שיוך לפסוק
אגרות קודש כרך כה ט'תקסט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כו
5 שאז יקויים היעוד : ישעי' א, כו. וראה רמב"ם הל' מלכים רפי"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תשנח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כו
5 קרי' נאמנה : ישעי' א, כו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תתקנא
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כז
2 ציון . . בצדקה : ישעי' א, כז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'קצח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כז
5 ההבטחה ישעי' א, כז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'תנא
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כז
5 עפמש"נ ישעי' א, כז. וראה לקו"ת דברים א, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תתכט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כז
ישעי' א, כז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תתל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
8 חזון . . אמוץ ישעי' א, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תתלו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כז
5 עליהם נאמר ישעי' א, כז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תתמח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כז
12 ציון . . בצדקה ישעי' א, כז. וראה לקו"ת דברים א, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל וישב שיחה ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יח
56 ראה יריעות שלמה (מהרש"ל) על פרש"י כאן, ד"ד' חרמים היינו נגד חוט השני שרומז על החטא שנאמר (ישעי' א, יח) אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו" (וראה תו"ש פרשתנו לח, כח אות קכה. וש"נ. קהלת יעקב מערכת זרח).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג הוספות ימי הקיץ
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כז
9 בגאולה. . צדקנו: ובפרט ע"י תורה וצדקה כמש"נ (ישעי' א, כז): ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה, וע"י הפצת מאור שבתורה זוהי פנימיות התורה (קה"ע בירוש' חגיגה פ"א ה"ז), הפצת המעינות חוצה. ראה אגה"ק להבעש"ט (כתר ש"ט הוצאת קה"ת בתחלתו).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא תרומה שיחה ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יח
24 ואולי י"ל כי תולעת שני הוא צבע אדום (כרשב"ם עה"פ. וראה גם ראב"ע. ועוד. וכ"ה בפרש"י ישעי' א, יח. וראה רש"י גיטין סט, ב ד"ה אהלא. רש"י ע"ז כח, ריש ע"ב ד"ה שב. וברש"י מצורע שם: צמר צבוע זהורית). ולהעיר גם מ"עורות אלים מאדמים" (אלא שיש כמה סוגי צבע אדום. ואכ"מ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד ראה שיחה ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כז
68 ישעי' א, כז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד שופטים שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כו
58 ישעי' א, כו. וראה בארוכה סה"ש תנש"א ח"ב ע' 780 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד וילך שיחה ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
38 ישעי' א, טו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה וירא שיחה ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק י
26 להעיר מהאזינו לב, לב ובפרש"י ("מעשה סדום ועמורה"). ישעי' א, י ובפרש"י שם. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה וירא שיחה ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ט
48 ועפ"ז יובן ל' הכתוב לעיל (לך לך יג, י) "שחת ה' את סדום ואת עמורה", כי עיקר ענין ההשחתה הוא בשריפת סדום ועמורה ולא (כ"כ) בהפיכת הערים. וראה ל' הכתוב יט, כחכט. ישעי' א, ט (וראה שם, ז). שם יג, ט. ירמי' מט, יח; נ, מ ("ושכני'"). עמוס ד, יא ("מוצל משרפה"). ואכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לח מסעי שיחה ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כז
35 ישעי' א, כז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט מכתבים כלליים לראש השנה מכתבים כלליים מכ"ק אדמו"ר שליט"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
235 אצל ישעיהו הנביא את הלשון : ישעי' א, ב. וראה ספרי שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א משפטים שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ה
24 ישעי' א, ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב האזינו שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
1 ישעי' א, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט ראה שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כו
74 ישעי' א, כו. – שזה יהי' עוד "לפני בוא המשיח" וכהסיום בכתוב זה "אח"כ יקרא לך עיר הצדק גו'" (כ"מ בפיה"מ להרמב"ם (סנה' פ"א מ"ג)). ומש"כ בפי' הרדב"ז לרמב"ם (הל' סנה' פי"ד הי"ב) "ואפשר שהוא (משיח)* יסמוך ב"ד הגדול" – ה"ז תלוי בה"הכרע" אם אפשר לסמוך בזה"ז, והרדב"ז אזל לשיטתי' בזה** (ראה רמב"ם הל' סנה' פ"ד הי"א וברדב"ז שם). ועצע"ק ברדב"ז הל' סנה' פי"ד – מעירובין (מג, ב) "לב"ד הגדול אתא". ואין לומר דמבני ראובן סמכו ב"ד הגדול
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט שופטים שיחה ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כו
61 ישעי' א, כו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט האזינו שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
3 ישעי' א, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כז
ישעי' א, כז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כז
6 כמשינ (ישעי' א, כז) ,ציוו במשפט (תורה -- לקו"ת ר"פ דברים) תפדה ושבי' בצדקה".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כז
9 ישעי' א, כז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כז
7 ד)) ישעי' א, כז
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כז
5) ישעי' א, כז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז אחרי שיחה ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
