שיוך משוער לקטע
לקוטי שיחות כרך לח בלק שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ובפשטות הכוונה שמלך המשיח יהי' רודה ומושל בכל העולם כולו, וכפי' הראב"ע "מים הדרומי הנקרא הים האדום אל ים צפון שהוא ים אוקיינוס ומנהר נהר יוצא מעדן שהוא בתחלת מזרח ועד אפסי ארץ שהוא בסוף מערב".
9 בראשית ב, י. — בפרש"י זכרי' שם "ומנהר פרת" , והיינו הך ע"פ דחז"ל (בכורות נה, ב) "הוא פרת דמעיקרא" , ובפרש"י שם (וראה גם תוס') "הוא פרת הנזכר למעלה ונהר יוצא מעדן גו' שהשלשה נפרדין ממנו".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז (מאמר א), ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
בזה, דהנה, נהר סתם קאי על נהר פרת (כפי שמבארים מפרשי התנ"ך בכ"מ ), כמ"ש והנהר הרביעי הוא פרת , הוא פרת דמעיקרא , הנזכר למעלה ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן (שהשלשה נפרדין ממנו).
45 בכורות נה, ב (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב ענין קרי"ס
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
והנה כתיב בנהר פרת והנהר הרביעי הוא פרת הוא דמעיקרא, פי' כי הנהר שממנו נפרדו הד' נהרות הוא עצמו הנהר פרת , כמ"ש ונהר יוצא מעדן פי' נהר זה הוא נהר פרת שיוצא מן העדן להשקות את הגן ומשם יפרד נהר זה ונחלק לד' נהרות והוא נהר פישון נהר גיחון כו' עד נהר הרביעי הוא פרת ודקדקו רז"ל על תיבת הוא שלכאורה הוא מיותר ע"כ אמרו הוא דמעיקרא שהוא נהר פרת עצמו הנהר הראשון שממנו נפרדו הד' נהרות, ונהר פרת זהו שיבקע לעתיד כמ"ש והניף ידו על הנהר והכהו לז' נחלים כו'.
8 והנהר הרביעי הוא פרת הוא דמעיקרא : בראשית ב, יד. בכורות נה, ב ובפירש"י שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב נוסח אחר: להבין ענין קי"ס
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
הנה ענין הנהר הנ"ל הוא נהר פרת וכמ"ש בי' בנהר פרת והנהר הרביעי הוא נהר פרת וארז"ל על מלת הוא , הוא פרת דמעיקרא, כלומר אותו הנהר עצמו היוצא מעדן, כמ"ש ונהר יוצא מעדן להשקות כו', ואח"כ ומשם יפרד והי' לארבעה ראשים שם האחד גיחון כו', והנהר הרביעי הוא פרת ונקרא בשמו של הנהר הראשון עצמו אשר ממנו נפרדו הארבע ראשים הנ"ל, ונהר הלז הוא שיבקע לע"ל ועליו הוא שיניף הקב"ה את ידו והכהו לשבעה נחלים כו'.
4 והנהר הרביעי הוא נהר פרת וארז"ל על מלת הוא הוא פרת דמעיקרא : ע"פ בראשית ב, יד. בכורות נה, ב ובפירש"י שם..
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ויאמר מלך מצרים למילדות העבריות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ועכ"ז עדיין כל הד' נהרות בראשית יציאתם מג"ע [מ]צד שמקבלים נביעתם מנהר שיוצא מעדן העליון הנ"ל הרי הם בבחי' התכללות גמור בעדן ג"כ לפי שעדיין אחוזים וקשורים במקורם בנהר זה שיוצא מעדן כו', ובפרט בנהר הראשון שא' עלי[ו] שם האחד פישון שהוא נהר נילוס להיותו קודם לראשון והאחרי' (וכמ"ש הוא הסובב כו' שם הבדולח ואבן השוהם וכתי' כגן ה' כארץ מצרים כו'), ולא א' שם הראשון כמ"ש ושם הנהר השני והשלישי כו' אלא האחד הוא להיותו בבחי' אחדות ויחוד עדיין ונק' אחד, אע"פ שא' משם יפרד אינו בחי' פירוד ממש רק שנמשך לבא בריחוק מקום, אבל אינו נפרד ממקורו כלל, וא' האחד כוונתו שנכלל בעדן עצמו ביחוד גמור כי אחוז וקשור הוא בנהר שיוצא מעדן ממש ואינו אלא נהר אחד ממש (והוא נהר פרת כמו שאמרו והרביעי הוא נהר פרת הוא דמעיקרא כו').
