שיוך משוער לקטע
לקוטי שיחות כרך לו תרומה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
תורה — נוסף על הארון והלוחות שבמשכן ומקדש, "ועשו ארון גו' ונתת אל הארון את העדות גו'", התורה, הרי השם "הר המורי'" הוא ע"ש "שיצא ממנו הוראה לישראל" — מסנהדרין שהיו יושבים בלשכת הגזית; וכן ענין העבודה, דנוסף על העיקר שקאי על עבודת הקרבנות שהיו במקדש, ה"ז גם "ביתי בית תפלה יקרא גו'", ו"זה שער השמים"; וכן ענין גמ"ח דנוסף על השפעת החסד לכל ישראל (ולכל העולם ) על ידי השולחן שבבית המקדש (וכמרומז בגמ' "הרוצה.
66 תענית טז, א. ירושלמי ברכות פ"ד ה"ה. פרש"י עה"פ (וירא כב, ב) ארץ המורי' (וראה חדא"ג מהרש"א שם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט נצבים שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
מפסוק זה רואים שהשכינה עמהם, אך לא עמהם בצרה , כנאמר בפסוק "עמו אנכי בצרה" או בפסוק "בכל צרתם לו צר" ?
10 ישעי' סג, ט. וכדחז"ל על ב' הכתובים (תענית טז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה תולדות שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ומן הדיוק בלשון חז"ל "צבור על גבי המזבח" – ולא, כלשון רש"י במקום אחר, "צבור ועומד לכפרה" וכדומה – מוכח, שזכות העקידה כרוכה בכך ש"אפרו של יצחק" כביכול "נשאר" על גבי המזבח.
8 וירא כב, יד. וראה ברכות סב, ב. תענית טז, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו שמות שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ההדגשה היא, שלא זו בלבד שהקב"ה נמצא עם בני ישראל באותו מקום, אלא הוא שרוי, כביכול, בצרתם , כנאמר "בכל צרתם לו צר" – כאשר נמצאים ישראל בצרה , נגרמת, כביכול, צרה לקדוש־ברוך־הוא.
37 ישעי' סג, ט. וראה רש"י לעיל (ג, ב) "משום עמו אנכי בצרה" (תהלים צא, טו). וכדחז"ל על ב' הכתובים (תענית טז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז בחוקותי שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
אם אין כאן וידוי כלל, הרי אין הדבר דומה לאחד ש"טובל (אלא באופן של) ושרץ בידו" , כי אם לאחד שמלכתחילה כלל לא נכנס לבית הטבילה !
27 להעיר מהשינוי בלשון הרמב"ם מלשון הגמרא (תענית טז, א שהובא בכס"מ), שבגמרא: למה הוא דומה לאדם שתופס שרץ בידו שאפי' (ובכס"מ: שאע"פ) טובל בכל מימות שבעולם לא עלתה לו טבילה" , ובלשון הרמב"ם "הרי זה דומה לטובל ושרץ בידו" מודגש יותר שהוידוי הוא דוגמת הטבילה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט ואתחנן שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
כאשר ישראל בגלות, הרי , בנוסף לכך ש"שכינה עמהן" הרי "שכינתא בגלותא", השכינה בגלות, כנאמר "בכל צרתם לו צר" – זוהי, כביכול, צרתו, "השכינה שרויה עם ישראל בצרת גלותם".
58 ישעי' סג, ט. וכן "עמו אנכי בצרה" (תהלים צא, טו). וכדחז"ל על ב' הפסוקים (תענית טז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח וער"ח אלול, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
חרטה על העבר וקבלה על להבא, ובאיזה אופן היא החרטה הראוי' – כאשר מכאן ולהבא מקבל על עצמו להתנהג כדבעי, דאם לא כן, מהי פעולת החרטה, הרי הוא "כטובל ושרץ בידו" .
92 ראה תענית טז, א. רמב"ם הל' תשובה פ"ב ה"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ז שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
ענינו של יונה בן אמיתי הי' – ללמד תשובה את העם, ולא רק סתם חרטה, אלא כדאיתא בגמרא בפירוש הפסוק "וישובו גו' ומן החמס אשר בכפיהם" , "אפילו גזל מריש ובנאו בבירה מקעקע כל הבירה כולה ומחזיר מריש לבעליו" – שגם לאחרי שעשו פעולה שעל ידה מתבטל חיוב השבת הגזילה, מ"מ, מתנהגים לפנים משורת הדין להחזיר הגזילה.
136 תענית טז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
כאשר בנ"יהם בגלות, אזי גם השכינה כביכול בגלות, כמ"ש "בכל צרתם לו צר" , שכינתא בגלותא, ועי"ז שבנ"י נגאלים אזי גם השכינה נגאלת מהגלות, שלכן אומר הקב"ה:
62 ישעי' סג, ט. וראה תענית טז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ואז נשאר יחד עם הקב"ה, כמארז"ל "גלו לאדום שכינה עמהן", וכמ"ש "עמו אנכי בצרה" ,
825 תהלים צא, טו. וראה תענית טז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"ז שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אך הענין הוא – שזהו לפי ש"עמו אנכי בצרה" , "שכינתא בגלותא" , והיינו, שמשיח נמצא יחד עם כל בנ"י, כפי שהם במצבם הם, ומנצל את כל עניניו כדי לעזור ולסייע להם, ולכן, כאשר כל בנ"י מתייסרים, אזי מתייסר גם משיח, ולא רק בענינים שנחשבים אצלו להתייסרות ("מאַטערניש"), אלא בענינים שנחשבים ליסורים אצל יהודים פשוטים , שאינם שייכים לרוחניות, ואין להם אלא מה שרואים בגשמיות – הרי הוא נמצא עמהם במעמדם ומצבם.
