ויאמר מלך מצרים למילדות

כג, גבעז"ה ליל שבת פ' שמות

[oldpage_לג] ויאמר מלך מצרים למילדות¹ העבריות² אשר שם האחת שפרה כו' אם בן הוא והמיתן אותו כו' ותיראנה כג, דהמילדות את האלקים כו' עד סוף הפרשה כל הבן³ הילוד היאורה תשליכוהו כו'. וגם⁴ להבין ענין הפ' הסמוכה לזאת והוא סיפ[ו]ר [סיבת] לידת משה כמ"ש ותרד בת פרעה⁵ לרחוץ על היאור כו' עד ויהי לה לבן ותקרא שמו משה כי מן המים משיתיהו⁶. הנה תחלה יש להקדים להבין שרש ענין גלות מצרים ומ"ש פרעה מי ה' אשר אשמע בקולו⁷ ושרש ענין יניקת הקליפ[ות] למעלה מעלה, והוא ענין הידוע בע"ח [ד]מעמד ומצב היכלו' הקליפות⁸ הן בין או"פ דיושר ובין בחי' עיגולים [ו]או"מ דקדושה, פניהם אל או"פ דיושר ואחוריהם אל בחי' העיגולים והמקיפים דקדושה כו' ע"ש. ולהבין זה יש להקדי' הידוע בתחלה מהו או"פ דיושר ומהו בחי' עיגולים ומקיפים ובכללם נק' או"י ואו"ח שהעיגולי' כלי לאו"מ החוזר כו' [והיושר כלי למקיף הישר כו']. הנה מבשרי אחזה כו' דאנו רואים באדם התחתון שאור נשמתו מתפשטת בכלי אברי הגוף לחלקים רבים מאד וכללות החלקים הן בחי' ג' חללי גלגלתא⁹ הידועי', שהוא מוח הזכרון במוח החכמה¹⁰ ומוח הבינה שם לפני'¹¹ ומוח הדעת שבאחורי הכתפיי' ומן הדעת מתחלק עוד למח' ו[ל]מדות שבלב כו'. וגם מתפשט מהם בעיני[ם] כח הראי' ובאזני' כח השמיעה עד שמתחלקי' לחלקי' רבים בכל פרטי האברים כולם ידים ורגלים כו', [ו]הנה בודאי א"א לומר שבכל דמות ציור ניתוח הזה שבאברים יש ג"כ בנפש [ה]רוחניו' שהרי דבר רוחני אינו בגדר חלקי ניתוח כלל כידוע. והמופת^א לזה ממה שאנו רואים בג' חללי גלגלתא הנ"ל שרק מפניא ניתוח בחי' ג' החללים במוח נתחלק אור השכל לג' חלקים הנ"ל מוח חכ' מוח בינה [ו]מוח הדעת כו', אבל בענין ומהות¹² הנפש לא^ב נתחלק עדיין ממנו¹³ אור השכל לג' חלקים כלל אלא הוא כח א' בלבד והיינו בחי' כח כד, ארוחני' החכמה שקבוע בנפש ונק' משכיל כמ"ש משכיל לאיתן האזרחי¹⁴ כו' כלומר שפועל כל ההשכלות והחכמות כו', ועכ"ז¹⁵ נק' הנפש נפש המשכלת¹⁶ פי' שמשכלת את אור השכל והחכ'ב להיות האדם משכיל שכליי' הרבה בכמה מיני מדרגות, וכללותם הן בחי' ג' מדרגו' הנ"ל כאשר מתחלקת בג'ג חללי גלגלתא הנ"ל וד"ל^ג. וא"כ מה שנתחלק^ד אור השכל הנק' משכיל לג' חלקים בג' חללי[ם] הנ"ל אינו אלא מצד בחי' הג' חללים אבל לא מצד עצמו מפני שהוא פשוט ואינו מורכב בגדר חלקים וניתוח כלל כנ"ל, ועד"ז גם [ל]מטה מטה בניתוח שארי כחות האברים כולם כמו כח הראי' בעין עד שהם במספר רמ"ח אברים אינן באים בבחי' ציור ניתוח גשמי אלא מצד כלי האברים, אבל מצד עצמ[ם] כמו שהן בנפש אינם בבחי' התחלקות כלל וכלל אלא הנפש כלולה מכל כחות האברים בתכלית ההתכללו' בבלתי פירוד והתחלקות כלל וד"ל. והמופת היותר אמיתי לדבר זה שאם הי' ציור כחות¹⁷ התחלקות בנפש הרוחני' ג"כ איך היו שוכנים בה יחד ב' הפכים המנגדים בתכלית כמו כח הקרירות שמשכנ[ו] במוח וכח החמימות שמשכנ[ו] בלב¹⁸, או הרכבת אש ומים ורוח שבהבל¹⁹ הלב שהאש ו[ה]מים מנגדי' בתכלית כידוע, ובשלמא בגוף מפני שיש לכל אחד בחי' כלי מיוחדת שיכולה²⁰ לשכון כמו כלי המוח לקרירות וכלי הלב לחמימות וכן מיוחדים טבעי'²¹ לכל כחות האברים ומפני שהאברים מרוחקים זה מזה כו', אבל בנפש הרוחני' איך ישכנו בו²² מנגדי' יחד כו'. אך הענין הוא [ד]באמת אין לחיות הנפש המתפשט' בכלי הגוף ערך והשתוות כלל לגבי מהו"ע הנפש עם כחותי' כאשר כלולי' בה עד שאינ[ה] מתייחסת ממהותה כלל וכלל יותר^ה משאין ערך הזיו של השמש לגבי השמש כו', וע"כ יוכל לשכון במהות הנפש ב' ההפכיי' המנגדיי' המתפשטי' בגוף והיו לאחדים בה כו', והכל טעם ושרש א' דלפי שאין עצמות הנפש לא מיני' ולא מקצתי' ממהות כחות הנראים המתפשטי' בכלי הגוף ע"כ אין בה ציור ניתוח התחלקות כלל כ[נ"ל] אלא ישכנו כולם יחד [בה] בתכלית ההתכללות עד שלא ימצאו כלל במציאות מנגדים וכדומה כו' וד"ל.

