לג, ב

נשמות שנסתלקו מעוצם הפלא' ערך העונג האלקי העליון המופלא כזה שזהו כמו ענין מיתת נשיקין ע"פ ה' כמשה301 והיינו כמו ג' סבות שנסתלקו302 באדר"ז303 וכה"ג וד"ל. והב' בחי' חכמה שמאין תמצא בבחי' יש להיות בגילוי אור עכ"פ עד שיבא לכלל השגה ותפיסא בבינה שזהו מאין ליש ממש כידוע, וזהו ענין נהר שיוצא מעדן304 סתימאה הנ"ל שהוא גילוי אור עונג המורגש בשכל והשגה שנק' עונג המורכב שמורכב בדבר מה והוא באופן ההשגה אלקי' בטוב טעם כמ"ש טעמו וראו305 כו', עד"מ אדם שמשיג בשכלו דבר חכמה יתענג בה במורגש דוקא והוא שטועם טעם ועונג גדול, וכל שמשיג[ו] יותר, יותר [י]רגיש העונג כו' (אבל בשכל המופלא מן ההשגה לגמרי לא יתענג כלל במורגש מאחר שאינו משיגו ותופסו ממה יתפעל בתענוג, אע"פ שהוא חכ' ושכל נפלא ביותר, אין התפעלות העונג באה במורגש כלל ממנו רק בבחי' ההעלם ומקיף לבד כמו שבתענוג בהעלם בחכמה הנעלמה שבבחי' אין כנ"ל). וזהו ענין התענוג האלקי הבא במורגש לנשמות בג"ע שנהנין מזיו השכינה שהוא עונג המורכב בתוך כלי השגתם האלקי' בכאו"א לפי ערכו כו', שבודאי אין ערוך כלל וכלל לעונג אלקי זה הבא בצמצום כלי ההשגה לגבי עצם אור התענוג הפשוט שבח"ע שנק' ח"ס שבבחי' אין האלקי ממש הנ"ל.

אך א"כ יש להבין דהלא ידוע דעצמות א"ס ב"ה נק' סדכ"ס306 דלית מח' תפיסא בי' כלל307 אפי' מח' סתימאה308, ומאחר שאינו נתפס בשום השגה ושכל כלל איך יוכלו להתענג על ה' במורגש כנשמות שנהנין מזיו כו', שהרי אין התפעלות התענוג במורגש בא רק בהשגה ותפיסא דוקא כנ"ל וכתיב אז תתענג על ה'309 כו' שמשמעו שהתענוג והדביקות הוא בעצמות א"ס ממש וכמ"ש לדבקה בו310 ממש ואין דביקות אמיתית רק ע"י התפעלות הנפש בתענוג מורגש בעונג האלקי עד כלותה כו' כמו נכספה וגם כלתה נפשי311 כו' [ו]בתענוג שבהשג' א"א להשיג ולידבק בזה לעצמות א"ס דלית מח' תפיסא בי' כלל. אלא צריך לומר שכדי שיוכלו הנשמות לדבקה בו ית' ממש שזהו דוקא בתענוג הפשוט ועצמי שאינו מורכב בהשגה כלל כנ"ל, הוצרך להיות בחי' ירידה והמשכה מעצמות התענוג הפשוט העליון שנק'

הערות

  1. 301. מיתת נשיקין. . כמשה : ראה בבא בתרא יז, א.
  2. 302. ג' סבות שנסתלקו : זהר (אד"ר) נשא קמד, א-ב.
  3. 303. באדר"ז : כ"ה גם במאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' מה בהערה. ח"ב ע' תצג. אבל בשע"ת צד, א. תו"ח בראשית מ, ב. וישלח קצד, ב. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' א'קלא. נ"ך ע' תסו וע' תצא. לקמן פ' ויקהל תיד, א ”באד"ר".
  4. 304. נהר שיוצא מעדן : בראשית ב, י.
  5. 305. טעמו וראו : תהלים לד, ט.
  6. 306. סדכ"ס : זהר בהקדמה ב, א. ועוד.
  7. 307. דלית מח' תפיסא בי' כלל : ראה ת"ז בהקדמה (יז, א).
  8. 308. אפי' מח' סתימאה : ראה גם תו"ח וישב קצט, ג.
  9. 309. אז תתענג על ה' : נסמן בהערה 314.
  10. 310. לדבקה בו : עקב יא, כב־ נצבים ל, כ־ יהושע כב, ה [ושם: ולדבקה — ראה לקמן עז, א. מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תקפא. שע"ת פ, ד. ש"א לז, ב. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' תלו].
  11. 311. נכספה וגם כלתה נפשי : תהלים פד, ג.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 14 עמודים.

  1. לקוטי שיחות כרך ל וישב שיחה א ב"ב יז, רע"א
  2. לקוטי שיחות כרך לז מצורע מצורע ב"ב יז, א
  3. לקוטי שיחות כרך טז פ' פרה שיחה א ב"ב יז, א
  4. לקוטי שיחות כרך כ תולדות שיחה ב ב"ב יז, א
  5. לקוטי שיחות כרך כד תצא שיחה א ב"ב יז, א
  6. תורת מנחם ש"פ משפטים, פרשת שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשי"ב ב"ב יז, א
  7. תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ב ב"ב יז, א
  8. תורת שמואל תר"ם ובחודש השביעי הב' (נכתב תרמ"ב כפי ששמעתי מר"ן מוויליז) ב"ב יז, א
  9. תורת שמואל תרמ"א ומעתה וכו' כל הנשמה ב"ב יז, רע"א
  10. תורת חיים שמות ח"א פרשת בא להבין שרש ענין פסח ומצה מאותו ספר בבא בתרא יז, א
  11. תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו ענין קין והבל מאותו ספר ב"ב יז, א
  12. תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים לא תהי' משכלה מאותו ספר ב"ב יז, א
  13. שולחן ערוך חושן משפט הלכות נזקי ממון דיני נזקי ממון יד ב"ב יז , א
  14. שולחן ערוך חושן משפט הלכות נזקי ממון דיני נזקי ממון טו ב"ב יז , א