405 והרביעי . . הוא דמעיקרא : בכורות נה, ב [ושם: והנהר הרביעי הוא פרת . . הוא פרת דמעיקרא].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה פג, ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ה' את לשון ים מצרים והניף ידו על הנהר בעיים רוחו והכהו לז' נחלים והדריך בנעלי' והיתה מסילה לשאר עמו אשר ישאר מאשור כאשר היתה לישראל ביום עלותו מא"מ ע"כ והנה משמע מכל אלה הפסוקים שלעתיד יהי' קיבוץ גליות מד' כנפות הארץ ויקבצו כולם יחד בימות המשיח ותחלת עברם יהיה דרך אותו הנהר הידוע והוא נהר שיוצא מעדן הארץ להשקות הגן כו' והיינו נהר פרת וכמ"ש ונהר יוצא מעדן כו' ומשם יפרד והיה לד' ראשים שם האחד פישון כו' ושם הנהר השני גיחון כו' עד והנהר הרביעי הוא פרת ודקדקו רז"ל על תיבת הוא פרת וגם למה לא אמר ושם הנהר הרביעי אלא סתם וכתב ונהר הרביעי כו' דהוא זה היינו הנהר הראשון שיוצא מעדן והוא שאמרו הוא פרת הוא דמעיקרא דהיינו הנהר שיוצא מעדן שממנו נחלקו לד' נהרות וכמ"ש ומשם יפרד והי' לד' כו' והנה נהר פרת זה שהוא הנהר הראשון שיוצא מעדן כו' בו יעברו ברגל לעתיד כמ"ש הפך ים כו' בנהר יעברו ברגל בנהר פרת שהוא הנהר דמעיקרא שיבקע לעתיד כמ"ש והניף ידו על הנהר והכהו לז' נחלים כו' ועל ענין העברת נדחי ישראל לע"ל בנהר זה דוקא אמר שם נשמחה בו שם דוקא וכמ"ש כימי כו' אראנו נפלאות וזה סותר לכאורה מ"ש ז"ל דמזכירין יצ"מ לע"ל דהרי אמרו שם דוקא נשמחה בו וכמ"ש ולא יאמר עוד חי ה' אשר כו' (ואולי אין הכוונה על קי"ס אלא על יציאת מצרים דוקא שהרי אמ' כל ימי חייך ג"כ אפי' לעוה"ב ומ"ש שם נשמחה בו היינו בעברם בנהר דקי"ס לא יזכר אז ואין פשט הכתוב דכימי צאתך כו' משמע כן ועוד שהרי אמ' כאן על העברת הנהר לע"ל והיתה מסילה כו' כאשר היתה לישראל ביום עלותו מא"מ דמשמע דלשבח קאמ' שיהי' כמו בעלותו מא"מ ומ"ש שם נשמחה בו משמע ששם דוקא נשמח וקי"ס יהי' אז טפל בלבד וד"ל) והנה להבין כ"ז יש להקדים תחילה בשרש הטעם במה שהעביר ישראל בי"ס ע"י קריעה דוקא שילכו תוך הים ביבשה לאיזה טעם הי' דאם מטעם שלא רצה לנחם העם דרך ארץ פלשתי' כי קרוב הוא כו' ע"כ הסב את העם דרך המדבר י"ס הרי כמה דרכים היו לפניו להעבירם ולמה דרך י"ס דוקא ולמה צוה שיחנו על הים דוקא ויחזק לב פרעה וירדוף אחריהם בים דוקא ואם כדי לטבוע למצרים בים אחר שיעברו ישראל בו ביבשה הלא הוא ית' כל יכול ויש לפניו כמה דרכים לאבדם ולהמיתם כולם בדבר ובכל מכה כמו שעשה במצרים ולמה היה חפץ ה' שיטבעו מצרים בי"ס דוקא ושיעברו ישראל בים בשביל זה כדי שיטבעו מצרים דלכאורה לא היה צריך לזה כו' אך הענין הפשוט מורה האמת שלא בשביל טביעת מצרים בים העבירם לישראל עמו בים כי זה היה ממילא דרך אגב שכאשר הוצרך להעביר לישראל בתוך הים ביבשה מטעם הכמוס עמדו היה זה ממילא שרדפו מצרים אחריהם בים ונטבעו ולא בשביל טביעת מצרים העבירם בים אלא רק בשביל תועלת וטובה גדולה לנשמות ישראל מצד עצמם הוצרך להעבירם בי"ס תחילה והיינו כדי שיהיה עי"ז הכנה טובה וגדולה בנפשם האלקית לקבלת התורה בהר סיני פב"פ ואם לא היו עוברים בי"ס ביבשה דוקא לא היו מוכנים להיות בית קיבול לקבל אור התורה בקירוב גדול שיוקבע בהם לדורות כמ"ש לא את
15 רז"ל. . הוא דמעיקרא : בכורות נה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [ערבים עלי דברי דודיך] ויובן כו' ענין נט"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
עילאה (ופי' במק"מ אבא) דנחלא עמיקא נפיק מיני' דכתי' ונהר יוצא מעדן כו' (ופי' במק"מ בינה), ועמ"ש במ"א מה שמו דההוא נהר יובל שמו , יובל הוא בחי' עלמא דחירו, ונק' קדש כמ"ש יובל היא קדש תהי' לכם, ושם אין יניקת החיצוני' כו', וע"כ הרחיצה במי הנהר ההיא מטהר הידים כו' וזהו שרש ענין נט"י בכלל.