והנמשל מכ"ז יובן למשכיל למעלה דבחי' היושר שהוא בציור אדם²³ כידוע בע"ח ושרשו מבחי' הקו"ח²⁴ כו' מקור כד, בכל האו"פ²⁵ דיושר כו', אבל²⁶ הענין הוא כאשר עצמות אוא"ס נאצל כבר²⁷ בבחי' התפשטות ההארה ובחיות²⁸ הג[י]לוי מן ההעלם בלבד כדוגמת האר[ת] עצמות הנפש המתפשטת בכלי הגוף כנ"ל אבל לא הי' עדיין בחי' התחלקו' כחות הנאצלי' כלל בעצמות אוא"ס אלא הוא פשוט בתכלית כו' רק לאחר שנאצל אור וגילוי המאציל נעשה [ב]בחי' התחלקות, וכלל[ות] ההתחלקות הן בחי' ג' חללי גלגלתא דז"א כו', ועד"ז עד רום המעלות הוא והיינו [גם] בחכ' דא"ק הגם שאין שם כלים גמורים אבל יש בו שורש דשרש²⁹ להתהוות³⁰ הכלים³¹ דחכ' באצי' כו' וד"ל. וכן כל פרטי אורות שנאצלים³² מחכ' ואילך הכל מצד בחי' הכלים מכלים שונים הנק' אדם בציור ניתוח אברים כו' בלבד עד שימצא בהן ב' הפכים חו"ג אוי"ר³³ כו' או מוח ולב קרירות וחמימות כו', אבל מצד שרשם בעצמות המאציל^ו אין [בהם] בחי' התחלקות כלל אלא כלולים בתכלית ההתכללות בעצמות אוא"ס עד שאינם במציאות ב' הפכים כלל וכלל כמ"ש³⁴ במשל, והוא לפי שעצ[מות] אוא"ס אין לו ערך כלל כו', דהיינו שאין הנאצלי' ממהותו כלל וכלל כו' וד"ל כמ"ש³⁵ במ"א וד"ל. ולכך נק' מבחי' הקו"ח ולמטה בשם השתלשלו' לשון שלשלת³⁶, כמו שבשלשלת כ"א אחוז בעליון הימנו כו' כך למעלה נשתלשל אור המאציל מהארת הקו עד בהיות כאו"א על מקומו [י]בא זה למטה מזה וכל א' קשור בעליון הימנו כו', והוא רק בחי' ריבוי הכלים מכלים שונים באצי' עד שגם נשתלשל מהם הארה דהארה כו' גם למטה בבי"ע, והן בדרך כלל מבחי' למ"ד כלים דז"א³⁷ דאצי' כידוע שמיו"ד כלים הפנימי' נעשה בחי' נשמה לעולם הבריא' ומהאמצעי' בחי' רוח ליצי' ומהחיצוני' נעשה בחי' נפש לעשי' כו'. והענין הוא דגם [ב]בחי' כלי [ה]עשי' יוכל להיות כמה מדרגות כמו היד והרגל ששניהם בבחי' כלי [ה]עשי', והנה יש הפרש גדול במדריגה ביניהם שהרי היד פועל פעולת הכתיבה שהוא לכתוב ולצייר ענין שכלי שמעשהו דקה ופעולת כלי הרגל גסה שהוא לעמוד ולהלך הילוך גשמי כו', כמו"כ כללות בחי' הלמ"ד כלים דאצי' הגם שהן בחי' עשי' לגבי אורות הנאצלים [oldpage_לד] בהם שהם כדוגמ[ת] ציור כלי אברי גוף האדם כו' עכ"ז יש בהם מדרגות הרבה, ובכללות הן ג' מדרגות דהיינו בחי' התהוות החכמה ו[ה]השגה המוגבלת דנשמות ומלאכי' [ד]עולם הבריאה כד, גהן [מ]בחי' פנימי' הכלים והתהוות המדות ביצי' מאמצעית כו' והתהוות עולם העשי' מבחי' סוף כלי מעשה דאצי' כמו כלי הרגל להלוך כו'. ועד"ז^ז יובן בפרטי פרטיות, כי הנה גם בי"ע כל אחד כלול מבי"ע, עד שגם בי"ס דעשי' יש ג' מדרגו' הללו (וכידוע ממשל מחדו"מ שבאדם שבחי' הדמיון שבמח' הוא בחי' עשי' שבמח' ובחי' ציווי המעשה הוא בחי' המעשה שבדבור עד שבחי' המעשה שבמעשה [הוא] האחרון מכולם ונק' עשי' דעשי'ז [וד"ל]. והיינו מאמר [עד] דמטי רגלין ברגלין³⁸ כו' פי' רגלין הוא בחי'³⁹ מדרגה התחתונה שבבחי' כלים די"ס דעשי' כו', ונק' ג"כ רגלי השכינה⁴⁰ כו' וד"ל.

