מח
עלה ברצונו כו' מחמת כי טבע הטוב להטיב224, וכמ"ש בע"ח225. והפי' הב' בפי' כי אמרתי עולם חסד יבנה שבכדי להיות העולם שכולל בחי' מקום וזמן שעולם הוא בחי' מקום כנ"ל בענין עולם שנה נפש, וגם כולל זמן ג"כ כמו ועבדו לעולם שפי' עד זמן היובל226 שהוא זמן ארוך שנק' עולם, ועכ"ז הוא זמן כו'. ובכדי שיהי' העולם בבחי' מקום וזמן צריכים לבנות מדת החסד דאצי', והגם כי מתחילת הבריאה נברא העולם מצד כי חפץ חסד הוא שגם לפי' הב' כן הוא, עכ"ז עכשיו באתעדל"ת תלי' מילתא227 שצריכים להמשיך ולבנות מדת החסד שתלוי במעשה התחתונים, וזהו כי אמרתי עולם זהו ע"י חסד יבנה, שע"י בנין החסד יתקיים העולם כו'.
ואמנם צ"ל שהרי ארז"ל בפרק שנו חכמים, כל מה שברא הקב"ה בעולמו228 לא ברא229 אלא לכבודו שנאמר כל הנקרא בשמי230 ולכבודי בראתי231 כו', וכתיב כל פעל ה' למענהו232, ולפי מה שנת"ל בפי' כי אמרתי עולם חסד יבנה משמע להיפך שהוא רק חסד חנם להיטיב לברואיו לבד. אך הענין הוא דהנה קושי' זו עצמה יש ג"כ במעשה המצות233 שהרי ארז"ל בילקוט האזינו רמז תתקמ"ה בשם הפסיקתא בשעה שישראל ערש"מ מוסיפים234 כח וגבורה שנאמר ועתה יגדל נא כח אד'235 שע"י מעשה המצות נעשה הגדלה בבחי' כח אד' וכתיב הבו גודל לאלקינו, תנו עוז לאלקים236, שישראל ע"י עבודתם במעהמ"צ מוסיפים כח כו', ולהיפך ח"ו כשמכעיסים אותו כביכול כתיב צור ילדך238 תשי237, וכ"ה במד"ר איכה בפ' ויצא מבת ציון, רע"ז בשם ר"י בר' סימון בזמן שישראל ערש"מ מוסיפים כח בגבורה ש"מ כד"א באלקים נעשה חיל (תילים ס') ובזמן שאערש"מ כביכול מתישים כח ש"מ דכתיב צור ילדך תשי (דברים ל"ב) וכנ"ל נמצא מובן היטיב שמעשה המצות פועלים שינוי למעליותא, ובמד"ר בראשית ר"פ מ"ד239 משמע להיפך דאיתא התם ע"פ אמרת ה' צרופה (תילים י"ח ל"א) וכי מה איכפת לי' להקב"ה אם שוחט מן
הערות
- 224. טבע הטוב להטיב : ראה עמק המלך שער שעשועי המלך בתחילתו. שומר אמונים ויכוח שני סי"ד. שער היחוה"א פ"ד ובמ"מ הגהות והע"ק לשם. ולהעיר משו"ת חכם צבי סי"ח.
- 225. טבע הטוב להטיב וכמ"ש בע"ח : ראה בסמוך בפנים על יד הערה 284. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' ה. וש"נ. תורת חיים שמות ח"א לד, ג הערה 375. סה"מ תרס"ה כאן ע' קמה.
- 226. ועבדו לעולם. . היובל : משפטים כא, ו. מכילתא (ורש"י) שם. קדושין טו, סע"א.
- 227. באתעדל"ת תלי' מילתא : ראה ע"ח שער דרושי נקודות ש"ח, ספ"ו. מאמרי אדה"א בראשית ע' תקסו. וש"נ.
- 228. כל מה שברא הקב"ה בעולמו : אבות פ"ו, יא.
- 229. ברא : כ"ה בברייתא דקנין תורה שבמשניות. סה"מ תרכ"ז כאן ע' קמ. גי' אדה"ז בסידורו: בראו.
- 230. כל הנקרא בשמי : ישעי' מג, ז.
- 231. בראתי : שם: בראתיו.
- 232. כל פעל ה' למענהו : משלי טז, ד.
- 233. במעשה המצוות : ראה גם אוה"ת משפטים כאן ע' ג'כה. איוב כרך א ע' תרעט ואילך. סה"מ תרכ"ז ע' קמ. וש"נ. תרכ"ט ותרס"ה שבהערה 218. תרס"ב ע' רעג. תרע"ח ע' רסב ואילך.
- 234. מוסיפים : שם: הן מוסיפין.
- 235. ועתה יגדל נא כח אד' : שלח יד, יז.
- 236. תנו עוז לאלקים : תהלים סח, לה.
- 238. צור ילדך תשי : האזינו לב, יח.
- 237. כשמכעיסים. . ילדך תשי : ראה ילקוט שם.
- 239. ובמד"ר בראשית ר"פ מ"ד : בשינויים.
משנה אבות ו׳ - הטקסט מספריא
שנו החכמים בלשון המשנה. ברוך שבחר בהם ובמשנתם. רבי מאיר אומר. כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה. ולא עוד אלא שכל העולם כלו כדי הוא לו. נקרא ריע. אהוב. אוהב את המקום. אוהב את הבריות. משמח את המקום. משמח את הבריות ומלבשתו ענוה ויראה. ומכשרתו להיות צדיק. וחסיד. וישר. ונאמן. ומרחקתו מן החטא. ומקרבתו לידי זכות. ונהנין ממנה עצה. ותושיה. בינה. וגבורה. שנאמר לי עצה ותושיה. אני בינה. לי גבורה. ונותנת לו מלכות. וממשלה. וחקור דין. ומגלין לו רזי תורה ונעשה כמעין המתגבר וכנהר שאינו פוסק. והוי צנוע וארך רוח ומוחל על עלבונו. ומגדלתו. ומרוממתו. על כל המעשים:
אמר רבי יהושע בן לוי. בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב. ומכרזת ואומרת. אוי להם לבריות מעלבונה של תורה. שכל מי שאינו עוסק בתורה נקרא נזוף. שנאמר נזם זהב באף חזיר אשה יפה וסרת טעם. ואומר. והלוחות מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא. חרות על הלוחות. אל תקרא חרות אלא חירות. שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתלמוד תורה. וכל מי שעוסק בתורה תדיר. הרי זה מתעלה. שנאמר וממתנה נחליאל ומנחליאל במות:
הלומד מחבירו פרק אחד. או הלכה אחת. או פסוק אחד. או דבור אחד. אפילו אות אחת. צריך לנהוג בו כבוד. שכן מצינו בדוד מלך ישראל שלא למד מאחיתופל אלא שני דברים בלבד. וקראו רבו אלופו ומיודעו. שנאמר ואתה אנוש כערכי אלופי ומיודעי והלא דברים קל וחומר ומה דוד מלך ישראל שלא למד מאחיתופל אלא שני דברים בלבד קראו רבו אלופו ומיודעו. הלומד מחבירו פרק אחד. או הלכה אחת. או פסוק אחד או דבור אחד אפילו אות אחת. על אחת כמה וכמה שצריך לנהוג בו כבוד. ואין כבוד אלא תורה. שנאמר כבוד חכמים ינחלו ותמימים ינחלו טוב. ואין טוב אלא תורה. שנאמר כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו:
כך היא דרכה של תורה. פת במלח תאכל. ומים במשורה תשתה. ועל הארץ תישן. וחיי צער תחיה. ובתורה אתה עמל. ואם אתה עושה כן. אשריך וטוב לך. אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא. אל תבקש גדולה לעצמך. ואל תחמוד כבוד יותר מלמודך (עשה). ואל תתאוה לשלחנם של מלכים ששולחנך גדול משולחנם. וכתרך גדול מכתרם ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך:
גדולה תורה יותר מן הכהונה ומן המלכות שהמלכות נקנית בשלשים מעלות. והכהונה בעשרים וארבע. והתורה נקנית בארבעים ושמונה דברים. בתלמוד. בשמיעת האוזן. בעריכת שפתים. בבינת הלב. בשכלות הלב. באימה. ביראה. בענוה. בשמחה. בשמוש חכמים. בדקדוק חברים. ובפלפול התלמידים. בישוב. במקרא. במשנה. במיעוט שינה. במיעוט שיחה. במיעוט תענוג. במיעוט שחוק. במיעוט דרך ארץ. בארך אפים. בלב טוב. באמונת חכמים. ובקבלת היסורין:
המכיר את מקומו. והשמח בחלקו. והעושה סייג לדבריו. ואינו מחזיק טובה לעצמו. אהוב. אוהב את המקום. אוהב את הבריות. אוהב את הצדקות. אוהב את התוכחות. אוהב את המישרים. מתרחק מן הכבוד. ולא מגיס לבו בתלמודו. ואינו שמח בהוראה. נושא בעול עם חבירו. מכריעו לכף זכות. מעמידו על האמת. מעמידו על השלום מתישב לבו בתלמודו. שואל ומשיב. שומע ומוסיף הלומד על מנת ללמד. והלומד על מנת לעשות. המחכים את רבו. והמכוין את שמועתו. והאומר דבר בשם אומרו. הא למדת שכל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם. שנאמר ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי:
גדולה תורה שהיא נותנת חיים לעושיה בעולם הזה ובעולם הבא. שנאמר כי חיים הם למוצאיהם ולכל בשרו מרפא. ואומר רפאות תהי לשרך. ושקוי לעצמותיך. ואומר עץ חיים היא למחזיקים בה. ותומכיה מאושר. ואומר כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרותיך. ואומר תתן לראשך לוית חן עטרת תפארת תמגניך. ואומר אורך ימים בימינה בשמאולה עושר וכבוד ואומר כי אורך ימים ושנות חיים ושלום יוסיפו לך:
רבי שמעון בן מנסיא אומר משום רבי שמעון בן יוחאי. הנוי והכח והעושר והכבוד והחכמה והזקנה והשיבה והבנים. נאה לצדיקים ונאה לעולם. שנאמר עטרת תפארת שיבה. בדרך צדקה תמצא. ואומר עטרת חכמים עשרם. ואומר עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם. ואומר תפארת בחורים כחם והדר זקנים שיבה. ואומר וחפרה הלבנה ובושה החמה כי מלך ה' צבאות בהר ציון ובירושלים ונגד זקניו כבוד. רבי שמעון בן מנסיא אומר אלו שבעמדות שמנו חכמים לצדיקים. כולם נתקיימו ברבי ובניו:
אמר רבי יוסי בן קיסמא פעם אחת הייתי מהלך בדרך. ופגע בי אדם אחד. ונתן לי שלום. והחזרתי לו שלום. אמר לי רבי מאיזה מקום אתה. אמרתי לו מעיר גדולה של חכמים ושל סופרים אני. אמר לי. רבי. רצונך שתדור עמנו במקומנו ואני אתן לך אלף אלפים דינרי זהב ואבנים טובות ומרגליות. אמרתי לו. בני. אם אתה נותן לי כל כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות שבעולם. איני דר אלא במקום תורה. לפי שבשעת פטירתו של אדם אין מלוין לו לאדם. לא כסף. ולא זהב. ולא אבנים טובות ומרגליות אלא תורה ומעשים טובים בלבד. שנאמר בהתהלכך תנחה אותך. בשכבך תשמור עליך והקיצות היא תשיחך. בהתהלכך תנחה אותך. בעולם הזה. בשכבך תשמור עליך. בקבר. והקיצות היא תשיחך. לעולם הבא. וכן כתוב בספר תילים על ידי דוד מלך ישראל. טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף. ואומר. לי הכסף ולי הזהב אמר ה' צבאות:
חמשה קנינים קנה הקדוש ברוך הוא בעולמו. ואלו הן תורה קנין אחד. שמים וארץ קנין אחד. אברהם קנין אחד. ישראל קנין אחד. בית המקדש קנין אחד. תורה קנין אחד מנין. דכתיב ה' קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז. שמים וארץ קנין אחד מנין. שנאמר כה אמר ה' השמים כסאי. והארץ הדום רגלי. איזה בית אשר תבנו לי ואיזה מקום מנוחתי. ואומר. מה רבו מעשיך ה' כולם בחכמה עשית. מלאה הארץ קנינך. אברהם קנין אחד מנין דכתיב ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ. ישראל קנין אחד מנין. דכתיב עד יעבור עמך ה' עד יעבור עם זו קנית. ואומר לקדושים אשר בארץ המה ואדירי כל חפצי בם. בית המקדש קנין אחד מנין. שנאמר מקדש אדני כוננו ידיך. ואומר. ויביאם אל גבול קדשו הר זה קנתה ימינו:
כל מה שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו. לא ברא אלא לכבודו. שנאמר. כל הנקרא בשמי ולכבודי. בראתיו יצרתיו אף עשיתיו. ואומר. ה' ימלוך לעולם ועד.
אמר רבי חנניא בן עקשיא רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות. שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר:
מצוטט ב־12 עמודים
תורת שמואל ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע 12
- תר"ם ח"א ‹ מאמרים ‹ נעשה אדם ‹ צג סה"מ תרל"ח ע' מח
- תר"ם ח"א ‹ מאמרים ‹ וירא העם וינועו כו' בינה יתירה ‹ קפו סה"מ תרל"ח ע' מח
- תר"ם ח"א ‹ הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ ר' אבהו פתח והמה כאדם ‹ ת סה"מ תרל"ח ע' מח
- תר"ם ח"ב ‹ הנחות מכ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ יונתי בחגוי הסלע ‹ תשא סה"מ תרל"ח ע' מח
- תר"ם ח"ב ‹ הנחות מכ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ אני לדודי הב' ‹ תשמז סה"מ תרל"ח ע' מח
- תר"ם ח"ב ‹ הנחות מכ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ אשריכם זרעי על כל מים ‹ תתכז סה"מ תרל"ח ע' מח
- תר"ם ח"ב ‹ הנחות מכ"ק אדמו"ר מהורש"ב ‹ למה קדמה שמע לוהי' אם שמוע ‹ תתלב סה"מ תרל"ח ע' מח
- תר"ם ח"ב ‹ הנחות ‹ יפה שעה א' הא' ‹ תתס סה"מ תרל"ח ע' מח
- תר"ם ח"ב ‹ הנחות ‹ לכל תכלה ראיתי קץ ‹ תתע סה"מ תרל"ח ע' מח
- תר"ם ח"ב ‹ הנחות ‹ שובה ישראל הנחה א' ‹ תתקטו סה"מ תרל"ח ע' מח
- תרמ"א ‹ מאמרים ‹ ועבדתם את הוי' אלקיכם ‹ עד סה"מ תרל"ח ע' מח
- תרמ"א ‹ הנחות ‹ תקעו בחדש שופר ‹ תקפג סה"מ תרל"ח ע' מח
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