1328 מה שמו . . יובל שמו : ראה זהר יתרו פג, א. אחרי נח, א. וראה גם בכורות נה, ב. ויק"ר ספכ"ב. ראה גם אוה"ת כאן.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ערבים עלי דברי דודיך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וביאור ענין דהנה כתי' שאו ידיכם קדש ופי' בזהר אתר עילאה דמתמן נחלא עמיקא נפק, ופי' המפר' אתר עילאה חכ' אבא, נחלא עמיקא בינה (ובפ"א והוא כמ"ש ונהר יוצא מעדן, ושמו דההוא נהר יובל שמו והוא בחי' יובל שנק' קדש וכמ"ש כו'), דהנה מדות דאצי' הגם דכתי' לא יגרך רע מ"מ כשיורדים בבי"ע נשתלשל מזה רע וכמו ידים שגדילים צפרנים וכמ"ש וירא כי לא יכול לו דטעה ביעקב דסבור ששרשו ממדות ושם יש יניקת החיצונים אבל באמת יעקב הוא י' עקב שהוא בחי' חכ', אך במדות יש יניקת החיצונים וזהו"ע נט"י שממשיכים מבחי' חכ' וכתי' ימותו ולא בחכ' דשם לא יש יניקת החיצונים וכמו"כ מהנהר ג"כ לא יש יניקת החיצונים דבעצם הבינה לא הי' שבה"כ כ"א בז"ת דבינה אבל לא בג"ר לכן משם נמשך לדחות החיצונים, ויובן זה ע"ד דוגמא מז' קני מנורה והי' הדלקת הנרות והטבת הנרות והכל מכוון א', ז' נרות הם (ז' או ו') מדות וכמ"ש לך
16 ושמו . . יובל שמו : ראה זהר יתרו פג, א. אחרי נח, א. וראה גם בכורות נה, ב. ויק"ר ספכ"ב. ראה גם אוה"ת שה"ש כאן ע' תלח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א שלש רגלים תחוג לי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וכן בע"ח שהוא מהלך ת"ק שנה שיומשך בו מבחי' י"ה היינו מבחי' ועל יובל ישלח שרשיו בחי' בינה מה שמו דההוא נהר יובל שמו כו'
כא מה שמו . . יובל שמו : ראה זהר יתרו פג, א. אחרי נח, א. וראה גם בכורות נה, ב. ויק"ר ספכ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א וידבר כו' קדושים תהיו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
נמצא שז"א שרשו מעתיקא שלמעלה מחו"ב שממוחא סתימאה נפקי היינו מה שאו"א במזלא אתכלילן שאבא מקבל ממזל ונוצר, ואימא מקבל ממזל ונקה, וז"ע ממו"ס נפקי ע"י המזלות הנ"ל, ולכן האבות הם בחי' חג"ת הם המרכבה להגבי' בחי' כמראה אדם, והיינו גם בחי' או"א לפי ששרשן גבוה יותר, וכמ"ש במ"א בענין בעבר הנהר ישבו אבותיכם שהנהר הוא בחי' נהר שיוצא מעדן שיובל שמו וחיים שמו שזהו בחי' חו"ב ושרש האבות הם בעבר הנהר, טורי חשוכא מדות שבכתר, ומפני ששרשן גבוה יותר לכן ביכולתם להגביה חו"ב כו' וכמ"ש מזה בביאור שבפ' יתרו הנ"ל, וז"ע הוא"ו שקודם לי"ה,
158 שיובל שמו : ראה זהר יתרו פג, א. אחרי נח, א. וראה גם בכורות נה, ב. ויק"ר ספכ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א שלש רגלים תחוג לי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
אלפך חכ' ואלפך בינה הם קדמו לעולם שאינם שייכים לעולם כלל, וזהו עבודת המלאכים להמשיך ממוחין למדות וזהו ישר"ה מספר תקט"ו ת"ק הוא חמש כלולים מי' וי' מי' מספר ת"ק והמלאכים ממשיכים מט"ו י"ה בת"ק, וזהו עץ חיים מהלך ת"ק שנה וכתי' ועל יובל ישלח שרשיו מה שמו דההוא נהר יובל שמו חיים שמו חו"ב, וזהו"ע העמידה ויש בזה מעלה וחסרון מעלה שאינם מתלבשים בגופי' וחסרון דאף שע"י אמירתם קדוש ממשיכים מוחין במדות מ"מ א"ז עלי' כ"כ.