[ב] והנה ידוע דתכלית המכוון במאציל בכל ההשתלשלו' הי' כדי שיהי' בירידה זו בחי' עלי', וירידה זו לצורך עלי' היתה, והענין הוא כדי שבהארת האצי' בבי"ע בנשמות ומלאכים יהי' בהם בחי' הביטול במציאות בהתפעלו' רב ועצום בכאו"א לפי מדרגתו ושרשו, כמו מחנה מיכאל בחי' העלאת מ"נ שלהם במס"נ וביטול במציאות בבחי' התשוקה ומדת האהבה כו', ומחנה גבריאל בחי' כלות הנפש במדת הפחד כו' והוא בחי' הביטול בכלל, וימצא בזה רבוא⁴¹ רבבות מדרגות שונות כו' כידוע בזהר פ' פקודי⁴². וידוע דבהיכלות הקליפות החיות אלק[י] בסוד גלות השכינה כו' דהיינו שיודעים את רבונם וקרו לי' אלקא דאלקיי'⁴³ כו' אבל אין בהם בחי' הביטול כלל אלא הם יש ודבר בפ"ע כו', ולכך הם אינם חפיצים כלל בבחי' היושר דהיינו המשכות גילוי אור בכלים רבים בבחי' התיקון [ד]ציור אדם ב[א]בי"ע כנ"ל, מפני שאז לא יגיע השפע האלקי' רק בקדושה כמו⁴⁴ בנשמות ומלאכים עליונים ולא יגיע אליהם כלל וכלל רק בבחי' חיצוניות דחיצוניות בלבד, מאחר שעיקר הכוונה במאציל בירידה של ההשתלשלו' לצורך עלי' דוקא, ובבחי' ביטול דמלאכים ונשמות ירד האור אבל בזולתם שאין בהם בחי' הביטול לא ירד, כמ"ש [אני ה'] וכבודי⁴⁵ לאחר לא אתן, כמאמר אין אני והוא⁴⁶ יכולים⁴⁷ כו' בגה"ר⁴⁸ וכדומה. אלא הם חפצים יותר בבחי' העיגולים כלי המקיפים דאו"ח [כו'] והוא למעלה מבחי' היושר שרש כל השרשים דאו"פ שאי[נו] אלא הקו"ח כנ"ל אלא [הוא] בחי' העיגול והמקיף הסובב [ל]בחי' הקו"ח כו' כידוע, כד, דוהוא עד"מ בחי' העלם עצ[מות] הנפש קודם שתתפשט אור[ה] בכלים מכלים שונים כו' שאין בה התחלקות כלים כלל אלא נכלל הכל כא' כו', כמו"כ בבחי' מקיפי' עליונים דקו"ח כו' הרי הוא עדיין מבחי' עצ[מות] המאציל שאין בו בחי' כלים כלל ולפניו הכל שוין כו' כחשיכ[ה] כאורה⁴⁹ [כו'], ויכולים גם הם לקבל יניקה ושפע מאחר שהוא למעלה [מעלה] מבחי' השתלשלות לגמרי כו'. והמשל הגשמי בזה [ל]חביות שמליאה מים כאשר הברזא יוצא ממנה ולא יצא⁵⁰ ממנה המשקה רק דרך הברזא הנה אז לא יצא המשקה לאיבוד בכלי מכוער וכדומה וגם לא יותר מדאי מכפי⁵¹ המדה כו', אבל כשאין בה ברזא אלא היא פתוחה מכל צד (והתהום נובע בה⁵² ) הנה אין שיעור ליציאת המשקה ממנה מכל צד ופנה ובלא דקדוק כלל באיזה כלי כו' והכל פונים לשם כו'. והנמשל יובן ברוחניות שקודם בחי' הירידה בבחי' הקו"ח באו"פ דיושר כו' הי[ו] הכל יכולים לקבל גם מי שאינו ראוי מאחר שאינו לפי המדה ולא בא אור השפע לכלל כלי זו⁵³ המדה המודד כל ההשפעות כו', ולכך גם דור אנוש היו ניזוני' מחסדו⁵⁴ של הקב"ה⁵⁵ (וכמו אברהם [כאשר] הי' עדיין מאותו המדריגה שלמעלה מבחי' הכלים דתיקון כו' כמו שנא' בו אב המון גוים נתתיך⁵⁶ כו' אמר לו ישמעאל יחי' לפניך⁵⁷ כו'⁵⁸, עד שמבחי' מותרי החסדי' דאברהם מקבל גם ישמעאל דקליפה כו', משא"כ ביצחק כמ"ש כי ביצחק יקרא לך זרע⁵⁹ שהובדל להיות בבחי' הקדושה והוא בבחי' התיקון דכלי האו"פ דיושר כו' וד"ל).

