של פסח עם לקוטי טעמים מנהגים וביאורים (קה"ת תשמ"ו ואילך) ע' תריח בשולי הגליון.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א הקבצו ושמעו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אלקיכם שנמשך מבחי' אנכי מי שאנכי, והוא מפני שהוצאתם מאמ"צ, וכמו"כ בכל דור ודור חייב אדם לראות א"ע כאילו הוא יצא ממצרים , ולאו דוקא בכ"ד אלא בכ"י ובכ"ע ובכ"ר, דמצרים הם המצרים והגבולים ומאחר שהוציא מאמ"צ כמו"כ יוציא כו', זהו"ע ג"פ דק"ש.
124 בכל דור . . יצא ממצרים : פסחים קטז, ב [במשנה].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ליל ב' דחה"ש רצ"ב לנדואראוע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
דהנה כל הענינים דגלו' מצרי' יצי"מ קריעת י"ס ומ"ת בפרטיות עניניהם הרי ישנם בעבודה הרוחנית בכאו"א בפרט דזהו פי' המאמר בכל דור ודור חייב אדם לראות א"ע כאלו הוא יצא ממצרים , דפי' דור ודור הוא שורה ושורה היינו מדרי' ומדריגה דבכאו"א לפי אופן מעלתו וענינו יש בו כל המדריגות האלו, וראשית כל הוא היציאה מהמיצרים וגבולים דעניני עולם, וכשם דגלות מצרים היתה מה שבנו ערים בשביל פרעה ושריו כן ענינו ברוחניות השעבוד במח' ודיבור דעניני עולם גם בדבר שאין בו איסור כלל, והן הנה עניני הרשות, והיינו דלא מיבעי חלק המאוס שנקראת שיחה בטילה שעוסקי' בהם ההמון בסיפורי דברים שאין בהן תועלת אלא גם בדיבורי פרנסה ואכו"ש והדומה לזה במה שהוא תועלת לאדם ימעט בזה בכל היותר מבלתי היות משועבד לזה, וזהו"ע יציאת מצרים לצאת מהמיצרים וגבולים דעניני העולם ולחשוב מחשבות במעלת מדריגת יתרון האדם על החי ובכוונת ירידת נשמתו למטה ולהאיר מעמדו ומצבו באשר הוא כמו שהוא , דער לייכטין און זעהען דעם מעמד ומצב שלו איך הוא באמת במעלת כשרונותיו והתפתחות חושיו, ובענין מדותיו הטבעיים כמו שהם
27 משנה פסחים קטז, ב. וראה תניא פמ"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות תרצ"א ב' דחוהמ"פ. רצ"א ריגא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ב
בשעת אמירת "מצה זו שא"א ע"ש מה" או "מרור זה" וכו', אוחז המצה או המרור בידו עד "על שום" הב'.
17 בהערת כ"ק אדמו"ר בהגש"פ הנ"ל ע' ל (ד"ה "נוטל הפרוסה בידו כו' נוטל המרור בידו"): "בפסחים קטז, ב הל' להגבי'. אבל בסי' רש"י ובמח"ו כתב: כשמגיע למצה זו מרור זה מניח ידו עליהם (ואולי נ"א הי' להם בש"ס). ומנהג בית הרב לאחוז המצות, השני' והשלישית (ע"י המפה שעליהם) ולהניח ידיו על המרור והכורך — עד על שום השני".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון פסח ענין יצי"מ וקי"ס
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ענין יצי"מ וקי"ס ואיך הוא בכל יום כמארז"ל בכל יום חייב אדם לראות א"ע כאילו [הוא ] יצא ממצרים .
2 בכל יום . . יצא ממצרים : ראה פסחים קטז, ב (במשנה). תניא פמ"ז. הגדה עם לקוטי טעמים (קה"ת תשמ"ו ואילך) ע' תריח בשולי הגליון.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור וספרתם לכם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
כאילו הוא יצא ממצרים כו'.
24 חייב אדם . . יצא ממצרים : ראה פסחים קטז, ב (במשנה). לעיל ע' נח הערה 257.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון פסח להבין שושר ענין פסח ומצה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכן בכ"י חייב כל אדם לראות א"ע כאלו יצא ממצרים שהוא ענין זקיפת הראש בבקר בעת קומו משנתו שע"ז ארז"ל [כד] זקיף אינש ראשו מברך זוקף כפופים כו'.
257 בכ"י חייב . . יצא ממצרים : ראה פסחים קטז, ב (במשנה). תניא פמ"ז. הגדה עם לקוטי טעמים (קה"ת תשמ"ו ואילך) ע' תריח בשולי הגליון.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
דובר שלום קטן אימתי מוציא את הגדול
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט, י
והיינו מ"ש בפסחים קטז, ב גבי סומא שיכול להוציא בני ביתו בהגדה, אף למ"ד שחיוב סומא רק מדרבנן והגדה בזמן הזה מדרבנן והוי סומא תרי דרבנן ומוציא לבני ביתו דהוו חד דרבנן .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך כו ט'תתקמו
מקור מפורש
בדף זה
ולמהר עוד יותר קיום היעוד ונאכל שם מהזו"מ הפסחים, ודכימי צאתך מאמ"צ אראנו נפלאות.
3 היעוד : פסחים קטז, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יד ה'שיז
מקור מפורש
בדף זה
ועי"ז יקויים ג"כ בניסן עתידין להגאל וכסתימת השמו"ר בזה דלשיטתו אזיל ר"י לא בכסף תגאלו (סנהדרין צז, ב) וכמבואר בד"ה החדש קיץ הש"ת וגם בזה מעשה נסים יהי' שאף שזכר מזריע תחלה אתעדל"ע (ראה לקו"ת דשבוע העבר ד"ה שוש תשיש) בכ"ז תלד זכר [להעיר מהירושלמי ברכות פ"ט הלכה ה' ביושבת על המשבר, ודלא כבבלי שם], גאולה העתידה שהיא (בלשון) זכר דוקא (פסחים קטז, ב בתוס').
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טז ו'צג
מקור מפורש
בדף זה
ג) תוד"ה ונאמר פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כ ז'תרלג
מקור מפורש
בדף זה
תוד"ה ונאמר פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'קכב
מקור מפורש
בדף זה
בברכת הגאולה (משנה פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא בא שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
ולדוגמא — אכילת מצה, דהגם שטעם אכילתה הוא מפני שמצה הוי זכר לגאולת מצרים (ש"לא יכלו להתמהמה גו'"), הרי פשוט שאין במעשה אכילת המצה ענין המורה על "דרך חירות" (כמו בפעולת ההסיבה, שעצם ההסיבה מורה על הנהגה של בן
32 פרשתנו יב, לט. וראה פ' ראה טז, ג. פסחים קטז, ב (במשנה). רמב"ם הל' חו"מ פ"ז ה"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב חג הפסח שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
ויה"ר שבניסן זה ממש תקויים הבטחת חז"ל בניסן עתידין להגאל, ובמצב של בני חורין בפשטות "נודה לך שיר חדש (לשון זכר) על גאולתנו ועל פדות נפשנו".
70 ראה תוד"ה ונאמר (פסחים קטז, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות ניסן
מקור מפורש
בדף זה
ועי"ז יקויים ג"כ בניסן עתידין להגאל וכסתימת השמו"ר בזה דלשיטתו אזיל ר"י לא בכסף תגאלו (סנהדרין צז, ב) וכמבואר בד"ה החדש קיץ הש"ת וגם בזה מעשה נסים יהי' שאף שזכר מזריע תחלה אתעדל"ע (ראה לקו"ת דשבוע העבר ד"ה שוש תשיש) בכ"ז תלד זכר [להעיר מהירושלמי ברכות פ"ט הלכה ה' ביושבת על המשבר, ודלא כבבלי שם], גאולה העתידה שהיא (בלשון) זכר דוקא (פסחים קטז, ב בתוס').
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות מכתבים כלליים
מקור מפורש
בדף זה
הגאולה הנצחית, שהתורה אומרת בקשר לכך "עת קץ, יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים".
