שיוך משוער לקטע
לקוטי שיחות כרך לה בראשית שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ו
גם מי שעיקר לימודו הוא באופן דיגדיל תורה ויאדיר, דרוש וקבל שכר, צריך להיות אצלו לימוד לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, וכן ביחד עם עסק התורה לדבקה בקדושתה צ"ל הלימוד בשביל לידע את המעשה אשר יעשון [וע"ד הענין הכללי דתורה ומצות דכל האומר אין לי אלא תורה אפילו תורה אין לו אלא צ"ל תורה וגמ"ח]; וכן להיפך, בעבודה שבסדר והדרגה — בלימוד לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא ולימוד ע"מ לידע את המעשה — צ"ל נרגש ענין של לימוד להגדיל תורה ולהדבק בקדושתה כו'.
56 יבמות קט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לח בהעלותך שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
משא"כ בירושלמי שמדובר בדרגא נעלית יותר, "רוה"ק", הרי גם דרגת הענוה היא מהות וחפצא אחרת דענוה כנ"ל, ודבר זה מצינו בהלל שלא רק שהי' מחזיק עצמו כקטן לגבי בני אדם אחרים אלא שסבל, השפיל והוריד את עצמו כלפי אנשים פחותי הערך, ועד גם לגבי נכרים שבאו להתגייר באופן ששמאי לא רצה לקבלם, ומ"מ קבלם הלל, בגודל ענוותנותו (כפי שאמרו אח"כ "ענוותנותו של הלל קרבנו תחת כנפי השכינה"), שלא היתה בה שום הגבלה, ומשום כך התעסק גם עם הירוד והשפל ביותר, אפילו עם נכרי.
41 ראה סה"מ תקס"ב ע' נא. תו"ח שבהערה 24 — בפי' עניוות דמשה דהי' "עניו מאוד מכל האדם אשר על פני האדמה" — אפילו לגבי גוי.
ולהוסיף, שאף שידוע[ednref_11_*] שגר גם קודם שנתגייר יש בו ניצוץ נשמה קדושה — הרי בנדו"ד, כיון שבאו להתגייר באופן שע"פ דין אין מקבלים אותם (כנ"ל הערה 38), מובן, שניצוץ הנשמה הי' בתכלית ההעלם אצלם (שלכן גם שמאי לא הרגיש אותו).
וע"פ המבואר לעיל סוס"ד, שדרגא זו (בענוותנותו של הלל) היא ע"ד הענין ד"מרום וקדוש אשכון ואת דכא ושפל רוח", יש לומר, שזהו הטעם שרק הלל הרגיש הניצוץ קדושה שבהם שהי' בתכלית ההעלם [ע"ד הידוע שבירור ניצוץ קדושה הנמצא למטה מטה ביותר, הוא ע"י גבוה גבוה ביותר — אור גדול ביותר].
וכיון שהרגיש שיש בהם ניצוץ קדושה, לכן "הובטח שאחר שילמדנו יסמוך עליו" (כנ"ל הערה 39). וראה תוד"ה לא (יבמות כד, ב) "בטוח הי' הלל דסופו לעשות לש"ש", ובתוד"ה רעה (שם קט, ב) "יודע הי' הלל בהן שסופם להיות גרים גמורים" — נסמנו בגליון הש"ס שבת שם. ועצ"ע.
[edn_10_*] אף שבפרט משך זמן בטלה נבואה ונשארה בתקפה רוה"ק.
[edn_11_*] החיד"א (מדבר קדמות מערכת ג' אות ג) בפירוש ל' רז"ל "גר שנתגייר", ולא "גוי שנתגייר" (ע"ד "עבד שנשתחרר", "קטן שנתגדל"). וראה ס' תשובות בעלי התוס' מכת"י (נ.י. תשי"ד — ע' רפו, סי"ט) ממהר"ם מרוטונבורג (בשם הר"י חסיד): משים נשמה שראוי' להיות יהודי במעי גוי' ואותו נעשה גר.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב קרח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ו
גם בית שמלא ספרים חייב במזוזה, האהבה והיראה שומרות את התורה שתהא כתיקונה, רק מי שיראתו קודמת לחכמתו – חכמתו מתקיימת, וכל האומר אין לו אלא תורה כו'.
22 יבמות קט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב האזינו שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ו
על יושבי אהל לדעת ש"כל האומר אין לו אלא תורה – אפילו תורה אין לו", כי דרוש גם קיום המצוות, לפי שהלימוד צריך להיות אך ורק על־מנת לעשות, "תלמוד גדול – שהתלמוד מביא לידי מעשה".
9 יבמות קט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה כא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ו
"כל האומר אין לי אלא תורה – אפילו תורה אין לו", ויש צורך גם בגמילות חסדים.
22 יבמות קט, ב. הנה סיום מאמר רז"ל זה: "אלא תורה וגמ"ח" אינו בש"ס שם. ויש לומר על פי מה שכתוב בלקוטי תורה ד"ה כי תשמע בקול ס"ג וז"ל: אמרז"ל כל האומר כו' שהפירוש הפשוט הוא שצריך שיעסוק בתורה ובגמ"ח כו' כללות המצות. – ולהעיר מיבמות קה, א. אגרת הקדש סימן ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג שמות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ו
אמנם גם הם צריכים לעסוק בקו של גמילות חסדים – נתינת צדקה (בגשמיות וברוחניות) ובפרט – הפצת המעיינות – כי "כל האומר אין לי אלא תורה , אפילו תורה אין לו, שצריך להתעסק גם בגמילות חסדים; אבל ענינם העיקרי הוא תורה .
36 יבמות קט, ב. וראה ספר המאמרים ה'תש"ח ע' 266 הערה ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד חג הסוכות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
(ודאי הדבר שה"לולב" גם מקיים מצוות, אחרת אינו מקיים את מה שלומד, ועליו נאמר "ולרשע אמר אלקים מה לך לספר חוקי"; זאת ועוד, אפילו אם אי עשיית המעשים־טובים מצדו אינו נוגד את ה"שולחן ערוך", אלא שפשוט אין לו מעשים טובים, הרי נאמר על־כך "כל האומר אין לי אלא תורה – הרי אפילו תורה אין לו"; כאן המדובר הוא אודות מי שמקיים מצוות, ויש לו מעשים טובים, אלא שהוא מקיימם רק עד כמה שהוא מחוייב על פי דיני ה"שולחן ערוך", אבל הוא מסור ושקוע בלימוד התורה ),
15 יבמות קט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ו
5 יבמות קט, ב (האומר אין ל!ו) ובלקו"ת ויקרא ה, א (הביאור -- ראה סה"מ תש'"ח ע' 266 בהערה) מסיים : אלא תורה וגמ*ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ו
8 ) יבמות קט, ב (האומר אין לו) ובלקו"ת ויקרא ה, א (והביאור -- ראה סה"מ תש"ח ע' 266 בהערה) מסים : אלא תורה וגמ*ח. וייל מקורו מע"ז יז, ב. וראה ג"כ יבמות קה, א,
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו ויקהל שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ו
וכל האומר אין לי אלא תורה , אפילו תורה אין לו, ביחד עם התורה הכרחית גמילות חסדים.
48 יבמות קט, ב. ובלקו"ת ויקרא ה, א: "אלא תורה וגמ"ח". וראה סה"מ תש"ח ע' 266 הערה ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו ויקהל שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ו
ועליהם לדעת, שלמרות שמטרתם העיקרית היא תורה , ומשום כך אין הם צריכים לעסוק בעבודת הבירורים, להפוך את הדברים הגשמיים (זהב, כסף ונחושת וכדומה) למקדש לקדוש־ברוך־הוא, כי התורה נעלית מכך, ולפיכך הם עלולים לחשוב, שהם פטורים מהפצת התורה ,
19 באופן של עיקר ורוב ימיהם. משא"כ מיעוט ימיהם (אגה"ק סוס"ה), שהרי כל האומר אין לי אלא תורה אפילו תורה אין לו (יבמות קט, ב. ובלקו"ת ויקרא ה, א: אלא תורה וגמ"ח. וראה ג"כ אגה"ק שם). וראה לעיל ע' 229.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז קדושים שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ו
ולכן אמר הבעל־שם־טוב, ש"פרנסתו של הקדוש־ברוך־הוא היא על תהלות ושבחי ישראל, אשר מודים ומשבחים לה' יתברך על הבריאות ועל הפרנסה אשר הוא מעניק להם.
17 ועפ"ז יובן מה שהבעש"ט הפסיקו באמצע לימודו – אף שת"ת גדולה מכל המצות (הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד רה"ג) – כי בלי הילול זה, חסר גם בהתורה שלומד. וכמרז"ל (יבמות קט, ב) כל האומר אין לי אלא תורה אפילו תורה אין לו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח מטות שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ו
כפי שהוסבר פעמים רבות לגבי המשמעות של "העליונים ירדו לתחתונים", שיושבי האהל (עליונים) צריכים לרדת אל בעלי העסק (תחתונים) ולהשפיע עליהם,
31 וע"ד שביושבי אהל גופא – כל העוסק בתורה בלבד דומה כו' וכל האומר אין לי אלא תורה אפילו תורה אין לו אלא תורה וגמ"ח (ע"ז יז, ב. יבמות קט, ב. לקו"ת ויקרא ה, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ו
66 דהרי כל העוסק בתורה בלבד דומה כו' וכל האומר אין לי אלא תורה אפילו תורה אין לו אלא תורה וגמ*ח (ע"ז יז, ב. יבמות קט, ב. לקו"ת ויקרא ה, א. וראה הערה בסה"מ תש"ח ע' 26),
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז ויקהל שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ריש לקיש מדבר על מעלת המצוות – "מלאים מצוות כרימון" – שאמנם באמצעות המצוות אין איחוד מוחלט בין המצוה לבין היהודי, אך בכל זאת הם "מלאים מצוות", ולכן "אין אור של גיהנם שולטת בהם".
26 ראה תו"א (סח, ב) בהמשך להמבואר דהמצות הן לבושים ומקיפין והתורה היא מזון ופנימיות: "אבל ת"ח אין אור של גיהנם שולט בו כי התורה והמצות הן הממרקות מבית ומבחוץ". אלא שבתו"א שם מבאר ב' הענינים בת"ח גופא, דהרי כל האומר אין לי אלא תורה כו' (יבמות קט, ב), אבל בכללות הר"ז ב' סוגים בבנ"י (ראה אגה"ק ס"ה. ובכ"מ), וזהו ב' המימרות שבגמ'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ו
וכך גם בהוראה השניה "ועשה הרבה", אשר גם בשעה שתורתו "קבע" ו"אמור מעט" עליו להרבות בקיום המצוות (כדברי רז"ל, שיש להשמר ממצב של "כל האומר אין לו אלא תורה אפילו תורה אין לו"):
56 יבמות קט, ב. וראה לקו"ת ויקרא ה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ו
רז"ל אומרים הרי "כל האומר אין לו אלא תורה ..
* יבמות קט, ב. אגה"ק ס"ה (קח, סע"ב). ועוד. וראה ע"ז יז, ב ומפרשי הע"י שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט ואתחנן שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ב) הציווי על תלמוד תורה "נכפל פעמים רבות" – הן הציווי "ללמוד" והן הציווי "ללמדה" – אך הציווי העיקרי, הנמנה במנין המצוות של רמב"ם הוא "ושננתם לבניך", הכולל, כדברי רמב"ם, ציווי "ללמוד תורה וללמדה".
16 לדוגמא בפרשתנו: ד, ו [כפרש"י שם. ע"פ ספרי ראה יא, לב]. ה, א [הובא בהל' ת"ת להרמב"ם פ"א ה"ג. לאדה"ז רפ"ב. ובסהמ"צ שם: ולמדתם ועשיתם (ע"ד יבמות קט, ב). ואולי הכוונה לפסוק זה (וראה בהוצאת העליר וקאפח שם)]. ו, ז [ע"פ דחז"ל (ספרי ורש"י עה"פ. יומא יט, ב וברש"י שם ד"ה בם (הב'). אדה"ז – שו"ע או"ח סקנ"ו סט"ז. הל' ת"ת פ"ג ה"ב וה"ה) דבדברי תורה הכתוב מדבר]. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ תולדות שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ו
למרות שישראל הם בני יעקב – אין הכוונה שעליהם להסתפק בעבודה של "יושב אהלים", ואמרו חז"ל "כל האומר אין לי אלא תורה אפילו...", אלא עליהם לעבוד גם בעבודה מסוג של "איש שדה", כי גם עבודה זו נמסרה ליעקב.
44 יבמות קט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא בשלח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
אך לאמיתו של דבר , כל האומר אין לי אלא תורה אפילו תורה אין לו, אלא יש צורך בתורה ובגמילות חסדים – שעליו לעסוק גם בגמילות חסדים – אלא שמכריחים אותו לעשות זאת, כי אחרת "אפילו תורה אין לו".
51 יבמות קט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב אמור שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ו
אמנם, הוא חייב לקיים מצוות, כי "כל האומר אין לי אלא תורה , אפילו תורה אין לו", אך כל זאת מצד ענין הסוכה שצריכה לסובב את האדם כולו – "תדורו" – אך לא מצד נטילת לולב – עצם לימוד והבנת התורה , כי באמצעות הלימוד הוא כבר קשור אל חכמתו של הקדוש־ברוך־הוא.
61 יבמות קט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ו
2 ע"פ מרז"ל ,כל האומר אין לו אלא תורה כו'", אלא צ'"ל ,תורה וגמ"ח* -- יבמות קט, ב. אגה"ק ס"ה (קח, סע"ב). ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה תולדות שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ו
עליהם לפרסם את שמו של הקדוש־ברוך־הוא בכל מקום ומקום, עד שיגיעו ל"הנפש אשר עשו", לקרב יהודים לה' ולתורתו, כדברי חז"ל "כל העוסק בתורה בלבד...", ו"כל האומר אין לי אלא
34 יבמות קט, ב. לקו"ת ויקרא ה, א. וראה סה"מ תש"ח ע' 266 – בהערה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה ויחי שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ו
השבטים הם "כולם כאחד" באופן שביחד הם מציבים "קומה אחת שלימה", ולכן כל עבודה רוחנית צריכה לכלול גם חלק, ולפחות מעט, מהעבודה האחרת, ולכן "כל האומר אין לי אלא תורה , אפילו תורה אין לו, אלא תורה וגמילות חסדים", וכן בעל עסק חייב במצות תלמוד תורה – "כדת הניתנה לכל אחד ואחד בהלכות תלמוד תורה" .
35 יבמות קט, ב. לקו"ת ויקרא ה, א. וראה סה"מ תש"ח ע' 266 בהערה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט תצא שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
חז"ל שלישי אודות החסרון לנדור – בסוף הלכות נדרים אומר הרמב"ם "כל הנודר כאילו בנה במה ואם עבר ונדר מצוה להשאל על נדרו".
12 נדרים כב, א. נט, א. ס, ב. יבמות קט, ריש ע"ב. וגיטין מו, רע"ב (וכנסמן במסורת הש"ס). ברדב"ז הל' נדרים (וכן בסוף הל' שבועות) ציין המקור לדברי הרמב"ם "בפרק הנודר מן הירק"* (והוא בנדרים נט שם), ועד"ז בצפע"נ שם: כן מבואר בנדרים דף נט ע"א עיי"ש. ובפשטות כוונתם כי שם דוקא הובא מאמר ר"נ ע"ז ד"קונמות מצוה לאיתשולי עליהן משום דר"נ כו'" המפורש ברמב"ם כאן.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ לך-לך, יו"ד מר-חשון ה'תשי"א*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ו
וכמשנ"ת בחסידות בפירוש מארז"ל "כל האומר אין לו אלא תורה כו' אפילו תורה אין לו", אלא צ"ל "תורה וגמ"ח", שהכוונה היא לתפלה.
417 יבמות קט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ג תמוז, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והתועלת שבזה היא גם בנוגע ללימוד התורה של בני הישיבות גופא – שלכן שייך הדבר לא רק לתלמידים הלומדים בישיבות של הרבי, אלא גם לבני תורה בכלל ובני הישיבות בפרט – שכדי שלימוד התורה שלהם לא יהי' מצד הרגל וטבע בלבד, אלא לימוד התורה הראוי ל"עובד ה'" (ע"י יגיעה ומלחמה), אין להם לעסוק אך ורק בלימוד התורה , כמארז"ל "כל האומר אין לו אלא תורה .
1098 יבמות קט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, מבה"ח תמוז, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ו
ו"כל האומר אין לו אלא תורה כו'".
40 יבמות קט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ו ד. כ"ק אדמו"ר שליט"א צוה לנגן ואמר מאמר ד"ה וירד הוי' על הר סיני. ***
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ו
אלא שמכיון שהגמרא אומרת "כל האומר אין לי אלא תורה אפילו תורה אין לו", כיון שנוסף לתורה צריך להיות גם גמילות חסדים – במילא צריכה להיות גם עבודת התפלה, שעבודת התפלה בכלל גמילותחסדים כדפירש"י, כמ"ש "גומל נפשו איש חסד", ולפני התפלה צריך להיות גם הענין דגמילות חסדים בפשטות, כמאמר "יהיב פרוטה לעני והדר מצלי", ואז עבודת התפלה תסייע שלימוד התורה יהי' כדבעי.
111 יבמות קט, ב. הנה סיום מאמר רז"ל זה "אלא תורה וגמ"ח" אינו בש"ס שם. וי"ל ע"פ מש"כ בלקו"ת (פ' ראה) ד"ה כי תשמע בקול ס"ג (כג, ג) וז"ל: אמרז"ל כל האומר כו' שהפירוש הפשוט הוא שצריך שיעסוק בתורה ובגמ"ח כו' כללות המצות. – ולהעיר מיבמות קה, א. תניא אגה"ק ס"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל-פקודי, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ו
שהרי בתורה בלבד אמרו חז"ל כל האומר אין לי אלא תורה אפילו תורה אין לו, דבכדי שיהי' לימוד התורה כדבעי, היינו שיהי' בביטול, הרי זה ע"י הקדמת התפלה דוקא, וכן בתפלה בלבד בלי תורה , הרי נת"ל בענין ובר לבב שהאהבה צריכה להיות לא בכדי למלאות רעבונו וצמאונו (היינו ההרגש שמצד הנבראים), כי אם בכדי לקיים רצון הוי' דוקא, היינו שהוא בביטול לגמרי, וביטול זה הוא ע"י לימוד התורה דוקא, שענינה המשכה מלמעלה למטה.
51 יבמות קט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ז שיחת ש"פ ויקהל-פקודי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ו
סדר העבודה הוא – שצ"ל לא רק ענין התורה , אלא גם ענין התפלה, שהרי "כל האומר אין לו אלא תורה אפילו תורה אין לו".
47 יבמות קט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ו
וכמארז"ל "כל האומר אין לו אלא תורה" – שאינו עוסק בעבודת התפלה – "אפילו תורה אין לו".
55 יבמות קט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת תשובה ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ו
יושבי אוהל צריכים לידע ש"כל האומר אין לי אלא תורה אפילו תורה אין לו", אלא צריך להיות גם קיום המצוות, כי הלימוד צריך להיות על מנת לעשות דוקא, תלמוד גדול שהתלמוד מביא לידי מעשה.
49 יבמות קט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ו
אמרו רז"ל "כל האומר אין לו אלא תורה אפילו תורה אין לו", והיינו, שכאשר ישנו רק לימוד התורה , ללא עבודת התפלה, אזי לא זו בלבד שחסר אצלו ענין התפלה, אלא "אפילו תורה אין לו".
22 יבמות קט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' ויגש, מוצאי נר ה' דחנוכה, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ו
"ולא שבט לוי בלבד, אלא כל איש ואיש מכל באי העולםאשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל לעמוד לפני ה' לשרתו ולעובדו כו'" – שעיקר עבודתם היא תורה ותפלה , שצריכים להיות שניהם, כמארז"ל "כל האומר אין לו אלא תורה כו' אפילו תורה אין לו", וכמו"כ לא מספיק תפלה בלבד, אלא צ"ל גם ההמשכות שע"י תורה , כפסק רז"ל שצריך לילך "מבית הכנסת לבית המדרש".
14 יבמות קט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם אב, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
והענין בזה, שע"י המס"נ ליכנס לא"י הרי הם מראים בעצמם שגם בהיותם בעבר הירדן אין זה ענין של התבודדות, אלא גם שם עבודתם היא בעולם , לעשות לו ית' דירה בתחתונים, אלא שבזה גופא הנה עיקר עבודתם היא ע"י לימוד התורהכו', כידוע שיש ב' סוגים בישראל, מארי תורה ומארי עובדין טבין, ושניהם צריכים להיות בהתכללות זמ"ז, שהרי כל האומר אין לי אלא תורה אפילו תורה אין לו, אלא צריך להיות תורה וגמ"ח, שהיא כללות המצוות, וגם אצל מארי עובדין טבין צריך להיות לימוד התורה , ועכ"פ פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית או פסוק אחד שחרית ופסוק אחד ערבית.
43 יבמות קט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נח, ד' מרחשון, ה'תשכ"ה*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ו
וגם זה היושב באוהל דתושבע"פ, שיש לו הבנה עמוקה בתורה – מוכרח לעבודת התפלה, וכמחז"ל כל האומר אין לי אלא תורה כו', כי אם תפלה ג"כ .
433 ראה יבמות קט, ב. לקו"ת ויקרא ה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ו
והנה, גם לאחרי שישנם כל פרטי הענינים דבשר יין ושמן שבתורה, הרי אמרו חז"ל "כל האומר אין לו אלא תורה אפילו תורה אין לו", אלא צריך להיות תורה וגמילות חסדים , וא"כ, נמצא קיומה של כל התורה בסכנה ("תורה אין לו"), רחמנא ליצלן, וכדי להבטיח את קיומה של התורה (תורה יש לו ) צריך להיות גם הענין דגמילות חסדים.
510 יבמות קט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ קדושים, ו' אייר (מאמר א), ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ו
והענין בזה, דהנה אמרו רז"ל כל האומר אין לי אלא תורה אפילו תורה אין לו, אלא צ"ל תורה וגמ"ח , והיינו, שבכדי שיהי' אמיתית ענין התורה , שזהו מה שישראל פועלים ע"י עבודתם תוספות אור בתורה ,
507 יבמות קט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ו
אמנם, "כל האומר אין לו אלא תורה כו', אפילו תורה אין לו" , אלא צריך להיות לימוד המביא לידי מעשה36.
73 יבמות קט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וכיון שהכתוב מקדים "בחוקותי תלכו" ל"מצוותי תשמרו", עכצ"ל, שגם העמל בתורה צ"ל על מנת לשמור ולקיים .
1154 ולהעיר גם מדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר בשיחותיו (לקו"ד ח"א קפב, ב), שבכל "השכלה" צ"ל "בכן", וללא ה"בכן" – אין זו "השכלה", וכמאמר (נסמן בתו"מ ח"מ ריש ע' 101) "אין חכם כבעל הנסיון", והיינו, שדוקא כאשר ההשכלה מביאה לידי פועל ממש, הרי זה "נסיון" שמאמת את ההשכלה. ומבאר כ"ק מו"ח אדמו"ר (שם קצח, א), שענין זה הוא לא רק בנוגע להשכלה הקשורה עם עבודה בפועל, אלא גם השכלה שלכאורה אין לה קשר עם עבודה בפועל, בהכרח שיהי' ממנה "בכן".
וגם כאן רואים, שדברי רבותינו נשיאינו אינם רק "פתגמים טובים", שלכן צריך לשמעם ולקבלם, גם אם אין להם מקור, אלא הם ככל הענינים שבפנימיות התורה , שיש להם מקור בנגלה דתורה (ראה גם לעיל ע' 255. וש"נ), ובנדו"ד גם בחלק הפשט שבתורה (ענינו של פרש"י) – כבפנים, שגם ה"עמל" שבתורה, שאינו קשור לידיעת המעשה אשר יעשון, צ"ל על מנת לשמור ולקיים.
וגם ענין זה הוא בכלל "כל האומר (בשעת הלימוד) אין לי אלא תורה כו' אפילו תורה אין לו" (יבמות קט, ב), אלא גם בשעת הלימוד צריך להיות תורה וגמ"ח (ראה לקו"ת ויקרא ה, רע"א. ובכ"מ) – ללמוד על מנת לשמור ולקיים.
זאת ועוד:
כשם ש"בחוקותי תלכו" קשור עם "מצוותי תשמרו", שהלימוד והעמל בתורה צריך להיות על מנת לשמור ולקיים, כך גם "מצוותי תשמרו" קשור עם "בחוקותי תלכו" (לימוד ועמל בתורה ), כי, אף שהענין דצוותא וחיבור נעשה ע"י מצוות, מ"מ, לא מספיק קיום המצוות מצד קב"ע ומס"נ, אלא יש צורך גם בענין ההשגה, כמודגש בכך שהכתוב מקדים "בחוקותי תלכו" ("שתהיו עמלים בתורה" ) לפני "מצוותי תשמרו", היינו, שיש צורך גם בלימוד התורה (לא רק כדי לדעת את המעשה אשר יעשון, אלא גם השגת התורה מצד עצמה) בשביל הצוותא וחיבור שע"י המצוות.
והענין בזה – שאף שהצוותא וחיבור נעשית ע"י קיום המצוות דוקא, הנה הא גופא שע"י המצוות "לוקחים" את העצמות, הרי זה מתגלה ע"י התורה * (ראה ד"ה השמים כסאי תרס"ח – המשך תרס"ו ע' תקכ ואילך).
ודוקא באופן כזה – "בחוקתי תלכו ואת מצוותי תשמרו" – זוכים לכל הברכות האמורות בפרשה: "ונתתי גשמיכם בעתם וגו'", עד "ואולך אתכם קוממיות".
*
) וע"ד שמעלת הפשיטות של אנשים פשוטים , נתגלתה ע"י הבעש"ט ואח"כ ע"י רבינו הזקן (וכדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר בשיחותיו (ראה סה"ש תש"ב ס"ע 49 ואילך) , שהבעש"ט גילה רק את המעלה שישנה אצל אנשים פשוטים , אבל כיצד יכולים לבוא למעלה זו , נתגלה ע"י רבינו הזקן דוקא) – תורת חב"ד .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ואתחנן, שבת נחמו, ט"ז מנחם-אב, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ו
אך עפ"ז אינו מובן מה שאומרים שבקשת משה לא נתקיימה עכשיו, הרי ישנו ענין התורה שעל ידה נמשך גם עתה מבחי' זו דאתעדל"ע בלי אתעדל"ת .
405 ובלקו"ת שם (ג, סע"ד ואילך): אלא שהרי אמרו רז"ל [יבמות קט, ב] כל האומר אין לי אלא תורה אפילו תורה אין לו, כי גם המשכה זו שע"י התורה צ"ל ע"י שיתפלל תחילה מקרב איש ולב עמוק כו' (שעי"ז מזכך גופו ונפשו הבהמית כו'), ועם היות שגם ע"י התורה לבד בלי הקדם התפלה נמשך ג"כ המשכה עליונה מבחי' אתעדל"ע לבד, אך עכ"ז הרי נודע שיש מעלות ומדרגות אין קץ בהמשכה זו, ולכן לא דמי התורה שקודם התפלה לעסק התורה שאחר התפלה, וזהו מאמר אבא בנימין על תפלתי שתהא סמוכה למטתי כו'. אך עיקר בקשת משה הי' להמשיך בחי' ראי' בעסק התורה כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ו
ויתירה מזה, אפילו אם העדר הקיום אינו באופן האסור ע"פ שו"ע, אלא – סתם – אין לו מעשים טובים, הרי "כל האומר אין לי אלא תורה , אפילו תורה אין לו" ; אלא כאן מדובר אודות מי שמקיים מצוות, ויש לו מעשים טובים, אבל, רק במדה כזו שמחוייב ע"פ דיני השו"ע, ואילו כל כולו מסור ונתון רק ללימוד התורה ].
297 יבמות קט, ב (ושם: "האומר אין לו ").
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ו
הן אמת שאמרו רז"ל "כל האומר אין לי אלא תורה אפילו תורה אין לו", ובהכרח שתהי' גם העבודה דגמילות חסדים , ובפרט בדורותינו אלו, כמבואר באגה"ק ש"כל עיקר עבודת ה' בעתים הללו בעקבות משיחא היא עבודת הצדקה ..
1432 יבמות קט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ו
אמנם, מובן ופשוט, שגם תלמידי חכמים צריכים לעסוק בגמ"ח, כמארז"ל "כל האומר אין לו אלא תורה , אפילו תורה אין לו", אלא צ"ל תורה וגמ"ח .
256 יבמות קט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ועש"ק פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ו
לימוד התורה כשלעצמו – הרי "כל האומר אין לו אלא תורה אפילו תורה אין לו" , ובפשטות, שלא מספיק ולא די הלימוד בלבד, אלא צריך להיות לימוד המביא לידי מעשה, היינו, שלאחרי הלימוד יקיימו את הענינים האמורים בתורה .
1437 יבמות קט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פינחס, י"ד תמוז (מאמר א), ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ו
וע"ד שמצינו בנוגע לב' הסוגים דיושבי אוהל ובעלי עסקים, שהם ב' סוגי עבודה, עבודת יושבי אוהל היא בלימוד התורה , ועבודת בעלי עסקים היא במעשה המצוות וגמ"ח, שצריך להיות התכללות ב' הסוגים, היינו, שאצל יושבי אוהל שעיקר ענינם לימוד התורה , צריך להיות גם גמ"ח, וכמארז"ל כל האומר אין לי אלא תורה אפילו תורה אין לו, אלא צ"ל תורה וגמ"ח , וכמו"כ אצל בעלי עסקים שעיקר ענינם מעשה המצוות וגמ"ח, צריך להיות גם קביעת עתים לתורה , עכ"פ פרק אחד שחרית כו' .
441 יבמות קט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ו
וכללות העבודה היא באופן ש"כל האומר אין לו אלא תורה כו' אפילו תורה אין לו" , אלא צריך לעסוק גם בשאר שני הקוין, תפלה וגמ"ח, כולל גם ההתעסקות בצרכי הגוף המוכרחים (שהרי במשך היום
986 יבמות קט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, ראש חודש שבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ו
"כל האומר אין לי אלא תורה אפי' תורה אין לו" , כי מכיון שטבע השכל להיות תמיד בתנועה של הבדלה, עלול הלומד תורה להסתפק בלימוד התורה בלבד.
1467 יבמות קט, ב. וראה סה"מ ה'תש"ח ע' 266 הערה ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א', י"ג תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
צריך להיות "עוסק בתורה" ; לא להסתפק בכך שלומד תורה בעצמו, ואפילו לא בכך שלומד עם תלמידים שבאים ומבקשים שילמדו עמהם, אלא צריך לילך וללמוד תורה במקום שרבים מצויים שם, ולהשתדל ביותר להפיץ תורה , לעורר יהודים רבים ככל האפשר שילמדו תורה .
738 ולולי זאת – הרי זה באופן ד"כל האומר אין לו אלא תורה כו'" (יבמות קט, ב), שאין לו ואינו רוצה יותר מ"תורה" לבדה, ללא ה"עסק" בתורה (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* אור ליום ב' פ' נצבים-וילך, ח"י אלול, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וממשיך לבאר בסגנון של שאלה – "דלכאורה הרי גם ת"ח צריכים לעסוק בגמ"ח, כמארז"ל שאפילו תורה אין לו",
1259 יבמות קט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ו
ועד כדי כך, ש"כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה" , שבזה נכלל גם האופן היותר נעלה בענין ה"מלאכה", כפי שמפרש כ"ק מו"ח אדמו"ר שקאי על אהבת ישראל, ועל זה נאמר "כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה", כי, "כל האומר אין לי אלא תורה , אפילו תורה אין לו" , אלא צ"ל תורה וגמילות חסדים (אהבת ישראל).
2059 יבמות קט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, ט"ז כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ו
הוא לימוד התורה , ובעלי עסקים, אשר עיקר ענינם הוא קו הצדקה וגמ"ח, אולם מאחר ובקדושה הרי כל הענינים הם בהתכללות , הרי מהראוי והנכון , שגם יושבי אוהל שלע"ע עשו זאת בהוספה בלימוד התורה בלבד, יצרפו לזה גם את ענין הצדקה (ובפרט שזה נוגע גם ללימוד התורה , כמארז"ל "כל האומר אין לי אלא תורה אפילו תורה אין לו"), וכן גם לאידך גיסא, בעלי עסקים שלעת-עתה עשו זאת בנתינת הצדקה בלבד, יצרפו לזה גם הוספה בלימוד התורה .
2230 יבמות קט, ב ("האומר אין לו "). ובלקו"ת ויקרא ה, א (והביאור – ראה סה"מ תש"ח ע' 266 בהערה) מסיים: "אלא תורה וגמ"ח". וי"ל מקורו מע"ז יז, ב. וראה ג"כ יבמות קה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אפילו תורה אין לו" , שלכן, גם אלו השייכים לשבט "יששכר" צריכים לעסוק גם בענין הצדקה ובמצוות שבין אדם לחבירו, כך גם אלו השייכים לשבט "זבולון" חייבים לעסוק גם בלימוד התורה .
2140 יבמות קט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
אמנם, פעולת התורה שהיא נותנת חיים היא רק כאשר לימוד התורה הוא (לא בפני עצמו , שהרי "כל האומר אין לו אלא תורה וכו'" , אלא ) קשור עם ענין המעשה דוקא.
1499 יבמות קט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וכן הענין ד"קיימנו", שנת"ל שקשור עם ההמשכה בדבר הזולת, ישנו גם בתורה – כמובן ממארז"ל "כל האומר אין לי אלא תורה אפילו תורה אין לו", אלא צ"ל תורה וגמילות חסדים , כפשוטו בגשמיות או ברוחניות.
997 יבמות קט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ו
אלו שהנהגתם היא בקו של "זבולון" – בפשטות, ואפילו אלו שהנהגתם היא בקו של "ישכר" – הרי גם הם מחוייבים בענין גמילות חסדים (כמו "זבולון"), שהרי "כל האומר אין לי אלא תורה , אפילו תורה אין לו" , אלא צ"ל תורה וגמ"ח , ואדרבה – עי"ז יתוסף אצלם בהבנת לימוד התורה , כמבואר בתורה אור בתחילתו בפירוש הכתוב "וצדקה תרומם גוי", שע"י הצדקה נעשים מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה, וכפי שמבאר הצ"צ , שהכוונה היא אלף פעמים ממש, והיינו, שהלימוד לאח"ז יהי' באופן שבמשך שעה אחת יוכל להבין בריבוי כ"כ, שלולי ענין הצדקה הי' צריך להקדיש לזה אלף שעות של לימוד בפועל.
965 יבמות קט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר שני, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ו
גם "מארי תורה" זקוקים לעבודה דגמ"ח, וכמאמר רז"ל "כל האומר אין לו אלא תורה אפילו תורה אין לו").
2041 יבמות קט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פקודי, וא"ו אדר שני, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ו
אמרו רז"ל "כל האומר אין לו אלא תורה , אפילו תורה אין לו".
2259 יבמות קט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' יתרו, ט"ו בשבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ו
דובר כמ"פ שביחד עם ההוספה בלימוד התורה (כמדובר בחמשה עשר בשבט שלפנ"ז1) מוכרח להיות גם ענין הצדקה, וכדברי הגמרא "כל האומר אין לי אלא תורה אפילו תורה אין לו", אלא צ"ל "תורה וגמ"ח" .
1475 יבמות קט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' אחרי-קדושים, ב' אייר - תפארת שבתפארת - ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ולאחרי כן, בבוא הזמן שקרוב לאמצע או לסוף הקיץ (עדיין לא יודעים איך יהי' הסדר בזה בישיבות בא"י) – תתן הישיבה הוראה לכל אחד מה לעשות נוסף על לימודו עם עצמו בנוגע לביקור ישובי ישראל,
1693 דהרי "כל העוסק בתורה בלבד דומה כו'", ו"כל האומר אין לי אלא תורה אפילו תורה אין לו", אלא צ"ל תורה וגמ"ח (ע"ז יז, ב. יבמות קט, ב. לקו"ת ויקרא ה, א. וראה הערה בסה"מ תש"ח ע' 266). וראה גם תו"מ חנ"ד ע' 326 הערה 32. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור לה' סיון, ערב חג השבועות, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ו
דובר כמ"פ אודות הקישור בין תורה לצדקה, ועד ש"כל האומר אין לי אלא תורה , אפילו תורה אין לו" (כדברי הגמרא ), אלא צ"ל תורה וגמ"ח (כמובא בכ"מ ).
2152 יבמות קט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' נצבים-וילך, ח"י אלול, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אפילו תורה אין לו" , אלא (מיוסד על דברי הגמרא במסכת ע"ז ) צ"ל "תורה וגמ"ח" –
1704 יבמות קט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד י"ג תמוז, ה'תשמ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ו
שבכדי שלימוד התורה יהי' כדבעי הוא ע"י [הקדמת] עבודת התפלה, דכל האומר אין לי אלא תורה אפילו תורה אין לו.
49 יבמות קט, ב. וראה לקו"ת ויקרא שם. הערה ז בהמאמר דשנת תרפ"ח שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ט"ו תמוז, ה'תשמ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ו
ויש לומר, שגם העבודה דתפלה שבשביל עסק התורה (דכל האומר אין לי אלא תורה אפילו תורה אין לו), כיון שהתפלה היא בשביל התורה שענינה הוא הבנה והשגה, אינה אמיתית ענין הביטול.
23 יבמות קט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב הוספות ס
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ו
7 ועפ"ז יובן מה שהבעש"ט הפסיקו באמצע לימודו – אף שת"ת גדולה מכל המצות (הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד רה"ג) – כי בלי הילול זה , חסר גם בהתורה שלומד . וכמרז"ל (יבמות קט , ב) כל האומר אין לי אלא תורה אפילו תורה אין לו .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרש הדברים הנ"ל ערה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ו
והנה מאחר שעיקר עבודת לימוד התו' הוא בחי' העלא' ובירור כנ"ל א"כ אין זה תכלית הענין במה שלמד תורה בעיון בלא בחי' המשכת מ"ד מלמעלה, וז"ש רז"ל האומר אין לי אלא תורה אפי' תו' אין לו כו', וה"ז כמשל הפת שנאפה ואינו נאכל שלא נעשה ממנו שום חיות באדם אלא שנשאר בגשמיותו, כך הנה התו' נמשלה ללחם כמ"ש לכו לחמו בלחמי, וכנ"ל במשל הברורי' שתכליתם הוא אמיתי' הדין המתברר כו' אמנם הגם שהוא דין אמיתי מ"מ מלובש הוא למטה בענין גשמי וצריך שיעלה למעלה ויוכלל באלקות כמשל הלחם לאדם התחתון כו', וזהו בענין הדינין וההלכות שהקב"ה יושב ושונה כנגדו כמו בעובד' דרב"נ שא' שם הקב"ה במתיבת' דרקיע' א' טהור כו' לפי שכל ענין הדינין וההלכות כמו בענין הלכות נגעי' יש גם למעלה בעולמות עליוני' אלא שהן שם יותר בענין רוחני ושם הן מתכללי ממש באלקות כמו עד"מ הנ"ל בברורי' המאכלי' כו'.
118 האומר אין לי אלא תורה : ראה יבמות קט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו יונתי בחגוי הסלע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ו
אך ע"י מה יגיע בחי' ישראל דלתתא לישראל דלעילא זה הוא מה שאמר ואהבת את ה' כו' פי' אה' ידוע שהוא ל' רצון שע"י דוקא חיבור וקישור להוי' שהוא בחי' סוכ"ע באלקיך הוא חלק התחתון שמאיר בגוף כו' ע"ד שיתחברו שניהם יחדיו כו', ובכל נפשך היינו למסור נפשו בא' כמ"ש אליך ה' נפשי אשא וזהו בש"ע שישראל זה עלה במח' ממש וה"ז כדמיון הסולם ממש שראשו מגיע השמימה והוא בש"ע והתחלתה נעוץ בארץ דהיינו בפסד"ז כנ"ל וד"ל, ונמצא ע"י התפלה להיותה ממוצעת לקשר ולחבר הסוף עם התחלה להיות נעוץ סופן בתחלתן כו' לכך גם התו' נמשכת מישראל דלעילא ע"י אמצעות התפלה להיות בחי' ממוצע מישראל דלעילא לישראל דלתתא להיות ותורה שם בישראל וזהו שארז"ל האומר אין לי אלא תו' אפי' תו' אין לו דבלא סולם דתפילה אין התו' נמשכת כלל מלמעלה כו' וד"ל.
39 האומר אין לי אלא תורה : ראה יבמות קט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרשי הדברים הנ"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ו
המצות לקיימם בפועל ממש כי על ידן יתלבש כח האלקי במעשה המצוה למטה ונק' לבוש המלך והנה כמו הלבוש שמכסה על האדם לבלתי ידבק בו דבר זר מפני שמתעלם בלבוש כמ"כ מצות מעשיו' הם בחי' לבושי' להעלים את בחי' גילוי אור האלקי שמתגלה בעולמו' הנפרדי' לבלתי יקרב זר לקבל הארה האלקי' ואין החיצוני' מקבלי' שום יניקה מפני שהלבושי' דמצות מעלימי' מפניהם האור, וזהו מ"ש ותלבש אסתר מלכות ואמרו בזוהר דנשמת האדם מתלבשת בלבושי המצו' בג"ע לבלתי יקרב אליה מהיכלו' החיצוני' כו' וזהו שנק' כללו' המצו' בשם לבוש מלכות והוא מה שאנו או' בברכת המצות אלקינו מלך העולם כנ"ל אבל כשאינו עוסק במצות מעשיו' אלא בתורה בלבד והוא האו' אין לי אלא תורה כו' דאפי' תורה אין לו לפי שנמשך אור ושפע הי"ס דאצי' ששרשם בתורה דאוריי' מחכמ' נפק' כנ"ל גם לע' שרים בהיכלו' הנוג"ה כשאין לבוש מעלים לאותו האור אך ע"י המצו' מעשיו' נעשה לבוש מעלים ואז האור דתורה משתמר וזהו כי נר מצוה ותורה אור כו' מפני שהמצוה היא בחי' כלי ולבוש כו' וד"ל.
53 האומר אין לי אלא תורה : ראה יבמות קט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו כי תשמע בקול
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
אך הנה אמרו ז"ל דהאומר אין לי אלא תורה אפי' תורה אין לו, ולכאורה בקול דתורה הרי יכול להמשיך מבחי' סובב כ"ע שכולל גם בחי' היראה שהיא רק מפתחות החיצוניות ולמה אפי' תורה אין לו אבל הענין הוא משום דבתורה עצמה יש ב' מדרגו' הא' סור מרע בשס"ה ל"ת והכלל הוא לבער הרע מכל וכל וכמ"ש ובערת הרע מקרבך ונכלל בזה כל השס"ה ל"ת וכמשל כיבוד הבית כדי שיכנס המלך להיכל נקי מכל דבר טינוף ואם לא יהא נקי לא יכנס בו כמבואר בספרי היראה כי הוא ית' טהור עינים מראות ברע וזהו ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם הרי שקרא בשם זונה לכל הדבק אחרי הרע וכמו שהזונה אסורה לבעלה כך הניצוץ נאסר מלהיו' בה גילוי אור אלקי ואחרי תטהר מכל רע אזי יוכל להיו' בה גילוי אלקו' במ"ע וע"כ אמרו דהאומר אין לי אלא תורה דהיינו בהמשכת גילוי אלקו' בקול קורא אפי' תורה אין לו דהאיך ישכון אור אלקי בהיכל וכלי מטונף קודם הביעור מן הרע כנ"ל.
52 דהאומר אין לי אלא תורה : יבמות קט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב האזינו השמים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ו
והנה הגוף הגשמי הוא רחוק מאד מאוא"ס ב"ה מחמת חומריותו וגסותו וא"א להאיר בו אור התו"מ כשהגוף בתקפו, ולכן ארז"ל כל האומר אין לי אלא תורה אפי' תורה אין לו, שאינו מאיר בו אור התו', וצריך לבטש הגוף ולהכניעו ולהשפילו בבחי' ונפשי כעפר לכל תהי' ולב נשבר כדי שיהי' תחת ממשלת הנפש האלקי' המשכלת ומתבוננת בגדולת ה' א"ס ב"ה, כי לאום מלאום יאמץ ובינוני זה וזה שופטן כו', וזו היא בחי' תשובה כנודע שבחי' תשובה אינה על עבירות דוקא אלא השבת הנפש שתשוב אל האלקים לדבקה בו, וזה תכלית ירידת הנשמה לעוה"ז להשיב את נה"ב שיאיר בה אוא"ס ב"ה, כי הנשמה עצמה א"צ תיקון שהיא בבחי' צדיקים שבטבעה לעלות אל ה' כו', משא"כ נה"ב היא בבחי' בע"ת דאתכפי' ואתהפכא מזה שהיתה תחת ממשלת קליפות נוג"ה כו',
49 האומר אין לי אלא תורה : יבמות קט, ב. וראה לקו"ת ויקרא ה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב צאינה וראינה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וזהו שאמרז"ל כל האומר אין לי אלא תורה אפילו תורה אין לו, פי' אין לי דוקא דהיינו שאין לו אלא בחי' ביטול הב' דנשמע בקבלת הרצון וחכמה שבתורה הבא בדיבור כנ"ל ואינו חפץ בביטול העצמי שקודם השמיעה שהוא לבעל הרצון שהוא בחי' מקור ההיולי וכללי לבחי' ביטול הב' דנשמע כנ"ל אז אפילו תורה אין לו, אין לו דייקא שאפי' בחי' ביטול זה דנשמע בדברו בד"ת גם אין לו כלל דהיינו שאין לתורה זו שהוא דבר ה' וגילוי רצונו וחכמתו שייכה אליו כלל ואין לה חיבור וקשר בנפשו כלל, וזהו אפי' תורה אין לו להיות שאין לתורה זו שאומר בפיו מקור מוצא מעצמות אא"ס שנק' בעל הרצון, כי אין התורה נמשכת מעצמות אא"ס רק ע"י בחי' ביטול העצמי דנעשה שקודם לביטול דשמיעה שהוא לבעל הרצון שממנו נמשך בחי' ונשמע, כי רוח אייתי רוח כו' ואם אין העלאה אין המשכה כו' כידוע וד"ל.
105 כל האומר אין לי אלא תורה : ראה יבמות קט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב מה יפו פעמיך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ו
מעשה הצדקה מלמטה נעשה מזה בחי' תכשיטי' ועטרה שעל הראש כמ"ש וילבש צדקה כו' כובע ישועה בראשו כי למעלה נאמר ראשו כתם פז קווצותיו תלתלים כו', הוא בחי' תושב"כ ותושבע"פ והוא בחי' תכשיטי איש וע"י מעשה הצדקה נעשה תכשיטי אשה, והוא ע"י מעשי ידי אמן, כמו אומן המלבן ומצרף מעפר ואדמה להיות תכשיט ליופי כמ"כ ע"י מעשה הצדקה מיגיעו ועסקו במו"מ ועם גוים כו' ואח"כ נותן מיגיעו לעני להחיות רוח שפלים הוא הבחי' הבירור והצירוף שנעשה בחי' תכשיטי אשה ואין תכשיט אלא ליופי, עי"ז נמשך אהבה מלמעלה ונעשה בחי' יחוד קוב"ה ושכינתי' להיות כי כל האומר אין לי אלא תורה אפי' תורה אין לו כי מה שייכות יש לו עם התורה להמשיך בחי' התורה ח"ע להיות בפיו דא"ח והיינו להיות בחי' אלקים שהוא בחי' הצמצום בבחי' חיי' רוחני' מחיי' החיים א"ס ב"ה, אך ע"י מעשה הצדקה למטה להחיות רוח שפלים באתעדל"ת אתעדל"ע לעורר מלמעלה ג"כ בחי' המשכת התורה למטה.
58 האומר אין לי אלא תורה : ראה יבמות קט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
אלא בתר דעבדין מתמלכין , ושלחו אחרי להושיט ידי להם לאשר כבר עשוהו , וסמכו זקני העדה ראשם ורובם על גביית עדות אשר לכל מסורה , ונגבית שלא בפני בעל דין, שלא ברצון חכמים , כי אם בפני ב"ד הדיוטות, דמסרכי ומדמו מילתא למילתא , בראותם כי המנהג פשוט בקרב ישראל לגבות עדות שלא בפני בעל דין בעסק ממון כשאי אפשר בענין אחר , משום נעילת דלת והפקר בית דין הפקר , או בקטטות ומריבות שבין אדם לחבירו כדי להשקיט הריב עפ"י פשר של דבר בלבד , ולא לפסוק הדין על פי גביית עדות, כמ"ש רש"ל בתשובה סי' י"א ול"ג יעו"ש.
463 ומדמו מילתא למילתא : ע"פ יבמות קט, ב (בדיינא דאתי דינא לקמיה וגמר הלכה ומדמי מילתא למילתא ואית ליה רבה ולא אזיל משאיל ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת עט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ו
לכן אמרו רז"ל כל האומר אין לו אלא תורה בלי גמילות חסדים אפילו תורה אין לו, אלא לעסוק בתורה ובגמילות חסדים.
4598 אמרו רז"ל כל : יבמות קט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח אז ישיר משה ובנ"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ואמנם לא בגבורת הסוס יחפץ כי האומר אין לי אלא תורה אפי' תורה אין לו, פי' כי הגם שזאת יתרון מעלת הסוס על הרוכב שיוכל להביא[ו] למקום שאי[נו] ביכולת הרוכב להגיע מצד עצמו , וכמ"כ אותיות התורה מרמזי' הח"ע שבהם עד שיוכלו להביא ולהמשיך מלמעלה למטה שפע חכ' עילאה בתוס' מרובה על הקדו[ם] כו' עכ"ז לא חפץ ה' בגבורת הסו"ס מטעם תורה שהיא לבד[ה] בלא יראה אפי' תורה אין לו.
96 האומר אין לי אלא תורה : ראה יבמות קט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח ויאמר וגו' הנני ממטיר לכם לחם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
לי אלא תורה כמו שהיא למטה אפי' תורה אין לו ואין התומ"צ מתקיימים אלא במי שממית עצמו עליה ולא במי שמחיה עצמו בה כו' כדוגמא שא' הרוצה לחיות ימית א"ע והרוצה למות יחיה עצמו כו', ומ"ש כי הוא חייך זהו על כל מוצא פי ה' שבתו' ) בדיבור, וזהו כי על כל כו' שהוא המן שקודם מ"ת.
142 האומר אין לי אלא תורה : ראה יבמות קט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא הוא אהרן ומשה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
אך הנה אין כנ"י נעשים בחי' בית קיבול דבר ה' דתורה לקבל מאור ח"ע עצמה ע"י משה כ"א ע"י שיהיו תחלה בחי' בית קיבול מה לזה והוא ע"י האה"ר בכל נפשך ובכל מאדך כו', שהרי האומר אין לי אלא תו' אפילו תורה אין לו וכמו שאנו אומרים שב[ל]א התפ[עלות] אה"ר במס"נ באחד כו' גם כשיאמר דבר ה' זו הלכה לא נמשך כלל בחי' אור דח"ע דתורה בפי המדבר כו' לפי שאין כלי הפה כלי בית קיבול כלל לקבל האור דח"ע שבדיבור זה וזהו אפי' תורה אין לו, ולכך אחר שאמר ואהבת את ה' אז יהי' כלי הפה בית קיבול לדבר ה' לקבל האור דתורה שיהי' נמשך בפיו וכמ"ש ואשים דברי בפיך כו'.
600 האומר אין לי אלא תו' : ראה יבמות קט, ב. לקמן פ' בשלח קסג, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה להבין שרשי הדברים הנ"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וזהו המנגד לעקשות וניצוח דעמלק וכמ"ש משה בחר לנ"ו אנשים וצא הלחם כו' לנו דוקא לפי שהי' שרש נשמת משה מבחי' מ"ה שמאיר במצחא מפני שנאמר בו כי מן המי"ם משיתיהו כלומר מבחי' מ"ה שבחכ' הקדומה והוא מ"ה החדש דא"ק שמאיר במצחא כו', ולכך נק' משה מ"ה ושי"ן בג' קוין נמשך אח"כ ממנו והוא מ"ש תורה צוה לנו מש"ה כו' כמ"ש במ"א וד"ל, ולמטה הימנו ענין לימוד התורה בבחי' ביטול עצמותו מכל וכל וכמ"ש לא תחללו כו' ובהיפך האומר אין לי אלא תורה כו' כנ"ל, ואורייתא מחכמה עילאה נפקת היינו מבחי' חכ' הקדומה וכמ"ש ואהי' אצלו אמון אצל"ו דוקא כו' ואח"כ ירדה ונתלבשה בכל העולמות עד סוף כל המדרגות התחתונות והוא שרש לבחי' החכמה שבכל עולם ועולם עד רגלי י"ס דעשי'.
26 האומר אין לי אלא תורה : ראה יבמות קט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים ואלה המשפטים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
אך אחר שהגיע כנ"י לג' אהבות הנ"ל אזי נקראו בשם פני אדם דכליל כולהו וכמ"ש ופני אדם להם כו' לקבל מבחי' פני אדם העליון שעל הכסא כו', והוא במ"ש אחר ג' אהבות הנ"ל והיו הדברים האלה כו' שזהו מצות ת"ת שבחי' דבר ה' וחכמתו ורצונו שהוא פנימי' דאדם העליון דכתיב זאת תורת האדם כי דבריו חיים וקיימים, וכמו במ"ת ממש שהאיר ה' פניו בחכמתו ורצונו ביו"ד הדברות דכתיב חכמת אדם תאיר פניו ואעפ"י שהוא בבחי' אנפי רברבי דבחי' ז"א ובנ"י נשמות בגופים נק' אנפי זוטרי מ"מ זהו כפני האדם דמרכבה שמקבל מהארת פנים דאד"ם שעל הכסא, וכך הוא במצות ת"ת גם עכשיו כשמדבר דבר ה' שה' יושב ושונה כנגדו כו' או כמו תען לשוני אמרתיך כו' כמ"ש במ"א, ואמנם בלא ג' אהבות הנ"ל בתחילה לא נק' אדם כמו האומר אין לי אלא תורה כו' וד"ל.
61 האומר אין לי אלא תורה : ראה יבמות קט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ועשית ציץ זהב טהור
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וזהו ג"כ כל עיקר ענין לימוד התורה בכל דור ודור שיהא רק בחי' כלי לדבר ה' זו הלכה או המקרא שלומד וכמ"ש ודברי אשר שמתי בפיך כו' ואינו אלא בפה בלבד ובפיו הוא שוכן דבר ה' שלמעלה מכל ההשתל', כי אין התלבשות אור א"ס כמו שהוא בעצמותו באין שינוי קודם שנברא העולם לאחר שנברא כו' אלא בחכמ"ה שבתורה דוקא מטעם שאין אוא"ס שורה אלא בבחי' מ"ה כו' וכמ"ש במ"א ע"פ הוי' בחכמ"ה כו' שאין אור א"ס אלא בחכמ"ה לפי שבה בחי' הביטול כו', משא"כ האומר אין לי אלא תורה כו' שעושה את לימודו עצמו ליש ודבר מבלעדי אוא"ס ששורה בתורה הרי הוא מפריד בזה החכמ"ה שבתורה מאור א"ס ואז אפי' תורה אין לו כי מסתיר בזה אוא"ס ואין לחכ' שבתורה קיום רק מאור א"ס שמתלבש בה וזהו לא תחללו לא תעשו חלל כו' וכמ"ש במ"א וד"ל.
53 האומר אין לי אלא תורה : ראה יבמות קט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת פקודי אלה פקודי המשכן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ו
והנה התו"מ הן בחי' ו"ה דשם הוי' שהתורה [ש]נק' אור הכללי הפנימי' דמצות הוא [בחי'] וי"ו והמצות הן בחי' ה' והוא בחי' משפיע ומקבל וז"ש והתורה והמצות (וע"כ גם באדם בפרט מה שקובע עתים לתורה זהו שרש חיות כללי ליחו"ע שבמצות שעשה כל ימיו וא"ל אין למצות חיות כלל וע"כ עון דביטול תורה חמור יותר, ולהיפך האומר אין לי אלא תורה כו' דזהו כאור בלי כלי כלל כו'), וזהו והנגלו"ת לנ"ו
78 אין לי אלא תורה : יבמות קט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים כי תקנה עבד עברי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ו
וכמו"כ יובן בענין המצות דמבואר לעיל דתפלה באוי"ר מלבנין מעשה המצות שזהו לפ"ע הזדככות הלב ומוח במס"נ בתפלה כן יהי' ערך המשכת גילוי אור אלקי בתומ"צ שיעשה כל היום בהזדככות יותר, הרי לפ"ע התפלה כן ערך [oldpage_תכט] התומ"צ שנמצא תו"מ מקבל מן התפלה וכן להיפך שלפ"ע המשכת אור בהיר בהזדככות בתומ"צ כמו בכוונה ורעו"ד כן יהי' ערך הזדככות הלב ומוח במס"נ בעבודה שבלב זו תפלה דהא בהא תליא הרי התפלה מקבל מן התומ"צ, ונמצא שמקבל[ין] דין מן דין [כנ"ל] בהעלאת מ"ן והמשכת מ"ד שאין לזה בלא זה שלימות ולכך האומר אין לי אלא תורה אפי' תורה אין לו ולהיפך בתפלה בלא תומ"צ כו' וד"ל.
109 האומר אין לי אלא תורה : ראה יבמות קט, ב. לקמן פ' תצוה שנ, ג. לקו"ת ויקרא ה, א. תו"ח בראשית כו, ג ובהערה 34. שע"ת עג, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ו
נפש הצמא כך הגילוי אלקות שבתורה משיב ומרווה צמאונה שבתפלה, וע"כ האומר אין לי אלא תורה בלי צמאון הרי אינו משיב לנפשו אור האלקי בבחי' שוב כלל ע"כ אפי' תורה אין לו כו' ולהיפך בצמאון שבתפלה בלי תורה ה"ז כמי שאינו חפץ רק להיות בצמאון וכשמגיע למים אינו שותה שאינו צמאון אמיתי כלל וד"ל.
180 האומר אין לי אלא תורה : ראה יבמות קט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תרומה ועשית שנים כרובים זהב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ו
וכרוב א' הב' בציור נוק' ומתייחדים יחד), משום דמבחי' או"י דחסדי' דכרוב הא' היורד מלמעלה למטה עושה העלאה דאו"ח שבכרוב הב', וגם זה אמת שאם לא אתעדל"ת בהעלאה דאו"ח בכרוב הב' במס"נ בא' באוי"ר אמיתי' לא הי' נמשך מח"ע לח"ת בכרוב א' (וכמאמר אין לי אלא תורה אפי' תורה אין לו כו') כמ"ש כמים הפנים אל פנים דוקא כפי העלאת מ"ן כך לב האדה"ע לאדה"ת שזהו מאנפי רברבי לאנפי זוטרי כנ"ל וד"ל.
332 אין לי אלא תורה : ראה יבמות קט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ועשית ציץ זהב טהור
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
משא"כ האומר אין ל[י] אלא תורה שעושה מלמודו יש ודבר אף שאוהב את התורה מצד עצמה שהיא חכמה יקרה בעיניו ובאהבתה ישגה תמיד וע"כ או' אין ל[י] אלא תורה , אבל בזה נעשה בבחי' נפרד גם עם התורה שלומד מעצמות אור א"ס ששורה בתורה כי בבחי' יש ולגרמי' שעושה במ[ה] שא' אין ל[י] אלא תורה , הרי גם התורה שלומד מפריד מאור א"ס ב"ה שלא ישכון בבחי' יש ודבר , ואין דבר חוץ ממנו ית' אפי' החכ' דתורה מתייחדת בעצמות כי הוא המדע כו' ואורייתא וקוב"ה כולא חד ממש, והוא או' אין ל[י] אלא תורה לבד בלי גילוי אוא"ס שבה שאינו חפץ בתורה רק מצד עצמה לבד ולא מצד שהיא תורת ה' וא"כ מפריד בזה החכ' דתורה מאוא"ס ב"ה, ואז אפילו תורה אין לו שלא יצליח בלימודו ואין התורה מתקיימת בלבו כלל.
381 האומר אין ל[י] אלא תורה : ראה יבמות קט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת בראשית וייצר ה' אלקים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ו
ודרך כלל הוא ב' מדרגות דתפלה ותורה שהתפלה עיקרה בבחי' רצוא והתורה עיקרה בבחי' שוב וכידוע בענין האומר אין לו אלא תורה אפילו תורה אין לו (יבמות קט, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה עב, ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וחילו שרדפו אחריהם בים להפריד בין הדבקים כו' ע"כ נטבעו ונאבדו מיד כמ"ש וברוח אפיך נערמו מים כו' קפאו כו' עד נשפת ברוחך כו' צללו כעופרת כו' וזהו שאמ' וניער פרעה וחילו בענין חסד בפ"ע שרצה פרעה להפריד היחוד עליון דאו"י ואו"ח וניערו בים כו' בבחי' תוקף הגבורות עליונות על המנגד ליחוד עליון דאו"י ואו"ח כי פרעה וחילו הן דכר ונוק' דקליפה שזהו סוס ורוכבו כו' והוא המונע אור השפע עליונה דבחי' או"י לירד למטה וגם מונע עליי' המקבל בבחי' או"ח ולפי שבקי"ס נתחברו יחד או"י ואו"ח מבלי יפרדו כלל אז נמשך תוקף הגבורות על המפרידם כמשל הנ"ל בארי' ואריותא שמפני תוקף התשוקה זע"ז להזדווג יגבר יותר תוקף החימה על העובר ביניהם להזיקו כו' וד"ל וזהו שאמ' תחילה ב' פסוקים בענין היחוד דאו"י ואו"ח שהוא מ"ש לגוזר י"ס שגבר או"י על או"ח להמתיקן והעביר ישראל כו' שזהו ג"כ עליי' דנש"י ע"י הים בבחי' או"ח כו' ושניהם כלולים כא' מבלי שימצא בהם ראש וסוף כלל כנ"ל בענין בקיעת הים ובענין שירת הים דמשה ובנ"י ע"כ מיד וניער פרעה כו' כשרצה להפרידם וע"כ אמר זה לבחי' חסד לעולם בפ"ע כדי שיהיה קיום ליחוד עליון דאו"י ואו"ח בתו"מ דישראל לעולם וד"ל אך הנה עדיין יש להבין בזה דאם היה היחוד עליון הזה דאו"י ואו"ח כדוגמת היחוד דדכר ונוק' בתשוקה והתכללות יתכן שיפול כעס וחרון אף גדול על המונע ומפריד כו' אבל באמת הרי בחי' או"י ואו"ח המה מנגדי' זע"ז בתכלית כאש ומים שזה טבעו לירד מגבוה לנמוך כמים וזה טבעו לעלות כאש כו' וע"כ אמר לגוזר ים סוף שגבר או"י על או"ח ונבקע הים שנתבטל ממציאת עליית גליו כמו בשוא גליו אתה תשבחם להשקיטם כנ"ל וא"כ איך שייך בזה ענין יחוד בתשוקה עד שיפול גבורות ודינין על המונע ומפריד היחוד כו' ואמנם אין זה קושיא כ"כ שהרי גם בדכר ונוק' יש ב' הפכים אלה דחו"ג כמים ואש ממש דתיאובתא דדכורא לנוק' בבחי' מי החסדים להתמשך ולהתדבק בשפע מ"ד באהבה ולא ברשפי אש צמאון משא"כ בנוק' תיאובתא דילה ברשפי אש צמאון כמו ואל אישך תשוקתך בבחי' העלאה כאש העולה כו' ועכ"ז תשוקת שניהם להתייחד זע"ז משום דהיא הנותנת דלפי שהזכר בבחי' חסדים והנוק' בבחי' גבורות תשוקתם להכלל זע"ז כו' וכמו"כ ביחוד עליון הרוחני דאו"י ואו"ח למעלה לפי שהן ב' הפכים בחי' או"י הוא בבחי' ירידה והמשכה כמים וטבע או"ח לעלות כאש כו' ע"כ תשוקתם להתייחד ולהכלל זה עם זה דוקא וממילא יפול הדין והכעס על המנגד כמו על דרך דוגמא בבחי' רצוא ושוב שבתפלה כאשר יתפעל ברצוא בתשוקה שבלב לעלות ולידבק באחד מיד ירצה בחשק ההמשכ' וירידה שיהי' גלוי אלקות בנפשו באמצעות תו"מ ויפול מצמאון הראשון והא בהא תליא שכאשר אין לו בחי' רצוא בצמאון לא יהי' לו החשק ואהבה בגלוי אור אלקי בתו"מ כלל שהרי האומר אין לו אלא תורה אפי' תורה אין לו וכן להיפך בצמאון שבתפלה בלא תו"מ יפול הנופל במעט רגע כידוע וד"ל אך יש להבין עוד שלכאורה יש סתירה גדולה לכל ענין הנ"ל בבחי' בקיעת או"י על או"ח דמשמע שכל עיקר ענין קי"ס אינו רק מה שגבר האו"י על או"ח ובאמת מצינו מפורש במקרא שעיקר סיבת
14 האומר . . אלא תורה : ראה יבמות קט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם יונתי בחגוי הסלע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ו
וביאור הענין דהנה ארז"ל כל האומר אין לי אלא תורה אפי' תורה אין לו, אלא שצ"ל תורה וגמ"ח, ולכאו' יפלא הלא מצות התורה היא גדולה ונפלאה מאד עד שמצינו שויתר הקב"ה על ג' עבירות חמורים דע"ז וג"ע וש"ד ולא ויתר על ביטול תורה שהמאור שבה מחזירם למוטב ולמה בלא מצות אפילו תורה אין לו כו'.
10 כל האומר אין לי אלא תורה : ראה יבמות קט, ב. סה"מ תש"ח ע' 266 בהערה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם יונתי בחגוי הסלע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
וביאור הענין דהנה ארז"ל כל האומר אין לי אלא תורה אפי' תורה אין לו אלא צ"ל תורה וגמ"ח והיינו כלליות כל המצות שנמשלו לצדקה ובפרט מצות דגמ"ח יש לה מעלה יתירה על שארי מצות, וצ"ל והלא תורה הוא למעלה מכל המצות וכמארז"ל ויתר הקב"ה על ע"ז וג"ע וש"ד ולא ויתר על מאסה של תורה א"כ מצות (לימוד) התורה הוא מצוה רמה ונשאה וארז"ל המאור שבה מחזירו למוטב, וענין מחזירו למוטב הוא יותר ממשארז"ל גדול תלמוד שמביא לידי מעשה (ה' ומבואר שלולי תורה לא הי' יודעים איך לעשות המצות והתורה הוא מפרש ומבאר שאם יעשה אותה כך ה"ז וא"ל אינה מצוה כלל וא"כ כל המשכות האור דמצות הוא ע"י התורה דוקא וזהו גדול תלמוד שמביא לידי מעשה וע' מזה בלקו"ת בביאור לד"ה אני לדודי (ב') אבל ענין מחזירו למוטב הרי צריכים להמשיך אור גבוה יותר ע') דאינו דומה מי שהולך בדרך הוי' (ה' וכמ"ש ושמרו דרך הוי' לעשות צדקה ומשפט ואפ"ל הוא דרך שיומשך לשם הוי' והוא ע"י המצות מעשיות וכידוע דמצות הם העלאות מ"ן דבחי' מל' היורדת לבי"ע לברר בירורים (ואז נק' אד' וכמ"ש במק"מ וזהו ועתה יגדל נא כח אד') ועי"ז נמשך המשכת מ"ד והוא יחוד זו"נ ונודע דלצורך השפעה נמשך אור יותר גדול כדי שיוכל להיות ההשפעה למטה וא"כ ע"י המצות נמשך אור בז"א כדי שישפיע למל' וזהו לעשו"ת צדקה כי עשי' לעילא א"כ ע"י המצות נמשך בשם הוי', וענין דר"ך
16 כל האומר אין לי אלא תורה : ראה יבמות קט, ב. סה"מ תש"ח ע' 266 בהערה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א הקבצו ושמעו בנ"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ו
אנו רואים למטה שעיקר גילוי כללות החיות של הנפש הוא במוח, ואח"כ מתפשט ממנה לכל האברים, ולכך יש גידים הנמשכים ממוח לכל האברים ואפי' ברגל נמצאים גידי המוח, ועד"ז יובן ג"כ למעלה שראשית גילוי ההמשכה תחלה מתלבש בתורה שהוא ראשית בחי' ראש ומוח ששם שורה אוא"ס לפי שהוא בחי' כח מ"ה בחי' ביטול, ולכך ת"ת כנגד כולם וזהו מלמעלה למטה, אך הנה ארז"ל כל האומר אין לי אלא תורה אפי' תו' אין לו מפני שצ"ל העלאה תחלה שז"ע תפלה שבכלל גמ"ח יחשב כמו שפרש"י בשבת פ' מפנין שעיון תפלה בכלל גמ"ח כמ"ש גומל נפשו איש חסד, ולכן קודם התורה צ"ל מקודם התפלה דהיינו מפני כי לעורר ההמשכה הוא ע"י התפלה שהיא ממטה למעלה וכמ"ש סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה לפי שהוא בחי' הרצוא לאלקות, דא"א להיות המשכה מלמעלמ"ט כ"א שיהי' מקודם העלאה מלמטלמ"ע וכמ"ש אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסוף, ולכך כתי' בק"ש וזאת המצוה דהיינו שהוא כללות כל המצות והוא לפי שעיקר הרצוא שעי"ז יהי' אח"כ המשכה, ולכן אסור לאכול קודם התפלה לפי שעדיין לא נמשכה המשכה אפי' במוח ונק' אז האדם רק בשם דם, כמ"ש לא תאכלו על הדם ופי' רז"ל קודם שתתפללו על דמכם, אך אחר התפלה נק' בחי' אדם, שממשיך בחי' אלף אלופו ש"ע בבחי' דם כו', ואז אדם בגימ' מ"ה כו', והיינו ע"י שממשיך בחי' קומה ש"מ שהוא בחי' ועל הכסא דמות כמראה אדם, וז"ע פ' ראשונה של ק"ש.
118 כל האומר אין לי אלא תורה : ראה יבמות קט, ב. לקמן מאמר ד"ה והנה תורה היא בחי' קו האמצעי ובהערה 191. ד"ה ומעתה צ"ל מפני מה כל הנשמה פ"ו (רד"ה אבל). סה"מ תר"ם ח"ב ע' תפד ואילך. תש"ח ע' 266 בהערה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א והנה תורה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ו
אך הנה כל האומר אין לי אלא תורה אפי' תורה אין לו כו', והיינו שהתורה צריך ג"כ לבחי' עבודה שהיא בחי' תפלה כי רוח אמשיך רוח ואייתי רוח כמ"ש (איוב סי' ל"ד י"ד) אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסוף, וזהו ע"י התפלה שאז מתעורר אצלו בחי' אהבה לה' בבחי' רשפי אש.
191 כל האומר אין לי אלא תורה : ראה יבמות קט, ב. לקו"ת ויקרא ה, א. שע"ת עט, ג. תו"ח בראשית כו, ג ובהערה 34. לעיל מאמר ד"ה הקבצו ושמעו בנ"י ספ"ג ובהנסמן שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א הקבצו ושמעו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ו
אך כל האומר אין לי אלא תורה אפי' תורה אין לו כ"א צ"ל עיון תפלה ג"כ וכמ"ש גומל נפשו איש חסד שעיון תפלה הוא גמ"ח, דתחילה צ"ל העלאה וכמ"ש אם ישים אליו לבו רוחו ונשמתו אליו יאסוף, ועיקר התפלה הוא ק"ש [שהו"ע מס"נ] שהוא כולל שיעור קומה דסדר השתל' לכן יש בק"ש רמ"ח תיבין כנגד רמ"ח אברים דמלכא והוא בחי' אדם אדמה לעליון לבחי' כי לא אדם הוא, לכן יש מעלה בתפלה שקודם התפלה אסור באכילה וכמ"ש חדלו לכם מן האנשים אשר נשמה באפם משא"כ קודם התורה , דהנה אדם הוא א' דם
96 כל האומר אין לי אלא תורה : ראה יבמות קט, ב. סה"מ תר"ם ח"ב ע' תפד ואילך. תש"ח ע' 266 בהערה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ תולדות, רצ"ב. ריגא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ו
ותביעתו ליבון שער שבגליא דתורה יהי' גילוי הפנימי' דבקוצותיו תלתלים הרי הן שחורות כעורב, ויכול להיות לימוד התורה וח"ו לא זכה כנ"ל, והתפלל אברהם שיהי' ליבון שער שהו"ע גילוי פנימי' התורה , וכנ"ל בענין ליבון שהוא ע"י אש התפלה דוקא דכל האומר אין לי אלא תורה אפילו תורה אין לו, דבכדי שיהי' המשכת האור דתורה הוא ע"י העבודה דתפלה.
160 יבמות קט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב רצ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
באלקות הוא ע"י התפלה, הנה לבד זאת הרי התקשרות המדות לאלקות הוא בתפלה, דכל האומר אין לי אלא תורה , והיינו דכל עבודתו הוא רק בידיעת ולימוד התורה בלבד הרי גם תורה אין לו|84, וצ"ל תחלה העבודה דתפלה, כי בכדי שיהי' לימוד התורה כדבעי למהוי שיתקשר נפשו בחב"ד שבתו' שהיא בחי' חכמתו ורצונו ית' זהו דוקא ע"י הקדמת התפלה, כי יוכל להיות גם שעסק בתורה הרבה ומקשר דעתו ומח' בזה, מ"מ הוא רחוק לגמרי מאור התורה , דענין הדביקות בתורה הוא שירגיש שזהו חכמתו ורצונו ית', ער זאָל דער פילין און דער הערין אַז דאָס איז חכמתו ורצונו ית' ויניח א"ע לגמרי מכל וכל לבחי' חכמתו ורצונו ית' שבתו', והיינו דלבד זאת מה שכללות ענין הידיעה וההשגה אמיתית אפשר להיות רק ע"י הקדמת הנחת עצמו , דבכדי לידע ולהבין איזה ענין שכלי הרי בהכרח שיניח א"ע ער זאָל זיך אַוועק לייגן היינו שיפנה א"ע מכל עניני ענג ורצון אחר וישעבד עצמו לידע דבר זה, כי בלי הקדמה והכנה זו א"א להגיע לשום ידיעה והשגה כלל, והו"ע המסירה והנתינה מה שמוסר ונותן עצמו על הדבר ההוא להבינה, אשר כן הוא בכל דבר שכל וחכמה שבכדי שיוכל להבינה ולהשיגה צריך להיות תחלה השעבוד שהו"ע המסירה והנתינה לכללות הדבר ההוא, ואח"כ כאשר נכנס מעט בידיעת ההשכלה ההיא הרי השכל' עצמה משעבדו, שנעשה נוגע לו הדבר ההוא, דיא השכלה אַליין ציט עם צוא, עס וערט אים דיא זאַך נוגע, עס ציט אים אייף ויסין דעם דבר שכל ההוא און עס פאַר נעמט אים אז ער קאָן קין אַנדער זאַך ניט טראַכטין, ואז הנה במילא מניח א"ע להדבר ההוא, וכל התקשרות בהשכלה הוא לפי ערך אופן מעלת ההשכלה, דבשכלים יש עליון ותחתון גדול וקטן שכל פשוט בינוני מעולה ונפלא ואינו דומה ההתקשרות וההמשכה שמקשר וממשיך השכלה בינונית לכמו ההתקשרות וההמשכה שמקשר וממשיך שכל נפלא, וכמו שאנו רואין במוחש בטבעי בנ"א דגם איש בינוני שאיננו עוסק תמיד במושכלות ורק יש לו ידיעה טובה בהבנת ענין שכלי, דלפעמים כאשר שומעין שכל נפלא בהסברה טובה ה"ה נמשך אחרי ההשכלה ההיא וזה מנתקו עס רייסט אים אָפּ מעניניו, וכאשר שומעים שכל בינוני הגם שמקבל את הדבר ומובינו בטוב טעם ודעת ומ"מ אינו כלל כמו ההמשכה שפועל בו שמיעת שכל נפלא, לפי שבכל השכלה הרי מדת ההתקשרות וההמשכה שבה היא לפי רום מעלתה העצמית, ולפי אופן הבנתו בהענין דאינו דומה
158 יבמות קט, ב. - "והגם שבדברי רז"ל נזכר הלשון כל האומר אין לי אלא תורה אפילו תורה אין לו אלא תורה וגמ"ח. הנה ודאי דגמ"ח הוא כפשוטו ממש כי תכלית חכמה תשובה ומע"ט והלומד ואינו עושה נוח לו שתהפך שליתו ע"פ אמנם באמת גם עיון תפלה הוא בכלל גמ"ח כדאיתא בגמרא ופרש"י בשבת דקכ"ז (לקו"ת [ויקרא] ביאור ולא תשבית סס"ג [ה, א]).
והנה סיום מרז"ל זה "אלא תורה וגמ"ח" אינו בש"ס שם. וי"ל עפמ"ש בלקו"ת [פ' ראה] ד"ה כי תשמע בקול ס"ג [כג, ג], וז"ל: אמרז"ל כל האומר כו' שהפי' הפשוט הוא שצריך שיעסוק בתורה ובגמ"ח כו' כללות המצות. - ולהעיר מיבמות קה, א. אגה"ק ס"ה" (קונטרס עץ החיים פי"ב. ספר המאמרים תש"ח ע' 266 בהערה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות רשימת המאסר עם הוספות רשימה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ו
כבר נודע אשר בעבודת האלקים ישנה עוד שטה גדולה ומעובדה, אשר לא לבד המדרש ולימוד התורה הוא העיקר, כ"א גם המעשה והעבודה שבלב בתפלה, וכל האומר אין לי אלא תורה בלבד, גם תורה אמיתית אין לו.
106 [ראה יבמות קט, ב. לקו"ת ויקרא ה, א. קונטרס עץ החיים פרק יב. סה"מ תרפ"ח ע' קנ. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור והניף הכהן אותם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ו
עדיין להתפעלות אהבה ולכן כל האומר אין לי אלא תורה [בלא תפילה] אפי' תורה אין לו כו' וד"ל.
44 כל האומר אין לי אלא תורה : ראה יבמות קט, ב. לקו"ת ויקרא ה, א. תו"ח משפטים ח"ב רפו, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בהר כי תבואו אל הארץ ושבתה הארץ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ו
בחי' האדם [כידוע דאדם בגימט' מ"ה כו' ] וכ"ה בעבודה האלקי' הנה בסדר התפלה שמתבונן בשבחו ש"מ שזהו הכנה לבא למס"נ בק"ש שהו"ע ביטול רצון בלבד ואח"כ נמשך בחי' ביטול זה בכל כחות הנפש שכל ומדות בשמ"ע הנק' תפלה והו"ע גילוי דבחי' שם מ"ה בנפשו ואז יוכל כל היום לברר בירורין בתומ"צ כו' [וכן באכילת מאכלים משא"כ קודם התפלה אסור לאכול וכן עסק התומ"צ עיקרו אחר התפלה וכל האומר אין לי אלא תורה אפי' תו' אין לו כו'] וכ"ה עד"ז ענין השבת עם ששת ימים שבחי' ששת ימים הוא עסק הבירורים ע"י תומ"צ כו' והשבת הוא בחי' המשכת שם מ"ה ליתן כח ועוז בימי החול לברר בירורים, ולכן מבואר בזהר הנ"ל דמאמר זכור את יום השבת הוא כנגד מאמ' תדשא הארץ כו' כי מאמ' תדשא הוא אותיות א"ש ד"ת והו"ע הבירורים המתבררי' ע"י תומ"צ המתלבשים בגשמיות שנק' עפר הארץ כו'.
116 וכל האומר אין לי אלא תורה : ראה יבמות קט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שארית יהודה שו"ת אבן העזר סימן מה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
ואף דבגמרא לא דיברו כי אם בקטנה , מכל מקום לכאורה נראה דאין לחלק בזה בין קטנה לקטן.
1427 יבמות קט, ב: קידושי קטנה מתלא תלו וכי גדלה גדלו בהדה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שארית יהודה שו"ת אבן העזר סימן מה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
והן אמת דלפי מה שהבין בעל ההפלאה בסי' מ"ג, דגם דעה ב' שברמ"א סי' ל"ז סבירא לה בקטנה יתומה מדאורייתא גדלי קדושין (או ספק על כל פנים כו', שכן צ"ל לכאורה), אלא שהחילוק בין קטנה שבפרק בית שמאי לקטן שבמתניתין שבפרק האיש מקדש הוא, לפי שקטן לא תיקנו ליה רבנן קדושין כלל, וכעין שמחלק הבית שמואל לפי דעה זו בין יתומה ליש לה אב, שהבין שהוא גם כן לענין שיחולו הקדושין דאורייתא, אם כן בקטן שהשיאו אביו בשנת הי"ג על כל פנים לדעת הב"ח דהוי קדושין דרבנן, גדלי הקדושין בהדיא דאורייתא גם כן (או ספק על כל פנים), כמ"ש הוא ז"ל בהדיא, ומסתמא היינו גם כן למפרע, כמו ביתומה לרב ששת אליבא דרבן גמליאל כדפירש רש"י וכנ"ל.
1445 יבמות קט, ב ד"ה גדלי בהדה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שארית יהודה שו"ת אבן העזר סימן מה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ומשנה שלימה היא תשובת אאמו"ז נ"ע המתחלת מה שכתב החלקת מחוקק סי' ל"ז כו', עיי"ש היטב דסבירא ליה דאפילו מדרבנן לא אמרינן גדלי , דלא כבית שמואל, וכן נראה בחידושי הרשב"א לשם .
1468 יבמות קט, ב ד"ה דתניא : דהא דממאנה בעודה קטנה ומכי הגדילה אינה יכולה למאן לאו משום תלייה דקדושין היא ... אלא דמכי גדלה לא תקינו לה רבנן מיאון.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שארית יהודה שו"ת אבן העזר סימן מה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י, יא
עוד יש לומר שאפילו להאומרים דגדלי קידושין לאו כולי עלמא מודים דגדלי למפרע , כי מהתוס' ד"ה ו[כ]י גדלה נראה בעליל דעתם שהקדושין חלין עתה כשגדלה, ומשום הכי הוצרכו לחלק בין זה למקדש אחות יבמה משום שבאים ממילא.
1499 יבמות קט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שארית יהודה שו"ת אבן העזר סימן מה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
ואני בער ולא אדע, כי לדעתי דברי רש"ל הן הן דברי מהרי"ק שכתב על הרי"ף שדבריו מגומגמים, וחזר ושנה בסוף דבריו דלהרי"ף במסקנא אינו אלא דרבנן (ובאמת מ"ש מעל' דספק דאורייתא בכה"ג הוי דרבנן כמ"ש הפרי חדש כו', אינו במשמע בפשט לשון הרי"ף ולא בסוגיא שהביא, דהתם אין זכר כלל מפלוגתא דרב ורב ששת , גם הברייתא דהמקדש את הקטנה לא נזכר.
1631 יבמות קט, ב (אי אמרינן דכי גדלה גדלי קידושין בהדה ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שארית יהודה שו"ת אבן העזר סימן מה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יב
והא דלא ניחא להו להגאון ולהרי"ף למימר דהאי שינויא דסמכא היא, ומכל מקום מדרבנן אסור אלא דמדאורייתא שריא כמ"ש התוס' והראב"ד , דאם כן הכי הוה ליה לשנויי מאי תלויין תלויין למיאון (וכן הקשה הלחם משנה פ"ד מהל' אישות ה"[ח] עיי"ש), ומדלא משנינן הכי הוה משמע לכאורה דבשלא בעיל אפילו מדרבנן ממאנת, וההיא מתני' דעד מתי הבת ממאנת מיירי כשבעיל.
1640 יבמות קט, סע"ב ד"ה הוא עדיף.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שארית יהודה שו"ת אבן העזר סימן מה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט, יא
וגם אין לומר דרבא סבירא ליה כרב אליבא דרבן גמליאל דאינה מקודשת אלא מדרבנן , דאם כן נסתר כל הבנין שלו דודאי יש לפסוק כרבא דהוא בתראה.
1651 יבמות קט, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שארית יהודה שו"ת אבן העזר סימן מה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט, יב
הנה ביבמות דף ק"ט ע"ב מיבעי בקטנה אי אמרינן לכי גדלה גדלי קדושין אע"ג דלא בעיל כו', עיי"ש ברש"י 30 ואיגלאי מילתא למפרע כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר