תוכן ספרי כ"ק אדמו"ר מהר"ש נ"ע תורת שמואל תר"ם ח"א הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב

ערבים עלי דברי דודיך

שפטערבים עלי דברי דודיך

ש"פ שלח תר"ם לפ"ק

ערבים עלי דברי דודיך¹ (פי' ד"ס) יותר מיינה ש"ת², ונת"ל שהו"ע בינה יתירה שנתנה באשה⁴ יותר מבאיש, דמל"ת הם השגת השלילה³ אבל ז"מ דרבנן⁵ הם קום ועשה ודוחה יניקת החיצונים וכמו מצות נט"י שהיא עשי' ודוחה יניקת החיצונים. והנה להבין ענין מצות נט"י צ"ל תחילה שם נטיל"ת ידים דוקא, ולכאו' שצהול"ל רחיצת ידים⁶, והנה יש מפרשים שפי' מפני שהכלי נק' נטלא⁷ לכן קוראין זה נט"י ובאמת דוחק לומר כן דהכלי הוא פרט א' מהפעולה והעיקר הוא המים ולמה נק' ע"ש הכלי דוקא וקבעו הברכה כן, אך הנה נטילת ידים הוא ע"ש שמגביהים את הידים עי"ז וכמ"ש שאו ידיכם קדש⁸, נשיאות כפיים⁹ וינטלם וינשאם¹⁰.

וביאור ענין דהנה כתי' שאו ידיכם קדש ופי' בזהר אתר עילאה דמתמן נחלא עמיקא נפק¹¹, ופי' המפר'¹² אתר עילאה חכ'¹³ אבא, נחלא עמיקא בינה (ובפ"א¹⁴ והוא כמ"ש ונהר יוצא מעדן¹⁵, ושמו דההוא נהר יובל שמו¹⁶ והוא בחי' יובל שנק' קדש וכמ"ש¹⁷ כו'), דהנה מדות דאצי' הגם דכתי' לא יגרך רע¹⁸ מ"מ כשיורדים בבי"ע נשתלשל מזה רע וכמו ידים שגדילים צפרנים וכמ"ש וירא כי לא יכול לו¹⁹ דטעה ביעקב דסבור ששרשו ממדות ושם יש יניקת החיצונים אבל באמת יעקב הוא י' עקב²⁰ שהוא בחי' חכ'²¹, אך במדות יש יניקת החיצונים וזהו"ע נט"י שממשיכים מבחי' חכ' וכתי' ימותו ולא בחכ'²² דשם לא יש יניקת החיצונים וכמו"כ מהנהר ג"כ לא יש יניקת החיצונים דבעצם הבינה לא הי' שבה"כ²³ כ"א בז"ת דבינה אבל לא בג"ר לכן משם נמשך לדחות החיצונים, ויובן זה ע"ד דוגמא מז' קני מנורה והי' הדלקת הנרות והטבת הנרות והכל מכוון א', ז' נרות הם (ז' או ו')²⁴ מדות וכמ"ש לך שצאה' הגדולה הגבורה²⁵ והת"ת והנצח וההוד, אך במדות את זלעו"ז עשה אלקים²⁶ וכמו שיש ז' מדות בקדושה כמו"כ יש ז"מ בלעו"ז דמאהבה דקדושה נמשך בריבוי השתל' תאווה זרה ומיראה נמשך יראה רעה וכעס שכ"ז מגבו' ומת"ת נמשך ענין ההתפארות וכמו"כ מכולם, ואהרן כהנא רבא הי' מדליק את הנרות היינו שהמשיך בהם בחי' חכ' ואינו שייך אז יניקת החיצונים, ובלילה שהוא זמן החשך צריכים ז' נרות דאור הוא חכ'²⁸ ולכן אז שהוא זמן יניקת החיצונים צריכים ריבוי אור וביום שיניקת החיצונים אינו כ"כ לא הי' רק ב' נרות²⁷, וזהו בעולם שהוא בהמ"ק ובזמן שהי' בלילה וכמו"כ הוא בנפש²⁹ וכמ"ש בהעלותך את הנרות³⁰ נר הוא נשמה וכמ"ש נר ה' נשמת אדם³¹ ואהרן מעלה את הנרות הגם דנשמה שנתת בי טהורה היא מ"מ ירדה דרך בחי' בראת³² יצרת נפחת צריכים להעלים³³ אותם וכמו בבהמ"ק כתי' בהעלותך את הנרות הגם שנתן בהם שמן ואור ה"ז המשכה ומ"מ נק' העלאה והיינו מפני שעי"ז מעלים אותם, וכמו"כ כאן שממשיך בחי' חכ' ועי"ז מעלה אותם, וזהו נט"י שמעלה את הידים וכמו נשיאות כפים וכמ"ש שאו ידיכם קדש וכמו וינטלם וינשאם.

אך צ"ל מה שייך נט"י ללחם חולין³⁴, דללחם תרומה קודש שייך נט"י³⁵ אבל מה שייך נט"י ללחם חולין. והענין דהנה לחם שרשה מחסד דאצי' לכן אומרים הזן את העולם כולו בטובו בחן ובחסד³⁶, הגם דמשה תקן ברכת הזן³⁷ וא"כ קאי על בחי' לחם מן השמים, ומ"מ אומרים עתה ג"כ ברכת הזן, ומתרצים מפני דלחם מן הארץ שצבשרשו מן לחם מהשמים (בפ"א טל מן) ושרשו מחסד דז"א (ר"ל שרש לחם מן הארץ הוא מחסד ועוד יש לו שרש מטל ומן כנ"ל), וכדי שיתגשם ויהי' לחם הוא ע"י שיורד בבי"ע וזהו"ע מעשה בראשית, דמעשה הוא כמ"ש על כל שבח מעשה ידיך³⁸ וצ"ל מה שייך מעשה למעלה, והלא לא בעמל לא ביגיעה³⁹ ברא הקב"ה את עולמו כ"א במאמר וברוח פיו, אלא כמו שמעשה למטה הוא כח האחרון שבאדם והוא נפרד דדיבור נראה כמו שהוא נפרד אבל באמת אינו נפרד אבל מעשה הוא נפרד וכמו"כ למעלה מעשה הוא בחי' אחרונה (אבל באמת אין לך דבר שחוץ ממנו), וזהו שיש הפרש בין ששת ימי המעשה לשבת, דכשם שיש הפרש בגשמית דבשיה"מ יש מלאכת הזורע והחורש⁴⁰ והקוצר והמעמר כו', והו"ע הבירורים ובשבת בורר אסור⁴¹ מפני שנברר ממילא, וכמו"כ בעבודה יש הפרש בין אתכפי' לאתהפכא דשיה"מ העבודה בדרך אתכפי' ובשבת העבודה בדרך אתהפכא, הרי שרש הלחם מחסד דרועא ימינא⁴² שהוא בחי' ידים, והנה בידים יש אצבעות, דהנה חסד כמו שהוא למעלה הוא בחי' יד (ויש בזה כמה מדרי'), אך כדי שיבוא למטה צריך להתחלק לחלקים וכמו חסד שבחסד גבו' שבחסד כו', ולפ"ז ה' אצבעות דיד ימין ויד שמאל הם ה"ח וה"ג⁴³ ויש חסד שבגבו' גבו' שבגבו' וחסד שבחסד וגבו' שבחסד, ועל האצבעות יש צפרנים, והנה הצפרנים הם דין ויש שהם דבוקים בבשר ויש מה שחוץ לבשר.

והענין דהנה ארז"ל לא כאברהם שיצא ממנו ישמעאל⁴⁴, דאברהם הי' מרכבה למדת החסד⁴⁵ וכמ"ש⁴⁶ בפרד"ס⁴⁷ בשם ס' הבהיר⁴⁸ אמרה מדת החסד לפני הקב"ה⁴⁹ כל ימי היות אברם בארץ⁵⁰ לא הוצרכתי אני לעשות מלאכתי שהרי אברם עומד ומשמש במקומי, ומפרשים עומד ומשמש שהי' מחלי"ף מקו"ם מדות החסד⁵¹ וז"ש דלא הוצרכתי אני לעשות מלאכתי כלל ולכן הי' מאכיל ומשקה לכל שצגאפי' לערביים⁵², וכמו אברהם למטה כמו מדות החסד למעלה. והנה מי שהוא וותרן משפיע לכל⁵³ אפי' למי שאינו ראוי כלל וכלל וכמו אברהם שאמר לו ישמעאל יחי' לפניך⁵⁴, הגם שהי' בנו מ"מ ידע איכותו ומהותו⁵⁵, ומכ"ש אחר שא"ל שרה גרש את האמה הזאת⁵⁶ ואת בנה, למה כתי' וירע הדבר בעיניו⁵⁷, ומהו אומרו לו ישמעאל יחי' לפניך, אך זה מצד מדות החסד צריכים להשפיע אפי' למי שאינו ראוי דמאחר שיש הבחנה בין זה לזה ה"ז קצת דין ומצד החסד צריכים להשפיע לכל, וזהו הצפרנים שגדילים על האצבעות כדי שיומשך למקום הראוי דוקא. ויובן זה מענין ג' מיני חשמלים שהי' לאדה"ר⁵⁸ דלבושו הי' מצפרנים⁵⁹ ובזה הי' מדרי' חלוקות כמו שהי' קודם⁶⁰ כשהי' בג"ע שעז"נ כתנות אור באלף⁶¹, ואח"כ נשארו הצפרנים רק על ראשי האצבעות, והנה אי' בכהאריז"ל⁶² שלא נטעה לאמר דהצפרנים הם קליפה דהם דין דקדושה⁶³ והצפורן שדבוק לבשר הוא קדושה ומה שיוצא לחוץ לבשר הוא קליפה, ויש בזה חילוקי' מה שכנגד הבשר ושלא כנגד הבשר, וזהו שארז"ל מצוה לקוץ הצפרנים בע"ש⁶⁴ כדי שלא ינקו הקליפות ע"י אמצעות ק"נ דהצפורן הדבוק לבשר שצדהוא נוגה⁶⁵ לכן הוא מבריק והצפרנים שחוץ לבשר הם קליפות ויונקים מקדושה ע"י אמצעות ק"נ, לכן האסור גדול כ"כ לגדל הצפרנים⁶⁶ מפני שממשיך מקדושה לסט"א, והזמן הוא בע"ש מפני דאז כל דינין מתעברין מיני'⁶⁷ וכ"א מישראל הוא קומה שלמה⁶⁸ לכן צריך לקוץ את הצפרנים.

ולהבין זה ע"ד העבודה הנה ארז"ל ת"ח צ"ל⁷⁰ שמינית שבשמינית⁶⁹ מגה"ר דכתי' כלו ס"ג יחדיו נאלחו⁷¹, סג הוא גס⁷² וצ"ל חלק א' מס"ד, והו"ע ויגבה לבו בדרכי ה'⁷³, דאפי' מי שהוא עובד ה' באמת לאמתו ובטל לאלקות מ"מ מה שחושב דכשעובד ה' הוא עושה נח"ר ליוצרו ולהיפך כשאינו עובד כו' (בפ"א וכאלו פורע חובו), ה"ז גסות, אך לא סגי בלא"ה דצריך להיות קצת גסות זה אינו לפי כבודו ועי"ז לא יפול ברע ח"ו, אך דוקא ס"ד ולא ס"ג דהוא ג"ס אף דס"ד הוא רק חלק א' פחות מס"ג אך העיקר דלא גס דהיינו ס"ג, ומעטרא לי' כסאסאה לשבולתא, סאסאה פי' בערוך⁷⁴ שהוא חוט דקין שלמעלה מהשבולת ויש בהם שינים דקים מאד, והיינו שבתחלת עבודה צ"ל חלק שמינית כו' (ובפ"א אך אח"כ כשהוא בטל באמת א"צ לזה כלל), וכמו"כ ענין הציפורן הוא שלא יומשך למקום שאינו ראוי, ועוי"ל ענין הצפורן דהנה יש ב' בחי' חשמל א' המבדיל בין קדש לחול וכמ"ש והבדילה הפרוכת לכם בין קדש לקדה"ק⁷⁵ והוא כמו משל לשכל עמוק שהוא מסתיר על השכל והוא סיבת הגילוי דמבלעדו לא יובן השכל⁷⁶ מפני עומקו, הב' ההבדלה שצהבין קדש לחול⁷⁷, קדש הוא חכ' שהוא קדש מילי' בגרמי'⁷⁸ וכן עצם הבינה הוא קדש דהשבירה הי' רק בז"ת דבינה אבל בג"ר לא הי' שום שבירה, וחול הוא בי"ע (וההבדלה הוא שלא יומשך) וזהו בד"כ מל"ת, וזהו הצפרנים כדי שלא יומשך אלא למקום הראוי. ועוד יש בדין הצפרנים דמה שנמשך להם וכמ"ש ואתה מחי' את כולם⁷⁹ יומשך להם בצמצום, דמצד החסד אינו שייך כו' רק מצד בחי' השוה ומשוה קטן וגדול⁸⁰, וזהו הצפרנים שיקבלו ע"י גבורות וצמצומים. וזהו"ע נט"י שלא יהי' יניקת החיצונים, הצפרנים שחוץ לבשר צריכים לגזוז ומכ"ש הצואה שתחת הצפורן שהוא חוצץ⁸¹ לגמרי. וזהו ערבים עלי דברי דודיך יותר מיינה ש"ת דחכמים כשראו סוכת דוד הנופלת⁸² תקנו נט"י כדי שלא יהי' יניקת החיצונים וזהו ערבים עלי ד"ס כו' דמל"ת הם לא דהיינו שב ואל תעשה לבד אבל מצות דרבנן כמו נט"י הם קום ועשה ופועלים לדחות הרע לכן ערבים עלי דברי דודיך יותר מיינה של תורה.

הערות

עמוד שפט

1. ערבים עלי דברי דודיך : הנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ממאמר הי"ד מהמשך מצה זו (פמ"ג — פמ"ה) שנדפס לעיל בחלק המאמרים [ושם הפתיחה: ויובן כו' ענין נט"י]. וש"נ.
2. ערבים עלי. . מיינה ש"ת : ע"ז לה, א וברש"י שם.
4. בינה יתירה שנתנה באשה : ראה נדה מה, ב. ב"ר רפי"ח.
3. ונת"ל. . דמל"ת הם השגת השלילה : ראה (לעיל בחלק המאמרים) המשך מצה זו פ"מ ואילך.
5. ז"מ דרבנן : נסמן לעיל בהנחה ד"ה סמכוני באשישות הערות 82-83.

עמוד שצ

6. נטיל"ת ידים. . רחיצת ידים : ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) המשך מצה זו כאן הערה 1347.
7. שהכלי נק' נטלא : ראה שו"ע אדה"ז מהדו"ק הלכות נט"י ס"ד, ס"א. הלכות נט"י סקנ"ט, סכ"ד.
8. שאו ידיכם קדש : תהלים קלד, ב.
9. נשיאות כפיים : ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) המשך מצה זו כאן הערה 1349.
10. וינטלם וינשאם : ישע' סג, ט. ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) שם הערה 1348.
11. אתר עילאה. . נפק : ראה זהר ויקרא יג, א.
12. ופי' המפר' : מק"מ שם.
13. חכ' : תיבה זו אינה ברורה כ"כ.
14. ובפ"א : ראה גם לעיל הנחה ד"ה מזבח אדמה תעשה לי ובהערה 80.
15. ונהר יוצא מעדן : בראשית ב, י.
16. ושמו. . יובל שמו : ראה זהר יתרו פג, א. אחרי נח, א. וראה גם בכורות נה, ב. ויק"ר ספכ"ב. ראה גם אוה"ת שה"ש כאן ע' תלח.
17. יובל שנק' קדש וכמ"ש : בהר כה, יב — יובל היא קדש תהי' לכם.
18. לא יגרך רע : ראה תהלים ה, ה. לקו"ת במדבר ג, ג.
19. וירא כי לא יכול לו : וישלח לב, כו. ראה גם לעיל הנחה ד"ה אל יתהלל החכם על יד הערה 17 ואילך. לקמן ח"ב (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה אשריכם זורעי על כל מים על יד הערה 41 ואילך.
20. יעקב הוא י' עקב : ע"ח שער סדר אצי' ש"ג, פ"ב. ראה תו"א ר"פ ויצא. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתמז. וש"נ. תו"ח שמות ח"א יח, ב. וש"נ.
21. י'. . בחי' חכ' : ראה זהר בראשית לא, א. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תשסד ובהנסמן לשם.
22. ימותו ולא בחכ' : איוב ד, כא. ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח פי"ג ובהערה 261.
23. דבעצם הבינה לא הי' שבה"כ : ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) המשך מצה זו כאן פמ"ג ובהנסמן שם.
24. ז' נרות. . או ו') מדות : להעיר מלקו"ש הוספות חגה"ש כרך יג ע' 154 הערה ד"ה נרות. ספר השיחות תשמ"ח ח"ב ס"ע 482 ואילך ובהערה 56. וראה גם הערה שלאח"ז.

עמוד שצא

25. לך ה' הגדולה הגבורה : דבהי"א כט, יא [ושם: והגבורה]. ומונה כאן רק ה'. וראה הערה שלפנ"ז.
26. אזלע"ז עשה אלקים : קהלת ז, יד. ראה גם סה"מ תרל"ח ע' קלד.
28. דאור הוא חכ' : ראה זהר בראשית ל, ב. לקו"ת מטות פב, ג. וש"נ. שעה"י קכז, ב הערה 38. ש"א ד, א הערה 10.
27. ובלילה. . ז' נרות. . וביום. . ב' נרות : ראה לקו"ש בהעלותך כרך כג ע' 354. כרך יג ע' 193 ואילך. ובאג"ק שלו חי"ט ר"ע קיד. רשימות חוב' מז. עא. פ.
29. בעולם. . ובזמן. . בנפש : ראה ס"י פ"ג, מ"ג ואילך. מאמרי אדה"א בראשית ע' נו ואילך. וש"נ. תו"ח וארא ח"א נג, ב ובהערה 13. סה"מ תרל"ח ע' מג. וש"נ.
30. בהעלותך את הנרות : בהעלותך ח, ב.
31. נר ה' נשמת אדם : משלי כ, כז. ראה גם לקמן ח"ב (בחלק המאמרים) המשך יונתי פ"ד ואילך. (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה ואהבת את ה' אלקיך הא'.
32. דנשמה. . טהורה. . בראת : ברכת אלקי נשמה (מברכות ס, ב). ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) המשך זאת חנוכת המזבח פ"ו.
33. להעלים : אוצ"ל: להעלות.
34. נט"י ללחם חולין : ראה חולין קו, א. שו"ע אדה"ז הל' נט"י רסקנ"ח. סה"מ תרל"ב ח"א ע' קמו.
35. דללחם תרומה. . נט"י : שבת יד, ב ואילך.
36. הזן. . ובחסד : נוסח ברכת המזון [כ"ה בסידור תפלה למשה להרמ"ק . ר"ש ראשקוב. קול יעקב. ועוד . בסידור אדה"ז: בחסד].
37. דמשה תקן ברכת הזן : ברכות מח, ב. ראה לקו"ת עקב יד, ב ואילך.
א. אבל אולי נוסח ברהמ"ז היא הוספת המו"ל.
ב. וכ"ה גם במאמרי אדה"ז תקס"ה ח"ב ע' תתנג. שע"ת ה, סע"ד. ש"א כו, ב. תו"ח בשלח ח"א קע, ב. אוה"ת שה"ש כאן ע' תלח. (לעיל בחלק המאמרים) המשך מצה זו כאן פמ"ד.

עמוד שצב

38. על כל שבח מעשה ידיך : ברכת יוצר. ראה תו"א יתרו סז, א.
39. לא בעמל לא ביגיעה : ראה ב"ר פ"ג, ב. ספ"י.
40. הזורע והחורש : שבת עג, א.
41. ובשבת בורר אסור : ראה שו"ע אדה"ז הל' שבת סשי"ט. תו"א ח"ש טו, ג. בשלח סה, סע"ב ואילך. תשא קיג, א. מאמר ד"ה ברוך שעשה נסים (ט"ו תמוז) תש"כ.
42. מחסד דרועא ימינא : ת"ז בהקדמה יז, א.
43. ה' אצבעות. . ה"ח וה"ג : מאו"א מערכת אצבעות סקמ"ט.
44. לא כאברהם שיצא ממנו ישמעאל : ראה פסחים נו, א. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' א'קטו ואילך. וש"נ. שע"ת פה, ג ובהערה 14. תו"ח בא ח"א קכז, ד.
45. דאברהם. . החסד : ראה זהר בראשית מז, ב. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תקפ ובהנסמן במ"מ לשם. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' ד. וש"נ.
46. כמ"ש בפרד"ס : ראה שער טעם האצילות ש"ב, פ"ב. שער הכנויים שכ"ב, פ"ד (בשינוי קל). ראה גם סה"מ תרס"ג ח"ב ע' צא.
47. בפרד"ס : כ"ה בכ"מ — ראה סה"מ תרל"ח ע' קט הערה 293.
48. ס' הבהיר : סקצ"א (בשינוי קל). זח"א בהשמטות רסד, ריש ע"ב.
49. לפני הקב"ה : תיבות אלו לא הובאו שם.
50. בארץ : וכ"ה לעיל (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה ואעשך לגוי גדול ובהערה 10.
51. אברם. . מחלי"ף מקו"ם מדות החסד : נסמן לעיל (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה גור ארי' יהודה הערה 52.

עמוד שצג

52. מאכיל ומשקה. . לערביים : ראה ב"מ פו, ב. תו"ח לך פג, ד הערה 57.
53. וותרן משפיע לכל : ראה הנסמן בסמוך הערה 55.
54. לו ישמעאל יחי' לפניך : לך יז, יח.
55. ידע איכותו ומהותו : ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה גור ארי' יהודה פ"ב על יד הערה 45 ואילך ובהנסמן שם.
56. גרש את האמה הזאת : וירא כא, י [בהוספת תיבת: ”את" — ראה תו"ח ח"ש קכו, א ובהערה 8. אוה"ת ויקרא ח"א ע' צד].
57. וירע הדבר בעיניו : וירא שם, יא [ושם: מאד בעיני].
58. ג' מיני חשמלים שהי' לאדה"ר : ראה מק"מ לזהר ויקהל רח, ב בשם ספר א"י . הדרת מלך סכ"ג . ע"ח שער החשמל שמ"א, פ"א (הובא בתניא פ"ב).
59. לאדה"ר דלבושו הי' מצפרנים : ראה ב"ר פ"כ, יב . פדר"א פי"ד זהר ויקהל שם ת"ז בהקדמה י, סע"ב ואילך תנ"ח (צב, ב). רש"י בראשית ג, כא . ע"ח ונגיד ומצוה דלקמן הערה 66.
60. קודם : בגוכתי"ק ניתוסף: וכמו שהי' אחר. ומחק תיבת אחר. ולפי"ז לכאורה משמע שגם התיבות שלפנ"ז ”וכמו שהי'" מיותרות.
61. כתנות אור באלף : בראשית ג, כא. ראה ב"ר שם. ע"ח שער החשמל שם. לקמן ח"ב (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה כנשר יעיר קנו על יד הערה 143 ואילך. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תצג. וש"נ. שעה"י קמ, א ואילך ובהערה 10. לקו"ש ט"ו באב כרך כד ע' 58 בשולי היריעה.
62. אי' בכהאריז"ל : ראה בהמצויין בהערות שלפנ"ז.
63. דהצפרנים. . דין דקדושה : ראה מק"מ שם.
64. מצוה לקוץ הצפרנים בע"ש : ראה שו"ע או"ח הל' שבת סר"ס, ס"א ושם: מצוה. שו"ע אדה"ז שם ס"ב . פע"ח שער השבת שי"ח, פ"ג. שער הכוונות ענין רחיצת פניו ידיו ורגליו. של"ה מס' שבת קלח, א. נגיד ומצוה ח"ב כוונות המקוה ד"ה קציצת הצפרנים (ע' קטז ואילך). אור צדיקים הל' שבת סכ"ח, ס"ב. משנת חסידים מסכת יום הששי פ"ה, מ"ו. סידור ר"ש ראשקוב כוונת הלכות שבת. קול יעקב כוונת שבתי. מק"מ שם. סה"מ תרל"ב ח"א ס"ע קנא.
ג. ראה גם אדם ישר דרוש מרכבת יחזקאל פ"ד (מ, א ואילך). נעתק לשונו בע"ח שער ק"נ שמ"ט, פ"ד.
ד. והוא העתק ע"ח שער החשמל שבפנים ההערה.
ה. בנוסף להערה שלפנ"ז.
ו. ברש"י שם בשם התנחומא שהן דבוקין על בשרו של אדם. ראה במפרשים שם.
ז. קודם חטא עה"ד.
ח. ושם : מדובקין על עורן. ראה מפרשי רש"י בראשית ג, א.
ט. ושם : או בעיו"ט (ממג"א שם בשם מגיד משרים משלי כג, ו).

עמוד שצד

65. נוגה : ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) המשך מצה זו כאן פמ"ד בהקיצור על יד הערה 1386.
66. האסור. . לגדל הצפרנים : ראה זהר שם. פרע"ח שער הברכות ש"ב, פ"ה. אור צדיקים שם. משנת חסידים שם. סידור ר"ש ראשקוב וקול יעקב שם. מק"מ שם. ע"ח שער פרצופי זו"ן של"א, פ"ב. נגיד ומצוה שם.
67. דכל דינין מתעברין מיני' : זהר תרומה קלה, ב.
68. וכ"א מישראל הוא קומה שלימה : ראה זהר בראשית לד, ב ובלקוטי לוי יצחק שם. לקו"ת נשא כו, ב. מאמרי אדה"ז תקס"ו ע' רכח ואילך. תקס"ה ח"ב ע' תתתקלה ואילך. סה"מ תרל"ח ע' שב ואילך ובהנסמן שם. לקמן ח"ב (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה סוכה שחמתה מרובה מצלתה על יד הערה 28.
70. צ"ל : אוצ"ל: צ"ל בו.
69. ת"ח. . שמינית שבשמינית : ראה סוטה ה, א. (לעיל בחלק המאמרים) המשך מצה זו כאן פמ"ד הערה 1376.
71. כלו ס"ג יחדיו נאלחו : תהלים נג, ד.
72. סג הוא גס : ראה גם מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' תקסו. וש"נ. תו"ח בשלח ח"א קסא, ג. וש"נ. סה"מ תרל"ח ע' קלה. לקמן הנחה ד"ה ר' אבהו פתח והמה כאדם עברו ברית על יד הערה 68. (לעיל בחלק המאמרים) המשך מצה זו כאן פמ"ד על יד הערה 1381. לקמן ח"ב (בחלק המאמרים) המשך יונתי ס"כ שוה"ג ד.
73. ויגבה לבו בדרכי ה' : דהי"ב יז, ו. ראה גם כש"ט קה"ת סשצ"ג (נז, א ואילך).
74. סאסאה פי' בערוך : בערך ססא — נעתק בשינויים קלים (לעיל בחלק המאמרים) המשך מצה זו כאן פמ"ד על יד הערה 1377.
75. והבדילה. . לקדה"ק : תרומה כו, לג [ושם: הקדש ובין קדש הקדשים].
76. משל. . דמבלעדו לא יובן השכל : ראה גם (לעיל בחלק המאמרים) המשך מצה זו רפי"א.

עמוד שצה

77. ההבדלה בין קדש לחול : ראה תו"א לך יג, א.
78. קדש. . חכ'. . קדש מילי' בגרמי' : ראה זהר אמור צד, ב. לקו"ת מסעי צג, א. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתקב.
79. ואתה מחי' את כולם : נחמי' ט, ו.
80. השוה ומשוה קטן וגדול : חרוז בפיוט לימים נוראים ”האוחז ביד מדת משפט" (וכל מאמינים).
81. הצואה שתחת הצפורן שהוא חוצץ : ראה שו"ע אדה"ז חאו"ח דיני חציצה וטבילה סקס"א, ס"א. ס"ג.
82. סוכת דוד הנופלת : עמוס ט, יא. ראה גם מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א (כאן) ע' נו ובהנסמן במ"מ לשם.