40 וע"ד זה (ולא ממש) מצינו בתפלה, שענינה בקשת צרכיו (רמב"ם ריש הל' תפלה. ועוד), שיש בה ב' ענינים: א) המצוה שעל האדם – לבקש ולהתפלל כו', ב) המבוקש דתפלה, שהקב"ה ימלא בקשתו: ומ"מ גם כשיודע שלא תמולא בקשתו – כי עליו נאמר (ישעי' א, טו. רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ז) "גם כי תרבו תפלה אינני שומע" – הרי פשוט שבתפלתו מקיים מצות התפלה. וראה לקו"ש חכ"ב ע' 119.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח בלק שיחה ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כו
49 ראה קרית ספר לרמב"ם שם [ושם הביא הכתוב הנאמר ביובל, אבל מוכח מכאן דהרמב"ם ס"ל דגם שמיטין "ככל מצותה האמורה בתורה" תלוי ב"מקבץ נדחי ישראל". וראה רמב"ם הל' שמיטה ויובל ספי"ב. וכידוע השקו"ט בזה. ואכ"מ]. והנה לפ"ז "מקריבין קרבנות ועושין שמיטין ויובלות" הם תוצאה מב' הענינים שכ' לפנ"ז: "ובונה המקדש (ובמילא "מקריבין קרבנות") ומקבץ נדחי ישראל" (ובמילא "עושין שמטין ויובלות כו'"). ואולי מש"כ "חוזרים כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם" הוא מענין הא' שכתב "להחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה". אבל צ"ע השייכות, שהרי לכאורה הכוונה ב"כל המשפטים" היינו התלויים בסנהדרין* – ד' מיתות ועוד (ראה סנהדרין נא, ב. ובפרש"י שם ד"ה הלכתא) שחוזרין בביאת המשיח (ישעי' א, כו). אבל ראה רדב"ז הל' סנהדרין פי"ד הי"ב "שהוא (משיח) יסמוך ב"ד הגדול**. ולהעיר מרמב"ם שם פ"ב ה"ה "מלכי בית דוד כו' יושבין ודנים הם את העם". ולהעיר מקרית ספר הל' מלכים שם "ומחזיר כל המשפטים כמו שהיו קודם". וראה לשון הרמב"ם ספ"ד שם: שאין ממליכין מלך תחילה אלא לעשות משפט כו' שנאמר ושפטנו מלכנו כו'. ואכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח מטות שיחה ד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כז
18 ישעי' א, כז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כז
5 ציון . . בצדקה: ישעי' (א, כז). -- חותם הפטרת פ' דברים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כז
2 ציון. . בצדקה: ישעי' א, כז,
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט האזינו שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
42 ישעי' א, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה טז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כז
7 ישעי' א, כז,
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות שיחה ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כז
8 ישעי' א, כז. וראה לקו"ת ר'פ דברים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כז
0 כדי שיהי' ,חוט המשולש": אמירת פסוקי תושב"כ וענין בתושבע"פ -- תורה, אמירת ברכה ועלינו (ובאה בסמיכות לתפלת שחרית) -- עבודה, נתינת צדקה -- גמ"ח. ונאמר (ישעי' א, כז) ,ציוז במשפט (תורה -- לקו"ת דברים א, סע"ב) תפדה ושבי' בצדקה", - המקרבת את הגאולה (שאז יהי' צאת השמש בגבורתו (שופטים ה, לא. וראה תניא פכ"ו)). מתאים לסיום וחותם ,עלינו".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות שיחה י
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
0 לשון הכתוב -- ישעי' א, טו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כז
6 בגאולתנו . . צדקנו: ובפרט ע"י תורה וצדקה כמש"נ (ישעי' א, כז): ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה, ועִ"י התפלה על הגאולה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כז
8 בגאולתנו - . צדקנו: ובפרט ע"י תורה וצדקה כמש"נ (ישעי' א, כז): ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה, וע'יי התפלה על הגאולה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כז
8 ישעי' א, כז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
2 אין אַן אַנדער אָרט: ישעי' א, ב. וראה ספרי ריפ האזינו. ולהעיר אשר משה הוא נשמה דאצילות ולא פסיק טעמא (זח*א קב, ב. ח"ג קלח, ב. קפז, ב. תו"א דיה ואלה המשפטים וביאורו. תו"ח ד"ה זה הא'. ובכ"מ) וישעי' (והמרכבה שראה) דבריאה, ראשית התהוות היש (סידור עט, א. ביאוהיז לאדהאמ"צ בשלח לט, סעיד. ד"יה מגילה נקראת -- אוה"ת מג"א (הוספות) ע' מג ואילךי. סה"מ תרכ"ט ע' עה ואילך. וראה לקו"ש חיט עי 4 הע' 7-4). -- וכאו"א מבנ"י יש לו נשמה שנתת בי (אצילות -- אלא שאח'כ) אתה בראת (תו"א משפטים עז, א. לקו"ת דברים א, א. המשך תרס"ו ע' קכ. תעב-ג. תפט ואילך. ובכ"מ). וראה גם לקו"ש ח"ב ע' 415 סעיי ב ואילך, \
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו בא שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כו
81 ישעי' א, כו. וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ט ע' 109 הערה 74.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו תשא שיחה ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יז
7 ובפרט שהלשון "אשר" מפרש רש"י רק משמעות של "אישור" (וראה גליון הש"ס שבת שם – מישעי' א, יז. וראה רש"י שם). וראה לקמן הערה 16.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח נשא שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יח
56 אם יהיו חטאיכם כשנים (ואדום שהוסיף וגם לקה – שחור הוא (נדה יט, א. וש"נ)) כשלג ילבינו (ישעי' א, יח). – ומתאים להמבואר לעיל (הערה 39) ש"תלד בריוח" הו"ע בהאשה (כי זהו העילוי שבהבע"ת עצמו, שעבודתו היא ב"ריוח", מרחב), ו"יולדת לבנים" הו"ע בהולד (וברוחניות – מה שהחטאים מתלבנים ונהפכים לזכיות).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כו
4 ישעי' א, כו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט דברים-שבת חזון שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
5 ישעי' א, א ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט שופטים שיחה ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כו
40 ישעי' א, כו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כו
2 ישעי' א, כו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה ד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כו
2 ישעי' א, כו. וראה רמב"ם הל' סנהדרין פייד הי"ב. הל' מלכים רפי"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
17 ישעי' א, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כא
146 ישעי' א, כא. איכ"ר פ"ב, ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשט"ו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יח
179 ראה ישעי' א, יח ("אם יהיו חטאיכם כשנים גו' יאדימו גו'").
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ דברים, שבת חזון, ד' מנחם-אב ה'תשט"ו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כז
1 ישעי' א, כז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ דברים, שבת חזון, ד' מנחם-אב ה'תשט"ו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כז
4 ישעי' א, כז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת תשובה ה'תשח"י
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
37 ישעי' א, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ד
50 ישעי' א, ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ דברים, שבת חזון (תשעה-באב נדחה), ה'תשח"י
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כז
1 ישעי' א, כז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ דברים, שבת חזון (תשעה-באב נדחה), ה'תשח"י
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כח
97 ישעי' א, כח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם אב, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כז
96 כמבואר בדרושי חסידות על הפסוק (ישעי' א, כז) "ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה", שענין השבי' שייך רק ביחס לכחות הנפש, אבל לא על פנימיות הנפש, בחי' "ציון" (ראה תו"מ סה"מ אב ס"ע קמג ואילך. וש"נ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וילך, שבת תשובה, וא"ו תשרי, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
41 ישעי' א, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כז
42 ישעי' א, כז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תש"כ
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו
120 ישעי' א, ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ה
30 ישעי' א, ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יט
25 לשון הכתוב – ישעי' א, יט. וראה ויגש מה, יח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יט
208 לשון הכתוב – ישעי' א, יט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ד
44 ישעי' א, ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יב
25 ישעי' א, יב-טו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ד
20 ישעי' א, ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, י"ג תשרי*, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יח
312 ישעי' א, יח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כו
161 ישעי' א, כו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ד
397 ישעי' א, ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ דברים, תשעה באב (נדחה), ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יח
364 ישעי' א, יח – הפטרת שבת חזון.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כז
418 ישעי' א, כז. לקו"ת דברים א, סע"ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
880 ישעי' א, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
1053 ישעי' א, ג. וראה גם סה"מ תרצ"א ע' סז. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת שבת חול-המועד סוכות ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו
155 ישעי' א, ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
96 ישעי' א, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
353 ישעי' א, טו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תבוא, ח"י אלול ה'תשכ"ז*
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יח
907 ישעי' א, יח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וילך, שבת תשובה, וא"ו תשרי, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
62 ישעי' א, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו
1515 לא רק בתחלת התקופה, שאז השלו יהודים את עצמם שזוהי רק גוזמא, ולא האמת, אלא גם לאחרי שהתברר המצב האמיתי באופן מבהיל שלא הי' לעולמים – שהי' צריך לגרום זעזוע אצל כאו"א מבנ"י, ש"כל ישראל חברים", ולפעול ההתעוררות ד"והשתחוו לה' גו'" – הנה בעוונותינו הרבים לא זעזע הדבר אפילו את אלו שלא היו במעמד ומצב ד"אובדים ונדחים".
[ובהקדים – שכיון שעומדים בשמח"ת, לא מזיק גם אם מדברים ענינים לא טובים, כידוע הפתגם: "שמח"ת שאַדט ניט" (ראה סה"ש תורת שלום ע' 53 ואילך. ועוד). וכפי שמצינו בנוגע למשה רבינו, שאף שהי' "עניו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה" (בהעלותך יב, ג), אמר בשמח"ת* בנוגע לעצמו דברים שהם היפך הענוה, כיון שבשמח"ת אין ענין של יניקת החיצונים (ראה גם שם ע' 2 ובהערה 9)].
*) אין הכוונה שהי' זה ביום שמח"ת , שהרי משה נסתלק בז' אדר , אלא שהי' זה ביום שבו הי' " גמרה של תורה " בפעם הראשונה (מאז מ"ת בשנת ב'תמ"ח) , שזהו תוכן ענינו של שמח"ת בכל שנה .
וכפי שידע בנפשי' כל מי שאינו מרמה את עצמו – שיצא אז י"ח באנחה ("אַ קרעכץ"), באמירת קאַפּיטל תהלים ובנתינת "צ'יק", אבל נשאר שלם בכל אבריו (ובודאי לא להיפך – באופן ש"מכף רגל ועד ראש אין בו מתום" (ישעי' א, ו)), ולא נגע בו הענין כדבעי למהוי, לפעול שינוי בכל מהותו, שתתבטל מציאותו לגמרי, שזהו תוכן ענין ההשתחוואה ("והשתחוו לה'") בפישוט ידים ורגלים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
2450 ישעי' א, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, ערב חג השבועות, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כז
2820 ישעי' א, כז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, י"ג תשרי, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
711 ישעי' א, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
831 ישעי' א, טו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ דברים, שבת חזון, ד' מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כז
841 ישעי' א, כז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שופטים, ב' אלול, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כו
1987 ישעי' א, כו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ דברים, שבת חזון, וא"ו מנחם-אב, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
681 ישעי' א, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ דברים, שבת חזון, וא"ו מנחם-אב, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כז
825 ישעי' א, כז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כו
1165 ישעי' א, כו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו
422 ועפ"ז מובנת ההתפעלות של ר"ע באמרו "אשריכם ישראל" – דלכאורה אינו מובן: מהו גודל החידוש ("דער געוואַלדיקער אויפטו") בהענין ד"מי מטהר אתכם (שענין זה יכול להיות דוקא ע"י) אביכם שבשמים " – בה בשעה ש"אפילו במדת בשר ודם .. צריך האדם למחול תיכף ומיד שמבקשים ממנו מחילה, ולא יהא אכזרי מלמחול, ואפילו בקוטע יד חבירו, כדאיתא בגמרא בספ"ח דב"ק" (תניא אגה"ת פי"א) – כי החידוש הוא שהקב"ה "מטהר את הטמאים ", כיון שהטהרה היא רק ממקצת טומאה, וגם לאח"ז נשאר במעמד ומצב ש"מכף רגל ועד ראש אין בו מתום" (ישעי' א, ו) רח"ל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כז
407 ישעי' א, כז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ דברים, תשעה באב (נדחה), ה'תשל"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כז
580 ישעי' א, כז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כז
954 ישעי' א, כז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשל"ב ערב יום הכיפורים - לאנ"ש שיחיו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כז
328 ראה תניא אגה"ק ס"ד בבי' הכתובים: "ושבי' בצדקה" (ישעי' א, כז), "פדה בשלום נפשי" (תהלים נה, יט).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
871 ישעי' א, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יט
998 לשון הכתוב – ישעי' א, יט. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' יתרו, ט"ו בשבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כז
1477 ישעי' א, כז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, שבת הגדול, יו"ד ניסן (מאמר ב), ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
81 ישעי' א, ג. וראה סה"מ שם ע' 72. ע' 96.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"א ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
297 ישעי' א, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"א ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יט
320 ע"פ לשון הכתוב ישעי' א, יט. וראה ויגש מה, יח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת שובה, ח' תשרי, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
380 ישעי' א, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כב
1688 ע"פ ישעי' א, כב (ובפרש"י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
1152 ישעי' א, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, ב' סיון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כו
1857 ישעי' א, כו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כז
719 ישעי' א, כז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ דברים, שבת חזון, וא"ו מנחם-אב, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כז
820 ישעי' א, כז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ דברים, שבת חזון, וא"ו מנחם-אב, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ד
826 ישעי' א, ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
1766 ישעי' א, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד י"ג תמוז, ה'תשמ"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
16 דהגם שגם כשיודע שלא תמולא בקשתו – כי עליו נאמר (ישעי' א, טו. רמב"ם הל' תשובה פ"ד ה"ז) "גם כי תרבו תפלה אינני שומע" – פשוט שבתפלתו מקיים מצות תפלה, מ"מ, המבוקש דתפלה הוא שהקב"ה ימלא בקשתו. ולא עוד אלא שיש ציווי וחיוב להשתדל שהקב"ה ימלא בקשתו. ראה שו"ע אדה"ז שם רסנ"ב. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד יום השלישי שהוכפל בו כי טוב, ערב ר"ח מנחם-אב, תשל"ה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כז
1 ישעי' א, כז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ דברים, שבת חזון, תשל"ה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כז
1 ישעי' א, כז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ דברים, שבת חזון, ד' מנחם-אב ה'תשל"ו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כז
1 ישעי' א, כז. סיום וחותם הפטורת שבת חזון.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ דברים, שבת חזון, ד' מנחם-אב ה'תשל"ו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
43 ישעי' א, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ דברים, שבת חזון, ערב תשעה באב ה'תשמ"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כז
1 ישעי' א, כז. – סיום וחותם הפטורת שבת חזון.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ דברים, שבת חזון, ערב תשעה באב ה'תשמ"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
52 ישעי' א, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ תבוא, ח"י אלול ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יח
56 ישעי' א, יח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב הוספות מו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
ישעי' א, טו:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
35 ישראל לא ידע. . חוטא : ישעי' א, ג-ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט קול דודי הנה זה בא
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
41 ידע שור קונהו : ישעי' א, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט הללו את ה' כל גוים
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יח
83 אם יהיו חטאיכם כשנים : ישעי' א, יח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב ביום ההוא יגלח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יח
27 אם יהיו חטאיכם כשנים : ישעי' א, יח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות השחר נה דיני קדיש ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כח
כח ישעיה א, כח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קז המסופק אם התפלל ודין תפלת נדבה ה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יא
כז ישעיה א, יא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קיח חתימת ברכת השיבה ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כח
ט ישעיה א, כח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות נשיאת כפים קכח דיני נשיאת כפים ואיזה דברים הפוסלים בכהן נ
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
תפ ישעיה א, טו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכת המזון קפט נוסח ברכה רביעית ודיניה ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יג
לה ישעי' א, יג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות יום הכיפורים: תרה מנהג כפרות בערב יום כיפור ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יח
יג ישעיה א, יח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ד הלכות יום הכיפורים: תרז סדר הווידוי במנחה בערב יום הכיפורים יד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
עז אוצ"ל: על דרך שנאמר (ישעיה א, ג), וכ"ה ברמ"א שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת ה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כח
295 ועוזבי ה' יכלו: ישעי' א, כח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת ח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יח
415 לכו ונוכחה גו ': ע"פ ישעיה א, יח. והיינו שאילו היתה מטרת ההזמנה כדי לדון ולברר, אזי היו שולחים את ההזמנה בטרם יצא הקצף כתוב וחתום בהכרזות נגד החסידים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת יא
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
904 ונלאיתי נשוא : ע"פ ישעי' א, יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת לג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
1971 נלאתי נשוא: ע"פ ישעי' א, יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת לה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
2074 ונלאיתי נשוא: ע"פ ישעי' א, יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת לה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יח
2115 לכו נא ונוכחה : ישעיה א, יח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת לט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
2402 נלאתי נשוא: ישעי' א, יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת מח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
3097 נלאתי נשוא: ישעי' א, יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת נג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
3390 נלאתי נשוא: ישעי' א, יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת נח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
3668 נלאתי נשוא : ע"פ ישעי' א, יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת סב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
3824 נלאתי נשוא: ישעי' א, יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת סה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כז
3982 ושביה בצדקה : ישעיה א, כז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת עד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
4485 נלאיתי נשוא : ע"פ ישעי' א, יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת פו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
4889 נלאתי נשוא: ישעי' א, יד. להלן בא רבינו לבאר, שאינו מאמין לכל מה שאומרים שד"רים אלו בשמו של מוהר"א מקאליסק, וכדלקמן אגרת פט (שבתחלה לא האמין לדבריהם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת קיד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
5791 ונלאתי נשוא: ע"פ ישעי' א, יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ד (סי' שא-שז) שא באיזה כלים מותר לצאת בשבת ובאיזה מהם אסורים
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יח
24 משנה שבת דף עג ע"א (אבות מלאכות ארבעים חסר אחת). רמב"ם
פ"ז ה"א (ומנין כל אבות מלאכות ארבעים חסר אחת).
משא"כ בטור ושו"ע לא נתפרשו
החיובים (רק האסור והמותר), ולכן לא נתפרש בהם שרש מלאכות אלו.
אמנם בחלק גדול ממלאכות אלו, יש נפקא
מינה להלכה ולמעשה – אם איסורן מן התורה או מדברי סופרים, ולכן ברוב המלאכות
בסימנים שלפנינו, נתפרש אם הן מל"ט המלאכות (אב או תולדה), ומקורן במלאכות
אלו במלאכת המשכן (כדלקמן הערה 34 ).
*
במשנה מחולקים ל"ט המלאכות לארבע
קבוצות:
קבוצה ראשונה הן 11 מלאכות הקשורות
להכנת הפת, מתחיל מחורש וזורע, ומסיים באפיית הלחם.
ואף שמלאכות הכנת ואפיית הפת לא היו
בבנין המשכן, שהרי המנחות ולחם הפנים ושתי הלחם, אינם חלק מבנין המשכן. מכל מקום
אמרינן עד, ב (שבק תנא דידן בישול סממנין דהוה במשכן, ונקט אופה, תנא דידן סידורא
דפת נקט). ופרש"י (נקט אופה דלא שייך במלאכת המשכן כלל. סדורא דפת שהתחיל בו נקט,
ואופה במקום בשול דסממנין הוא). והיינו שכיון שבזמן המשנה היתה מלאכה זו שייכת
יותר באפיית הפת (מאשר בבישול הסממנים שבמשכן), לכן "תנא דידן סידורא דפת
נקט".
וכך גם שאר המלאכות בקבוצה זו היו
בעשיית המשכן בסממנים, כמבואר ברש"י עג, א ד"ה האופה (כולהו קמייתא הואי
בסממנין של צבע תכלת וארגמן ותולעת שני).
ומ"ש רש"י "בסממנים של
צבע
תכלת", והרי צבע התכלת עשוי מחלזון; מכל מקום הי' צריך לערב בהם גם סממנים
אחרים, כדאמרינן במנחות מב, ב (מייתינן דם חלזון, וסמנין, ורמינן להו ביורה), וכן
הוא ברמב"ם הל' ציצית פ"ב ה"ב (מביאין דם חלזון ... ונותנין עמו סממנין
... כדרך שהצבעין עושין, ומרתיחין אותו ונותנין בו הצמר).
ומה שמוסיף רש"י שם "בסממנין
של צבע ... ותולעת שני ". רש"י לשיטתו אזיל, שתולעת שני אינה תולעת, אלא
גרעינים הזרועים שנראים כתולעת, כמבואר ברש"י ישעי' א, יח (צבע שצובעים בו
אדום גרעינים הם, ויש תולעים בכל אחד ואחד). ומפורש יותר ברמב"ם הל' פרה
אדומה פ"ג ה"ב (והתולעת היא הגרגרים האדומים ביותר הדומים לגרעיני
החרובים, והן כמו האוג, ותולעת כמו יתוש יש בכל גרגיר מהן).
והכוונה היא לכל המלאכות של "סדורא
דפת, מתחיל מחרישה וזריעה, שכולן היו בסממנים של צבע, כמבואר ברש"י מט, ב (הם
זרעו וקצרו סמנין, לצבוע תכלת ועורות אילים, וטחנו ולשו נמי סמנין לצבוע).
ואף שארץ המדבר אינה מצמיחה; כבר נתבאר
בתוס' חולין פח, ב ד"ה אלא (דשמא אז כשבאו שם ישראל היה מצמיח). וכמובא במדרש
במד"ר פי"ט, כו (באר חפרוה שרים ... ומגדלים מיני דשאים ואילנות).
ובאמת נתפרש כן בקרא שלח טו, לב (ויהיו
בני ישראל במדבר, וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת). הרי כשבאו ישראל למדבר צמחו
שם עצים, על ידי בארה של מרים.
עוד ביאור יש להלכה זו, שמסופר במדרש
שמו"ר סוף פל"ג (אמר להם [יעקב] היו יודעין שהקב"ה עתיד לומר
לבניהם לעשות משכן, אלא יהיו כל צרכיו מוכנים בידכם ... ויש מהם שהתקינו עצמן
לדברים ... ויש מהן שלא הביאו אלא ממה שהיה מונח בידו). ונתבאר בפני יהושע שבת עה,
א (דמסתמא לא היו זורעין וחורשין אותן הסממנין שהיו צריכין למשכן, אלא שהיה מצוי בידן,
אפילו הכי כיון דשייך זריעה וחרישה באותן מינין חייב ... שכבר היה מצוי בידם על
ידי תגרים אומות העולם, או שהוציאו ממצרים).
ומה שמוסיף רש"י שם " וטחנו
ולשו נמי סמנין לצבוע" , שלכאורה אינו מובן לאיזה צורך היו
צריכים ללוש את סממני הצבע. מכל מקום סובר רש"י שגם את
הסממנים היו צריכים ללוש.
אמנם ברמב"ם הל' תפילין פ"א
ה"ד (כיצד מעשה הדיו, מקבצין העשן של שמנים או של זפת ושל שעוה וכיוצא בהן, וגובלין
אותן בשרף האילן ובמעט דבש, ולותתין אותו הרבה, ודכין אותו עד שיעשה רקיקין, ומיבשין
אותו ומצניעין אותו, ובשעת כתיבה שורהו במי עפצים וכיוצא בו וכותב בו).
ואפשר שמטעם זה נתבאר לקמן סי' שכא
סט"ז (הלש הוא מאבות מלאכות), ולא נזכר אם מלאכה היתה בסממנים או בדיו .
ונראה מדברי רש"י הנ"ל, שגם
מלאכות הדש והזורה היו בסממנים, שכך היו מפרידים את גרעיני הסממנים מהסובין שלהם.
ואפשר הכוונה לגרעיני תולעת שני הנ"ל, שהיו צריכים להבדילן מהסובין שלהם.
אמנם בתוס' עד, א ד"ה אע"ג
(שבמשכן היו מנפצים פשתן לעשות יריעות ושאר דברים ... דהיינו דש ).
ואפשר שמטעם זה נתבאר לקמן סי' שה
סכ"ח (הדש הוא מאבות מלאכות ... מפרק התבואה מהשבולת). ולא נזכר אם היתה
מלאכה זו בסממנים או בפשתן.
משא"כ בשאר המלאכות נתפרש שהיו
בסממנים, כמבואר כאן ( הטוחן הוא אב מלאכה, שהיתה במשכן בשחיקת סממני הצבע). לקמן
סי' שיח ס"ז (המבשל הוא מאבות מלאכות, שכן במשכן היו מבשלים סממנים לצבוע בה).
סי' שיט ס"א (הבורר הוא מאבות מלאכות, שכן במשכן היו בוררים הפסולת מתוך הסממנים).
סי' שמ סט"ו (המעמר הוא מאבות מלאכות, שהיה במשכן בסמנים הזרועים).
*
קבוצה שנית הן 13 מלאכות הקשורות לעשיית
בגדים, מתחיל מגוזז צמר, ומסיים בתפירה.
מלאכות אלו היו בבנין המשכן, ביריעות
למשכן ובבגדי הכהונה, שגם הם נכללים בבנין המשכן.
7 מהן נתבארו בסימנים הבאים, ואילו 6
מהם לא נזכרו כלל לקמן, ולא בטור ושו"ע, וגם בגמרא לא נתפרשו פרטיהן, והן
מלאכות: א) מנפץ. ב) טווה. ג) מיסך. ד) עושה בתי נירין. ה) אורג. ו) פוצע.
ומבואר בטור (ארבעים אבות מלאכות חסר
אחת ותולדותיהם ידועות, ואיני צריך להאריך בהם ולא בשיעוריהן ... על כן לא אכתוב
אלא דברים הצריכין).
והוא פלא גדול – האם אכן מלאכות אלו יודע
אדם מעצמו שאסור לעשותם בשבת, עד שאין צורך להזכירן בשו"ע. וכך מסכם זאת
במשנה ברורה סוס"י שדמ (עוד איזה אבות מלאכות שלא נזכרו פה בשלחן ערוך, דהיינו
המנפץ והטוה והמיסך והעושה שתי בתי נירין והאורג שני חוטין והפוצע שני חוטין).
מלאכות אלו מבוארות ברמב"ם, ובשאר הספרים
המבארים את ל"ט המלאכות. וראה שיעורי הלכה למעשה ע' קפז.
*
קבוצה שלישית הן 9 מלאכות הקשורות
לכתיבה, מתחיל מצידה, שחיטה והכנת הקלף, ומסיים בכתיבה.
אמנם, כמו בקבוצה הראשונה, כך גם בקבוצה
זו, לא היו מלאכות הכתיבה והמחיקה על הקלף בבנין המשכן; ועיקר מלאכת הכתיבה למדים
מכתיבה על קרשי המשכן, כדלקמן סי' שמ ס"ד (הכותב, והמוחק על מנת לכתוב
במקום שמחק, מאבות מלאכות הן, שכן היו כותבין על קרשי המשכן לסימן לידע איזה בן זוגו,
ופעמים שטעה והיה מוחק מה שכתב וחוזר וכותב במקומו) .
שאר מלאכות קבוצה זו, מתחיל מצידה,
שחיטה והפשטה, היו בהכנת עורות התחשים והאילים לבנין המשכן, כדלקמן סי' שב
סט"ו (הממחק את העור ... הוא מאבות מלאכות, שכן היו עושין במשכן בעורות תחשים
ואילים מאדמים). סי' שיד סט"ז (המחתך את העור ... הרי זה אב מלאכה, שכן במשכן
היו מחתכים עורות אילים ותחשים במדה לעשותן מכסה לאהל). סי' שטז ס"א (צידה
היא מאבות מלאכות, שהיתה במשכן בתחשים וחלזון), וסי"ג (שחיטה היא מאבות
מלאות, שהיתה במשכן באילים ותחשים), וס"כ (שבמשכן לא היתה נטילת נשמה אלא
באילים ותחשים וחלזון). סי' שכא ס"ב (המעבד את העור הוא מאבות מלאכות, שכן
במשכן היו מעבדין עורות תחשים ואילים).
אלא שתנא סידורא דכתיבה על הקלף נקט.
*
קבוצה רביעית של 6 מלאכות הקשורות
לבניית וניהול הבית: בנין וסתירה ומכה בפטיש, הבערה וכיבוי והוצאה.
מלאכות אלו היו במשכן, כמבואר
ברש"י לא, ב ד"ה ומשכן (שהיו סותרין אותו בחנייה זו, ונוסעים למקום אחר וחונים,
וחוזרים ומקימין אותו), ובדף עג, א ד"ה מכבה ומבעיר (באש שתחת הדוד של סממנין).
מכה בפטיש – כדלקמן סי' שב ס"ה (שהיתה בכלי המשכן). והוצאה מרשות לרשות –
כמבואר כאן בסעיף שלפנינו (וההוצאה היתה גם כן מלאכה חשובה במשכן).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות יום הכיפורים (סי' תרד-תרכד) תרה מנהג כפרות בערב יום כיפור
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יח
832 ישעיה א, יח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות יום הכיפורים (סי' תרד-תרכד) תרז סדר הווידוי במנחה בערב יום הכיפורים
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
958 כלבו שם (ונהגו לעשות רצועות דמלקות של עור של עגל ... ולמה, לפי שכתוב (ישעיה א, ג) ידע שור קונהו). מנהגים (קלויזנר) שם (וברצועה של עגל מכהו). מנהגים (טירנא) שם (ומלקין כל אחד ברצועה של עגל). רמ"א שם (ויקח רצועה של עגל, על דרך שנאמר ידע שור קונהו).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תשרי הלכות יום הכיפורים (סי' תרד-תרכד) תרז סדר הווידוי במנחה בערב יום הכיפורים
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
960 אוצ"ל: על דרך שנאמר (ישעיה א, ג), וכן הוא ברמ"א שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות ברכות השחר נה דיני קדיש
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כח
665 ירושלמי שם (ועל כולם הוא אומר (ישעי' א, כח) ועוזבי ה' יכלו). רמ"א שם (ומכל מקום עבירה היא לצאת, ועליהם נאמר ועוזבי ה' יכלו).
וראה גם תניא אגה"ק סוס"י כג (שלא יצא החוצה אם לא יהיו עשרה מבלעדו, ועליו אני קורא הפסוק ועוזבי ה' יכלו כו', כמשארז"ל על כל דבר שבקדושה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב קול מצהלות
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
73 גם כי תרבו תפלה : ישעי' א, טו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב קול מצהלות
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו
286 כולך יפה רעייתי. . דמכף רגל : שה"ש ד, ז. ישעי' א, ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב קול מצהלות
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יח
343 אם יהיו חטאיכם כשנים : ישעי' א, יח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא הוא אהרן ומשה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
374 ובפרשכם כפיכם : ישעי' א, טו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח צדקת פרזונו בישראל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יח
495 אם יהיו חטאיכם כשנים : ישעי' א, יח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
494 ידיכם דמים מלאו : ישעי' א, טו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו זהר כו' ת"ח ברזא דשמא קדישא ער, ד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
72 ישראל לא יד"ע. . הוי גוי חוטא : ישעי' א, ג. ד. ראה גם שע"ת פא, ב ואילך. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' רנו. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים ואלה המשפטים
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
102 ובפרישכם כפיכם. . ידיכם דמים מלאו : ישעי' א, טו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תרומה ועשו לי מקדש
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יח
121 [הגבו'] שהוא מראה האודם : ראה פרדס (שער הגוונים) ש"י, פ"א. פע"ח (שער עולם העשי') ש"ה, פ"ג. לקוטי תורה להאריז"ל ישעי' א, יח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תרומה ועשו לי מקדש
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יח
122 אם יהיו חטאיכם כשנים : ישעי' א, יח. ראה גם מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'שפא ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ועשית ציץ זהב טהור
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יח
315 שחטאיכם כשלג ילבינו : ישעי' א, יח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
347 ידע שור קונהו : ישעי' א, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ולהבין זה בתוס' ביאור · ולהבין זה בתוס' ביאור
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
707 ישראל לא ידע : ישעי' א, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יח
694 אם יהיו חטאיכם כשנים : ישעי' א, יח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת וירא ויאמר ה' גו' ארדה נא
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
והנה לפ"ז הרי יכול להיות מכח ומקור העליון שלמעלה מהתחלקות הרצון נטי' מרצון לרצון היפוכו גם להיות היפוך הרצון של חסד לדין וכמו שאנו רואים להיפוך מסליחת העונות שיגבר כח הרצון של דין ורוגז על הרצון של חסד עד שלא יועיל זכות דתו"מ ולא הרחמי' כלל כמו (תהלים צ, יא) מי יודע עוז אפך כו' (וכיסורי אורך הגלות שלא יעלה זכות דתו"מ ולא זכות אבות כלל כמו (איכה ה, כב) כי אם מאוס מאסתנו קצפת עלינו עד מאד כו' שמחמת כח הקצף יוקטן כל החסד וטוב ויהופך הכל לחוב כמו בהיפוכו מדין לחסד כמו (ישעי' א, טו) ובפרשכם כפיכם אעלים עיני כו' וא"כ הרי יש שרש בבעל הרצון עצמו שיטה גם עצם רצון הפשוט הנ"ל מדין לחסד ומחסד לדין ולזה מבקשי' יהי רצון מלפניך שיכבשו רחמיך כו' ומאין יהי' רצון זה להכריע משמאל לימין דוקא מאחר שיכול להיות להיפוך ממש כנ"ל אך צריך להקדי' תחלה מהו שרש ענין ב' הכרעות מלמעלה מן הרצון להכריע מרצון לרצון היפוכו הנ"ל:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת וירא ויאמר ה' גו' ארדה נא
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יח
(לד) והנה ע"פ כל הנ"ל יובן ג"כ בכללות ההשתלשלות למעלה בע"ס דאבי"ע שיש ב' מדרגות דבחי' או"י ואו"ח הנ"ל הא' בחי' ע"ס דאו"י שהוא בבחי' אור החסדים דוקא והוא בחי' ירידת האור האלקי שהולך ונמשך מלמעלה למטה בבחי' החסדים העליונים דבחי' ימין מקרבת להאיר גם למטה מטה ביותר והוא גם בעולמות התחתונים ביותר שיש שם תערובות רע הרבה עד שגם בבחי' נוגה דעשייה שרובו רע ומיעוטו טוב כו' שנק' חושך ואפילה כו' גם שם יגיע אור החסדים העליוני' דבחי' או"י להאיר באור העליון לברר שם גם בחי' הגסות דק"נ להוציא הטוב שנפל בהם ומזה יבא ג"כ ענין וסיבת הסתלקות כל הקטרוגים הקשים שבבחי' גבורות קשות דק"נ ויתבטלו ממציאותם גם הם כו' דהיינו מפני שכח החסד הזה יורד כ"כ למטה לעמוד גם לנגד כל מקטרג רע דק"נ דעשיה להצדיק גם את הרשע (כמו לקבל הבע"ת כמ"ש וימינך פשוטה לקבל שבים ימינך דוקא כמו שקיבלו למנשה כו' (סנהדרין קב, ב) וכה"ג) מפני שביכולתו לעשות הקטנה גם מעון וחטא גדול שימצא גם בזה זכות וחסד כנ"ל בבחי' החסד שבחכ' שיוכל לטהר גם את הטמא ולהכשיר גם את הפסול כו' (כמו (איוב יד, ד) מי יתן טהור מטמא לא אחד כו') וכמו ביו"כ שנמשך הרחמים וחסדים עליונים נא' (ישעי' א, יח) אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו כו' (וכמו בירור הא' לברר גם את הפסולת הגס ביותר כו') וזהו הנק' כסא הרחמים בכלל ובלשון הזוהר הוא שקורא זה בשם דרגא דרחמי שהוא בחי' ע"ס דחסדים דאו"י דוקא כנ"ל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור הקדמה א, א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
16 ידע שור. . וישראל לא ידע : ישעי' א, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור הקדמה א, ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ד
21 הוי גוי חוטא : ישעי' א, ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה יד, א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
2 כידע שור קונהו : ישעי' א, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה מה, א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
17 כחזון ישעיהו : ישעי' א, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה מט, א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק א
17 חזון ישעיה : ישעי' א, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער היחוד קיא, א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
4 עמי לא התבונן : ישעי' א, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יד
748 שנאה נפשי: ע"פ ישעי' א, יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש ספק למי אגרת ו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יט
1102 ואם תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו: ע"פ ישעי' א, יט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ואעשך לגוי גדול
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו
66 מכף ראשה עד רגלה. . אין בה מתום : ועד"ז הובא לקמן בהמשך זאת חנוכת המזבח על יד הערה 376. ע"פ ישעי' א, ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם מזבח אדמה תעשה לי
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו
112 מכף רגלו ועד ראשו : ע"פ ישעי' א, ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם גדולה מילה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
7 וישעי' א' שמעו שמים : ישעי' א, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם גדולה מילה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
8 וישעי' אמר שמעו שמים והאזיני ארץ : ישעי' א, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [אני לדודי] והנה אני לדודי ודודי לי
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו
419 ומכף רגל ועד ראש אין בה מתום : ע"פ ישעי' א, ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ויאמר כו' לך לך כו'
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
78 וישעי' אמר שמעו שמים : ישעי' א, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם אני לדודי הב'
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו
129 מכף רגלו. . ומכה טרי' : ע"פ ישעי' א, ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ויאמר ה' אל אברם לך לך
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ב
101 ישעי' א' שמעו שמים : ישעי' א, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם פדה בשלום נפשי
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יח
30 אם יהיו חטאיכם כשנים : ישעי' א, יח. ראה גם סה"מ תרכ"ט ע' שסו וע' שסח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם פדה בשלום נפשי
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כא
34 צדק ילין בה : ישעי' א, כא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם אני לדודי הב'
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו
105 שמכף רגל. . ומכה טרי' : ישעי' א, ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם שובה ישראל הנחה א'
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו
82 מכף רגל ועד ראש : ישעי' א, ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם שובה ישראל הנחה ב'
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו
90 מכף רגלו ועד ראשו : ישעי' א, ו [ושם: רגל. . ראש].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א וירא ישראל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כב
127 כספך הי' לסיגים : ישעי' א, כב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שו"ת תורת שלום יורה דעה סימן לו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ג
842 ידע שור קונהו : ישעי' א, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב צב"ר
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק כב
48 ישעי' א, כב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים ד' ו' אלול תרצ"ב וילנא · ביהכ"נ קירזנער
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טו
50 ישעי' א, טו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות תש"ח שיחות חג הפסח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק טז
3 ע"פ ישעי' א, טז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אחרי מנין שקושרין לשון של זהורית
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יח
2 אם יהיו חטאיכם כשנים : ישעי' א, יח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אחרי מנין שקושרין לשון של זהורית
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו
150 מכף רגלו. . מתום : ע"פ ישעי' א, ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אחרי מנין שקושרין לשון של זהורית
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק יח
170 והתולע. . שבו צובעין : ראה רש"י ישעי' א, יח. רמב"ם הל' פרה אדומה פ"ג, ה"ב. הל' כלי המקדש פ"ח, הי"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תולדות אברהם חיים פרק שלישי - העיירה פלעשצעניץ החסידים שבעיירה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו
(32) ישעי' א, ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תולדות חב"ד ברוסיה הצארית דור רביעי - אדמו"ר מוהר"ש נ"ע רשימת תולדות כמה מחסידיו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו
535 ישעי' א, ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר