189
כות בית דוד — שדוד "הקים עולה של תשובה"45, עד למלך המשיח — שאחד מהחידושים של משיח הוא, כמאמר הזהר46, משיח אתא לאתבא צדיקייא בתיובתא, שגם צדיקים יגיעו למעלת התשובה. וזה מרומז בשם "פרץ" — ע"ש "פרצת עליך פרץ"47, המורה על ענין של פריצת הגדר48, שזהו ענינה של עבודת התשובה49, שהיא "בחילא" בכלל ו"בחילא יתיר"50, למעלה ממדידה והגבלה51 ("בכל מאדך").
והטעם שפרץ יצא תחילה והוא הבכור52 — כי עבודת התשובה היא למעלה מעבודת הצדיקים, וכמאמר53 "מקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורין יכולין54 לעמוד בו".
ובזה מובן גם הרמז בסיפור אופן לידת פרץ וזרח:
כיון שזרח (מצ"ע) ענינו עבודת הצדיקים, לכן התחיל הוא לצאת תחילה, כי התחילה וראשית הכוונה היא, שכאו"א יהי' במדרגת צדיק55; אבל עי"ז שיצא ממנו עכן, הוצרך להתגלות מעלת התשובה56 [וכפשוטו של ענין, שעכן הי' בעל תשובה, שהתודה על חטאיו ויש לו חלק לעוה"ב57] — וזהו מענינו של פרץ — "פרצת עליך פרץ", תיקונו של "עכן" על ידי פריצת הגדר, ע"י עבודת התשובה.
(משיחות ש"פ וישב וש"פ מקץ תשל"א, תשמ"ו)
הערות
- 45. ע"ז ה, רע"א.
- 46. הובא בלקו"ת שמע"צ (צב, ב), שה"ש (נ, סע"ב) ועוד. וראה זח"ג קנג, ב.
- 47. פרשתנו לח, כט. — וראה אגדת בראשית ספס"ג (ורש"י לב"ר פפ"ה, יד) "פרץ זה משיח שנאמר (מיכה ב, יג) עלה הפורץ לפניהם".
- 48. ראה ראב"ע ורמב"ן עה"פ.
- 49. ראה בארוכה "ספר המאמרים — מלוקט" ח"א ע' שסז ואילך. וש"נ.
- 50. כ"ה בכ"מ, ע"פ זח"א קכט, ב (ושם: ברעותא דלבא יתיר ובחילא סגיא).
- 51. ראה לקו"ת תצא לט, א ואילך. שה"ש נא, א. ובכ"מ. — וראה שע"ת ח"ב חינוך פמ"ח מעלת "בכל מאדך" דבע"ת לגבי "בכל מאדך" דצדיקים.
- 52. וראה אגדת בראשית שם.
- 53. רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ד (כדעת ר' אבהו ברכות לד, ב).
- 54. כ"ה ל' (גירסת) הרמב"ם ("אין. . יכולין לעמוד" — ולא "אין עומדין" כבש"ס שם), והיינו שאין זה אפילו ביכולת שלהם. ובזח"א שם: לית לון רשו לקיימא כו'.
- 55. ראה לקו"ת שה"ש (מד, ג ואילך) ועוד — שדוקא ע"י עבודת הצדיקים נעשה דירה בתחתונים. ולהעיר ממשנ"ת (תו"ח תולדות (יב, גד. ובסוף הפרשה). שם ס"פ וישלח. ועוד) במעלת צ"ג שנעשה בע"ת, "שאין בע"ת יכול להגיע לשם כלל".
- 56. ראה יריעות שלמה (מהרש"ל) על פרש"י כאן, ד"ד' חרמים היינו נגד חוט השני שרומז על החטא שנאמר (ישעי' א, יח) אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו" (וראה תו"ש פרשתנו לח, כח אות קכה. וש"נ. קהלת יעקב מערכת זרח).
- 57. משנה סנהדרין שם.
