שצ
הול"ל רחיצת ידים6, והנה יש מפרשים שפי' מפני שהכלי נק' נטלא7 לכן קוראין זה נט"י ובאמת דוחק לומר כן דהכלי הוא פרט א' מהפעולה והעיקר הוא המים ולמה נק' ע"ש הכלי דוקא וקבעו הברכה כן, אך הנה נטילת ידים הוא ע"ש שמגביהים את הידים עי"ז וכמ"ש שאו ידיכם קדש8, נשיאות כפיים9 וינטלם וינשאם10.
וביאור ענין דהנה כתי' שאו ידיכם קדש ופי' בזהר אתר עילאה דמתמן נחלא עמיקא נפק11, ופי' המפר'12 אתר עילאה חכ'13 אבא, נחלא עמיקא בינה (ובפ"א14 והוא כמ"ש ונהר יוצא מעדן15, ושמו דההוא נהר יובל שמו16 והוא בחי' יובל שנק' קדש וכמ"ש17 כו'), דהנה מדות דאצי' הגם דכתי' לא יגרך רע18 מ"מ כשיורדים בבי"ע נשתלשל מזה רע וכמו ידים שגדילים צפרנים וכמ"ש וירא כי לא יכול לו19 דטעה ביעקב דסבור ששרשו ממדות ושם יש יניקת החיצונים אבל באמת יעקב הוא י' עקב20 שהוא בחי' חכ'21, אך במדות יש יניקת החיצונים וזהו"ע נט"י שממשיכים מבחי' חכ' וכתי' ימותו ולא בחכ'22 דשם לא יש יניקת החיצונים וכמו"כ מהנהר ג"כ לא יש יניקת החיצונים דבעצם הבינה לא הי' שבה"כ23 כ"א בז"ת דבינה אבל לא בג"ר לכן משם נמשך לדחות החיצונים, ויובן זה ע"ד דוגמא מז' קני מנורה והי' הדלקת הנרות והטבת הנרות והכל מכוון א', ז' נרות הם (ז' או ו')24 מדות וכמ"ש לך
הערות
- 6. נטיל"ת ידים. . רחיצת ידים : ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) המשך מצה זו כאן הערה 1347.
- 7. שהכלי נק' נטלא : ראה שו"ע אדה"ז מהדו"ק הלכות נט"י ס"ד, ס"א. הלכות נט"י סקנ"ט, סכ"ד.
- 8. שאו ידיכם קדש : תהלים קלד, ב.
- 9. נשיאות כפיים : ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) המשך מצה זו כאן הערה 1349.
- 10. וינטלם וינשאם : ישע' סג, ט. ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) שם הערה 1348.
- 11. אתר עילאה. . נפק : ראה זהר ויקרא יג, א.
- 12. ופי' המפר' : מק"מ שם.
- 13. חכ' : תיבה זו אינה ברורה כ"כ.
- 14. ובפ"א : ראה גם לעיל הנחה ד"ה מזבח אדמה תעשה לי ובהערה 80.
- 15. ונהר יוצא מעדן : בראשית ב, י.
- 16. ושמו. . יובל שמו : ראה זהר יתרו פג, א. אחרי נח, א. וראה גם בכורות נה, ב. ויק"ר ספכ"ב. ראה גם אוה"ת שה"ש כאן ע' תלח.
- 17. יובל שנק' קדש וכמ"ש : בהר כה, יב — יובל היא קדש תהי' לכם.
- 18. לא יגרך רע : ראה תהלים ה, ה. לקו"ת במדבר ג, ג.
- 19. וירא כי לא יכול לו : וישלח לב, כו. ראה גם לעיל הנחה ד"ה אל יתהלל החכם על יד הערה 17 ואילך. לקמן ח"ב (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה אשריכם זורעי על כל מים על יד הערה 41 ואילך.
- 20. יעקב הוא י' עקב : ע"ח שער סדר אצי' ש"ג, פ"ב. ראה תו"א ר"פ ויצא. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתמז. וש"נ. תו"ח שמות ח"א יח, ב. וש"נ.
- 21. י'. . בחי' חכ' : ראה זהר בראשית לא, א. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תשסד ובהנסמן לשם.
- 22. ימותו ולא בחכ' : איוב ד, כא. ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח פי"ג ובהערה 261.
- 23. דבעצם הבינה לא הי' שבה"כ : ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) המשך מצה זו כאן פמ"ג ובהנסמן שם.
- 24. ז' נרות. . או ו') מדות : להעיר מלקו"ש הוספות חגה"ש כרך יג ע' 154 הערה ד"ה נרות. ספר השיחות תשמ"ח ח"ב ס"ע 482 ואילך ובהערה 56. וראה גם הערה שלאח"ז.
בכורות נ״ה ב - הטקסט מספריא
עֵינָתָא דְּמִידַּלְּיָין! אָמַר רַב מְשַׁרְשְׁיָא: הָנְהוּ סוּלָּמֵי דִּפְרָת נִינְהוּ.
וְהָא כְּתִיב: ״וְהַנָּהָר הָרְבִיעִי הוּא פְרָת״!
אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק, וְאִיתֵּימָא רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: הוּא פְּרָת דְּמֵעִיקָּרָא.
תַּנְיָא, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: ״יוּבַל״ שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל מַיִם וְעַל יוּבַל יְשַׁלַּח שׇׁרָשָׁיו״, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ ״פְּרָת״? שֶׁמֵּימָיו פָּרִים וְרָבִים.
מְסַיַּיע לֵיהּ לִשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: נַהְרָא מִכֵּיפֵיהּ מִיבְּרִיךְ. וּפְלִיגָא דְּרַב, דְּאָמַר רַב אַמֵּי אָמַר רַב: מִיטְרָא בְּמַעְרְבָא סָהֲדָא רַבָּה פְּרָת.
אֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל עָבֵיד לְהוּ לִבְנָאתֵיהּ מִקְוֶה בְּיוֹמֵי נִיסָן, וּמַפָּצֵי בְּיוֹמֵי תִשְׁרֵי. מִקְוֶה בְּיוֹמֵי נִיסָן — סָבַר לַהּ כְּרַב, דְּאָמַר רַב אַמֵּי אָמַר רַב: מִיטְרָא בְּמַעְרְבָא סָהֲדָא רַבָּה פְּרָת, שֶׁמָּא יִרְבּוּ נוֹטְפִין עַל הַזּוֹחֲלִין, וְהָווּ לְהוּ מֵי גְשָׁמִים רוּבָּא.
וּמַפָּצֵי בְּיוֹמֵי תִשְׁרֵי.
וּפְלִיגָא דִּידֵיהּ אַדִּידֵיהּ, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין הַמַּיִם נִטְהָרִים בְּזוֹחֲלִין אֶלָּא פְּרָת בְּיוֹמֵי תִשְׁרֵי.
מַתְנִי׳ הַלּוֹקֵחַ, אוֹ שֶׁנִּיתַּן לוֹ בְּמַתָּנָה — פָּטוּר מִמַּעְשַׂר בְּהֵמָה.
גְּמָ׳ מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַב כָּהֲנָא: דְּאָמַר קְרָא ״בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּתֶּן לִּי כֵּן תַּעֲשֶׂה לְשֹׁרְךָ לְצֹאנֶךָ״,
springs that are higher in the mountains than the Euphrates; how can their water come from the Euphrates? Rav Mesharshiyya said: These are ladders of the Euphrates, i.e., the waters of the Euphrates seep through the ground and are drawn upward to emerge from these springs.
The Gemara asks: But isn’t it written: “And a river went out of Eden to water the garden; and from there it was separated, and became four heads…And the name of the third river is Tigris; that is the one that goes toward the east of Ashur. And the fourth river is the Euphrates” (Genesis 2:10, 14)? This indicates that the Euphrates, which is mentioned last, is the least of the four rivers, not the source of the other three.
Rav Naḥman bar Yitzḥak said, and some say it was Rav Aḥa bar Ya’akov who said: It is the Euphrates that the verse mentions initially as the river that went out of Eden, which divided into all the other rivers. After the other three branched out from it, the Euphrates continued to flow.
It is taught in a baraita that Rabbi Meir says: Yuval is the name of the Euphrates River where it emerges from Eden, as it is stated: “For he shall be as a tree planted by the waters, and that spreads out its roots by the river [yuval], and shall not see when heat comes, but its foliage shall be luxuriant; and shall not be anxious in the year of drought, neither shall cease from yielding fruit” (Jeremiah 17:8). And why is it named Euphrates [perat]? Because its waters are fruitful [parim] and multiply without the need for rainfall.
The Gemara adds that this supports the opinion of Shmuel, as Shmuel says: The river is blessed from its riverbed; the additional water in the river is not from rainfall but rather from subterranean sources. And this statement disagrees with the opinion of Rav, as Rav Ami says that Rav says: When rain falls in the West, Eretz Yisrael, the great witness attesting to that fact is the Euphrates, as the water flow in the Euphrates increases after the rainy season.
The Gemara relates that Shmuel’s father fashioned a ritual bath for his daughters during the days of Nisan, and placed mats in the Euphrates River during the days of Tishrei when his daughters immersed in the river. He fashioned a ritual bath during the days of Nisan, because he holds in accordance with the opinion of Rav, as Rav Ami says that Rav says: When rain falls in the West, the great witness attesting to that fact is the Euphrates. Shmuel’s father was concerned that perhaps the rainwater and snow water that fell and accumulated in the river would exceed the amount of naturally flowing spring water that originated in the river’s sources, and the flowing rainwater would be the majority. Rainwater purifies only when it is collected; it does not purify when it is flowing. Therefore, Shmuel’s father fashioned ritual baths of standing water for his daughters.
And he placed mats during the days of Tishrei, when his daughters immersed in the river itself, to give them privacy. During Tishrei the waters of the Euphrates do not come from rainwater; rather, the waters are from the river itself, and therefore immersion is valid even when that water is flowing.
The Gemara notes: And this statement of Shmuel’s, that the additional water in the Euphrates is not from rainfall but from subterranean sources, disagrees with another ruling that he himself issued. As Shmuel says: Waters purify when flowing, i.e., when they are not collected into a ritual bath, only in the Euphrates during the days of Tishrei. Since rain does not fall in the summer, only after the summer, in Tishrei, is it clear that the water one is immersing in is in fact river water.
MISHNA: One who purchases an animal or has an animal that was given to him as a gift is exempt from separating animal tithe.
GEMARA: The Gemara asks: From where is this matter derived? Rav Kahana says that the verse states: “You shall not delay to offer of the fullness of your harvest, and of the outflow of your presses. The firstborn of your sons you shall give to Me. So you shall do with your oxen, and with your sheep: Seven days it shall be with its mother; on the eighth day you shall give it to Me” (Exodus 22:28–29).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.