א, ב
שיעקב אינו נמנה עם הבאים כי הוא עיקר רק את יעקב טפל אליו איש וביתו כו' שאינו סותר לרישא שא' רק ואלה שמות בנ"י כו', אבל מה ששינה שמו גם כאן וקראו יעקב והול"ל את ישראל איש וביתו כו' כמ"ש ברישא ואלה שמות בנ"י זהו פלא (והנה באמת בפ' ויגש לא מנה שמות כל השבטים כסדרן כמו שמנה כאן רק א' שם בכור יעקב ראובן כו' לפי שבא רק לספר משפחת כל איש הנולדי' וכאן העיקר הוא למנות מספר שמות השבטים כסדרן7 כו'). וידוע שהתורה נצחי'8 היא ומדברת בכל זמן ובכל דור, כי שרש האבות והשבטים גם עכשיו הן במספר שמות למעלה בכל העולמות העליונים אף בעולם האצי' בבחי' ישראל ויעקב דלעילא ויב"ש שנק' שבטי י"ה וכן מאצי' לבריאה כו' (כמבואר בזהר פ' פקודי9 בהיכלות העליוני' דיש שם ד' דגלי' כו' ואיש על דגלו באותות10 כו') להיותם בחי' שרשים אל הנשמות שבכל הדורות שנק' ענפים כמ"ש הבאים ישרש יעקב11 כו' כידוע12 ), ולפ"ז גם עכשיו בכל דור ובכל זמן הוא אומר ואלה שמות בנ"י הבאים כו' לפי שכל גלות ידמה לגלות מצרים13 וכמו שהיו יעקב ובניו בגלות מצרים כך גם עתה, וגם השכינה בגלות עמו כמ"ש אנכי ארד עמך14 כו' וד"ל.
[ב] והנה תחלה יש להקדים מ"ש כימי צאתך מאמ"צ15 אראנו נפלאות וידוע דזה קאי על גאולה העתידה לבא בביאת גואל אחרון שהוא משיח ב"ד כמו שאו' גאלתי אתכם אחרית כבראשית16 כו' וכמ"ש בקי"ס עד יעבור עמך הוי'17 עד יעבור, ב"פ עד יעבור, לשון להבא דזהו גאולה אחרונה דמשיח בקיבוץ גליות שע"ז א' עד יעבור עמך הוי' כמ"ש אהי' אשר אהי'18 אהי' הא' אנא זמין לאתגלאה20 בימות המשיח, ואהי' הב' בעוה"ב19 שע"ז א' עד יעבור סתם למעלה משם הוי' דתו"מ21 כו' (כמ"ש במ"א במ"ש22 ובשביעית כו' חנם בלא מצות23 ) והוא שיעברו נהר פרת24 (דהוא דמעיקרא25 שהוא נהר שיוצא מעדן עצמו וכמ"ש במ"א). וזהו שארז"ל (במס' מנחות) יבא טוב ויקבל טוב26 כו' יבא טוב זה משה שהוא משיח27 (כמ"ש מה
הערות
- 7. למנות. . השבטים כסדרן : היינו רק השבטים (ולא תולדותיהם).
- 8. שהתורה נצחי' : ראה תניא פי"ז. מאמרי אדה"ז תקס"ג ח"א ע' קלג. לקמן א, ד. פ' וארא עב, ג. פג, ג. בשלח קלז, ג. יתרו רנז, ג. תצוה שסג, ג. שעא, ג. ויקהל שצג, א. תיב, א. מאמרי אדה"א בראשית ע' צג־ קונטרסים ע' רמא־ הנחות תקע"ז ע' פב ובהנסמן בהנ"ל. שע"ת ס, ד. ד"ה וספרתם לכם (מר"ה — בוך 972 ע' לז) בשם הבעש"ט — יודפס בעה"י בפלח הרמון על ספר ויקרא.
- 9. בזהר פ' פקודי : ראה מאמרי אדה"א בראשית ע' תצח. וש"נ. תו"ח ח"ש קכט, ג ובהערה 22. אוה"ת במדבר ע' ל. זהר במדבר קיח, ב. בהעלותך קנד, א ואילך. לקמן פ' וארא עט, א.
- 10. ואיש על דגלו באותות : במדבר ב, ב.
- 11. הבאים ישרש יעקב : ישעי' כז, א. ראה גם לקמן פ' וארא סו, א.
- 12. כידוע) : גם בהכת"י לא נסמן התחלת החצע"ג.
- 13. שכל גלות. . מצרים : ראה ויק"ר פי"ג, ה.
- 14. אנכי ארד עמך : ויגש מו, ד. ראה לקמן פ' וארא פו, ב.
- 15. כימי צאתך מאמ"צ : מיכה ז, טו.
- 16. גאלתי אתכם אחרית כבראשית : נוסח קדושת כתר בסידור אדה"ז. ראה הנסמן בשער האמונה פט, א הערה 11.
- 17. עד יעבור עמך הוי' : בשלח טו, טז. ראה לקמן פ' בשלח קפה, ד. קצח, ג. רכד, ג. מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' סא־ דברים ח"א ע' טו ואילך־ ח"ד ע' א'קפד ובהנסמן בהנ"ל. שה"א ס, א.
- 18. אהי' אשר אהי' : שמות ג, יד.
- 20. אנא זמין לאתגלאה : ראה זהר ויקרא יא, א. אחרי סה, ב.
- 19. אהי' הא'. . בימות המשיח. . הב' בעוה"ב : ראה בהנסמן לעיל הערה 17.
- 21. עד יעבור. . למעלה משם הוי' דתו"מ : ראה גם שה"א ס, א. שם לא, א הערה 3. לג, ב הערה 22. וראה גם לקמן פ' וארא נ, ד. פ' בשלח קפה, ד. קצח, ד.
- 22. במ"ש : ייח: ליתא.
- 23. ובשביעית [כה: בשביעית] כו' חנם בלא מצות : משפטים כא, ב. ראה מאמרי אדה"ז תקס"ה ח"א ע' רנט ואילך. תו"א משפטים עו, א וסע"ג. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' א'קל. נ"ך ע' תעא־ דרושי חתונה ח"ב ע' תקכו ובהנסמן בהנ"ל. במדבר ח"ב ע' תשעה. תו"ח לך צד, ד. תולדות קנב, א. לקמן פ' משפטים רעט, א. רפו, א. רצב, ד. שב, א.
- 24. שיעברו נהר פרת : נסמן לקמן מ, ד.
- 25. דהוא דמעיקרא : בכורות נה, ב. ראה גם לקמן לה, ב. פ' בשלח קפו, א. שה"א פג, ב.
- 26. יבא טוב ויקבל טוב : נסמן לקמן מג, ד.
- 27. משה שהוא משיח : ראה הנסמן לקמן שם. תו"ח בראשית יד, ב ובהערה 12.
תניא, ליקוטי אמרים י״ז - הטקסט מספריא
וּבָזֶה יוּבַן מַה שֶּׁכָּתוּב: ״כִּי קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד, בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשׂוֹתוֹ״.
דְּלִכְאוֹרָה, הוּא – ״בִּלְבָבְךָ״ – נֶגֶד הַחוּשׁ שֶׁלָּנוּ [וְהַתּוֹרָה הִיא נִצְחִית], שֶׁאֵין קָרוֹב מְאֹד הַדָּבָר לְהַפֵּךְ לִבּוֹ מִתַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה לְאַהֲבַת ה׳ בֶּאֱמֶת, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּגְּמָרָא: ״אָטוּ יִרְאָה מִילְּתָא זוּטַרְתִּי הִיא״? וְכָל שֶׁכֵּן אַהֲבָה. וְגַם אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה דְּ״צַדִּיקִים – דַּוְקָא – לִבָּם בִּרְשׁוּתָם״.
אֶלָּא, דְּ״לַעֲשׂוֹתוֹ״ – רוֹצֶה לוֹמַר, הָאַהֲבָה הַמְּבִיאָה לִידֵי עֲשִׂיַּית הַמִּצְוֹת בִּלְבָד, שֶׁהִיא ״רְעוּתָא דְלִבָּא״ שֶׁבְּתַעֲלוּמוֹת לֵב, גַּם כִּי אֵינָהּ בְּהִתְגַּלּוּת לִבּוֹ כְּרִשְׁפֵּי אֵשׁ, וְדָבָר זֶה ״קָרוֹב מְאֹד״ וְנָקֵל לְכָל אָדָם אֲשֶׁר יֵשׁ לוֹ מוֹחַ בְּקָדְקֳדוֹ, כִּי מוֹחוֹ בִּרְשׁוּתוֹ וְיָכוֹל לְהִתְבּוֹנֵן בּוֹ כְּכָל אֲשֶׁר יַחְפּוֹץ, וּכְשֶׁיִּתְבּוֹנֵן בּוֹ בִּגְדוּלַּת אֵין־סוֹף בָּרוּךְ־הוּא, מִמֵּילָא יוֹלִיד, בְּמוֹחוֹ עַל כָּל פָּנִים – הָאַהֲבָה לַה׳ לְדָבְקָה בוֹ בְּקִיּוּם מִצְוֹתָיו וְתוֹרָתוֹ.
וְ״זֶה כָּל הָאָדָם״, כִּי – ״הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם״ כְּתִיב, שֶׁ״הַיּוֹם״ הוּא עוֹלַם הַמַּעֲשֶׂה דַּוְקָא ״וּלְמָחָר כוּ׳״, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר.
וְהַמּוֹחַ – שַׁלִּיט בְּטִבְעוֹ וְתוֹלַדְתּוֹ עַל חָלָל הַשְּׂמָאלִי שֶׁבַּלֵּב, וְעַל פִּיו, וְעַל כָּל הָאֵבָרִים שֶׁהֵם כְּלֵי הַמַּעֲשֶׂה. אִם לֹא מִי שֶׁהוּא רָשָׁע בֶּאֱמֶת, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה שֶׁ״הָרְשָׁעִים הֵם בִּרְשׁוּת לִבָּם״, וְאֵין לִבָּם בִּרְשׁוּתָם כְּלָל, וְזֶה עוֹנֶשׁ עַל גּוֹדֶל וְעוֹצֶם עֲוֹנָם. וְלֹא דִבְּרָה תוֹרָה בְּמֵתִים אֵלּוּ, שֶׁבְּחַיֵּיהֶם קְרוּיִם מֵתִים.
כִּי בֶּאֱמֶת, אִי אֶפְשָׁר לָרְשָׁעִים לְהַתְחִיל לַעֲבוֹד ה׳ בְּלִי שֶׁיַּעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה עַל הֶעָבָר תְּחִלָּה – לְשַׁבֵּר הַקְּלִיפּוֹת שֶׁהֵם מָסָךְ מַבְדִּיל וּמְחִיצָה שֶׁל בַּרְזֶל הַמַּפְסֶקֶת בֵּינָם לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, עַל יְדֵי שְׁבִירַת לִבּוֹ וּמְרִירַת נַפְשׁוֹ עַל חֲטָאָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזֹּהַר עַל פָּסוּק: ״זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה, לֵב נִשְׁבָּר וְגוֹ׳״, שֶׁעַל יְדֵי לֵב נִשְׁבָּר – נִשְׁבָּרָה רוּחַ הַטּוּמְאָה דְסִטְרָא אָחֳרָא [עַיֵּין שָׁם פָּרָשַׁת פִּינְחָס דַּף ר״מ וּפָרָשַׁת וַיִּקְרָא דַּף ח׳ וְדַף ה׳ עַמּוּד א׳ וּבְפֵירוּשׁ הָרַב מֹשֶׁה זַכּוּת שָׁם].
וְהִיא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה תַּתָּאָה, לְהַעֲלוֹת הֵ״א תַּתָּאָה, לַהֲקִימָהּ מִנְּפִילָתָהּ שֶׁנָפְלָה אֶל הַחִיצוֹנִים, שֶׁהוּא סוֹד גָּלוּת הַשְּׁכִינָה, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ־זִכְרוֹנָם־לִבְרָכָה: ״גָּלוּ לֶאֱדוֹם – שְׁכִינָה עִמָּהֶם״, דְּהַיְינוּ, כְּשֶׁאָדָם עוֹשֶׂה מַעֲשֵׂה אֱדוֹם מוֹרִיד וּמַמְשִׁיךְ לְשָׁם בְּחִינַת וְנִיצוֹץ אֱלֹהוּת הַמְחַיֶּה אֶת נֶפֶשׁ־רוּחַ־נְשָׁמָה שֶׁלּוֹ, הַמְלוּבָּשִׁים בּוֹ בַּנֶּפֶשׁ הַבַּהֲמִית מֵהַקְּלִיפָּה, שֶׁבְּלִבּוֹ שֶׁבֶּחָלָל הַשְּׂמָאלִי, הַמּוֹלֶכֶת בּוֹ בְּעוֹדוֹ רָשָׁע וּמוֹשֶׁלֶת בָּעִיר קְטַנָּה שֶׁלּוֹ, וְנֶפֶשׁ־רוּחַ־נְשָׁמָה כְּבוּשִׁים בַּגּוֹלָה אֶצְלָהּ.
וּכְשֶׁנִּשְׁבָּר לִבּוֹ בְּקִרְבּוֹ, וְנִשְׁבְּרָה רוּחַ הַטּוּמְאָה וְסִטְרָא אָחֳרָא, וְיִתְפָּרְדוּ כוּ׳ – הִיא קָמָה מִנְּפִילָתָהּ וְגַם נִצָּבָה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּמָקוֹם אַחֵר:
בכורות נ״ה ב - הטקסט מספריא
עֵינָתָא דְּמִידַּלְּיָין! אָמַר רַב מְשַׁרְשְׁיָא: הָנְהוּ סוּלָּמֵי דִּפְרָת נִינְהוּ.
וְהָא כְּתִיב: ״וְהַנָּהָר הָרְבִיעִי הוּא פְרָת״!
אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק, וְאִיתֵּימָא רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב: הוּא פְּרָת דְּמֵעִיקָּרָא.
תַּנְיָא, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: ״יוּבַל״ שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל מַיִם וְעַל יוּבַל יְשַׁלַּח שׇׁרָשָׁיו״, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ ״פְּרָת״? שֶׁמֵּימָיו פָּרִים וְרָבִים.
מְסַיַּיע לֵיהּ לִשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: נַהְרָא מִכֵּיפֵיהּ מִיבְּרִיךְ. וּפְלִיגָא דְּרַב, דְּאָמַר רַב אַמֵּי אָמַר רַב: מִיטְרָא בְּמַעְרְבָא סָהֲדָא רַבָּה פְּרָת.
אֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל עָבֵיד לְהוּ לִבְנָאתֵיהּ מִקְוֶה בְּיוֹמֵי נִיסָן, וּמַפָּצֵי בְּיוֹמֵי תִשְׁרֵי. מִקְוֶה בְּיוֹמֵי נִיסָן — סָבַר לַהּ כְּרַב, דְּאָמַר רַב אַמֵּי אָמַר רַב: מִיטְרָא בְּמַעְרְבָא סָהֲדָא רַבָּה פְּרָת, שֶׁמָּא יִרְבּוּ נוֹטְפִין עַל הַזּוֹחֲלִין, וְהָווּ לְהוּ מֵי גְשָׁמִים רוּבָּא.
וּמַפָּצֵי בְּיוֹמֵי תִשְׁרֵי.
וּפְלִיגָא דִּידֵיהּ אַדִּידֵיהּ, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין הַמַּיִם נִטְהָרִים בְּזוֹחֲלִין אֶלָּא פְּרָת בְּיוֹמֵי תִשְׁרֵי.
מַתְנִי׳ הַלּוֹקֵחַ, אוֹ שֶׁנִּיתַּן לוֹ בְּמַתָּנָה — פָּטוּר מִמַּעְשַׂר בְּהֵמָה.
גְּמָ׳ מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַב כָּהֲנָא: דְּאָמַר קְרָא ״בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּתֶּן לִּי כֵּן תַּעֲשֶׂה לְשֹׁרְךָ לְצֹאנֶךָ״,
springs that are higher in the mountains than the Euphrates; how can their water come from the Euphrates? Rav Mesharshiyya said: These are ladders of the Euphrates, i.e., the waters of the Euphrates seep through the ground and are drawn upward to emerge from these springs.
The Gemara asks: But isn’t it written: “And a river went out of Eden to water the garden; and from there it was separated, and became four heads…And the name of the third river is Tigris; that is the one that goes toward the east of Ashur. And the fourth river is the Euphrates” (Genesis 2:10, 14)? This indicates that the Euphrates, which is mentioned last, is the least of the four rivers, not the source of the other three.
Rav Naḥman bar Yitzḥak said, and some say it was Rav Aḥa bar Ya’akov who said: It is the Euphrates that the verse mentions initially as the river that went out of Eden, which divided into all the other rivers. After the other three branched out from it, the Euphrates continued to flow.
It is taught in a baraita that Rabbi Meir says: Yuval is the name of the Euphrates River where it emerges from Eden, as it is stated: “For he shall be as a tree planted by the waters, and that spreads out its roots by the river [yuval], and shall not see when heat comes, but its foliage shall be luxuriant; and shall not be anxious in the year of drought, neither shall cease from yielding fruit” (Jeremiah 17:8). And why is it named Euphrates [perat]? Because its waters are fruitful [parim] and multiply without the need for rainfall.
The Gemara adds that this supports the opinion of Shmuel, as Shmuel says: The river is blessed from its riverbed; the additional water in the river is not from rainfall but rather from subterranean sources. And this statement disagrees with the opinion of Rav, as Rav Ami says that Rav says: When rain falls in the West, Eretz Yisrael, the great witness attesting to that fact is the Euphrates, as the water flow in the Euphrates increases after the rainy season.
The Gemara relates that Shmuel’s father fashioned a ritual bath for his daughters during the days of Nisan, and placed mats in the Euphrates River during the days of Tishrei when his daughters immersed in the river. He fashioned a ritual bath during the days of Nisan, because he holds in accordance with the opinion of Rav, as Rav Ami says that Rav says: When rain falls in the West, the great witness attesting to that fact is the Euphrates. Shmuel’s father was concerned that perhaps the rainwater and snow water that fell and accumulated in the river would exceed the amount of naturally flowing spring water that originated in the river’s sources, and the flowing rainwater would be the majority. Rainwater purifies only when it is collected; it does not purify when it is flowing. Therefore, Shmuel’s father fashioned ritual baths of standing water for his daughters.
And he placed mats during the days of Tishrei, when his daughters immersed in the river itself, to give them privacy. During Tishrei the waters of the Euphrates do not come from rainwater; rather, the waters are from the river itself, and therefore immersion is valid even when that water is flowing.
The Gemara notes: And this statement of Shmuel’s, that the additional water in the Euphrates is not from rainfall but from subterranean sources, disagrees with another ruling that he himself issued. As Shmuel says: Waters purify when flowing, i.e., when they are not collected into a ritual bath, only in the Euphrates during the days of Tishrei. Since rain does not fall in the summer, only after the summer, in Tishrei, is it clear that the water one is immersing in is in fact river water.
MISHNA: One who purchases an animal or has an animal that was given to him as a gift is exempt from separating animal tithe.
GEMARA: The Gemara asks: From where is this matter derived? Rav Kahana says that the verse states: “You shall not delay to offer of the fullness of your harvest, and of the outflow of your presses. The firstborn of your sons you shall give to Me. So you shall do with your oxen, and with your sheep: Seven days it shall be with its mother; on the eighth day you shall give it to Me” (Exodus 22:28–29).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