62 הגאולה הנצחית : גאולה שאין אחרי' גלות — תוד"ה ה"ג ונאמר, פסחים קטז, ב, ממכילתא עה"פ בשלח טו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות מכתבים כלליים
מקור מפורש
בדף זה
מאז, במשך 3300 שנה, היו גלויות וגאולות, חלו ירידות ועליות, אבל זו הדרך לשלימות מושלמת עוד יותר, על ידי "ירידות-צורך-עלי'", עד שתבוא הגאולה השלימה בתכלית והנצחית, ו"בניסן נגאלו ובניסן עתידין ליגאל", הגאולה הסופית והמוחלטת, שיא השלימות, עד שאין בכלל מקום לגלות ולירידה, "סיהרא באשלמותא" במלוא המידה.
154 הגאולה. . והנצחית : גאולה שאין אחרי' גלות (תוד"ה ה"ג ונאמר — פסחים קטז, ב, ממכילתא עה"פ בשלח טו, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות מכתבים כלליים
מקור מפורש
בדף זה
ונזכה שיהא זה "זמן חירותנו" במלוא המשמעות, הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו.
211 הגאולה האמיתית והשלימה : שאין אחרי' גלות (תוד"ה ה"ג ונאמר — פסחים קטז, ב, ממכילתא עה"פ בשלח טו, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד הוספות כ' מנחם אב
מקור מפורש
בדף זה
גאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, ולקיום ההבטחה:
39 גאולה האמיתית והשלימה : שאין אחרי' גלות — מכילתא עה"פ בשלח טו, ב. הובאה בתוד"ה ה"ג ונאמר — פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד הוספות כ' מנחם אב
מקור מפורש
בדף זה
גאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו.
38 גאולה האמיתית והשלימה : שאין אחרי' גלות — מכילתא עה"פ בשלח טו, ב. הובאה בתוד"ה ה"ג ונאמר — פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו הוספות משפטים
מקור מפורש
בדף זה
שאין אחרי' גלות (תוד"ה ה"ג ונאמר — פסחים קטז, ב, ממכילתא עה"פ בשלח טו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - שיחות רשימת דברי כ"ק אדמו"ר שליט"א אור לי"ד ניסן ה'תנש"א
מקור מפורש
בדף זה
ועד להברכה הכי עיקרית — גאולה האמיתית והשלימה, גאולה שאין אחרי' גלות ("לא מיעצר").
5 מכילתא בשלח טו, א (הובא בתוס' פסחים קטז, ב). פסיקתא רבתי ויל"ש שבהערה 8.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - מכתבים פסח
מקור מפורש
בדף זה
עד לזכות לנסה עיקרי — נס הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו, בניסן נגאלו ובניסן עתידין ליגאל, שאז יהיו הנסים גדולים אף בערך ולמעלה באופן נפלא מן הנסים שהיו ביציאת מצרים.
44 הגאולה האמיתית והשלימה : שאין אחרי' גלות (תוד"ה ה"ג ונאמר — פסחים קטז, ב, ממכילתא עה"פ בשלח טו, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - מכתבים פסח
מקור מפורש
בדף זה
"ברוך ה' לעולם אמן ואמן", את ה"שיר חדש על גאולתנו ועל פדות נפשנו".
40 "שיר חדש. . פדות נפשנו" : הגש"פ ברכת "אשר גאלנו". וראה תוד"ה ה"ג ונאמר — פסחים קטז, ב (ממכילתא עה"פ בשלח טו, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - מכתבים פסח
מקור מפורש
בדף זה
"מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו", ותיכף ומיד ממש, בגאולה האמיתית והשלימה, עלידי משיח צדקנו.
36 בגאולה האמיתית והשלימה : שאין אחרי' גלות (תוד"ה ה"ג ונאמר — פסחים קטז, ב (ממכילתא עה"פ בשלח טו, א). יל"ש עה"פ (ישעי' ס, א) קומי אורי כי בא אורך — רמז תצט).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לח רשימת דפוסי לקוטי שיחות
מקור מפורש
בדף זה
) ראה מכילתא הובא בתוד"ה ונאמר (פסחים קטז, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לח הוספות קיץ
מקור מפורש
בדף זה
ומעשה ידינו כוננהו — בבית המקדש השלישי, שיבנה במהרה בימינו, בגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו, תיכף ומיד ממש.
11 גאולה האמיתית והשלימה : שאין אחרי' גלות (תוד"ה ה"ג ונאמר — פסחים קטז, ב. ממכילתא עה"פ בשלח טו, א. יל"ש ישעי' רמז תצט).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות כ' מנחם אב
מקור מפורש
בדף זה
גאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו.
40 גאולה האמיתית והשלימה : שאין אחרי' גלות — מכילתא עה"פ בשלח טו, א. הובאה בתוד"ה ה"ג ונאמר — פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות כ' מנחם אב
מקור מפורש
בדף זה
ובמהרה בימינו ממש, ובמיוחד ע"י הפצת המעיינות חוצה — נזכה אשר ומעשה ידינו כוננהו — בבית המקדש השלישי, שיבנה במהרה בימינו, בגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקינו, תיכף ומיד ממש, ובלשון הרמב"ם:
43 גאולה האמיתית והשלימה : שאין אחרי' גלות — מכילתא עה"פ בשלח טו, א (הובאה בתוד"ה ה"ג ונאמר — פסחים קטז, ב). יל"ש ישעי' רמז תצט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות ער"ה
מקור מפורש
בדף זה
און תיכף ומיד ממש ווערט דאָס אַלץ איבערגעטראָגן אין ארץ הקודש, לירושלים עיר הקודש, להר הקודש, לבית המקדש השלישי, אין דער גאולה השלישית, וועלכע איז אויך כולל די גאולה העשירית, גאולה שאין אחרי' גלות (ווי
94 מכילתא בשלח טו, א. תוד"ה ה"ג ונאמר — פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט מכתבים כלליים לראש השנה מכתבים כלליים מכ"ק אדמו"ר שליט"א
מקור מפורש
בדף זה
— דבר המתגלה במלוא המידה של שלמות בגאולה האמיתית והשלמה, כאשר מתקיימים ה"נישואין" של הקב"ה בעצמו, כביכול, עם כנסת ישראל לנצח — וההתחלה היא תיכף ומיד ממש.
101 גאולה האמיתית והשלמה : שאין אחרי' גלות (תוד"ה ה"ג ונאמר — פסחים קטז, ב, ממכילתא עה"פ בשלח טו, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט מכתבים כלליים לראש השנה מכתבים כלליים מכ"ק אדמו"ר שליט"א
מקור מפורש
בדף זה
שעבודה זו תביא את הגאולה העתידה, שהיא גאולה נצחית שאין אחריה גלות, הקשורה בבית-המקדש השלישי שיהיה בית נצחי, "מקדש אדני כוננו ידיך, ה' ימלוך לעולם ועד".
254 גאולה נצחית שאין אחריה גלות : תוד"ה ה"ג ונאמר — פסחים קטז, ב (ממכילתא עה"פ בשלח טו, א. יל"ש ישעי' ס, א — רמז תצט).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט מכתבים כלליים לראש השנה מכתבים כלליים מכ"ק אדמו"ר שליט"א
מקור מפורש
בדף זה
און מען איז זוכה צו דאַנקען און לויבן דעם אויבערשטן אויף דער עיקר טובה פון דעם אויבערשטן צו אידן און צו דער גאַנצער וועלט — דער "טוב" פון גאולה האמיתית והשלימה דורך משיח צדקנו, נאָך אין דעם סוף יאָר פון "תנש"א מלכותך",
347 גאולה האמיתית והשלימה : שאין אחרי' גלות — מכילתא עה"פ בשלח טו, ב (הובאה בתוד"ה ה"ג ונאמר — פסחים קטז, ב). יל"ש ישעי' רמז תצט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א תזריע שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
יתכן לומר כי הדבר הוא דוגמת הנאמר במכילתא (ועד"ז במדרש תהלים):
27 הובא בתוספות פסחים קטז, ב. ד"ה ה"ג ונאמר.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א אמור שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
רז"ל אומרים:
28 פסחים קטז, ב. תניא פרק מז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
זו אף משמעות הפסוק "שירו להוי' שיר חדש" המכוון לעתיד לבוא, שלכן נאמר שיר בלשון " זכר.
37 מכילתא, הובאה בתוספות ד"ה ונאמר פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טז
מקור מפורש
בדף זה
רבנו הזקן: תורה אור לז, ג. עיי"ש. לקו"ת ויקרא ב, הקב"ה מעמיד: סנהדרין צז, ב. ג. ראה ג"כ אור החיים עה"פ. מלך (דעיר: נדרים לב, ב. כהר גבוה וקשה: סוכה נב. א. ב"ב י, א. הוא יצה"ר: ב"ב טז, א. למוטב (מקור: לקו"ת במדבר א. ד. לשון זכר: תוד"ה ונאמר פסחים קטז, ב. * *
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יז
מקור מפורש
בדף זה
מלך (דעיר: נדרים לב, ב. כהר גבוה וקשה: סוכה נב. א. ב"ב י, א. הוא יצה"ר: ב"ב טז, א. למוטב (מקור: לקו"ת במדבר א. ד. לשון זכר: תוד"ה ונאמר פסחים קטז, ב. * *
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז שמיני שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
על ידי שמעוררים את דרגת ה"שמיני" שבנפש, שאין בה שינויים, אף כאשר ההגיון שונה מהרצון העליון, בכל זאת עומדים בתוקף וכו' – אז מגיעים ל"וילדה זכר", שיר חדש, בלשון זכר, בגאולה העתידה, גאולה שאין אחריה גלות (למעלה משינויים), בגאולה האמיתית והשלימה, בביאת משיח צדקנו, בקרוב ממש.
56 תוס' ד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
התשועה העתידה להיות אין אחרי' שעבוד (הובאה תוד'"יה ונאמר פסחים קטז, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
בדף זה
וכאשר זכיתי לסדר סדרי בראשית קרב מועד חג הפסח, אמרתי בזבר בעתו ולבאר זבר תמו' בש"ס דפסחים דף קט"ז ופ" רשב"ם שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
בדף זה
8 משנה פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח שלח שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
ועל ידי כך מגיעים לכל הדרגות (שמונה ימים) של "יציאת מצרים", אשר "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", ועד לאמירת שירה – "ונודה לך שיר חדש על גאולתנו ועל פדות נפשנו", בקרוב ממש.
44 פסחים קטז, ב – כגירסת הרי"ף, רא"ש וכו'. וראה תוס' שם (ממכילתא) דיוק הל' "שיר חדש" – ל' זכר.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יב קדושים שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
9 תניא רפמ"ז (וראה פסחים קטז, ב)
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא
מקור מפורש
בדף זה
4 גאולה שאין אחרי' גלות שלכן (תוד"ה ה"ג ונאמר פסחים קטז, ב) אומרים אז (תהלים צו, א ועוד) שיר חדש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט
מקור מפורש
בדף זה
7 שהיא גאולה שאין אחרי' גלות (ראה תוד"ה ה"ג ונאמר -- פסחים קטז, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז חג הפסח שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
כפי שמסביר כ"ק מו"ח אדמו"ר, שאין צורך לחכות ח"ו עד לשנה הבאה, אלא הדברים יתקיימו תיכף ומיד בניסן זה, וממילא נהיה בשנה הבאה בארעא דישראל, ובני חורין "ונודה לך שיר חדש (לשון זכר) על גאולתנו ועל פדות נפשנו.
101 ראה תוד"ה ונאמר פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
7 ברכת ,אשר גאלנו" -- מפסחים קטז, ב במשנה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
בדף זה
11 גאולה שאין אחריי גלות: ראה תוד"ה ה'ג ונאמר -- פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
בדף זה
5 שמחים . . בעבודתך: ברכת ,אשר גאלנו" (בהגש"פ) מפסחים קטז, ב במשנה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה יג
מקור מפורש
בדף זה
4 ראה תוד"ה ה"ג ונאמר -- פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה יד
מקור מפורש
בדף זה
3 ראה תוד"ה ה"ג ונאמר -- פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה יח
מקור מפורש
בדף זה
8 ראה תוד"ה ה'ג ונאמר -- פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות שיחה ח
מקור מפורש
בדף זה
0 גאולה שאין אחרי' גלות -- תוד"ה ה'ג וגאמר -- פסחים קטז, ב. 1 ל' הכתוב בא י, טי
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
6 בברכת ,אשר גאלנו", מפסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
3 גאולה שלימה: שאין אחרי' גלות (תוד"ה ה"ג ונאמר -- פסחים קטז, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
6 ווי עס שטייט: פסחים קטז, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
68 בברכת ,אשר גאלנו", מפסחים קטז, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג מסעי שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
נזכה בקרוב ממש לאמירת השירה העשירית שלעתיד לבוא, ויותר מכך – באופן של שיר חדש, בגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו.
47 ראה תוד"ה ה"ג, פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד תבא שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
זו תהיה גאולה נצחית שאין אחריה גלות.
47 ראה מכילתא בשלח טו, א. שמו"ר פכ"ג יא (וביפ"ת שם). תוד"ה ונאמר פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד האזינו-ש"ת שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
ועל ידי כך מגיעים לגאולה הכללית, הגאולה האמיתית והשלימה, שאז ישירו "שיר חדש", בלשון זכר – גאולה נצחית שאין אחריה גלות, במהרה בימינו ממש.
94 ראה תוד"ה ונאמר פסחים קטז, ב הובא בבחיי וילך (לא, ל) לענין שירת האזינו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
1 בא י טי 2 ראה תוד"ה ה"ג ונאמר -- פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
8 ראה מכילתא בשלח טו, א, תוד"ה ה"ג ונאמר -- פסחים קטז, ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה ח
מקור מפורש
בדף זה
5 ראה מכילתא בשלח טו, א. הובא בתוד*ה ה*ג ונאמר -- פסחים קטז, ב. ועוד. 6 פרשתנו לב, ב-ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה יג
מקור מפורש
בדף זה
6 ראה מכילתא בשלח טו, א. הובא בתוד"ה ה"ג ונאמר -- פסחים קטז, ב. ובפע"ח סוף שער החנוכה: לעתיד לבוא . . יהי' גאולה נצחיית וקיימת.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט
מקור מפורש
בדף זה
8 גאולה השלימה והאמיתית: שאין אחריי גלות (תוד"ה ה"ג -- פסחים קטז, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות שיחה ו
מקור מפורש
בדף זה
6 ראה מכילתא בשלח טו, א. הובא בתוד"ה ה'ג ונאמר -- פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט עקב שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
בדומה לזכירת יציאת מצרים, שהזכירה המושלמת היא כאשר היא באופן שהיהודי רואה ומרגיש שהוא "חייב ..
64 משנה – פסחים קטז, ב (הובא ברמב"ם בסדר ההגדה שלו).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
הובא בתוד"ה ה"ג ונאמר -- פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
4 מכילתא בשלח טו, א. הובא בתוד"ה ה"ג ונאמר -- פסחים קטז, ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בדף זה
וענין זה האָבן נשיאי ישראל גענומען אויף זיך, שהי' בהם ענין המיצר דיסורי הגוף ויסורי הנפש, שע"י מיצר זה יהי' ענני במרחב, גילוי העצמות, שעי"ז תהי' הגאולה העתידה שהיא גאולה שלימה שאין אחרי' גלות.
174 ראה מכילתא בשלח טו, א. תוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יו"ד שבט ה'תשי"ג
מקור מפורש
בדף זה
ובהקדמה – שבגאולה העתידה יהי' הענין ד"רכוש גדול", במכ"ש וק"ו מיציאת מצרים (שלא היתה גאולה שלימה, אלא גאולה שיש אחרי' גלות), שבה נאמר "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול".
186 ראה מכילתא פרשתנו (בשלח) טו, א. הובא בתוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בדף זה
די בפני' אחת ("נאָר איין קער") להקב"ה, "כחודו של מחט", כדי שהקב"ה יפתח "כפתחו של אולם" – "פתחו של אולם " דייקא – שכל הפתחים שבביהמ"ק לא היו פתוחים תמיד, ודוגמתם בענין הגאולה הם הגאולות משאר הגליות שיש אחריהם גלות, משא"כ "פתחו של אולם " הי' פתוח תמיד – בדוגמת הגאולה העתידה, שהיא גאולה שלימה שאין אחרי' גלות.
20 ראה מכילתא בשלח טו, א. הובא בתוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל-פקודי, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בדף זה
אך מ"מ נתפרש ענין זה ע"י דוד דוקא, והיינו לפי שגאולת מצרים לא היתה גאולה שלימה, שהרי יש אחרי' גלות, אמנם ע"י עבודת הבירורים בגלות זה דוקא שהוא חושך כפול ומכופל, הנה עכשיו יהי' הגילוי ביותר, שתהי' גאולה שלימה ואמיתית, וכמ"ש כימי (בכ"ף הדמיון בלבד) צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות.
56 ראה תוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום א' פ' פנחס, י"ג תמוז, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בדף זה
והענין בזה, דהנה בענין הפדי' בשלום יש ב' פירושים, פירוש הא', שהפדי' היא בדרך מנוחה, ולא בדרך מלחמה, ופירוש הב', שהפדי' היא בשלימות (שלום מלשון שלימות), שזהו"ע של גאולה שאין אחרי' גלות.
58 ראה תוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב ה'תשט"ו
מקור מפורש
בדף זה
כלומר, אפילו גאולה שיש אחרי' גלות, כמו גאולת מצרים, הרי היא למעלה מקודם הגלות, מצד בירור הניצוצות שבגלות, שזוהי הכוונה בהגלות.ומכל-שכן כשהמדובר הוא אודות הגאולה העתידה, שהיא גאולה שלימה ואמיתית שאין אחרי' גלות – הרי ודאי שע"י הגאולה נפעל אור חדש לגמרי, ענין חדש, ענין שבו לא שייך ענין של גלות כלל.
7 ראה מכילתא בשלח טו, א. הובא בתוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ דברים, שבת חזון, ד' מנחם-אב ה'תשט"ו
מקור מפורש
בדף זה
ולכן תהי' הגאולה דלעתיד גאולה שלימה, שאין אחרי' גלות – דמכיון שגאולה זו היא למעלה לגמרי מב' הקוים דגלות וגאולה, לכן היא גאולה שלימה ואמיתית, במהרה בימינו, ע"י משיח.
23 ראה מכילתא בשלח טו, א. הובא בתוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בדף זה
ועי"ז ממשיכים ופועלים את הגאולההאמיתית והשלימה, שאפילו במשרה, בענינים היותר תחתונים שמקבלים ההשפעה ע"י ההתלבשות בשרו של עולם, הנה גם שם יומשך בחי' מ"ם סתומה באמצע התיבה, לםרבה המשרה, ועי"ז פועלים שיהי' שלום אין קץ על כסא דוד ועל ממלכתו גו' מעתה ועד עולם, גאולה שלימה שאין אחרי' גלות, ע"י משיח צדקנו, במהרה בימינו אמן.
50 ראה תוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בדף זה
וזהו גם הענין ד"שירו להוי' שיר חדש", דקאי על לעתיד לבוא, שלכן נאמר "שיר" לשון זכר.
51 מכילתא שם. הובאה בתוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, שושן-פורים קטן, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בדף זה
וזהו מ"ש "ונגלה כבוד הוי' וראו כל בשר " – שאפילו הבשר הגשמי יראה – "כי פי הוי' דיבר", לא הגילוי דשם אלקים, אלא שם הוי', וכפי שנתבאר בהמאמר דיו"ד שבט בשם אדמו"ר האמצעי, וגילוי זה יהי' לא רק בעיני בשר של בני אדם, אלא אפילו בעיני בשר של בהמות וחיות, כמ"ש "וישרנה הפרות", כיון שאז הי' מעין הגילוי דלעתיד, ולכן היתה שירתם "שירו לה' שיר חדש", לשון זכר.והיינו, שעי"ז שקו העבודה יהי' לעתיד בשלימות, יתגלה האור שבהתורה ומצוות, וגילוי זה יפעל ש"ונגלה כבוד הוי' וראו כל בשר יחדיו כי פי הוי' דיבר".
75 ראה מכילתא בשלח טו, א. הובא בתוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשי"ז
מקור מפורש
בדף זה
והרי ענין זה ("יולדת זכר") קשור גם עם כללות ענין הגאולה העתידה – כדאיתא בתוס' (בשם המכילתא) ש"כל השירות לשון נקבה חוץ משירה דלעתיד לשון זכר", ועל זה אומרים "ונודה לך שיר חדש", כמ"ש "שירו לה' שיר חדש", כיון שהגאולה דלעתיד תהי' גאולה אמיתית חזקה וקיימת (שעל זה מורה התוקף של זכר) שאין אחרי' גלות.
138 ד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשח"י
מקור מפורש
בדף זה
ובנוגע אלינו – הכוונה בזה היא לגאולה העתידה, שהיא למעלה גם מגאולת פסח, שהרי בגאולת פסח נשאר עדיין נתינת-מקום שיהי' אחרי' גלות, משא"כ הגאולה העתידה היא גאולה שלימה שאין אחרי' גלות.
18 ראה מכילתא בשלח טו, א. הובא בתוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח ה'תשח"י
מקור מפורש
בדף זה
וזהו הטעם שהגאולה העתידה תהי' גאולה שאין אחרי' גלות:
46 ראה מכילתא בשלח טו, א. הובא בתוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ט שיחת ש"פ שמיני, פרשת החודש
מקור מפורש
בדף זה
ויש לומר, שזהו ע"ד המובא במכילתא, ועד"ז במדרש תהלים:כל השירות לשון נקבה, חוץ משירה דלעתיד דלשון זכר, "שירו לה' שיר חדש".
58 בשלח טו, א. הובא בתוס' פסחים קטז, ב – ד"ה ה"ג ונאמר.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תש"כ שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי
מקור מפורש
בדף זה
אבל, כיון שהגאולה באה עי"ז שישראל עושין תשובה [שהריהפלוגתא בין ר' אליעזר ור' יהושע היא רק בנוגע להדרך שעל ידה תהי' התשובה, אבל לכו"ע תבוא הגאולה ע"י התשובה], שעצם ענינה הוא מן הקצה אל הקצה, לכן תהי' גם הגאולה באופן כזה – ש" מיד הן נגאלין", מחושך כפול ומכופל של גלות באופן של ירידה מדרגא לדרגא, ש"בכל יום ויום מרובה כו' משל חבירו", לגאולה שהיא בעילוי שלא בערך לגבי כל הגאולות שהיו עד עתה, להיותה גאולה שאין אחרי' גלות, שלכן יאמרו "שיר חדש", לשון זכר.
57 ראה מכילתא בשלח טו, א. הובא בתוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תש"כ
מקור מפורש
בדף זה
ואז הולכים "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו", ועד "בצאננו ובבקרנו" – לכל לראש "אל הר האלקים חורבה", לקבל תורת ה'ומצוות ה' מתוך חיות חדש, ומיד לאח"ז – ללא שום עיכובים והעלמות והסתרים – לכיבוש ארץ ישראל ("ארץ אשר גו' עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה") כפשוטה, באופן של מנוחה ונחלה שאין אחרי' גלות, ואז יעסקו (לא ברדיפה אחרי ענינים גשמיים, אלא) בחכמה ודעת מתוך מנוחה ושלוה (כפסק הרמב"ם בהלכות תשובה ובהלכות מלכים), עדי קיום היעוד "מלאה הארץ דעה את הוי' כמים לים מכסים".
228 ראה מכילתא בשלח טו, א. הובא בתוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תש"כ
מקור מפורש
בדף זה
וזהו "ונודה לך שיר חדש על גאולתנו ועל פדות נפשנו", "שיר חדש" לשון זכר – שב' הענינים ד"גאולתנו" ו"פדות נפשנו" יהיו באופן של קיימא.
127 ראה מכילתא בשלח טו, א. הובא בתוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תש"כ
מקור מפורש
בדף זה
והיינו, שאע"פ שהגאולה העתידה תהי' בעילוי גדול הרבה יותר מאשר יצי"מ, שלכן, אפילו להדעה שמזכירין יצי"מ לעתיד לבוא הרי זה רק בדרך טפל, וטעם הדבר, לפי שביצי"מ ובקרי"ס הי' רק בחי' הגילויים, משא"כ לעת"ל יהי' גילוי העצמות, כמ"ש "שם נשמחה בו", בו בעצמותו, וכן הוא בפשטות הענינים, שיצי"מ לא היתה גאולה שלימה, ורק לעת"ל תהי' גאולה שלימה שאין אחרי' גלות, שלכן לעת"ל יאמרו "שיר חדש", לשון זכר, שהו"ע של קיימא (כמבואר בתוס') – אעפ"כ, הנה כבר ביצי"מ היתה כלולה בהעלם גם הגאולה העתידה.
79 ד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב (ממכילתא בשלח טו, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, ט' סיון ה'תש"כ
מקור מפורש
בדף זה
ואז – "ונקתה ונזרעה זרע", "היתה יולדת נקבות יולדתזכרים" (שאין דעתם קלה), עבודה שיש לה קיום, ושכר מצוה לפי מדריגתה ג"כ זכר – גאולה העתידה.
