ויאמר מלך מצרים למילדות העבריות

כז, בפ' שמות תקפ"ד בבא[ב]רוסק

ויאמר מלך מצרים למילדות העבריות¹ אשר שם האחת שפרה כו' עד אם בן הוא והמתן אותו כו' ותיראנה המילדות את האלקים כו' עד סוף הפרשה כל הבן הילוד³ היאורה תשליכוהו כו', הנה להבין כל סדר פרשה זו וגם ענין פרשה הסמוכה לזאת במה שמספר בלידת משה ותרד בת פרעה⁴ לרחוץ על היאור כו' ותקח אותו⁵ ויהי לה לבן ותקרא את⁶ שמו משה כי מן כו'. הנה תחלה יש להבין⁷ בשורש ענין בחי' עיגולים ויושר בכללות שהוא בחי' או"מ ואו"פ ונק'⁸ או"י ואו"ח דהיינו מקיף דאו"י ומקיף דאו"ח⁹ כו'. וידוע המשל בזה מציור אדם שהוא הנק' בחי' יושר כו', והענין הוא להיות שאנו רואים בנה"א¹⁰ אע"פ שהוא אור עצם [א'] פשוט ונק' נפש כללי', הנה [היא] באה בהתחלקות לחלקים רבים בפרטי פרטיות כחות שונות זה מזה בטבעם ומזגם, שאין זה נמצא בעצם הנפש חלקים רבים מיוחדי' ונפרדי' במהות ומציאות זה מזה. והוא במה שאנו רואים בהארת אור שפע הרוחני' של הנפש כאשר מתפשט[ת] באברי הגוף הרי מתפשטת בחלקים רבים של כלי האברים הפרטים בכ"א באופן משונה מזולתו, כמו אור שפע כח הרוחניו' דראי' בכלי העין ושפע חוש כח השמיעה בכלי האוזן וכלי הריח בכלי החוטם וכה"ג בכלי היד מתפשט כח התנועה למלאכה וברגל להילוך כו', שכל אלה וכה"ג הן כחות רוחניי' מחולקי' ומופרדי' זה מזה בתכלית במהותם ומציאותם, שבודאי אינו דומה חוש השמיעה לחוש הראי' כלל וההילוך ברגל ותנועה בידים גם הם כז, גמובדלים זה מזה כו', עד שכל כח וכח של כל אבר ואבר שבציור ניתוח האדם מראשו לרגלו הכל הן באים בהתחלקות שונות זה מזה כל אחד ואחד מובדל במהות ומציאות בפ"ע לפעול כל א' כח פעולתו המיוחדת לו דוקא. ואף גם בכחות הכללים שכוללים כל פרטי ההתחלקות של כחות האברים החיצונים ופנימי' שהוא בחי' המוחי' חב"ד שבראש כידוע, הרי גם הם נחלקים לג' חלקים בג' חדרים מיוחדים שנק' ג' חללי גלגלתא¹¹ כו', מוח החכמה והוא כח המשכיל כל שכל כו' והוא הנק' מוח הזכרון¹² בחדר מיוחד והוא בטבעו קר ולח¹³ כו', ומוח הבינה בחדר מיוחד והוא כח ההשגה להשיג ולהבין כל שכל וסברא שנק' תפיסא כו' והוא בטבעו חם ויבש¹⁴ כו', ומוח הדעת לצד האחוריים דעורף כלול מאמצעות שניהם בחדר מיוחד כו', ומבחי' מוח הדעת מתפשט ע[ו]ד לכח המח' וממח' למדות שבלב כו'. וכמו"כ מתפשט מחו"ב לעינים ואזנים בראי' ושמיעה כו', כידוע דראי' נמשך ממוח החכמה¹⁵ ושמיעה ממוח הבינה¹⁶ כו', ועד"ז מתחלק גם בחיצוני' האברים כולם כו'. והנה בודאי א"א לומר שכמו כל דמות ציור ניתוח האברים בכחות פרטים הנמצאים בהם כנ"ל יש ג"כ במהות ועצמות הנפש הרוחני' כמו שהיא בטרם התלבשותה בחומר גופני בהתחלקות כזאת ממש, שהרי הנפש עצמ[ה] ה[י]א רוחני' ממש וכל דבר רוחני ממש א"א לומר בו התחלקות לחלקים ממש כמו ציור התחלקות ניתוח אברי הגוף, כידוע דכל רוחני לא יתחלק אלא כולו כלול בבחי' עצם א' פשוט. והגם שבודאי גם זה א"א לומר שאין כל מיני כחות הללו הנמצאים באברי הגוף נמצאים כלל בעצם הנפש הרוחני' להיותה בחי' עצם [א'] פשוט לגמרי כו', דא"כ מהיכן נמצא מציא[ות] כחות הללו [כ]ראי' ושמיעה והילוך וכה"ג באברי' שבגוף, שהרי ודאי מאור שפע רוחני' שנשפע [oldpage_לח] מן הנפש הן באים כי גם הן רוחני' שנמשכי' מרוחניות הנפש, כידוע שהרגשת כאב באיזה אבר הרי הנפש מרגיש ותתפעל כו'. אלא צ"ל דודאי יש מציאת כחות הללו כולן בעצם הנפש ממש כראי' ושמיעה וגם דיבור והילוך וכה"ג בכל פרטי הכחות הנמצאים באברים (כמו שאמר ששמע ב' רוחות מספרות זע"ז¹⁷ כו', וכמו במלאכים שא' וקרא זה אל זה¹⁸ כו', שנק' רוח ממללא¹⁹ כו' וכה"ג בפרטי הכחות כהילוך כמו ילכו מחיל²⁰ כו' שהרי מלאכים אומרים שירה²¹ ומתפעלים במדות אהוי"ר כו' ובכלי השגה דבינה וכן הנשמות נהנין²² בהשגה כו' וד"ל), רק שבעצמות הנפש הרי כל הכחות שבה כלולים בתכלית ההתכללות בלתי ניכר[ת] במציא[ו]ת מובדלת הימנה כלל וכלל. וע"כ ממילא מובן שאין בהם [בחי'] התחלקות לחלקים כאו"א בפ"ע כלל אלא כלולים כאחת ממש, רק בבואן לכלי הגוף הן באים שם בבחי' כז, דההתחלקות בכל כלי לפי מזגו וטבעו ושם הן מחולקים ומופרדים זה מזה במהותם ומציאותם כנ"ל, וזהו מצד בחי' הכלים והאברים דוקא. אבל מצד עצם מהותן הרוחני' כמו שהן קבועים בנפש הרוחני' ממש כלולים הן בנפש כולן כאחת ממש בלי שום התחלקות לחלקים פרטי' כלל (להיותם שם בערך מדריגת כח הרוחני' ממש שנבדל הרבה מערך כח חיות הגשמי בהיותן צורה לחומר כו' כמשי"ת). וראי' לזה גם מכללות הכחות שכוללים כל כחות האברים הפרטיי' המסתעפי' מהן כו' שהן ג' מוחי' דחב"ד המלובשים בג' חללי גלגלתא הנ"ל, שהרי מה שהן נחלקים לג' מיני מוחי' מוח חכמה כו' זהו מפני שינוי מהות טבע הג' חדרים במוח ע"כ נתחלק לג' חלקים [מ]אור השכל, א' במוח החכ' להשכיל כל שכל (שנק' התחכמות והבנה) להיות קר ולח כו' ע"כ טבעו להוליד שכל כו', והב' מוח הבינה שהוא חם ויבש כו' ישכון בו חלק ב' מאור הנפש והוא כח ההשגה להשיגו ולתופסו כו', אבל טרם בא שפע זו מן הנפש בג' חדרים הללו דהיינו כמו שהוא בעצם הנפש ממש הרי עדיין לא נתחלק שם אור השכל לג' חלקי המדריגות דחב"ד כלל, אלא הוא כח א' רוחני בלבד שנק' כח המשכיל ההיולי שהוא כח הרוחני' דחכ' שכלול בנפש וקבוע בה שהוא כח הפועל להשכיל כל השכלות וחכמ[ות] כו', ועדיין אינו בגדר חלקים דחו"ב להיות במציאות הבנה והשגת שכל כלל, אלא רק הוא כח המשכיל כל שכל בכללות כו'. וע"ש כח פעולה זאת נק' הנפש בשם נפש המשכלת²³ בכלל כלומר שכחה להשכיל כל חכמה להיות נמשך בכמה מיני מדרגות שהן מתחלקים אח"כ בג' חללים, והן בג' מוחין חב"ד שכוללי' כל פרטי שכלי' בגילוי המציאות כו', וא"כ הרי מובן עכ"פ דמה שבא אור כח המשכיל שבנפש להתחלקות דג' חלקים דחב"ד אינו אלא מצד הג' כלים דג' חללים דוקא, אבל לא מצ"ע שהוא כח אחד פשוט ואינו מורכב בגדר חלקים כלל רק שכלול בו הכל כו' וד"ל.

[ב] והנה עד"ז ממש יובן גם בציור הניתוח חלקי שארי כחות האברים המסתע[פים] מג' חללי' שבמוח שבראש הנ"ל, כמו כח הראי' בעין וכח השמיעה באזן כו', שגם שבגוף הן בבחי' התחלקות במהות ומציאות כנ"ל, אבל כמו שהן בנפש הם כלולים בנפש כאחד ממש מבלי התחלקות ופירוד כלל. וכך בכללות כל מספר רמ"ח כחות האברים הרי אינם באים בציור ניתוח גשמי רק מצד בחי' כלי האברים שעושין בחי' הבדלה והתחלקות בין כל כח וכח שהוא רק לפי מזג אותו האבר ולא יחובר [בכח] אבר זולתו כלל, אבל מצ"ע הכחות הללו כמו שהן בנפש עצמ[ה] אינם בבחי' התחלקות במציאות ומהות בפ"ע כלל כח, אוכלל, אלא הנפש היא כלולה מכל כחות האברים הרוחני' הללו בתכלית ההתכללות כולם כא' ממש בלי פירוד והתחלקות כלל מטעם הנ"ל, שכל בחי' רוחני' לא יתחלק כלל אלא כולל הכל כו'²⁴ וד"ל (ומה שאנו מוצאים גם בנפש הרוחני' או מלאך רוחני בכח אחד מיוחד בפ"ע כ[מו ב]מדות אוי"ר בפרט ובהשגה דבינה לפ"ע הכלי שלו [דוקא] כמו ובשתים יעופף²⁵ כו', וכן וקרא זה אל זה וגם ילכו כמו בשתים יעופף וכתי' לא יסבו בלכתן²⁷ כו'. הענין הוא משום דכלולים מצורה וחומר²⁸ עכ"פ רק שהחומר מעין הצורה²⁹ כמ"ש וקרסולי החיות שוק[י] החיות כו' בציור קומה שהרי נאמר ופני אדם לארבעתן³¹ כו'. וגם אם הם ב[בחי'] פני ארי' או שור ונשר כו', הרי אמר שש כנפיים לאחד³² בשתים יכסה פניו ובשתים יכסה רגליו וכתיב ורגליהם ישרות³³ כו'. וכן בנשמות יש חומר לצורה בג"ע³⁴ שעי"ז יבא האור הרוחני' בהתחלקות כחות פרטי' אם בציור אדם או בציור חי' ובהמה כמו ציור ניתוח אברי [ה]אדם ממש רק שהוא בבחי' הרוחני' יותר (ועכ"ז הרי מה שנחלק הנפש לג' מדרגות חב"ד הוא מצד הג' חללי' ולא מצ"ע הנפש שנק' נפש השכליי' כנ"ל, כך גם בנשמות ומלאכים הגם שהן בבחי' חומר [ו]צורה כנ"ל מ"מ כלולים בהם כל הכחות דמוחין ומדות וכל האברים יחד להיות[ם] בבחי' רוחני' כו').

[ג] והנה המופת היותר אמיתי לענין הנ"ל שאין צי[ו]ר התחלקות כחות בנפש עצמ[ה] הרוחני', שאם הי' בה ציור התחלקות הכחות ג"כ איך היו שוכנים בה ב' הפכי' מנגדי' מאד כא', כמו כח הקרירות שהוא יסוד המים שמשכנו בכלי המוח עם כח החמימות שהוא יסוד האש שבלב שהן ב' הפכים ממש, או ממוצע שכלול מאש ומים שהוא הרוח³⁷, שהאש ומים הן מנגדים ממש ואיך יוסבל בנפש עצמ[ה]. דבשלמא בכלי הגוף יוכל להיות ב' הפכים דחו"ג כאש ומים וממוצע דרוח כו' לפי שיש לכאו"א כלי מיוחד בפ"ע שישכון בו האור לבדו, וכמו כח הקרירות ביסוד המים ולחלוחי' שבכלי המוח שכלי המוח הוא כמו חומר לצורה זו וכלי הלב הוא כלי מיוחדת לכח החמימות כו'. וכך יש טבע מיוחד' לכל כלי ואבר שישכון בו אור וכח החיות הרוחני' שהוא אופן הצורה לפי אופן מזג טבע הכלי שהוא החומר כו', והרי האברים חלוקים במיני הרכבתם וגם רחוקים ונבדלים זמ"ז במקומות מיוחדים כו'. אבל בנפש הרוחני' אין שם בחי' כלים ואברים מיוחדים כו' רק כחות רוחני' לבד א"כ איך ישכנו בה ב' כחות הפכיי' מנגדיי' בתכלית יחדיו יהיו תמים כח, ב(ככח האהוי"ר כח החסד וכח הדין יחדיו ישכנו, וכמו רצון של חסד ושכל המטה כלפי חסד שוכן יחד עם רצון ושכל של דין היפוכו בתכלית, ולא עוד אלא שכלולי' זע"ז בתכלית כנ"ל³⁸. אלא צ"ל שכחות [oldpage_לט] האברים כמו שהן בגוף שמורכבים בדם ובשר החומרי' אין להם ערך כלל וכלל לגבי מהו"ע הנפש כמו שה[י]א עם כחותי' הכלולי' בה שהן ג"כ רוחניות כמוה ממש, שהרי אור וכח החיות של כל האברים הגם שנק' רוחני' אבל הן [רק] רוחניו' שבגשמיות שנק' חיי בשר בכלל ואין ערוך לחיות הנפש המתפשט' להחיות האברים לגבי עצם רוחניות הנפש שא"ז רק הארה וגילוי בעלמא, גם לא ככח התנועה שמניע בגילוי ביד כך יהי' גילוי אור החיות באברים שהרי כח התנועה בבחי' החי עצם א' הוא שהרי כל חי יש לו תנועה בעצם, גם לא כגילוי האור מן השמש שמחויב מציאותו בהכרח להיות שזיו זה ישנו בשמש בעצם מהותו ממש, והרי אם ילקה גוף היד לא יחסר כח התנועה בעצם החי להיותו כלול בעצם החי וכן הזיו ואור כלול בעצם המאור (וראי' מקיטע וסומא שמוליד שלם⁴⁰ שכח השכל המוליד מוליד בדומה לעצם הנפש שכחותי' כלולי' בה בעצם אע"פ שנחסר כח הראי' שבעין וכח התנועה שביד. וכן ראי' מן הגלגולים⁴² שהנפש עצמה עם כחותי' מתגלגלי' באבן ובהמה וחי' ולא נעשים בבחי' אדם כלל. ומה שהנפש עצמ[ה] תתפעל ממאורעות הגוף כמו ביסורי הגוף תתייסר הנפש בצער רוחני שבנפש ומתענוגי הגוף תתענג הנפש בעונג רוחני שבה, וכן מוכרח לומר שרצון ותענוג שבגוף גם כרצון שבהילוך בא ונמשך מרצון שבנפש עצמ[ה] וכן התפעלות אוי"ר ומחדו"מ, וא"כ גם כחות של חיצוני' האברי' כולם הן באים מעצם הנפש כו'. הנה [כ"ז הוא רק מצד התלבשות כחות הנפש באברי הגוף, אבל מצד מהותה עם כוחותי' הכלולים בה] אינם מתייחסי' ביחוס וערך סוג א' עם הכחות הגשמיי' כלל ונבדלים מהם לגמרי עד שלא תתפעל כלל [מהתפעלות מאורעות הגוף, שבודאי אא"ל שאותה האהבה שבאה במורגש בלב בשר ישנה בנפש] באותו אופן ממש, וכן היראה ופחד כו', וכ"ש ההילוך גשמי שברגל וראי' העין תראה הנפש ותלך כו', וגם השכל הרוחני שבמוח אין לו דמיון לעצם כח השכל כמו שכלול בנפש כו', וגם התפעלות התענוג והרצון שבגוף אין לו דמיון וערך להתפעלות התענוג ורצון שבעצם הנפש (ואעפ"י שאנו רואים שמהתפעלות תענוג שבנפש נמשך התפעלות תענוג שבגוף כמו מבשורה טובה שיחי' רוחו ממש וכמו ותחי רוח יעקב ולהיפך [בשורה רעה כמו] בשרה שפרחה נפשה מרוב צער כו', וכן מפחד רוחני דנפש כח, גיתפעל בפחד זה בלב גשמי כמו בחברי דניאל שנפחדו משום דמזלייהו חזי כו', וכמו תענוג רוחני שבנפש נמשך טפה רוחני' להוליד גוף בדומה לו כו' וככח צומח הרוחני ממש מצמיח עשב ותבואה גשמי' כו'. הנה כ"ז הוא ג"כ [רק] בחי' התלבשות בדילוג הערך מעצם הרוחני' שבנפש לבא מן ההעלם לגילוי שזהו כמו הנק' מאין ליש כו', וכמו שבצלם יתהלך איש⁴⁹ דגידול המוחין חב"ד ג"כ בא מעצ[ם] הנפש שהוא מקיף דחי' [ויחידה] שזהו כמו צמיחה גשמיי' דעשב מכח הצומח הרוחני⁵⁰ (אך עכ"ז גם בנפש יש גדלות וקטנות כמו התינוק ששכלו ומדותיו קטנים גופו קטן וממילא גם נפשו הגם שכלולה מגדלות השכל ומדות אבל נק' נפש דקטנות עכ"פ (כמו בחי' אנפי זוטרי⁵¹ למעלה שנק' נער כו'), א"כ גם בנפש יש צמיחה מקטנות לגדלות ברוחני' שבה עצמ[ה] כמ"ש בוצין בוצין⁵² כו' וע"י צמיחת הנפש יצמח ממילא גם בחי' נר"נ ע"פ הגדלת הכלים דמוח ולב כו' (רק⁵³ ע"י גידול המוחין גשמיי' יבא יותר מן ההעלם לגילוי מצלם דנפש כו' שבנין הכלים קודם עד⁵⁴ שגידול החומר ממשיך לגילוי הצורה בחומר, אבל גידול הצורה קודם כמו לפי שכלו⁵⁵ כו' וז"ש אך בצלם⁵⁶ כו', ונמצא בקטנות הנפש הגם שכלול בה כל מה שעתיד לגדל זהו בהעלם גדול ביותר, משא"כ התכללות דכחות הנפש בעצ[מה] שהם בשלימות מציאותם רק שכלולים בעצם ואינם ניכרים במציאות בפ"ע שהרי הנפש עצמ[ה] תתפעל בתענוג ורצון [ו]שכל כו'). וכ"ז טעם ותירוץ לענין התכללות ב' כחות הפכיי' מנגדי' בעצ[ם] הנפש, משא"כ בכחות המתפשטי' באברי הגוף שא"א שישכון גם⁵⁷ בהתכללו' אחד ב' כחות הפכיי' מנגדי' כחסד ודין אוי"ר חדוה ומרירות יחד בלב אלא כל א' יש לו עת מיוחד בכלי הלב, וכן ב[ה]טבע של המוח בקרירות לא יסבול החמימות שבלב וכן להיפוך כו', והוא מצד התחלקות האברי' שבהן בא גילוי אור החיות בפירוד והתחלקות, אבל אין להם ערך ויחוס כלל לכחות הכלולי' בעצם הנפש לא מיני' כו' ע"כ ישכנו בנפש ב' מנגדים ממש עד שלא ימצאו במציאו' מנגדים כלל מטעם כל הנ"ל וד"ל.

[ד] והדוגמא מכ"ז יובן למשכיל למעלה מאחר שבצלם אלקים⁵⁸ עשה את האדם התחתון אע"פ שאין לו גוף⁵⁹ [ולא] כו' עכ"ז אמר על הכסא דמות⁶⁰ כמראה אדם כו', והוא כללות ע"ס דאצי' שהן בציור אדם חב"ד חג"ת [נה"י] כו' כידוע. וכללותם הראשון הוא בחי' הקו"ח שהוא מקור כל או"פ ומקיפים שבאים בהשתל' בב' בחי' דעיגולים ויושר כידוע. והנה כח, דבחי' אורות דע"ס הבאים בכלים כמו חכ' מוחא⁶¹ חסד דרועא ימינא⁶² וכה"ג, זהו כמו דמיון התפשטות הכחות של הנפש בכלים ואברי הגוף כנ"ל, וכמ"ש אי אנת תסתלק⁶³ מנייהו אשתארו כגופא בלא נשמתא כו' (הגם שיש שרש להתהוות הכלים קודם לשרש התהוות האורות כנ"ל) שמבואר למעלה שאין להם דמיון וערך כלל וכלל לגבי כחות הרוחני' הכלולים בעצ[ם] הנפש כו', כך אין ערוך כלל לאורות הנאצלים בכלים לגבי ע"ס הגנוזות⁶⁴ ונעלמות בעצמות המאציל ממש, לפי שאין זה רק בחי' התפשטו' ההארה וגילוי אור בעלמא מבחי' העלמם בעצמו' בדילוג ערך מאד כו', דהיינו שבעצמות המאציל אינם נק' בשם ע"ס במציאות ומהות כמ"ש ע"ס בלי מ"ה בלי מהות⁶⁵, וכמו משל שלהבת הקשורה בהעלם בגחלת⁶⁶ כו', כי כלולים בתכלית ההתכללות כנ"ל בעצ[ם] הנפש שה[י]א רוחני שא"א שיחולק לחלקים במציאות בפ"ע כו'. וע"כ מובן שאין שום התחלקות בע"ס הגנוזות וכלולים בעצמות, כי [עצמות] א"ס ב"ה פשוט בתכלית וגם כחות דע"ס כרצון ותענוג וחכמה ומדות כו' הכל כלולים במהו"ע ית' בתכלית הפשיטות [ו]בלי התחלקות כלל כו', ומה שבא בגילוי אור חכמה בכלי המוח ונק' חכמה מוחא כו' אין לו ערך לגבי עצם כח החכ' שבעצמות ממש דע"ז אמר לתבונתו אין מספר⁶⁷ שא"א שיבא בכלי ומדה ולא במציאות ומהות חכ' וכמ"ש חכים ולא בחכ'⁶⁸ ידיעא כלל כו', וכה"ג בשאר הספי' ומדות אמר לאו דאית לך צדק ידיעא⁶⁹ דאיהו דין כו' עד ולאו מכא"מ כלל, ומטעם הנ"ל כמשל כחות המתפשטי' בכלים שנק' מורכבים במציאות דבר מה לפי הגבלת הכלי כו', משא"כ כחות הכלולים בעצ[ם] הנפש שבלתי מוגבלים כלל כנ"ל⁷⁰. וע"כ יכול להיות שם התכללו' מב' הפכיי' מנגדיים ממש כמו חו"ג דיסוד המים שבמוח עם גבורה דאש כו', משא"כ באורות וכחות שמלובשי' בכלים ואברים שבגוף כו'. [oldpage_מ] וכך יובן ע"ד דוגמא למעלה שכל אורות דע"ס דאצי' בכלים הרי יש לכל אור כלי מיוחד בפ"ע כמו בחי' החסד במוח דחכ' ובחי' הגבורה במוח בינה בלב כו' וא"א שישכנו כא' חסד ודין כמו מים ואש יחד כו', משא"כ טרם שבאו האורות דע"ס בכלים רק כמו שהן כלולים בתכלית בעצ[מות] שם כלולים חו"ג כו' ב' הפכים בתכלית כאלו אינם במציאות ב' הפכים כלל מטעם הנ"ל וד"ל.

[ה] וכך הוא גם בכללות ההתחלקו' דג' חללי גלגלתא דחב"ד הנ"ל שכמו שהחכמה בעצ[מות] ממש אין שם בחי' התחלקות לג' אלה כלל (כמו שהנפש נק' נפש השכלית כנ"ל), כט, אדאין חכ' הכלולה בעצמות א"ס רק בחי' כח ומקור כל שפע [ו]אור דחכ' כמו כח המשכיל שכלול בעצ[ם] הנפש כו' (ועכ"ז הרי א' חכים כו' מבין ולא כו' וכמ"ש לתבונתו כו' רק שכלולים כאחד ממש מראש לסוף מבלי שימצאו במציאות כלל כו'). ועד"ז הוא עד רום המעלות גם בחב"ד דא"ק כו', ואע"פ שאין שם בחי' כלים דחב"ד כמו בז"א מ"מ שורש או"כ דז"א שם הוא⁷¹ כידוע דא"ק נק' אדם דבריאה⁷² בכלל וז"א נק' אדם דעשי' כו'. וכך הוא בכל פרטי האורות וכלים דאצי' שנאצלו מעצמות א"ס ב"ה שבא⁷³ בבחי' פני⁷⁴ אדם דבחי' יושר בכלל ובפרט כו', הרי מצד בחי' הכלים שעושי' בחי' התחלקות ימצא בהן ב' הפכים דחו"ג ומעלה ומטה כמו ראש ורגל כו' משא"כ ע"ס שבעצמות כנ"ל (וכנ"ל במשל התלבשות כחות הנפש באברים [כ]רצון ותענוג וחכ' ומדות שעכ"ז בצלם יתהלך איש כו', כך הוא למעלה באיש העליון כו' כמו ויתעצב אל לבו⁷⁵ כו' ולהיפך וינחם על הרעה⁷⁶ כו' הרי יש שינוי רצון מחסד לדין ומדין לחסד, וכתי' כי לא אדם הוא להנחם⁷⁷ כו', ושניהם אמת דבעצמות כלולים הכל כא' נאמר כי לא אדם כו' ובהתלבשותם בכלים יש שינוי דחו"ג מצד בחי' הכלים כו' כנ"ל וד"ל). וכ"ז מצד בחי' הקו"ח שנק' קו המדה⁷⁸ שמודד כל או"כ לבא בהשתלשלו' בבחי' עו"ע עד שכאו"א יש לו מקום [ו]מדריגה בפ"ע דוקא וע"כ הוא מקור כל או"פ⁷⁹ בכלי בכלל (ומקור המקיפי' הוא בעצמות א"ס שלפני הקו"ח כו' ובאמת גם הקו"ח מתעגל וחוזר⁸⁰ כו'), כי הקו"ח כלול מבחי' [חו"ג] שבעצמות א"ס ממש וע"כ יש בכחו לאכללא⁸¹ כו' להאיר אור החסד בכלי הגבו' כו' כמ"ש במ"א בוי"ו דוהנורא⁸² כו'). ובדרוש⁸³ דמי שם פה לאדם⁸⁴ כו' מבואר להיפך דמצד בחי' הכלים דוקא בא בחי' ההתכללות דבר והיפוכו ובראש וסוף עד שיש ברגל מה שאין בראש ומקבלים זה מזה כו', והוא העיקר הנק' אדם אדמה לעליון ממש שהוא מהו"ע ית' דלאו מכא"מ כלל כו'. ומפני זה הטעם הוא מה שאנו רואים שיש בקו"ח זה שנמשך מעצמות א"ס ממש לאכללא שמאלא כו' ולהחליף האור בכלי היפוכו כו'. וגם מבואר שם דהתכללות זאת שבבחי' הכלים גבוה יותר מהתכללו' דע"ס בעצמות שהגם שהן כלולים זה עם זה והיו לאחדים ממש מ"מ אין א' מקבל מזולתו עד שבאמצעות כולם יחד דוקא נק' מציאות א' כו', אבל בבחי' אדם אין לא' שלימות בלא זולתו כלל רק באמצעות חיבורם יחד נק' אדם כו' והיינו אדמה לעליון⁸⁵ ממש שהוא למעלה גם מע"ס הגנוזות כו', הרי כ"ז סתירה גמורה לכל ענין הנ"ל. הענין הוא דשניהם אמת דמצד בחי' ריבוי ההתחלקות שבא מצד הכלים דוקא כנ"ל, כט, בהרי [י]ש שינוי רצון ושכל ומדות מדבר להיפוכו כנ"ל זהו למטה הרבה מבחי' ע"ס הכלולים בעצמות שהוא כמו כחות הרוחני' הכלולים בנפש עצמ[ה] הנ"ל ששם נאמר כי לא אדם הוא להנחם בשינוי רצון וחכמה כו'. אבל מצד בחי' ההתכללו' אמיתי' דראש וסוף ודבר והיפוכו שיש בכלים, זהו הרבה יותר גדול במעלה מהתכללות דע"ס בעצמות עד שהוא דומה לעליון ממש שהוא אח"פ ממש (ומה שאנו אומרים יהי רצון⁸⁶ מלפניך שיכבשו כו' הרי יש שינוי רצון [מ]עצמות[ו] שהוא מלפניך ממש כו' אעפ"י שנא' כי לא אדם הוא להנחם כו', הענין הוא דגם שינוי רצון זה ה"ז בא דוקא מבחי' ההתכללו' שבכלים דאדם עד שישתנה מקור הרצון שבראש מצד סוף מעשה דנעוץ תחב"ס וסוב"ת⁸⁷ כמ"ש שם. וז"ש יה"ר מלפניך דוקא ששם הוא שרש ההתכללו' דאדם ע"כ בא השינוי בכלים דאדם להנחם מרצון לרצון היפוכו אע"פ שמצד עצמו לא אדם הוא להנחם וד"ל) (ושרש הענין ידוע שיש ג' מדרגות יש האמיתי ומיש זה האמיתי לבחי' אין ומאין ליש, ושרש יש מאין הוא ביש האמיתי, וז"ש אל דעות⁸⁸ כו', ודיעה העליונה שמיש האמיתי לאין נמצא דוקא בבחי' יש גמור דהיינו בחי' אדם בכלים שדומה לעליון ממש שלמעלה מבחי' אדם⁸⁹ אין של היש שהן ע"ס הכלולים בעצמות. ולכך האדם בעל בחירה ורודה ומושל בכל להיות[ו] דומה לעליון ממש שהוא בחי' יש האמיתי כמ"ש⁹⁰ בענין משיח דכתי' בי' וגבה מאד⁹¹ כנ"ל⁹², וזהו ההפרש בין מ"ה דמשה מה שמו ומה שם בנו⁹³ דמשיח כו' וד"ל).

[ו] והנה בדרך כלל יובן מכל הנ"ל דמצד בחי' הכלים מכלים שונים בא ריבוי ההתחלקות של המדרגות בריבוי אופנים שונים מאד כמו שאנו רואים בציור ניתוח האברים באדם מראשו לרגלו כו', שבא האור ושפע בדרך ירידה מלמעלה למטה בסדר והדרגה מעליון לתחתון והוא מה שנעשה בבחי' פנימי' וחיצוני' וחיצוניות דחיצוניות שנק' ראש תוך סוף ויורד ומשתלשל עד"ז עד בחי' חיצוניות דחיצוניות היותר אחרון מהכל כמו צפורן הרגל ושערות כו', ואם נעריך ערך הצפרנים ושערות לגבי בחי' ההתחלה וראש הכל שהוא המקור של הרצון וחכמה, לא ישוער שיכול לבוא בהשתלשלו' זה מזה. אך מצד ריבוי הכלים בהתחלקות פנימי' וחיצוניות דחיצוניות עד עקב הרגל יצמח גם המותרות דחיות הצפורן וכמו⁹⁴ יניקת השערות וכה"ג, לפי שהחיות שיוצאי' בהשתלשלו' בכחות האברים נבדל הפנימי' מן החיצוני' עד היותר חיצוני' כו'. וזהו הנק' בשם השתלשלו' דוקא כמו השלשלת⁹⁵ שטבעת התחתונה קשורה כט, גבעליונה בסופה וכן עליונה בעליונה הימנה וכמו משלשלין פירות⁹⁶ כו' [ש]זהו ענין דבר שהורד ממדריגה למדריגה מהעליון יותר עד התחתון יותר כו'. וכך הוא בענין השתלשלו' עו"ע דמקור הרצון ברצון ומרצון לשכל ומשכל למח' ולמדות כו' עד המעשה והתנועה ברגל שתלוי וקשור בתחילת מקור הרצון וחכ', וכ"ז ע"י ריבוי התחלקות הכלים לבד כו'. וכך יובן למעלה בכללות כל ההשתלשלו' דקו"ח הנ"ל שגם שהוא העליון יותר מכל היינו כמו השלשלת ממש שיורד ומשתלשל בבחי' עו"ע כאו"א על מקומו יבא אחוז וקשור בעליון הימנו זה תחת זה עד שנמשך למטה מטה [oldpage_מא] בסוף עולם העשי' (דעקב דא"ק מסתיים⁹⁷ בסוף העשי'⁹⁸ וראשו בראשית [ה]קו"ח כו'), וכ"ז רק מצד בחי' ריבוי הכלים מכלים שונים באצי' עצמו, עד שמזה נסתעף ונשתלשל משם בחי' הארה דהארה גם למטה מטה שהן ג' עולמות דבי"ע כידוע בע"ח שמבחי' למ"ד כלים דז"א⁹⁹ דאצי' להיותם בג' מדרגות ראש תוך סוף פנימי ואמצעי וחיצון כו', ע"כ מהם נעשה שורש ומקור להתהוות הג"ע¹⁰⁰ דבי"ע היינו שמבחי' יו"ד כלים הפנימיים נעשה בחי' נשמה לבריאה ומן האמצעי נעשה בחי' רוח ליצי' וחיצוניות נעשה נפש בעשי'. וכל עולם ועולם מג' עולמות אלו כלול מבי"ע¹⁰¹, דהיינו נר"ן ששרשם הכללי הוא בלמ"ד כלים דז"א כו' (וכמו נר"ן דכנ"י הרי גם בחי' נפש דעשי' כלול מנר"נ¹⁰² כו' וכמ"ש בראתיו יצרתיו אף עשיתיו¹⁰³ דקאי הכל בניצוץ א' שנברא וגם נוצר כו' וגם¹⁰⁴ בראת יצרת ונפחת¹⁰⁵ כו'¹⁰⁶ כידוע).

וביאור הענין הוא לפי שגם בבחי' עשי' בפו"מ יש מבחי' כמה מדרגות חלוקות ז[ו] למעלה מזו, כמו ההפרש בין יד לרגל שהרגל פעולתו בהילוך לבד והיד פעולתו במלאכה שיש בה חכמה כמו הציור והכתיבה לכתוב דבר שכל וחכמה או לרמז ברמז על עומק איזה שכל כו'. ונמצא יש בעשי' דיד עצמו חב"ד חג"ת נה"י שהן ג' מדרגות דאורות כמו השכל שבעשי' לציור ולכתיבה כו' וחסד הנשפע מן היד וגוף פעולת מלאכת היד, ולנגד זה ג' מיני כלים שהן ג' פרקין דיד, וכך הוא גם ברגל¹⁰⁷ ג' פרקין עד עקב הרגל בהילוך לבד, שכל זה אינו בא רק מצד חילוקי הכלים פנימי אמצעי חיצון כו', עד גם בחכ' שבראש יש ג' מדרגות דחב"ד חג"ת נה"י שהוא חכ' שבחכ' עצ[ם] השכל ומדות שבו להטות כלפי דין וחסד¹⁰⁸ חג"ת ונה"י שבו הוא מה שדן ע"פ שכלו למעשה, ויש לזה ג' מיני כלים וכלי פנימי הוא לחכ' עצמ[ה] ואמצעי למדות שבה וחיצוני' לנה"י שבה שהוא בחי' עשי' שבשכל כו', ואם לא ג' מיני כלים אלה לא הי' בא עצם כח השכל בהתחלקות פרטיות למדות ומעשה כלל. וכך עד"ז בכל כט, דאברי האדם מה שיורד האור ומשתלשל ממוחין למדות עד בחי' נה"י שבנה"י שהוא עקב הרגל וכה"ג עד שיתהווה גם בחי' חיצוניות דחיצוניות [כ]צפרנים ושערות בחי' מותרי השפע, כמו בגידי' ובשר ועצמות שהן ג' מיני כלים בגשמיות האברים שהעצמות כלים הפנימים והבשר כלים חיצונים כמ"ש עור ובשר תלבישני¹⁰⁹ והגידים הם כלים האמצעים המחברם כו' וד"ל. וכ"ז דמיון להבין למעלה בבחי' התחלקות ריבוי הכלים שמזה נסתעף ההשתלשלו' שיומשך השפע האלקי' להיות ג"ע¹¹⁰ בי"ע שהוא בא מבחי' התחלקות דלמ"ד כלים דז"א שהן בג' מדרגות דראש תוך סוף פנימי ואמצעי וחיצון כנ"ל. והענין הוא שגם שבחי' למ"ד כלים הללו הן רק בבחי' עשי' בכלל לגבי אורות דאצי' להיותם כמו ציור אברי האדם, הרי יש בהם ג' מדרגות דכלים פנימי ואמצעי וחיצון כו' ע"ד הנ"ל בעשי' שביד ורגל כו', שמג' אלה נעשה ג' מקוריי' לג' עולמות בי"ע, כלי הפנימי' דאצי' נעשה מקור לעולם הבריא' כו' כנ"ל עד שחיצוני' הכלים [דז"א] דאצי' נעשה מקור לכל עולם העשי' כנ"ל וד"ל.

[ז] וביאור ענין זה יובן ע"פ הנ"ל בג' מיני כלים לג' מיני אורות גם בחכ' שבראש כו', שבחי' חכ' שבעשי' [ש]נק' שכל שבעשי' [דאצי'] נעשה מקור לנשמות ומלאכים דעולם הבריאה דאימא מקננא¹¹¹ כו' בחי' נשמה שהוא התהוות החכ' וההשגה האלקי' המוגבלת בנשמות ומלאכים דבריאה מאין ליש כו', וזהו מבחי' כלים פנימי' דעשי' שבאצי'. ומבחי' אמצעות הכלים היינו מבחי' כלי המדות חג"ת דעשי' שבאצי' נעשה מקור להתהוות המדות דאוי"ר דמלאכי' ונשמות דעולם היצי' שהוא בחי' רוח כו'. ומבחי' חיצוני' הכלים דעשי' שבאצי' (שנק' עשי' דעשי' דאצי' או נה"י שבנה"י כו' כפרק הג' עקב דרגל להילוך וכעשי' שביד כנ"ל) שהוא בחי' סוף מעשה דעשי' דאצי' נעשה מקור להתהוות עולם העשי' כו' (וכנ"ל בג' מדרגות דיד ורגל). ועד"ז יש גם בכל עולם דבי"ע התכללות מג' מדרגות דבי"ע עד בחי' עשי' דסוף עולם העשי' כו' (שהוא בחי' מל' דמל' דעשי'¹¹² שנק' עקב ורגל בחי' רגלי השכינה¹¹³ כו', וכמ"ש והארץ הדום [רגלי¹¹⁴ כו', משום דגם בי"ס דעשי' יש ג' מדריגות הנ"ל, בג' מיני כלים רת"ס עד בחי' עשי' דעשי' שנק' הדום] רגלי כו').

ויובן זה בתוס' ביאור ע"ד אחר הידוע בשרש התהוות ג' עולמות בי"ע שהוא ג' מדרגות דמחדו"מ¹¹⁵ שהן נק' ג' לבושים פנימי ואמצעי וחיצון וכל א' כלול מג' אלה כו', שבחי' המח' הוא המקור ל[התהוות] עולם הבריאה והדבור מקור לעולם ל, אהיצי' והמעשה לעולם העשי' והן ענין למ"ד כלים דז"א שכלולים ג' אלה במדות ומוחין דז"א ומתפשטים למטה בשביל התהוות ג' עולמות הללו וכמ"ש לבושין תקינת לון¹¹⁶ כו' וכמ"ש במ"א. ויובן זה עד"מ באדם למטה שיש במח' עצמ[ה] ג' מדרגות דמחדו"מ¹¹⁷, היינו מח' דמח' שזהו כמו מחשבת שכל שחושבו בצירופי אותיות המח' כו' והדבור שבמח' שחושב מה שידבר כו' ומעשה שבמח' שחושב איך לעשות כו' (והוא ג"כ בחי' דמיון שבמח' כמו שמדמה במח' איזה ציור אות כו' כידוע), ובחי' ג' אלה במח' נק' כלים ראש תוך סוף. ועשי' שבמח' הוא למעלה ממח' שבדבור כו', כי הדיבור גם הוא כלול מג' אלה מח' שבדבור שמלובשת המחשבה באותיות שמדבר כו' ודבור שבדבור הוא גופי אותיות הדבור ועשי' שבדבור מה שמצוה בדבור לעשות (והוא עקימת שפתיו דהוא מעשה שבדבור) שהן ג"כ ג' כלים שבדבור ראש תוך סוף (נגד ג' מדרגות דחב"ד חג"ת נה"י שבדבור כו'). ועשי' שבדבור למעלה מן המעשה, ובמעשה עצמו יש ג' מדרגות מחשבה שבמעשה כמו החושב במעשה הציור ובנין או כתיבה שנק' שכל שבעשי' כנ"ל ודבור שבמעשה הוא בחי' מדות שבמעשה שהוא החשק לעשות דבר מה לטובתו ולשמור מהיפוכו כו' וגוף המעשה עצמ[ה] שנק' עשי' שבעשי' כו' שהוא האחרון מכולם ונק' סוף מעשה כו' וד"ל. וכך יובן בג' מדרגות דמחדו"מ למעלה אעפ"י שנא' כי לא מחשבותי¹¹⁸ [מחשבותיכם] כו', שמחדו"מ דאצי' נעשים מקורים לג' עולמות וכל א' כלול מג' כלים דמחדו"מ, והוא מה שע"ס דבריאה כלול מג' אלה עד עשי' [דבריאה, וכן ע"ס דיצירה כלול ממחדו"מ שהן בי"ע דיצירה עד עשי' דיצירה, אך בחי' עשי'] דעשי' שהוא מל' דמל' דעולם העשי' שנק' רגלי השכינה כנ"ל שזהו חיצוני' הכלים דמל' דעשי' שנא'¹¹⁹ הארץ הדום רגלי כו'. והוא בכנס"י בירור דעקבות משיחא¹²⁰ נשמות שברגלי השכינה בדור האחרון שזהו רק בחי' עשי' דעשי' היינו רק המעשה דמצוה מצד עצמו לבד כמו מעשה הצדקה דכתי' צדקה תרומם גוי¹²¹ כו' ובצדקה תכונני¹²² כו' לפי שנתחב"ס, וזהו עד דמטי רגלין ברגלין¹²³ כו' כידוע וד"ל.

[ח] והנה ידוע שאע"פ שענין ההשתלשלו' [oldpage_מב] בכלל הוא ענין הצמצום והירידה¹²⁴ האור מעילה לעלול במיעוט ל, באחר מיעוט מצמצום הראשון שבקו"ח עד צמצום היותר אחרון שהוא בחי' עשי' דעשי' (שהוא בחי' עקב דא"ק עד סוף¹²⁵ עולם העשי' כנ"ל), הנה עיקר הכוונה הי' בעצמות המאציל בירידה זו בשביל עלי', וירידה זו לצורך עלי' היתה שיהי' לו דירה בתחתונים כו' (היינו שיהי' בחי' ביטול היש לאין בכל המדרגות מראש לסוף עד נשמות ומלאכים דבי"ע כו'). וזהו עיקר בחי' הקו המדה שהוא הקו"ח הנ"ל שהוא הנותן מדה ושיעור לכל המשכות ושפע דאו"כ דאצי' כמה יהי' במציאות [יש] שהוא הכלים וכמה יהי' בחי' הביטול שלו לבחי' אין שהוא האור שזהו ענין אור בכלי¹²⁶ בכלל, שאם הי' ההארה יותר מכפי המדה מעט הי' בבחי' הביטול במציאות לגמרי כענין הושיט אצבעו¹²⁷ קטנה ביניהם ושרפן כו', וכך הוא גם עד רום המעלות בע"ס דאצי' ולמעלה כו' וז"ש בראשית ברא אלקים¹²⁸ דוקא כמ"ש במ"א. וזהו כללות ענין הצמצום דקו"ח שיומשך בבחי' גילוי אוב"כ דוקא והכל במדה לפי בחי' ההשתלשלו' ברוב הצמצומי' עד ג' עולמות דבי"ע שיש שם בחי' ביטול היש לאין ג"כ וכמ"ש והחיות רצוא ושוב¹²⁹ כו', ובא בחילוקי מדרגות בכלל מעולם העליון לעולם שלמטה הימנו, כמו בעולם הבריאה שם הביטול דנשמות ומלאכים בהתפעלו' וביטול פנימי יותר בהשגה ומוחי' דאור אימא כו', ובעולם היצי' בביטול במדות דאוי"ר שלמטה מביטול המוחי' כו', עד מלאכים דעשי' כאופנים וצבא השמים שהן משתחוים בבחי' הודאה¹³⁰ לבד כו'. ועד"ז יש כמה חילוקי מדריגות בכל עולם בכמה מיני אופנים שונים כמו ד' מחנות שכינה¹³¹ מחנה מיכאל בביטול דאהבה ותשוקה וכן פני ארי' להימין¹³² כו', ומחנה גבריאל הביטול [לאין] שלהם ביראה ופחד כו', וכן פני שור¹³³ כו'. ובכאו"א לפי מדריגתו בפרט יש לו מס"נ בהעלאת מ"ן באופן מיוחד, כמו גם במחנה מיכאל יש קפ"א¹³⁴ מדריגות שונות כו' כמ"ש בזהר פקודי¹³⁵. ויש עד"ז רבוא רבבות אלפים מדרגות שונות זה למטה מזה¹³⁶ במדריגת הביטול לאין האלקי כו' לפי ערך ריבוי ההשתל' בצמצומי' רבים כו'¹³⁷ עד צבא השמים בגלגלים וכה"ג שמקבלים מחיצוני' דחיצוני' דאופנים דעשי', גם הם משתחוים ואומרים שירה כו' כענין שמש בגבעון דום¹³⁸ כו' עד גם הע"ש דנוגה דעשי' שמקבלים מבחי' אחוריי' וחיצוני' דמ"ח צירופי' האחרונים דשם האלקי'¹³⁹ כו', גם בהם יש בחי' ביטול אין האלקי כמ"ש מלך אלקים על גוים¹⁴⁰ כו' וכן מי לא יראך¹⁴¹ ל, גמלך הגוים וכתי' יראו מה' כל הארץ¹⁴² כו', ואומר שירה כמו שרו של עשו¹⁴³ כו' וכמ"ש כל העמים תקעו כף¹⁴⁴ כו' וכן הבו לה' משפחות עמים¹⁴⁵ וכן הללו את ה'¹⁴⁶ כל גוים כו' וכה"ג רבות בכתובים. רק שעכ"ז הרי הן בבחי' תערובות טו"ר, ע"כ יש בהן ג"כ בחי' הפירוד לפרקים להגביה א"ע בחוצפא וגסות לומר כחי ועוצם ידי¹⁴⁷ כו' וכמו שר של מצרים שא' לי יאורי¹⁴⁸ ואני עשיתני כו' ובשרו של אדום או' אם תגביהי כנשר¹⁴⁹ כו'. ויש מהן למטה יותר שהן בבחי' פירוד ממש כמו סנחריב¹⁵⁰ כו' וכן נבוכדנצר שעשה עצמו אלק["ה¹⁵¹ ] כו', וגם הן באים לבחי' ביטול והכנעה כמו נבוכדנצר שהודה ושיבח כו' וכמ"ש כמצבייא עביד בחיל שמיא¹⁵² כו' וכן יתרו אמר עתה ידעתי¹⁵³ כי גדול ה' כו', ויש מהן שיודעים¹⁵⁴ את רבונם ומכוין¹⁵⁵ למרוד בו (כאנשי דור הפלגה¹⁵⁶ וכאנוש¹⁵⁷ ונמרוד¹⁵⁸ וכה"ג) ועכ"ז הכל יודעים את רבונם וקרו לי' אלקא דאלקיי'¹⁵⁹ כו' רק שאין רצונם בעבודה וביטול הגסות לגמרי כו'. ואמנם כ"ז אינו רק מצד בחי' צמצום והסתר אור האלקי ביותר כו' עד שיכולים להיות בבחי' פירוד גמור, וראי' שאם נגלה אור האלקי עליהם מעט ביותר מכפי צמצום האחרון ביותר אז מתבטלים לגמרי כו' כמו במחנה סנחריב שהשמיע ה' את הוד קולו¹⁶⁰ כו' וכן נ"נ נתבטל ממציאותו וכרע וסגיד¹⁶¹ לאלהה שמייא כו' בכמה מעשיות בכתובים ובנביאים כו' וד"ל.

[ט] והנה ידוע שזה ההסתר אור האלקי היותר אחרון שמתצמצם במ"ח צרופי' האחרונים דאלקים להיות מלך אלקים על גוים כו' הוא הנק' גלות השכינה בע"ש דק"נ שמשפיעים¹⁶² להם חיות והן בבחי' הפירוד ויש ודבר בפ"ע ואין בהם בחי' הביטול לאלקי' ואע"פ שיודעים את רבונם וקרו לי' אלקא דאלקיי' כו', וא"כ יש להפל[י]א למה יומשך להם אור ושפע האלקי' כו'. הענין הוא דבאמת לפי כוונת המאציל בירידה [ל]צורך עלי' דוקא שהוא בחי' הביטול לאין שזהו ענין הקה"מ¹⁶³ הנ"ל הרי לא יומשך גילוי אור האלקי רק בסט' ל, דדקדושה במלאכים ונשמות דג' עולמות בי"ע והכל לפי המדה דוקא כנ"ל, אבל בסט"א בהיכלות הקליפות שמוסתר שם האור האלקי בתכלית כנ"ל הרי ודאי לא יומשך ויגיע להם אליהם¹⁶⁴ האור האלקי כלל וכמ"ש וכבודי לאחר לא אתן¹⁶⁵ כו' וכמ"ש לא יגורך רע¹⁶⁶ כו' ותועבת ה' כל גבה לב¹⁶⁷ כו' (וכמו בנפש אדם רשע שפורק עומ"ש לגמרי והוא עושה כל רע במרד אין פחד אלקי' בלבו כלל כו' ואינו עושה תשובה לעולם ודאי לא יאיר בו גילוי אור האלקי כלל כמ"ש נר רשעים ידעך¹⁶⁸ כו') וע"כ נא' רם על כל גוים ה'¹⁶⁹ כו' שהוא רם ומתנשא ומסתלק מהם כו' וכן אמר גאה גאה¹⁷⁰ כו'. אך מה שנמשך ונשפע להם רוב שפע וברכה גשמיי' היינו כמ"ש משלם לשונאיו¹⁷¹ אל פניו להאבידו כו' וכן אמר בפרוח רשעים¹⁷² כו' כדי להשמידם כו' וכן אמר אם רעב שונאך¹⁷³ כו' שזהו מ"ש אשר שלט האדם¹⁷⁴ [באדם] כו' לרע לו כו', והוא לברר מהם כל חלק הטוב דקדושה שנפל בהן עי"ז דוקא, וזהו כללות ענין גלות השכינה בע' שרים¹⁷⁵ דק"נ כו' כידוע שזהו כל ענין ד' גליות¹⁷⁶ דד' מלכיות כו' וד"ל. אך עכ"ז יש להבין מאין יומשך להם אור ושפע רב הזה אחר שאור האלקי מוסתר בהם בתכלית דהיינו רק מחיצוניות [דחיצוני'] דכלים דמל' דעשי' כו', הענין הוא דבזמן הגלות נא' אלביש שמים קדרות¹⁷⁷ ושק אשים כסותם כו', פי' שמים העליונים הוא בחי' מקיפים העליונים שהן למעלה מבחי' או"פ בכלים דבחי' התיקון וכנ"ל במשל העלם כחות הנפש בעצמיות שלה שהם כלולים כא' בלי התחלקות עדיין בכלים כו', משא"כ כאשר תתפשט הנפש בכלי הגוף שכל אור מיוחד בכלי שלו כו'. וכך הוא למעלה בבחי' מקיפים דע"ס דאצי'¹⁷⁸ טרם שנמשכו בקו"ח להתצמצם בכלים מכלים שונים כו' שאין שם בחי' כלים כלל וע"כ שם הכל יכולים לקבל שפע גם מי שאינו ראוי כראוי כו', דהיינו גם היותר אחרונים בהשתלשלו' דקו"ח שהן היכלות דק"נ יכולים גם הם לקבל משם, דשם שוין היותר עליון עם היותר תחתון וכמ"ש [קמי'] כחשיכה כאורה¹⁷⁹ כו' וכן אמר קטן וגדול שם הוא¹⁸⁰ כו', מאחר שבחי' המקיפים העליונים הוא לא, אלמעלה מעלה מכל ההשתלשלו' דקו"ח ומקיף לכל כללות ההשתל' דקו"ח מראשו לסופו כא' ממש בשוה כו'. משא"כ בבחי' קו"ח שנמשך לירד בבחי' ההשתלשלו' להיות או"פ מוגבל [oldpage_מג] בכלים כפי קו המדה בגילוי אור מקרוב ולא מרחוק בהעלם כו' שאז לא יגיע האור רק כפי הראוי לפ"ע הגילוי בהשתלשלו' בד' עולמות אבי"ע בכל עולם ועולם כפי המדה [דשם] בבחי' הביטול לאין כו', וע"כ לא יבא האור רק בסט' דקדושה עכ"פ ולא בסט"א כלל שלא יוכל להיות שם גילוי אור האלקי כלל וכלל כנ"ל. אבל בבחי' העיגולים ומקיפים שהן בבחי' ההעלם מרחוק בבחי' סובב הכללי שלא יומשך משם גילוי אור בכלי כלל, שם הכל יכולים לקבל שלא כפי המדה כלל, והכל שוין גם מי שאינו ראוי כראוי כו', וז"ש אלביש שמים בחי' המקיפים קדרות וחושך להשפיע גם לע' שרים והוא לבוש שק כו', ונק' אהלי קדר¹⁸¹ כו' וד"ל.

וזהו להודיע כמה ארך אפים לפניו¹⁸² כו' כמו דורו של אנוש שהיו עובדים ע"ז וניזוני' בחסדו¹⁸³ כו', שמאריך אף לרשעים¹⁸⁴ כמו לצדיקים כו', ע"כ ביקש משה שלא תשרה שכינתו באוה"ע¹⁸⁵ כמ"ש ונפלינו אני ועמך¹⁸⁶ כו', משום ששם הכל יכולים לקבל כו' וראי' מבלעם שגם הוא אמר מחזה שדי יחזה¹⁸⁷ כו'. ויובן זה עד"מ גשמי בחבית מליאה שמוציאים ממנה דרך פי הברזא לכלים גדולים וקטנים אז ודאי לא ילך לאיבוד או בכלי מכוער כלל (רק השמרים ופסולת הנשאר באחרונה), אבל כשאין בה ברזא ועומדת בתהום ופתוחה מכל צד שנמשך ממנה מכל צד ודאי א"ש¹⁸⁸ ליציאת המים ממנה מכל צד שלא כפי המדה וגם בכלים מכוערים בלי דקדוק בזה כלל כו' והכל פונין לשם גם שאינו ראוי כראוי כו'. והנמשל מובן דקודם שירד האור בקו המדה הרי הכל יכולים לקבל כו', וזהו שגם דור אנוש היו ניזונין כו', וכך הוא בכל זמן גלות השכינה בע' שרים דכתיב אלביש שמים קדרות¹⁸⁹ כו' (ולע"ל יתגלה אור המקיף העליון דשמים ולא יולבש בקדרות (וכמו כיריעות שלמה¹⁹⁰ כו') ו[י]הי' להיפך שגם הגוים יעבדו שכם א'¹⁹¹ כו' כי גם הע' שרים דק"נ יקבלו בבחי' גילוי אור מקרוב כו' אשר לא היו יכולים לקבל כלל מבחי' או"פ מצד בחי' עוצם הצמצום כנ"ל. וכדוגמא זו הי' באברהם שנק' אב המון גוים¹⁹² שגייר לאוה"ע¹⁹³, וע"כ ביקש לו ישמעאל יחי' לפניך¹⁹⁴, שרצה שגם ישמעאל בחי' חסד דקליפה¹⁹⁵ ממותרי החסד דקדושה יעלה למעלה כו' לפי שהי' לא, במעין עוה"ב¹⁹⁶ כו', ואמנם השיבו ה' כי זה יהי' לע"ל [דוקא] לאחר בירור דעה"ד כו' אבל עכשיו ביצחק דוקא יקרא לך זרע¹⁹⁷ כו' (שזהו בחי' התיקון דיושר כו' וד"ל).

[י] וזהו כללות ענין גלות מצרים שהי' בבחי' ירידה וצמצום האור האלקי כ"כ להתלבש בלבוש שק דק"נ בשר של מצרים בבחי' גלות השכינה וכנ"ל וכמ"ש ליעקב אנכי ארד עמך מצרימה¹⁹⁸ כו' שירד[ה] שכינה עמו כידוע עד שיכול למרוד והוא מ"ש פרעה מי הוי'¹⁹⁹ אשר אשמע בקולו כו', והענין הוא כנ"ל דע"י ריבוי הצמצומי' דאור בכלי²⁰⁰ במיעוט אחר מיעוט לא הי' מגיע שום שפע האלקי' לחיצוני' כלל רק שבזמן הגלות הן מקבלים מבחי' המקיפים העליונים ששם הכל יכולים לקבל כנ"ל, וע"כ אין הקליפות חפצים לקבל מבחי' הכלים דא"פ דבחי' יושר דתיקון לפי שמשם לא יקבלו רק בחי' החיצוני' ביותר לפי שאין בהם בחי' הביטול ואינם רוצים בזה כי רצונם להיות בבחי' יש ודבר בפ"ע דוקא (וכאנשי הפלגה שאמרו ונעשה לנו שם²⁰¹ כו' כמ"ש במ"א), ע"כ אינם חפצים בהמשכות גילוי האור [ה]אלקי בכלים מכלים שונים כו' שהוא בקרוב שאז לא יגיע השפע אלקי' רק בסט' דקדושה כמלאכים ונשמות שהן בבחי' ביטול היש לאין כו' כנ"ל, אלא הן חפצים יותר בבחי' הארת אור המקיפים העליונים דבחי' עיגולים שהוא בבחי' ההעלם מרחוק ה' נראה עליהם כענין רם על כל גוים כו' שמשם יוכלו גם הם לקבל יניקה ושפע מטעם הנ"ל. וז"ש פרעה מי הוי' אשר כו', פי' שם הוי' הוא בחי' גילוי אוא"ס שבא באותיות הללו דשם הוי' מקרוב שהוא גילוי האור בכלי והן יו"ד צמצום²⁰² ה' התפשטות וי"ו המשכה כו', ודרך כלל היינו ע"ס דאצי' יו"ד בחכ'²⁰³ ה' בבינה וי"ו מדות כו', ובכללות יותר היינו ד' עולמות דאבי"ע יו"ד באצי'²⁰⁴ ה' בבריאה כו' עד ה' אחרונה בעשי', שבכ"ז לא יוכלו החיצונים לקבל שום יניקה כלל וכמ"ש וכבודי לאחר לא אתן כו'. וע"כ שם הוי' מובדל ומרומם מע"ש דק"נ כמ"ש רם על כל כו' לזה אמר פרעה מי הוי' כו' שלא ידע כלל משם הוי' זה, וגם אינו חפץ בגילוי אור אלקי מקרוב בבחי' כלי שצ"ל בבחי' ביטול עצמי²⁰⁵ והוא בבחי' הפירוד כו' ורצונו לקבל מבחי' מקיפים עליונים שלמעלה מגילוי האור באותיות דשם הוי' דאבי"ע כו' ע"כ אמר מי הוי' אשר אשמע בקולו לא ידעתי כו'. אך זה הי' כל ענין האותות והמופתים במצרים שידע[ו] משם הוי' דוקא וכמ"ש וידעו מצרים כי אני הוי'²⁰⁶ [דוקא] כו' וכמ"ש במ"א.

לא, גואע"פ שלפי סדר ההשתלשלו' דאבי"ע הרי אמר בע"ח דמעמד ומצב היכלות הקליפות²⁰⁷ הוא בין האו"פ דיושר ובין המקיפי' דעיגולי' אחוריהם אל המקיף ופניהם אל האו"פ כו' לפי שא"א להם להסתכל במקיפי' שלא יתבטלו ממציאותם לגמרי (כמו ענין התכלת שבציצית שמסמא עיני החיצונים²⁰⁸ כידוע) וזהו לכאו' היפך ענין הנ"ל. הענין הוא דגם לפי סדר ההשתל' דקו"ח באבי"ע יש להם קצת יניקה מחיצוני' הכלים דמל' דעשי' להיותם לפרקים בבחי' ביטול והתכללות וקרו לי' אלקא דאלקייא כמו בלעם שאמר לא אוכל לעשות²⁰⁹ כו' וכנ"נ כנ"ל אע"פ שאינו כביטול המלאכים כו', שהרי ע"ש אומרי' שירה ואינם בעלי בחירה למרוד לגמרי לפי שהם כמו הגרזן [ביד החוצב]²¹⁰ כו' וכמ"ש הנה ה' רוכב על עב קל ובא מצרים²¹¹ כו', ע"כ²¹² יש להם קצת יניקה מאלקות רק שהוא מעט מזעיר מצומצם מאד כו', לזאת גם שירד האור האלקי בריבוי הצמצומי' עד למטה מטה בעשי' דעשי' יש להם אחיזה שם מעט וע"כ פניהם אל האו"פ לקבל חיותם ויניקתם מחיצוני' הכלים דעשי' דעשי' כו' בקצה האחרון שלזה הם בבחי' יש ופירוד אבל אינו יכול למרוד לגמרי כנ"ל וא"א להם לקבל מן המקיף כלל מטעם הנ"ל. אבל בזמן הגלות כתיב אלביש שמים קדרות אז הן מקבלים מבחי' המקיף דוקא, משום דנתלבש המקיף להיות בקדרות דלבוש שק להשפיע לע"ש למטה, מפני שאז הוא באופן ששוה לפניו הכל שאינו ראוי כראוי מצד בחי' עוצם הרוממות ביותר (כמשי"ת בסמוך בענין השינה) אז הן מקבלים בתוס' עילוי רב וגם כמו שהן בבחי' פירוד גמור בחוצפא והתנשאות לומר לי יאורי כו' וכמ"ש מי הוי' לא ידעתי כו' להיותו מקבל²¹³ משם הוי' [כו'].

[יא] והנה להבין זה בתוס' ביאור יש להקדים [בשרש] ענין הגלות שנמשל בב' ענינים א' בבחי' שינה כמו עורה למה תישן ה' והב' בבחי' עיבור²¹⁴ כמ"ש אפי' בשעה שאתה מתמלא עליהם עברה כאשה עוברה יהי' כל צרכיהם²¹⁵ לפניך וכמ"ש כמו הרה תקריב ללדת²¹⁶ כו', שהגאולה נק' לידה²¹⁷ והגלות נק' עיבור כו', והכל ענין א' דהיינו עד"מ בעיבור הולד בבטן אמו שמקופל ראשו בין ברכיו²¹⁸ תלת כלילן גו תלת²¹⁹ כו' שבחי' המוחין שלו בתכלית ההעלם בתוך העלם [oldpage_מד] שהוא רק²²⁰ בבחי' נה"י שבו בלבד כו' ([ו]אוכל מה שאמו אוכלת²²¹ כו') כי נסתלק[ו] כל בחי' כחות הנפש בעצמות הנפש שכל ומדות שבו ולא נשאר בגילוי רק בחי' נו"ה שנק' ברכים (ונחשב גם זה כירך לא, דאמו²²² בכיסוי והעלם גדול). אך בזה עצמו יש יתרון מעלה²²³ גדולה והוא מה שנתעלו הכחות הפנימי' דמוחין ומדות בעצמות הנפש שלמעלה מהגבלת הכלים דמוחין חו"ב²²⁴ כו', וז"ש מלמדין אותו כל התורה²²⁵ כו' וכתיב מי יתנני כירחי קדם²²⁶ כו' להיותו אז גדול בגדלות עליונה²²⁷ המקיפי' דיחידה שנכללו ונתעלו בה בחי' נר"ן כו' שהוא נעלה הרבה מכל בחי' גדלות המוחין דזקן שקנה חכמה²²⁸ בהיותו בן ע'²²⁹ כו'. וכך הוא ענין הב' דבחי' שינה שמסתלקים כל המוחין ומדות למעלה בעצמות הנפש דבחי' יחידה כו' ולא נשאר בגילוי רק אור רושם בעלמא בלב ואברים כמו הנשימה בדפק שבלב כו' ותנועה חיצוני' שבאברים כו', ויש בזה יתרון מעלה למוחין ומדות כו' במה שנתעלו ונכללו במקורם מקור השכל ומקור המדות כו' שזהו בחי' עלי' גדולה לשכל ורצון ומדות הרבה יותר מכמו שהן בגילוי אור למטה בכלים המגבילים [ב]מוח ולב כו', הגם שיגדלו בגדלות ביותר אין להם ערך כלל כמו שהן כלולים בעצמות הנפש ממש שהן שם בלי צמצום והגבלה כלל ובעילוי היותר עליון כו' עד שנחשב ירידתם בכלים בבחי' שפלות וצמצום גדול בשינוי המהות לגמרי כו', וכנ"ל בענין כחות הנפש כמו שהן כלולים בעצמות שנעלה הרבה מכמו שהן מתפשטים באברי הגוף כו' וד"ל. והנמשל מב' ענינים אלו בחי' עיבור ובחי' שינה יובן למעלה בענין הגלות דודאי זהו בחי' הסתלקות אור ומוחין עליונים וגם מדות דאצי' וכמ"ש בזהר דקוב"ה בגלותא אסתלק לעילא²³⁰ כו'²³¹ וכמ"ש אסתיר פני ביום ההוא²³² כו', פי' לעילא לעילא היינו עד"מ בשינה שנכללים חב"ד ומדות בעצמות הנפש ממש כך נתעלו כח חו"ב ורצון ומדות העליונים בעצמות המאציל ממש שזהו בחי' עלי' גדולה שהן כלולים שם בבחי' א"ס ממש למעלה מהגבלת הכלים כו' כמו קודם שנאצלו כו' ואין ערוך כלל לגילוי אור דכח"ב וחג"ת בכלים הנאצלי' הגם שיהי' בגדלות המוחין כו' לגבי עצם מקורן ושרשן כמו שהן כלולים בעצמות ממש וכנ"ל במשל כחות הנפש הכלולים בעצמות כו', וזהו יתרון מעלה דבחי' שינה ועיבור הגם דתלת כלילן גו תלת כו' שהמוחין בהעלם גדול אבל העלם זה הוא עילוי גדול בעצמות ממש וד"ל. וזהו שרש ענין הגלות שמצד עוצם הרוממות והעילוי דמוחין ומדות כו' בעצמות ממש יכולים הכל לקבל גם היותר תחתון כמו היותר עליון בשוה ממש, כי שוין שם הראש וסוף, להיותו נבדל בערך מכל ההשתל' דקו"ח שבא בגילוי אור בכלי כו' כנ"ל, ולכך גם קליפה דפרעה יוכל לקבל שם וע"כ אמר מי הוי' כו' אשר אשמע בקולו כו', כי שרש פרעה לב, אמקבל בזמה"ג מבחי' המקיף העליון ביותר שנכללו שם כל האורות שבהשתל' לפי שאינו בא בגדר השתלשלו' והתחלקות בכלי כלל להיותם כלולים בעצמות ממש, הרי אז גם הוא מקבל מלמעלה משם הוי' שהוא רק גילוי האותיות²³³ דחו"ב ומדות בכלים כו', ולכך אמר לא ידעתי את הוי' שאינו מכיר ומשיג אותו כלל להיותו מקבל [מ]למעלה ממנו כו' לפי שבזמה"ג שנק' שינה או עיבור כנ"ל שאז נאמר אלביש שמים קדרות כו' כנ"ל וד"ל. וזהו כל ענין הפירוד ומרד דע' שרים בזמן הגלות דוקא לפי שחפצ[י]ם יותר בהסתלקו' האורות במאציל עצמו שמשם יוכלו גם הם לקבל ברכה ושפע יניקה אף בהיותם בבחי' הפירוד ממש, משום דשם הוא למעלה מבחי' גילוי האור בכלי מקרוב כו' רק מרחוק כו' ואינם חפצים כלל בבחי' התיקון [ד]בחי' גילוי האור בכלים מכלים שונים ע"י קו המדה כנ"ל שאז לא יגיע אליהם שפע האלקי' כלל להיותם בבחי' הפירוד ממש כו' לא יוכלו לקבל רק מעט מזעיר בחיצוני' דחיצוני' לבד כנ"ל (וזה הי' כוונת בונ[י] המגדל ראשו בשמים²³⁴ בבחי' [מקיפים] שיוכלו להיות בבחי' פירוד ויקבלו גם הם כו', והוא מ"ש ונעשה לנו שם כו' דהיינו שם דמקיף שאינו בא בכלי כלל. וכן הנפילים אשר היו בארץ²³⁵ אשר מעולם אנשי השם, רצונם²³⁶ הם להיות בבחי' הפירוד [ו]לקבל שפע האלקי' מטעם הנ"ל²³⁷ וד"ל.

[יב] וזהו ויאמר מלך מצרים למילדות העבריות כו', דהנה ידוע שהאותיות נק' בשם כלים²³⁸, דפי' אות לשון אתא תרגום בא²³⁹ כמו אתא בקר²⁴⁰ כו' והוא מה שבא מבחי' ההעלם הפשוט לגילוי נק' אות (וגם נק' ע"ש האות²⁴¹ וציון וסימן ועד כו' כמו אות היא ביני²⁴² כו' וכמו והיו לאותות²⁴³ כו' שזהו הוראה על דבר הפנימי ועצמי לזכרון אות ברית עולם כו' כציון המצויינת²⁴⁴ כו'). וכידוע שיש ג'²⁴⁵ מיני כלים, כלים פנימי' שהן בחי' כלי קיבול לפנימי' ועצמיות, וכלים חיצונים שהן רק המביאים את ההעלם לגילוי אור ושפע מעליון לתחתון כו', והן ב' מיני אותיות דמח' ודבור כו', דאותיות המח' שרשם במהות ועצמות הנפש שהן כ"ב אותיות הקבועים בנפש²⁴⁶ ממש שנק' אותיות עצמיים ממש שבהן כל עצמיות הנפש כלולה שמורין על העצם ופנימי' כמו שהוא ממש ולא שהן בשביל המשכה ושפע, וכמו שם העצם וכצלם אדם שהוא בחי' צורה עצמיות כו' וזהו נק' כלים פנימי'. וכמו"כ למעלה הוא ענין ובחי' האותיות עצמיי' שבעצמות ומהות א"ס ב"ה שאמר ע"ז גליף גליפו בטה"ע²⁴⁷ לב, בחקיקת האותיות עצמיי' שבהן כלול כל בחי' הפנימי' ועצמיות דא"ס ב"ה שנק' שם העצם כו', ואותיות הללו שרשם של נש"י שעלו במחשבה²⁴⁸ בבחי' אותיות עצמיי' (שנק' אות ע"ש הפנימי' כמו אות הוא ביני כו' ולכך נק' ציון המצויינת²⁴⁹ כו'²⁵⁰, כאותיות החותם החקוק בעצם כמ"ש שימני כחותם על לבך²⁵¹ כו' (כמ"ש במ"א בענין זאת חקת התורה²⁵² כו' שמשם שרש אותיות התורה ג"כ, וזהו ענין זה ספר תולדות אדם²⁵³ כללו' נש"י שחקוקי' באותיות עצמיי' ונק' ישראל לי ראש²⁵⁴ והוא ג"כ ענין ס"ר אותיות דתושב"כ²⁵⁵ שנק' ספר תולדות אדם דג' קשרים הן²⁵⁶ ישראל מתקשראין באורייתא ואורייתא כו' וכמ"ש אז ראה ויספרה²⁵⁷ כו' שהן בג' דברים בספר²⁵⁸ וסופר וסיפור כו' הכינה באותיות המח' העצמיי' וגם חקרה באותיות הדבור ואח"כ ויאמר לאדם שהן כנ"י בתו"מ בבחי' יושר דתיקון אורות בכלים דוקא הן יראת ה'²⁵⁹ היא חכמה כו'). ובחי' כלים החיצונים הן אותיות שבאים בשביל המשכה ושפע גילוי אור מן ההעלם לחבר העליון בתחתון כאותיות המח' שמגלים אור הרצון והשכל או המדות שבלב בכמה אופנים שונים ובלתי האותיות לא הי' נמשך גילוי האור מן ההעלם, וכמו אותיות הכתב ואותיות הדבור שהן בבחי' בליטה לחוץ כך יש גם במחשבה [oldpage_מה] בחי' אותיות שמגלים אור השכל והרצון ותענוג שמגבילים אותו ומביאים להתחבר למטה כמו מאותיות הרצון לשכל ומן אותיות השכל בא למדות וכן אותיות המדות למחשבה להרהר במח' מה שחפץ וחושק בלבו כמו שאותיות המח' [י]בא לחשוק בלבו כנ"ל. ודרך כלל הנה יובן עכ"פ שהאותיות נק' כלים שבהן מתחלק האור הפשוט לחלקים מוגבלים, ע"ד דוגמא הנה אור האהבה ותשוקה שבלב האדם הרי היא פשוטה ותקועה בלב בבחי' כח רוחני בלתי מתחלק לחלקים כלל וכלל ומיד שבא לכלל הרהור ומח' במוח שנק' הרהורי לבו שמהרהר וחושב לאות[ה] האהבה ותשוקה במחשבתו הרי נמשך אור אהבה ותשוקה זו הרוחני' הפשוטה ומתחלקת לחלקי' רבים ושונים דהיינו לכמה מיני המשכות רבות מחולקות בכמה מיני אופנים שונים שהן אופני צירופי אותיות המח' והרהור שמהרהר וחושב באהבה זו כו'. ונמצא שצירופי אותיות דמח' והרהור הללו נעשים בחי' כלים רבים להכיל אור האהבה הפשוטה שהיתה תחלה בכמה חל[ו]קי אופנים שונים כו' כמים הפשוטים שנמשכים בכלים רבים כו'. וזהו ענין הכלים שהוא ענין א' עם האותיות, וכללותם הוא רק ענין א' והוא מה שמביאים לאור הפשוט לחלק אותו לחלקים רבים ולהיות בכמה מיני המשכות לב, גוהתפשטות רבות [ו]בכמה מיני אופני' שונים כו', וזהו פי' אות לשון אתא בקר כו' שההעלם הפשוט בא לידי גילוי כנ"ל (אך יש בזה ב' מדרגות כלים פנימי' וכלים חיצונים שהן ב' מיני אותיות הנ"ל אותיות עצמיי' ואותיות שעל ידן יבא האור הפשוט לחלקים כו' ולהתחבר מעליון לתחתון כו' כנ"ל, והוא ההפרש בין אותיות וכלים דתורה וישראל שעלו בפנימיות ועצמיות לאותיות וכלים חיצונים דרצון וחכמה דמע"ב כו' וד"ל). וכמו"כ כאשר אור השכל הרוחני הפשוט בא להתחלקות אותיות המח' בצירופי' רבים ושונים או אור הרצון ותענוג הפשוט שמורכבי' גם הן באותיות כו'), והנה מוכרח לומר שיש כח עליון ביותר שהוא במקור המדות או השכל שהוא הכח המוציא את האותיות הנ"ל שיוכל לבא מן ההעלם דאור האהבה ושכל הפשוט לידי גילוי והוא להיות המשכות והתהוות האותיות מן המדות דאוי"ר שבלב או מן השכל הרוחני שבמוח יש ודאי איזה כח ומקור שבאמצעותו יתהוו האותיות הללו (והוא בחי' מקור²⁶⁰ השכל עצמו שמיד שיוציא לגילוי השכל מן העלם השכל יוציא עמו גם בחי' אותיות שלו שהוא מה שיבוא על ידו אור גילוי שכל זה בצירופי אותיות מח' ודבור, וכמו שאנו רואים שמיד שישכיל אדם איזה שכל מיד יולד בו בחי' האותיות והוא [מה] שיביאו לשכל זה בגילוי אותיות המח' ודבור נק' אותיות השכל, וכן בהרהורי לבו באוי"ר שבלב יש בחי' מקור²⁶¹ המוליד לבחי' אותיות המח' והרהור זה ממקור האהוי"ר כו', דאל"כ לא הי' אור פשוט ורוחני מתפשט ונמשך לחלקים דאותיות כלל, כי מצד עצם האור הרי הוא פשוט ורוחני בלתי מתחלק כלל וד"ל.

[יג] וזהו הנק' מיילדות העבריות, פי' עד"מ הולד הנולד מבטן אמו שבא מן ההעלם לגילוי לחוץ הרי יש מיילדת שממשיכו ומביאו שיצא מן ההעלם לגילוי ונק' מיילדת, כך יובן ברוחניות בבחי' תולדות האותיות שהתהוות שלהם הוא מן ההעלם דאור הפשוט לגילוי כנ"ל, זהו כולד הנולד כו' נק' עבריות (שהן נש"י וכמו אותיות התורה שהן נולדים בבחי' גילוי אותיות מח' עליונה שנק' כלים פנימי' דייקא והן אותיות עצמיי' וכמ"ש בזהר ע"פ בעבר הנהר כו' ההוא נהר דאשתמודע²⁶² כו' שהוא למעלה הרבה מאותיות המח' דבינה שנק' אותיות וכלים חיצונים בשביל שפע והמשכה לבד כנ"ל), והמיילדות את בחי' העבריות הללו הוא בחי' כח עליון המקשר ומביא וממשיך את אור הפשוט דשכל ומדות לבא לבחי' אותיות דמח' כנ"ל, והוא בחי' הכח ומקור להתהוות הכלים שהן האותיות כו', והוא כח [ו]מקור המולידי' וממשיכים את התהוות האותיות שיבואו מן לב, דההעלם לבחי' גילוי להיות כלי לאור בכמה אופנים שונים כנ"ל וד"ל. וע"כ נק' מיילדות העבריות שמולידים לאותיות פנימי' שנק' עבריות להיות בבחי' התיקון ברבוי הכלים מכלים שונים לאורות שנק' אדם דיושר כו' והיינו ב' מיני אותיות דמח' ודבור (כמ"ש למעלה בענין מי שם פה לאדם²⁶³ כו'). והנה ידוע בענין ג' קשרים ישראל ואוריי' כו' שהן בב' מדרגות דסתים וגליא והן כמו ב' מיני אותיות דמח' ודבור כו' והיינו כמו שנש"י עלו במח' הקדומה בבחי' פנימי' ועצמיי' והן²⁶⁴ בחי' סתים וכן האותיות דתורה הקדומה כו' שמתקשרא' בעצמות א"ס ב"ה סדכ"ס כו', וע"כ גם בריא'²⁶⁵ אותן הנשמות בגופים למטה שהן ת"ר אלף שעמדו במ"ת²⁶⁶ כו' נעשים בחי' כלים פנימי' לקבלת אותיות התורה די' הדברות בבחי' גילוי אור בדבור בפה כו' גם לדורות הבאים עד ימוהמ"ש, שכנ"י הן בחי' כלים ממש בבחי' אדם לקבלת התומ"צ שנק' מצות ה'²⁶⁷ ממש כמו שאו' אשר קדשנו²⁶⁸ במצותיו ממש כו' בבחי' ביטול פנימי מיש לאין כו', שאין זה הכח דכלים בזולתם כלל לפי שבאור פניך ממש נתת לנו²⁶⁹ תורת חיים כו' ואנו או' נותן התורה לשון הוה²⁷⁰ לפי שדבריו חיים וקיימים²⁷¹ וכמאמר מה להלן באימה²⁷² כו' (וזהו אז ראה ויספרה בספר וסופר כו' כנ"ל).

והנה מבואר למעלה דבזמן הגלות שנק' שינה או עיבור כו' שהוא הסתלקות האורות במקורא דכולא²⁷³ כו', אז יכולים גם החיצוני' לקבל יניקה מבחי' מקיף הכללי כו', וע"כ אין החיצוני' חפצים כלל בבחי' גילוי האורות בכלים מכלים שונים כו' שזהו בחי' התיקון דאורות בכלים שהן האותיות דמח' ודבור כו', מפני שמבחי' כלים דאורות שיאיר אור האלקי בגילוי לא יוכלו לקבל רק התמצית וחיצוניות לבד כנ"ל. ולזאת התחכם פרעה מלך מצרים שהוא בחי' כתר דקליפה²⁷⁴ פרעה העליון שבבחי' עורף ואחוריים דכתר עליון כו' למיילדות העבריות שהן אותם שרשים וכחות העליונים המיילדות את התהוות המשכות האותיות והכלים פנימי' שנק' עבריות כו' ואפי' ב"ז²⁷⁵ הוא והמתן אותו כו' לפי שאינו רוצה שיבוא האור העליון בבחי' כלי כלל מטעם הנ"ל וד"ל (ומה גם שידע פרעה שישראל הן בחי' כלים פנימי' לקבלת תו"מ למעלה שעי"ז לא יגיע לו שום שפע ולא עוד אלא שיוציאו ממנו כל הטוב כו'). וזהו ויאמר מלך מצרים למילדות העבריות אשר שם האחת שפרה כו', והוא ב' מיני מיילדות לאותיות המח' ואותיות הדבור להיות בחי'²⁷⁶ מן ההעלם לגילוי כנ"ל, וזהו שם האחת שפרה וארז"ל שמשפרת את הולד, ושם השנית פועה²⁷⁷ שפועה (מדברת²⁷⁸ ) עם הולד כו', לג, אוכללות הענין היינו ענין ב' ההי"ן דשם הוי' ה"א ראשונה דבחי' אותיות המח' דבינה זהו שם הא' שפרה כו', וה"א אחרונה דש' הוי' בחי' אותיות הדבור זהו שם השנית פועה²⁷⁹ שמדברת עם הולד כו' והיינו בחי' בינה ומל' תרין נוק' כו' והיינו ב' מיני עלמין, עלמין דאתכסיין ועלמין דאתגליין²⁸⁰ וכמ"ש ברוך ה' אלקי ישראל²⁸¹ דוקא מן העולם ועד [oldpage_מו] העולם דפי' עולם הוא בחי' כלי המגביל בו"ק מעלה ומטה וד' סטרין, והן בב' מדרגות דאותיות הנק' כלים כנ"ל שהן מגבילים לאורות²⁸² דחכ' ומדות עליונות, והן ב' מיני אותיות [אותיות] דמח' בהעלם ואותיות דדבור בגילוי כו', והיינו ענין ב' [ה]מיילדות העבריות בכלל אשר שם הא' שפרה כו' וד"ל.

[יד] ולהבין ביאור הדברים, הנה להבין ענין עלמין סתימין הנ"ל יש להקדים [ענין] מארז"ל עתיד הקב"ה להנחיל²⁸³ לכל צדיק וצדיק ש"י עולמות כמ"ש להנחיל אוהבי יש²⁸⁵, ובזהר א' שהן ת' עלמין²⁸⁴ דכסופין²⁸⁶ שהן ענין ד' מאות שקל כסף²⁸⁷ עובר לסוחר כו'. וביאור זה הנה יש להקדים הידוע שיש ב' מיני עונג א' עונג המורגש והוא עונג המורכב, והב' עונג הפשוט שהוא עונג הנעלם, והענין הוא דבחכ' יש ג"כ ב' מדרגות כאלה א' [החכמה] שבבחי' אין והעלם שנק' ח"ס תעלומות חכ'²⁸⁸ ונק' שכל הנעלם מכל רעיון²⁸⁹ שכל מופלא²⁹⁰ בבחי' פלא דאין שבלתי יכול לבוא לגילוי אור מציאות שכל וחכמה עדיין כמ"ש והחכ' מאין²⁹¹ כמו שהיא בבחי' אין דכתר כו' ונק' כח מ"ה דחכ'²⁹² כמו מה פשפשת²⁹³ כו' כידוע, ושם נמשך בחי' העונג הנעלם שהוא עונג הפשוט בלתי מורכב בדבר מה [ו]בלתי מורגש כלל והוא הנק' עדן סתימאה²⁹⁴ דעין לא ראתה²⁹⁵ בהשגה [ד]חכ' רק בעוה"ב יתגלה, והוא בחי' תענוג הפשוט שבעצמות א"ס ב"ה שנק' בחי' שעשועי' העצמי'²⁹⁶ שבח"ע דתורה הקדומה וכמ"ש ואהי' אצלו²⁹⁷ כו' שעשועים וכן אני תורתך שעשעתי²⁹⁸ כו' וכן לנשמות בעוה"ב יקבלו משעשועים דפנימי' התורה וכמ"ש ושעשועי את בנ"א²⁹⁹ כו'. ואפס קצהו מאיר בכל שבת לנשמות בג"ע כו' כידוע אך שהן באים לזה בבחי' עלי' וביטול במציאות ממש וכמ"ש והי' מדי חדש ושבת³⁰⁰ כו' להשתחוות לפני ה' כו'. וכדוגמא זו הי' בכמה לג, בנשמות שנסתלקו מעוצם הפלא' ערך העונג האלקי העליון המופלא כזה שזהו כמו ענין מיתת נשיקין ע"פ ה' כמשה³⁰¹ והיינו כמו ג' סבות שנסתלקו³⁰² באדר"ז³⁰³ וכה"ג וד"ל. והב' בחי' חכמה שמאין תמצא בבחי' יש להיות בגילוי אור עכ"פ עד שיבא לכלל השגה ותפיסא בבינה שזהו מאין ליש ממש כידוע, וזהו ענין נהר שיוצא מעדן³⁰⁴ סתימאה הנ"ל שהוא גילוי אור עונג המורגש בשכל והשגה שנק' עונג המורכב שמורכב בדבר מה והוא באופן ההשגה אלקי' בטוב טעם כמ"ש טעמו וראו³⁰⁵ כו', עד"מ אדם שמשיג בשכלו דבר חכמה יתענג בה במורגש דוקא והוא שטועם טעם ועונג גדול, וכל שמשיג[ו] יותר, יותר [י]רגיש העונג כו' (אבל בשכל המופלא מן ההשגה לגמרי לא יתענג כלל במורגש מאחר שאינו משיגו ותופסו ממה יתפעל בתענוג, אע"פ שהוא חכ' ושכל נפלא ביותר, אין התפעלות העונג באה במורגש כלל ממנו רק בבחי' ההעלם ומקיף לבד כמו שבתענוג בהעלם בחכמה הנעלמה שבבחי' אין כנ"ל). וזהו ענין התענוג האלקי הבא במורגש לנשמות בג"ע שנהנין מזיו השכינה שהוא עונג המורכב בתוך כלי השגתם האלקי' בכאו"א לפי ערכו כו', שבודאי אין ערוך כלל וכלל לעונג אלקי זה הבא בצמצום כלי ההשגה לגבי עצם אור התענוג הפשוט שבח"ע שנק' ח"ס שבבחי' אין האלקי ממש הנ"ל.

אך א"כ יש להבין דהלא ידוע דעצמות א"ס ב"ה נק' סדכ"ס³⁰⁶ דלית מח' תפיסא בי' כלל³⁰⁷ אפי' מח' סתימאה³⁰⁸, ומאחר שאינו נתפס בשום השגה ושכל כלל איך יוכלו להתענג על ה' במורגש כנשמות שנהנין מזיו כו', שהרי אין התפעלות התענוג במורגש בא רק בהשגה ותפיסא דוקא כנ"ל וכתיב אז תתענג על ה'³⁰⁹ כו' שמשמעו שהתענוג והדביקות הוא בעצמות א"ס ממש וכמ"ש לדבקה בו³¹⁰ ממש ואין דביקות אמיתית רק ע"י התפעלות הנפש בתענוג מורגש בעונג האלקי עד כלותה כו' כמו נכספה וגם כלתה נפשי³¹¹ כו' [ו]בתענוג שבהשג' א"א להשיג ולידבק בזה לעצמות א"ס דלית מח' תפיסא בי' כלל. אלא צריך לומר שכדי שיוכלו הנשמות לדבקה בו ית' ממש שזהו דוקא בתענוג הפשוט ועצמי שאינו מורכב בהשגה כלל כנ"ל, הוצרך להיות בחי' ירידה והמשכה מעצמות התענוג הפשוט העליון שנק' לג, גשעשועים העצמי' כו' לבא בבחי' התגלות דוקא בהשגה ותפיסא לנשמות שיוכלו להתענג בה' [ב]תענוג מורגש כמו שיתענגו בשכל והשגה שנק' עונג מורגש ממש, והרי מבחי' העלם עצמות התענוג וחכ' דבחי' אין ממש הוא עצמו שירד ובא למטה בהתלבשות בלבוש דשכל והשגה דוקא עד שיהנו ויתענגו כמו בעונג מורגש (כמו ישבעו ויתענגו מטובך³¹² כו' שבשבת יורד עונג הנעלם ובא בהתלבשות בבחי' עונג מורגש וכמ"ש וקראת לשבת ענג³¹³ וכמו עונג המאכלי' דשבת, וז"ש אז תתענג על ה' צלותא דשבת³¹⁴ שבזה יתרון מעלתו מכל עונג האלקי שמורכב בהשגה במה שהוא על ה', דהיינו שעונג הפשוט הוא שנעשה כמו מורגש ממש, מפני שבכל שבת הוא מעין יום שכולו שבת³¹⁵ שהוא העוה"ב שנא' בו להנחיל אוהבי יש, פי' בחי' עצמות העונג הפשוט שנק' עדן העליון כנ"ל בא בהתלבשות להיות בבחי' עונג מורגש שנק' יש ממש, וכך הוא גם בג"ע בכל שבת שנהנים ומרגישי' בעונג העליון הנעלם הנ"ל וד"ל) (וכמ"ש במ"א בענין הסעודה לצדיקים לע"ל בלויתן ושור הבר³¹⁶ כו' וכן ענין לחם פנג³¹⁷ וכלחם הפנים³¹⁸ ומזון המן שבא בהגשמה ממש כו', וכך יהי' בעוה"ב שגופי' גשמיי' יקבלו חיותם בהגשמה מחיי עולם כמ"ש ונחי' לפניו³¹⁹ ממש, וז"ש להנחיל אוהבי יש מטעם הנ"ל).

[טו] וזהו ענין מארז"ל שיהי' לכל צדיק ש"י עולמות כו', דהנה בחי' ירידה זו שיורד עונג העליון הנעלם לבא בלבוש השגה להיות כמו עונג מורגש ממש כנ"ל זהו הנק' עולם, דהיינו כמו עולם בגשמיות שכלול מו"ק מעלה ומטה מזרח ומערב צפון ודרום כו' כך הוא בחי' ההמשכה שנמשך מבחי' העונג העליון הנעלם הנ"ל להיות תענוג לנשמות בבחי' יש מורגש הרי זה בא בבחי' גבול ומדה לפי ערך כלי השגתם, וע"כ יורד ומתצמצם עליהם בבחי' מקיף כרקיע הנטוי על ראשי החיות כעין הקרח³²⁰ כו' והוא הרקיע שבג"ע כו' וכידוע בענין אור מים רקיע³²¹ כו', ומתפשט בהשגתם לקבל העונג במורגש כנ"ל שהוא בבחי' הגבלה ממש לכל נשמת צדיק כפום שיעורא דילי'³²² כן הוא מתענג על ה' ממש כו' ומקיף אותו כהיכל ודירה כו' והוא הנק' עולם שהוא כמו עולם כלול מו"ק כו'. ויש באופן זה ש"י עולמות שהן בחי' ש"י מדריגות מיני המשכות עונג עליון הבא בבחי' עולם כו' (וטעם מספר ש"י דוקא ידוע שזהו נגד ב' מדרגות דחו"ב קנה חכ' קנה בינה³²³ כו' ב"פ קנה גימט' ש"י³²⁴ לג, דוהוא מ"ש להנחיל אוהבי יש כו', וב"פ ש"י גימ' תר"ך³²⁵ והוא בחי' המקיף דכתר שכולל ב' מזלות דונוצר ונקה כו'). ואמנם מה שנק' בשם יש היינו כמו שידוע שהעוה"ב נק' יש שהוא עיקר קבלת השכר מעונג הפשוט שבעצמות א"ס ב"ה לנשמות בגופים שאינו בא רק מן המעשה דמצות³²⁶ בבחי' כלי ממש דשכר מצוה [oldpage_מז] מצוה³²⁶ וכמ"ש כל ישראל יש להם כו' שנא' ועמך כולם צדיקים³²⁷, וע"כ [ל]כל צדיק כפי הבירורים שלו במצות מעשיות כל ימיו כך ניתן לו מספר עולמות מעולם התענוג העליון והוא שנק' עלמין דכסופין כו', ולמעלה מעלה מן האצי' נקראו עלמין דכסופין שבבחי' פנימי' ע"י כו' שהן בבחי' מקיפי' העליונים דפנימי' הכתר כו' שלמעלה מעלה עדיין מהיות גם מקור להמשכות עונג בחו"ב ומדות דאצי' ומכ"ש שלא יוכלו לבא בהגבלת תענוג לנשמות בג"ע כו'. אך שעכ"ז יורדים למטה ומתלבשים להיות בבחי' עולמות לנשמות הצדיקים שנק' יש גמור וזהו כמו העוה"ב שהוא בחי' המשכות העונג העצמו' לנשמות בבחי' יש גמור כמ"ש להנחיל אוהבי יש כו' וכמ"ש ויהי נועם ה' עלינו³²⁸ ממש וכמ"ש דוד אחת שאלתי שבתי בבית ה' כו' לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו³²⁹ כו', פי' לחזות ממש בראי' והשגה ממש שזה אינו אלא כאשר נמשך ובא בבחי' עולם והיכל כו' כמ"ש לבקר בהיכלו כו' וד"ל.

וזהו שם האחת שפרה שמשפרת את הולד כו' שזהו בחי' ה"א ראשונה דשם הוי' הנ"ל והוא בחי' עלמין סתימין הנ"ל, והענין הוא כנ"ל בפי' מיילדות העבריות שהן הכחות עליונים שהן מקור המיילדי' וממשיכים לבחי' האותיות שנק' כלים פנימי' מן ההעלם דאור הפשוט שהוא עצמות התענוג הפשוט כו' (כאותיות דתורה הקדומה ששם שרש נש"י שעלו במח' [כ]נ"ל³³⁰, והוא ענין בחי' עלמין דכסופי' שיוכלו הנשמות לקבל עונג במורגש כנהר שיוצא מעדן סתימאה הנ"ל שהוא בבחי' בינה והשגה [שזהו³³¹ בחי' גילוי ע"י בבינה³³² ] דוקא כנ"ל [ש]זהו ה"א ראשונה כידוע, ונק' שפרה ע"ש היופי כמו שופרא³³³ כו' לפי שבהגלות אור עצמות התענוג בבינה והשגה כנ"ל (שזהו בחי' גילוי [ע"י] בבינה דוקא כנ"ל³³⁴ ) אז יש בזה בחי' היופי והתפארת מבחי' תפארת דעונג הפשוט ממש כענין לאסתכלא ביקרא דמלכא³³⁵ כמ"ש מלך ביפיו³³⁶ כו', וכידוע שיש ב' מיני הארת פנים, הא' מצד החכמה כמ"ש חכמת אדם תאיר פניו³³⁷, והב' לד, אלמעלה מזה והיינו מצד בחי' הפנימי' ועצמות התענוג הפשוט כו'. וז"ש והשביע בצחצחות נפשך³³⁸ אורות מצוחצחים מאד מבהירות אור התענוג העצמו'. וזהו שמשפרת את הולד שהוא הנשמה שנק' עבריות שנולדה מהעלם העצמו' להאירה ג"כ ולייפותה באור תפארת העונג העצמו' לצחצח גם בחי' ההשגה דנשמה בהתענגה על ה' [ממש] וכמשה שקרן עור פניו³³⁹ כו' וכן כמו³⁴⁰ באור פניך נתת לנו³⁴¹ כו' וד"ל.

[טז] ושם השנית פועה שמדברת עם הולד כו', פי' שם השנית הוא בחי' ה"א אחרונה דשם הוי' בחי' עלמין דאתגליין שהוא בחי' עולם הדבור בחי' מל'³⁴² כידוע בפי' בהבראם בה' בראם³⁴³ שהן ה' מוצאות הפה וכמ"ש בס"י וקבען בפה³⁴⁴ כו' שנק' עלמא דאתגלייא בכלל כו', וביאור הענין הנה מבואר למעלה שיש ב' מיני כלים, כלים פנימי' וכלים חיצוני' שהן ב' מיני אותיות א' אותיות עצמיי' שבעצמות הנפש כו' והוא השרש של נשמות ישראל כמו שעלו במח' הקדומה כו', והן הנק' עלמין סתימין דלא אתגליין כנ"ל בענין עלמין דכסופי' שמבחי' פנימי' ועצמות התענוג כו', דהגם שיורד ונמשך בלבוש דהשגה דבינה שה[י]א [ה"א] ראשונה שנק' שפרה כו' הרי הוא עדיין בבחי' הסתימות וההעלם בעצמות שא"א לבוא לגילוי בדבור בפה כלל, להיות ידוע בענין מ"ש בזהר ע"פ ועבד הלוי הוא דא הוא ע"י³⁴⁵ כו' דבחי' התגלות ע"י בבינה הוא יותר מבחכ', וזהו ענין הג' קוצין שביו"ד³⁴⁶ דקוץ התחתון שמתפשט בבינה הוא קוץ העליון כו' וכמו הבן בחכ' וחכם בבינה³⁴⁷ שזהו בחי' התפשטות התענוג העצמי בבינה יותר בהתרחבות מפני שהוא למעלה בשרשו מן החכ' שאינו רק נקודה די' לבד ושרש השגה דבינה הוא בעצמות התענוג ממש שלמעלה ממקור החכ' כו'. וראיה לזה ממה שאנו רואים בהתפעלות התענוג בהשגה יוכל להתפשט הרבה יותר מעונג זה שמורכב בהשגה, והיינו שיבא להתפעלות כל עצמות הנפש ממש עד כלותה כענין השיר של הלוים³⁴⁸ שז"ש ועבד הלוי הוא כו' כמו בשירת הים שהי' בהם התפעלות עצמות הנפש ממש כו'. וזהו עיקר ענין העוה"ב שנק' לד, ביש³⁴⁹ הגם שהוא יש דהשגה אבל הוא בעצמות התענוג ממש (ונק' נהרי אפרסמונא דכיא³⁵⁰ כו') וכמ"ש ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה³⁵¹ וכמו זה אלי³⁵² כו', וע"כ נק' עלמא דאתכסייא דוקא כי הוא בבחי' פנימי' בינה שא"א לבוא בגילוי דיבור כלל רק בשיר וניגון³⁵³ וכה"ג וכמ"ש במ"א וד"ל. אבל כדי שיוכל לבא בבחי' אותיות הדבור צריך להיות ע"י כח ומקור מיוחד לזה שמביא וממשיך התענוג העצמי' שבפנימי' בינה לידי גילוי אותיות הדבור, והוא גילוי אהבה רבה בתענוגים שבלב באותיות הדבור בפה שהן כלים יותר נמוכים ונק' כלים חיצונים כו', והיינו מ"ש ושם השנית פועה שמדברת עם הולד שמביאה לבחי' גילוי הדבור אחר שכבר נהנה ומתענג בתענוג העצמיי'³⁵⁴ בפנימית בינה יוכל לבא [ל]גילוי בדבור דוקא שזהו הנק' עלמין דאתגליין דוקא והוא מבחי' שם ה"א אחרונה דשם הוי' שהוא בחי' הדבור (כמו דוד המלך שהי' מבחי' המל'³⁵⁵ עלמא דאתגלייא הי' אומר [תמיד] שירות ותשבחות בדבור³⁵⁶ בפה דוקא וכמלאכים שאומרי' שירה בפה), (והוא מ"ש שינחיל לצדיקי' ש"י עולמות שהן עלמין דאתגליין שהוא בבחי' יש ודבר ממש, משא"כ עלמין דכסופין שנק' עלמין סתימין) (והגם שהדיבור הוא בבחי' יש אבל שרשו נעלה יותר מתענוג שבהשגה הסתום שבבחי' אין כו' כנ"ל בענין מי שם פה לאדם³⁵⁷ כו' וכמ"ש במ"א בענין עומק חכ' שבלב³⁵⁸ שיסוד אימא מסתיים בחזה³⁵⁹ ויסוד אבא נמשך בדבור³⁶⁰, דאבא יסד ברתא³⁶⁰ כו', והוא בחי' [ש]וב ששרשו למעלה מרצוא³⁶¹ דעומק בינה כו', והוא בחי' בן דמסט' דאבא³⁶² כו').

[יז] וזהו שאמר למיילדות העבריות אשר שם האחת שפרה שמשפרת את הולד כנ"ל, ושם השנית פועה שמדברת כו' שהן ב' ההי"ן דהוי' כו' בילדכן את העבריות מן ההעלם דעצמות כו' וראיתן על האבנים אם בן הוא והמיתן אותו ואם בת היא וחיה, פי' בן מלשון בנין³⁶³ כמו עולם חסד יבנה³⁶⁴ בחכ' יבנה³⁶⁵ כו' וגם הוא מלשון בינה שנק' בן י"ה³⁶⁶ כמו יבוננהו³⁶⁷ כו' והכל א', דהנה בן הוא בחי' דכר שבנינו מבחי' לד, גהחסדי'³⁶⁸ דאבא דוקא כידוע בזהר דבן מסט' דאבא קאתי כו' שרובו חסדים ומיעוטו גבורות כו' וכמ"ש כי זכר חסדו³⁶⁹ כו', שהחסד הוא בבחי' זכר³⁷⁰ מזכרון דאור אבא כו' (כי הבן בדומה לאב יותר כמו כי אתה אבינו³⁷¹ כו') שהוא עיקר בחי' אדם דשם מ"ה³⁷² כמ"ש מה שמו ומה שם בנו³⁷³ כו', וע"כ טבעו להשפיע חסדים למקבלים שזהו מטבע הזכר דוקא שהוא בחי' משפיע דוקא, והיינו ג"כ ענין בנין שטבע החסד לבנות בנין כמ"ש כי אמרתי עולם חסד יבנה³⁷⁴ שבחסדי' דוקא יבנה כל בנין העולמות. דבאמת [oldpage_מח] אין ערוך כלל לעולמות בע"ג לבחי' עצמות אלקות כידוע רק ע"י בחי' החסדים העליונים שבאור חסד דאצי' שטבע הטוב להטיב³⁷⁵ ולהשפיע כו', ע"כ מזה הי' בחי' הצמצום וירידת האור האלקי להמשיך שפע אור העליון שיבוא בבחי' כלים מכלים שונים גם באצי' עצמו כמו במח' ודבור כנ"ל שהן למ"ד כלים³⁷⁶ ראש תוך סוף כו', שעי"ז יומשך עוד למטה מטה להיות בחי' בנין העולמות הנפרדי' בע"ג מאין ליש ממש כו' כמים שיורדים מגבוה לנמוך³⁷⁷ ביותר כו' עד התהוות עולם השפל הזה כו', שכ"ז הוא רק מצד ריבוי הכלים שעי"ז יהי' ההשתלשלו' מעילה לעלול להיות גילוי אור בכלים מכלים שונים עד שיהי' מציאת בנין עולם הנפרד ליש גמור כו'. ואמנם מבואר למעלה שירידה זו לצורך עלי' והוא שיהי' בחי' ביטול היש לאין עד שגם צבא השמים התחתוני' שאע"פ שהן בבחי' יש גמור אומרים שירה ומשתחוים כנ"ל, וגם בצמצום האחרון ביותר דק"נ דאת זלעו"ז עשה³⁷⁸ כו' גם הם מתבטלים מגסות שלהם לפרקים כשיאיר עליהם גילוי אור האלקי כמו בלעם שא' לא אוכל לעבור³⁷⁹ כו' וכנ"ל לפי שגם בהם יש האר' אור האלקי רק שמצומצם מאד כנ"ל.

והנה מבואר למעלה שלזאת אין החיצוני' רוצים בהמשכת האורות בריבוי הכלים מכלים שונים שזהו בחי' התיקון דאדם דיושר (שזהו בחי' ב"ן כנ"ל) מטעם שעי"ז לא יגיע אליהם השפע רק מחיצוני' דחיצוני' הכלים כו', וע"כ ציוה פרעה שהוא כתר דקליפה למיילדות העבריות הנ"ל שימיתו לבן הילוד כו', לפי שבחי' בן הוא בחי' התלבשות אור בכלי בבחי' גילוי אור בקירוב שהוא בחי' ביטול היש לאין כו' בכלים מכלים שונים שזהו עיקר בחי' הבנין דעולם חסד יבנה כנ"ל, ופרעה ראה בשרש נש"י למעלה בבחי' עלמין סתימין ועלמין דאתגליין שהן לד, דבאים בבחי' כלים רבים לגילוי אלקות שמחמת זה לא יגיע לו רק בחי' התמצית ופסולת ביותר (וכמ"ש הן עם בנ"י³⁸⁰ רב ועצום ממנו כו'), ע"כ ציוה שימיתו לכל בן זכר דוקא שלא יהי' בחי' כלי לאור העליון בעלמין סתימין ועלמין דאתגליין כלל כו', אלא יחזרו כל אור למקורו בבחי' העלם המקיף הכללי בעצמות המאציל כמו שהי' תחלה (כדוגמא דמיתה בגשמיות שמסתלק הנפש שהוא הצורה מן החומר דגוף ואין לו בחי' כלי כו') שאז גם הוא יכול ליקח יניקה ושפע רב מאד מטעם הנ"ל שבבחי' המקיף העליון הכל יכולים לקבל משום שהוא למעלה מבחי' ההשתלשלו' דאו"כ לגמרי כנ"ל (ובפרט בחי' עלמין דאתגליין בדבור שהוא בא בבחי' כלי ממש ואינו נפרד כלל וכלל אדרבה נק' אדם בדומה לעליון ממש כמו במשיח כו'³⁸¹ (וכנ"ל בג' מדרגות דיש ואין ויש שהוא בדומה ליש האמיתי כו'). וז"ש אם בן הוא דוקא אז והמיתן אותו מטעם הנ"ל, אבל אם בת היא וחיה והטעם הוא כידוע דבחי' נוק' שרשה מבחי' גבורות³⁸² דאימא ומיעוט[ה] מחסד כו' וכמ"ש כאמה בתה³⁸³ כו' דבת מסט' דאימא³⁸⁴ כו', ובחי' גבורות הוא בחי' הצמצומי' ודינין שהוא בחי' ההסתלקו' דאו"ח כו' היפך גמור מחסדים דאו"י דדכר כו', וכאשר עולה האור למעלה בבחי' או"ח חוזר הוא למקורו ממש בעצמו' המאציל ואז גם החיצונים יכולים לקבל יניקה משם כנ"ל וז"ש ואם בת היא וחיה וד"ל. ולא עוד אלא שיומשך להם רוב שפע ביותר מכפי מדתם, להיות שבחי' הצמצום גבורות דנוק' הוא הגורם להיות עוד ריבוי [ה]צמצו[מי]ם והסתלקו' אור האלקי כ"כ עד שיתצמצם האור להיות³⁸⁵ בסתר המדרגות גם למטה מטה ביותר והיינו גם בחיצוני' ואחוריי' דאחוריי' דמל' דמל' דעשי' במ"ח צירופי' האחרונים דש' אלקי' דהיינו ענין את זה לעו"ז כו' עד שיוכלו להיות בבחי' פירוד גמור ויקבלו רוב שפע יתירה כו' כידוע בענין גלות השכינה בע' שרים דנוגה כו', לפי שגם מבחי' כלים החיצונים דאו"פ דיושר יכולים לקבל גם ביתר מקו המדה כאשר יורד האור בסוד גלות כו' (וזהו ההפרש בין בחי' רצוא דיראה שנק' בת לשוב דאהבה בהמשכות גילוי אלקו' בכלים שנק' בן וד"ל).

[יח] ותיראן המילדות את האלקי' ולא עשו כו', פי' שם אלקים הוא בחי' הצמצום³⁸⁶ שמצמצם על שם הוי' כמ"ש כי שמש ומגן³⁸⁷ הוי' אלקי' כו' כידוע דצמצום זה הוא לה, אבין באו"כ דאצי' בין מאצי' בבי"ע והוא להפסיק אור האצי' ולהסתירו כדי שיוכל להיות ירידת והמשכת השפע אלקי' מאין ליש דוקא ואם לא בחי' הצמצום הזה לא הי' התהוות יש מאין עד רום המעלות, וכידוע שזהו ג"כ ענין צמצום הראשון שיהי' המשכות האור דקו"ח באורות דע"ס דאצי' כו', ומבואר למעלה שעיקר המכוון הי' בצמצום זה דאלקי' שהוא בחי' קו המדה למדוד כל או"כ כו', היינו שיהי' בחי' ביטול היש לאין ע"י גילוי אור האלקי מקרוב בכלים מכלים שונים כמו ע"י תומ"צ ביחו"ע דאו"כ דאצי' עד למטה מטה ג"כ במלאכים ונשמות דבי"ע כו' [ש]זהו ענין דירה בתחתונים. ואין הצמצום הזה ענין צמצום גמור להסתיר לגמרי רק כדי שיהי' גילוי האור במדה ושיעור בבחי' אין ויש שהוא בחי' או"כ בכל ענין³⁸⁸ לפי ערכו כו' וכמ"ש בראשית ברא אלקים דוקא כנ"ל וכן אמר ביום עשות ה' אלקים³⁸⁹ ארץ כו'. ונמצא שעיקר הכוונה הי' בחסד דבנין העולמות [ש]אמר עולם חסד יבנה [שיהי'] בבחי' בנין דוקא שהוא בחי' בן אור בכלי (בבחי' שוב דהמשכת אלק[ו]' בכלים דוקא). וע"כ ותיראן המיילדות את האלקי' דוקא שלא יעשו נגד הרצון והכוונה דשם אלקי' המצמצם האורות בכלים כו', ולא עשו כדבר פרעה להמית הבן הנולד שזהו היפך כוונת ורצון דשם אלקי' (וגם המיילדות העבריות שרשם בשם אלקים שהרי הן בחי' המקור והכח להוליד את בחי' האותיות דמח' ודבור שהוא ג"כ כדי שיהי' המשכת האורות בכלים דוקא וד"ל.

והנה כאשר ראה פרעה העליון שהוא בחי' כתר דקליפה שהמיילדות העבריות יראו את שם האלקים כנ"ל התחכם בעצמו לבטל יראת אלקי' דמיילדות וצוה לכל עמו כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו (ומה גם שקיבל טענות המילדות דלא כנשים המצריות העבריות³⁹⁰ כי חיות הנה בטרם תבוא אליהן המיילדת וילדו כי בחי' אותיות דמח' ודבור שהן בבחי' עצמיי' יוצאי' ונולדי' מאליהן כמו אותיות התורה ושרש נש"י במח' הקדומה כו'). וביאור הענין הנה יש להקדים תחלה בשרש ענין ד' נהרות שיוצאים מג"ע דכתי' ונהר יוצא מעדן³⁹¹ כו' ומשם יפרד והי' לד' ראשים שם האחד פישון³⁹² הוא הסובב כו' וידוע דפישון הוא נהר נילוס³⁹³ וז"ש היאורה תשליכוהו כו', להיות ידוע בענין נהר זה שיוצא מעדן שהוא בחי' מקור הראשון לכל ההשתלשלו' דאו"כ שמסתעפים [oldpage_מט] מאור הכתר ומכתר לחכמה כו', לפי שבחי' עדן זה הוא בחי' התענוג הפשוט שבעצמו' המאציל שנק' עדן סתימאה והוא מ"ש ויטע ה' אלקי' גן בעדן מקדם מקדמונו של עולם³⁹⁴ שקודם לכל ההשתלשלו' לה, בדאבי"ע כו', ומעדן זה נמשך בבחי' ירידה והמשכה לנהר זה שהוא בחי' התענוג הבא לחכמה ובינה שעדיין הם שם בבחי' ההעלם וסתימות דבחי' עדן העליון (שהוא העוה"ב כידוע) ושם כלולים בהעלם כל מה שמסתעפי' בפרטות מן ההעלם לגילוי שהוא גילוי אור התענוג העליון [ב]כו"ח³⁹⁵ ובינה ומדות ומחודו"מ כו' שהוא ענין הג"ע לנשמות שיהיו נהנין ממש מזיו השכינה שהוא בחי' זיווא עילאה דע"י³⁹⁶ שבבינה דמל' דאצי' כו'. וז"ש ונהר יוצא מן ההעלם דעדן סתימאה לגילוי אור גמור להשקות את הגן כו', ועדיין הכל הוא בבחי' יחוד עליון דאצי' באו"כ גם בנשמות שעולין מדי חדש ושבת³⁹⁷ להתענג על ה' מזיו³⁹⁸ ועונג העליון כו', אך משם יפרד³⁹⁹ והי' כו' לאחר יציאת הנהר מג"ע נחלק ונפרד לד' ראשים שהוא בא בבחי' ההתחלקו' והפירוד ממקורם הראשון שאינו רק נהר אחד דבחי' עונג הנעלם שבבינה דמל' בג"ע כנ"ל. ועכ"ז עדיין כל הד' נהרות בראשית יציאתם מג"ע [מ]צד שמקבלים נביעתם מנהר שיוצא מעדן העליון הנ"ל הרי הם בבחי' התכללות גמור בעדן ג"כ לפי שעדיין אחוזים וקשורים במקורם בנהר זה שיוצא מעדן כו', ובפרט בנהר הראשון שא' עלי[ו] שם האחד פישון שהוא נהר נילוס להיותו קודם לראשון והאחרי'⁴⁰⁰ (וכמ"ש הוא הסובב כו' שם הבדולח⁴⁰¹ ואבן השוהם וכתי' כגן ה'⁴⁰² כארץ מצרים כו'), ולא א' שם הראשון כמ"ש ושם הנהר השני⁴⁰³ והשלישי⁴⁰⁴ כו' אלא האחד הוא להיותו בבחי' אחדות ויחוד עדיין ונק' אחד, אע"פ שא' משם יפרד אינו בחי' פירוד ממש רק שנמשך לבא בריחוק מקום, אבל אינו נפרד ממקורו כלל, וא' האחד כוונתו שנכלל בעדן עצמו ביחוד גמור כי אחוז וקשור הוא בנהר שיוצא מעדן ממש ואינו אלא נהר אחד ממש (והוא נהר פרת כמו שאמרו והרביעי הוא נהר פרת הוא דמעיקרא⁴⁰⁵ כו').

[יט] וזהו שאמר פרעה כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו היינו בנהר נילוס שהוא היאור הכללי שכולל הכל ואחוז וקשור במקורו בעדן העליון עצמו כנ"ל, והענין הוא שרצה פרעה העליון שמקבל מנהר נילוס (שנפל שם מניצוצו' הקדושות [ד]בחי' התהו ע"י חטא אדה"ר בעה"ד כמ"ש למעלה⁴⁰⁶ ) שכל הבן דהיינו אור העליון הבא בבחי' כלים דתיקון דאו"פ דיושר כנ"ל שיחזור ויוכלל למעלה במקורו הראשון להיות שם בבחי' התכללות ממש כמו בבחי' עיבור הולד בבטן אמו או כמשל השינה כנ"ל, והוא בבחי' נהר שיוצא מעדן עליון שהוא בחי' פנימי' בינה סתימאה שיצא מעדן סתימאה כו' שהוא בחי' התענוג העליון הנעלם שלמעלה מעלה מן ההשגה (היפך ענין לה, גהנ"ל במיילדות כו' שמשפרת את הולד להיות בא העונג העליון⁴⁰⁷ במורגש בכלי אותיות ההשגה ממש כו') שהוא בחי' עיבור באימא עילאה דפנימי' בינה בפנימי' אבא ששם פנימי' ע"י כידוע שהוא העדן עילאה עצמו עד שיבא בבחי' ביטול והתכללות ממש במקור הראשון שהוא עצמות המאציל (עד"מ מן בחי' הגלות שהוא בחי' הסתלקות המוחין ומדות בבחי' או"ח לעצמות ממש שנמשל לעיבור ושינה כנ"ל), וזהו היאורה תשליכוהו שלא יהי' בחי' כלים לאור העליון כלל כו', לפי שאינו חפץ בגילוי האורות בכלים מטעם הנ"ל, ואדרבה הרי בבחי' זו דהתכללות האורות בעצמות המאציל יגיע ויבא גם לפרעה דקליפה תוס' יניקה ושפע רב מטעם הנ"ל דבבחי' המקיף הנעלם יכולים הכל לקבל כו', ובפרט בנהר זה שהוא מיוחד בעדן העליון שהוא בחי' פנימי' בינה הוא הנק' יובלא עילאה⁴⁰⁸ עולם החירות כו' כמ"ש בזהר ששם כל העבדים יוצאים לחירות חפשי דהיינו גם י' כתרין דק"נ שנק' עבדים⁴⁰⁹ כידוע ובפנימי' בינה שהוא עולם החירות יוצאים העבדים לחירות כו', ויכולים גם הם לקבל רב טוב ושפע העליון הרבה יותר מכפי המדה כו', מפני שהוא למעלה מעלה עדיין מבחי' קו המדה הבא בהשתלשלו' דאורות וכלים מכלים שונים כו' (טרם התפשטות הרצון וחכמה ומדות מן ההעלם לגילוי כו'), אלא כלול הכל כא' בהעלם העצמות שהוא המקיף העליון הכללי שאינו בגדר התחלקות כלל כנ"ל, ע"כ הכל שוין שם כחשיכה כאורה⁴¹⁰ כו', עד שגם היותר תחתון מקבל בשוה כמו היותר עליון ממש בשוה כנ"ל, ע"כ גם החיצוני' יכולים לקבל שם כנ"ל באורך וד"ל (וכמ"ש במ"א בענין זכרנו את הדגה⁴¹¹ כו' במצרים חנם, חנם בלא מצות, לפי שאין המצות מגיעים בהעלאת מ"ן לשם כמ"ש אם צדקת מה תתן לו⁴¹² כו' והוא מפני בחי' עוצם הרוממות וההתנשאות שמצד עצמות א"ס כו' שלזה ביקש משה שלא תשרה שכינה באוה"ע כנ"ל וד"ל).

אך עכ"ז גם בעצם הרוממות וההתנשאו' ממש הרי נש"י עלו במח' הקדומה וכן אותיות התורה כו' להיותם נבדלים גם שם בבחי' פנימיות ועצמיות ממש וכמ"ש במ"א בענין יבחר לנו את נחלתינו⁴¹³ כו' וכענין במי נמלך⁴¹⁴ בנשמתן של צדיקים כו' דסוף מעשה הצדיקים בתומ"צ עלה במח"ת כו'. ולזה יראו המילדות העבריות הנ"ל שהן ב' ההי"ן כו' ולא עשו כדבר פרעה ותחיינה את הילדים. אך כאשר ראה פרעה שיראו את שם האלקים המצמצם כדי שיבא האורות עליונים בכלים עשה להם לה, דבתים⁴¹⁵ וצוה שכל הבן הילוד כו' שהוא למעלה משם האלקים המצמצם בשביל דירה בתחתונים והוא בבחי' עדן העליון עצמו שרש הנהרות הנ"ל שהוא בבחי' עלי' והתכללות בעצמו' התענוג העליון הפשוט (כמו בשבת שנא' ויכל אלקים⁴¹⁶ ביום השביעי פי' שם אלקים דמע"ב כמו בראשית ברא אלקים⁴¹⁷ ויאמר אלקים⁴¹⁸ כו' שהוא בחי' הצמצום דאור הכתר בחכ' כו' מפני שעולה ונכלל למעלה מעלה בפנימי' הכתר שהוא פנימי' ועצמו' התענוג הפשוט כמ"ש במ"א בענין עלי' דאו"ח דמע"ב⁴¹⁹ ביום השבת למקור כל התענוגי' העליונים וזהו ויכל ל' תענוג⁴²⁰ כו' שעולה התענוג שברצון וחכ' דמע"ב במקור התענוגים כו', שבכל שבת יש מבחי' יום שכולו שבת שהוא העוה"ב כידוע וד"ל⁴²¹, וגם כאן עולה ונכלל שם אלקים המצמצם להיות המשכת התענוג ורצון להיות גילוי אורות בכלים כנ"ל למעלה מעלה והוא בבחי' עדן העליון עצמו שהוא מקור התענוגים כו', וזהו שציוה היאורה תשליכוהו בנהר נילוס ששרשו⁴²² בעדן עצמו שהוא למעלה משם אלקי' המצמצם כו' וד"ל.

[כ] אך מה עשה ה' לנגד כוונת פרעה למנוע תולדות נשמות ישראל כו' לפי שציוה כל הבן הילוד כו', לא די שנולדו נש"י ויפרו וירבו מאד⁴²³ עוד עשה ה' להוציא את בנ"י [oldpage_נ] מיד פרעה וינצלו את מצרים⁴²⁴ מכל טוב העליון שנפל שם ע"י מושיע זה משה שהי' שרש נשמתו דוקא⁴²⁵ מבחי' מקיף העליון שלמעלה מעלה מכל ההשתלשלו' דאו"פ דיושר והוא מבחי' מ"ע כמ"ש כי מן המים משיתיהו⁴²⁶ כו'. וכל יראת פרעה הי' רק מפני בחי' בן דבחי' או"פ בכלי דוקא מטעם הנ"ל, ועשה ה' חסד בלידת [משה] שלמעלה מבחי' או"פ בכלי (שלזה א' כבד פה אנכי⁴²⁷ כו') ע"כ הי' לבן לבת פרעה כמ"ש ותרד בת פרעה כו' עד ויהי לה לבן, שאע"פ שידעו שהוא מילדי העברים⁴²⁸ גדלוהו בבית פרעה כמ"ש ויגדל משה⁴²⁹ כו' ולא חששו אליו כלל לפי שידע פרעה וביתו [ש]שרשו למעלה בבחי' מקיף העליון שלמעלה מעלה מכל ההשתלשלו' דאו"כ כו' ששם גם הם יכולים לקבל יניקה ושפע מטעם הנ"ל. וזה הי' חסד ה' ונפלאותיו כדי שע"י משה דוקא יצאו בנ"י ממצרים ונתן להם תומ"צ וכו' וינצלו את מצרים כו'.

וביאור הענין הוא כידוע בהפרש שבין מ"ת למ"ע⁴³⁰ הוא בהבדלת הרקיע כמ"ש יהי רקיע בתוך המים ויהי מבדיל בין⁴³¹ כו' והן ב' מדרגות שבחכמה, א' בבחי' אין כח מ"ה לו, אוזהו מ"ש⁴³² מ"ה שמו⁴³³ כו' והוא בבחי' מ"ע שממעל לרקיע, והב' בחי' היש דחכ' כשבא מאין ליש דבינה כמו חכמה דמע"ב דאבא א' לאימא⁴³⁴ כמ"ש בראשית ברא אלקי' כו', וכמ"ש במ"א בענין אור מים רקיע דמקור ושרש הראשון וחכ'⁴³⁵ הוא בבחי' אור כמ"ש יהי אור⁴³⁶ ויהי אור⁴³⁷ והוא בחי' חכ' דא"ס עצמו דלתבונתו⁴³⁸ אין מספר⁴³⁹ שכלולה במהו"ע ממש (כמשל נפש השכלי' עצמה כו'), ומשם נמשך ובא בבחי' התפעלות⁴⁴⁰ והוא ח"ע דתורה הקדומה שנק' ים הקדמוני⁴⁴¹ או מים עליונים⁴⁴² ושם הוא שרש נשמת משה שנא' בו כי⁴⁴³ מן המים משיתיהו מבחי' מ"ע דוקא, וזהו למעלה הרבה גם מבחי' נהר שיוצא מעדן העליון⁴⁴⁴ הנ"ל שהרי הנהר הזה הוא בבחי' מ"ת שלאחר הבדלת הרקיע כו', והיינו כאשר החכמה באה מאין הנעלם לבחי' יש וע"כ נק' בשם נהר עכ"פ כמו המים המקובצים בנהר שהן במציאות דבר מה כמקוה המים שנקבצים בכלי שמגביל אותם, ואע"פ שהמים עצמן אין להם גוון⁴⁴⁵ עצמי רק לפי הכלי אבל בהיותן נמשכים והולכים בנהר ניכרים במציאות דבר מה ובהגבלה דבחי' יש כו', רק כמו שהמים בשרשם למעלה בבחי' הרוחני' ממש אין להם גוון כו'⁴⁴⁶ רק בחי' היולי פשוט בתכלית (כמו כח המשכיל כל שכל כו' והוא בחי' מ"ע הנ"ל (שע"ז א' ר"ע כשתגיעו⁴⁴⁷ לאבני שיש טהור אל תאמרו מים מים מפני שהוא בחי' טה"ע כו'). וז"ש במשה ותרא אותו כי טוב⁴⁴⁸ הוא והאור נק' טוב⁴⁴⁹ כמ"ש וירא אלקים את האור כי טוב כו' והוא⁴⁵⁰ בטי"ת רבתי⁴⁵¹ מבחי' רב טוב העליון שהוא [ב]תענוג הפשוט שבח"ע הפשוט[ה] בתכלית כו' שהוא למעלה מעלה מכל ההשתלשלו' שנמשך בנהר שיוצא מעדן כו' וד"ל. ושם יכולים הכל לקבל גם מי שאינו ראוי כראוי, להיותו בבחי' רב חסד העליון שהוא בחי' מ"ע שמתפשט בלי שיעור כלל, והוא בחי' רב חסד דבי' אחיד אבא⁴⁵² כו' שהוא למעלה מבחי' נוצר חסד כו', דנוצר אותיות צנור⁴⁵³ ואותיות רצון⁴⁵⁴ שזהו רק בחי' המשכה וצמצום אור השפע מכתר לחכ' כידוע דאור אבא יונק ממזל הח'⁴⁵⁵ ונוצר שהוא מזל דא"א כו', וזהו הבא למטה בבחי' מדה ושיעור דוקא לו, בוכמ"ש והחכ' מאין תמצא ליש ובחי'⁴⁵⁶ מי מדד בשעלו מים⁴⁵⁷ כו' (והוא מים דאורייתא שנעשים במדה דוקא אבל בשרש החכ' דתורה הקדומה נאמר בה ארוכה מארץ מדה⁴⁵⁸ ורחבה מני ים ונק' ים הקדמוני כנ"ל), אבל בחי' רב חסד העליון⁴⁵⁹ היינו בחי' עצמות⁴⁶⁰ החסד ורב טוב העליון שבאה מעצמות המאציל בפנימי' הכתר שהוא בחי' עדן העליון עצמו טרם שנמשך לנהר כו' ושם הכל יכולים לקבל גם מי שאינו ראוי כראוי כו', והוא ענין ועובר על פשע⁴⁶¹ שזהו בבחי' רב חסד ארך⁴⁶² אפים לכל⁴⁶³ לרעים כמו לטובים ממש וכמו אם צדקת כו' ואם רבו פשעיך⁴⁶⁴ כו' להיותו ברוממות העצמות ממש דכולא קמי'⁴⁶⁵ כו' כחשיכה כאורה כו' כנ"ל באריכות וד"ל. וזהו ענין סיבת גידולו של משה בבית פרעה דוקא הגם שהי' מילדי העברים כו' וכמו שסיפר בסיבת הדבר שהוא מ"ש ותרד בת פרעה העליון לרחוץ על היאור דנהר נילוס כו' עד ותפתח את התיבה⁴⁶⁶ כו' ותאמר מילדי העברים הוא⁴⁶⁷, אך עכ"ז לפי שהכירה בשרש נשמתו שהוא מבחי' מ"ע לקחה אותו לה לבן כנ"ל לפי שמצד רוממות שרש נשמת משה כנ"ל הי' יכול להיות גם לבת פרעה לבן שהוא בבחי' או"פ בכלי בבחי' בנין כנ"ל בענין זכר חסדו כו', לפי שממנו יכולים הכל לקבל גם בת פרעה כו' וע"כ ויהי לה לבן ממש מאחר שהוא למעלה מעלה מכל ההשתלשלות דשם כחשיכה כאורה כו' וע"כ גדלתו בבית פרעה ולא חששו עליו כלל מטעם הנ"ל וד"ל. וגם מצד עצמו⁴⁶⁸ שראו אותו שהוא כבד פה וכבד לשון כו' שזהו הוראה גמורה על שרש נשמתו למעלה שהוא מבחי' מ"ע דח"ע שלמעלה מהגבלה בכלי לגמרי ע"כ לא הי' לו בחי' כלי בפה בדבור כלל ([ו]עד"מ⁴⁶⁹ העומד⁴⁷⁰ לפני המלך שאז לא יוכל לספר ברוממות המלך עד אחר שיצא מהיכל המלך שאח"כ יספר לזולתו עצם רוממות וגדלות המלך שראה בעודו שם כו' והנמשל מובן ממילא כו') וד"ל.