44 מה שמו . . יובל שמו : ראה זהר יתרו פג, א. אחרי נח, א. וראה גם בכורות נה, ב. ויק"ר ספכ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א שלש רגלים תחג לי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וזהו עץ החיים מהלך ת"ק פי' ת"ק הוא בחי' ו"ה מדות ועץ החיים מהלך היינו המשכת י"ה בחי' חכמה ובינה, מה שמו דהנהר יובל שמו , חיים שמו כו'.
76 מה שמו . . יובל שמו : ראה זהר יתרו פג, א. אחרי נח, א. וראה גם בכורות נה, ב. ויק"ר ספכ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון פסח הפך ים ליבשה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
והוא כמו הנטיעה שהוא יותר בריחוק הערך מזריעה שמחטה א' נעשה הרבה כמוהו, אבל מגרעין נעשה אילן, ומשם יפרד לד' נהרות ד' בחי' חו"ב דיום יום הנ"ל ומדות דלהיטיב, ומל' דא"ס שנק' מח' דאנא אמלוך, ונהר הרביעי הוא פרת הוא דמעיקרא עיקר הכוונה ולעתיד יתגלה עבר הנהר כוונה נעלמה ע"י ג"ע זה ויתגלה עונג הנעלם.
33 הוא דמעיקרא : בכורות נה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בהר את שבתותי תשמרו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והנה עלי' שלהם פועל עלי' גם בעצמו' מקורם שהוא בחי' המדות דאצי' כנ"ל שגם הם נפשטים מצמצומם שהם מקבלים מבחי' הבינה ע"י צמצום כנ"ל ועולים ומתרחבים לקבל אור עצמות הבינה דאצי' וזהו"ע עלי' שלהם שהם עולים ונכללים בעצם הבינה, וזהו"ע השבת אותיות תש"ב היינו שכל הדברים שבים למקורם ושרשם היותר ראשון שהוא בחי' הבינה דאצי' שהוא מקור למדות שהם מקור העולמות כו', ועד"ז הוא ענין היובל כי יובל הוא בבחי' בינה בבחי' פנימיותה שהוא שער החמישים דבינה ולכן הוא בשנת החמישים ולכן נק' יובל כי כמאמרם מה שמי' דההוא נהר יובל שמו ע"ש שע"י נמשך השפע מבחי' חכ' לבחי' בינה כו' ולכן בשנת היובל עולים כל העולמות למקורם ושרשם היותר ראשון שהוא בחי' הבינה וזהו בשנת היובל תשובו איש אל אחוזתו כו' וד"ל.
32 מה שמי'. . יובל שמו : ראה זהר יתרו פג, א. אחרי נח, א. וראה גם בכורות נה, ב. ויק"ר ספכ"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך ה א'רסב
מקור מפורש
בדף זה
ועייג"כ תוס' בכורות נה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יב ד'קנה
מקור מפורש
בדף זה
- כן הוא כפי שכותב שכוונתי היתה לתוספת בכורות נה, ב שנראה שם שתי דיעות (ודלא כתוס' שבת סה, ב דהביא בפשיטות דעת ר"י), וכן צדק במה שכותב בדברי שהבה"ג פסק כך, שכוונתי היתה במ"ש היכא דסכיר נהרא לא סלקא לה טבילה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות מצורע
מקור מפורש
בדף זה
— כן הוא כפי שכותב שכוונתי היתה לתוספת בכורות נה, ב שנראה שם שתי דיעות (ודלא כתוס' שבת סה, ב דהביא בפשיטות דעת ר"י), וכן צדק במה שכותב בדברי שהבה"ג פסק כך, שכוונתי היתה במ"ש היכא דסכיר נהרא לא סלקא לה טבילה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד שופטים שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
"יפוצו מעינותיך חוצה", וההוראה היא בשנים:
34 לשון מענה המשיח להבעל־שם־טוב שאז יבוא. נסמן לקמן עמ' 213 הערה 31. – וראה סנהדרין (צח, א) אשר "ענפיהם תתנו ופריכם תשאו" (שהוא ענין הפצת המעיינות חוצה, כמבואר בפנים) אין לך קץ מגולה מזה. הטעם מה שכינה מלך המשיח לתורת הבעש"ט (החסידות) בשם מעינות*, יש לומר: מתכונות העיקריות דמעין הוא מה שמימיו מחוברים עמו (וכדאיתא במשנה רפ"ה דמקואות: העבירו ע"ג בריכה והפסיקו הרי הוא כמקוה)**. ולא עוד, אלא שמימיו (כשהם בתוך המעין), י"ל, שהם מציאות המעין עצמו, ועפי"ז יובן הסלקא דעתך של התוספות (ד"ה שמא בכורות נה, ב) שהמעין מטהר דוקא בזוחלין ולא באשבורן, אף שפשוט להתוס' דמי מעין שנפסקו מן המעין מטהרין באשבורן, ולכאורה איך אפשר להיות גריעותא במי המעין טרם שנפסקו – לפי שכשהם מחוברים בהמעין אינם בדין מים כ"א בדין מעין, ולכן אפשר שיטהרו דוקא בזוחלין ולא באשבורן. (וע"ד דעת ר"ש (רפ"ג דבכורים) שדין ביכורים אינו אלא בפירות התלושין, לפי שבחיבורם אינם פירות אלא – שדה). ובזה יובן דעת הרמב"ם (הל' איסורי מזבח פ"ד, ה"ז) שהמשתחוה למעין שאינו שלו אין מימיו פסולין לנסך, אף דס"ל (שם ה"ו) דהנעבד, אפילו של חבירו, אסור לגבוה – לפי שהאיסור לגבוה במשתחוה לבהמת חבירו אינו אלא משום מאיסותא (שהרי גם בעשה מעשה, אינו יכול לאסור דבר שאינו שלו (פ"ח מהל' ע"ז ה"א)), ובמי מעין אין שייך מאיסותא, לפי שבהיותם בהמעין כשהשתחוה להם, לא היו מים ורק מעין, וכשמנסכם ע"ג המזבח, נעשו מציאות חדשה – מציאות דמים. (משא"כ במשתחוה למעין הנובע בארצו, שהוא איסור גמור, לא רק משום דאיסותא, (שלכן נאסרין אף להדיוט (ראה לח"מ בהל' ע"ז שם. ומ"ש "פסולין לנסך" הוא לפי דמיירי כאן בהל' איסורי מזבח)), גם המים שיוצאים ממנו הם אסורים, לפי שבאים מן האסור). – ראה צפנת פענח מהדו"ת ל, א. ואתו הדבר הוא גם בנוגע לתורת החסידות, אשר מעיקרי התנאים בהפצת תורה זו החיבור הבלתי פוסק עם נשיאי תורת הדא"ח (המתבטא בשמירת דברי הרב (ראה סה"מ תש"ח ע' 296)), עד אשר הלומד והמפיץ אינו מציאות לעצמו (משיחת י"ט כסלו תשט"ו).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד שופטים שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
ולדעת רוב הפוסקים וכ"פ ה'צמח צדק' מיירי בבריכה ריקנית. עיין שו"ת הצ"צ חיו"ד סקס"ד ס"ב (ובמפתח שם), מש"ך ביו"ד סר"א סק"ל בשם הפרישה, מהראב"ד בבעה"נ, רע"ו וכו'. וראה ג"כ צ"צ שער המילואים למקואות פ"ה מ"ו (לז, א). ועייג"כ תוס' בכורות נה, ב. פיה"מ להרמב"ם (הובא ונתבאר בבית יוסף שם). ובספרים שהובאו בס' טהרת מים (להרה"ג והרה"ח וכו' מהר"נ שי' טעלושקין) סל"ו. ואכמ"ל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ו
מקור מפורש
בדף זה
1 בלי הפסק : במשנה רפ"ה דמקואות : (מעין ש)העבירו ע"ג בריכה והפסיקו ה"ה כמקוה. ולדעת רוב הפוסקים וכ"פ ה,צמח צדק" מיירי בבריכה ריקנית. עיין שו"ת הצ"צ חיו"ד סקסיד ס"ב (ובמפתה שם) מש"ך ביו"ד סר"א סק"ל בשם הפרישה, מהראב"ד בבעה'ע, רעיו וכו', וראה ג"כ צ"צ שער המילואים למקואות פ"ה מ"ו (לז, א) ועייגייכ תוס' בכורות נה, ב. פיה"מ להרמב"ם (הובא ונתבאר בבית יוסף שם). ובספרים שהובאו בס' טהרת מים (להרה"ג והרה*ח וכו' מהר"ג שיי טעלושקין) סלייו ואכמ"ל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשי"ג
מקור מפורש
בדף זה
דמעיקרא", והוא יוליכנו ל"ים הגדול" – "כמים לים מכסים" – ע"י קיום הוראותיו וההליכה בדרכיו.
108 בכורות נה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשט"ו
מקור מפורש
בדף זה
אבל כאשר המיםנמצאים בתוך המעיין – יש קס"ד בתוספות שמטהרים דוקא בזוחלין ולא באשבורן.
32 ד"ה שמא – בכורות נה, ב. וראה אגרות-קודש כ"ק אדמו"ר שליט"א חי"ב ע' שמ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, ט"ו בשבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
"יפוצו מעינותיך חוצה" , והוראה זו היא כפולה:
331 לשון מענה המשיח להבעש"ט שאז יבוא, נסמן בלקו"ש ח"ד ע' 1235 הערה 31. – וראה סנהדרין (צח, א) אשר "ענפיכם תתנו ופריכם תשאו" (שהו"ע הפצת המעינות חוצה, כמבואר בפנים) "אין לך קץ מגולה מזה".
הטעם מה שכינה מלך המשיח לתורת הבעש"ט (החסידות) בשם מעינות*, יש לומר:
*
) ראה עד"ז גם במגילת יט כסלו ע' 30.
מתכונות העיקריות דמעין הוא מה שמימיו מחוברים עמו (וכדאיתא במשנה רפ"ה דמקואות: "העבירו ע"ג בריכה והפסיקו הרי הוא כמקוה")**. ולא עוד, אלא שמימיו (כשהם בתוך המעין), י"ל, שהם מציאות המעין עצמו , ועפי"ז יובן הסלקא דעתך של התוספות (ד"ה שמא בכורות נה, ב) שהמעין מטהר דוקא בזוחלין ולא באשבורן, אף שפשוט להתוס' דמי מעין שנפסקו מן המעין מטהרין באשבורן, ולכאורה איך אפשר להיות גריעותא במי המעין טרם שנפסקו – לפי שכשהם מחוברים בהמעין אינם בדין מים כ"א בדין מעין, ולכן אפשר שיטהרו דוקא בזוחלין ולא באשבורן. (וע"ד דעת ר"ש (רפ"ג דבכורים) שדין ביכורים אינו אלא בפירות התלושין, לפי שבחיבורם אינם פירות אלא – שדה).
*
*) ולדעת רוב הפוסקים וכ"פ ה " צמח צדק " מיירי בבריכה ריקנית . עיין שו"ת הצ"צ חיו"ד סקס"ד ס"ב (ובמפתח שם) , מש"ך ביו"ד סר"א סק"ל בשם הפרישה , מהראב"ד בבעה"נ , רע"ו וכו ' . וראה ג"כ צ"צ שער המילואים למקואות פ"ה מ"ו ( לז , א) . ועייג"כ תוס ' בכורות נה , ב . פיה"מ להרמב"ם (הובא ונתבאר בבית יוסף שם) . ובספרים שהובאו בס' טהרת מים ( להרה"ג והרה"ח וכו' מהר"נ (שי') [ז"ל] טעלושקין ) סל"ו . ואכמ"ל .
ובזה יובן דעת הרמב"ם (הל' איסורי מזבח פ"ד ה"ז) שהמשתחוה למעין שאינו שלו אין מימיו פסולין לנסך, אף דס"ל (שם ה"ו) דהנעבד, אפילו של חבירו, אסור לגבוה – לפי שהאיסור לגבוה במשתחוה לבהמת חבירו אינו אלא משום מאיסותא (שהרי גם בעשה מעשה, אינו יכול לאסור דבר שאינו שלו (פ"ח מהל' ע"ז ה"א)), ובמי מעין אין שייך מאיסותא, לפי שבהיותם בהמעין כשהשתחוה להם, לא היו מים ורק מעין, וכשמנסכם ע"ג המזבח, נעשו מציאות חדשה – מציאות דמים. (משא"כ במשתחוה למעין הנובע בארצו, שהוא איסור גמור, לא רק משום מאיסותא (שלכן נאסרין אף להדיוט (ראה לח"מ בהל' ע"ז שם. ומ"ש "פסולין לנסך " הוא לפי דמיירי כאן בהל' איסורי מזבח)), גם המים שיוצאים ממנו הם אסורים, לפי שבאים מן האסור). – ראה צפנת פענח מהדו"ת ל, א.
ואותו הדבר הוא גם בנוגע לתורת החסידות, אשר מעיקרי התנאים בהפצת תורה זו החיבור הבלתי פוסק עם נשיאי תורת הדא"ח (המתבטא בשמירת דברי הרב (ראה סה"מ תש"ח ע' 296. סה"ש תש"ח ע' 263)), עד אשר הלומד והמפיץ אינו מציאות לעצמו (משיחת יט כסלו תשט"ו***).
*
**) ראה בארוכה תו"מ חי"ג ע' 132 ואילך ( המו"ל ) .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו אז ישיר ישראל
מקור מפורש
בדף זה
כתיב מעיין גנים באר מים חיים ונוזלים מן לבנון, פי' כנ"י נקראת באר מים חיים כי הנה עד"מ הבאר שהמעיינות נובעין בו מתחת לארץ כי ארעא חלחולי מחלחלא כו' ודרך סולמא דפרת נובעים המים מתחת לארץ מלמטה למעלה ובתחלה הרי המים נמשכי' המה מלמעלה כמ"ש למטר השמים תשתה מים וכתי' ונהר יוצא מעדן כו' אך אז הן נקראי' עדיין מים עליונים וכאשר אח"כ דרך סולמא דפרת חוזרין ונובעין דרך עובי הכדור מלמטה למעלה נק' מים חיים והן מים שבבארות דוקא שנקראו מים חיים לפי שעברו מלמטה למעלה דרך עובי עפר הארץ ונתבררו ונעשי' צלולים ואזי חיין ומתוקין המה משא"כ קודם עברם את עפר הארץ מלמטה למעלה אלא המה באי' ונמשכי' בד' נהרות מלמעלה למטה לא נקראו עדיין בשם מים חיים כו' והרי מובן לפ"ז שכל עיקר הבאת המים בעפר הארץ הוא כדי שיתוקנו ויקראו בשם מים חיים וכך יובן הנמשל בכנ"י שנקראת באר מים חיים דוקא לאחר ירידת הנשמו' בגופים בעוה"ז לפי שישראל עלה במחשבה הקדומה היינו כמו שהנשמו' המה בבחי' שרש ומקור הראשון דכנ"י שהוא ע"ד דוגמא מנהר שיוצא מעדן כו' (והוא מבחי' מיין דוכרין) וירדו אח"כ מלמעלה למטה בסדר בחי' השתלשלו' העולמו' עד שבאים ומתלבשים בחומר גופני בעוה"ז שהוא כדוגמת משל עפר הארץ בחי' דומם גשמי ומשם הנשמות חוזרי' ונובעים לצאת ממחשך החומריו' הזאת בתשובה (שהוא בחי' מ"נ) ואזי נקראו הנשמו' בשם מים חיים דוקא כי עי"ז עולי' בבחי' בירור מלמטה למעלה וזהו ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים חציים אל הים הקדמוני כו' וכמ"ש בסמוך.
5 ודרך סולמא דפרת : ראה בכורות נה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל
מקור מפורש
בדף זה
[ב] והנה תחלה יש להקדים מ"ש כימי צאתך מאמ"צ אראנו נפלאות וידוע דזה קאי על גאולה העתידה לבא בביאת גואל אחרון שהוא משיח ב"ד כמו שאו' גאלתי אתכם אחרית כבראשית כו' וכמ"ש בקי"ס עד יעבור עמך הוי' עד יעבור, ב"פ עד יעבור, לשון להבא דזהו גאולה אחרונה דמשיח בקיבוץ גליות שע"ז א' עד יעבור עמך הוי' כמ"ש אהי' אשר אהי' אהי' הא' אנא זמין לאתגלאה בימות המשיח, ואהי' הב' בעוה"ב שע"ז א' עד יעבור סתם למעלה משם הוי' [oldpage_4] דתו"מ כו' (כמ"ש במ"א במ"ש ובשביעית כו' חנם בלא מצות ) והוא שיעברו נהר פרת (דהוא דמעיקרא שהוא נהר שיוצא מעדן עצמו וכמ"ש במ"א).
25 דהוא דמעיקרא : בכורות נה, ב. ראה גם לקמן לה, ב. פ' בשלח קפו, א. שה"א פג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ויאמר ה' אל משה מה זה בידך
מקור מפורש
בדף זה
אך הנה כל עיקר ענין ירידת והתלבשות הניצוצו' הנ"ל בד' נהרות היו לצורך עלי' דוקא כנ"ל, והיינו שיעלו ויבואו לבחי' ומדרגה עליונה ביותר מכמו שהי' תחלה במקורן קודם ירידתן למטה כו', והיינו ע"י שהם עולים אחר ירידתן מלמטה למעלה מתהום רבה שהוא מ"ש כל הנחלים הולכים אל הים ואל מקום שהנחלים הולכים שם הם שבים כו', דאחר המשכות ד' נהרות למטה בים האחרון חוזרים משם ללכת למקורם בנהר הראשון שיוצא מעדן (כמ"ש והנהר הד' הוא נהר פרת הוא דמעיקרא ולע"ל יעברו בנהר פרת כו' כמ"ש במ"א) ועולים משם בתוס' עילוי גדול הרבה יותר מכמו שהי' בתחלה בירידתן בנהר זה כו' משום דבחי' או"ח דמ"ת יעלו למעלה יותר וכמ"ש ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים חציים אל הים הקדמוני שהוא מ"ע דמעל השמים שהוא בחי' התהו כו' [(וכמ"ש במ"א ע"פ לרוקע הארץ כו' )].
164 הוא דמעיקרא : בכורות נה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח צדקת פרזונו בישראל
מקור מפורש
בדף זה
וזהו הוא פר"ת הוא דמעיקרא שהוא נהר נילוס דמצרים כמ"ש למען תזכור כו' [ו]כמ"ש כאשר הי' בעלותם כו', לפי שהן [היו] הס"ר שנפלו מדור הפלגה כנ"ל ועשו פרי למעלה והגדילו במאד עד שהי' [ל]מספר כחול הים שלא ימד כו' [כמו] עד דוד הגדיל וכתיב הגדיל ה' לעשות וכמ"ש הקטן יהי' לאלף כו' וד"ל.
605 הוא פר"ת הוא דמעיקרא : בראשית ב, יד. בכורות נה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
בדף זה
אך עדיין י"ל דלפ"ז טבילה זו בנה"ד לעונש ולצער הנשמה האלקי' בהיפוך לעונג שתבא בבחי' ביטול וכליון כל עצמותה כמו בשפלות ומרירות עצומה כנ"ל, ולכאורה הטבילה הזאת [כ]טובל במקוה לטהרה לבד שיוכל לעלות ולא לעונש ולצער כי נה"ד זה הוא שעומד בין געה"ת לגעה"ע שאחר עלי' מגעה"ת איך יהי' מקבל עונש (שזהו כמו בין ימוהמ"ש לעוה"ב שיעברו בנהר פרת שהוא הנהר שיוצא מעדן ) (כמ"ש במ"א).
665 בנהר פרת. . שיוצא מעדן : ראה בכורות נה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שו"ת יורה דעה סימן קסה
מקור מפורש
בדף זה
ולכאו' התוספות פב"ת דבכורות דף נ"ה ע"ב ס"ל כפר"ש מדכתב דרגל השוורים נקובים כמוציא רמון וא"כ אפשר שיהיו זוחלין עכ"ל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שו"ת תורת שלום יורה דעה סימן יח
מקור מפורש
בדף זה
ובמקום שאין מקוה התיר כדעת ר"ת , שכן הסכים גם מהרי"ק בשרש הנ"ל במקום שנתפשט המנהג להתיר.
610 דגם לר"ת : בתוס' בכורות נה, ב ד"ה אין. שבת סה, ב ד"ה דאמר.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שו"ת תורת שלום יורה דעה סימן יח
מקור מפורש
בדף זה
אחר כך ראיתי שהר"ן כתב כן בפ' אין בין המודר לדעת המחמירים, ושגם רבנן דרבי מאיר סבירא להו כרב).
624 רבנן דרבי מאיר : בכורות נה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי רפאיני ה' וארפא
מקור מפורש
בדף זה
ולהבין ענין החולי דחולת אהבה מהו, הנה מפרש ענינה מתחילה במה שאמר אותי עזבו מקור מים חיים, כי הנה הקב"ה נק' מקור מ"ח כמו למטה בגשמי' מקור הנובע מים חיים בתמידות כו', ומתחילה י"ל ענין המשל דמקור מ"ח למטה בגשמי', כי הנה כתיב ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן שמתחילה יוצא הנהר מעדן ומשקה את הגן ומהשקאת הגן נמשך ד' נהרות וכמאמר ומשם יפרד כו' ומהם נמשכים כל הנחלים והולכים אל הים, אך קודם שנמשכו המה ראוים לשתי' ובים נעשים מים מלוחים שאינם ראוים לשתי', אך במקום שהם הולכים הם שבים ללכת והיינו שנמשכים מן הים דרך כדור הארץ ועולים דרך גידי הארץ דארעא חלחולי מחלחלי ואז מתבררים ע"י עפר הארץ ונעשים ראוים לשתי' כמקודם קודם שנמשכים בים ולא עוד אלא שנק' מים חיים, וזהו"ע שארז"ל שכל הנהרות המה מסולמא דפרת שהוא מה שנהר פרס הוא מקלח תחת הקרקע והמים שבו הולכים דרך גידי הארץ מלמטה למעלה כמו ע"י סולם ונובעים בכל הנהרות כו' [ולכן אנו רואים בהם גילוי הנביעה כ"א ממעיין שלו אעפ"י שבאמת נמשכים מד' נהרות היוצאים מן הנהר שיוצא מעדן כו' וד"ל].
12 מסולמא דפרת : בכורות נה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר