שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כז י'פג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב, ט
כי שומע אל אביונים הוי' גו' אלקים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה וזרע עבדיו ינחלוה ואוהבי שמו ישכנו בה.
15 תהלים . . סט הקאַפּיטל שהתחילו לומר בי"א ניסן אשתקד – ראה הנסמן לעיל אגרת ט'תתקצז בשוה"ג.
יום . . טוב ראה אור התורה בראשית לג, א ואילך. שם משפטים (א'קנז. א'קסא ואילך).
שהוכפל . . טוב ראה קדושין מ, א. פיה"מ להרמב"ם פאה פ"א מ"א. מכתב כ"ק אדנ"ע בס' המאמרים תש"ט ע' יח [השני]).
אם כסף בהשיעור בחומש (בשיעורי חת"ת) דיום זה.
אם כסף תלוה יכול רשות ת"ל העבט תעביטנו כו' (ראה שו"ע אדה"ז ריש הל' הלואה. ושם לפני זה) מצות עשה להלוות. וראה סהמ"צ להרמב"ם מ"ע קצז. ולבה"ג – העבט תעביטנו מצוה מיוחדת והלואה לעני לחוד. וכבר העירו באחרונים מכתובות (סז, ב). ואכ"מ. וראה ג"כ ד"ה אם כסף תלוה, תרכ"ט.
סיום . . שבתא פסחים קו, סע"א.
תחלתה . . גמ"ח סוטה יד, א.
לכפר על נפשותיכם ראה [פירוש המלות] מהדו"ב לאדמו"ר האמצעי סק"ז גודל ענין כפרה זו וכו'.
אמר משה . . תשא (צדקה) ב"ב (י, ב) ובפרש"י שם. ועיי"ש במפרשים שהעירו מהי שאלת משה בזה דוקא וכו' וכן – ההמשך והשייכות לשאלו את שלמה (שלאח"ז בש"ס) ועוד.
סעודתא . . משיחא סי' האריז"ל ובכ"מ.
מעלין בקודש ברכות (כח, א) וש"נ . ולהעיר ממחז"ל ת"ח כו' ילכו מחיל אל חיל (ברכות בסיומה).
דהמפייסו ב"ב י, ב.
בסבר . . לבב רמב"ם הל' מתנות עניים פ"י ה"ד. טושו"ע חיו"ד סרמ"ט ס"ג-ד.
מרנין לב ראה רמב"ם שם.
עיקר . . ובפרט ראה ס' המאמרים תש"ט ע"ד [השני].
ותרום קרנם בכבוד ראה לקו"ת אמור לד, ד. וראה אגה"ק סוס"ג. ד"ה פזר נתן, תרמ"ב. ד"ה פזר נתן תרצ"ב (בס' הקונטרסים ח"א רכא, א [ואילך. סה"מ תרצ"ב ע' עדר ואילך]).
וגדולה . . הגאולה ב"ב י, א.
צדקה . . שמקרבת דרגות בזה יל"פ ע"פ משנ"ת בלקוטי לוי יצחק לתניא ע' מ ואילך.
כי שומע . . בה תהלים בסיום וחותם מזמור סט.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'שלג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
להחיש את הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו ובעגלא דידן.
11 שהצדקה מקרבת אותה ראה ב"ב יו"ד, א.
יום . . טוב ראה אור התורה בראשית (לג, א ואילך). שם משפטים (א'קנז. א'קסא ואילך).
שהוכפל . . טוב ראה קדושין מ, א. פיה"מ להרמב"ם פאה פ"א מ"א. מכתב כ"ק אדנ"ע (בס' המאמרים תש"ט ע' יח [השני]).
אם כסף בהשיעור בחומש (בשיעורי חת"ת) דיום זה.
אם כסף תלוה יכול רשות ת"ל העבט תעביטנו כו' (ראה שו"ע אדה"ז ריש הל' הלואה. ושם לפני זה) מצות עשה להלוות. וראה סהמ"צ להרמב"ם מ"ע קצז. ולבה"ג – העבט תעביטנו מצוה מיוחדת והלואה לעני לחוד. וכבר העירו באחרונים מכתובות (סז, ב). ואכ"מ. וראה ג"כ ד"ה אם כסף תלוה, תרכ"ט.
סיום . . שבתא פסחים קו, א.
תורה . . גמ"ח סוטה יד, א.
משפטים . . גמ"ח תחלתה "יצא לחפשי חנם" וסופה שעשה לו הקב"ה שביל (נ"א חופה) בתוך הענן (רש"י עה"פ. וראה זח"ג (נט, א)).
סעודתא . . משיחא סי' האריז"ל ובכ"מ.
פס"ד חז"ל טושו"ע יו"ד סרנ"א ס"ג. שו"ע אדה"ז שם.
כולל – עשירים טושו"ע חו"מ ר"ס צז. וראה ט"ז שם סק"ד, סמ"ע ריש הסימן. שו"ע אדה"ז שם.
דירה כדבעי ראה רמב"ם הל' דעות ספ"ד.
ובלשון חז"ל טושו"ע יו"ד ריש הל' צדקה.
ביאור רבינו הזקן אגה"ק סכ"א.
ממנו למדו אולי יל"פ הדיוק – שממנו ועבודתו זו נמשך גם לימוד (הרגל) וסיוע בזריזות של מצוה לכאו"א, וכמו אהבתו שירושה היא לנו כו'.
מעשה הצדקה וגדולה גמ"ח יותר מן הצדקה (סוכה מט, ב).
העולה על כולנה ביאור הענין יש להעיר מד"ה זאת חוקת תער"ב [המשך תער"ב ח"א ע' מא ואילך].
במדה . . ככה להעיר מד"ה אריב"ל עתיד כו' צ"ח (ס' המאמרים-קונטרסים ח"ב [שצט, ב ואילך. ולאח"ז בסה"מ תרח"צ ע' קמה ואילך]) סה"ו.
יזרז . . חושה . . גאולה העילוי דזכו אחישנה – ראה שערי אורה סד"ה יביאו לבוש מלכות.
אלקים . . חושה לי תהלים מזמור ע, ב-ו.
את הגאולה שהצדקה מקרבת אותה. דרגות בזה יל"פ ע"פ משנ"ת בלקוטי לוי יצחק לתניא ע' מ ואילך.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'שלד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
להחיש את הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו ובעגלא דידן.
13 שהצדקה מקרבת אותה ראה ב"ב יו"ד, א.
יום . . טוב ראה אור התורה בראשית (לג, א ואילך). שם משפטים (א'קנז. א'קסא ואילך).
שהוכפל . . טוב ראה קדושין מ, א. פיה"מ להרמב"ם פאה פ"א מ"א. מכתב כ"ק אדנ"ע (בס' המאמרים תש"ט ע' יח [השני]).
אם כסף בהשיעור בחומש (בשיעורי חת"ת) דיום זה.
אם כסף תלוה יכול רשות ת"ל העבט תעביטנו כו' (ראה שו"ע אדה"ז ריש הל' הלואה. ושם לפני זה) מצות עשה להלוות. וראה סהמ"צ להרמב"ם מ"ע קצז. ולבה"ג – העבט תעביטנו מצוה מיוחדת והלואה לעני לחוד. וכבר העירו באחרונים מכתובות (סז, ב). ואכ"מ. וראה ג"כ ד"ה אם כסף תלוה, תרכ"ט.
סיום . . שבתא פסחים קו, א.
תורה . . גמ"ח סוטה יד, א.
משפטים . . גמ"ח תחלתה "יצא לחפשי חנם" וסופה שעשה לו הקב"ה שביל (נ"א חופה) בתוך הענן (רש"י עה"פ. וראה זח"ג (נט, א)).
מעלין בקודש ברכות (כח, א). וש"נ . ולהעיר ממחז"ל ת"ח כו' ילכו מחיל אל חיל (ברכות בסיומה).
יתאספו ויתעוררו . . רבה להעיר מד"ה החלצו רנ"ט פ"ז. וראה ג"כ טעמי מצוות להאריז"ל קדושים עה"פ ואהבת לרעך כמוך.
בין לעניים בין לעשירים סוכה מט, ב. טושו"ע חו"מ ר"ס צז. וראה ט"ז שם סק"ד. סמ"ע ריש הסימן. שו"ע אדה"ז שם.
ובלשון חז"ל טושו"ע יו"ד ריש הל' צדקה.
ביאור רבינו הזקן אגה"ק סכ"א.
ממנו למדו אולי יל"פ הדיוק – שממנו ועבודתו זו נמשך גם לימוד (הרגל) וסיוע בזריזות של מצוה לכאו"א, וכמו אהבתו שירושה היא לנו כו'.
מעשה הצדקה וגדולה גמ"ח יותר מן הצדקה (סוכה מט, ב).
העולה על כולנה ביאור הענין יש להעיר מד"ה זאת חוקת תער"ב [המשך תער"ב ח"א ע' מא ואילך].
במדה . . ככה להעיר מד"ה אריב"ל עתיד כו' צ"ח (ס' המאמרים-קונטרסים ח"ב [שצט, ב ואילך. ולאח"ז בסה"מ תרח"צ ע' קמה ואילך]) סה"ו.
יזרז . . חושה . . גאולה העילוי דזכו אחישנה – ראה שערי אורה סד"ה יביאו לבוש מלכות.
אלקים . . חושה לי תהלים מזמור ע, ב-ו.
את הגאולה שהצדקה מקרבת אותה. דרגות בזה יל"פ ע"פ משנ"ת בלקוטי לוי יצחק לתניא ע' מ ואילך.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ב קסט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והנה ארז"ל (סוטה יד, א) תורה תחלתה גמ"ח (הלביש ערומים, רש"י) וסופה גמ"ח כו' דכתיב ויקבור אותו בגיא.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ב קע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
(סוטה יד, א) הקב"ה ניחם אבלים כו' (ומסופר ונתגלה לנו עד"ז כי זה נותן לך כח, וכיון שניתן כח ע"ז במילא, חיוב הוא, ש)אף אתה נחם אבלים.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ב קעח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
(סוטה יד, א) הקב"ה ניחם אבלים כו' (ומסופר ונתגלה לנו עד"ז כי זה נותן לאדם כח, וכיון שניתן כח ע"ז במילא, חיוב הוא ש)אף אתה נחם אבלים.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך י ג'שסג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ד
שי', וכבר ידוע דרז"ל (סוטה יד, א) אחרי ה' אלקיכם תלכו כו' בקר חולים, עיי"ש, אשר לדעת בעל הלכות גדולות הוא מצוה דאורייתא, ועייג"כ שרש ראשון בס' המצות להרמב"ם ובמפרשים שם, ועפמ"ש ומבשרך לא תתעלם, בודאי ובמכש"כ מבקר ג"כ חולי עצמו, וכמרז"ל (ירושלמי שבת פרק יד, הלכה ג) חולי זה יצר הרע.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יט ז'רג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
בנועם קבלתי הידיעה, אשר החברה עורכת סעודת מלוה מלכה במוצש"ק פרשת אם כסף תלוה את עמי, אדר"ח אדר, לחזק איש את רעהו בעבודתם הקדושה גמילות חסדים, שהיא היא מדתו של בורא עולם ומנהיגו, וכציווי חז"ל, להלך אחר מדותיו של הקב"ה, והוסיפו - תורה תחלתה גמ"ח כו' דכתיב ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם (סוטה יד, א, עיי"ש).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא הוספות יו"ד שבט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
"והלכת בדרכיו", כשם שה' גומל חסדים, כך, כביכול, תהיה אתה גומל חסדים וכו'.
48 והלכת בדרכיו: תבוא כח, ט. רמב"ם הל' דיעות פ"א ה"ה-ו. סהמ"צ מ"ע ח (ועד"ז במנין המצות שבריש ספרו). — מהשיעורים בלימוד הרמב"ם דימים אלו. שו"ע אדה"ז או"ח סקנ"ו ס"ג. ובסהמ"צ שם: וכבר נכפל זה הציווי ואמר ללכת בכל דרכיו (עקב יא, כב. ספרי (הובא בפרש"י) שם). . וכבר נכפל זה הענין בלשון אחר אחרי ה' אלקיכם תלכו" (ראה יג, ה. סוטה יד, א). ולהעיר מפרש"י ראה שם. וע"ע מכילתא עה"פ בשלח טו, ב. שבת קלג, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד תבא שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וכבר נכפל זה הענין בלשון אחר ואמר אחרי ה' [אלקיכם] תלכו ובא בפירוש שרצה לומר ההדמות בפעולותיו הטובות והמדות הנכבדות שיתואר בהם האל יתעלה כו'".
6 סוטה יד, א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד תבא שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וכן כתב הרמב"ם לענין "ביקור חולים ונחום אבלים וקבורת מתים [שפעולות אלו הן "מדותיו של הקב"ה", כדאיתא במס' סוטה בפירוש הפסוק "אחרי ה"א תלכו", "הלך אחר מדותיו של הקב"ה מה הוא מלביש ערומים כו'
6 סוטה יד, א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד תבא שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
[וכמשנ"ת במק"א, שי"ל שזהו ההפרש בין שני מרז"ל בענין זה — (א) "הלך אחר מדותיו של הקב"ה" (בהתאם ללשון הכתוב "אחרי ה"א תלכו", "והלכת בדרכיו", "ללכת בכל דרכיו"), (ב) "הדבק בדרכיו" (כלשון הכתוב "ובו תדבקון", "ולדבקה בו") — שהליכה בדרכיו ומדותיו היא ההנהגה בפועל ע"פ מדותיו של הקב"ה, והדביקות במדותיו היא הרגש שבלב (כפשטות מובנה של דביקות, שהוא ענין הרגש)].
6 סוטה יד, א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד נשא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
הוא חייב להביא מנחה של שעורים, מאכל בהמה, והמנחה צריכה להיות עשירית האיפה – המורה על דלי דלות כלומר שצריך לפעול בקרבו ידיעה והרגש שהוא "עני בדעת", עד שהוא כבהמה, שאין בה דעת כלל.
14 סוטה יד, א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה לח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
כסף – רמז עוד רמז לו, נשיאות נכספתי.
2 ראה תניא רפ"ג. (משיחת ש"פ פנחס, י"ד תמוז, ה'תשי"ז) הלשון: וראוי' כפרה זו כו', ובספרי הרי אומר "עומד סוטה יד, א: בכל שנה ושנה.. בית פעור עולה למעלה תוצאות
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה לט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
כסף – רמז עוד רמז לו, נשיאות נכספתי.
2 ראה תניא רפ"ג. (משיחת ש"פ פנחס, י"ד תמוז, ה'תשי"ז) הלשון: וראוי' כפרה זו כו', ובספרי הרי אומר "עומד סוטה יד, א: בכל שנה ושנה.. בית פעור עולה למעלה תוצאות
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה לט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ב
דפנחס.
14 וגם ביטול קטרוג בית פעור ע"י קברו של משה (משיחת ש"פ בלק תשכ"ג) (סוטה יד, א) הוא דוגמת זה – כי מס"נ ופעולת פנחס פרוונקא באה ע"י שמשה אמר לו קריינא דאיגרתא איהו ליהוי (סנהד' פב, א), וכן ברוחניות, ענין "משה" שבכל ‘ ‘ ‘
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה וירא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
הדברים יובנו לפי מאמר חז"ל, שעל ידי ביקור חולים מביאים רפואה לחולה.
46 נדרים לט, ב. ב"מ ל, ב. ואף שבגמרא שם "ובבן גילו" – הרי הקב"ה הוא "תאומתו" של ישראל (ראה שהש"ר פ"ה, ב (ב)). ולהעיר ממה שלמדו (סוטה יד, א) מ"וירא אליו" הדין דביקור חולים – וי"ל דענין פרטי ד"ביקור חולים" (שאינו נכלל בגמ"ח) הוא מה שנוטל כו' בחליו (ב"מ שם).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והוסיפו -- תורה תחלתה גמ"ח כו' דכתיב ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם (סוטה יד, א, עיי"ש).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך י הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
1 *) בקשר להכ' בפרשתנו (כה, יא) ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלקים את יצחק, שארז"ל (סוטה יד, א, הובא בפרש"י עה"פ) נחמו תנחומי אבלים כו" אף אתה נחם אבלים -- מובאים מבתבי התנחומים דלהלן. המו"ל.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך י הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
(סוטה יד, א) הקב"ה ניחם אבלים כו' (ומסופר ונתגלה לנו עד"ז שזה נותן כח, וכיון שניתן כח ע"ז במילא חיוב הוא, ש)אף אתה נחם אבלים.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
3 תבוא כח, ט. רמב"ם הל' דיעות פ"א ה"ה-ו. סהמ"צ מ"ע ח. שו"ק אדה"ז או"ח סקנ"ו ס"ג. ובסהמ"צ שם: ,וכבר נכפל זה הציווי ואמר ללכת בכל דרכיו (עקב יא, כב. ספרי (והובא בפירש"י) שם)... וכבר נכפל זה הענין בלשון אחר אחרי ה' אלקיכם תלכו" (ראה יג, ה. סוטה יד, א ולהעיר מפירש"י ראה שם. אגה"ק סט"ו (קכג, רע"ב). לקו"ת פינחס פ, ג. ועיע מכילתא בשלח טו, ב. שבת קלג, ב. ואכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
4 הולך אחר מדותיו: סוטה יד, א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג י"ב-י"ג תמוז שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
כפי שמוצאים אצל משה רבינו, שלאחר שהקב"ה גזר "לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם", הוא הצטער והרבה בתפלות, בהפצירו בקדוש־ברוך־הוא שהוא יוכל להכניס את בני ישראל לארץ ישראל, עד כדי כך שמכנים זאת "התלמיד כמה סרבן", כאשר מובן שכוונתו לא היתה לטובתו האישית, אלא הוא "נתאוה" להכנס לארץ ישראל, כ"עבד נאמן", כדי למלא ולהשלים את שליחותו של האדון – הקדוש־ברוך־הוא – אשר היתה לטובתם של ישראל.
39 סוטה יד, א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה נח-ז' מ"ח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
(וכמאמר רבותינו ז"ל אפילו בנוגע למשה איש האלקים).
32 סוטה יד, א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
5 והלכח בדרכיו: תבוא כח, ט. רמב"ס הל' דיעות פ"א ה*ה-ו. סהמ"צ מ*ע ח (ועד*ז במניו המצות שבריש ספרו). -- מהשיעורים בלימוד הרמב"ם דימים אלו. שו"ע אדה"ז או*ח סקנ"ו ס'*ג. ובסהמ"צ שם: וכבר נכפל זה הציווי ואמר ללכת בכל דרכיו (עקב יא, כב. ספרי (הובא בפרש"י) שם) . . וכבר נכפל זה הענין בלשון אחר אחרי ה' אלקיכם תלכו* (ראה יג, ה. סוטה יד, א). ולהעיר מפרש"י ראה שם. וע"ע מכילתא עה*פ בשלח טו, ב. שבת קלג, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
0 להעיר ממארז"ל (סוטה יד, א) ,נתאווה משה רבינו ליכנס לא"י . . כך אמר משה הרבה מצוות נצטוו ישראל ואין מתקיימין אלא בא"י, אכנס אני לארץ כדי שיתקיימו כולן על ידי" --- ,יתקיימו כולן על ידי" דייקא (ולא שאקיים כל חמצוות) - ,דהמצוות עצמן כשיהיו נעשים ע"י משה יהיו מבח" עליונה יותר כו'" (לקו"ת סוכות פא, סע"ב ואילך). ויש לומר, שמעין זה הוא גם בכאו"א מישראל -- מצד ניצוץ משה רבינו שבקרבו (ראה תניא רפמ"ב). וע"ד מש"נ (אחרי יח, ה) ,אשר יעשה אותם האדם" (כאו"א מישראל), ,שהאדם עושה אותם להיות מצוות" (לקו"ת שה"ש ב, א. וראה לקו"א להה"מ נה, א. או"ת להה"מ לח, ג-ד), וכמ"ש (ר"פ בתוקותי) ,ועשיתם אותם" -- ,אתם כתיב" (זח"ג קיג, א, לקו"ת שם).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
שי, וכבר ידוע דרז'ל (סוטה יד, א) אחרי ה' אלקיכם תלכו
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והנה ארזייל (סוטה יד, א) תורה תחלתה גמי"ח (הלביש ערומים, רש"י) וסופה גמ'"'ח כו' דכתיב ויקבור אותו בגיא.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת משיחת* יום ב' דחג השבועות ה'שי"ת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ועפ"ז יש לפרש מ"ש במשה רבינו "ולא ידע איש את קבורתו" "אותן שעומדים למעלה נדמה להן למטה למטה נדמה להן למעלה" – שאף אחד (לא העומדים למטה ולא העומדים למעלה) לא לקח העצמיות שלו ("קבורתו"), והיכן נמצא הוא בעצמו (כמ"ש "ויקבור אותו") – ה"ז בתורה , כדאיתא בזהר "קבורתא דילי' משנה".
423 סוטה יד, רע"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ל"ג בעומר, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
דהנה איתא במשנה כל המנחות באות מן החטין, וזו (מנחת קנאות) באה מן השעורין, וכן מנחת העומר באה מן השעורין.
359 סוטה יד, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ובפרט ע"פ מארז"ל מפני מה נתאוה משה רבינו ליכנס לארץ ישראל, וכי לאכול מפרי' הוא
958 סוטה יד, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ג תמוז, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
איתא בגמרא "מפני מה נתאווה משה רבינו ליכנס לארץ ישראל, וכי לאכול מפרי' הוא צריך או לשבוע מטובה הוא צריך, אלא כך אמר משה, הרבה מצוות נצטוו ישראל ואין מתקיימין אלא בארץ ישראל, אכנס אני לארץ כדי שיתקיימו כולן על ידי".
1162 סוטה יד, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תשי"ג*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ז) והנה הסיבה לרוח שטות איתא במשנה בענין כי תשטה אשתו, כשם שמעשי' מעשה בהמה כך קרבנה מאכל בהמה, והיינו שהסיבה היא לפי שהוא בהמה, שחסר הדעת דקדושה, דזוהי הסיבהלהחמדה בדברים הגשמיים שהוא שטות, ומצד זה יכול לטעות ולחשוב שבהעבירה שעושה אינו נעשה נפרד מאלקות.
52 סוטה יד, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יו"ד שבט ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
היותו יקר בעיני עצמו כו' – ה"ז בודאי מהשטות דלעו"ז, "מעשה בהמה", שהרי כל ענין הגאות הו"ע של שטות.
40 סוטה יד, סע"א. טו, רע"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ורק מצד ה"רוח שטות", מצד הבהמה שבו, הנפש הבהמית – יכול הוא לעשות "מעשה בהמה".
148 משנה סוטה יד, א. הובא בפרש"י עה"ת נשא ה, טו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח וער"ח אלול, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
על הפסוק "אחרי הוי' אלקיכם תלכו גו' ובו תדבקון" איתא בגמרא (והובא במאמר ד"ה אחרי ה' אלקיכם תלכו לכ"ק אדמו"ר הצ"צ):
30 סוטה יד, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והרי הדביקות בהקב"ה היא ע"י "והלכת בדרכיו" – קיום התומ"צ, שעז"נ "ושמרו דרך הוי'" (היינו שהתומ"צ הם דרכו של הקב"ה, כפי שמצינו שהקב"ה מבקר חולים ומניח תפלין, ועד"ז בשאר המצוות), שעי"ז נעשית הדביקות בהקב"ה, ובמילא – ענין החיים.
9 סוטה יד, א. ב"ר ספ"ח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וזהו גם כללות הענין דספה"ע שבא בהמשך ליצי"מ, שהעומר הוא משעורים, מאכל בהמה, שמורה על העבודה דבירור נפש הבהמית.
34 משנה סוטה יד, סע"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
עליו להביא מנחה משעורים, מאכל בהמה, והמנחה צריכה להיות עשירית האיפה – שמורה על דלי דלות, היינו, שצריך לפעול בעצמו את הידיעה והרגש שהוא "עני בדעת", ועד כמו בהמה, שאין לה דעת כלל.
105 סוטה יד, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות-בוקר) ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ה) אך הענין הוא, דהנה נת"ל שהעבודה דאחריך נרוצה היא העבודה דספירת העומר, וידוע שהעומר הי' משעורים, מאכל בהמה, וענינו למעלה הוא בחי' שם ב"ן בגימטריא בהמה, שהמאכל שלה הוא מבחי' מלכות דמלכות, שהוא החיות שמתפשט בעולמות בי"ע להחיותם, שנקרא לפעמים בשם עומר, ועז"נ והעומר עשירית האיפה הוא, איפה הוא בחי' המלכות (כדאיתא במאו"א), ועשירית האיפה הוא בחי' מלכות שבמלכות, ונחשב לבחי' הדומם.
29 משנה סוטה יד, סע"א. פסחים ג, סע"ב. וראה לקו"ת אמור לה, ד. לו, א ואילך. ד"ה וספרתם תר"ל. תרנ"ב. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
אילו הי' שואל אצל בית-דין מה לעשות, אזי אין מורין לו, היינו, שאין אומרים לו ההוראה), ורק "קנאין פוגעין בו" – שזהו ענין של אמיתית המסירת נפש.
26 ומס"נ זו הוצרכה להיות בגלל גודל ההעלם וההסתר שהי' אז, עד להענין דעון בעל פעור, שהו"ע של ע"ז, שנוגע בנקודה יסודית של כל התומ"צ, ונמשך ופועל גם בדורות שלאח"ז – כדאיתא במדרש (פרדר"א ספמ"ה) והובא בתוס' (סוטה יד, א ד"ה מפני) בטעם קבורת משה "מול בית פעור", ש"בכל שנה ושנה . . בית פעור עולה למעלה כדי לקטרג ולהזכיר עון, וכשהוא רואה קברו של משה חוזר ושוקע" (מהנחה בלתי מוגה).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וכידוע שכל עניני העבודה צריכים להיות באופן של השתדלות דוקא, וכהפתגם שאצל חסידים לא קיים המושג של "בדרך ממילא"; יש צורך בענין של עשי' ("מ'דאַרף טאָן"), והעשי' צריכה להיות עד לאופן של יגיעה, כמארז"ל "יגעת ומצאת".ועד"ז בנוגע לעבודתו של אברהם, שהיתה בקו החסד (דאף שעסק בכל הענינים, מ"מ, עיקר עבודתו היתה בקו החסד), וכדאיתא בספר הבהיר "אמרה מדת החסד לפני הקב"ה, רבש"ע מימי היות אברהם בארץ לא הוצרכתי אני לעשות מלאכתי, שהרי אברהם עומד ומשמש במקומי", שבכלל זה היא גם ההתעסקות בכל צרכי הקבורה, שזהו"ע של גמילות חסדים – שרצונו הי' שעבודה זו תהי' באופן שיצטרך לשלם עבור זה ("אים זאָל דאָס קאָסטן"), ולא עוד אלא שרצה לשלם "כסף מלא" , "כל שווי'" (היפך הנהגת עפרון – "רשעים אומרים הרבה ואפילו מעט אינם עושים").
21 ראה סוטה יד, א. רמב"ם הל' אבל רפי"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
"אשר נכלו לכם על דבר פעור", שזהו ענין שעומד וקיים עד סוף הגלות,כדאיתא במדרש ש"עולה למעלה כדי לקטרג", אלא ש"כשהוא רואה קברו של משה חוזר ושוקע" –
182 הובא בתוד"ה מפני – סוטה יד, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"א ניסן, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וזהו ענין בן חמישים לעצה, דעצה הו"ע כליות יועצות, שהם בחינת נצח והוד, היינו נה"י חדשים, שזה נמשך דוקא ע"י בחינת חמישים שערי בינה, שער החמישים שלמעלה מהשתלשלות, וכדאיתא על זה דעליונים נדמה להם שהוא למטה ותחתונים נדמה להם שהוא למעלה, דיש לומר הפירוש בזה, שהוא למעלה מגדר מעלה ומטה, ומזה נמשך בחינת נה"י חדשים.
41 סוטה יד, א. נת' בלקו"ת שם.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והמענה על זה – ע"פ מארז"ל "צדיקים דומים לבוראם" – שרואים זאת בהנהגתו של הקב"ה, כמסופר בשיעור היום בפרשת בראשית שסיומו וחותמו "ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם", שעל זה אמרו חז"ל "תורה תחילתה גמילות חסדים ..
605 סוטה יד, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ואתחנן, שבת נחמו, ט"ז מנחם-אב, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ומוסיף רש"י "אין חנון בכל מקום אלא לשון מתנת חנם" – שכיון שזהו הפירוש "בכל מקום", בהכרח לפרש שגם כאן ביקש משה "מתנת חנם", כדרך הצדיקים, ש"אע"פ שיש להם ..
610 " מתנת חנם", ולא "חנם" סתם – כי: "חנם" סתם, יכול להיות גם באופן שזהו דבר חסר-ערך, שלכן נותנים אותו בחנם, או שכאשר פלוני מבקש ומפציר הרבה, ורוצים להיפטר ממנו, אזי נותנים לו, כדי שיפסיק לבלבל כו'. ולכן מוסיף רש"י ומדגיש שאין זה "חנם" סתם, אלא " מתנת חנם", באופן של מתנה דוקא, שיש בה מעלה אפילו לגבי מכירה (ועאכו"כ לגבי חנם סתם), כדברי הגמרא במסכת ב"ב (נג, רע"א. וש"נ): "כל הנותן בעין יפה הוא נותן".
ולהעיר גם ממ"ש (בהעלותך יא, ה) "זכרנו גו' אשר נאכל במצרים חנם", ופירש רש"י: "חנם מן המצוות". ואילו בקשת משה רבינו להיכנס לארץ ישראל לא היתה אלא בשביל קיום המצוות , כמארז"ל (סוטה יד, א) "מפני מה נתאוה משה רבינו ליכנס לא"י, וכי לאכול מפרי' הוא צריך או לשבוע מטובה הוא צריך, אלא כך אמר משה, הרבה מצוות נצטוו ישראל ואין מתקיימין אלא בא"י, אכנס אני לארץ כדי שיתקיימו כולן על ידי".
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וענין נעלה זה מתגלה דוקא לאחרי שמשה רבינו מגיע לתכלית העילוי דשער הנו"ן, שאינו ידוע לא לתחתונים וגם לא לעליונים , והיינו, שצדיק אינו יכול לידע זאת, כיון שזהו ענין שנפעל ע"י בעל תשובה דוקא.
764 ראה סוטה יד, א. לקו"ת שם.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וכידוע שיציאת בנ"י ממצרים הוצרכה להיות באופן דכי ברח העם , לפי שהרע הי' עדיין בתקפו , ולולי הבריחה כו' (ווער ווייסט וואָס עס וואָלט געווען), ורק לאחרי שיצאו ממצרים התחילה העבודה דספה"ע , שהעומר הוא משעורים, מאכל בהמה , שהו"ע בירור המדות דנה"ב.
482 משנה סוטה יד, סע"א. פסחים ג, סע"ב. וראה לקו"ת אמור לה, ד. לו, א ואילך. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
והנה, על הפסוק "ויכפר על בני ישראל", אמרו רז"ל :
907 ספרי שם. (וכ"ה גם בסנהדרין (פב, ב), אלא ששם הלשון: "וראוי' כפרה זו כו'", ובספרי הרי אומר "עומד ומכפר", היינו שכן הוא בפועל). ועייג"כ תוד"ה מפני – סוטה יד, רע"א: "בכל שנה ושנה .. בית פעור עולה למעלה כדי לקטרג ולהזכיר עון".
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ב
כפרת (קינוח והעברת ) החטא דפעור הוא ע"י "בקנאו את קנאתי" – מס"נ דפינחס .
928 וגם ביטול קטרוג בית פעור ע"י קברו של משה (סוטה יד, א) הוא דוגמת זה – כי מס"נ ופעולת פינחס באה ע"י שמשה אמר לו קריינא דאיגרתא איהו ליהוי פרוונקא (סנהדרין פב, א), וכן ברוחניות, ענין "משה" שבכל אחד, תוצאותיו היראה וקבלת עול (תניא פמ"ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, כ"ה מרחשון, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
[וע"ד המבואר בלקו"ת במארז"ל שביקש משה ליכנס לארץ "כדי שיתקיימו כולן (כל המצוות) על ידי", ש"הקשו בסוף ספר פרי הארץ על לשון ויתקיימו כולן על ידי, דהוי לי' למימר ואקיים כל המצוות כו'" – (ומתרץ בלקו"ת) ש"המצוות עצמן כשיהיו נעשים ע"י משה יהיו מבחי' עליונה יותר כו'"].
773 סוטה יד, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
הענין, דהנה, מ"ש ואהבת גו' בכל לבבך בשני יצריך, שגם היצה"ר יתהפך לאהבה את ה', הוא כללות הענין דספירת העומר, כידוע שהעומר שבא מן השעורים , מאכל בהמה , רומז על נפש הבהמית, שיש בה שבע מדות רעות, וכל אחת כלולה מכולם, שהם במספר מ"ט, וזוהי העבודה דשבעה שבועות תספר לך , שהם מ"ט ימים, שבכל יום ממ"ט הימים מבררים ומהפכים מדה פרטית ממ"ט פרטי המדות דנה"ב, עי"ז שממשיכים בהם גילוי אור הוי', שזהו"ע וספרתם לכם , וספרתם לשון הארה ואור .
674 ראה סוטה יד, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, ב' סיון, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
אלא כמו מנחת סוטה שבאה מן השעורים דוקא , מאכל בהמה52, והיינו, לפי שביצי"מ הי' רק הענין דאתכפיא, ולכן הוצרך להיות לאח"ז הענין דספירת העומר, כדאיתא בזהר שזהו ע"ד מ"ש וספרה לה גו', כדי לפעול בירור והתהפכות המדות באופן של אתהפכא.
913 סוטה יד, א. וראה לקו"ת אמור לה, ד. לו, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ומזה בא למצב גרוע יותר, כמ"ש הוי מושכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה, והיינו, שאף שבתחילה הרי הוא במעמד ומצב שאיכפת לו ענין של אלקות אלא שנדמה לו שגם כאשר עובר עבירה עודנו ביהדותו, הנה לאח"ז נכנס בו רוח שטות עד כדי כך שנעשה כבהמה (כלשון הגמרא ), רוח הבהמה היורדת למטה , שאינו רואה רוחניות וכ"ש וק"ו שאינו רואה אלקות, ולא איכפת לו כלל ענין של רוחניות ואלקות [ועד"ז מצינו בנוגע לעמלק שבו נאמר אשר קרך בדרך, לשון קרירות , היינו, שאינו מתחיל לנגד על עצם קיום התומ"צ, אלא רק מקרר את ההתפעלות והחמימות, ובמילא נחלשת ההתקשרות לעניני אלקות, וענין זה נעשה התחלה למצב גרוע יותר, עד שיוכל לעבור עבירה, ובזה גופא ההתחלה היא באופן שאיכפת לו ענין של אלקות אלא שנדמה לו שבעבירה זו עודנו ביהדותו, ואח"כ בא למעמד ומצב שלא איכפת לו ענין של אלקות כלל, כנ"ל].
447 סוטה יד, א (במשנה).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם כ"ט אלול ה'תשכ"ב, ליל ערב ראש השנה ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
בזה, כפי שמבאר כ"ק אדמו"ר הצמח צדק (בעל יום ההולדת ) במאמר ד"ה וירא אליו הוי' שנדפס באור התורה , בפירוש דברי הגמרא הקב"ה ביקר חולים דכתיב וירא אליו הוי' באלוני ממרא גו' (יום שלישי למילתו הי' ובא הקב"ה ושאל בשלומו ), שענין החולים בעולמות עליונים הוא כמ"ש סמכוני באשישות גו' כי חולת אהבה אני, שבחינת חולת אהבה היינו שהאהבה להקב"ה חודרת אותו (נעמט אים דורך) כ"כ עד שנעשה חולה.
544 סוטה יד, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
יהודי צריך לחקות רק את הקב"ה, כפי שדרשו רז"ל על הפסוק "ולדבקה בו", "וכי אפשר לדבוקי בשכינה, והכתיב כי ה' אלקיך אש אוכלה", אלא "מה הוא חנון ורחום אף אתה הי' חנון ורחום", מה הוא גומל חסדים, אף אתה גמול חסדים (ככל אריכות פרטי הדברים).
2304 שבת קלג, ב. כתובות קיא, ב. סוטה יד, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
גם כללות העבודה דספירת העומר, שענינה הוא בירור נפש הבהמית, שלכן בא העומר משעורים דוקא, מאכל בהמה , ועז"נ משכני אחריך נרוצה, והיינו, שבתחילה נאמר משכני, לשון יחיד, דקאי על המשיכה מלמעלה לנה"א, ועי"ז מבררת נה"א את נה"ב, שזהו אחריך נרוצה, לשון רבים, היינו שגם נה"ב מתהפכת לאלקות, ועי"ז ניתוסף עילוי גדול יותר בנפש האלקית, שזהו שבחג השבועות מקריבים שתי הלחם שבאים מחיטים , מאכל אדם, אתם קרויין אדם .
2463 סוטה יד, סע"א במשנה. פסחים ג, סע"ב. וראה לקו"ת אמור לה, ד. לו, ד ואילך. מאמרים שבהערה הבאה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, פרשת פרה, ח"י אדר, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
"שהמשמח לב האומללים האלו דומה לשכינה , שנאמר להחיות רוח שפלים ולהחיות לב נדכאים", שזהו לשון שלא מצינו בשאר מקומות, שהרי בדרך כלל הלשון הוא "ללכת בדרכיו" , "הלך אחר מדותיו" , ועד להלשון שנאמר בנוגע ל"אשר נדבה רוחו אותו ..
2495 סוטה יד, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וכדאיתא בילקוט שזהו הטעם שבחג הסוכות אתה מוצא שלש שמחות (דבג' פעמים הוי חזקה ), לא כפסח שאין אתה מוצא שכתוב בו אפילו שמחה אחת, וגם לא כעצרת שאין כתוב בו אלא שמחה אחת [ויש לומר טעם החילוק בין פסח לעצרת, לפי שפסח שייך רק לשעורים , שהם מאכל בהמה8, ולכן אין השמחה גדולה כ"כ, משא"כ בעצרת, כשישנו גם ענין החטים , מאכל
1027 ראה משנה סוטה יד, סע"א. נתבאר בלקו"ת אמור לו, א ואילך. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וירא, כ"ף מרחשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
הביאור בענין פרשת וירא, שחלוקה מפרשת לך לך שבה מדובר אודות אברהם אבינו כפי שהי' קודם המילה, ואילו בפ' וירא מדובר אודות אברהם אבינו לאחרי שכבר קיים מצות מילה (באופן של ברית עולם בבשר הגוף הגשמי, שעיקרו כשיצא מהסכנה ), והקשר עם
1783 שהרי "וירא אליו ה'" הי' ב"יום שלישי למילתו", ואז בא הקב"ה "לבקר את החולה"* (פרש"י ריש פרשתנו).
*) וגם ענין זה מהוה הוראה – כדברי הגמרא (סוטה יד , א) שצריך " להלך אחר מדותיו של הקב"ה .. הקב"ה ביקר חולים , דכתיב וירא אליו ה' .. אף אתה בקר חולים ".
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פקודי, וא"ו אדר שני, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
משה רבינו רצה וביקש שיניחו לו להכנס לארץ ישראל כדי שיתקיימו כל המצוות על ידו ("דהמצוות עצמן כשיהיו נעשים ע"י משה יהיו מבחי' עליונה יותר כו'" ), כך, שהסתלקותו היתה בניגוד לרצונו, ולכן אי אפשר לקבוע יום זה ליום שמחה; משא"כ רשב"י, שביום הסתלקותו היתה אצלו שמחה גדולה ביותר שלא היתה דוגמתה במשך כל ימי חייו, באמרו "בחד קטירא אתקטרנא וכו'", והי' גם חדוה בעולם כו' (כמסופר באידרא ), לכן נקבע יום הסתלקותו ליום שמחה.
2277 ראה סוטה יד, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
אף אתה בקר חולים" .
260 סוטה יד, א. וראה גם תו"מ – מנחם ציון בתחלתו (ע' 3 ואילך). וש"נ.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יו"ד שבט, ה'תשי"ג*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
והטעם מה שהתענוגים הגשמיים הם שטות, הנה לבד זאת שהרבה תענוגים גשמיים אחריתם מרה, הנה גם אותם הענינים שהם תענוג, הרי ידוע בענין וכל קרבי את שם קדשו, דקרבי קאי על המלאכים שנקראים בשם קרביים, דכמו שהקרביים הם המבררים את האוכל מן הפסולת והפסולת נדחה לחוץ, כמו"כ למעלה יש מלאכים המבררים השפעת התענוג שלמעלה, ובפרט התענוגים של קדושה, ממה שהוא פסולת בערכם, שמשתלשל למטה ומזה נתהוו התענוגים גשמיים, ולכן הנה התענוג הגשמי נקרא בשם שטות, כי באמת הוא פסולת, וא"כ מה שמתענג על זה הוא שטות, ובפרט כאשר יודע שעל ידי התענוגים גשמיים יחסר לו התענוג באלקות הרי זה שטות גדול שהוא מחליף תענוג גשמי שהוא פסולת באמת – בתענוג אלקי שהוא עיקר התענוג.ז) והנה הסיבה לרוח שטות איתא במשנה בענין כי תשטה אשתו, כשם שמעשי' מעשה בהמה כך קרבנה מאכל בהמה, והיינו שהסיבה היא לפי שהוא בהמה, שחסר הדעת דקדושה, דזוהי הסיבה להחמדה בדברים הגשמיים שהוא שטות, ומצד זה יכול לטעות ולחשוב שבהעבירה שעושה אינו נעשה נפרד מאלקות.
52 סוטה יד, א.
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב הוספות רלב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
דאָס איז הלכה למשה מסיני, הלכה לשון מוליך, ער האט מוליך געוועזן משה'ן ער זאָל וועלן אַוועקגיין מסיני למטה, ביז ולא ידע איש את קבורתו, וואו משה האָט באַהאַלטן זיין גוף, אַז ער האָט עולה געווען אין פּנימיות החכמה.
471 להעיר ממרז"ל (סוטה יד, א) לעליונים כו' לתחתונים כו' ונתבאר בלקו"ת במדבר ד"ה מעט תוספות ביאור על ענין וספרתם. סד"ה כי ישאלך בנך ש"ת.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו תניא בספרי מי כה' אלקינו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
תניא בספרי מי כה' אלקינו בכל קראינו אלי"ו, אליו ולא למידותיו כו', והובא בפרד"ס ובכל ספרי המקובלים הקדומים, ומביאי' ראיה מזה שעיקר התפלה והקריאה צריך להיות אל עצמות המאציל ולא למדותיו הם ע"ס הנאצלי' שלו ית' ומקשין ע"ז ממרז"ל ע"פ לדבקה בו וכי אפשר לידבק בשכינה כו' אלא
3 ממרז"ל ע"פ ולדבקה בו : ראה סוטה יד, א. כתובות קיא, ב. ויק"ר פכ"ה, ג.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו משה ידבר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וזהו שאמרו שקיים אברהם כל התורה עד שלא ניתנה כו' שנא' וישמור משמרתי מצוותי חוקותי ותורתי ולכאורה יפלא איך קיים בפ"מ מצות תרומו' ומעשרו' וכיוצא עד שלא הי' כהן וכן שאר מצות שא"א שיתקיימו בלתי סיבה הידוע' להם כמו מצות סוכו' ופסח כו' אך הענין הוא שרצונם לומר שקיים כל התורה למעלה ברוחניו' והיינו ע"י שהמשיך אורו' בכלים כנ"ל והן הנק' מצות למעלה דהיינו מצות שהקדב"ה עושה בעצמו וכמאמר הקדב"ה מניח תפילין מתעטף בציצית כו' הקדב"ה מבקר חולים כו' וכיוצא בזה וזהו שאמר וישמור משמרתי מצוותי כלומר מצות שלי כמו שהם בבחי' אצילו' והוא להיות על ידם המשכו' אורו' בכלים כמו בחכמה ובחסד כנ"ל ולפי שמצוותי נק' איברי' דמלכא ע"כ המה מיוחדי' בו בתכלית וכמאמר דאיהו וחיוהי וגרמוהי חד כו' וכנ"ל אך יש להבין איך הוא ענין מצות תפילין למעלה לומר שהקדב"ה מניח תפילין עד שעי"ז יהי' המשכו' אורו' בכלים כו' וכמ"כ ענין מצות ביקור חולים איך הוא מבקר חולים כו' הענין הוא בבחי' הרוחניו' למעלה דהנה ענין החולי למעלה בעולמו' עליוני' הוא ענין חולת אהבה מחמת העדר הקירוב כשמשיג באלקו' <רז>
29 מבקר חולים : סוטה יד, א.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו ולהבין כל הנ"ל בתוספת ביאור
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והנה עיקר ענין הגדלו' האורו' בכלים למעלה הוא ע"י המצות שהקדב"ה עושה כמו מה שהקדב"ה מניח תפילין והקדב"ה מבקר חולים כו' וז"ש עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצוותי כו' והיינו שקיים כל התורה כו' וכנ"ל וביאור הדברי' מבואר קצת למעלה ולהבין בתוספת ביאור בפרטי המצות הנה מה שאמרו ז"ל שהקדב"ה מבקר חולים כו' הענין הוא להיות כי אמרו ז"ל בת היתה לאברהם ובכל שמה כו' והוא בחי' מל' דאצי' שנק' בכ"ל וכמ"ש ומלכותו בכ"ל משלה ובגלותא שהמלכות מסתתרת בבי"ע בתכלית ההסתר וההעלם כנודע אזי היא בבחי' חולת אהבה כלפי ז"א דאצי' בעלה כו' כי כל בחי' ריחוק גורם ענין חולת אהבה וכידוע ומבואר במ"א וקצת מזה יובן עד"מ מכל השפעת עילה ועלול שטבע העלול להיות תשוקת דביקותו בתמידו' אל העילה באהבה רבה וכאשר יתרחק העלול מן העילה מאד מאד אזי יתעורר תגבורת התשוקה מפני העדר הקירוב ואז יהי' אור האהבה חלש וגרוע מצד העדר מילואה בקירוב הנאהב עד שיגרום בחי' חולי לעלול בעבור ההעדר ונק' זה בשם חולת אהבה כידוע וביקור חולי זה הוא כשיבא בחי' קירוב מן העילה לעלול שלו ויתגלה לו בדברי אהבה וקירוב זאת תהי' רפואת החולי להשיב נפשו ממש וזהו המשל להבין למעלה בבחי' ז"א דאצי' שהוא הקדב"ה שמרפא בחי' חולת אהבה דמל' דאצי' בגלותא דכתיב בה בגלותא כי חולת אהבה אני כו' והוא מצד מדת החסד ח"ס דלי"ת כנ"ל והוא ענין החסד שעשה אברהם למעלה ע"י בחי' העלא' מ"ן שלו כנ"ל עם בתו שנק' בכ"ל וגם נק' בת נדיב בתו של אברהם כו' וד"ל ועד"ז ענין מצות תפילין שהקדב"ה מניח למעלה כו' ולמטה הי' זה שאברהם המשיך בעולם אחדו' ה' וע"כ כתיב בתפילין דמארי עלמא מי גוי גדול כו' ומי כעמך ישראל גוי אחד וכיוצא כו' וכנ"ל וד"ל.
64 והקדב"ה מבקר חולים : סוטה יד, א.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות משא ומתן קנו סדר משא ומתן ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ג מצות עשה מן התורה לילך בדרכי ה' שנאמר והלכת בדרכיו (בפ' תבא כח ט) וכך למדו בפירוש מצוה זו מה הוא נקרא חנון אף אתה היה חנון ועושה מתנת חנם מה הוא נקרא רחום אף אתה היה רחום מה הוא נקרא ארך אפים אף אתה היה ארך אפים וכן שאר כל המדות שיש באדם צריך להדמות עצמו בהם לבוראו ולמאוס ברע שבהם ולבחור בטוב.
מה רמב"ם בס' המצות מצוה ח. ובפ"א מהל' דעות ה"ה. מהגמ' ספ"ק דסוטה דף יד ע"א .
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא וידבר אלקים וגו' וארא אל אברהם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וביאור הענין ידוע בשרש המצות שהן בבחי' פנימי' דרצה"ע ממש כמו שהוא בפנימי' ועצמו' דא"ס שנק' פנימי' רצונותיו (שלמעלה הרבה גם מרצונו הפשוט להאציל או"כ ע"י הקו"ח כו'), והיינו כמו שהמצות הן בעצמותו ית' שנק' מצות הוי' ממש, וכן אנו או' אשר קדשנו במצותיו כו', שנק' מצותי וחוקתי כו' (למעלה גם מבחי' רמ"ח אברים דמלכא שהן רק או"כ דאצי', אלא הן באור א"ס עצמו רק שנמשך בבחי' הלבשה ומקיף על אדם העליון דאצי' שהוא בחי' ז"א, כידוע ומבואר במ"א בענין מה שא' שהקב"ה שהוא בחי' ז"א דאצי' מניח תפילין בראשו כו' ותפילין דמארי עלמא מאי כתי' בהו ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ, וכה"ג מתעטף בטלית ועושה צדקה ועוסק בתורה וגמ"ח וגם [ב]ביקור חולים שביקר לא"א כו' וכה"ג וד"ל), וזהו שנק' שמי הוי' שבעצמותו ית' ממש.
165 וגמ"ח : סוטה יד, א.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא וידבר אלקים וגו' וארא אל אברהם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וביאור הענין ידוע בשרש המצות שהן בבחי' פנימי' דרצה"ע ממש כמו שהוא בפנימי' ועצמו' דא"ס שנק' פנימי' רצונותיו (שלמעלה הרבה גם מרצונו הפשוט להאציל או"כ ע"י הקו"ח כו'), והיינו כמו שהמצות הן בעצמותו ית' שנק' מצות הוי' ממש, וכן אנו או' אשר קדשנו במצותיו כו', שנק' מצותי וחוקתי כו' (למעלה גם מבחי' רמ"ח אברים דמלכא שהן רק או"כ דאצי', אלא הן באור א"ס עצמו רק שנמשך בבחי' הלבשה ומקיף על אדם העליון דאצי' שהוא בחי' ז"א, כידוע ומבואר במ"א בענין מה שא' שהקב"ה שהוא בחי' ז"א דאצי' מניח תפילין בראשו כו' ותפילין דמארי עלמא מאי כתי' בהו ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ, וכה"ג מתעטף בטלית ועושה צדקה ועוסק בתורה וגמ"ח וגם [ב]ביקור חולים שביקר לא"א כו' וכה"ג וד"ל), וזהו שנק' שמי הוי' שבעצמותו ית' ממש.
166 [ב]ביקור חולים שביקר לא"א : סוטה יד, א.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו משה ידבר והאלקים יעננו בקול
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וביאור זה הנה ידוע מה שא' הקב"ה מניח תפילין ומתעטף בציצית ומבקר חולים ומתעסק בתורה וגמ"ח (וכמ"ש הדבק במדותיו כו'), וזהו שאמר וישמור משמרתי מצותי שהן המצות עליונות שה' עושה בעצמו כמו שהוא למעלה בבחי' האצי' באדה"ע שעל הכסא שהוא בחי' ז"א שנק' הקב"ה כידוע, וכמש"א ג' שעות יושב הקב"ה ועוסק בתורה וכן א' מנין שהקב"ה מתפלל כו' ומתעטף בטלית כו' שנא' עוטה אור כשלמה כו' וכתי' לבושי' כו' ומניח תפילין כמו כחתן יכהן [פאר שהן התפילין שנק'] פאר, וא' תפילין דמארי עלמא מאי כתיב בהו ומי כעמך כישראל [גוי אחד] כו' וכה"ג בכל המצות העליונות שהקב"ה עושה בעצמו נק' מצותי ממש וכן אנו אומרים אשר קדשנו במצותיו כו', וע"ז א' ג"כ אלה המצות אשר יעשה [אותם] האדם העליון וחי בהם מחיי החיים דהיינו עצמות אוא"ס שמאיר מבחי' אור א"ס בשם הוי' דז"א כו', וכמו ע"י תפילין דמארי עלמא שהן בבחי' בליטה ע"ג הראש נמשך מקיפים דד' מוחין דז"א כמ"ש בתפילין שבראש האדם למטה כי שם הוי' נקרא עליך כו' בבחי' מקיף וכה"ג בטלית העליון.
131 ומבקר חולים : סוטה יד, א.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו משה ידבר והאלקים יעננו בקול
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וביאור זה הנה ידוע מה שא' הקב"ה מניח תפילין ומתעטף בציצית ומבקר חולים ומתעסק בתורה וגמ"ח (וכמ"ש הדבק במדותיו כו'), וזהו שאמר וישמור משמרתי מצותי שהן המצות עליונות שה' עושה בעצמו כמו שהוא למעלה בבחי' האצי' באדה"ע שעל הכסא שהוא בחי' ז"א שנק' הקב"ה כידוע, וכמש"א ג' שעות יושב הקב"ה ועוסק בתורה וכן א' מנין שהקב"ה מתפלל כו' ומתעטף בטלית כו' שנא' עוטה אור כשלמה כו' וכתי' לבושי' כו' ומניח תפילין כמו כחתן יכהן [פאר שהן התפילין שנק'] פאר, וא' תפילין דמארי עלמא מאי כתיב בהו ומי כעמך כישראל [גוי אחד] כו' וכה"ג בכל המצות העליונות שהקב"ה עושה בעצמו נק' מצותי ממש וכן אנו אומרים אשר קדשנו במצותיו כו', וע"ז א' ג"כ אלה המצות אשר יעשה [אותם] האדם העליון וחי בהם מחיי החיים דהיינו עצמות אוא"ס שמאיר מבחי' אור א"ס בשם הוי' דז"א כו', וכמו ע"י תפילין דמארי עלמא שהן בבחי' בליטה ע"ג הראש נמשך מקיפים דד' מוחין דז"א כמ"ש בתפילין שבראש האדם למטה כי שם הוי' נקרא עליך כו' בבחי' מקיף וכה"ג בטלית העליון.
133 וגמ"ח : סוטה יד, א.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [מזבח אדמה] ויובן עוד כו' זית רענן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ויובן זה בעבודה בנה"א דהנה היצה"ר נק' אבן כמ"ש לע"ל והסירותי את לב האבן מבשרכם, ונתתי לכם לב בשר, פי' לב האבן קאי על היצה"ר שנק' אבן שקשה כאבן, ומטמטם הלב והמוח עד שנעשה לבו כלב האבן, וענין היצה"ר נת"ל שבעצם אינו רע, רק כשנמשכי' אחר הסתתו עי"ז נעשה רע, ונמצא כי ע"י פעולת האדם עי"ז נעשה אבן כו', והנה תאוות היצה"ר מתלבשים באותיות המח' שמהרהר בתאוה שמתאוה, ואח"כ מדבר בה שנמצא מלביש את תאוות לבו בהרבה לבושי', אך הנה בתאוות היצה"ר לא כל התאוות שוים וממילא לא כל ההתלבשות באותיות המח' ואותיות הדבור שוים, דהנה כמו בחולי הגוף יש שהם חולים ועכ"ז אינם חולי שיש בו סכנה, ויכולים לחיות זמן הרבה בחליים הגם שאינם חיים טובים ושלוים, עכ"ז לעצם חיותם אינו נוגע חלים זה, רק לעת אשר יקרה לו חולאת גדולה הנה מחמת חלישותו לא יוכל להתגבר על החולאת כו', ויש חלאים שהם חולי שיב"ס, שהחולאת גדולה כ"כ עד שמפרדת חיות הנפש מן הגוף, ויש חולי בדקות היינו שלפעמים יקרה לו שמרגיש חלישות בעצמו כו', ועד"ז יובן בענין חולי הנפש, שיש חולה בדקות והוא כמ"ש בכהאריז"ל חולה בגימט' מ"ט והיינו כשחסר לו שער הנו"ן הוא ג"כ חולה אבל חולי זה הוא בדקות בעבודה האלקי' שהרי גם במשה נא' ותחסרהו מעט מאלקי' פי' מאלקי' חיים דבינה כי מ"ט שערים נמסרו למשה ושעה"נ לא השיג עד הסתלקותו שאז השיג גם שעה"נ ג"כ, ולכן ארז"ל לעליונים נדמה להם למטה ולתחתוני' נדמה להם למעלה, להיותו ספון בשעה"נ דבינה ולכן עליונים מהחכ' ולמעלה נדמה להם למטה, ולתחתוני' היינו מהבינה ולמטה נדמה להם למעלה כי שעה"נ הוא למעלה מהשגת הבינה כו', ונמצא אשר
351 לעליונים נדמה להם למטה : ראה סוטה יד, רע"א. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ע' קפד לקו"ת במדבר יב, א ואילך (בשם המגיד).
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [ר"א פתח והמה כאדם] וביאור ענין משתשקע החמה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
אמנם ג"ז צריך למודעי שגם בחי' זו לא על צד המקרה הוא כו', וע"ד שנת"ל* בענין תהו ותיקון שבנין התהו הי' בכוונה ע"מ לסתור, וסתירת התהו בכוונה ע"מ לבנות עולם התיקון, כ"ה בבנין בהמ"ק וחורבנו, וב"ר וב"ש, והכל לפי אופן העלאת הניצוצו' שנפלו בשבה"כ ובחטא אדה"ר ופגימת הלבנה וכל ענינם אחד הוא שהשמים והארץ וכל אשר בהם זהו בחי' היותר אחרונה מבחי' עולם התיקון, שיש בהם ניצוצות דתהו, ולכן תחילה הי' קטרוג הלבנה שא"א לשני מלכים להשתמש בכתר א', ועי"ז נמשך שא"ל לכי ומעטי א"ע, ואח"כ א' הביאו עלי כפרה על שמיעטתי את הירח כמ"ש במ"א באריכות, שגם זה הי' מקלקול הארץ שלא קיימה תפקידה שהרי הכל הי' מן העפר אפי' גלגל חמה, וכ"ש הלבנה, ושוב ביום ברוא אדה"ר לא עבר יומו עד שחטא ומתיקונו אנו מבינים סיבת חטאו וכנ"ל בענין האדמה אשר לוקח משם כו', והתחיל לתקן חטאו עד שניתנה תורה וירדה השכינה ממעל לז' רקיעים שסילקו אותה דורות הראשונים, עד שבא אברהם והורידה מרקיע הז' לרקיע הששי כו' עד שמשה הורידה לארץ וכמ"ש וירד הוי' על ה"ס, וניתנה התורה ועשה לו מקדש שישרה שכינתו בתחתונים כמו בתחילת הבריאה שעיקר שכינה בתחתונים היתה כו', ועכ"ז גם אז עדיין לא הי' בשלימות שהרי כתי' וזאת המצוה אשר צוה ה' לעשות בארץ, ואח"כ נא' שמע ישראל, ונת' במ"א שלכאו' ק"ש היא חובת הגוף ונוהגת בחו"ל שוה כמו בארץ, ומדוע נא' לעשות בארץ, אלא שקיום המצות בארץ הוא אופן היותר נעלה אפי' במצות שאינם תלויות בארץ, והתלוי' בארץ זהו א"א כ"א בארץ דוקא כו', ולכן עד כניסתם לארץ לא הי' העבודה כדבעי ולכן רצה משה ליכנס לארץ כדי לקיים
1818 רצה משה ליכנס לארץ : ראה סוטה יד, א. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תרלז. וש"נ. תו"ח וישלח קצד, ג ובהערה 48.
[edn_200_ה] במהדורת תשנ"ח חוקת בהוספות ע' 18 ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם מזבח אדמה תעשה לי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
שער הנו"ן וזהו שארז"ל לעליונים נדמה להם למטה ולתחתונים נדמה להם למעלה לעליונים ר"ל מהחכ' ולמעלה נדמה להם למטה דשער הנו"ן למטה מחכ' ולתחתונים מהבינה ולמטה נדמה להם למעלה דשער למעלה מהם, שהוא השגה ואינו השגה (דשער הנו"ן הוא המחבר חו"ב, ובאמת שרשו למעלה גם מחכ' לכן יש בכוחו לחבר חו"ב) הנה באמת ה"ז חולי שאינו שלימות העבודה, אך הוא בדקות מאד דחולי שגם משה הי' חולה בזה ה"ז בדקות מאד.
85 לעליונים נדמה להם למטה : ראה סוטה יד, רע"א. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ע' קפד לקו"ת במדבר יב, א ואילך (בשם המגיד). לקמן ח"ב (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה והוא כחתן על יד הערה 25.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ר' אבהו פתח והמה כאדם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
הוא חובות הגוף ומה שייך לארץ דוקא, והתירוץ דאפי' מצות שאינו תלויות בארץ מ"מ בארץ הם באו"א, וזהו שרצה משה ליכנס לארץ וכי לאכול מפרי' הוא צריך אלא לקיים מצות התלויות בה, וצ"ל דאפי' מצות שאינם תלויות בארץ נק' ג"כ תלויות בארץ דעיקר עשייתן הוא בארץ (ה' ואפי' בארץ אינו שלימות עדיין וכמ"ש על אפי ועל חמתי כו' כנ"ל וזהו מפני שעברו על ציווי' (אפ"ל חטא עה"ד) וכמשנת"ל ע').
106 שרצה משה ליכנס לארץ : ראה סוטה יד, א. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תרלז. וש"נ. תו"ח וישלח קצד, ג ובהערה 48.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם והוא כחתן כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ויובן בהקדם מארז"ל נש"ב נבראו, ומשה ג"כ לא השיג כ"א מ"ט, מעט מאלקים דבינה, שהנ' א"א להשיג, נפלאות נ' פלאות, והראי' מספה"ע מ"ט יום ואז יאיר שעה"נ ממילא, וכן בתו' כתיב מזוקק שבעתים זפ"ז מ"ט לבד שז"ע מט"פ טהור ומט"פ טמא, אבל שעה"נ א"א לבוא בהשגה, ורק משה שזכה לבינה בעת הסתלקותו זכה לשעה"נ, ולכן לעליונים נדמה למטה ולתחתונים למעלה כו' כמ"ש במ"א, ע' ביאור שבתותי ובד"ה ויכל אלקים ביום השביעי, וכמו שבבינה יש שעה"נ שאינו מושג כן בחכ' יש נתיב שא"א לבוא לידי גילוי, וכמ"ש ויקרא לו אל אלקי ישראל ל"א נתי' וכ"א כלול מיו"ד ש"י בחי' מה שעתיד להנחיל כו'
26 לעליונים נדמה למטה : ראה סוטה יד, רע"א. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ע' קפד־ לקו"ת במדבר יב, א ואילך (בשם המגיד).
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם והוא כחתן כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ה', ד"ע וד"ת, ד"ת הוא בריאה יש מאין שלמטה יש ולמעלה אין, איך שיפורש אין אם הארה או שאינו מושג כו', וד"ע הוא שלמטה אין ולמעלה יש אמיתי וזהו להנחיל אוהבי יש שבד"ת יאיר בחי' ד"ע, וזהו יש פ"א, והוא ע"י קנה חכ' קנה בינה ב"פ קנה כו' עי"ז להנחיל אוהבי יש, ישיש ב"פ יש, דהנה ארז"ל נו"ן שע"ב נבראו בעולם ומ"ט שערים השיג וזהו ותחסרהו מעט מאלקים שאפי' משה שזכה לבינה הי' חסר מעט מאלקים דבינה שלא השיג שער הנו"ן וזהו"ע ספה"ע כתי' תספרו חמשים כו', וסופרים רק מ"ט יום היינו זפ"ז שלזה אפשר להגיע ע"י אתעדל"ת עבודה בירור המדות אך שער הנו"ן אינו ע"י אתעדל"ת כ"א ממילא כו' וכן בתורה ארז"ל ע"פ אמרת ה' כו' מזוקק שבעתים אר"י לא כו' אלא מ"ט פנים טהור ומ"ט פנים טמא דשער הנו"ן דבינה למעלה מהשגה, ומשה בעת הסתלקותו זכה לשער הנו"ן ג"כ, וזהו לעליונים חכ' נדמה למטה דשער הנו"ן למטה מחכ' ולתחתונים בינה נדמה למעלה שהוא למעלה מהשגה, וכשם שבבינה יש שער הנו"ן שאינו מושג כמו"כ בחכ' יש ל"ב נת"ח וכמ"ש בס"י בל"ב נתיבות פליאות כו' ונתיב הל"ב אינו מושג וכמ"ש נתיב לא ידעו עיט ולא
25 לעליונים. . נדמה למטה : ראה סוטה יד, רע"א. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ע' קפד־ לקו"ת במדבר יב, א ואילך (בשם המגיד). לעיל ח"א (בהנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה מזבח אדמה תעשה לי על יד הערה 85.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ומעתה כו' הוקבעו המועדים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ובזה יובן מה שחג השבועות נק' חג הקציר, והיינו לפי שבשבועות הוא מ"ת ותורה נמשך מציון כי מציון תצא תורה, וע"כ נק' חג הקציר שהוא בחי' המשכה שנמשך מלמעלה, וע"כ בשבועות הוא קציר חטים, חטים הוא ך"ב אתוון דאורייתא שהוא בחי' אתוון אחרנין, כי שעורה הוא שיעור ה' הוא בחי' אותיות שנבראו בהם שמו"א אתוון זעירין, ולכן ה' דבהבראם הוא ה' זעירא, אך אותיות התורה הם אתוון בינונים ואתוון רברבין, וזהו קציר חטים כו', וזהו מ"ש וחג הקציר בכורי מעשיך שאז הוא זמן הבאת ביכורים בחי' שדה אילן כי יש שדה לבן ושדה אילן, והנה פסח הוא בחי' שדה הלבן בחי' שעורים, שעורים מאכל בהמה, משא"כ שבועות שהיא בחי' שדה אילן, וכמ"ש בעצרת על פירות האילן שהיא בחי' כי האדם עץ השדה אדם אדמה לעליון שהוא המשכה מבחי' סוכ"ע כו', וזהו מ"ש אח"כ אשר תזרע בשדה שהקצירה נמשך מבחי' הזריעה שבתחלה, והנה הזריעה הוא בחי' אשריכם זורעי על כל מים וזורעי היינו בחי' מצות וכמ"ש זרעו לכם לצדקה, אך הנה
80 שעורים מאכל בהמה : ראה מלכים-א ה, ח. פסחים ג, סע"ב. סוטה יד, א (במשנה).
פתיחה בהקשר
ספר השיחות י"ט כסלו תש"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ב
ביז ולא ידע איש את קבורתו, וואו משה האָט באַהאַלטען זיין גוף, אַז ער האָט עולה געווען אין פנימיות החכמה.
21 להעיר ממרז"ל (סוטה יד, א) לעליונים כו' לתחתונים כו' ונתבאר בלקו"ת במדבר ד"ה מעט תוספות ביאור על ענין וספרתם [יב, א]. סד"ה כי ישאלך בנך ש"ת [סה"מ ה'ש"ת ע' 49.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור וספרתם לכם ערה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
להבין ענין הבאת העומר, י"ל ענין הספי' מ"ט ימים להבאת העומר למה צריך לזה כו', גם להבין מש"א תספרו חמישים יום הלא אין סופרים רק מ"ט יום כו', הנה מתחילה י"ל ענין העומר שנק' מנחה, וידוע דכל המנחות הם מחטים זולת מנחת העומר ומנחת קנאות דסוטה שדומים הם בזה ששניהם באים מן השעורים, הגם שיש הפרש ביניהם שבמנחת סוטה אינו נותן שמן ולבונה מטעם המבואר בדרז"ל, כי שמן מקור האור, וסוטה כל מעשיה במחשך כו', ולבונה היא כנגד האמהות כמ"ש גבעת הלבונה ומעשה סוטה היא היפך מעשה אמהות, אבל מנחת שעורים דעומר נעשית בשמן ולבונה.
4 העומר שנק' מנחה : סוטה יד, א (במשנה).
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור וספרתם לכם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ולהבין כל הנ"ל יש להקדים ענין הידוע על עומר שעורים, כי שעורים הוא מאכל בהמה, ובשרש קאי על בחי' מל' דאצי' שנק' בשם בהמה רבה כי בהמה בגימט' ב"ן ושם ב"ן הוא בבחי' מל' כידוע בספרי המקובלים, ושעורה הצירוף הוא שיעור ה' כמ"ש במקובלים, כי בחי' ה' תתאה הוא בחי' מל' כו', ועיקר בנינה הוא מהגבורות כו', וזהו שיעור ה' שההמשכה הוא ע"י שיעורים וצמצומים כו', רק שבענין שיעור ה' יש בו ב' פי' הא' שהשיעור הוא שיתגלה בחי' הה"א שהוא בחי' המל', ופי' הב' הוא שגם כשיומשך מבחי' הה"א למטה בבחי'
8 שעורים הוא מאכל בהמה : ראה מל"א ה, ח. פסחים ג, סע"ב. סוטה יד, א (במשנה).
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור והניף הכהן אותם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
הנה ענין תנופת שתי הלחם הוא ענין הבירור דשתי תורות תורה שבכתב ושבע"פ והוא ענין מאכל אדם שבא אחר מאכל בהמה דתנופת העומר וספירה דייקא כמאמר אסור לאדם שיטעום כלום עד שיתן מאכל לבהמתו תחילה.
5 מאכל בהמה. . העומר : ראה מל"א ה, ח. פסחים ג, סע"ב. סוטה יד, א (במשנה).
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור וספרתם לכם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
שעורה שעור ה' להיותם באים במדה ושיעור מבחי' ה' כו' כמשי"ת, וזהו בחי' מאכל בהמה [...
10 שעורה. . מאכל בהמה : ראה מל"א ה, ח. פסחים ג, סע"ב. סוטה יד, א (במשנה).
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור וספרתם לכם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
הנה מתחלה י"ל ענין עומר שעורים כי שעורה הוא מאכל בהמה ונק' שעורה שיעור ה"א.
71 שעורה הוא מאכל בהמה : ראה מל"א ה, ח. פסחים ג, סע"ב. סוטה יד, א (במשנה).
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור וספרתם לכם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וכן הוא עד"ז הו"ע עומר שעורים הוא מאכל בהמה בירור נה"ט ביטול רצון הנעשה ע"י תנופת
98 שעורים הוא מאכל בהמה : ראה מל"א ה, ח. פסחים ג, סע"ב. סוטה יד, א (במשנה).
פתיחה בהקשר