ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך א תזריע שיחה א

236

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

וילדה זכר" – אומר "אור החיים" הקדוש: "עוד ירמוז הכתוב לכנסת ישראל" שנקראת "אשה", ככתוב²⁴: "כי בועליך – עושיך". כשכנסת ישראל תזריע מצוות ומעשים טובים ("זרעו לכם לצדקה"²⁵) – הרי, לפי הבטחת התורה, "וילדה זכר", בחינה נעלית יותר מבחינת נקבה, "וילדה ודאי" (בכך הוא מתרץ את קושיתו מדוע נאמר "וילדה" ולא: "אם תלד זכר", כפי שנאמר בהמשך הדברים: "ואם נקבה תלד"). הדברים מוסבים לגאולה העתידה שתהיה בבחינת זכר.

והוא מסביר את יתרון הגאולה העתידה לגבי גאולת מצרים בכך שלגאולה מצרים לא היה קיום, והיתה אחריה גלות, אבל הגאולה העתידה תהיה גאולה שלמה שאין אחריה גלות, משום ש"עבודת" בני ישראל – "אשה כי תזריע" – תביא לידי כך שהגאולה העתידה תהיה בבחינת זכר, בקיום ועמידה לנצח.

– זה תוכן דבריו²⁶.

יתכן לומר כי הדבר הוא דוגמת הנאמר במכילתא²⁷ (ועד"ז במדרש תהלים): "כל השירות לשון נקבה, חוץ משירה דלעתיד דלשון זכר – שירו לה' שיר חדש".

טז. הטעם לשם "אשה" הוא: "כי מאיש לוקחה זאת"²⁸. – "אין איש – אלא הקב"ה, שנאמר: ה' איש מלחמה"²⁹, וכיון שכנסת ישראל נלקחת מהוי', איש, נקראת היא אשה.

כל שם של בני ישראל מציין ענין מיוחד בהם. השם "אשה" מורה שכל מציאותם היא רק זו ש"מאיש לוקחה זאת", לבן ישראל אין נוגעת חומריות, וגם לא גשמיות. בעצם נפשו לא נוגעים לו גם פרס ושכר רוחני, ואפילו הדרגות הנעלות ביותר שבשכר רוחני. נוגע לו רק הקב"ה בעצמו³⁰, ובהתאם למוסבר לעיל במאמר^* שאפילו הדרגות העילאיות ביותר בגן עדן העליון אינן אלא הארה בלבד, וללא כל יחס לגבי עצמותו.

וכאשר ישנה בחינת "אשה" – דרושה עתה פעולה של "תזריע". כל זריעה היא אך ורק בארץ. כשיזרע מישהו את הגרעין לא בארץ כי אם למעלה מעשרה טפחים, או אפילו למטה מעשרה טפחים, ואפילו בשלשה טפחים הסמוכים לארץ, שהם "כלבוד דמי" – לא תבוא ממנה כל צמיחה. זריעה חייבת להיות אך ורק בארץ, ואז נוצרת ממנה צמיחה.

הוא הדבר ב"זריעת" המצוות – היא צריכה להיות אך ורק בארץ³¹, ונאמר:

הערות

24. ישעי' נד, ה.
25. הושע י, יב.
26. בארוכה – ראה ד"ה אשה כי תזריע תרכ"ו.
27. הובא בתוספות פסחים קטז, ב. ד"ה ה"ג ונאמר.
28. בראשית ב, כג.
29. סוטה מב, ב. שמות טו, ג.
30. ראה רמב"ם הלכות תשובה פ"י. שרש מצות התפלה – להצ"צ – פרק מ עה"פ ועמך לא חפצתי.
*. ראה לעיל ע' 218.
31. ראה תו"א ס"פ שמות. אוה"ת שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 16 עמודים.