וזהו שרש ענין גלות מצרים עד שאמר פרעה מי הוי' אשר אשמע בקולו כו', פי' הוי' ידוע שהוא בבחי' התיקון דיושר הנ"ל דהיינו [ש]צמצום האור נשתלשל⁶⁰ להאיר בבחי' כלי, והן ד' אותיות דשם הוי' בפרט [ש]בכל ספי' וספי' כידוע שהיו"ד הוא בחי' הצמצום והה'⁶¹ בחי' התפשטות והוי"ו הוא בחי' המשכה [כו'], ובדרך כלל הנה ידוע דד' אותיות הוי' הן ד' עולמות אבי"ע⁶² שנמשכו ונתפשטו מן המאציל, דהיינו היו"ד הוא התפשטו' האצי' והה' הוא התפשטות עולם הבריאה והוי"ו בעולם היצי' כו', ועד"ז בפרטי פרטיות גם באצי' עצמו שכלול מאבי"ע⁶³ כידוע הכל ע"י שם הוי' כו' וד"ל, והנה ענין הגלות כה, אהוא למעלה באצי' בחי' שינה⁶⁴ כמ"ש עורה למה תישן⁶⁵ [כו'], וגם נק' בשם בחי' עיבור, והכל ענין א' הוא דהיינו כמו עד"מ שהמוחי' בתכלית הקטנות [ב]ולד המונח בבטן אמו להיותו מקופל ראשו בין ברכיו כידוע והרי הוא בבחי' הסתלקות המוחין כו', והרי ראשו שמונח בין ברכיו היינו שנעלמו ונתלבשו בחי' המוחין שלו בבחי' נה"י שבו בלבד, והיינו ענין תלת כלילן גו תלת⁶⁶ שבבחי' עיבור כידוע וד"ל. ועד"ז ג"כ בבחי' שינה באדם שהרי אנו רואים באדם כשישן נסתלק כח שכלו ממנו וגם כחות מדותיו ולא נשאר בו רק בחי' נה"י⁶⁷ דהיינו כלי אברי הנש[י]מה בדפיק[ו] דלבא שהוא בחי' נפש בלבד כמ"ש במ"א, ולהיכן נסתלק כח השכל הרי בודאי נסתלק ונכלל השכל במקור השכל והוא בחי' עצ[מות] הנפש וכן המדות נכללו במקורן כו', וא"כ ה"ז בחי' עלי' גדולה לשכל ו[ל]מדות יותר הרבה מכמו שהן באדם כשניעור, שהרי בהיותן באדם כשניעור הן בבחי' ירידה ושפלות הצמצום דהיינו כאשר הן כבר נתצמצמו מאור עצ[מות] הנפש משא"כ בהיותן כלולים בעצ[מות] הנפש [בשעת שינה] שהן בלא צמצום כלל, וכמ"ש למעלה שאין ערך כלל בין כחות הנפש בהיותן כלולים בעצ[מותה] לכמו שהן מתפשטים בכלי אברי הגוף כו', עד שבעצ[מות] הנפש הן בבלתי התחלקות כלל ובבלתי מוגבל בבחי' כלי כלל כו'. והנמשל מב' ענינים הללו מבחי' עיבור ומבחי' שינה יובן למעלה שזהו סוד גלות למעלה, דתלת כלילן גו תלת כו' היינו שבחי' חג"ת וגם בחי' המוחין חב"ד דז"א דאצי' מסתלקי' ונכללי' בעצמות המאציל כמו שהיו כלולים בו קודם שהאצילן והם נעשים בבחי' א"ס ממש כו' עד שאין ערוך כלל כמו שהן בבחי' צמצום בכלים מכלים שונים כו' וד"ל. וז"ש פרעה העליון העומד אחורי בחי' כתר⁶⁸ עליון דקדושה שנכללו בו האורות בשעת הגלות^ח כמ"ש במ"א, מי הוי' אשר אשמע כה, בבקולו, כלומר לפי שאז הרי^ט הוא למעלה מבחי' [oldpage_לה] שם הוי'⁶⁹ דהיינו בבלתי גדר התחלקות כלל ובבלתי הגבלת כלים מכלים שונים אלא כלול בבחי' העצמות כו' וכנ"ל, וע"כ מי הוא שם הוי' לפי שאינו מכיר אותו כלל מפני שגבוה הרבה מאד ממנו מטעם הנ"ל^י וד"ל. והנה מבואר למעלה שהחיצוניות⁶⁹ אינם רוצים כלל בבחי' התיקון דיושר בהמשכ' האורות בכלים מכלים שונים לפי שעי"ז לא יגיע אליהם השפע כלל כו', וזהו ענין הגלות שרוצים שיהי' בחי' הסתלקות המוחין ויוכללו בעצמות המאציל מפני שמשם יקבלו גם הם יניקה מטעם הנ"ל דשם הוא למעלה מבחי' הכלים ויכולים הכל לקבל וכענין אברהם שא' לו ישמעאל יחי' [לפניך ו]כנ"ל וד"ל.

ובכל הנ"ל יובן ענין^יא הנ"ל דיניקת החיצונים בשרשם למעלה הוא מבחי' העיגולים המקיפים כו' ומעמדם בין או"פ לאו"מ פניהם אל האו"פ ואחוריהם אל האו"מ כו', כי הנה מבואר שכל תשוקתם שיוכללו בחי' האו"פ באו"מ כדי שגם הם יוכלו לקבל כו'. אמנם גם בבחי' או"פ דיושר יש להם קצת יניקה דהיינו גם לפי סדר ההשתלשלו' האור[ות] בכלי[ם] כו' דהא גם הםיא קרו לי' אלקא דאלקייא ויש להם בחי' ביטול קצת שהרי אינם בעלי בחירה להיות עוברי רצונו כו', והגם שאינ[ם ב]בחי' ביטול אמיתי כביטול המלאכים ונשמות דקדושה כו'^יב, שהרי גם בלעם אמר^יג לא אוכל לעבור את פי' ה'⁷⁰ לעשות קטנה או גדולה כו', וא"כ^יד יש להם חיות מעט מזעיר מצומצם מאד גם בבחי' השתלשלו' דהיינו אחר שירד האור בכמה מיני צמצומי' למטה מטה בעשי' כו' שם יש⁷¹ להם אחיזה קצת, וזהו שפניהם שם אל האו"פ דקצה האחרון בכל ההשתלשלו' כו' אלא^טו שהם בבחי' יש ודבר בפ"ע אבל אין יכולים למרוד כלל כמ"ש בבלעם וד"ל.