44 ראה מכילתא בשלח טו, א. הובא בתוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תש"כ
מקור מפורש
בדף זה
ואפילו ט"ו לחודש ניסן שהוא חג הפסח, הרי יציאת מצרים היתה גאולה שיש אחרי' גלות.
19 ראה מכילתא בשלח טו, א. תוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו ה'תשי"ב
מקור מפורש
בדף זה
שבזה מודגשת שייכותה של הגאולה דכסלו (גאולה בזמן הגלות גופא) להגאולה האמיתית והשלימה, גאולה נצחית שאין אחרי' גלות.
10 ראה מכילתא בשלח טו, א. הובא בתוד"ה ה"ג ונאמר - פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח ה'תשי"ב
מקור מפורש
בדף זה
"אכתי עבדי אחשורוש אנן"), הרי היא התחלה ונתינת-כח להגאולה האמיתית והשלימה שאין אחרי' גלות, שאז תהי' גם השלימות דמתן-תורה ע"י הגילוי דפנימיות התורה.
9 מכילתא בשלח טו, א. הובא בתוד"ה ה"ג - פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בדף זה
ועי"ז יוכשר גם ה"חוצה" שתומשך בו הגאולה האמיתית האחרונה, שהיא גאולה שאין אחרי' גלות, כיון שכל החושך נהפך לאור, והאור נשאר אור נצחי, לעולם ועד.
257 ראה מכילתא בשלח טו, א. הובא בתוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר ה'תשכ"א
מקור מפורש
בדף זה
והגם שהגילוי שבא מלמעלה הוא נעלה יותר מהגילוי שנמשך ע"י עבודת האדם [כי הנברא בעבודתו יכול להגיע רק עד שרשו], דכמו"כ הוא גם בנוגע ליצי"מ וספירת העומר, שהגילוי שהי' ביציאת מצרים הוא שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקב"ה בכבודו ובעצמו, וחודש אייר נקרא בשם חודש זיו כי הגילוי שנמשך בחודש זה הוא הארה בלבד [ויש לומר, דנוסף לזה שהגילוי שנמשך ע"י עבודת האדם הוא למטה מהגילוי שנמשך בדרך אתערותא דלעילא מצד עצמה, בנוגע להגילוי שנמשך ע"י העבודה דספירת העומר הוא עוד יותר.
79 הגש"פ פיסקא "מצה זו", מפסחים קטז, ב. שם פיסקא "ויוציאנו".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם הוספה - בס"ד. ר"ד יום א', כ"ו שבט, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בדף זה
יש "שירה חדשה" – לשון נקבה, ויש "שיר חדש" – לשון זכר, והחילוק ביניהם – ש"כל השירות לשון נקבה, חוץ משירה דלעתיד דלשון זכר, כלומר, שהנקבה יש לה צער לידה, אף כלהנסים יש אחריהם צער, חוץ מלעתיד, שאין אחרי' צער" – גאולה שאין אחרי' גלות.
35 מכילתא בשלח טו, א. – הובא בתוד"ה ה"ג ונאמר פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשכ"א*
מקור מפורש
בדף זה
ועוד זאת, שבכלל הודאתם על עשיית המשכן נכללת גם ההודאה על ביהמ"ק השלישי, שהרי בהמשכן כתיב וכן תעשו, ואמרו רז"ל (תעשו) לדורות, שעיקר התכלית בזה הוא ביהמ"ק השלישי שיהי' נעלה יותר גם מבית עולמים שהי' קודם, דהגם שגם הוא הי' באופן של קבע, ולא באופן של עראי כהמשכן, מ"מ, הי' אחריו חורבן וגלות, ורק בביהמ"ק השלישי שלא יהי' אחריו גלות , יהי' עיקר הענין דדירת קבע, ובאופן של דירה,
89 ראה מכילתא בשלח טו, א. תוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
ואף שבנ"י טוענים "לא איהו בעינן ולא אגרי' בעינן" – הנה בשביל המענה על טענה זו צריכים להמתין לגאולה השלימה שאין אחרי' גלות , שאז יתורצו כל השאלות, כולל גם שאלה הנ"ל, שתתורץ באופן שבנ"י יאמרו "אודך הוי' כי אנפת בי", ואז תהי' השמחה גדולה ביותר, שלא בערך אפילו לשמחה שהיתה אצל השבים מגלות בבל.
416 ראה מכילתא בשלח טו, א. הובא בתוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
אע"פ שגואל ראשון הוא גואל אחרון , הרי הגאולה שע"י משה היתה גאולה שיש אחרי' גלות, ודוקא הגאולה שע"י דוד תהי' גאולה נצחית שאין אחרי' גלות , כיון שיקויים היעוד "לילה כיום יאיר".
601 ראה מכילתא בשלח טו, א. הובא בתוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
ועד לגאולה האחרונה, גאולה האמיתית והשלימה שאין אחרי' גלות, ש"אז ישיר" – "שיר חדש" , לשון זכר ,
314 ראה מכילתא בשלח טו, א. הובא בתוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, פ' החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
ומצד מעלת התשובה שבאה לאחרי שהי' מעמד ומצב הפכי, והתגברו עליו כו', שאז ישנה הוודאות על הקיום והנצחיות – תהי' גם הגאולה העתידה שלימה ונצחית, גאולה שאין אחרי' גלות .
1007 ראה מכילתא בשלח טו, א. הובא בתוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
(ב) ע"י ההכנה דמצה באה הגאולה ממצרים שיש אחרי' גלות, ואילו ע"י ההכנה דתשובה תבוא הגאולה העתידה שאין אחרי' גלות .
1323 ראה מכילתא בשלח טו, א. הובא בתוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ דברים, תשעה-באב נדחה, ה'תשכ"ד*
מקור מפורש
בדף זה
דזה שהגאולה העתידה תהי' גאולה נצחית שאין אחרי' גלות , הוא, שאז לא יהי' שייך חושך הגלות.
338 תוד"ה ה"ג ונאמר פסחים קטז, ב ממכילתא עה"פ בשלח טו, א. יל"ש ומדרש תהלים שבהערה הבאה. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, י"ב סיון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
וזהו גם הענין דתחיית המתים – קיום נצחי – שנעשה ע"י העבודה ד"ודברת בם", שלום לרחוק שנעשה קרוב, שעי"ז באים לגאולה שלימה שאין אחרי' גלות , דלא כהגאולות שלפנ"ז שבאו ע"י עבודת הצדיקים, שלכן היתה אחריהם גלות.
438 ראה מכילתא בשלח טו, א. הובא בתוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, שבת הגדול, י"ב ניסן, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
ואעפ"כ, הנה הגאולה העתידה שתהי' בניסן, באופן של אתעדל"ע מצד עצמה (כנ"ל), תהי' גאולה שלימה שאין אחרי' גלות ח"ו , ענין של קיימא.
442 ראה מכילתא בשלח טו, א. הובא בתוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
ו"לשנה הבאה בארעא דישראל", "לשנה הבאה בני חורין", כפי שמפרש כ"ק מו"ח אדמו"ר , שאין צורך לחכות ח"ו עד לשנה הבאה, אלא יקויים תיכף ומיד בניסן זה, ובדרך ממילא נמצאים בשנה הבאה בארעא דישראל, ובני חורין, "ונודה לך שיר חדש (לשון זכר ) על גאולתנו ועל פדות נפשנו".
1493 ראה תוד"ה ונאמר פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
ויה"ר שעי"ז תומשך העבודה שבבחי' רגלים על כל השנה כולה, ובאופן ד"וישם רגלי כאילות ועל במותי ידריכני", ועד להענין ד"למנצח", כולל גם הנצחון של הקב"ה באופן ד"ויז נצחם על בגדי וכל מלבושי אגאלתי" , בגאולה העתידה ע"י משיח צדקנו, שאז יהי' הענין ד"בנגינותי" באופן של "שיר חדש", לשון זכר .
126 ראה מכילתא בשלח טו, א. הובא בתוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
זיך") שהענין דהפצת המעיינות התחיל בעיקר לאחרי פטרבורג, ועד שענין זה יביא את הגאולה העתידה, שתהי' גאולה אמיתית ושלימה, גאולה שאין אחרי' גלות , כיון שתבוא ע"י הקב"ה בעצמו, והרי מעשיו של הקב"ה אין להם הפסק.
807 ראה מכילתא בשלח טו, א. הובא בתוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, י"ג כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
חוצה בדרכי נועם ובדרכי שלום, ומתוך שמחה, ועי"ז פועלים שאתי מר דא מלכא משיחא , ובאופן של "שמחת עולם על ראשם" , ולא רק באופן ד"שירה חדשה", לשון נקבה, אלא "שיר חדש", לשון זכר , כשם שיומשך "אור חדש", לשון זכר, בביאת משיח צדקנו, יבוא ויגאלנו, למטה מעשרה טפחים.
1280 ראה מכילתא בשלח טו, א. הובא בתוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
איתא במשנה :
1726 פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קדושים, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
המשך הביאור במחלוקת ב"ש וב"ה בענין זמן אמירת "בצאת ישראל ממצרים" , לשיטתם בכ"מ בש"ס, אם "אזלינן בתר בכח" או "בתר בפועל" – נכלל בשיחת אחרון של פסח סל"ו .
1878 פסחים קטז, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
ואז תבוא הגאולה, ע"י משיח צדקנו, אשר, "הנה זה עומד אחר כתלנו" , ויבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו, בגאולה האמיתית והשלימה, שאין אחרי' גלות , וכמ"ש "ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברנה ושמחת עולם על ראשם".
1239 ראה מכילתא בשלח טו, א. הובא בתוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
גאולה זו לא תהי' כמו הגאולות שלפני', כולל גם גאולת מצרים, שהיא השרש לכל הגאולות, שאף שנחשבת גאולה שלימה לגבי שאר הגאולות, לא היתה גאולה שלימה באמיתיות, שהרי עדיין נשארה אפשרות שלאחרי' תהי' גלות נוספת, ועד שבשעת הגאולה עצמה הי' כבר ניכר שאינה גאולה שלימה, שלכן הוצרכה להיות "בחפזון" , והטעם שלא היתה גאולה שלימה – לפי שלא היתה ע"י הקב"ה לבדו, אלא כמ"ש "והוי' גו'" (בתוספת וא"ו), "הוא ובית דינו" ; אבל הגאולה העתידה תהי' ע"י הקב"ה לבדו , ולכן תהי' גאולה שלימה שאין אחרי' גלות , והגאולה עצמה תהי' באופן ש"לא בחפזון תצאו" , אלא "בשובה ונחת תושעון" .
1736 ראה מכילתא בשלח טו, א. הובא בתוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, פרשת החודש, כ"ה אדר-שני, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
וכבר דובר פעם בענין זה – מיוסד על פירוש האוה"ח הקדוש106 – שקאי על הגאולה העתידה, שתהי' גאולה אמיתית ושלימה, גאולה שאין אחרי' גלות, ואז יאמרו "שיר חדש", לשון זכר (דלא כמו בגאולות שלפנ"ז שנאמר בהם "שירה", לשון נקבה) .
962 ראה מכילתא בשלח טו, א. הובא בתוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
ולא שלישית – ע"ד דברי הגמרא במסכת יבמות "שנית דיברה עמו שכינה, שלישית לא דיברה עמו שכינה" – כיון שהגאולה העתידה תהי' גאולה שאין אחרי' גלות , שלכן תהי' נקראת גאולה אמיתית, דהיינו, לא רק היפך השקר, אלא גם היפך הכזב, שהוא דבר שאין לו קיום, כיון שהגאולה העתידה תהי' בקיום נצחי.
1315 ראה מכילתא בשלח טו, א. הובא בתוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
– דלא כביהמ"ק השני, שאף שעליו נאמר "גדול יהי' כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון", הרי לאחריו הי' ענין של חורבן וגלות, ואילו התכלית היא שיהי' בית נצחי, בגאולה האמיתית והשלימה שאין אחרי' גלות –
1592 ראה מכילתא בשלח טו, א. הובא בתוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג-השבועות, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
ומסיים ענני באמת ישעך, שנמשך בחי' אמת בישעך, שתהי' ישועה אמיתית ללא הפסק ושינוי כלל, שזהו ע"ד מ"ש חוסן ישועות, שתהי' הישועה בבחי' חוזק, דהיינו ישועה אמיתית שאין לה הפסק, שזוהי הגאולה השלימה שאין אחרי' גלות, דלא כיצי"מ שהי' אחרי' גלות, כמארז"ל שכל השירות שנאמרו הם בלשון נקבה, כמו אשה שיולדת וחוזרת ומתעברת, משא"כ לעתיד לבוא יאמרו שיר חדש, לשון זכר, לפי שתהי' גאולה שלימה ואמיתית שאין אחרי' גלות.
169 שמו"ר פכ"ג, יא. מכילתא בשלח טו, א. תוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
ועי"ז – "ענני באמת ישעך"85, כמשנ"ת במאמר דחג השבועות (שמיוסד על מאמר הצ"צ ) שהו"ע המשכת "אמת" (ותוקף) ב"ישעך", ישועה וגאולה, שתהי' גאולה שלימה שאין אחרי' גלות , "אמת ישעך".
342 ראה מכילתא בשלח טו, א. הובא בתוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
ועי"ז ממשיכים את הגאולה העתידה לבוא – שגם היא גאולה שאין לה הפסק, "גאולה שאין אחרי' גלות" , בקרוב ממש, ע"י משיח צדקנו.
411 ראה מכילתא בשלח טו, א. הובא בתוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
ובפרט לפי הדעה שמצוות אין צריכות כוונה , שלכן לא נוגע ההתחלקות שישנה מצד הכוונה, ובמילא שוים כולם.
1907 ראה מכילתא בשלח טו, א. הובא בתוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
וקשור עם ענין השמחה – שהרי פרשת האזינו נקראת "שירה" , שהו"ע השמחה [ומה שיש בה כמה אזהרות כו' – הרי זה רק מה שגוערים על הסט"א, ו"כהמס דונג וגו'" ], ועד שבאים ל"שיר חדש", לשון זכר , שיהי' לעתיד לבוא .
406 ראה מכילתא בשלח טו, א. הובא בתוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
וכן הוא בענין "פדה בשלום" – שכאשר הפדי' היא באופן של שלום, היינו, בהסכם כל הצדדים, הרי זו פדי' שלימה, גאולה שאין אחרי' גלות .
128 ראה מכילתא בשלח טו, א. הובא בתוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ואתחנן, שבת נחמו, י"א מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
ועד"ז מובן גם בנוגע להבתי מקדשות, שבית ראשון הי' בזמן שלמה, עליו נאמר וישב שלמה על כסא הוי', שאז הי' מעמד ומצב של גאולה שלימה (והחסרון הי' רק בכך שלא היתה זו גאולה שאין אחרי' גלות ), והי' גילוי אלקות
1110 ראה תוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וירא, כ"ף מרחשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
ס', בחי' מקיף הרחוק שאין לו אחיזה בפנימיות, כפי שהוא בתורה (ככל הענינים שישנם בתורה), ובאופן שגם בחי' רזין דרזין נמשכת ובאה בלימוד באופן של הבנה והשגה ממש, ועי"ז נמשך הגילוי שלמעלה מסדר השתלשלות ובא למטה בעולם, ונשלמת הכוונה כללית שנתאווה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים , בגאולה האמיתית והשלימה, גאולה שאין אחרי' גלות, שלכן יאמרו אז שיר חדש , לשון זכר41 (ולא בלשון נקבה, שנקבה יולדת וחוזרת ומתעברת, שזהו ענין הגלות , ואילו לעת"ל יהי' ענין הלידה בלבד), ע"י משיח צדקנו (שב לימיני, כנ"ל ס"ה), יבוא ויגאלנו בקרוב ממש.
1780 ראה מכילתא בשלח טו, א. שמו"ר פכ"ג, יא. תוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אור ליום ג' פ' מקץ, נר ה' דחנוכה, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
משא"כ הגאולה מגלות זה תהי' גאולה שיאמרו עלי' שיר חדש, כיון שתהי' גאולה קיימת ונצחית שאין אחרי' גלות .
2900 ראה מכילתא בשלח טו, א. תוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
גם היציאה מגלות זה [והרי עומדים כבר "לשרוף את כתלי הגלות", כפתגם הידוע של בעל ההילולא ] תהי' באופן שאף יהודי לא ישאר בגלות281, אלא כל בנ"י יצאו מגלות לגאולה "שאין אחרי' גלות" .
948 ראה מכילתא בשלח טו, א. הובא בתוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מצורע, שבת הגדול, י"ב ניסן, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
"ולהעיר מברכת אשר גאלנו :
362 פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
ואין הכוונה רק להעבודה של גלות זו האחרונה, אלא מאחר שארז"ל "אין המצוה נקראת אלא ע"ש גומרה", הרי מובן שבגמר העבודה והבירורים של גלות הלזו, יוגמר ויסתיים גם ענין ותכלית כל הגליות (שהרי הגאולה מגלות זו היא גאולה שאין אחרי' גלות ).
945 ראה מכילתא עה"פ (בשלח טו, א) "אז ישיר": "התשועה העתידה להיות אין אחרי' שעבוד" (הובאה תוד"ה ונאמר פסחים קטז, ב). ועד"ז שמו"ר פכ"ג, יא (וראה רש"י ערכין (יג, ב) ד"ה בנבל).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
ואז פועלים את הגאולה האמיתית והשלימה, ע"י משיח צדקנו, שהוא הגואל בשלימות – בגאולה שאין אחרי' גלות , בקרוב ממש, "ושמחת עולם על ראשם" .
220 ראה מכילתא בשלח טו, א. הובא בתוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
ושיעורים שנתקטנו כו' , אבל לא בנוגע לעצם החפצא של המצוה, כמו האתרוג, קלף התפילין או צמר הציצית, שהם בודאי כמו שהיו בימי משה רבינו].
148 ראה חי' הצל"ח לפסחים קטז, ב. ובארוכה – בס' שיעורי תורה (להגרא"ח נאה) שער א-ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
ואיתא במכילתא :
751 בשלח עה"פ. הובא בתוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ד' פ' כי תבוא, ח"י אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
עבודה וגמ"ח , ענין התשובה ולאח"ז ענין הגאולה (עד לגאולה האמיתית והשלימה, שאז תהי' שירה העשירית , ובאופן שנודה לך שיר חדש, לשון זכר ), ובהם פועל ח"י אלול תוספת חיות, כמאמר כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו בשם חסידים הראשונים, שח"י אלול מכניס חיות בכל עניני אלול , ובכל ענינים אלו הנה אופן העבודה וסדר העבודה הוא, שתחילה ישנו הענין דאני לדודי, ואח"כ נעשה הענין דדודי לי.
1364 מכילתא שם. תוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
אותיות הא"ב, עד לשנת תורה, ועד לנקודה התיכונה, שתהי' גאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, שאז יהי' הענין דנודה לך שיר חדש , דכשם שבכל ר"ה נמשך אור חדש (כמבואר באגה"ק ), הנה כמו"כ יהי' המשכת אור חדש לעת"ל, שלכן יהיו אז שמים חדשים וארץ חדשה , ויאמרו אז שיר חדש, בקרוב ממש ובעגלא דידן.
68 ראה פסחים קטז, ב ובתוד"ה ה"ג ונאמר (ממכילתא בשלח טו, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
אבל התשועה העתידה להיות אין אחרי' שעבוד לכך קרואה בלשון זכר" (כמובא גם בתוס' בנוגע למ"ש בנוסח ההגדה:
1082 ד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' דחג הפסח, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
וזהו "שבכל הלילות אין אנו מטבילין כו' הלילה הזה שתי פעמים" – שבכל הגליות, כיון שלאחריהם היתה גאולה שיש אחרי' גלות, הרי זו הוכחה שעדיין לא נטהרו בנ"י מענין החטאים, וכיון שנשאר הענין ד"מפני חטאינו", לכן חזר ונעשה הענין ד"גלינו מארצנו"; ורק בגלות האחרון, שלאחריו תהי' גאולה שלימה שאין אחרי' גלות , כיון ש"את רוח הטומאה אעביר מן הארץ" , היינו, שתתבטל לגמרי מציאות הרע, הרי זו הוכחה שהי' הענין ד"מטבילין שתי פעמים", שמורה על שלימות הטהרה, הן מהעבירות שמצד הגוף והן מהעבירות שמצד הנשמה, ובלשון אדנ"ע:
834 ראה מכילתא בשלח טו, ב. הובא בתוד"ה ה"ג – פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
עליו נאמר "מקדש אד' כוננו ידיך", שיהי' בנין עולמי , כיון שתהי' אז גאולה שאין אחרי' גלות , גאולה האמיתית והשלימה, ובקרוב ממש.
1808 ראה מכילתא בשלח טו, א. הובא בפרש"י ערכין שם. תוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, שבת שירה, י"ז שבט, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
ועד שעי"ז זוכים לענין ד"אז ישיר" לשון עתיד, כמארז"ל "שר לא נאמר אלא ישיר, מכאן לתחיית המתים מן התורה", כשיקויים היעוד "הקיצו ורננו שוכני עפר", והוא בתוכם, יחד עם משה רבינו, אלא שבמקום "שירה חדשה" לשון נקבה יהי' אז "שיר חדש" לשון זכר , וכל זה – מתוך שמחה וטוב לבב.
922 מכילתא שם. הובא בתוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, פ' פרה, כ"ף אדר שני, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
"ונודה לך שיר חדש" .
1951 פסחים קטז, ב ובתוד"ה ה"ג שם (ממכילתא שם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצאי ש"פ ויצא, ט' כסלו, אור ליו"ד כסלו - בחדרו - ה'תשל"ח
מקור מפורש
בדף זה
ועי"ז והאבן הזאת גו' יהי' בית אלקים, יהי' לשון זכר (הגם שאמר והאבן הזאת לשון נקבה), כי קאי על הגילוי דגאולה העתידה שאז יהי' שיר חדש לשון זכר (גאולה שאין אחרי' גלות).
181 ראה מכילתא עה"פ בשלח טו, א. שמו"ר פכ"ג, יא. תוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצאי ש"פ מקץ, שבת חנוכה, ה'תשל"ח
מקור מפורש
בדף זה
ועוד ענין בהשייכות המיוחדת דנרות חנוכה לגאולה העתידה, דכמו שנרות חנוכה אין בטלין לעולם, כן גם גאולה העתידה תהי' גאולה נצחית שאין שייך שיהי' אחרי' גלות, וכן בית המקדש השלישי הוא בית נצחי שאינו בטל לעולם, בביאת משיח צדקנו, יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו, ובקרוב ממש.
80 מכילתא עה"פ בשלח טו, א. הובא בתוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב. ובפע"ח סוף שער החנוכה: לעתיד לבוא . . יהי' גאולה נצחיית וקיימת.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ ויקהל-פקודי, פ' החודש, כ"ה אדר ה'תשל"ה
מקור מפורש
בדף זה
[וזהו גם הטעם על זה שהגאולה דיציאת מצרים (וכן הגאולות שלאחרי') היתה גאולה שיש אחרי' גלות, בחינת נקבה, וגאולה העתידה תהי' גאולה נצחית שאין אחרי' גלות, בחינת זכר, כי איש מזריע תחילה יולדתנקבה, אשה מזרעת תחלה יולדת זכר].
22 תוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב, ממכילתא עה"פ בשלח טו, א. וראה אוה"ת תזריע כרך ב ע' תצה. כרך ג ע' תתט. וש"נ .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג י"א ניסן ה'תשמ"ב
מקור מפורש
בדף זה
וגם צריך להבין בתוכן הכתוב כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, דפירוש הפשוט בזה הוא שהגאולה העתידה לבוא במהרה בימינו ממש ע"י משיח צדקנו תהי' באופן של אראנו נפלאות כמו שהיתה הגאולה דיצי"מ, ואינו מובן, הרי מבואר בכו"כ פסוקים ומאמרי רז"ל שדוקא הגאולה העתידה תהי' גאולה שלימה שאין אחרי' גלות משא"כ הגאולה דיצי"מ, הרי שהגאולה העתידה תהי' נעלית הרבה יותר מהגאולה דיצי"מ, שלכן לפי דיעה אחת אין מזכירין יצי"מ לימות המשיח, וגם להדיעה שמזכירין יצי"מ לימות המשיח צריך על זה לימוד מיוחד, ומהו אומרו כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות, שהעילוי דגאולה העתידה היא מה שגם אז יהי' אראנו נפלאות כמו שהי' ביצי"מ.
5 ירמי' טז, יד-טו. ישעי' מג, יח-יט. ברכות יב, סע"ב ואילך. תוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב (ממכילתא עה"פ בשלח טו, א). ובכ"מ. וראה בארוכה ד"ה כי בחפזון תש"ח בתחלתו (סה"מ שם ע' 151-152).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג אחרון של פסח ה'תשל"ח
מקור מפורש
בדף זה
וצריך להבין, הרי גאולה העתידה תהי' נעלית הרבה יותר מהגאולה דיציאת מצרים [הן בנוגע להגאולה עצמה, שהגאולה העתידה תהי' גאולה שלימה שאין אחרי' גלות משא"כ הגאולה דיציאת מצרים, והן בנוגע להגילויים דהגאולה, שהגילויים שיהיו בגאולה העתידה יהיו נעלים הרבה יותר מהגילויים שהיו בהגאולה דיציאת מצרים], ולמה יזכירו לע"ל הגאולה דיציאת מצרים.
6 מכילתא בשלח טו, א. הובא בתוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר ה'תשכ"א
מקור מפורש
בדף זה
והגם שהגילוי שבא מלמעלה הוא נעלה יותר מהגילוי שנמשך ע"י עבודת האדם [כי הנברא בעבודתו יכול להגיע רק עד שרשו], דכמו"כ הוא גם בנוגע ליצי"מ וספירת העומר, שהגילוי שהי' ביציאת מצרים הוא שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקב"ה בכבודו ובעצמו, וחודש אייר נקרא בשם חודש זיו כי הגילוי שנמשך בחודש זה הוא הארה בלבד [ויש לומר, דנוסף לזה שהגילוי שנמשך ע"י עבודת האדם הוא למטה מהגילוי שנמשך בדרך אתערותא דלעילא מצד עצמה, בנוגע להגילוי שנמשך ע"י העבודה דספירת העומר הוא עוד יותר.
79 הגש"פ פיסקא "מצה זו", מפסחים קטז, ב. שם פיסקא "ויוציאנו".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ליל א' דחג השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשכ"א
מקור מפורש
בדף זה
ועוד זאת, שבכלל הודאתם על עשיית המשכן נכללית גם ההודאה על ביהמ"ק השלישי, שהרי בהמשכן כתיב וכן תעשו,ואמרו רז"ל (תעשו) לדורות, שעיקר התכלית בזה הוא ביהמ"ק השלישי שיהי' נעלה יותר גם מבית עולמים שהי' קודם, דהגם שגם הוא הי' באופן של קבע, ולא באופן של עראי כהמשכן, מ"מ, הי' אחריו חורבן וגלות, ורק בביהמ"ק השלישי שלא יהי' אחריו גלות, יהי' עיקר הענין דדירת קבע, ובאופן של דירה, כמשל דירת מלך בשר ודם שדר בהדירה בכל עצמותו.
88 ראה מכילתא בשלח טו, א. תוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ד' פ' פינחס, ט"ז תמוז, תשל"ה
מקור מפורש
בדף זה
וע"ד השירה עלי באר גו' (בהתחלת הכניסה לארץ) שהייתהע"י ענין המסעות דוקא כנ"ל, עד"ז הוא גם בנוגע להשירה דשירו להוי' שיר חדש [תהלים צו, שהוא המזמור של בעל הגאולה שהותחל בי"ב תמוז] שקאי על השיר שבגאולה העתידה [שלכן נאמר שיר חדש לשון זכר, כי גאולה העתידה היא גאולה שלימה ונצחית שאין אחרי' גלות], שזה בא ע"י קדימת הגלות דוקא.
42 ראה תוספות פסחים קטז, ב (ד"ה הכי גרסינן).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ דברים, שבת חזון, ערב תשעה באב ה'תשמ"א
מקור מפורש
בדף זה
והנה בפסוק זה, הסיום והחותם של ההפטורה חזון ישעיהו [דענינו של ישעי' הוא (כשמו) ישועה, ועד לישועה אמיתית שהיא הגאולה שלימה שאין אחרי' גלות.
51 ראה תוד"ה ה"ג ונאמר – פסחים קטז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ דברים, תשעה-באב נדחה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
דזה שהגאולה העתידה תהי' גאולה נצחית שאין אחרי' גלות, הוא, שאז לא יהי' שייך חושך הגלות.
8 תוד"ה ה"ג ונאמר פסחים קטז, ב ממכילתא עה"פ בשלח טו, א. יל"ש ומדרש תהלים שבהערה הבאה. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ענינה של תורת החסידות 27
מקור מפורש
בדף זה
הרי מובן שבגמר העבודה והבירורים של גלות הלזו, יוגמר ויסתיים גם ענין ותכלית כל הגליות (שהרי הגאולה מגלות זו היא גאולה שאין אחרי' גלות).
17 ראה מכילתא עה"פ אז ישיר: התשועה העתידה להיות אין אחרי' שעבוד (הובאה תוד"ה ונאמר פסחים קטז, ב). ועד"ז שמו"ר פכ"ג, יא (וראה רש"י ערכין (יג, ב) ד"ה בנבל).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח מגיד (המשך3)
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ד
רבן גמליאל - ונאמר לפניו הללוי' (משנה פסחים קטז, א-ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח מגיד (המשך3)
מקור מפורש
בדף זה
נוטל הפרוסה בידו כו' נוטל המרור בידו, בפסחים קטז, ב הל' להגבי'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח מגיד (המשך3)
מקור מפורש
בדף זה
ברוך כו' אשר גאלנו (משנה פסחים קטז, ב כדעת רע"ק וכגירסת הרי"ף הרא"ש וכו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח מגיד (המשך3)
מקור מפורש
בדף זה
הובאה בתוד"ה ונאמר פסחים קטז, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח עם ביאור דברי שלום מגיד
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ד
רבן גמליאל – ונאמר לפניו הללוי' (משנה פסחים קטז, א-ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח עם ביאור דברי שלום מגיד
מקור מפורש
בדף זה
נוטל הפרוסה בידו כו' נוטל המרור בידו, בפסחים קטז, ב הל' להגבי' 371 .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח עם ביאור דברי שלום מגיד
מקור מפורש
בדף זה
הובאה בתוד"ה ונאמר פסחים קטז, ב 432 ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת יא
מקור מפורש
בדף זה
על כן על כל דברי האמת האיגרת , עוררת את האהבה וחדוה קודמת , להיות ששים ושמחים לעבודתם עבודות הצדקה השקט ובטח עד העולם , והיתה מעשה הצדקה שלום וחיים עד העולם .
912 ששים ושמחים לעבודתם : ע"פ פסחים קטז, ב. נוסח הגש"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ה (סי' תעב-תפו) תעג דיני כוס ראשון וסדר הפסח עד כוס שני
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע יב
נב סומא חייב בקריאת ההגדה או בשמיעתה מן התורה, ולפיכך הוא מוציא הרבים ידי חובתן , אף אם הוא סומא מעת הולדו :
628 ב"י סוף הסי' (דלא פטרו מכל המצות אלא רבי יהודה בפרק החובל (ב"ק פז, ב), ולית הלכתא כוותיה). פר"ח סוף הסי' (סומא חייב בכל מצות האמורות בתורה, וכרבנן דפליגי ארבי יהודה, דסתם לן תנא בהחובל כותייהו).
וכן נפסק לעיל סי' נג סי"ח (סומא ... חייב בכל המצות, ויכול להוציא את הרבים ידי חובתן). לקמן סי' תקפח ס"ח (שהעיקר אצלינו דסומא חייב בכל המצות האמורות בתורה).
ח"י ס"ק לט (וכן מסקנת הש"ס דפסחים דף קט"ז דחייב בקריאת ההגדה, ומוציא רבים ידי חובתן).
והיינו דאיתמר קטז, ב מר רב אחא בר יעקב סומא פטור מלומר הגדה, כתיב הכא בעבור זה וכתיב התם בננו זה , מה להלן פרט לסומא אף כאן פרט לסומין ). ומסקינן התם (הכי השתא בשלמא התם , מדהוה ליה למיכתב בננו הוא , וכתיב בננו זה , שמע מינה פרט לסומין הוא דאתא , אבל הכא , אי לאו בעבור זה מאי לכתוב , אלא בעבור מצה ומרור הוא דאתא ), הרי דלא קיי"ל בזה כרב אחא בר יעקב, אלא גם הסומא חייב בקריאת ההגדה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שיעורי הלכה למעשה סדר של פסח
מקור מפורש
בדף זה
נאמר במשנה (פסחים קטז, א-ב) ובהגדה:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר