שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך א עד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
פאר מתן תורה האט מען אויך געלערנט תורה, ווארום שוין דער ערשטער איד אברהם אבינו איז געווען זקן ויושב בישיבה און אזוי אויך אלע דורות נאך עם (יומא כ"ח:).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך א עד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
- דערמיט פארשטעהט מען אויך פארוואס משה רבינו בהר סיני הי' לומד תורה ושוכח אז לסוף אמר איני יודע דבר, ביז וואנעט דער אויבערשטער נתן לו במתנה (שמ"ר פ' מ"א, וראה באלשיך) חאטש מיר ווייסען (יומא כ"ח:) אז מימיהם של אבותינו לא פסקה ישיבה מהם, היו במצרים ישיבה עמהם שנא' לך ואספת גו' אז משה האט אסך צעהנדליגע יאהרען פריער געלערנט תורה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ב רנט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ויש להוסיף דיוק בזה אשר דוקא את יודא שלח, וי"ל הענין כי עדיין אינו מובן פי' אדמוה"ז אליבי' דבעה"ט גושנה, נעהנטער צום אויבערשטען ב"ה, נעשה ע"י לימוד התורה, ופשיטא אשר גם בהיותם בארץ ישראל הי' יעקב זקן ויושב בישיבה , וכמו שאר האבות (אלא שהכתוב משמיענו שאפילו במצרים הי' כן, ראה יומא כח, ב) ולמה נחשבים שני חייו במצרים דוקא למבחר שנותיו ואי משום הריבוי הניצוצות שהיו דוקא במצרים (תו"א וארא ד"ה ויאמר גו' ויבלע מטה וראה פ' בא סד"ה בעצם) הרי לא נתבררו אלא זמן רב אח"כ אחרי שוימת כל הדור ההוא, ועוד שמלשון אדמוה"ז מוכח שתלוי בלמוד התורה ולא בבירור הניצוצות (ואי משום שכך היא דרכה של תורה חיי צער תחי' ואז אשריך וטוב לך כו', הרי זה בנוגע לתענוגים, וכמ"ש פת במלח כו' ובזה הרי אדרבה במצרים דוקא אכלו את חלב הארץ, ולא מצינו זאת בהיותם בארץ כנען) - אבל לולא זאת הרי מצרים היא ערות הארץ וא"י שיצאו משם אוירה מחכים בלמוד התורה (ב"ב קנח, ב, ודוחק קצת לומר שאוירא מחכים רק משנכנסו ישראל לארץ וע"ד מרז"ל במגילה יד, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ג תצ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
דלכאורה מה נתחדש בחה"ש דהרי למדו כל התורה כולה מאז ומקדם וכמרז"ל (יומא כח, ב) מעולם לא פסקה ישיבה מאבותינו וישיבה דשם ועבר וכו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתקב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז, ח
ואברהם זקן (ויושב בישיבה - יומא כח, ב) וה' ברך את אברהם בכל (ופירש"י) שהי' לו בן (שעולה בגימט' בכל ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל לך לך שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
מודגש ענין השלימות שהיתה אצל אברהם אבינו גם לפני קיום מצות מילה , ש"כל המצות שעשה אברהם אבינו" (דהיינו כל התורה כולה , שקיים אברהם אבינו עד שלא ניתנה) לא הי' בכחם לפעול אצל אברהם שיהי' "שלם", "עד שמל";
33 יומא כח, ב. קידושין בסופה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל הוספות ויחי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ויש להוסיף דיוק בזה אשר דוקא את יודא שלח, וי"ל הענין כי עדיין אינו מובן פי' אדמוה"ז אליבי' דבעה"ט גושנה, נעהנטער צום אויבערשטען ב"ה, נעשה ע"י לימוד התורה, ופשיטא אשר גם בהיותם בארץ ישראל הי' יעקב זקן ויושב בישיבה , וכמו שאר האבות (אלא שהכתוב משמיענו שאפילו במצרים הי' כן, ראה יומא כח, ב) ולמה נחשבים שני חייו במצרים דוקא למבחר שנותיו, ואי משום הריבוי הניצוצות שהיו דוקא במצרים (תו"א וארא ד"ה ויאמר גו' ויבלע מטה וראה פ' בא סד"ה בעצם) הרי לא נתבררו אלא זמן רב אח"כ אחרי שוימת כל הדור ההוא, ועוד שמלשון אדמוה"ז מוכח שתלוי בלמוד התורה ולא בבירור הניצוצות (ואי משום שכך היא דרכה של תורה חיי צער תחי' ואז אשריך וטוב לך כו', הרי זהו בנוגע לתענוגים, וכמ"ש פת במלח כו' ובזה הרי אדרבה במצרים דוקא אכלו את חלב הארץ, ולא מצינו זאת בהיותם בארץ כנען) — אבל לולא זאת הרי מצרים היא ערות הארץ וא"י שיצאו משם אוירה מחכים בלמוד התורה (ב"ב קנח, ב, ודוחק קצת לומר שאוירא מחכים רק משנכנסו ישראל לארץ וע"ד מרז"ל במגילה יד, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג חג השבועות שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
[ואע"פ שהמדובר באיסור שאינו אלא גזירה דרבנן — הרי אמרו חז"ל "קיים אברהם אבינו כל התורה כולה .
33 יומא כח, ב (משנה סוף קידושין).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה לך לך שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ולכאורה צ"ב, דכיון שקיים אברהם אבינו כל התורה כולה עד שלא ניתנה איך מל א"ע ביוהכ"פ, והרי מילה שלא בזמנה אינה דוחה את השבת ולא את היו"ט?
62 ראה יומא כח, ב. משנה סוף קידושין. פרש"י תולדות כו, ה (מב"ר פס"ד, ד. וש"נ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה תוכן ומפתח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ההבדל בין דברי המשנה (סוף קידושין) "עשה א"א את כל התורה כולה עד שלא ניתנה", ומאמרו של רב (יומא כח, ב) "קיים אברהם אבינו כה"ת כולה" ; דוגמת שני אופנים הנ"ל בתומ"צ דאברהם בלימוד התורה שלנו (אחרי מ"ת)
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א חיי שרה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
הרי קיים אברהם אבינו את כל התורה עד שלא ניתנה, לשם מה, איפוא, נמנע מקיום מצוות מילה עד שנצטוה עליה מפי הקב"ה?
43 יומא כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א ויגש שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
הישיבות שיסד יעקב אבינו התקיימו בכל משך הזמן שהיו בני ישראל במצרים , כמאמר רז"ל:
3 יומא כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג לך לך שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
אברהם אבינו הרי קיים כל התורה כולה עד שלא ניתנה – מדוע אם־כן המתין בקיום מצות המילה עד שהקב"ה צווהו על כך?
2 קידושין פב, א. יומא כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג ויגש שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
על פי מרז"ל מימיהן של אבותינו לא פרשה ישיבה מהם כו' אברהם כו' יצחק כו' יעקב כו' – ומן הסתם היה כן גם אצל יוסף.
24 יומא כח, ב. ובלקח טוב שמות ג, טז: לא פסקה זקנה ומביא ראי' מאברהם יצחק יעקב ויוסף.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג וארא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז, ט, י
אף שהאבות למדו תורה , כפי שאומרים חז"ל "שזימן הקב"ה לאברהם אבינו ב' כליותיו כשני חכמים והיו מבינות אותו ויועצות אותו ומלמדות אותו חכמה", גם אמרו חז"ל:
19 יומא כח, ב. וראה רמב"ם הל' ע"ז ספ"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג בא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וההכנה לחירות האמיתית של הנשמה, הגוף ונפש הבהמית והחלק בעולם – היתה התגלות האמונה (גילוי הנשמה), שהתבטאה במילה (יסוד סיומא דגופא), וגם בשה, דבר שחוץ ממנו (חלקו בעולם).
33 אין לזה סתירה מהמבואר בתניא פל"א, "שהרע שבנפשות ישראל עדיין הי' בתקפו בחלל השמאלי כי לא פסקה זוהמתן עד מ"ת", שלכן היתה היציאה ממצרים בדרך בריחה, כי אף שהי' אז החירות גם בנוגע לבירור הגוף ונה"ב (כמבואר בת"ז תנ"ו ובז"ח ר"פ יתרו), מ"מ להיות שהבירור בליל פסח נעשה, בעיקר, מצד הגילוי שלמעלה, ומצד עצמם לא היו מוכנים לזה (ועבודתם במילה ופסח לא היתה בעיקרה אלא לעורר את הגילוי שלמעלה, כי העולם הי' אז בזוהמתו עדיין, ובמילא המצות אז היו באופן אחר (– שלכן אין למדין מלפני מ"ת – ירוש' מוע"ק פ"ג ה"ה. יומא כח, ב. שדי חמד כללים בערכו ובפאת השדה. אנציקלופדי' תלמודית בערכו. וראה לעיל הערה 27)), לכן ביטול הרע שבנה"ב הי' רק בחיצוניות ובגלוי, ובפנימיות ובהעלם נשאר עדיין הרע בתקפו. וביטול הרע (בחיצוניות) מצד הגילוי שלמעלה, הי' ההתחלה ונתינת כח לבטל הרע (בפנימיות) בדרך עבודה מלמטלמ"ע בימי הספירה, ואז בשעת מ"ת (אחרי גמר העבודה דספירה) פסקה זוהמתן, גם זו שבפנימיות ושבהעלם (משיחת ליל חג הפסח תש"כ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה לך לך שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
כיון שאברהם אבינו קיים גם מצוות דרבנן, ולפחות מדרבנן חלה חובה מוחלטת לתת מעשר מכל הרווחים, סביר לומר, שהוא נתן "מעשר מכל" כמצות מעשר דרבנן, אם כי לא כמצוה וחובה לזרעו אחריו.
12 יומא כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה וירא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וזוהי מצות מילה
25 וזהו אחד הטעמים (בפנימיות הענינים* מה שאברהם לא מל א"ע קודם שנצטווה – אף שקיים כל התורה כולה עד שלא ניתנה (יומא כח, ב. קידושין פב, א) – כי קיום מצוה זו הוצרכה להיות מצד ציווי הקב"ה, בדוגמת** המצות שלאחרי מ"ת כמבואר בארוכה בלקו"ש ח"א שם. ח"ג [המתורגם] ע' 14.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
6 ראה בכ"ז לקוטי שיחות ח"א ג' 1 שם ח"ג ע' 758 ואילך, ובהנסמן שם. .7) יומא כח, ב. קדושין פב, א, 8) כי רק אז נעשה החיבור דעליונים ותחתונים (שמו"ר פי"ב, ג), רוחניות וגשמיות, ומצות מילה שלפני מ"ת (אף שהיתה מצו ציווי הקב"ה ולא כשארי המצות ש-" קיימו האבות בכח עצמם), היתה רק הכנה למיית (ולחיבור הנ"ל), שלכן גם קיום מצות מילה ,אין אנו מלין מפני שאברהם אבינו עיה מל עצמו ואנשי ביתו אלא מפני
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות ומכתבים שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז, ח
3 ליום השני פרשת חיי שרה: להעיר משיעור היומי (בחומש עם פרש"י): ואברהם זקן (ויושב בישיבה -- יומא כח, ב) וה' ברך את אברהם בכל (ופירש"י) שה" לו בן (שעולה בגימט' בכל ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז, ח
3 ליום השני פרשת חיי שרה: להעיר משיעור היומי (בחומש עם פרש"י): ואברהם זקן (ויושב בישיבה -- יומא כח, ב) וה' ברך את אברהם בכל (ופירש"י) שה" לו בן (שעולה בגימט' בכל ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
3 אף שהיתה גם אז חלק בתורה -- וכמו כל התורה ש,קדמה לעולם" (פסחים נד, ב. נדרים לט, ב), ויחידי סגולה למדו וקיימו כל התורה כולה עד שלא גיתנה (קידושין פב, א, יומא כח, ב) אבל לכל ישראל ניתנה לכ"ו. דור.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט עקב שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
כלומר, בפרשה הראשונה מופיעה התורה לפני המצוות (שהרי כל המצוות "הוקשו לתפלין),
3 קדושין לה, א. ואף שהלשון בגמרא שם הוא "הוקשה כל התורה כולה לתפלין" – הוא כמרז"ל קיים א"א כל התורה כולה (יומא כח, ב. וכן קידושין פב, א (שעשה)) ועד"ז בכ"מ. וראה בקידושין שם (לה, א) דמהיקש זה למדין שנשים פטורות ממצות עשה שהזמ"ג. כן הרי "הוקשה כל התורה כו'" היא ע"ש הכתוב (שממנו נלמד ההיקש) תורת ה' בפיך. הביאור (דהלשון "הוקשה כל התורה כו'") ע"פ דא"ח – ראה לקו"ש ח"ה ע' 226.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו חיי שרה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
על אליעזר עבד אברהם נאמר שהיה "דולה ומשקה מתורתו של רבו " לאחרים" , ואף בסיפור על השליחות מספרת התורה על הנסים הרבים שהראה לו הקב"ה עד למילוי שליחותו של אברהם , ומהרחבת הסיפור לומדים חז"ל ש"יפה שיחתן של עבדי בתי אבות מתורתן של בנים...".
47 יומא כח, ב. פרש"י לך טו, ב. וישלחם מעל יצחק בנו..."51. כך גם
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו תולדות שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
לפי הנחתנו הקודמת, שדיני איסור יציאה מן הארץ חלו בזמן האבות (כשם שקיימו את כל התורה כולה לפני שניתנה, כולל אכילת מצה, וכן גזירות ושבותים דרבנן) ודאי היו האבות נמנעים מיציאה לחו"ל, שאינה מידת חסידות (וכרוכה בעונש) גם כאשר לפי שורת הדין מותר הדבר.
19 יומא כח, ב. קדושין פב, א (בנוגע לאברהם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו וישב-חנוכה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
גם לפני מתן תורה למדו תורה, כדברי חז"ל "מימיהן של " אבותינו לא פרשה ישיבה מהם" , וברור שהם לא שכחו את לימודם (שאם לא כן, לא היה קיים לימוד באופן של "ישיבה" ), כיצד אפוא ייתכן שדוקא לאחר מתן תורה "היה משה לומד...
35 יומא כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז יתרו שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
הקשר שבין "הלכה" לבין "מעשה" הוא ברור, כי ההלכה היא כדי לדעת "את המעשה אשר יעשון", ואת אלה "אשר לא תיעשנה", ו"תלמוד גדול שהתלמוד מביא לידי מעשה", אבל מהו הקשר שבין "חכמה", עד לידיעת "אחדות הקב"ה" – לבין הלכה?
15 גםצלה"במהשמקשהבהתחלתדבריו"ובזמן שם ועבר ואחריו שלא היתה שם הלכה הנוכל לומר שאין להקב"ה חלק בעולם כלל" – והרי בזמן שם ועבר הי' "בימד"ר של שם ובימד"ר של עבר" וכמדרז"ל עה"פ (תולדות כה, כז) "יושב אהלים". ובע"ז (לו, ב): בב"ד של שם גזרו כו'. – ולהעיר מרמב"ם הל' ע"ז פ"א ה"ב. מו"נ ח"ב פל"ט. וארז"ל (יומא כח, ב) מימיהן של אבותינו לא פרשה ישיבה כו' אברהם אבינו זקן ויושב בישיבה כו' יצחק אבינו זקן כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז יתרו שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
רב יוסף רוצה לציין את מעלת לימוד התורה, ודבר זה אינו קשור דוקא ל"האי יומא" – יום נתינת התורה, כי למדו תורה גם לפני מתן תורה, כמאמר חז"ל "מימיהן של אבותינו לא פרשה ישיבה מהם .
3 יומא כח, ב. וראה תנחומא ס"פ ויגש. פרש"י שם. מו, כח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז שה"ג שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
כי למרות שהיה זה לפני הציווי על שמירת שבת, הרי האבות קיימו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה, ומובן מכך, שגם בניהם שמרו על מצוות התורה , ובכללן על שמירת שבת, אף לפני מרה ומתן־תורה, ובנוסף לכך מפורש במדרשי חז"ל, שכבר באמצע תקופת השעבוד במצרים, שכנע משה את פרעה שיום השבת יהיה יום מנוחה לישראל, ללא עבודה.
12 קדושין פב, א. יומא כח, ב. וראה פרש"י תולדות כו, ה (בנוגע לאברהם). שם כז, ג. כז, ט (בנוגע ליצחק). וישלח לב, ה (בנוגע ליעקב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח במדבר-ב' סיון שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
באופן כללי זוהי מטרת מתן תורה , וזהו היתרון שבלימוד תורה וקיום המצוות שלאחר מתן תורה על פני קיום התורה והמצוות על־ידי האבות, שקיימו האבות כל התורה כולה עד שלא ניתנה.
67 יומא כח, ב. קידושין פב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ י"ט כסלו שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
כי למרות שלימוד התורה היה כבר לפני מתן תורה, "מימיהן של אבותינו לא פרשה ישיבה מהם" , עד אשר התורה אף נכתבה על ידם, כדברי הרמב"ם "וחיבר בו ספרים והודיעו ליצחק בנו", אך כל זה לא היה בבחינת תורה שבכתב – מושג זה התחדש רק לאחר מתן תורה ובאמצעותו.
25 יומא כח, ב. וראה תנחומא ס"פ ויגש. פרש"י שם מו, כח. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ מקץ שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
חז"ל אומרים שהאבות קיימו את כל מצוות התורה, למרות, שלא נצטוו על כך, ונאמר אצל אברהם "למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו", וודאי הוא שגם אצל יעקב קויים "יצוה את בניו" – את כל בניו, וכפי שכותב רש"י במפורש בפירושו על הש"ס "שבני יעקב שומרי מצוות היו , דאף־על־פי שלא ניתנה תורה מקובלין היו מאבותיהן" –
6 ראה יומא כח, ב. משנה סוף קדושין. פרש"י תולדות כו, ה (מב"ר פס"ד, ד. וש"נ) לגבי אברהם. וראה פרש"י תולדות שם יב. כז, ג. ט (בנוגע ליצחק ). וישלח לב, ה (בנוגע ליעקב ). וראה ויק"ר פ"ב, יו"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב ויקרא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
יוצא, אפוא שכבר מתקופת נח היתה התחלה של ההגדרות של התורה למרות שהוא היה לפני מתן תורה , ואף לפני תקופת האבות שנהגו בדומה לאחרי מתן תורה (קיימו כל התורה כולה עד שלא ניתנה), ומשום כך הוא הביא קרבן דוקא מהטהורין – "מאותן שעתידין ליטהר".
23 ראה יומא כח, ב. קדושין פב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג חג השבועות שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
אמנם, גם לפני מתן תורה למדו תורה , וכמפורש "בית מדרשו" של שם "ובית מדרשו" של עבר, וכבר מאדם הראשון נצטוו על מספר מצוות, ויותר מכך – האבות קיימו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה, אך בכל זאת הענינים הנ"ל נתחדשו דוקא במתן תורה .
4 ראה יומא כח, ב. קידושין פב, א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה וירא שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
עצמו ביום הכפורים, בעוד הדין הוא שמילה שלא בזמנה אינה דוחה שבת ויום־טוב – ואברהם אבינו הרי קיים את התורה כולה עד שלא ניתנה – כי מכיון שאז נצטווה על המילה , היתה זו אצלו מילה בזמנה),
10 משנה סוף קידושין. יומא כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה תולדות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
אברהם קיים את כל התורה כולה , כולל מצות צדקה, לפחות מעשר מן הקרן, ו"יצוה את בניו...
24 פרשתנו כו, ה (ובפרש"י שם). יומא כח, ב. קדושין פב, א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
דלכאורה מה נתחדש בחה"ש דהרי למדו כל התורה כולה מאז ומקדם וכמרז"ל (יומא כח, ב) מעולם לא פסקה ישיבה מאבותינו וישיבה דשם ועבר וכו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט נצו"י שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
התורה נחלקת באופן כללי לשתיים – תורה שבכתב ותורה שבעל פה .
23 ראה יומא כח, ב: א' תושב"כ וא' תושבע"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת משיחת* יום ב' דחג השבועות ה'שי"ת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ואפילו האבות שקיימו כל התורה כולה עד שלא ניתנה, הי' קיומם ברוחניות, היינו, שגם המצוות שקיימו בגשמיות לא פעלו המשכת הקדושה בגשמיות (בגשם הדבר שבו קיימו המצוות) ממש, שלכן נשאר הגשמי, לאחר עשיית המצוה, כמו שהי' לפני עשייתה, וההמשכה היתה ברוחניות בלבד; ובמ"ת שניתנו התומ"צ בגשמיות, נתחדש ענין העלאה מלמטה למעלה, שבאתערותא דלתתא דוקא אתערותא דלעילא, שהתחתון נעשה שייך וקשור עם העליון.
396 יומא כח, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
(והפטיר כ"ק אדמו"ר שליט"א:) בסיפור זה כוונתי להזכיר בינתיים את שמותיהם של רבותינו נשיאינו:
9 כנראה הכוונה בזה ע"ד האמירה "האיר פני כל המזרח עד שהוא בחברון" , "כדי להזכיר זכות אבות" (תמיד רפ"ג. יומא כח, ב ובפרש"י – מירושלמי יומא פ"ג ה"א) – המו"ל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמות, כ"ג טבת, מבה"ח שבט ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
על הפסוק "לך ואספת את זקני ישראל" שבפרשת השבוע – אמרו חז"ל "מימיהן של אבותינו לא פרשה ישיבה מהם, היו במצרים ישיבה עמהם , שנאמר לך ואספת את זקני ישראל" .
36 יומא כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
דהנה, ענין התורה הי' גם קודם מ"ת, כמ"ש ותלך לדרוש את ה', ואמרו חז"ל שהלכה לבית מדרשו של שם ועבר, וכן אמרו חז"ל אברהם זקן ויושב בישיבה כו', וגם לפי הדעות שרק בארץ ישראל קיימו האבות את כל התורה, ולא בחו"ל, הרי מפורש להדיא שלימוד התורה הי' גם בחו"ל, כמ"ש ואת יהודה שלח גו' להורות לפניו גשנה, ואמרו חז"ל לתקן לו בית תלמוד, הרי שגם בגלות מצרים שהוא חו"ל הי' לימוד התורה, ומה נתחדש במ"ת.
48 יומא כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ב) אמרו חז"ל "קיימו האבות את כל התורה כולה עד שלאניתנה", ומפורש להדיא בנוגע לשחיטה – שיצחק אמר "שא נא כליך", "לשון השחזה .
35 ראה יומא כח, ב. קידושין פב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ב) ויש להקדים תחלה כללות ענין ההתחדשות דמ"ת, דלכאורה, כיון שקיים אברהם אבינו (וכן גם זרעו אחריו) כל התורה כולה עד שלא ניתנה, א"כ מהו ההתחדשות דמ"ת.
14 יומא כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
כיון שאברהם אבינו קיים את כל התורה , מדוע המתין במצות מילה עד שיצווהו הקב"ה?
66 יומא כח, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח אדר-ראשון, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
דהנה, קודם מ"ת – הרי אפילו למ"ד קיימו אבותינו כל התורה עד שלא ניתנה, יש דיעה שקיימוה רק האבות, שבט לוי ויחידי סגולה; ואפילו אם אמנם קיימוה כל ישראל – הרי לא היו "מצווים ועושים", ובמילא היתה עבודתם מגעת רק בשורש הנבראים, שגם באוה"ע ישנו מעין זה, בשבע מצוות שנצטוו.
25 ראה יומא כח, ב. קידושין פב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
מצד סדר הזמנים – הנה לכל לראש ישנו הענין ד"תורה", מתן-תורה , ומה גם שענין התורה הי' כבר קודם מ"ת, כמארז"ל "קיימו האבות את כל התורה כולה עד שלא ניתנה"; לאחרי זה ישנו הענין ד"ארץ ישראל", שהרי מ"ש בגמרא "שלש מתנות טובות נתן הקב"ה לישראל כו' ארץ ישראל כו'", קאי על הכניסה לארץ ישראל לאחרי מ"ת; ולאחרי כן ישנו הענין ד"חיי עוה"ב", שהרי ענין זה תלוי באופן העבודה בעניני ארץ ישראל הרוחנית והגשמית ע"פ התורה .
321 יומא כח, ב. קידושין פב, א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וכמו"כ הי' לימוד התורה גם קודם מ"ת, כמארז"ל "מימיהן של אבותינו לא פרשה ישיבה מהם כו'".
88 יומא כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ולכן בתחלת היום מזכירין זכות אבות, שזהו שלאחרי מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל, דאהליך ומשכנותיך הם תורה ותפלה, שהוא תחלת עבודת כל היום, אומרים ואני ברוב חסדך אבוא ביתך, בזכות אברהם , דפירוש זכות הוא כמ"ש כ"ק מו"ח אדמו"ר שהוא מלשון זַכות, וזכות אברהם היינו הנקיות והבהירות (ריינקייט און קלאָרקייט) שפעל אברהם בעולם, וענין זה נרמז בתיבות ברוב חסדך, לפי שעיקר עבודתו היתה בענין החסד, דהגם שאברהם אבינו זקן ויושב בישיבה הי', וקיים כל התורה עד שלא ניתנה, ולמד ולימד (כדמוכח גם ממחז"ל שאליעזר עבד אברהם הי' דולה ומשקה מתורת רבו לאחרים ), מ"מ, עיקר עבודתו היתה בענין החסד, ולכן נקרא אברהםאוהבי, וכדאיתא בספר הבהיר והובא בפרדס שאמרה מדת החסד לפני הקב"ה מימי היות אברהם בארץ לא הוצרכתי לעשות מלאכתי שהרי אברהם עומד ומשמש במקומי.
32 יומא כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וענין זה מודגש החל מלפני אלפי שנים, במתן-תורה, שאז אמרו בנ"י "בנינו ערבים בעדנו", ועוד לפנ"ז, קודם הירידה למצרים (התחלת הגלות הראשון), נאמר "ואת יהודה שלח לפניו גו' להורות", "לתקן לו בית תלמוד" (כפי שמביא רש"י ממדרש), ואז יכול לילך לגלות, ולולי זאת, אינו יכול לזוז מארץ ישראל, ו"מימיהן של אבותינו לא פרשה ישיבה מהם" .
122 יומא כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וכמבו' בכ"מ בענין קיים א"א כל התורה כו'.
81 יומא כח, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ובהקדמה – שכללות הענין דתומ"צ הי' גם קודם מ"ת, כמארז"ל שקיימו האבות את כל התורה כולה עד שלא ניתנה, אלא, כידוע, שקיום התומ"צ של האבות הי' ברוחניות.
11 יומא כח, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
לכל לראש יש להדגיש את גודל העילוי שבהזכרת זכות אבות, כפי שמצינו בגמרא ש"הממונה על הפייסות אומר האיר פני כל המזרח עד שבחברון" , "להזכיר זכות אבות מזכירין חברון" , ועד"ז בנוגע לאבות החסידות, החל מהבעש"ט, וכידוע המנהג שבמוצאי ש"ק מזכירים אודות הבעש"ט.
134 יומא כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז, ט
"אברהם שמח בשמחת תורה כו' משה שמח בשמחת תורה" , היינו, שמחתו של משה רבינו ש"קיבל תורה מסיני" , וכן שמחתו של אברהם אבינו ש"זקן ויושב בישיבה הי'" ו"קיים כו' כל התורה כולה" – ומשום זה צריך לשמוח ולרקוד יהודי פשוט בברוקלין בשנת תשכ"ה!...
705 יומא כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ לך לך, י"א מרחשון, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
אבל מצד הגוף, הוצרכה להיות אצלו הידיעה ש"אשה יפת מראה את", שהרי "אסור לאדם לקדש את האשה עד שיראנה" , והרי "קיים אברהם אבינו כל התורה כולה" עד שלא ניתנה, ואפילו מילי דרבנן .
985 יומא כח, ב. וראה מהרש"א בחדא"ג לב"ב שם – ד"ה עפרא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ וירא, י"ח מרחשון, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ויובן זה בהקדם המבואר בחסידות במעלת מצות מילה שקיים אברהם אבינו לגבי מה שקיים כל התורה כולה עד שלא ניתנה :
1103 יומא כח, ב. קידושין פב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
על הפסוק "ואברהם זקן גו'" (שבפרשה זו) , איתא בגמרא "אברהם אבינו זקן ויושב בישיבה הי'".
1279 יומא כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ תולדות, ב' כסלו, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
(ב) "קיימו האבות כל התורה עד שלא ניתנה" (ובפרט דיני אבלות וניחום אבלים – שמפורש שהיו קודם מתן תורה ), (ג) על הפסוק "וימאן להתנחם" , איתא , שזהו בגלל שיוסף הי' באמת חי, אבל לולא זאת, הנה (גם קודם מתן תורה ) לא שייך להתאבל יותר מי"ב חודש .
1419 יומא כח, ב. קדושין פב, א (שאברהם קיים ) – וראה תו"א סז, ד, שלימד גם ליצחק, ויצחק לימד ליעקב ובניו. ובב"ר פצ"ה, ג: "והי' – אברהם – משמר דקדוקי תורה והי' מלמד את בניו". וראה רמב"ן עה"פ (פרשתנו כו, ה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ וישלח, ט"ז כסלו, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
הן אמת ש"קיים אברהם אבינו כל התורה כולה עד שלא ניתנה" , אבל קשה לומר, שהחיבה שלמעלה לאברהם – "כי ידעתיו לשון חיבה – למען גו' לעשות צדקה ומשפט", היא רק כמו שכר המגיע למי שאינו מצווה ועושה .
1674 יומא כח, ב. משנה סוף קידושין.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, ט"ז אדר-שני, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ויתירה מזה – כפי שמצינו אצל האבות, ש"הן הן המרכבה" , שקיימו כל התורה כולה עד שלא ניתנה , והיינו, שאף שעדיין לא ניתנה התורה , לא רק למטה, אלא אפילו למעלה, מ"מ, כיון שהיו מרכבה לרצון העליון, הנה בדרך ממילא היתה הנהגתם באופן המתאים לרצון העליון, עוד לפני הציווי.
420 יומא כח, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וזהו החידוש "שלא התחיל בה אדם" – שלאחרי כל מה שלמדו בתורה, הן הלימוד שלמדו קודם מ"ת (שהרי קיימו האבות את כל התורה כולה עד שלא ניתנה , ו"מימיהם של אבותינו לא פסקה ישיבה מהם כו'" ), והן לימוד התורה שלאחרי מ"ת (שאז התחילו בנ"י ללכת ל"חדר" וללמוד "קמץ אל"ף אָ", שזוהי האל"ף הראשונה דתיבת "אנכי", כדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר בשיחה אחרת ) – הנה עדיין "לא התחיל בה אדם והיא שלימה", שהתורה נשארה במלוא שלימותה, כי אף אחד לא התחיל עדיין לתפוס ("נעמען") את ענין התורה.
10 יומא כח, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
והביאור בזה – שענין זה הי' קודם מתן-תורה , שאז לא היתה עדיין המציאות של כלל ישראל (רבים), שענין זה נתחדש במ"ת, ומה שקיימו האבות כל התורה כולה עד שלא ניתנה , הי' זה בתור יחידים.
380 יומא כח, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ואע"פ שכל צדיק מקיים בודאי את כל תרי"ג המצוות – שכן הוא גם בצדיקים שקודם מתן-תורה , כמארז"ל בנוגע לאברהם אבינו שקיים את כל התורה כולה עד שלא ניתנה – מ"מ, לכל צדיק וצדיק יש ענינים מיוחדים לו, וכמבואר באגה"ק בענין "אבוך במאי הוה זהיר טפי" .
173 יומא כח, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
לא רק האבות עצמם, אלא אפילו עבדי אבות, ולא רק תורתן (כפי שמצינו שאליעזר הי' דולה ומשקה מתורת רבו ), אלא אפילו שיחתן של עבדי אבות – הרי זה יפה מתורתן של בנים, היינו, לא רק משיחתן אלא גם מתורתן, ולא רק מתורתן של עבדי בנים, אלא מתורתן של בנים עצמם.
949 יומא כח, ב. הובא בפרש"י עה"ת לך לך טו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצאי יום הכיפורים, ה'תשכ"ד*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
אמנם, מזה שאמרו חז"ל קיים אברהם אבינו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה, היינו, שהשיגו ברוחניות כל התומ"צ כו', מוכח, שעבודת האבות היא נעלית יותר.
115 יומא כח, ב. משנה קידושין פב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ועוד זאת , שהרי גם ענין התורה כפי שהוא לפני מ"ת (היינו, לא באופן של נתינה מלמעלה כבמ"ת, אלא ע"י עבודת האדם) הי' כבר לפני הברכות שברך יצחק את יעקב , כמארז"ל אברהם אבינו זקן ויושב בישיבה הי' כו' יצחק אבינו זקן ויושב בישיבה הי' כו', ומזה מובן שגם יעקב אבינו יושב בישיבה הי' עוד לפני שקיבל הברכות מיצחק .
283 יומא כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
לימוד התורה כשלעצמו – הי' גם קודם מ"ת, כמארז"ל "אברהם זקן ויושב בישיבה הי'", וכן יצחק ויעקב , היינו, שלכל א' מהאבות היתה "ישיבה" שבה למדו תורה עם תלמידיהם כו';
1989 יומא כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ואף שגם אברהם ויצחק עסקו בתורה, כמארז"ל "אברהם אבינו זקן ויושב בישיבה הי' כו', יצחק אבינו זקן ויושב בישיבה הי'" – הרי עיקר עבודתו של אברהם היתה הכנסת אורחים, ועיקר עבודתו של יצחק היתה חפירת בארות כדי למצוא "מים חיים" ; ואילו יעקב – הרי נוסף לכך שהי' אצלו ענין הנסיעות ממקום למקום כמו אצל אברהם , וכמו"כ ישב במשך כו"כ שנים בארץ ישראל כמו יצחק , הנה עיקר עבודתו היתה בלימוד התורה.
297 יומא כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויצא, יו"ד כסלו, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וזהו גם הטעם שבג' הקוין דתורה עבודה וגמ"ח הנה אברהם ויצחק ענינם גמ"ח ועבודה , ודוקא יעקב ענינו תורה, כמ"ש "ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל" , אף שגם "אברהם זקן ויושב בישיבה הי'" וכן יצחק – כי, לימוד התורה של יעקב הי' בחרן, למטה דוקא, במקום שיש העלמות והסתרים וקושיות כו' שמצד הלעו"ז, ושם דוקא מתגלה ענין התורה לאמיתתו.
825 יומא כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות בוקר), ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וגם צריך להבין מהו כללות החידוש דמ"ת, הרי גם לפני מ"ת קיימו האבות כל התורה, כמארז"ל קיים אברהם אבינו כל התורה כולה עד שלא ניתנה, והיינו מפני שלמד את כל התורה, ובודאי לימד ג"כ ליצחק בנו ויצחק לימד ליעקב ובניו (וכמארז"ל אברהם אבינו זקן ויושב בישיבה הי', וכן יצחק ויעקב ), והנחיל להם גם קיום כל התורה, וא"כ, מהו החידוש שבמ"ת.
7 יומא כח, ב. משנה קידושין פב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פינחס, כ"א תמוז, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
מאי דכתיב ויהי ערב ויהי בקר יום הששי, ה"א יתירה למה לי, מלמד שהתנה הקב"ה עם מעשה בראשית ואמר להם אם ישראל מקבלים התורה אתם מתקיימין כו' (והיינו, שויהי ערב ויהי בקר של גמר בראשית תלוי ביום ה ששי, הששי המיוחד במקום אחר, והוא ששי בסיון, שנתנה בו תורה), ולכאורה, הרי גם קודם מ"ת הי' אברהם זקן ויושב בישיבה , וכן יצחק ויעקב, ומימיהן של אבותינו לא פרשה ישיבה מהם כו' , אך הענין הוא, שאצל האבות היתה עבודה רוחנית, ואילו במ"ת נתחדש שתהי' פעולת התורה בגשמיות העולם דוקא, שזוהי תכלית כוונת הבריאה.
464 יומא כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
יעקב אבינו זקן ויושב בישיבה הי'" , ואדרבה, דוקא בנוגע ליעקב מצינו שייכות מיוחדת לתורה, כמ"ש "ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל" , כיון ש"יעקב איש תם יושב אהלים" , אהלו של שם ואהלו של עבר , וכפי שמבאר הצ"צ ש"שם" קאי על תושב"כ (דכל התורה שמותיו של הקב"ה ), ו"עבר" קאי על תושבע"פ, וא"כ, מהו הטעם שחג השבועות, זמן מ"ת, הוא כנגד יצחק דוקא?
149 יומא כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
אע"פ שלימוד התורה הי' גם קודם מ"ת, כפי שאמרו רז"ל "אברהם אבינו זקן ויושב בישיבה הי'", ו"מימיהן של אבותינו לא פרשה ישיבה מהם" , ולא רק אצל האבות עצמם, אלא כמ"ש "ואת יהודה שלח גו' להורות לפניו", "לתקן לו בית תלמוד כו'" – הרי הענין דשמיעת התורה מפי הגבורה נתחדש במ"ת דוקא, כאשר "וירד ה' על הר סיני" .
767 יומא כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
גם קודם מ"ת הי' הענין דלימוד התורה, כמארז"ל אברהם זקן ויושב בישיבה הי', וכן יצחק ויעקב , ולא רק בארץ ישראל , אלא גם בירידתם למצרים נאמר "ואת יהודה שלח גו' להורות לפניו", "לתקן לו בית תלמוד שמשם תצא הוראה" .
550 יומא כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ע"פ מרז"ל "מימיהן של אבותינו לא פרשה ישיבה מהם כו' אברהם כו' יצחק כו' יעקב כו'" – הרי מסתמא הי' כן גם אצל יוסף.
1296 יומא כח, ב. ובלקח טוב שמות ג, טז: "לא פסקה זקנה", ומביא ראי' מאברהם יצחק יעקב ויוסף .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, ראש חודש שבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז, ט, י
בודאי שגם האבות למדו תורה , כמארז"ל "שזימן הקב"ה לאברהם אבינו ב' כליותיו כשני חכמים והיו מבינות אותו ויועצות אותו ומלמדות אותו חכמה" דהיינו חכמת התורה , ועוד ארז"ל :
1437 יומא כח, ב. וראה רמב"ם הל' ע"ז ספ"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ד' פ' תשא, טו"ב אדר-ראשון, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
דהנה, אמרו חז"ל קיים אברהם אבינו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה, שמזה משמע שיש עילוי בענין התורה כפי שהי' אצל האבות החל מאברהם אבינו , ועד שמדיוק הלשון קיים כו', משמע , שעבודת האבות קודם מ"ת היא הקיום להתומ"צ שמקיימים אנו לאחרי מ"ת.
218 משנה סוף קידושין. יומא כח, ב. וראה בארוכה לקו"ש חל"ה ע' 107 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
דובר כמ"פ אודות החידוש של מתן-תורה לגבי קיום המצוות קודם מתן-תורה – שהמצוות שיהודי מקיים לאחרי מתן-תורה פועלות זיכוך בהדברים הגשמיים (שבהם מקיימים את המצוות), שהם עצמם נעשים קדוש .
225 והענין בזה – שבמתן-תורה כתיב "וירד ה' על הר סיני" (יתרו יט, כ), "ואל משה אמר עלה אל ה'" (משפטים כד, א), שאז נעשה החיבור דעליונים ותחתונים, רוחניות וגשמיות, ואילו קודם מ"ת היו רוחניות וגשמיות בפני עצמם.
ואע"פ שגם קודם מ"ת היתה הנשמה מלובשת בגוף, ופעלה על הגוף, ובפרט אצל האבות שנשמתם פעלה בגופם עד כדי כך שכל אבריהם נעשו מרכבה לרצון העליון, וכמו כן היתה אצלם גם העבודה דקיום המצוות (נוסף על לימוד התורה, כמארז"ל (יומא כח, ב) "מימיהן של אבותינו לא פרשה ישיבה מהם" ) כפי שנתלבשו בדברים גשמיים, וכמו הכנסת אורחים דאברהם שנתן להם מאכלים גשמיים וכו' – מ"מ, עיקר פעולת העבודה היתה בנוגע להנשמה , שע"י העבודה למטה נתעלתה הנשמה לדרגא נעלית יותר, וכמו באברהם שמדתו מדת החסד, נאמר בו "הלוך ונסוע הנגבה" (לך לך יב, ט), שנתעלה לבחי' חסד שלמעלה, עד לבחי' "רב חסד", "חפץ חסד" (ראה גם יהל אור ע' תכו ואילך), ועד"ז אצל יצחק ויעקב בנוגע להמדות שלהם; והחידוש דמ"ת הוא – הפעולה בהדברים הגשמיים דוקא (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
אבל הרי גם קודם מ"ת הי' ענין התורה כפי שהיא בבחי' ירושה, כמארז"ל אברהם זקן ויושב בישיבה הי', וכן יצחק ויעקב, ומימיהן של אבותינו לא פרשה ישיבה מהם כו'.
1150 יומא כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון (התוועדות א), ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ונתבאר בזה, שענין המתנה שבתורה הוא לא רק שנמשך ענין נעלה יותר כו', אלא שענין זה פועל גם בענין הירושה והעבודה שבתורה, והיינו, שענין המתנה שנתחדש במתן תורה פעל גם בבחי' הירושה שבתורה שהיתה קודם מ"ת, שהרי גם קודם מ"ת הי' אברהם זקן ויושב בישיבה , וכן יצחק ויעקב, ומימיהן של אבותינו לא פרשה ישיבה מהם כו' , ואעפ"כ הנה לאחרי כל זה ניתוסף גם הענין דמ"ת, שאז נמשך בחי' המתנה שבתורה, וענין זה פעל גם במדריגת התורה כפי שהיתה קודם מ"ת.
1218 יומא כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
יעקב אבינו זקן ויושב בישיבה הי'" , וישנו כלל בגמרא "כל שהוא תלמיד חכם ובנו תלמיד חכם ובן בנו תלמיד חכם, שוב אין תורה פוסקת מזרעו
1375 יומא כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
שאמרו שהם מוותרים על הרכוש גדול כו', הנה עוד זאת, כיון שגם לפני מ"ת עסקו בתורה, כמארז"ל מימיהן של אבותינו לא פרשה ישיבה מהם היו במצרים ישיבה עמהם וכו', וכמ"ש ואת יהודה שלח לפניו וגו', ובפרט שבט לוי שלא נשתעבדו , שאצלם היתה ההתעסקות בתורה ביותר, ועליהם נאמר יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל, הנה מצד זה לא הי' צריך להיות אצלם תפיסת מקום להרכוש גדול.
1805 יומא כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ומה גם שישנו דין ש"אסור לאדם שיקדש את האשה עד שיראנה" , ובודאי קיים אברהם אבינו דין זה, שהרי קיים את כל התורה כולה , אפילו עירובי תבשילין .
1490 יומא כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ולדוגמא – בנוגע להאבות שקיימו כל התורה כולה עד שלא ניתנה , ידועה השאלה איך קיימו מצות תפילין, למשל, שבה נזכר אודות יצי"מ, בה בשעה שבזמנם לא היתה עדיין הירידה למצרים, וכ"ש יציאת מצרים?
953 יומא כח, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
דהנה, אף שקיימו האבות כל התורה כולה עד שלא ניתנה , וכמ"ש ויקרא שם בשם ה' א-ל עולם, א"ת ויקרא אלא ויקריא , עד שפעל שיורגש שאין זה באופן דא-ל ה עולם, שאינו דבר א' עם העולם, אלא באופן דא-ל עולם, שהעולם הוא מיוחד עם האלקות , וכמו"כ יצחק שפעל בענין חפירת בארות כו' , וגם יעקב שפעל בענין המקלות שהוא ע"ד מצות תפילין , מ"מ, גם המצוות שעשו לפניך האבות ריחות היו , שענין הריח אינו המשכת עצם הדבר, ולכן נשאר רק לפי שעה, והיינו, שגם ע"י קיום המצוות דהאבות לא יצא הדבר הגשמי מחומריותו וגשמיותו [דהגם שאי אפשר לומר שלא נפעל שום דבר בהגשם לגמרי, אבל מ"מ לא יצא מחומריותו], ולכן אי אפשר להיות עי"ז דירה לו ית'.
739 ראה קידושין פב, א. יומא כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וביותר אינו מובן, שהרי גם למטה הי' ענין התורה ברוחניות, דהנה אמרו רז"ל מעולם לא פסקה ישיבה מאבותינו, אברהם זקן ויושב בישיבה , וכן יצחק וכן יעקב ובניו וכו', וכיון שהי' זה לפני יצי"מ, שאז לא היו שייכים כו"כ דברים, בהכרח לומר שהלימוד הי' ברוחניות הענינים , ומזה מובן במכ"ש שלמעלה שייך לימוד התורה ברוחניות, שהרי אם למטה המשיכו כל הענינים ברוחניות אע"פ שהפעולה היתה ע"י ענינים גשמיים (כמו הפעולה דמצות אפה והכנסת אורחים דאברהם, חפירת הבארות דיצחק והמקלות דיעקב ), עאכו"כ שיכול להיות ענין התורה ברוחניות למעלה.
1574 יומא כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
דלכאורה הרי גם קודם מתן תורה למדו כל התורה [כמובן גם מזה שקיים אברהם אבינו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה , שבכדי לקיים את התורה צריך ללמוד אותה, ובודאי שאברהם לימד את כל התורה כולה ליצחק בנו ויצחק לימדה ליעקב ובניו ], ומהו החידוש דמתן תורה .
1675 יומא כח, ב. קידושין פב, א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נשא, י"ד סיון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והענין בזה , דהנה, קודם מ"ת לא היתה התורה בבחי' מתנה, כי אם בבחי' יגיעה דוקא, וכמו באברהם שהי' זקן ויושב בישיבה , שענין זה נעשה ע"י יגיעתו דוקא.
2060 יומא כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
היתר הבמות – שפעולת ההקרבה היא גם בהאדם , ע"ד מעלת ההקרבה בביהמ"ק לגבי ההקרבה בבמה , שפעולת ההקרבה היא גם בהמקום .
1514 ובדוגמת החילוק בין לאחרי מ"ת לקודם מ"ת, שאע"פ שקיים אברהם אבינו כל התורה כולה עד שלא ניתנה (יומא כח, ב. וש"נ), הי' זה באופן אחר – דוגמא בעלמא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
כיון שאברהם ויצחק למדו כל התורה כולה , הרי בודאי למדו גם ענין זה שסוכ"ס יברך דוד.
887 ראה יומא כח, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וכו'", כיון ש"קיים אברהם אבינו כל התורה כולה" , כמ"ש "עקב אשר שמע גו' וישמור משמרתי גו' ותורותי" , כולל גם תושבע"פ, ו"מימיהם של אבותינו לא פרשה ישיבה מהם כו' (אפילו) במצרים"140 – הרי "שמי הוי' לא נודעתי להם" , ואילו הגילוי דשם הוי' ("לכן אמור לבני ישראל אני הוי'" ) נתחדש רק במ"ת, שאז ניתן לבנ"י כח של בעלות על העולם לשנותו כו', שזהו מצד שם הוי' דוקא.
1249 יומא כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויחי, י"ח טבת, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
המשך שיחות א-ב – ביאור ענינם של מנשה ואפרים (ב' אופני עבודת בנ"י בגלות ):
3044 שזהו ענינם המיוחד של "שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים עד בואי אליך מצרימה" (פרשתנו מח, ה) – כמובן בפשטות שאי אפשר להשוות את המעמד ומצב של ראובן ושמעון, שנולדו בד' אמותיו של יעקב, שאצלו מעולם "לא פרשה ישיבה כו'" (יומא כח, ב), למעמד ומצב של אפרים ומנשה, שנולדו בארץ מצרים, "ערות הארץ" (מקץ מב, ט. שם, יב), עוד לפני שיעקב הגיע (ואפילו לפני ש"את יהודה שלח לפניו גו' להורות גו'" (ויגש מו, כח)) להאיר את ארץ מצרים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ב' דחג הפסח, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
בזה, דהנה אמרו רז"ל שהאבות קיימו כל התורה כולה עד שלא ניתנה, אלא שענין זה הי' ברוחניות, וכמו מצות תפילין, שמקשה בתו"א , איך הניח (אברהם) תפילין אשר נזכר שם יצי"מ, ואז עדיין לא הי' כלל גלות מצרים, ומבאר, שהקיום שלו הי' בפנימיות (היינו ברוחניות).
515 ראה קידושין פב, א. יומא כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד ליל א' דחג השבועות, בעת הסעודה, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וכן דובר אודות החידוש שפעל מ"ת (גם אצל משה רבינו) לגבי האבות (שגם הם היו נשמות דאצילות , כמו משה ) – שאף שקיימו האבות כל התורה כולה עד שלא ניתנה , הי' זה בעיקר ברוחניות הענינים, ולכן לא נפעלה קדושה בדברים הגשמיים (מלבד במצות מילה ), וכמו בעבודת יעקב בענין המקלות, שמבואר בזה שהו"ע התפילין ,
2306 יומא כח, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות בוקר), ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ומקדים לבאר מה שאמרו רז"ל קיים אברהם אבינו כל התורה כולה עד שלא ניתנה, כי, עיקר התורה היא להמשיך האור מבחי' סוכ"ע, ומצד גודל מעלת האור אי אפשר להיות המשכה אלא ע"י רצוא ושוב, שמתפשט ומסתלק כו' .
2364 יומא כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
חודש הראשון הוא ניסן, ואילו תשרי הוא חודש השביעי), כי, החילוק בין כ"ה אלול לר"ה הוא בדוגמת החילוק שבין קודם מ"ת, שההמשכה היתה מצד כי חפץ חסד, ולאחרי מ"ת, שכל ההמשכות הם ע"י עבודה, ולכן, שבת שלפני ר"ה הוא בדוגמת הזמן שלפני מ"ת , שאז הי' תשרי "ירחא קדמאה "; ואעפ"כ קוראו גם "חודש השביעי" (כמו לאחרי מ"ת) , כיון שגם אז ישנו ענין
1514 וע"ד שגם קודם מ"ת הי' ענין של עבודה – כמ"ש באדה"ר "ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה" (בראשית ב, טו), ועד שהיו הענינים שהם בדוגמת לאחרי מ"ת, כמארז"ל (יומא כח, ב. וש"נ) "קיים אברהם אבינו כל התורה כולה עד שלא ניתנה". וכמובן גם מזה שענין התמימות ברמ"ח אברים ושס"ה גידים – שהי' אצל בנ"י גם קודם מ"ת – קשור עם קיום רמ"ח מ"ע ושס"ה מל"ת (ראה זח"א קע, ב. לקו"ת פרשתנו (נצבים) מה, ג).
ולהעיר גם מהמבואר בלקו"ת ד"ה כי המצוה הזאת (שם, סע"ב), ש"ידיעת אלקותו ית'.. כבר הי' נקבע .. בלב כל ישראל מאמינים בני מאמינים גם קודם מ"ת".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
גם צ"ל, דממה נפשך, אם היתה הכוונה בהברכה ללימוד התורה כמו שהי' קודם מתן תורה הלא ע"ז לא הי' צריך ברכה, דהרי הי' כבר לימוד התורה אצל האבות, וכמארז"ל ע"פ ואברהם זקן , אברהם אבינו זקן ויושב בישיבה הי' כו' יעקב אבינו זקן ויושב בישיבה הי'.
1858 יומא כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
– החידוש בזהר הוא בנוגע לסיפורים שלפני מ"ת, ולפני אברהם אבינו ש"קיים כל התורה כולה עד שלא ניתנה" , שגם הם ענין של "תורה" , לשון הוראה; אבל בנוגע לתורה עצמה, שכל פרט בתורה , גם בסיפורי התורה , הוא מדוייק, ויכולים ללמוד ממנו הלכות – הרי זה דבר המובן בפשטות.
135 יומא כח, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וביחד עם זה, אמרו רז"ל "קיים אברהם אבינו כל התורה כולה עד שלא ניתנה", וגם הענינים שמדרבנן:
223 יומא כח, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ידועה השאלה בנוגע להחידוש של מתן-תורה – הרי קיים אברהם אבינו כל התורה כולה עד שלא ניתנה , וכן יצחק ויעקב , וא"כ, מה נתחדש במ"ת, לאחרי שכבר היו כל עניני התורה לפנ"ז?
1030 יומא כח, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
כל זה יש להקדים מה שנתחדש בנתינת התורה במ"ת, דלכאורה, הרי קיים אברהם אבינו כל התורה כולה עד שלא ניתנה , וכן יצחק ויעקב , וכמארז"ל אברהם אבינו זקן ויושב בישיבה כו', יצחק אבינו זקן ויושב בישיבה כו', יעקב אבינו זקן ויושב בישיבה כו'.
1709 יומא כח, ב. קידושין פב, א – במשנה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
מהו החידוש של מתן תורה – בה בשעה ש"מצינו שעשה אברהם אבינו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה" , אפילו דקדוק קל של דברי סופרים, כדברי הגמרא :
1790 קידושין פב, א. וראה יומא כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נשא, י"ב סיון, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ע"פ משנת"ל בד"ה ועשית חג שבועות (מיוסד על מאמרי רבותינו נשיאנו ד"ה ועשית חג שבועות, וביחוד מאמר אדה"ז דמוצאי יום הכיפורים תקס"ב שנדפס עם הגהות הצ"צ ) החידוש שבמ"ת על התורה שהיתה לפנ"ז, דאף שקיים אברהם אבינו כל התורה כולה עד שלא נתנה , ועד"ז שאר האבות , ועוד לפנ"ז, גם מתושלח ונח , הנה בשבועות נתחדש הענין דמתן תורה בדרך מתנה, שאז ההמשכה היא באין ערוך כו'.
2069 קידושין פב, א במשנה, יומא כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, י"ב סיון, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
דובר בהתוועדות דחג השבועות אודות החידוש דמ"ת – שאע"פ ש"קיים אברהם אבינו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה" , וכן יצחק ויעקב, וכן השבטים, הנה כל זה הי' באופן של המשכה שהיא בערך, ובגדר הנבראים, ואילו במ"ת ניתנה התורה מלמעלה באופן של מתנה (כהדיוק "מתן תורה" – לא נתינת התורה , אלא מ תן תורה ), שזוהי המשכה שבאין ערוך, שלא לפי ערך העבודה, מצד גדרי הבורא.
2112 יומא כח, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, י"ג תשרי, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
"תורתו" (לימוד השייך לשכל האדם) – מעלת יעקב "יושב אהלים" , "מלכותו" (קבלת גזירותיו גם אם לא מבינים הטעם) – מעלת אברהם שעסק בפרסום מלכותו של הקב"ה בעולם, ו"עולו" (עול תמידי , ללא חירות לעצמו כלל) – מעלת יצחק שע"י העקדה נעשה עולה תמימה (כליל לה') –
476 תולדות כה, כז ובפרש"י. – שזהו תואר מיוחד שמצינו ביעקב דוקא (ולא בשאר האבות – אף ש"אברהם אבינו זקן ויושב בישיבה הי'" וכן יצחק (יומא כח, ב)); וכן מצינו ש"שלח לפניו (קודם שבא למצרים ) גו' להורות גו'", "לתקן לו בית תלמוד כו'" (ויגש מו, כח ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ענין הבחירה ונתינת התורה הם ענינים שונים – שהרי "מימיהן של אבותינו לא פרשה ישיבה מהם , היו במצרים ישיבה עמהם כו'" , ולכן, עוד לפני שירד יעקב למצרים – "את יהודה שלח גו' להורות לפניו גו'" , "לתקן לו בית תלמוד ..
917 יומא כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט, י
ובפרט ש"קיים אברהם אבינו כל התורה כולה (עד שלא ניתנה ) וכו' אפילו עירובי תבשילין" , והרי איתא במשנה ש"בן שמונה עשרה לחופה" , ועפ"ז יוקשה יותר מדוע המתין אברהם אבינו זמן רב כ"כ עד שחיפש שידוך עבור יצחק?!
1662 יומא כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויחי, י"ד טבת, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
יעקב אבינו עסק בתורה כל ימיו – גם קודם ירידתו למצרים, שהרי "מימיהן של אבותינו לא פרשה ישיבה מהם" , ובפרט יעקב, "יושב אהלים", "אהלו של שם ואהלו של עבר" , שעסק שם בתורה במשך י"ד שנה , וכן בהיותו בבית לבן , וכן לאחרי שחזר לארץ ישראל.
285 יומא כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
והענין בזה – שאע"פ ש"אברהם אבינו זקן ויושב בישיבה וכו'" , ועד שקיימו האבות כל התורה כולה עד שלא ניתנה , מ"מ, אין זה דומה להעילוי שנתחדש במתן-תורה, שאז נתבטלה הגזירה ש"עליונים לא ירדו לתחתונים ותחתונים לא יעלו לעליונים" , שהאור האלקי חודר בגשמיות העולם, הן ע"י קיום המצוות, שהדברים הגשמיים שבהם מקיימים המצוות נעשים חפצא דקדושה, והן ע"י לימוד התורה, כפי שנתחדש בתורתו של משה, שמשתמשים בה לפעול בעולם, כמדובר כמ"פ בנוגע ל"כיבוש" העולם ע"י לימוד התורה, באופן ד"הליכות עולם לו" – לפעול בעולם "הליכות" התורה, שהנהגת העולם תהי' כרצון התורה.
669 יומא כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"ג שבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וכיון שכן, היו יכולים להשאר במקום ישיבתם – בארץ גושן, שהיתה "טוב ארץ מצרים" , והיו יכולים לעסוק שם בלימוד התורה, שהרי "מימיהן של אבותינו לא פרשה ישיבה מהם , היו במצרים ישיבה עמהם כו'" .
1191 יומא כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו, ט
לבאר תחילה החידוש שנעשה בקבלת התורה בימי פורים לגבי מה שהי' במ"ת, ועד שאז הי' גמר הקבלה, ואילו במ"ת רק החלו לעשות, בהקדם ביאור החידוש דמ"ת לגבי התורה כפי שהיתה לפנ"ז, שהרי מימיהן של אבותינו לא פסקה ישיבה מהם , ועד שקיים אברהם אבינו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה [ולהעיר, שבלשון זה מודגש שאצל אברהם גופא היתה התורה באופן ש"לא ניתנה", ואעפ"כ "קיים את כל התורה כולה" , כב' הפירושים ב"קיים", קיום כפשוטו, שעשה מה שכתוב בתורה (כהדוגמאות שהובאו בגמרא ובמדרש , אפיית מצות בפסח וכיו"ב), וגם, שפעל בתורה עמידה וקיום].
1891 יומא כח, ב (כגירסת העין יעקב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תשא, פ' פרה, ח"י אדר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ולאח"ז ישנה מדריגת התורה כפי שבאה בעולם, אבל באופן שעדיין העולם מתנהג באפילה, עד שבא אברהם והתחיל להאיר , עי"ז שלמד וקיים כל התורה כולה עד שלא ניתנה , והיינו, שקיום התורה הי' באופן שעדיין לא ניתנה, אפילו לגבי אברהם עצמו.
2299 יומא כח, ב. וש"נ. וראה גם רמב"ם הל' ע"ז ספ"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, ג' ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
עבודתו של יעקב היא לימוד התורה, כמ"ש "יושב אהלים", "אהלו של שם ואהלו של עבר" , שהו"ע החיבור דתושב"כ ותושבע"פ (ככל הפירושים שבזה) , ועד ללימוד פנימיות התורה, שהרי לימוד נגלה דתורה הי' גם לפנ"ז, כמארז"ל "מימיהן של אבותינו לא פרשה ישיבה מהם ..
2868 יומא כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ה' סיון, ערב חג השבועות, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
דהנה, אע"פ שאברהם זקן ויושב בישיבה הי', וכן יצחק ויעקב, ומימיהן של אבותינו לא פרשה ישיבה מהם , היו במצרים ישיבה עמהם , מ"מ, פעל מ"ת חידוש נפלא שלא בערך, ועד שפעל יותר מאשר בריאת העולם, שבזה נכללים כל הענינים שבעולם, כמארז"ל2 על הפסוק ארץ יראה ושקטה, בתחילה יראה ואח"כ שקטה, שרק בבוא יום ה ששי , הששי המיוחד, ו' בסיון שניתנה בו תורה , אזי שקטה, והיינו, שאע"פ שבשבת דשבעת ימי בראשית הי' ענין המנוחה, באת שבת באת מנוחה , מ"מ, גם לאחרי המנוחה דשבת בראשית הי' עדיין הענין דארץ יראה, ואילו הענין דשקטה נפעל במ"ת דוקא, אע"פ שגם לפנ"ז הי' לימוד התורה ע"י אברהם, ולאחריו יצחק ויעקב, ולאח"ז השבטים, וכל ששים ריבוא בנ"י, כאמור, שמעולם לא פסקה ישיבה מאבותינו אפילו במצרים.
2042 יומא כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור לה' סיון, ערב חג השבועות, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ובענין זה פועל מ"ת ("האי יומא") הוספה שלא בערך (גם לגבי לימוד התורה לפני מ"ת, כמוזכר לעיל (במאמר ) ש"אברהם זקן ויושב בישיבה הי'", ו"מימיהן של אבותינו לא פרשה ישיבה מהם" ) – שזהו תוכן דברי רב יוסף "אי לאו האי יומא ..
2107 יומא כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
(ועי"ז) פתח לבי בתורתך" , כיון ששכל הנברא אינו יכול להכיל תורתו של הקב"ה כפי שניתנה במ"ת (שלכן "בתחלה הי' משה לומד תורה ומשכחה" ), ובהכרח שתחילה יתבטל האדם ממציאותו ;
2413 משא"כ קודם מ"ת, ש"מימיהן של אבותינו לא פרשה ישיבה מהם" (יומא כח, ב), ועאכו"כ שבט לוי, ועאכו"כ עמרם ש"גדול הדור הי'" (סוטה יב, א), ועאכו"כ משה שכשנולד "נתמלא הבית כולו אור" (סוטה שם) – שבודאי לא שכח את התורה שלמד עד גיל שמונים שנה!
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ובפרט שלא קנה זאת כדי להקים ישיבה ללמוד תורה (כמארז"ל "אברהם זקן ויושב בישיבה הי'"), שזהו ענין שיש ממנו פירות ופירי פירות, וגם לא בגלל שאדם וחוה היו קבורים שם , אלא קנה זאת עבור ענין חד-פעמי – קבורת שרה, שמצד גודל מעלתה, הרי כל מקום שבו הי' מנוחתה כבוד, הי' נעשה מקום קדושה, וא"כ, למה הי' נוגע לאברהם כ"כ לקנות את מערת המכפלה דוקא?!
1415 יומא כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, שבת שירה, י"ז שבט, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
בה בשעה שהיו מסביבו אבימלך ופרעה, קו הימין וקו השמאל – "קיים אברהם אבינו כל התורה כולה, שנאמר עקב אשר שמע אברהם בקולי וגו', אפילו עירובי תבשילין , שנאמר 59 תורותי , אחת תורה שבכתב ואחת תורה שבעל פה" .
940 יומא כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ יתרו, מבה"ח אדר ראשון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
זה צריך לבאר תחילה כללות החידוש דמ"ת (עד שהיו גם קולות וברקים כו' ), דלכאורה, הרי כבר הי' ענין התורה גם לפנ"ז, כמארז"ל קיים אברהם אבינו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה, וכן יצחק ויעקב קיימו את כל התורה (ולכמה דעות גם השבטים קיימו את כל התורה), וכיון שקיימו את כל התורה, עכצ"ל שגם למדו תורה כדי שידעו את המעשה אשר יעשון , וכדאיתא בגמרא אברהם אבינו זקן ויושב בישיבה (וכיון שאברהם הי' איש החסד , הרי בודאי למד גם עם אחרים כל מה שידע), וכן יצחק ויעקב , וכמו"כ גם בהיותם במצרים 14, וכמ"ש (בהירידה למצרים ) ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות לפניו גשנה, ופי' רש"י לתקן לו בית תלמוד שמשם תצא הוראה.
1031 יומא כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
משועבדים היינו לפרעה במצרים"11, אבל אעפ"כ, אי אפשר לומר שלולי זאת, לא היו בנ"י יכולים למלא את תפקידם בעבודת ה' – שהרי רואים במוחש שגם במעמד ומצב ש"אכתי עבדי אחשורוש אנן" , ממלאים בנ"י את תפקידם בקיום התומ"צ, וגם בהיותם במצרים עסקו בלימוד התורה, כמארז"ל "מימיהן של אבותינו לא פרשה ישיבה מהם היו במצרים ישיבה עמהם כו'", וכן מצינו שקיימו מצות שבת ששקולה כנגד כל המצוות , ועד"ז כו"כ ענינים שקיימו בהיותם תחת סבלות מצרים, וכפי שמביא הרמב"ם ש"במצרים נצטוה עמרם במצות יתירות", וא"כ, מדוע נוגע כ"כ הענין של "זמן חרותנו"?
809 יומא כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
שזיכך את ישראל ע"י קושי השעבוד בחומר ובלבנים", ו"לכך לא ניתנה תורה (באופן של מתנה – "מתן תורה" ) בימי אברהם (אף שקיימו האבות כל התורה כולה עד שלא ניתנה ), כי בימי אברהם עדיין לא נתברר ונזדכך חומריות העולם כו'" (כמבואר בתו"א ),
1551 יומא כח, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ה' סיון, ערב חג השבועות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
דהנה , גם לפני מ"ת היתה כבר כל התורה כולה , והי' לא רק לימוד התורה , אלא כלשון חז"ל קיים אברהם אבינו כל התורה כולה , וכפי שמביאים על זה ראי' ממצוות מעשיות שהם ענינים של מעשה בפועל, כמו מצות אפה ויאכלו , ועד"ז כללות הענין דהכנסת אורחים, שזהו מ"ש כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו גו' לעשות צדקה גו', כפשטות הענין.
1905 יומא כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
דהנה, אע"פ שאלפיים שנה קדמה תורה לעולם , והיתה גם בעולם למטה, כדאיתא בפרקי דר"א שאדם הראשון הי' לומד תורה, וכמו"כ הצדיקים שלאחריו, ואמרו רז"ל שקיים אברהם אבינו כל התורה עד שלא ניתנה, ומעולם לא פסקה ישיבה מאבותינו אפילו במצרים , ומכ"ש אצל האבות, וכמאמר51 אברהם זקן ויושב בישיבה יצחק זקן ויושב בישיבה יעקב זקן ויושב בישיבה , וכתיב ואת יהודה שלח לפניו גו' להורות לפניו גשנה, לייסד בית מדרש ובית הוראה , ולא רק שהי' אז לימוד התורה, אלא שהי' אז גם קיום התורה בעשי' בפועל, וכמו שאמרו שאברהם אבינו קיים כל התורה, ואפילו עירוב תבשילין50, אבל אעפ"כ, לא הי' אז עדיין הענין דמ"ת, והיינו, שהתורה שקיימו לא פעלה שינוי בהגשמי, לפי שהיתה אז הגזירה שעליונים לא ירדו לתחתונים ותחתונים לא יעלו לעליונים, ולכן, מעשה האבות, כמו ואל הבקר רץ אברהם ,
2079 יומא כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
גם צ"ל, דממה נפשך, אם היתה הכוונה בהברכה ללימוד התורה כמו שהי' קודם מתן תורה הלא ע"ז לא הי' צריך ברכה, דהרי הי' כבר לימוד התורה אצל האבות, וכמארז"ל ע"פ ואברהם זקן , אברהם אבינו זקן ויושב בישיבה הי' כו' יעקב אבינו זקן ויושב בישיבה הי'.
19 יומא כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יום ה' פ' בשלח, ט"ו בשבט, ה'תשל"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ולכן כשהיו צריכים לקבל את התורה ובאופן כזה שנתחדש ע"י מתן תורה (היינו למעלה יותר מענין התורה שהי' לפנ"ז, דקיימו כל התורה כולה עד שלא ניתנה), שזהו ענין התורה כפי שהיא בבחי' הליכה דוקא, דאמיתית ענין ההליכה הוא בל"ג עד באופן דאי"ע, ועד באופן כזה שאפילו כשהגיע כבר להבל"ג שבתורה הרי זה גבול לגבי ענין התורה שצריך לבא אליו ע"י קיום הציווי (שהוא גם נתינת כח) דמעלין בקודש, הנה כהקדמה לזה הי' צ"ל הנני ממטיר לכם לחם מן השמים, שלמעלה מממכ"ע וכו'.
34 יומא כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג יום ב' דחג השבועות ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
דלכאורה הרי גם קודם מתן תורה למדו כל התורה [כמובן גם מזה שקיים אברהם אבינו את כל התורה כולה עד שלא ניתנה, שבכדי לקיים את התורה צריך ללמוד אותה, ובודאי שאברהם לימד את כל התורה כולה ליצחק בנו ויצחק לימדה ליעקב ובניו], ומהו החידוש דמתן תורה .
5 יומא כח, ב. קידושין פב, א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב הוספות קט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
אברהם אבינו איז געווען אַ למדן און אַ ירא אלקים, קיים כל התורה עד שלא ניתנה.
242 יומא כח, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו משה ידבר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
אך הענין הוא דיש להבין כל עיקר ענין מתן תורה מה חידוש היה בזה והלא כבר קיים אברהם אע"ה כל התורה עד שלא ניתנה ואפי' עירוב תבשילין וכמ"ש וישמור משמרתי מצוותי חוקותי ותורתי ובודאי לימד את התורה גם לבנו יצחק ויצחק למדה ליעקב ומה חידוש הי' בנתינתה לבנ"י ע"י משה כו'.
5 קיים אברהם אע"ה כל התורה : ראה יומא כח, ב. לקו"ש חל"ה ע' 107 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרשי הדברים הנ"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
הנה להבין שרש ענין ההפרש בין אברהם למשה דאע"פ שאברהם קיים כל התורה עד שלא ניתנה מ"מ יש מעלה יתירה במשה שניתנה על ידו ולכך נא' משה ידבר משה דוקא כנ"ל.
2 שאברהם קיים כל התורה : ראה יומא כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שני: משה ידבר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
משה ידבר והאלקים יעננו בקול בקולו של משה ולהבין ההפרש בין אברהם שגם הוא קיים כל התורה כולה עד שלא נתנה כו' כמארז"ל ע"פ עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי כו' לבין משה שנתן התורה הנה אב רם היא החכמה שנק' אב שהיא בחי' הראשית וביאור הדברי' הנה עבודת אברהם הי' להמשיך אורות בכלים דאצי' וכמארז"ל בת הי' לאברהם ובכל שמה שהיא בחי' מל' שהמשיך לה אורות עליונים והיינו ג"ח שלו אמנם לא המשיך רק באצי' אבל לא בבי"ע אבל משה ממשיך אורות עליונים גם בבי"ע ע"י התורה שנק' תורת משה.
3 אברהם . . . קיים כל התורה כולה : ראה יומא כח, ב. וראה ב"ר פצ"ה, ג. פמ"ט ב. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט ביאור על ד"ה בגמרא רמי' כו' ולקחתי דגני
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
כי באברהם כתיב עקב אשר שמע אברהם בקולי כו' קיים א"א את כל התורה כולה כו' ואיך קיים מצות שיש מצות שלא נוהגות שלא בזמן המקדש כמו תרומות ומעשרות וכדומה רק שקיים המצות כמו שהן למעלה בשרשן בחי' מצותיו ותורותיו כמו שהקב"ה.
40 עקב אשר שמע אברהם . . קיים א"א את כל התורה : תולדות כו, ה. יומא כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תנט מקום וסדר לישת המצות א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
א אין לשין העיסה של פסח במקום שהשמש זורח שם שחום השמש מחמם העיסה ובקל תוכל לבוא לידי חימוץ אבל במקום הצל מותר ללוש אפילו תחת אויר הרקיע אם אינו יום המעונן אבל ביום המעונן אסור ללוש תחת כל אויר הרקיע אפילו במקום צל לפי שהחמה בוקעת בכל מקום ואינה יוצאה דרך חלון כנגד חלונה שהעבים עומדים בפניה והיא מתפשטת עליהם ובוקעת בכל פיסוק שבהם:
ד יומא דף כח , סע"ב. רי"ף ורא"ש סוף פ"ב. טור ושו"ע שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"א (סי' תכט-תמא) תלא זמן בדיקת החמץ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ו
וזמן שחיטת הפסח הוא בי"ד מחצות היום ולמעלה .
164 בא יב, ו (ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל בין הערבים). ופירוש רש"י שם (משש שעות ולמעלה קרוי בין הערבים שהשמש נוטה לבית מבואו לערוב). רמב"ם הל' קרבן פסח פ"א ה"א (מצות עשה לשחוט את הפסח בארבעה עשר לחדש ניסן אחר חצות).
אלא שהיו מאחרין את קרבן פסח עד אחרי קרבן תמיד של בין הערבים (והקטרת הקטורת והטבת הנרות), כדתנן (נח, א): "תמיד נשחט ... והפסח אחריו". וברמב"ם (הל' קרבן פסח פ"א ה"ד): "שחיטת הפסח אחר חצות. ואם שחטו קודם חצות פסול. ואין שוחטין אותו אלא אחר תמיד של בין הערבים, אחר שמקטירין קטרת של בין הערבים, ואחר שמטיבין את הנרות מתחילין לשחוט את הפסחים" .
ואף שגם תמיד של בין הערבים לא היו מקריבים עד שש שעות ומחצה , וכן תפלת המנחה אינה עד שש שעות ומחצה , מבאר רש"י בפסחים (שם): "ושחיטת פסח זמנה מתחלת שבע , שהוא בין הערבים, שכבר נוטה חמה לצד שקיעתה. והכי אמרינן בפרק אמר להן הממונה (יומא כח:) צלותיה דאברהם מכי משחרי כותלי , דהיינו מחצות ואילך, וגמרינן מינה דשחיטת התמיד מתחלת שבע . וקשיא לן התם מתני' דתמיד נשחט בשש שעות ומחצה , ומשני לן שאני כותלי בית המקדש דלא מכווני , רחבין תחתיהן מאד, ולא משתחרי עד שש ומחצה" .
וכדלעיל (סי' פט ס"ב): "חצות מיד ... שהגיע כבר זמן תפלת המנחה, אעפ"י שאינו יכול להתפלל מנחה עד אחר חצי שעה אחר חצות, זהו משום שרוב בני אדם (אינם בקיאים) לכוין השעות כל כך, אבל באמת זמנה מתחיל מיד אחר חצות".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ד (סי' תנג-תסז) תנט מקום וסדר לישת המצות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
אבל ביום המעונן אסור ללוש תחת כל אויר הרקיע , אפילו במקום צל, לפי שהחמה בוקעת בכל מקום, ואינה יוצאה דרך חלון כנגד חלונה, שהעבים עומדים בפניה והיא מתפשטת עליהם ובוקעת בכל פיסוק שבהם :
754 יומא דף כח , סע"ב (יומא דעיבא כוליה שמשא ). רי"ף יב, ב (ולא מיבעיא מיתב בשימשא ומילש דאסור, אלא אפילו מיתב תותי רקיעא ביומא דעיבא ומילש אסור, ואף על גב דלא נפלה שמשא בההיא דוכתא, מאי טעמא יומא דעיבא כוליה שימשא). טור ושו"ע ס"א (וביום המעונן אסור תחת כל אויר הרקיע, משום דיומא דעיבא כוליה שמשא ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו משה ידבר והאלקים יעננו בקול
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
אך להבין כ"ז יש להקדים תחלה בשרש ועיקר ענין מ"ת שניתנה לנו ביום זה מה חידוש הי' בזה, הלא כבר קיים אאע"ה כל התורה כולה עד שלא ניתנה בה"ס שהרי אמר עקב אשר שמע [אברהם ] בקולי וישמור משמרתי מצותי חקותי כו' וכתי' בי' כי ידעתיו את אשר יצוה את בניו ושמרו דרך הוי' לעשות צדקה ומשפט כו' ובודאי למד כל התורה ליצחק בנו ויצחק למד ליעקב בנו ויעקב לבניו.
33 קיים אאע"ה כל התורה : ראה יומא כח, ב. לקו"ש תולדות (כרך לה) ע' 107 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים כי תקנה עבד עברי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וז"ש ואברהם זקן בא בימים ביומין עילאין שבאי' בזמן הי' בהם יחו"ע דמעשה המצות ברוחני' שאאע"ה קיים כל התומ"צ ברוחניות וכמ"ש עקב אשר שמע אברהם בקולי כו' וכמ"ש במ"א.
77 שאאע"ה קיים כל התומ"צ : ראה יומא כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים לא תהי' משכלה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ובהגיע לג"ע תוכל ע"י דוקא להגיע למעלה משרש' ומקורה וכמו שמכריזין בג"ע אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו דוקא, שעי"ז תתקשר בצרור החיים באה"ר בתענוג העצמי' שא"א להגיע ע"י שום עבודה ויגיעה בעולם וה[וא] בחי' הלבושי' שע"ז א' ואברהם זקן בא בימים שהי' לזקנותו דוקא שלא הי' כן קודם שנעשה זקן שקנה חכ', ואע"פ שקיים אברהם כל התו["מ] ברוחני' למעלה, אבל בימי הזקנה בא בבחי' לבושי' לנפשו שהן בחי' מקיפים העליונים שנק' יומין עילאין שלמעלה הרבה מיחו"ע שנעשה למעלה מכל התו"מ שהן הע[ו]בדות שלו במס"נ שעשה כל ימיו כו' וד"ל.
445 שקיים אברהם. . ברוחני' : ראה יומא כח, ב. לעיל פ' וארא סג, ג. וש"נ
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח כי תשא כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
שקיים אברהם כל התורה כולה עד שלא ניתנה שעיקר ההמשכה הי' למעלה באצי', אבל למטה נמשך ההמשכה רק מעט לא בערך מההמשכה שלמעלה, אבל ע"י מ"ת נמשך ההמשכה למטה ממש כמו למעלה, וזהו ההפרש בין לריח שמניך שנמשך למטה רק הריח לבד ועיקר ההמשכה הוא למעלה, ובין שמן תורק שעיקר ההמשכה הוא למטה ונק' שמן תורק שמך שזהו בחי' טוב שם (והגם שגם עכשיו להוסיף אורות באצי' מ"מ זהו בכדי שלע"ל יתגלו למטה כו').
94 שקיים אברהם כל התורה : ראה יומא כח, ב. לקו"ש תולדות כרך לה ע' 107 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח כי המצוה הזאת כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
במוחי' דז"א וכן תפילין של ראש כו' ויש מצות שהם בבחי' אימא בא"פ וא"מ כמו הסכך דסוכה בבחי' מקיפים דאימא כידוע ויש מצות שהן בבחי' אור אבא ובחי' עתיק וא"ק כו' כמבואר בפרע"ח, והנה לכאורה יפלא מהיכן יהי' כח באדם להמשיך אור ע"י המצות בכל המדריגות בעתיק וא"א ואו"א וזו"נ ע"י הטלית בנוק' וע"י הלולב (בנוק' דז"א העומדת בחזה דז"א ) כו' וכיוצא אם לא שמוכרח לומר כנ"ל שהאדם הוא בחי' כוללת מכל ההשתל' בכלל ולא מע"ס פרטיות בלבד וא"כ יש בו גם מבחי' ע"י וא"א וגם מאו"א וזו"נ כו' ולכך ע"י המצות כולן שיקיים ימשיך מכולן לפעמים מזה ולפעמים מזה לפי אופן מעשה המצות להיכן שהן רמוזים ועל ידו יתקיימו כולן למעלה כמ"ש אשר יעשה אותם האדם כו' והוא מאחר שכוללם יחד א"כ בהכרח שהוא למעלה מכולן כו', וזהו פי' אדם אדמה לעליון ממש שלפני כל ההשתלשלו' וכמ"ש במ"א (ולכאו' צ"ל למה הרכיב כאן ב' ענינים שהם ג' ביחד ענין המצות שפועלים בכל ע"ס, ב' האדם המקיים אותם גבוה מהם שהוא ג' שהאדם עושה המצות כמ"ש אשר יעשה אותם האדם כו', אך הענין הוא דאם היות שע"י מעהמ"צ ממשיכי' מכל הע"ס הרי אין מזה שום ראי' שהאדם כלול מכולן כי י"ל שזהו מחמת המצוה לעשות אשר באמת למי שהי' מצוה לעשות הי' פועל כן, ולכן הוצרך לטעם שהאדם עושה המצוה והיינו כמארז"ל מעלה אני עליכם כאלו עשאוני, כמ"ש מזה בשה"ש בד"ה צאינה וראינה באריכות ובכ"ד, וממילא האדם גדול מהם, והגם כי באמת זהו מכח המצוה לעשותן שזהו ההפרש בין מ"ת למה שקיים אברהם כל התורה כולה עכ"ז לפום גמלא שיחנא שלפ"ע מעלת כח פועל העבודה טוענים כובד המשא
40 שקיים אברהם כל התורה כולה : ראה יומא כח, ב. לקו"ש תולדות כרך לה ע' 107 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [ר"א פתח והמה כאדם] וביאור ענין משתשקע החמה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ט, יד
בג"ע מה שעכשיו זהו קיבול שכר כו', ואילו לא חטא האדם הי' הבירורי' באופן אחר לגמרי, אך כיון שחטא הוצרך לברר האדמה שלוקח משם כנ"ל, ואח"כ יבוא לתכלית השלימות הנרצה בעבודת המצות , ואמנם מזמן התחלת תיקון אדה"ר עד גמר הבירורי' יש כמה וכמה חילוקי מדרגות, שהגם שארז"ל אין בין עוה"ז ליומהמ"ש אלא ש"מ בלבד, מ"מ עד מ"ת הי' אופני הבירורי' ע"ד ואופן אחר שהרי הי' שני אלפי' תהו, וקיום המצות שעשו האבות גם כשלא נצטוו היו רק ריחות לגבי קיום המצות אחר שנצטוו במ"ת תרי"ג מצות כו', כנודע, משא"כ ע"י מ"ת שנתן לנו התומ"צ ארז"ל אבל אנו שמן תורק שמך כדבר שמריקי' מכלי אל כלי, כמ"ש מזה במ"א באריכות, שהריח הוא רק הארה לבד ולכן אינו נחסר, משא"כ שמן או שא"ד שמריקי' מכלי אל כלי ה"ז הוא עצם אותו הדבר עצמו, ואמנם קיום המצות שבזמן שבהמ"ק הי' קיים לכאו' נראה שזהו תכלית השלימות, והרי הי' אז גילוי אלקות באופן נעלה, וכמ"ש בזהר שבימי שלמה קיימא סיהרא באשלמותא כו', אמנם באמת ג"ז אינו תכלית ושלימות עדיין שהרי נא' כי על אפי ועל חמתי היתה לי העיר הזאת מיום אשר בנו אותה (ירמי' ל"ב ל"א), הרי בעת שמחת לבו מבנין בהמ"ק הי' על אפו ועל חמתו, אלא שמצד בחי' מוחין דגדלות אינו <92>
1796 וקיום המצות שעשו האבות : ראה יומא כח, ב. תו"א יתרו סו, סע"ד ואילך. סז, ד ואילך. תו"ח וארא ח"א סג, ג. וש"נ. סה"מ תרכ"ט ע' ק. וש"נ. פלח הרמון אמור ע' רצט. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [מפני שיבה תקום] וביאור כו' בן ס' לזקנה כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
הנסתרות להוי' אלקינו, ולכן כדי להמשיך אור א"ס ב"ה למטה צ"ל ע"י התורה שהיא חכמתו ורצונו ית' כו' יעו"ש, והיינו שעי"ז ממשיכים מוחין דגדלות בז"א, ר"ל שממשיכים גילוי החכ' עצמה כו' שיאיר ויתגלה בז"א כו' שלמעלה מעלה מבחי' החכ' המלובשת במדות מצד עצמן, וזהו ע"ד ההפרש בין מוחין דיניקה ובין מוחין דגדלות, כי מוחין דיניקה זהו עד"מ השכל השייך להמדה שאוהב שיאהב מחמת טעם ושכל שזה השכל מגדול המדה כו', אבל מוחין דגדלות זהו המשכת עצם החכ' כו' וע' מזה באריכות בסידור ע"פ השמים מספרים כבוד אל כו', ובביאור ע"פ משה ידבר שז"ע ההפרש בין מה שקיים אברהם את התורה עד שלא ניתנה, ובין מעלת מ"ת, ולכן במ"ת נדמה להם כזקן, כי כשמאיר בז"א שהן המדות רק מבחי' מוחין וחכ' השייך להנהגת המדות נק' כי נער ישראל, כי עם היותו ישראל לי ראש בחי' מוחין וחכמה עכ"ז הוא בחי' קטנות עדיין לגבי עצם הח"ע שבה דוקא מלובש אוא"ס, משא"כ בחי' המדות שהם להנהגת העולמות בע"ג, ולכן גם החכ' המלובשת בה נק' קטנות לגבי בחי' ח"ע, ולכן גם ע"מ נקראו מילין דהדיוטא לגבי אוא"ס ב"ה, וכמ"ש בלק"ת פ' אחרי בד"ה כי ביום הזה יכפר דרוש הראשון, ועמ"ש בד"ה רני ושמחי בפי' חנוך לנער ע"פ דרכו, אכן במ"ת שהוא חכמתו ורצונו ית' ממש ז"ע כזקן שאזי נק' ז"א ג"כ זקן, זקן שקנה חכ' ונתלבנו שערותיו ע"י שמאיר בו ח"ע כו', וזהו ג"כ ענין מצות לבן שבחוטי הציצית אשר ל"ב חוטין הם בחי' ל"ב נתה"ח שנמשכים ע"י עסק התורה אין כבוד אלא תורה , כבוד גימ' ל"ב ועמ"ש מזה בלק"ת בד"ה ויקח קרח פ"ב, וזהו הבחי' שנק' ישראל סבא.
63 שקיים אברהם את התורה : ראה יומא כח, ב. לקו"ש תולדות כרך לה ע' 107 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם מפני שיבה תקום
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
כולה עד שלא ניתנה בין מ"ת שנדמה להם כזקן, דמה שקיים אברהם כו' הו"ע מוחין דיניקה שהמוחין לפ"ע המדות וזהו חנוך לנער ע"פ דרכו ע"פ דרך שלו וכמשנת"ל בד"ה רני ושמחי בת, אבל מ"ת נדמה להם כזקן שהוא בחי' מוחין דגדלות עצם המוחין וכמו הזקן שנתלבנו שערותיו מפני שמאיר בו מבחי' חכ' עילאה, וזהו"ע הלבון שבציצית שהם ל"ב נת"ח, אין כבוד אלא תורה כבוד בגימ' ל"ב לכן צ"ל לבון, ואפ"ל שכנגד ב' בחי' אלו זהו מה שמצינו שב"פ א' ליעקב לא יעקב יקרא עוד שמך כ"א ישראל, תחילה א"ל המלאך ואח"כ א"ל הקב"ה, ומבואר בלקו"ת שמה שא"ל המלאך הוא בחי' שם הוי' שבסיני, ומה שא"ל הקב"ה הוא מ"ש ויקרא ה' ה' פסיק טעמא בינייהו שיש ב' שמות הוי' ושיש ש' הוי' שלמעלה מסדר השתל', ולפמ"ש אפ"ל שמה שא"ל המלאך כ"א ישראל יהי' שמך הוא בחי' ישראל זוטא והו"ע מוחין שבמדות, או י"ל שהו"ע שם הוי' שבת"ת שמפני זה נק' ג"כ ישראל, ומה שא"ל הקב"ה כ"א ישראל יהי' שמך הוא בחי' מוחין דגדלות שמאיר בו מעצם החכ', והנה כ"ז ב' בחי' נער וזקן אבל בחי' שיבה הוא למעלה מבחי' זקן והוא יגת"ד דא"א ומשם נמשך שיהי' זה קנה חכ', והוא סבא וסבא דסבין, ולפ"ז מתורץ מ"ש בכהאריז"ל הנ"ל כו'.
45 שקיים אברהם כל התורה כולה : ראה יומא כח, ב. לקו"ש תולדות כרך לה ע' 107 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור והניף הכהן אותם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ולהבין איך שכולם אמת ברוחני', יש להקדים מתחילה ענין מתן תורה בשבועות שהוא ענין שתי הלחם הנ"ל שנק' מנחה חדשה הלא לכאורה אין שום חידוש בנתינת התורה כי כבר קדמה לעולם וכן אברהם אבינו קיים אותה כבר ברוחני' וראי' לזה ממה שמברכין נותן התורה שמשמעות לשון נותן הוא כדבר הניתן מיד ליד שאין כל חדש בזה רק שמתחילה היתה ביד המשפיע ואח"כ ניתנה ליד המקבל, וכן משה קיבל כו', וא"כ למה קורא לנתינת התורה בשם מנחה חדשה וכן בכל יום יהיו בעיניך כחדשים אינו מובן יותר דהלא כבר ניתנה בסיני.
11 התורה . . אברהם אבינו קיים . . ברוחני' : ראה יומא כח, ב. לעיל מאמר ד"ה וספרתם הה' ובהערות 93-94.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור וספרתם לכם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
וכן עד"ז יובן למעלה שזהו ההפרש בין קיום התומ"צ שקיימו האבות קודם מ"ת וכמאחז"ל קיים אברהם כל התורה עד שלא ניתנה, ובין מתן תורה ומצות שנתנו לנו, והיינו כידוע שהקיום שלהם הי' רק ברוחניות, וכמבואר במ"א שהוא רק להוסיף אור באצי', והיינו מפני הילוכם בקדש במס"נ ממש והיו עוסקים ביחודים עליונים, עד שזכו והזדככו עצמם להיות מרכבה ממש כמארז"ל האבות הן הן המרכבה, כאו"א לשרשו עד רום המעלות וכמ"ש באברהם הלוך ונסוע הנגבה וכמבואר בזוהר דרגא בתר דרגא כו' עד דאתעטר בחולקי' ועדבי', והיינו לשרש נשמתו בחסד דאצי', וכן יצחק כו' בעבודתו ומס"נ שלו שהי' מלמטלמ"ע בחפירת בארות כו' כידוע, זכה
93 קיים אברהם . . ניתנה : ראה יומא כח, ב. לקו"ש תולדות כרך לה ע' 107 ואילך. פלח הרמון שמות ע' רכב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
מה שאין כן הלבושים של תורה ומצות הרי עיקר גילוי רצון העליון שבתורה הוא דווקא למטה, והראיה דהמלאכים אמרו תנה הודך על השמים , והיינו שבקשו את התורה שיתנו אותה להם , וע"ז השיבם כלום יש יצה"ר יש ביניכם מה כתיב בה לא תרצח ולא תנאף כו', ולכאורה יפלא מאד הלא המלאכים לא בקשו את התורה בגשמיות דהרי אינם גשמיים, והעולם הגשמי הוא להם רק בדרך ידיעת המציאות (כך אמר אדמו"ר שליט"א ) רק שבקשו את התורה ברוחניות , וע"ד קיים אברהם אבינו ע"ה כל התורה כולה עד שלא נתנה , ולכאורה אינו מובן איך קיים אאע"ה כל התורה דהלא למשל מצות תפילין מה הי' כתוב שם בהפרשיות, הלא לא הי' עדיין יציאת מצרים, וכן מצות ושאר המצוות, אלא ע"כ צ"ל שקיים ברוחניות, והיינו שעל ידי המסירות נפש שהי' לו המשיך הגילוי שיכולים להמשיך על ידי התורה , כמו"כ המלאכים בקשו את התורה ע"ז האופן, וע"ז השיבם אשר התגלות רצון העליון לא יכול להיות כי אם רק למטה מטעם דכל הגבוה יותר נופל כו', כמו משל נפילת אבן מראש החומה כו' או המשל מראיה ושמיעה, דראיה נלקח ממקום נעלה יותר בנפש משמיעה, וכן למעלה (כי ראיה ושמיעה הוא חכמה ובינה כידוע מענין הנוטע אוזן כו' וכמ"ש במ"א).
285 קיים אאע"ה .. עד שלא ניתנה: ראה יומא כח, ב. קידושין פב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך כג ח'תרצא
מקור מפורש
בדף זה
יומא כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג וירא שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
לכן דרכם של בני ישראל, בכל מקום אליו הגיעו – במדינה חפשית, או במקום שהיו לוחצים אותם – לא התחשבו בשום דבר ויסדו מיד ישיבות ותלמודי־תורה, ודאגו להעמידם באופן שיתנו לא רק ההכרח הנדרש לתלמידים ולתלמידות, אלא שיהא באופן של יגדיל תורה ויאדיר, במילואו.
27 ראה יומא כח, ב. ליובאוויטש, י"ז מרחשון, תשי"ט)
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה וישלח שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
כפי שרואים מכך שהתורה צריכה לוודא שלא יאמרו "לא קיים אברם את כבוד אביו, שהניחו זקן והלך לו", וחובה זו היא כה חשובה, שלמרות שיעקב לא עבר על מצוה זו, הוא נענש על כך שבמשך עשרים ושתים שנה לא קיים בפועל מצות כיבוד אב,
30 רש"י ס"פ נח. וראה גם ב"ר פל"ט, ז. ואין לומר שזהו מצד שקיים א"א כה"ת עד שלא ניתנה (קדושין פב, א. יומא כח, ב) – כי [נוסף שלדעת הרמב"ן (תולדות כו, ה) "שמירתו אותה היתה בארץ בלבד" – והרי כש"הניחו (לאביו) זקן כו'", הי אז בחרן (ודוחק גדול לומר שהטענה היא על מה שלא חזר לאביו אחרי שבא לארץ ישראל)] אין שייך שאוה"ע יתבעו ממנו זאת.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
9 יומא כח, ב. וראה מהרש"א בחדא"ג (ב"ב טז, א ד"ה עפרא)
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות שיחה ו
מקור מפורש
בדף זה
1 יומא כח, ב. קדושין פב, א (שאברהם קיים) -- וראה תו"א סז, 4 שלימד גם ליצחק, ויצחק לימד ליעקב ובניו. ובבי"ר פצ'"ה, ג : והי" -- אברהם -- משמר דקדוקי תורה והי' מלמד את כבניו. וראה רמבין עה'ים,
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות שיחה ז
מקור מפורש
בדף זה
(יומא כח, ב) אע"פ שתיקנה יצחק, וכקושית תודייה יצחק (ברכות כו, ב) ואכ"מ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות שיחה ח
מקור מפורש
בדף זה
8 יומא כח, ב. משנה סוף קידושין.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא שמות שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
2 יומא כח, ב. קידושין פב, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא
מקור מפורש
בדף זה
0 יומא כח, ב. וראה תנחומא ס*"פ ויגש. רש"י עה"ת שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו לך לך שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
כבר דובר פעמים רבות (כפי שמוסבר ענין זה בחסידות בכ"מ) אודות ההבדל בין לימוד התורה וקיום המצוות של אברהם [כדברי רז"ל:
2 יומא כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה ד
מקור מפורש
בדף זה
13 2). יומא כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות שיחה י
מקור מפורש
בדף זה
9 תמיד רפ";. יומא כח, ב ובפרש" - מירושלמי יומא פ"ג ה"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח ר"ח סיון שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
ישיבה מאבותינו במצרים.
37 יומא כח, ב. (כגירסת הע"י. וכ"ה ביל"ש ח"ש רמז קד. וראה דק"ס יומא שם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ בשלח, י"ג שבט** ה'תשי"א
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע א
וגם, ע"ד שמצינו בעבודה שהיו אומרים "האיר פני כל המזרח עד שבחברון" כדי להזכיר ולהמשיך זכות אבות.
1272 יומא כח, א-ב ובפרש"י. תמיד פ"ג מ"ב. ירושלמי יומא פ"ג ה"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, מבה"ח אדר-ראשון, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בדף זה
דהנה, אף שגם האבות קיימו כל התורה עד שלא ניתנה, מ"מ, מעשה האבות הי' ריח בלבד, כדאיתא במדרש כל המצוות שעשו לפניך האבות ריחות היו, אבל אנו שמן תורק שמך, והיינו, דכמו הריח בגשמיות, שכאשר מריחים איזה פרי או מיני בושם לא נחסר מאומה בעצם הדבר עי"ז שמריחים ממנו, לפי שהריח הוא הארה בלבד ולא עצם הדבר, כך גם מעשה האבות, כל מה שהמשיכו הוא רק הארה בלבד, משא"כ אנו שמן תורק שמך, שע"י קיום המצוות שאחרי מ"ת ממשיכים את העצם, שזהו שמן תורק שמך, שכאשר מריקים את השמן מכלי אל כלי אזי נמשך בזה כל העצם, כמו"כ הוא גם בענין קיום המצוות שאחרי מ"ת, שעי"ז הוא המשכת העצם.
13 ראה יומא כח, ב. לקו"ש ח"כ ע' 200 הערה 6. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר ה'תשח"י
מקור מפורש
בדף זה
וכידוע, שהגם שקיימו האבות כל התורה עד שלא ניתנה, מ"מ, לא הי' קיום התורה קשור עם גשם העולם באופן פנימי, כיון שרוחניות וגשמיות היו רחוקים זמ"ז – רוחניות לא היתה יכולה לבוא בגשמיות בפנימיות ובאופן של קליטה.
16 יומא כח, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשח"י
מקור מפורש
בדף זה
וזהו ההתחדשות דמ"ת על מעשה האבות, דאף שקיימו כל התורה עד שלא ניתנה, מ"מ, אין זה בדומה כמו שהי' אחרי מ"ת.
44 יומא כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ועש"ק פ' וירא, י"ז מרחשון, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בדף זה
ולכן הסדר אצל בנ"י, שבכל מקום שאליו הגיעו – במדינה חפשית, או במקום שלוחצים אותם – לא התחשבו בשום דבר, אלא מיד יסדו ישיבות ותלמודי-תורה, והשתדלו להעמיד אותן באופן שיעניקו לא רק את המינימום הנדרש לתלמידים ותלמידות, אלא במלוא המדה, "יגדיל תורה ויאדיר".
9 ראה יומא כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בדף זה
ובהקדים, שבענין התורה יש ג' בחינות שמתחלקים בג' זמנים, שהרי בתחלה הי' ענין התורה שעל ידה נתהוו העולמות, כמאמר אסתכל באורייתא וברא עלמא, ואח"כ הי' ענין התורה שקיימו האבות כל התורה עד שלא ניתנה, ואח"כ הי' המשכת התורה בשעת מ"ת.
10 יומא כח, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה ה'תשי"ב
מקור מפורש
בדף זה
ובהקדים - שהחידוש דמתן-תורה לגבי קודם מ"ת (עבודת האבות, שקיימו כל התורה עד שלא ניתנה) הוא בנוגע לקיום המצוות בגשמיות , כמארז"ל "כל המצוות שעשו לפניך האבות ריחות היו", ברוחניות בלבד, כלומר, אף שגם האבות קיימו המצוות בדברים גשמיים, מ"מ, אין זה אלא שקיימו המצוות באמצעות הדברים הגשמיים, אבל הפעולה שנעשית ע"י קיום המצוות (המשכת אלקות) לא היתה אלא ברוחניות , בעולם האצילות וכו', ואילו בהדבר הגשמי שבו נעשתה המצוה לא נפעל דבר, ולדוגמא:
39 יומא כח, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
אלא, לפי שבחיי אברהם ובמקומו – שהרי יצחק הי' "האוהלה שרה אמו" , ביחד עם אברהם – הוראת ההלכה (הליכות עולם – הנהגה) בעולם היתה ע"פ אברהם .
1477 משא"כ "לשוח בשדה" – שהוא כמרז"ל בעירובין (שם) "צורבא מרבנן חזי לנפשי' " (עיין שו"ת חוות יאיר סקכ"א. פ"ת לשו"ע יו"ד סרמ"ב סק"ה. אוה"ח שמיני יו"ד, יט. וגם כאן י"ל שהוא "כאילו אמר לו" אברהם, כי " אברהם הוליד את יצחק" (ר"פ תולדות) – ראה שיחת ש"פ תולדות ס"ח (לעיל ס"ע 288 ואילך). ועפי"ז יומתק מה דקרי למנחה "צלותי' דאברהם " (יומא כח, ב) אע"פ שתיקנה יצחק, וכקושית תוד"ה יצחק (ברכות שם). ואכ"מ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ יתרו, כ"ף שבט, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
במאמר15, שתחילה צריך להקדים מהו הענין דמתן תורה, דלכאורה, הלא האבות קיימו כל התורה קודם שניתנה .
394 יומא כח, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
בהמשך להמדובר אודות ענין הצדקה, דובר גם בנוגע לענין המעשר (שבדוגמת הצדקה), שנת"ל בדברי הרמב"ם ש"יצחק הפריש מעשר" (ואילו הראב"ד אומר שאברהם הפריש מעשר), ונתבאר שייכות ענין המעשר (ענין של חסד) לעבודתו של יצחק שענינו קו הגבורה – נכלל בשיחה שהוגהה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א, ונדפסה בלקו"ש ח"ה ע' 68 ואילך.
387 נוסף על הביאור שזהו מצד ענין ההתכללות שבקדושה, ובשתים: בנוגע לצדקה – אף שעיקרה חסד, ה"ה שייכת גם לגבורה, כמ"ש (משלי יד, לד) "צדקה תרומם גוי", והרי העלאה (תרומם) היא מצד הגבורה; ובנוגע ליצחק – אף שענינו בחי' הגבורה, יש בו גם בחי' החסד.
ועפ"ז יש לבאר גם בנוגע לתפלת מנחה (שתיקן יצחק) שמצינו שנקראת "צלותי' דאברהם" (יומא כח, ב ובחדא"ג מהרש"א שם. וראה גם תו"מ חמ"א ע' 313 ובהערה 27 שם):
ובהקדם הביאור ע"פ נגלה: איך הי' יצחק יכול לתקן תפלת מנחה בחיי אברהם – הרי אסור להורות "הלכה בפני רבו" (ברכות לא, ב. וש"נ), ואברהם הי' רבו של יצחק?
לכאורה אפשר לומר, שיצחק תיקן תפלת מנחה שלא בפניו של אברהם – כדמוכח ממ"ש (חיי שרה כד, סג) "ויצא יצחק לשוח בשדה "*. אבל עדיין אינו מובן, איך נשארה התקנה דתפלת מנחה במשך כל הזמן שלאח"ז: אם אברהם לא הסכים לתקנה – אזי גם יצחק לא הי' ממשיך בכך, שהרי בודאי לא עשה יצחק דבר שאברהם לא הסכים עליו. ועכצ"ל, שלאחרי שיצחק תיקן תפלת מנחה, הסכים עמו אברהם, וגם הוא התפלל תפלת מנחה. וכיון שהמשך וקיום התקנה דתפלת מנחה (גם אצל יצחק) הי' בגלל שנתקבל הדבר אצל אברהם, לכן נקראת "צלותי' דאברהם".
אבל עדיין צריך להבין בפנימיות הענינים – מהי השייכות דתפלת מנחה שנתתקנה ע"י יצחק, שענינו גבורות, לאברהם שענינו חסד?
אך הענין הוא – כאמור לעיל – שזהו מצד ההתכללות שבקדושה, ובשתים: בתפלת מנחה (ששייכת לקו הגבורות) – כלולה גם בחי' החסד; וכן בנוגע לאברהם, שאף שענינו מצד החסד, כלול בו גם גבורה, וכמ"ש (וירא כב, יב) "עתה ידעתי כי ירא אלקים אתה" (ראה תניא אגה"ק סי"ג. ובכ"מ).
*
) ועפ"ז מובן הטעם שהתפלל בשדה , אף שתפלה צריכה להיות בבית , ולא במקום פרוץ (ראה שו"ע אדה"ז או"ח ס"צ ס"ה . וש"נ) – כיון שלא הי' יכול לתקן מנחה במקומו של אברהם , ולכן הוכרח לילך " בשדה ".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ קרח, ג' תמוז (מאמר א), ה'תשכ"ד*
מקור מפורש
בדף זה
שקיימו כל התורה עד שלא ניתנה , דבזה מודגש שעבודתם היתה (לא מפני הציווי מלמעלה, אלא) בכח עצמם.
229 ראה יומא כח, ב. קידושין פב, א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
כולה עד שלא ניתנה , שע"י עבודתם בכח עצמם, המשיכו ופעלו אותם ענינים באופן של ציווי מלמעלה].
1574 יומא כח, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
אמרו רז"ל שהאבות קיימו את כל התורה עד שלא ניתנה.
3059 ראה יומא כח, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
בנוגע ליצי"מ נאמר "בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה", שזהו הענין דמתן-תורה.
2338 יומא כח, ב (לגירסת הע"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
ועד"ז בנוגע ללימוד התורה – שאע"פ שגם קודם מ"ת למדו תורה, כדאיתא בגמרא שהאבות למדו תורה (וקיימו מצוות), ו"מעולם לא פסקה ישיבה מאבותינו ..
380 יומא כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, י"ד סיון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
עד שלא ניתנה , דלכאורה , בנוגע לשמירת שבת הרי זו חומרא דאתי לידי קולא, כיון שע"פ דין אסור להם לשמור שבת, מצד הציווי ד"יום ולילה לא ישבותו" , ועד שבן נח "ששבת חייב מיתה" – ומהתירוצים על זה , ששמרו ליל שבת ויום שבת, ולא מוצאי שבת, וממה-נפשך:
2140 יומא כח, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
ומכיון שהעולם לא הי' זקוק עדיין להבירור של הוראה זו הבאה בהענין שמתחדש ע"י התלמיד – לא נתגלה החידוש .
941 אף שהיתה גם אז חלק בתורה – וכמו כל התורה ש"קדמה לעולם" (פסחים נד, א. נדרים לט, ב), ויחידי סגולה למדו וקיימו כל התורה עד שלא ניתנה (קידושין פב, א. יומא כח, ב) אבל לכל ישראל ניתנה לכ"ו דור (פסחים קיח, א. ובכ"מ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
אמנם, לפני שלומדים תורה קשה לדעת איך צריך להתנהג, וכמארז"ל "אמר הקב"ה עד מתי יהא העולם מתנהג באפילה, תבא האורה, ויאמר אלקים יהי אור34, זה אברהם הה"ד מי העיר ממזרח צדק וגו', אל תקרא העיר אלא האיר", אבל אור זה הי' רק אצל יחידי סגולה – אברהם ובניו וביתו אחריו , יחידי סגולה, שמצינו שלמדו תורה עוד לפני מ"ת , ומלבדם לא ידעו באי עולם וחיפשו איך צריך להתנהג.
2618 ראה יומא כח, ב. רמב"ם הל' ע"ז ספ"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ קרח, ג' תמוז ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
שקיימו כל התורה עד שלא ניתנה, דבזה מודגש שעבודתם היתה (לא מפני הציווי מלמעלה, אלא) בכח עצמם.
29 ראה יומא כח, ב. קידושין פב, א (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה פט הלכות תפלה וזמנה ב
מקור מפורש
בדף זה
ב ואפילו לכתחלה יכול להתפלל שחרית עד חצות אם עבר ולא התפלל קודם לכן אפילו עבר במזיד שאין תשלומין במנחה יש לו תשלומין עד חצות כיון שלא הגיע עדיין זמן תפלה אחרת אבל אחר חצות מיד כיון שהגיע כבר זמן תפלת המנחה אעפ"י שאינו יכול להתפלל מנחה עד אחר חצי שעה אחר חצות זהו משום שרוב בני אדם (אינם בקיאים) לכוין השעות כל כך אבל באמת זמנה מתחיל מיד אחר חצות לפיכך אין לו תשלומין עוד לתפלת השחר אלא א"כ טעה או נאנס ולא התפלל אותה בזמנה.
לה ראה יומא כח, ב. מ"א סי' רלג ס"ק א. לקמן סי' רצא שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ד (סי' תנג-תסז) תנח זמן וסדר לישת מצת המצוה
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ה
ולפי שאין הכל בקיאים בחצות היום ממש , לפיכך נכון להמתין חצי שעה אחר חצות היום , כי כן היו ממתינים בשחיטת הפסח שלא לשחטו עד לאחר שש ומחצה :
670 מ"א סי' רלג ס"ק א (ואף על גב דבאמת זמנה אחר ו' שעות, כדאיתא ביומא דף כ"ח, מכל מקום כיון דאין אנו בקיאין לא יצא).
ואף שכאן לענין לישת המצות, כתב המ"א ס"ק א (אף על גב שזמן הקרבת הפסח הוא אחר ו' שעות ומחצה , מכל מקום עיקר זמנו הוא מחצות).
השיב עליו הח"י ס"ק א (ולענ"ד נראה עיקר כדעת הב"ח ושאר אחרונים ... קיי"ל דהוי משש ומחצה ... ובמ"א עצמו לעיל סימן [ר]ל"ג ס"ק א' כתב כן, עיי"ש).
ובמ"א הוכיח כן מדין זמן ביעור חמץ, שכתבו התוס' ה, א ד"ה לא (כיון דדיעבד אם שחט הפסח קודם תמיד כשר ... חשיב זמן שחיטה מחצות ואילך).
וכן נפסק לעיל סי' תלא ס"א (וזמן שחיטת הפסח הוא בי"ד מחצות היום ולמעלה. מכאן אתה למד שזמן השבתת החמץ הוא בזמן שחיטת הפסח, דהיינו מחצות יום י"ד ולמעלה).
ביאר בח"י שם (דהתם לא כתבו תוספות רק להחמיר באיסור חמץ משש ולמעלה ולא יאחר, משא"כ להקל לא אמרינן, ולא מקרי בין הערבים אלא משעה שינטו צללי הערב , דהוא משש ומחצה ).
אמנם רבינו מסיק כאן מעיקר הדין כדעת המ"א, שעיקר זמנו הוא מחצות. וכמבואר ברש"י צג, ב ד"ה חמשה עשר (ושעת שחיטה מחצות היום ואילך, דבין הערבים כתיב ביה כתמיד, ותמיד, אף על פי שנשחט בשש ומחצה זמנו מן התורה מתחלת שבע ואילך).
אלא שכמו לענין קרבן פסח המתינו חצי שעה, כיון שאין בקיאים, כך גם לענין לישת המצות נכון להמתין חצי שעה, כיון שאין הכל בקיאים בחצות היום ממש. וכמובא לעיל ממ"ש המ"א סי' רלג ס"ק א, לענין תפלה המנחה.
וכן נתבאר לעיל סי' פט ס"ב (תפלת המנחה, אעפ"י שאינו יכול להתפלל מנחה עד אחר חצי שעה אחר חצות, זהו משום שרוב בני אדם (אינם בקיאים) לכוין השעות כל כך, אבל באמת זמנה מתחיל מיד אחר חצות), וסי' רצא בקונטרס אחרון סוף ס"ק א (שעיקר זמן סעודה ג' הוא גם כן מחצות, כמו תפלת מנחה גדולה, אלא לפי שאין בקיאין הילכך אפילו בדיעבד לא יצא, כמו בתפלת מנחה גדולה, כמ"ש המג"א בריש סי' רל"[ג]).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ו (סי' תפז-תצד) תפח סדר תפלת שחרית של פסח
מקור מפורש
בדף זה
ואם עבר וקרא יצא .
87 משנה שם (וכולן שעשו משעלה עמוד השחר כשר).
ואף שגם לענין מנחה, נתבאר לעיל סי' פט ס"ב (תפלת המנחה, אעפ"י שאינו יכול להתפלל מנחה עד אחר חצי שעה אחר חצות, זהו משום שרוב בני אדם (אינם בקיאים) לכוין השעות כל כך, אבל באמת זמנה מתחיל מיד אחר חצות)
ומכל מקום קיי"ל שאף בדיעבד לא יצא קודם, כמבואר במ"א סי' רלג ס"ק א (ואף על גב דבאמת זמנה אחר ו' שעות, כדאיתא ביומא דף כ"ח, מכל מקום כיון דאין אנו בקיאין לא יצא).
וכן הוא לעיל סי' רצא בקונטרס אחרון סוף ס"ק א (שעיקר זמן סעודה ג' הוא גם כן מחצות, כמו תפלת מנחה גדולה, אלא לפי שאין בקיאין הילכך אפילו בדיעבד לא יצא, כמו בתפלת מנחה גדולה, כמ"ש המג"א בריש סי' רל"[ג]).
מכל מקום הכא שאני, שנתפרש במשנה שם (וכולן שעשו משעלה עמוד השחר כשר).
וכן הדין לענין תפלת שחרית, כדלעיל סי' פט ס"א (תפלת השחר זמנה מתחיל מעלות השחר, אלא שלכתחלה מצוה להתחיל עם נץ החמה ... אבל בדיעבד אם עבר והתפלל משעלה עמוד השחר יצא, ואף לכתחלה יכול לעשות כן בשעת הדחק).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רצא דין שלש סעודות
מקור מפורש
בדף זה
רל"[ג], עיי"ש
1942 ס"ק א (ואף על גב
דבאמת זמנה אחר ו' שעות, כדאיתא ביומא דף כ"ח, מכל מקום כיון דאין אנו בקיאין
לא יצא).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא וידבר אלקים וגו' וארא אל אברהם
מקור מפורש
בדף זה
וכה"ג בכל המצות שקיימו האבות ברוחני' דאצי', כאברהם שקיים כל התו"מ שברוחניות כידוע, עכ"ז שמי הוי' [ד]עצמו' לא הי' בזה רק במצות גשמיו' שניתנו לנו במ"ת דוקא, לפי ששרשם מתרי"ג ארחין וי"ג חוורתי דע"י שהן באוא"ס עצמו, שע"כ א' דוד רחבה מצותך מאד בבחי' א"ס עצמו ממש, שזה לא נודעתי לאבות כ"א במ"ת, שא' אנכי שרש רמ"ח ולא יהי' לך שרש שס"ה ל"ת בגשמיות דוקא ואז הי' גילוי פנימי' דשם הוי' העצמי כמ"ש פב"פ דיבר ה' עמכם, אבל לאבות שמי הוי' לא נודעתי להם) וד"ל.
171 המצות. . שברוחניות : ראה יומא כח, ב. לעיל נו, ג. לקמן פ' בשלח קנב, א. קנה, ד. קסט, סע"ג ואילך. קעה, ג. קעו, א. יתרו רנז, ג. משפטים רפה, ג. שא, ג. ויקהל תכב, ג. מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' פח. ויקרא ח"א ע' נח ובהנסמן בהנ"ל. ש"א לט, ב. מט, ב. תו"ח לך פד, ג ובהערה 27.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות ליל א' דחג השבועות תש"ו בסעודה
מקור מפורש
בדף זה
די לומדים און גאונים — זיי האָבן ערוואַרט צו הערן ביי מ"ת אַ חידוש, אַ פלפול, וואָרום עס זיינען דאָך געווען לומדים פאַר מתן תורה אויך, ווי חז"ל זאָגן:
11 יומא כח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר