257
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
(גוף השיחה בעמוד זה ביידיש ולא נכלל כאן. ראה בסריקה.)
הערות
- 1. לקוטי הוספות / חג הפסח שיחות 27
- 2. די גאולה . . אַן אַנזאַג אויף דער גאולה שלימה: כמשינ ,כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות* בגאולתנו העתידה (מיכה ז, טו). וראה ד"ה כימי צאתך תש"ח רפי"ב: דבגאולת מצרים התחדש ענין עקרי והוא פתיחת הצנור דגאולה. וראה שמו"ר פ"ג, ו. פרש"י עה"פ שמות ג, יד, וראה לקו"א להה"מ ד"ה מים רבים (בהוצאת קה"ת -- נו, ד): וכן הי' במרע"ה . . שרצה לעשות הגאולה להיות גאולה שלימה וכו'.
- 3. גאולה שלימה: שאין אחרי' גלות (תוד"ה ה"ג ונאמר -- פסחים קטז, ב).
- 4. מפחר . . העמים . . עס אחד . . מכל עם: אסתר ג, ח.
- 5. שיקן מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים: אסתר ט, כב.
- 6. מקרב זיין און פאַראיינציקן: מטעמי מצות משלוח מנות וכו' הוא -- אחדות ישראל, היפך וביטול הטענה ד,מפוזר ומפורד" -- ראה מנות הלוי לר"ש אלקבץ על מג"א. של"ה שכט, ב, מגילת סתרים עה"פ אסתר ט, יט. וראה לקוטי לוי"צ אגרות ע' רסז.
- 7. אביונים: וגם במובן הרוחני -- ראה פע"ח שער הפורים פ"ו.
- 8. מנער ועד זקן טף ונשים: לשון הכתוב -- אסתר ג, יג.
- 9. לך כנוס את כל היהודים: שם ד, טז. וראה מנות הלוי עה"פ.
- 10. נאָךָ זייענדיק אין גלות: כשם ש,ליהודים היתה אורה וגו'" שבמגילה הי' במצב ד,אכתי עבדי אחשורוש אנן* (מגילה יד, א).
- 11. ליהודים . . ויקר: אסתר ח, טז. וראה מגילה טז, ב.
- 12. חיינו , . א ספר תורה: מו"ק כה, א: למה זה דומה לס"ת.
שמות רבה ג׳:ו׳ - הטקסט מספריא
וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל משֶׁה, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר מַמָּל, אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, שְׁמִי אַתָּה מְבַקֵּשׁ לֵידַע, לְפִי מַעֲשַׂי אֲנִי נִקְרָא, פְּעָמִים שֶׁאֲנִי נִקְרָא בְּאֵל שַׁדַּי, בִּצְבָאוֹת, בֵּאלֹהִים, בַּה': כְּשֶׁאֲנִי דָּן אֶת הַבְּרִיּוֹת, אֲנִי נִקְרָא: אֱלֹהִים, וּכְשֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה מִלְחָמָה בָּרְשָׁעִים, אֲנִי נִקְרָא: צְבָאוֹת, וּכְשֶׁאֲנִי תּוֹלֶה עַל חַטָּאָיו שֶׁל אָדָם, אֲנִי נִקְרָא: אֵל שַׁדַּי, וּכְשֶׁאֲנִי מְרַחֵם עַל עוֹלָמִי, אֲנִי נִקְרָא ה', שֶׁאֵין ה' אֶלָּא מִדַּת רַחֲמִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לד, ו): ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, הֱוֵי: אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה, אֲנִי נִקְרָא לְפִי מַעֲשָׂי. רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, אֱמֹר לָהֶם אֲנִי שֶׁהָיִיתִי וַאֲנִי הוּא עַכְשָׁו וַאֲנִי הוּא לֶעָתִיד לָבֹא, לְכָךְ כְּתִיב אֶהְיֶה שָׁלשׁ פְּעָמִים. דָּבָר אַחֵר, אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה, רַבִּי יַעֲקֹב בֶּן רַבִּי אֲבִינָא בְּשֵׁם רַבִּי הוּנָא דְּצִיפּוֹרִין אָמַר, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה אֱמֹר לָהֶם בְּשִׁעְבּוּד זֶה אֶהְיֶה עִמָּם, וּבְשִׁעְבּוּד הֵן הוֹלְכִין וְאֶהְיֶה עִמָּם, אָמַר לְפָנָיו וְכָךְ אוֹמֵר אֲנִי לָהֶם דַּיָּה לַצָּרָה בְּשַׁעְתָּהּ, אָמַר לוֹ לָאו, כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם, לְךָ אֲנִי מוֹדִיעַ, לָהֶם אֵינִי מוֹדִיעַ. דָּבָר אַחֵר, אֶהְיֶה, רַבִּי יִצְחָק בְּשֵׁם רַבִּי אַמֵּי אָמַר בְּטִיט וּבִלְבֵנִים הֵן עוֹמְדִים, וּלְטִיט וּלְבֵנִים הֵן הוֹלְכִים, וְכֵן בְּדָנִיֵּאל (דניאל ח, כז): וַאֲנִי דָנִיֵּאל נִהְיֵיתִי וְנֶחֱלֵיתִי, אָמַר לְפָנָיו וְכָךְ אֲנִי אוֹמֵר לָהֶן, אָמַר לוֹ לָאו, אֶלָא אֶהְיֶה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אֶהְיֶה לַאֲשֶׁר אֶהְיֶה בִּיחִידִים אֲבָל בִּמְרֻבִּים עַל כָּרְחָם שֶׁלֹא בְּטוֹבָתָם כְּשֶׁהֵן מְשֻׁבָּרוֹת שִׁנֵּיהֶן מוֹלֵךְ אֲנִי עֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל כ, לג): חַי אָנִי נְאֻם ה' אֱלֹהִים אִם לֹא בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה אֶמְלוֹךְ עֲלֵיכֶם. דָּבָר אַחֵר, דְּאָמַר רַבִּי עֲנָנִיאֵל בֶּן רַבִּי שָׂשׂוֹן אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִכְשֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ אֶחָד מִן הַמַּלְאָכִים שֶׁהוּא אֶחָד מִשְּׁלִישׁוֹ שֶׁל עוֹלָם, פּוֹשֵׁט יָדוֹ מִן הַשָּׁמַיִם וּמַגַּעַת לָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר (יחזקאל ח, ג): וַיִּשְׁלַח תַּבְנִית יָד וַיִּקָּחֵנִי בְּצִיצִת רֹאשִׁי. וּכְשֶׁבִּקַּשְׁתִּי שְׁלשָׁה מֵהֶן עֲשִׂיתִים יוֹשְׁבִים תַּחַת הָאִילָן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יח, ד): וְהִשָּׁעֲנוּ תַּחַת הָעֵץ, וּכְשֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ כְּבוֹדוֹ מָלֵא כָל הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה כג, כד): הֲלוֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא נְאֻם ה'. וּכְשֶׁבִּקַּשְׁתִּי דִּבַּרְתִּי עִם אִיּוֹב מִן הַסְּעָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב לח, א): וַיַּעַן ה' אֶת אִיּוֹב מִן הַסְּעָרָה. וְכַאֲשֶׁר אֲנִי מְבַקֵּשׁ, מִתּוֹךְ הַסְּנֶה.
רש"י על שמות ג׳:י״ד - הטקסט מספריא
אהיה אשר אהיה. אֶהְיֶה עִמָּם בְּצָרָה זוֹ אֲשֶׁר אֶהְיֶה עִמָּם בְּשִׁעְבּוּד שְׁאָר מַלְכֻיּוֹת. אָמַר לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָה אֲנִי מַזְכִּיר לָהֶם צָרָה אַחֶרֶת? דַּיָּם בְּצָרָה זוֹ, אָמַר לוֹ יָפֶה אָמַרְתָּ, כה תאמר וגו' (ברכות ט'):
אהיה אשר אהיה I AM THAT I AM — I will be with them in this sorrow — I Who I will be with them in the subjection they will suffer at the hands of other kingdoms (Berakhot 9b). Whereupon Moses said to him: Lord of the Universe! Why should I mention to them other sorrows: they have enough with this sorrow! God replied to him: You have spoken rightly — כה תאמר THUS SHALT THOU SAY etc.… Ehyeh, “I am” — without the addition of אשר אהיה which has reference to future sorrows — has sent me unto you”.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 14 עמודים.
- אגרות קודש כרך ב קצט מו"ק כה, א
- לקוטי שיחות כרך לט הוספות - ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגה"ת הוספה - ביאורים באגרת התשובה מאותו ספר מו"ק כה, א
- לקוטי שיחות כרך לט הוספות - ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגה"ת הוספה - ביאורים באגרת התשובה מאותו ספר מו"ק כה, א
- לקוטי שיחות כרך לט הוספות - ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגה"ת הערות וביאורים לאגרת התשובה מאותו ספר מו"ק כה, א
- לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה ג מאותו ספר מועד קטן כה, א
- לקוטי שיחות כרך יח מסעי - בין המצרים שיחה א מאותו ספר מו"ק כה, א
- לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה טז מאותו ספר מו"ק כה, א
- לקוטי שיחות כרך כג חוקת שיחה א מאותו ספר מו"ק כה, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ לך-לך, יו"ד מר-חשון ה'תשי"א* מו"ק כה, א
- תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח ואתה הרם את מטך מועד קטן כה, א
- ספר השיחות ליל ב' דר"ה תש"ט בסעודה מו"ק כה, א
- תורת מנחם ש"פ וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל מו"ק כה, א
- תורת מנחם מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל מו"ק כה, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תפילין הלכות תפילין כז דין מקום הנחתן ואופן הנחתן מו"ק כה, א