רש"י על בראשית רבה פ״ה:י״ד - הטקסט מספריא
מה פרצת עליך פרץ זה רבה על הפריצים ממך יעמוד משיח שנאמר בו עלה הפורץ לפניהם:
וחרמו של מדין. שהטף היתה נחרמת:
חרמה של יריחו. והיתה העיר חרם:
חרמן של כנענים. והחרמתי את עריהם:
כנגד ד' דברים שעתיד ליטול מן החרם שנאמר וארח בשלל אדרת שנער אחת טובה ומאתים שקלים כסף ולשון זהב היה לו לומר אדרת אחת שנער ומאתים שקלים מהו אחת טובה כלומר אחרת טובה אחת של שנער ואחרת כמותה שאם לא כן אין כאן ד' דברים:
אדרת שנער פורפירא בבלאה ומה בבל עביד הכא ביריחו:
אנטיקיסר שלו. משנה למלך:
זה משגר לזה כותבת בבבל וזה משגר לזה דוריות מעילים:
בראשית רבה פ״ה:י״ד - הטקסט מספריא
וַיְהִי כְּמֵשִׁיב יָדוֹ וגו' (בראשית לח, כט), זֶה רָבֶה עַל כָּל הַפָּרִיצִים מִמְּךָ יַעֲמֹד (מיכה ב, יג): עָלָה הַפֹּרֵץ לִפְנֵיהֶם וגו', רַבִּי בְּשֵׁם רַבָּנָן אָמְרֵי כָּל הַפּוֹרְצִים מִמְּךָ עוֹמְדִין, שֶׁנֶּאֱמַר: עָלָה הַפֹּרֵץ לִפְנֵיהֶם. (בראשית לח, ל): וְאַחַר יָצָא אָחִיו, כַּמָּה יָדוֹת כְּתִיב כָּאן, רַבִּי יוּדָן וְרַב הוּנָא, רַבִּי יוּדָן אָמַר אַרְבָּעָה כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה חֳרָמִין שֶׁהוּא עָתִיד לִפְשֹׁט אֶת יָדָיו בָּהֶם, וְאֵלּוּ הֵן ד', חֶרְמוֹ שֶׁל עֲמָלֵק, וְחֶרְמוֹ שֶׁל סִיחוֹן וְעוֹג, וְחֶרְמוֹ שֶׁל יְרִיחוֹ, וְחֶרְמָה שֶׁל כְּנַעֲנִים [נסחא אחרת. מדין]. רַב הוּנָא אָמַר כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה דְבָרִים שֶׁהוּא עָתִיד לִטֹּל מִן הַחֵרֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (יהושע ז, כא): וָאֵרֶא בַשָּׁלָל אַדֶּרֶת שִׁנְעָר אַחַת טוֹבָה וגו'. רַב הוּנָא אָמַר פּוֹרְפִּרַיָּא בַּבְלָיָא, וּמַה בָּבֶל עָבְדָא הָכָא, אֶלָּא תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי כָּל מֶלֶךְ וְשִׁלְטוֹן שֶׁלֹא הָיָה לוֹ שׁוֹלְטָן בָּאָרֶץ הוּא אוֹמֵר אֵינִי שָׁוֶה כְּלוּם, וּמֶלֶךְ בָּבֶל אַנְטִיקֵיסָר שֶׁלּוֹ הָיָה יוֹשֵׁב בִּירִיחוֹ, וְהָיָה זֶה מְשַׁלֵּחַ לוֹ [לזה] כּוֹתָבוֹת, וְזֶה מְשַׁלֵּחַ לוֹ [לזה] דּוֹרָיוֹת.
משנה תורה, הלכות תשובה ז׳:ד׳ - הטקסט מספריא
ואל ידמה אדם בעל תשובה שהוא מרוחק ממעלת הצדיקים מפני העונות והחטאות שעשה אין הדבר כן אלא אהוב ונחמד הוא לפני הבורא כאילו לא חטא מעולם ולא עוד אלא ששכרו הרבה שהרי טעם טעם החטא ופירש ממנו וכבש יצרו אמרו חכמים מקום שבעלי תשובה עומדין אין צדיקים גמורין יכולין לעמוד בו כלומר מעלתן גדולה ממעלת אלו שלא חטאו מעולם מפני שהן כובשים יצרם יותר מהם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.