כה, ג[ג] וזהו ויאמר מלך מצרים למילדות העבריות כו', דהנה ידוע שהכלים הן האותיות⁷² כמו עד"מ האהבה בלב האדם הרי היא פשוטה ותקועה בלב וכאשר יהרהר ויחשוב אותה התשוקה ו[ה]אהבה במחשבתו הנה נמשך [אור] האהבה הפשוט ונתחלק לחלקי' רבים דהיינו לכמה מיני המשכות רבות באותיות המח' בכמה מיני אופנים שונים כו'. ונמצא שזהו כמו שנעשו בחי' כלים רבים לאור האהבה שהיתה תחלה פשוטה בלב, והרי ענין הכלים וענין האותיות הכל אחד כי פי' אותיות ידוע מלשון אתא בקר⁷³ כו' דהיינו שבא אור הפשוט ונעלם לידי גילוי והיינו⁷⁴ אותיות המח' כנ"ל וה"ז ג"כ בחי' הכלים, והכלל לשניהם אינו אלא שמחלקים [את] האור לחלקים רבים ומיני המשכות והתפשטות רבות בכמה מיני אופנים כו' וד"ל. והנה מוכרח לומר שיש איזה כח במקור המדות שיוכל להוציא מן בחי' ההעלם לידי גילוי, דהיינו המשכות והתהוות בחי' האותיות מן המדות במח' וכדומה, דמצד עצמו לא הי' האור מתפשט ונחלק לחלקים כו'. וזהו הנק' בשם מילדות העבריות כו', פי' העבריות הן הן הויות האותיות מן ההעלם לגילוי ונק' בשם ולד כדוגמת הולד הגשמי כשנולד שהוא בא מן ההעלם לגילוי, והמילדות את העבריות היינו כחות המולידים וממשיכים את האותיות שיבואו מן ההעלם לידי בחי' גילוי כנ"ל, והוא כח המקשר את המדות לבוא לידי אותיות, והיינו בחי' השרש והמקור להתהוות בחי' הכלים למעלה להיות בחי' התיקון דציור אדם [ב]בחי' יושר הנ"ל וד"ל. והנה מבואר למעלה דבזמן הגלות אין^טז החיצוני' חפצים כלל בבחי' התיקון בריבוי הכלים שהן האותיות כו', ע"כ צוה מלך מצרים הוא בחי' פרעה העליון כנ"ל למילדות העבריות דהיינו אותם שרשים עליונים המילדות את המשכות האותיות והכלים שכל הבן הילוד ימיתו כו' וד"ל^יז.

וענין שמות המיילדות אשר שם האחת שפרה כו', הנה ידוע מארז"ל שפרה שהיא משפרת את הולד פועה⁷⁵ שפועה עם⁷⁶ הולד כו', והענין הוא דיש ב' ההי"ן בשם הוי' ה"א [ה]ראשונה וה"א [ה]אחרונה [כו'] כידוע, ושפרה הוא בחי' ה"א [ה]ראשונה וזהו שם הא' שפרה שם ה"א [ה]ראשונה ושם השנית כה, דפועה שם ה'⁷⁷ [ה]אחרונה כו' והיינו בחי' עלמין סתימין שהוא בחי' [ה"א] ראשונה ובחי' עלמין דאתגליין⁷⁸ שבה"א אחרונה כו'. וביאור הדברים הנה פי' עלמין הרי הוא בחי' כלים ואותיות הנ"ל מאחר שנק' בשם עולם שכלול מו"ק מעלה ומטה כו', והרי הוא מוגבל כמו שהאותיות מוגבלים מן המדות כנ"ל [וד"ל]. ויש ב' מיני עלמין עלמין סתימין ועלמין דאתגליין דהיינו ב' מיני כלים ואותיות כו', הענין הוא כך דידוע דיש בחי' כלים באצי' עצמו ועד רום המעלות כו', ובדרך כלל הן בחי' ת' עלמין דכסופין שנק' ד' מאות שקל כסף⁸¹ עובר לסוחר כמ"ש בזהר וע"ח כו'. והענין הוא ע"ד מארז"ל עתיד הקב"ה להנחיל⁸² לכל צדיק ש"י עולמות⁸⁰ שנא' להנחיל אוהבי יש⁸³ כו'. פי' כי הנה באמת לית מח' תפיסא⁸⁴ בי' בעצמו' אוא"ס ב"ה אפי' מח' דא"ק כו', ולכך נק' בזהר בשם סדכ"ס⁸⁵ כו' וכידוע, והנה ידוע דבדבר חכ' שאינו מושג בשכל אין התפעלות העונג כלל מאותו [ה]דבר חכמה מאחר שאינו משיגו ותופסו במוחו [מ]מה יתענג הגם ש[י]הי' שכל וחכמה נפלאה כו'. וכמו"כ למעלה בעצמות אוא"ס שנק' סדכ"ס כו' מאחר שאינו מתלבש בשום השגה ומח' כנ"ל לא יוכלו כל העולמות להתענג ממנו^יח ולהיות נהנין מזיו ממש כו' מטעם משל הנ"ל. אך מה שאנו רואים שנהנין הנשמות בג"ע וכדומה הנה הוא בא מחמת שנמשך אותו הזיו שנהנין ממנו [ב]בחי' ירידה והמשכה מאוא"ס ב"ה להיות בבחי' השגה ותפיסא לנשמות דאבי"ע עד שיהנו ממש כו', וזאת הירידה הוא הנק' בשם עלמין דכסופי' כו', פי' כמו בחי' העולם הגשמי שהוא כלול מו"ק גשמיות ממעלה ומטה כו' ובחי' ממוצעי'⁸⁶ כמו^יט מזרח ומערב כו', כמו"כ ההמשכה מבחי' עונג העליון שנמשך להיות תענוג הנשמות והוא להיות בבחי' כלים המקבלים האור והזיו שהוא בבחי' גבול ממש בהשגותיהם כו' נק' בשם עלמין דכסופין שכבר הוא בא בבחי' עולם ממש בשביל גדר הגבלה ממש כו', דהיינו לכל צדיק וצדיק כפום שיעורא דילי' כן מתענג כו', והיינו ש"י עולמות ש"י מיני מדרגות התענוג וכל אחד נק' עולם מטעם שבא העונג לפי השגתו כנ"ל. וזהו שיש לכאו"א ש"י עולמות, אך כפי הבירורים שבירר בעוה"ז כן ערך אותן העולמות כו', כי שכר מצוה מצוה⁸⁷ כו' כידוע, וכמ"ש להנחיל כו, אאוהבי יש, לפי שבחי' עולם נק' יש שהוא יש ודבר מה בבחי' השגה כנ"ל וד"ל. ואמנם בכלל הן ת' עלמין דכסופין⁷⁹ למעלה בבחי' אצי' למעלה מעלה עדיין מהשגות הנשמות אך שיורדין ונמשכי' למטה להאיר [ב]נשמות בבחי' מקיפים וזהו שנק' עובר לסוחר⁸⁸ כו' וכמ"ש במ"א וד"ל, וז"ש דוד לחזות בנועם ה'⁸⁹ ולבקר בהיכלו, פי' לחזות בבחי' השגה וראי' ממש וזה אינו אלא בבחי' עלמין דוקא כנ"ל הנק' עולם דוקא וזהו לבקר בהיכלו בחי' היכל דוקא וד"ל. וזהו שם הא' שפרה שמשפרת את הולד כו', פי' הן בחי' ת' עלמין דכסופין שעדיין הן למעלה בבחי' האצי' ממש [oldpage_לו] ונק' עלמין סתימין דלא אתגליין עדיין למטה בנשמות אלא הן [ה]מקוריי' לבחי' הגילוי שבנשמות כו' והמה בחי' אורות עליונים מצוחצחות מאד כו' עד שהן בבחי' היופי והתפארת ונק' שפרה מלשון שופרא⁹⁰, והוא שמשפרת ומיפה את הולד דהיינו שממשכת ג"כ בחי' ת"ת [ה]עונג העליון אל הנשמות הנק' וולדות כדי לצחצח האור והשגה דנשמות [אח"כ] בהתענג על ה' כו' וד"ל, והוא בחי' שם ה"א ראשונה דשם הוי'. אך שם ה"א אחרונה דשם הוי' פועה שמדברת עם הולד כו' היינו בחי' עלמין דאתגליין שהן בחי' כלים היותר נמוכים כו', [ו]הוא כמו ענין ש"י עולמות [שיש] לכל צדיק כנ"ל לאחר שכבר נהנה מזיו בבחי' השגה כו' והיינו פועה שמדברת כו', כלומר שמביאתו לידי בחי' אותיות שבדבור הנק' עלמין דאתגליין כידוע והוא מבחי' שם ה"א אחרונה הנק' עולם הדבור כו' וד"ל.

אם בן הוא והמתן אותו ואם בת היא וחיה כו', הנה פי' בן מלשון בנין⁹¹ כמ"ש אמרתי עולם חסד יבנה⁹² כו', והענין הוא דכתיב זכר חסדו⁹³ כו' שהחסד נק' זכר בחי' דכר ולא בחי' נוק' כי מטבע הזכר להשפיע חסדים וטבע הנקבה בבחי' גבורות כו' כידוע, ולכך נק' בחי' אור חסד עליון שממנו עיקר כל הבנין של העולמות בשם בן בחי' דכר, ועוד לפי שהוא לשון בנין כמ"ש עולם חסד יבנה כו'. וידוע דהבנין הזה הוא בחי' ירידה גדולה עד שיתצמצמו האורות בכלים מכלים שונים למעלה באצי' ומשם ולמטה עד בנין העולמות הנפרדי' דבי"ע כנ"ל, ואמנם ירידה זו לצורך עלי' היתה כדי שיבוא ויומשך בחי' הביטול בנשמות ומלאכים כנ"ל. והנה מבואר למעלה דאין כו, בהחיצונים חפצים כלל בבחי' התיקון דאדם שהוא בבחי' או"פ דיושר כנ"ל מטעם שלא יגיע [א]ליהם השפע [כלל] כנ"ל, והרי בחי' בן דזכר חסדו [ה]נ"ל הרי הוא ג"כ בבחי' או"פ דיושר לבוא בבחי' כלים רבים שמחמת זה הוא עיקר הבנין כמ"ש עולם חסד יבנה כו' כידוע. וע"כ ציוה פרעה למילדות הנ"ל אם בן הוא מבחי' או"פ דיושר כנ"ל והמיתן אותו פי' שלא יולידו אותו לבא בבחי' עלמין סתימין ועלמין דאתגליין בבחי' כלים רבים כו', כי זהו נגד רצון החיצונים, אלא ימיתו אותו כלומר שיחזור אותו האור שנאצל בבחי' בן דאו"פ כו' ויסתלק למקור חוצבו בתחלה ויוכלל בעצמות המאציל, והיינו כ[דוגמת] משל בחי' המיתה הגשמי' שהוא הסתלקו' החיות כו', שאז יוכלו גם הם לקבל יניקה מטעם הנ"ל וד"ל, משא"כ בת וחי' לפי שהנוק' ה[י]א מבחי' הגבורות כנ"ל שה[י]אכ עולה למעלה בבחי' או"ח למקורו כו' היפך בחי' דכר שטבעו מן החסדי' היורדי' מגבוה לנמוך כו', ואז יוכללו האורות במאציל ע"י בחי' הגבורות דאו"ח ויקבלו גם הם יניקה משם כנ"ל. וגם מטעם שע"י^כ בחי' [הגבורות שהוא בחי'] הצמצוצי' הרבים עד שמתצמצם האור למטה מטה מאד גם בחיצוני' ואחוריי' דאחוריי' די"ס דעשי' כו' שאז גם הם יוכלו לקבל משם קצת יניקה כנ"ל ד[שם] יש להם ג"כ קצת אחיזה מבחי' או"פ דיושר שבבחי' הרגליי' כו' לפי שאינם מורדי' ממש דהא קרו לי' אלקא דאלקיי' כו' וכמ"ש בלעם לא אוכל לעבור את פי הוי' כו' וד"ל^כא.

ותיראן המילדות את האלקים, פי' מפני דשם אלקי' הוא המצמצם את כח האלקי באבי"ע להיות עי"ז בחי' ירידת השפע אח"כ מאין ליש בין באצי' בין למטה בבי"ע כידוע, ולהיות כי עיקר המכוון בצמצום הזה אינו אלא שיהי' אח"כ ירידת אור החסד דהיינו להיות להקב"ה דירה בתחתונים דוקא, והוא ענין המשכות האורו' בכלים מכלים שונים (וכמ"שכב ביום עשות ה' אלקי'⁹⁷ ארץ, אלקים דוקא [כו'] וכמ"ש במ"א)^כב, ואין הצמצום [ענין צמצום] ממש אלא רק כדי שיהי' דוקא המשכות [ה]אורות בכלים אח"כ, ע"כ ותיראן המילדות מש' אלקי' הזה המצמצם [כו'] ולא עשו כדבר פרעה להמית את הבן [כנ"ל] לפי שהוא היפך כוונת אלקי' [זה] כו' וד"ל.

כו, ג[ד] ויצו פרעה⁹⁸ כו' כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו כו', פי' פרעה העליון התחכם לבטל יראת המילדות את שם [ה]אלקי' כנ"ל וציוה להשליך היאורה כו'. דהנה היאורה היינו הנילוס שהוא א' מד' הנהרות שיוצאות מעדן והוא נהר פרת כידוע, והנה ידוע פי' ונהר יוצא מעדן¹⁰³ כו' שהוא ענין ראש ושרש כל ההשתלשלו' אוב"כ¹⁰⁴ והוא מבחי' אבא שרש כל האצי'¹⁰⁵ שנק' בשם עדן כאשר בחי' עונג העליון הנק' עתיקא מאיר בו וממשיך השפע לבינה הנק' נהר¹⁰⁶ כו', ומשם יפרד והי' לד' ראשים [כו'] היינו בחי' התחלקות הכלים פרטים יותר למטה לד' נהרות כו'. אך כל בחי' הד' נהרות עדיין הם אחוזים וקשורים בבחי' עדן העליון ואע"פ שנא' ומשם יפרד כו' אינו פירוד ממש כו', וז"שכג בכאו"א שם האחד¹⁰⁷, פי' שם האחד הוא א' האמיתי הכללי שבבחי' עדן העליון והוא הוא [עצמו] כי בהשוואה א' כולם משתוים ונכללים באחד כו' ולכך על כאו"א נא' שם האחד שאינו אלא אחד אע"פ שהם ד' כו', וא"כ גם הנילוס שהוא פישון שנא' בו שם הא' פישון כו' עדיין הוא אחוז וקשור בבחי' עדן העליון שיצא משם [וד"ל], וע"כ ציוה^כג היאורה שהוא הנילוס תשליכוהו לבחי' הולד הנולד בבחי' או"פ דיושר הנ"ל כו', והיינו שיוכלל להיות בבחי' עיבור במעי אימא עילאה דאצי' הנק' נהר שי[ו]צא מעדן העליון כו' ויגיע ויבא ל[ידי] בחי' ביטול והתכללות בפנימי' או"א כו' כי עובר ירך אמו הוא¹⁰⁸ והוא להיות בבחי' שינה [ה]נ"ל, ובזאת יהי' לפרעה ועמו תוס' יניקה הרבה מטעם הנ"ל כי בבחי' פנימי' אימא הוא עולם החירות ונק' יובלא עילאה¹⁰⁹ כו' כמ"ש בזהר ששם נק' דרור וחירות לכל העבדים לצאת חפשי כו', פי'כד עבדים הן יו"ד כתרי[ן] דנוגה¹¹⁰, ובעולם החירות דפנימי' בינה גם העבדים יוצאי' לחירות ויכולים לקבל רב טוב כו'^כד, מפני שהוא למעלה מעלה מבחי' ההשתלשלו' האוב"כ מכלים שונים כו' אלא כלול בהתכללות לפי שאינו בגדר התחלקות כנ"ל ע"כ כחשיכה כאורה כו', וגם החיצונים יכולים לקבל השפע וכידוע ע"פ כו, דזכרנו את הדגה כו' במצרים חנם חנם בלא מצות¹¹¹, פי' לפי שאין המצו[ת] יכולין להעלות מ"נ לשם ולא העבירות פוגמי' כמ"ש אם צדקת מה תתן לו¹¹² כו', והוא מפני עוצם בחי' הרוממות וההתנשאות בבחי' עצ[מות] אור המאציל כו' וד"ל. והוא למעלה מעלה מבחי' שם אלקי' הנ"ל המצמצם בשביל דירה בתחתונים כו' (אלאכה כמו שהוא בשבת שנא' ויכל אלקים¹¹³ שנכלל שם אלקי' זה למעלה ממנו דהיינו בבחי' עדן העליון העצ[מי] שרש הנהרות ששם עולם החירות כו')^כה, ולכך ציוה היאורה הזה תשליכוהו כו' ואזכו לא תיראנה המילדות את האלקי' כי הוא במדרגה [ש]למעלה משם האלקי' המצמצם כנ"ל^כו וד"ל.

אך מה עשה הקב"ה כדי להוציא את בנ"י מפרעה ע"י מושיע שא"א להיות מחמת גזירת פרעה מבחי' ב"ן דבחי' או"פ דיושר כנ"ל עשה חסד בלידת משה כו' וע"י סיבת בת פרעה שתרד לרחוץ¹¹⁴ על היאור כו', ותקחנו ל[ה] לבן כו', דהנה שרש נשמת משה הי' מלמעלה [oldpage_לז] מעלה מבחי' כל ההשתלשלו' דנהר שיוצא מעדן^כז כו', דהיינו שהי' מבחי' מזל ונוצר אותיות צנור¹¹⁵ ואותיות רצון¹¹⁶ כו' דבי' אחיד אבא ותליא¹¹⁷ שהוא בבחי' מזלא דא"א שהוא מזל הח' כו', וז"ש עליו כי מן המים משיתיהו¹¹⁸, פי' מים הוא בחי' חסד עליון דנוצר חסד הנ"ל כי מקוה המים הנ"ל¹¹⁹ היינו^כח בחי' הכלי שמקבל את המים ומגביל אותן כו', אבל בחי' המים עצמן הן [ב]בלתי הגבלה כלל וכמו שאין למים שום גוון¹²⁰ אלא היולי כו' להורות על בחי' פשיטותו שהוא פשוט בתכלית כו'. וכמו"כ בבחי' מים העליונים שלמעלה עדיין מבחי' ההשתלשלו' כשיוצא לנהר דבינה כו' נק' בשם מים עצמ[ן] והוא בחי' [מזל] דונוצר כו' שהוא נגד ועובר על פשע¹²¹ כידוע שיכולין הכל לקבל יניקה גם מי שאינו ראוי כמ"ש אם רבו פשעיך מה תעשה¹²² כו' כי הוא^כט עובר על פשע כו' מטעם שיש שם^ל מבחי' הארת עצמות המאציל והוא הנק' עדן עילאה כז, אכו' [וד"ל]. ולכך כשירדה בת פרעה העליון לרחוץ על היאור דנילוס הגם שהכירה בו שהוא מילדי העברים עכ"ז נאמר ויהי לה לבן כו', פי' שנשמת משה הי' יכול להיות גם לבת פרעה לבחי' בן הנ"ללא דהיינו בבחי' או"פ דיושר שהוא ענין זכר חסדו בבחי' בנין וירידת האוב"כ כו' מפני^לא שממנ[ו] יכולים הכל לקבל גם בת פרעה ע"כ ויהי [גם] לה לבן כו' מאחר שהוא למעלה מעלה מכל ההשתלשלו'^לב אשר שם כחשיכה כאורה כנ"ל^לג וד"ל. ולכך נא' ויגדל משה¹²³ [כו'] שגדלוהו אע"פ שידע[ו] בו שהוא מילדי העברים לפי שלא חששו אליו מפני שאמרו שגם הם יכולים¹²⁴ לקבל יניקה ממנו מצד שרש נשמתו כנ"ל וד"ל. וז"ש משה כי כבד פה אנכי¹²⁵ כו', פי' מפני שהי' שרש נשמתו למעלה מעלה מבחי' הכלים ומבחי' ההשתל' לגמרי כנ"ל ע"כ לא הי' לו בחי' כלי הדבור בפה כו', עד"מ אדם שעמוקה מחשבת שכלו מאד ואי[נו] יכול להסביר אותו בדבור בפה לתלמידו כו' הרי זה מפני שלא יכיל בחי' כלי הדבור כלל את עומק השכל ההוא והיינו מפני שהוא למעלה מבחי' הכלי כו' לכך אינו יכול להוציא [מחשבתו מבחי' ההעלם לגילוי אור כו', כך נשמת משה מפני שהי' שרש נשמתו למעלה מבחי' הכלי כנ"ל ע"כ לא הי' יכול להוציא] כל מח[שבתו] להביא[ה] בבחי' כלי הדבור בפה מן ההעלם לגילוי [שה]דבור הוא הנק' עלמ[א] דאתגליי[א] כידוע, וז"ש כבד פה אנכי מפני שהי' למעלה מבחי' פה העליון בחי' עלמ[א] דאתגליי[א] הנק' פה ודיבור כידוע וד"ל. ומ"ש עוד ותצפנהו שלשה ירחים כו' ותקח לו¹²⁶ תיבת גומא כו', הנה מבואר בלק"ת¹²⁷ שזמן בחי' הסתר עליון דעלמ[א] דאתכסיי[א] שהוא שלשה ירחים כו', והטעם להסתר זה הי' מפני שראתה כי טוב הוא¹²⁸ מבחי' טוב העליון דבחי' מזל ונוצר חסד כנ"ל ולכך הוא בטי"ת רבתי כו' ואח"כ ותקח לו תיבת גומא כו' הכל לבחי' מכסה ולמסתור המעלים את האור כי טוב כו' [וד"ל]. ותשם בסוף¹²⁹ על שפת כז, בהיאור כו' בבחי' סכ"ד הנק' סוף כי נעוץ תחב"ס¹³¹ כו' וד"ל^לד.