1207 תהלים צא, טו. וראה תענית טז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ יתרו, כ"ד שבט, מבה"ח אדר ראשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
"והוּצאתי אִתכם", שהרי "עמו אנכי בצרה" , כמארז"ל "גלו למצרים שכינה עמהן", וכפי שאמר הקב"ה "אנכי ארד עמך מצרימה" , ולאח"ז "אנכי אעלך גם עלה"17, שגם הקב"ה יצא ממצרים –
1510 תהלים צא, טו. וראה תענית טז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וזהו ג"כ השייכות דשני הפירושים שבועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים, כי מצד העילוי דבחי' על הר הזיתים הנה מצד זה יהי' אז המשפט בעמידה, שענין העמידה מורה על ההמשכה מראש לרגל בשוה , וכידוע בענין עמדת להם בעת צרתם , שגם כשמצד העבודה (דכחות פנימיים) ישראל הם במצב דצרתם , שמצד זה נעשה עת צרתם כפשוטו, הנה בכל צרתם לו צר ואז הנה עמדת להם בעת צרתם , שהעמידה היא מה שנמשך מהראש מיד להרגל.
751 ישעי' סג, ט. תענית טז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
רבי יהושע בן חנניא, שהי' מתווכח עם "סבי דבי אתונא" שהיו חכמים גדולים ומנצח אותם – "גדולי חכמי ישראל"; רבן שמעון בן גמליאל, שהי' נשיא הסנהדרין – "הסנהדרין"; הלל הזקן – "הזקנים"; ורבי שמעון בן יהוצדק, שנקרא "רבי" בגלל "שיש לו תלמידים" – "ראשי ישיבות".
1506 להעיר מהשקו"ט (ראה המובא בס' נחלת אבות (מנקין) ע' 111 ואילך) בנוגע לתואר "הזקן" שבו נקרא הלל, שיש שרוצים לומר שנקרא כן בגלל שבדורות שלאח"ז הי' לו נכד בשם הלל, שגם הי' למדן גדול, וכדי שלא להחליף ביניהם התחילו לקרותו "הלל הזקן" . אבל קשה לומר כן, כי, עפ"ז צריך לומר שקודם שנכדו למד וקיבל סמיכה, הי' נקרא "הלל" סתם, ורק לאח"ז קראוהו "הלל הזקן" , ולא משמע כן בכ"מ בש"ס. ועכצ"ל, שהלשון "הלל הזקן" הוא כמו הלשון "זקנים שבדור" (סנהדרין ח, א. כ, ב), "זקני הגליל" (שהש"ר פ"ב, ה (ג)) וכיו"ב – מצד מעלת החכמה (שהרי בודאי אין הכוונה ל"זקן אשמאי" ח"ו, כי אם) "אין זקן אלא מי שקנה חכמה" (קידושין לב, ב).
ואעפ"כ, אין זה נכלל בסוג ד"חכמי ישראל" – כמובן מדברי הגמרא (תענית טז, א) בפירוש דברי המשנה (שם טו, א) "הזקן שבהן אומר לפניהן דברי כבושין" , "אם יש זקן , אומר זקן , ואם לאו , אומר חכם" , ופריך, "אטו זקן דקאמרי אע"ג דלאו חכם הוא" , ומשני, "ה"ק אם יש זקן והוא חכם , אומר זקן והוא חכם , ואם לאו אומר חכם" (כמבואר בלקו"ש שבפנים הערה 28).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ומזה מובן שכן הוא גם בנוגע לביהמ"ק, שאע"פ שמקדש העתיד בנוי ומשוכלל בשמים , מ"מ, צריך שיומשך ויתגלה למטה בארץ דוקא, וכל זמן שלא נתגלה למטה, עדיין נמשך הגלות וחושך כפול ומכופל, והגלות הוא לא רק למטה בעוה"ז, אלא בכל העולמות, שהרי עקתא דישראל מגעת בכל מקום, ועד שבכל צרתם לו צר , ורק לאחרי שמשיח יבנה מקדש במקומו , למטה בארץ, במקום שבו עמד בית ראשון ושני, אזי נעשה קיבוץ נדחי ישראל36, שהו"ע קיבוץ כל הניצוצות שבגלות .
1695 ישעי' סג, ט. וראה תענית טז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וזהו החידוש ש" קשה מיתתן של צדיקים לפני הקב"ה כיום שנשתברו בו הלוחות" – אף שענינים אלו היו ע"פ רצון ה' – דכיון ש"בכל צרתם לו צר" , הנה כשיש חסרון למטה, הרי זה כמו שחסר גם למעלה.
941 ישעי' סג, טז. וראה תענית טז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
להיות באופן האמור לעיל, מבלי להתיירא אולי יהי' צורך בטירחא יתירה, ואולי יצטרכו להמתין זמן ארוך יותר מכמו ששיערו ע"פ כל החשבונות, ולידע שברור הדבר שזהו "גן", ולא גן סתם, אלא "גנ י " של הקב"ה, וברור הדבר ש"הקב"ה עוזרו" , כיון ש"באתי (לגני)", והקב"ה נמצא יחד עמו – "עמו אנכי בצרה" – במיצרים וגבולים של עוה"ז החומרי ועאכו"כ עוה"ז הגשמי.
903 תהלים צא, טו. וראה תענית טז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
המעמד ומצב שצריך להיות ע"ד הרגיל הוא – "בכל צרתם לו צר" , והיינו, שכאשר בנ"י נמצאים במעמד ומצב שחסר אצלם משהו ברוחניות, או שחסר אצלם משהו בגשמיות, הרי כיון שכל אחד מישראל ועאכו"כ כל בנ"י יחדיו הם בניו של הקב"ה, "בנים אתם לה' אלקיכם" , פשוט הדבר שכאשר הבן נמצא במעמד ומצב שלא טוב לו , לא יכול אביו לישון; הוא מתייגע ועושה הכל כדי שלא יחסר לבנו דבר!
2003 ישעי' סג, ט. וראה תענית טז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת כ"ט אלול ה'תשל"ב, ליל ערב ראש השנה ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ובאופן שבכל מקום שנמצאים בנ"י "שכינה עמהם" , שנאמר "עמו אנכי" , ובמילא תהי' גם היציאה מהגלות באופן ד"ושב הוי' אלקיך את שבותך" , וכמובא בפירוש רש"י ש"הכתיב גאולה לעצמו שהוא ישוב עמהם", עם כל בנ"י ועם כל אחד ואחד מישראל, באופן שאפילו
2003 תהלים צא, טו. וראה תענית טז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום ב' דחג הסוכות, תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וזהו ג"כ השייכות דשני הפירושים שבועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים, כי מצד העילוי דבחי' על הר הזיתים הנה מצד זה יהי' אז המשפט בעמידה, שענין העמידה מורה על ההמשכה מראש לרגל בשוה, וכידוע בענין עמדת להם בעת צרתם , שגם כשמצד העבודה (דכחות פנימיים) ישראל הם במצב דצרתם , שמצד זה נעשה עת צרתם כפשוטו, הנה בכל צרתם לו צר ואז הנה עמדת להם בעת צרתם , שהעמידה היא מה שנמשך מהראש מיד להרגל.
58 ישעי' סג, ט. תענית טז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ מקץ, שבת חנוכה ה'תשמ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכיון שבכל צרתם לו צר (לו בו'), הרי בודאי שבקרוב ממש מוציא הקב"ה את ישראלמהגלות, כמ"ש ושב ה' אלקיך את שבותך, והשיב לא נאמר אלא ושב, ועד שבאים להודות ולהלל לשמך הגדול, והדליקו נרות בחצרות קדשך , בבית המקדש השלישי, מקדש אד' כוננו ידיך.
48 ישעי' סג, ט. תענית טז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך כה ט'שפח
מקור מפורש
בדף זה
יהי רצון שירושלים שחוברה לה יחדיו העתיקה והחדשה תתאים לשמה כפירוש חכמינו ז"ל – יראת שמים שלימה.
3 כפירוש חכמינו ז"ל : תוד"ה הר – תענית טז, א (מב"ר פנ"ו, יו"ד). וראה לקו"ת פ' ראה כט, ד. דרושי ר"ה ס, ב. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תתנז
מקור מפורש
בדף זה
ובודאי לדכוותי' לא נצרך להדגיש מאמר חכמינו ז"ל שמא מילתא הוא, ובפרט בהנוגע לירושלים, שהדיוק בזה הוא בכל שלימותו, והרי פירשו חכמינו ז"ל (תוספות ד"ה הר, תענית טז, א, מיוסד על מדרש בראשית רבה פ' נו) שנקרא על שם "יראה" שקרא אברהם ו"שלם" שקרא שם בן נח, ומפרש אדמו"ר הזקן בעל התניא והשו"ע שהשם מורה על שלימות היראה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תשצח
מקור מפורש
בדף זה
תקותי חזקה שיעשה כל התלוי בו, בחשבון צדק שהוא לפי רצונו של אדמו"ר הצמח צדק, הן בהנהגה בחיי היום-יום והן במעשים ובפעולות להחזקת כל עניני בית הכנסת בגשמיות וברוחניות, אשר ממנו יראו וכן יעשו כל אלה שיזכו להתיישב בירושלים מוקפת חומה ת"ו, בידעם נאמנה הוראת חכמינו ז"ל אשר השם ירושלים מורה על יראה - שלם, יראת ה' בשלימות, והקב"ה עוזר לכאו"א ובפרט בירושלים עיר קדשנו.
3 הוראת חכמינו ז"ל תוד"ה הר - תענית טז, א, מב"ר פנ"ו, י. וראה לקו"ת דרושים לר"ה ס, ב. תו"מ – סה"מ מלוקט ח"ב ע' עה, ובהנסמן שם הערה 31.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טז ו'קמא
מקור מפורש
בדף זה
ב) תוד"ה הר (תענית טז, א):
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תקלו
מקור מפורש
בדף זה
תוד"ה הר תענית טז, א (בראשית רבה פנ"ו, י').
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד ראה שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
ומטעם זה, גם פעולת ומעשה האדם כשהוא "בריחוק מקום", והתלוי' (לכאורה) לגמרי בהאדם — "הרי זה כאילו קנאם בירושלים", "יראה שלם", תכלית שלימות הקדושה.
48 תוד"ה הר תענית טז, א. וראה תוד"ה כי מציון ב"ב כא, א (מספרי). וראה לקו"ש חט"ו ע' 234 בהערות.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה כב
מקור מפורש
בדף זה
יש לחזק את מחיצות ירושלים, ירא־שלם, היפך דעת שבנא ומתיבתא דיליה, ורק זה מציל את התינוקות שחונכו על ידי חזקיה – מיד סנחריב מלך אשור, אז – אין פרץ ואין יוצאת ואין צוחה ברחובותינו, ואין תלמידים שהקדיחו תבשילם ברבים.
20 נתבאר בלקוטי תורה ד"ה אלה פקודי פ"ד. פ' ראה ד"ה וכל בניך פ"ב. ובכמה מקומות. להעיר – מתוספות ד"ה הר (תענית טז, א) והוא על פי בראשית רבה פרשה נו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה לג
מקור מפורש
בדף זה
– ירושלים ברוחניות היא, כשמה, יראה־שלם, שלמות היראה.
5 תוד"ה הר תענית טז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד חוקת שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
(על שאר טומאות לא תמה כל כך משה רבינו, משום שאינן אלא פרטים של טומאה; משא"כ טומאת המת, היא אבי אבות הטומאה, היפך גמור מקדושה, כי קדושה היא חיות, וכל זמן שדבוקים בהוי' אלוקים חיים, לא תתכן המיתה; מיתה מורה על ניתוק מוחלט ח"ו, הלכך תמה ביותר משה רבינו "במה תהא טהרתו").
13 שלכן, אין מלינין (שמורה על עיכוב ושייכות) את המת בירושלים, כי בבחי' שלימות היראה (ראה תוס' ד"ה הר תענית טז, א) אין שייך ענין המיתה. ואדרבה – יראת ה' לחיים (משלי יט, כג).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד שמח"ת שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
"להמשיך" מה"אתה הראת", ראיה עצמית, עד לשכל האנושי, ועד לגשמיות, כשהגשמיות נעשית "ציון" – סימן, הגשמיות אינה מציאות לעצמה, מציאותה היא, שהיא "סימן" לאלקות, משום שניכר בה איך ש"אין עוד מלבדו"; הגשמיות נעשית "ירושלים" – "ירא שלם" – שגם הגשמיות חדורה ביראת שמים שלימה.
24 נתבאר בלקו"ת פקודי ד, א. שם ראה כט, ד ובכ"מ. ומצוין גם לתוס' ד"ה הר (תענית טז, א) והוא ע"פ ב"ר פנ"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ו
מקור מפורש
בדף זה
2 ב) תוד"ה הר (תענית טז, א): לכן אין אנו נותנין כו'. מנחת שי ליהושע יו"ד, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט
מקור מפורש
בדף זה
4 מדרש תהלים עה"פ. ראה תוד"ה הר תענית טז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ז
מקור מפורש
בדף זה
5 בשלם .. פולקאָמענער שַטאָט -- ירושלים: ראה ראב"ע שם: היא ירושלים אולי נקראה כן כי היא שלימה כו'. וראה תוספתא ברכות ספ"א. זח"א פו, ב (ובביאוה"ז לאדהאמ"צ ולהצ"צ שם). זח'א קעב, ב. תוד"ה הר (תענית טז, א). אוה"ת הנ"ל ד*ה ומלכי צדק. לקוטי לוי"צ לזח"א ע' פו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו ויצא שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
השם "ירושלים" מבטא את המעלה של יראת שמים שיש בה, כנאמר במדרש ונקרא ירושלים על
45 ב"ר פנ"ו, יו"ד. תוד"ה הר (תענית טז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז פקודי שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
ואין שם בית לדורי הדורות אלא בירושלים בלבד ובהר המוריה וכו' (והוא מביא פסוק המוכיח זאת) זאת מנוחתי עדי עד".
14 ראה דה"ב ג, א (הובא לקמן רפ"ב דהל' ביהב"ח). תענית טז, א. ובב"ר ס"פ וירא (פנ"ה, ז. פנ"ו, י) עה"פ (וירא כב, ב. שם, יד) ארץ המורי' גו', בהר הוי' יראה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
9 ראה תוד"ה הר תענית טז, א. לקו"ת ראה כט, ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח קרח שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
ג) עבודת כהן, ובמיוחד כהן גדול, שאסור לו לצאת מירושלים – יראה שלם – שלמות היראה היא העבודה במסירות נפש.
74 תוד"ה הר (תענית טז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט ראה שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
וכן לגבי הר סיני, ששם הקים משה רבינו את המשכן בפעם הראשונה?.
55 ראה פרש"י (ד"ה מורא) ותוס' (ד"ה הר) תענית טז, א ועוד, דלדיעה אחת זה הי' מקום העקידה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
4 יראת .. אוצרו: שבת לא, א ושם. ועיין לקו"ת ביאור לד"ה תורה ציווה ספ"ד. יראה שלם: תוד"ה הר תענית טז, א (בראשית רבה פנ"ו י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - מאמרים ושיחות חורף תשל"ח שיחה ו
מקור מפורש
בדף זה
3 >) תוד"ה הר -- תענית טז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה יד
מקור מפורש
בדף זה
9 ראה תוד"ה הר -- תענית טז, א (מב"ר פנ"ו, י). לקו"ת דברים כט, ד. ר"ה ס, ב. שהיש ו, גי ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה יז
מקור מפורש
בדף זה
9 תוד"ה הר -- תענית טז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה יח
מקור מפורש
בדף זה
5 תוד"ה הר -- תענית טז, א. מביר פנ"ו, י. וראה לקו"ת ר"ה ס, ב. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא תרומה שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
הוא נבנה בארץ ישראל, אשר עליה נאמר "תמיד עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה", ובארץ ישראל עצמה – בירושלים, מקום של יראת שלם, שלימות היראה, ובירושלים עצמה – במקום שהוא "שער השמים" –
83 ב"ר פנ"ו, יו"ד. תוד"ה הר תענית טז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יג
מקור מפורש
בדף זה
9 .ירושלים", יראה שלימה: ב"ר פנ"ו, י. תודיה הר -- תענית טז, א. וראה לקו"ת ר"ה ס, ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
8 ראה ב"ר פנ"ו, י. תוד"ה הר -- תענית טז, א. לקו"ת ר"ה ס, ב. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות שיחה ז
מקור מפורש
בדף זה
5 ב"ר פנ"ו, י. תודיה הר -- תענית טז, א, וראה לקו"ת ר"ה ס, ב. דיה א"ר אושעיא כו' צדקת פרזונו תרפ"ט פ"ו (סה"מ קונטרסים ח"א לו, א). ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות שיחה ח
מקור מפורש
בדף זה
3 ד"ה הר -- תענית טז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות שיחה ט
מקור מפורש
בדף זה
7 ראה תוד"ה הר -- תענית טז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות שיחה י
מקור מפורש
בדף זה
1 תוד"ה הר -- תענית טז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות שיחה י
מקור מפורש
בדף זה
3 ראה תענית טז, א. רמב"ם הלי תשובה פ"ב ה"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד ט"ו באב שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
וכמה בנות ירושלים – יראה שלם), נוהגות הרי בהתאם ל"כל כבודה בת מלך פנימה" (ואינן יוצאות בעצמן להרוויח כסף – ובפרט לפני החתונה), ועשירותן הוא מה שהן מקבלות ממשפחתם; וכך גם יופי – אינו תלוי בה, אלא בהוריה [נוסף לעובדה, ששלילת מצב של "עניותן מנוולתן" (כנ"ל סעיף ד') הוא על־ידי העשירות של ההורים].
33 ראה תוד"ה הר – תענית טז, א. לקו"ת ר"ה ס, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד אלול שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
[בנוסף לכך שלשליח הצבור מוכרחות להיות מעלות מסויימות ותנאים מוגדרים, ולכן תפלתו כיחיד חשובה באיכותה יותר מתפלותיהם של מתפללים סתם, הרי יותר מכך:]
15 ראה תענית טז, סע"א ואילך. טושו"ע (ודאדה"ז) או"ח סי' נג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא
מקור מפורש
בדף זה
3 יראה שלס: תוד"ה הר תענית טז, א. (בראשית רבה פנ"ו, י). וכפירוש רבנו הזקן: לקו"ת ראה ד"ה וכל בניר.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה נח-ז' מ"ח שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
ועל פי זה מובן בעניננו, כי יישום הכוונה של "נתאווה הקדוש־ברוך־הוא להיות לו דירה בתחתונים", אינו מתבצע במלוא השלימות בעבודת בני ישראל שבירושלים (וסמוך לה, שם מאירה קדושת ירושלים; וכפשטות הדברים, אשר ירושלים וסביבותיה מקודשים יותר מהמקומות שמחוצה להם),
46 שנק' ע"ש יראה ועל שם שלם (ב"ר פנ"ו, י. תוד"ה הר (תענית טז, א)). והוא מקום שלימות היראה – ראה בהנסמן לעיל הערה 18. וראה לקו"ת ר"ה ס, ב. שה"ש ו, ג. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה עשרה בטבת שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
מהותה של ירושלים היא, כנרמז בשמה – ירא שלם, שלמות היראה.
18 תוד"ה הר – תענית טז, א (וראה ב"ר פנ"ו, י וברש"י ומת"כ שם). וראה לקו"ת ר"ה ס, ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה כ
מקור מפורש
בדף זה
4 ישעיי סג, ט. וראה תענית טז, א. זח'א קב, בי ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
3 ישעי' סג, ט. וראה תענית טז, א. זח"א קב, ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בדף זה
ועפ"ז יתבאר גם מארז"ל הנצח זו ירושלים, דהנה, בפירוש ירושלים איתא בתוס' שהוא ע"ש יראה וע"ש שלם, דהיינו, שלימות היראה, שזהו האוצר של יראת שמים.
81 תענית טז, א (ד"ה הר). מב"ר פנ"ו, יו"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשי"ד
מקור מפורש
בדף זה
– שנזכר בכ"מ בש"ס, ולהעיר גם מאריכות השקו"ט ע"פ נגלה דתורה בנוגע לההיתר שנהגו הכהנים לילך על קברי צדיקים, שמזה מובן שהליכה על קברי צדיקים הו"ע שגדלה מעלתו גם ע"פ נגלה דתורה, שלכן משתדלים למצוא היתר בנוגע לכהנים –
53 סוטה לד, ב. וראה ברכות יח, ב; תענית טז, א (ובהנסמן בשערי זהר לשם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ו שיחת אור ליום ועש"ק, ב' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
בדף זה
אודות "ירושלים" – איתא בתוס' "שנקרא על שם אברהם שקראוהו הר ה' יראה, והעיר הי' נקרא כבר שלם, כדכתיב ומלכי צדק מלך שלם, ונקרא ירושלים על שם יראה ועל שם שלם", והיינו, שענינה של ירושלים הוא יראת שמים .
101 ד"ה הר – תענית טז, א (מב"ר פנ"ו, יו"ד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות (מאמר א), ה'תשט"ז
מקור מפורש
בדף זה
והענין הוא, דהנה כתיב שחורה אני ונאוה בנות ירושלים, דירושלים הוא יראה שלם, שהם ב' הפכיים, שהרי הלשון יראה נופל רק על מציאות דבר שחוץ מאלקות, דבאלקות גופא לא שייך לומר ענין היראה מאלקות, כי אם באיזה מציאות דבר דוקא.
46 ב"ר פנ"ו, י. תוד"ה הר – תענית טז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בדף זה
יש לחזק את המחיצות של ירושלים, ירא-שלם, להיפך משבנא ומתיבתא דילי', ורק דבר זה מציל את התינוקות שחינך חזקי' – מסנחריב מלך אשור.
80 נתבאר בלקו"ת ד"ה אלה פקודי פ"ד (ד, א). פ' ראה ד"ה וכל בניך פ"ב (כט, ד). ובכ"מ. ולהעיר מתוד"ה הר (תענית טז, א), והוא ע"פ ב"ר פנ"ו, יו"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ז שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
בדף זה
אודות ירושלים – איתא בתוס' שנקראת כן "על שם יראה ועל שם שלם", והיינו, שתיבת "ירושלים" מורכבת מב' תיבות:
110 ד"ה הר – תענית טז, א (מב"ר פנ"ו, יו"ד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בדף זה
– ירושלים ברוחניות היא, כשמה, "יראה שלם", שלימות היראה.– וכשמסתלקים מענין היראה, חסר כבר במילא בכללות התורה ומצוות, שהרי יראה היא "ראשית העבודה ועיקרה ושרשה", כדאיתא בתניא .
73 תוד"ה הר – תענית טז, א (מב"ר פנ"ו, יו"ד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישלח, י"ד כסלו, ה'תשח"י
מקור מפורש
בדף זה
וזהו רני עקרה לא ילדה, שמצד זה שלא ילדה בנים לגיהנם, שהם התולדות דלעו"ז, אזי נעשים אצלו תולדות דקדושה, כמארז"ל כשזה נופל זה קם, ולא נתמלאה ירושלים (יראה שלם) אלא מחורבנה של צור, ולכן רני, כי אם הבנים שמחה.
55 ב"ר פנ"ו, יו"ד. תוד"ה הר – תענית טז, א. וראה לקו"ת ר"ה ס, ב. שה"ש ו, ג. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם אב, ה'תשח"י
מקור מפורש
בדף זה
כתיב "פרזות תשב ירושלים", היינו, שהסדר שצריך להיות ב"ירושלים", יראה שלם, הוא באופן ד"פרזות", עיר ללא הגבלה של חומה.
166 ראה תוד"ה הר – תענית טז, א (מב"ר פנ"ו, יו"ד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בדף זה
וזהו שחורה אני ונאוה בנות ירושלים, דבנות ירושלים קאי על הנשמות שלמעלה, שהנשמה נקראת בת להקב"ה, וירושלים היינו כמ"ש התוס' בשם המדרש שתיבת ירושלים מורכבת מב' תיבות, יראה שלם, וזהו בנות ירושלים, שהנשמות למעלה הם בבחי' שלימות היראה והביטול לאלקות, שזהו"ע חי הוי' אשר עמדתי לפניו, דאין עמידה אלא ביטול.
28 תענית טז, א ד"ה הר.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, מבה"ח טבת, ערב חנוכה, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בדף זה
וזהו "גפן אלו ישראל", "גפן זה ירושלים" – כי, "ירושלים" הוא"על שם יראה ועל שם שלם" (כדאיתא בתוס'), שהו"ע שלימות היראה, וענין זה מוכרח להיות אצל כל אחד מישראל, כי, עצם המהות של יהודי הוא היראה והביטול להקב"ה, תורתו ומצוותיו, וכמאמר רבינו הזקן שיהודי אינו יכול ואינו רוצה להיות נפרד מאלקות, וכמבואר בתניא שהיראה היא "ראשית העבודה ועיקרה ושרשה".
25 ד"ה הר – תענית טז, א (מב"ר פנ"ו, יו"ד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תש"כ שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי
מקור מפורש
בדף זה
אבל עכשיו, בזמן הגלות, שענין השמחה והיראה אינם באופן של קצוות בתכלית ההפכיות, שהרי אי אפשר "להרבות בשמחה" כמו בביהמ"ק, וכן היראה אינה בתכלית השלימות כפי שהיתה בירושלים, ע"ש יראה שלם, ובפרט בביהמ"ק, ובפרט במעמד "גדולי חכמי ישראל וראשי הישיבות וכו'" – אזי סרה גם ההגבלה הנ"ל,
67 ראה ב"ר פנ"ו, יו"ד. הובא בתוד"ה הר – תענית טז, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תש"כ
מקור מפורש
בדף זה
ויביא את כולם קוממיות לארצנו, בהר הקודש בירושלים – על שם יראה ועל שם שלם (כדאיתא בתוספות), היינו, שתהי' יראת ה' בשלימותה,
151 תענית טז, א (מב"ר פנ"ו, יו"ד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל א' דחג הפסח[ftn_615_*] ה'תשי"ב
מקור מפורש
בדף זה
ולכן "אין מלינין בה את המת", כי, בירושלים לא יתכן ענין של היפך הקדושה (מת) באופן של קביעות (מלינין).
39 שענינה שלימות היראה (תוד"ה הר - תענית טז, א (מב"ר פנ"ו, יו"ד). וראה לקו"ת ראה כט, ד. ובכ"מ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
ומזה מובן שזהו (לא רק נתינת היתר, אלא אדרבא, גם) ציווי – שמתוך הגדרות והגבלות וזהירות הדרושות ובאופן של צניעות, יש להרבות טירחא, בגופו ובממונו ועד בנשמתו, בנוגע לחינוך הבנות, לא פחות מאשר בנוגע לחינוך הבנים, כדי להעמיד את דור הגאולה; ובשביל זה גופא יש צורך בכל אירגוני הנשים, כדי שיוכלו לעסוק בזה כדבעי, והולך ומוסיף ואור, ולעשות זאת באופן ש"ישבו ברחובות ", אבל ב"רחובות ירושלים " – כפי ש"ירושלים" יכולה להיות אפילו עתה בד' אמותיו של כאו"א – כפירוש התוס' שירושלים היא "על שם יראה ועל שם שלם", שלימות היראה , שאז גם יצליחו בזה.
710 ד"ה הר – תענית טז, א (מב"ר פנ"ו, יו"ד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בדף זה
הן בנוגע להענין ד"ירושלים" ברוחניות, כדאיתא בתוס' שנקראת "ע"ש יראה וע"ש שלם", שהו"ע שלימות היראה , שקשור עם הענין ד"מורח ודאין" – "והריחו ביראת ה'", והיינו שבחי' המקיף נמשך ומאיר גם בכחות הפנימיים, ועד שנמשך וחודר גם בעולם ,
1701 ד"ה הר – תענית טז, א (מב"ר פנ"ו, יו"ד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בשלח, י"א שבט (מאמר ב*), ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
והענין הוא , דהנה ידוע שירושלים היא ירא שלם , היינו שלימות היראה , היינו נקודת היר"ש שלמעלה מהשכל, בחי' אוצר של יראת שמים .
13 ב"ר פנ"ו, יו"ד. תוד"ה הר – תענית טז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
– ענינה הרוחני של ירושלים, כמרומז בתיבת "ירושלים", ע"ש יראה וע"ש שלם , שלימות היראה , וכדאיתא בספרי בנוגע לאכילת מעשר שני בירושלים, שכאשר "הי' עומד בירושלים ..
1026 תוד"ה הר – תענית טז, א (מב"ר פנ"ו, יו"ד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח*, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
ומד' דברים אלו באים להענין ד"לכפר על כל עוונותינו", ועי"ז – להענין ד"לשנה הבאה בירושלים", בחי' "יראה שלם" , וגם בגשמיות כפשוטו – "לשנה הבאה בירושלים הבנוי'".
1500 ראה ב"ר פנ"ו, יו"ד. הובא בתוד"ה הר – תענית טז, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
מעלתה המיוחדת של ירושלים היא – כדברי התוס' שכל מי שהי' מגיע לירושלים והי' רואה את הכהנים עוסקים בעבודת ביהמ"ק, ואוכלים קדשי קדשים וכו', הי' הדבר פועל עליו שלימות היראה ("יראה שלם", שעל שם זה נקראת בשם "ירושלים" ); ולאחר שהותו ימים אחדים בירושלים, הי' לוקח עמו את שלימות היראה וממשיכה בכל ארץ ישראל.
1713 תוד"ה הר – תענית טז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תבוא, ח"י אלול ה'תשכ"ז*
מקור מפורש
בדף זה
שלם , שלימות היראה .
894 תוד"ה הר – תענית טז, א, מב"ר פנ"ו, י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
אלא זהו החידוש של התורה – להמשיך מ"אתה הראת", ראי' עצמית, עד לשכל אנושי, ועד גם לגשמיות, שהגשמיות נעשית "ציון" – סימן , גשמיות אינה מציאות בפני עצמה, מציאותה היא היותה "סימן" על אלקות, כיון שנרגש בה ש"אין עוד מלבדו"; גשמיות נעשית "ירושלים" – ירא שלם – שגם הגשמיות חדורה ביראת שמים שלימה.
373 נתבאר בלקו"ת פקודי ד, א. שם ראה כט, ד. ובכ"מ. ומצויין גם לתוס' ד"ה הר – (תענית טז, א) והוא ע"פ ב"ר פנ"ו, יו"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"א ניסן, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
ישנו הענין ד"אעלה את ירושלים על ראש שמחתי" – המקום שבו הי' "יראה שלם" , שבו נתגלתה תורת החסידות, ובפרט תורת
1076 ראה ב"ר פנ"ו, יו"ד. הובא בתוד"ה הר – תענית טז, א. לקו"ת פ' ראה כט, ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שבת חול המועד סוכות, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
בזה, ששחורה אני קאי על כללות ירידת והשתלשלות הנשמה למטה , שאז היא במעמד ומצב דשחורה לגבי מעמדה ומצבה בהיותה למעלה בעולם האצילות בבחי' טהורה היא, שאז נקראת הנשמה בשם בנות ירושלים, יראה שלם , שהו"ע שלימות היראה .
827 ב"ר פנ"ו, י. תוד"ה הר – תענית טז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
זעזוע שיפעל ביטול מציאותם ("זיך פאַרלירן"), כדי שהדבר יבוא לידי ביטוי בכך ש"השתחוו לה' בהר הקודש בירושלים" – התמסרות עמוקה להקב"ה לקיים מצוותיו מתוך יראת שמים שלימה , ועד לקיום היעוד "והשתחוו ..
1536 שזהו ענינה של "ירושלים": "על שם יראה ועל שם שלם" (תוד"ה הר – תענית טז, א), שזהו"ע שלימות היראה (ראה לקו"ת שם, ב. ובכ"מ); וכמבואר בתוס' (ד"ה כי מציון – ב"ב כא, א) בנוגע למעלת מעשר שני: "לפי שהי' עומד בירושלים עד שיאכל מעשר שני שלו, והי' רואה שכולם עוסקים במלאכת שמים ובעבודה, הי' גם הוא מכוון ליראת שמים ועוסק בתורה".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
והענין בזה, כמבואר בהמאמר שנאמר לפני ארבעים שנה מ"ש בתוס' בשם המדרש שהשם ירושלים הוא ע"ש יראה (כפי שקראה אברהם ) וע"ש שלם (כפי שקראה מלכי צדק , שם בן נח ), לכך אין אנו נותנים יו"ד בירושלם בין למ"ד למ"ם, ע"ש שלם, והיינו, שפירוש ירושלים הוא יראה שלם, שהוא שלימות היראה.
89 ד"ה הר – תענית טז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, כ"ג כסלו, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
ובשביל ניצוח המלחמה פותחים ומבזבזים את האוצרות דלמעלה, וענין האוצר דלמעלה הוא אוצר של יראת שמים , שזהו ענינה של ירושלים, ע"ש יראה וע"ש שלם , דהיינו, שלימות היראה , וכל זה בא ע"י מדת הנצח דוקא, וזהו"ע והנצח זו ירושלים.
442 ב"ר פנ"ו, י. תוד"ה הר – תענית טז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
בהמשך להאמור לעיל (סכ"ז) שכל הענינים של ימות המשיח תלויים במעשינו ועבודתנו כל זמן משך הגלות, הרי זה נוגע גם לענין ד"פרזות תשב ירושלים" , שגם במשך זמן הגלות צריכה להיות עבודת כל אחד מישראל בהפצת עניני ירושלים – יראה שלם – בכל מקום שבו נמצא.
1084 ראה ב"ר פנ"ו, יו"ד. הובא בתוד"ה הר – תענית טז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
ויה"ר שיצאו י"ח התיקון ביום אחד, ויום זה גופא – יהי' היום דאתמול, והיינו, שבקרוב ממש יֵאָמר שמצב זה הי' אתמול , ואילו מכאן ולהבא יהי' "שלום על ישראל" בכל תפוצות בנ"י בכל מקום שהם, ובפרט בירושלים עיר הקודש תבנה ותכונן במהרה בימינו אמן, שנקראת "יראה שלם" , וגם בכל ארץ ישראל, עלי' נאמר "ונתתי שלום בארץ",
836 ראה ב"ר פנ"ו, יו"ד. הובא בתוד"ה הר – תענית טז, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ואתחנן, שבת נחמו, י"א מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
ירושלים, כי, ירושלים הוא ע"ש יראה וע"ש שלם , שהו"ע שלימות היראה .
1099 ב"ר פנ"ו, י. תוד"ה הר – תענית טז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
וזהו גם ענינה של ירושלים – ע"ש יראה וע"ש שלם , שהו"ע שלימות היראה .
1852 ראה ב"ר פנ"ו, יו"ד. הובא בתוד"ה הר – תענית טז, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
וענין זה נעשה עי"ז שכל אחד מישראל בונה בחי' ירושלים שבו, שהו"ע יראה שלם , ועי"ז זוכים לבנין ירושלים כפשוטה, בגאולה הכללית, בביאת משיח צדקנו.
97 ראה תוד"ה הר – תענית טז, א (מב"ר פנ"ו, יו"ד). לקו"ת דרושים לר"ה ס, ב. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם וא"ו תשרי, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
ותומשך ברכת הוי' בכתיבה וחתימה וגמר חתימה טובה, מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה , כפי שפעלו בתק"ש הענין דענני במרחב י-ה80, ועד שנמשך באופן דעשית פלא, בעולם העשי', עולם התחתון, עד לעשי' ממש, בבני חיי ומזוני רויחי, ועד לגאולה האמיתית והשלימה, שאז יקויים היעוד כי שמת מעיר לגל, דקאי על חורבנה של צור, ולאח"ז נעשה בנינה של ירושלים (החל מהענין דירושלים בעבודת כאו"א מישראל, שזהו"ע שלימות היראה ), ועד למ"ש בהמשך הקאַפּיטל , ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה קוינו לו ויושיענו זה הוי' קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו, בקרוב ממש, בביאת משיח צדקנו.
384 ראה תוד"ה הר – תענית טז, א. וראה לקו"ת דרושים לר"ה ס, ב. שה"ש ו, ג. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, י"ד כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
ובכללות הרי זה תלוי בעבודתם של ישראל באופן של שלימות היראה – שזהו ענינה של ירושלים, ע"ש יראה וע"ש שלם .
2072 ראה ב"ר פנ"ו, יו"ד. הובא בתוד"ה הר – תענית טז, א. לקו"ת ראה כט, ד. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תצא, י"ד אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
אפילו אלו שטוענים ואומרים שמזה יכול לבוא מכשול רק עבור אנשים ספורים – למדים מפרשת עגלה ערופה, שאפילו בנוגע ליהודי אחד ויחיד ש"ימצא חלל", צריכים להתעסק הגדולים מבנ"י, אפילו אלו שיושבים בירושלים – "על שם יראה ועל שם שלם" ; הם אמנם יראים ושלמים, אבל אסור להם להשתיק גזירה כזו .
1326 ב"ר פנ"ו, יו"ד. הובא בתוד"ה הר – תענית טז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
בעבודת האדם – יראה שלם , שתהי' באופן ד"פרזות", בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, ובקרוב ממש.
1225 ראה ב"ר פנ"ו, יו"ד. הובא בתוד"ה הר – תענית טז, א. לקו"ת ראה כט, ד. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
ישנו ענין כללי ששייך לכל הימים טובים, כמו עלי' לרגל, שישנו בכל יו"ט, וכמבואר בכ"מ פעולת הדבר – שכשבאו לביהמ"ק וראו "כהנים בעבודתם ולוים בדוכנם וישראל במעמדם", ה"עשרה נסים" וכו', אזי ספגו יראת שמים כו', שזהו כללות הענין ד"כדרך שבא לֵראות כך בא לִרְאות"144, דהיינו, ההרגש שעומדים לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה; והתעוררות זו לקחו עמהם והביאו לביתם, עד לעלי' לרגל במועד הבא .
801 ראה תוד"ה כי מציון – ב"ב כא, א. תוד"ה הר – תענית טז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ערב חג השבועות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
לא מספיקה חרטה על העבר באופן שממשיך לעשות אותו דבר, "טובל וכו'" , אלא צריכה להיות העשי' בפועל, שמכאן ולהבא הוא מפסיק לעשות זאת.
2022 ראה תענית טז, א. רמב"ם הל' תשובה פ"ב ה"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א אור לי"ג תשרי, הילולא דכ"ק אדמו"ר מהר"ש, ה'תשמ"ח
מקור מפורש
בדף זה
ולפירוש הרד"ק דשלום לרחוק קאי על הרחוקים מירושלים, מבאר בהמאמר, דירושלים הו"ע יראת שמים, ורחוק מירושלים הוא זה שבטבע אינו ירא שמים, והעצה לזה הוא ניב שפתים, דיבור בדברי תורה.
32 ראה תוד"ה הר – תענית טז, א. לקו"ת ר"ה ס, ב. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב י"ט כסלו ה'תשל"ט
מקור מפורש
בדף זה
והענין הוא, דהנה ידוע שירושלים פירושו הוא יראה שלם [וענין זה הוא גם בנוגע לעיר ירושלים כפשוטה, כדאיתא בתוספות בשם המדרש ששם ירושלים הוא על שם שלם שקראה מלכי צדק מלך שלם ועל שם יראה שקראה אברהם], שהוא שלימות היראה.
32 ד"ה הר – תענית טז, א. הובא במקומות שבהערה הקודמת.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ד' פ' פינחס, ט"ז תמוז, תשל"ה
מקור מפורש
בדף זה
ואז הם נק' בשם בנות ירושלים, שירושלים מורהעל שלימות היראה, וכדאיתא בתוספות שירושלים נקרא על שם יראה ועל שם שלם ולכך אין אנו נותנין יו"ד בירושלים (בין למ"ד למ"ם).
24 תענית טז, א (ד"ה הר).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ תבוא, ח"י אלול ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
ויש לומר, דהמבואר בהמאמר שההתבוננות המביאה ליראה תתאה (ירושלים) היא (לא רק בהגדלות שבהבריאה, אלא גם) בזה שההתהוות היא רק מבחינה היותר אחרונה, הוא, כי ירושלים הוא יראה שלם, שלימות היראה.
43 תוד"ה הר – תענית טז, א, מב"ר פנ"ו, י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח גדול יהי' כבוד כו' אי זה בית כו'
מקור מפורש
בדף זה
וע' מזה בפ' ויחי דרי"ט סע"א וכד האי ארץ אתרחקא משמים דלעילא כו', ודרל"ח א' ע"פ הבט משמים כו', ודרמ"ב ב' ע"פ עד די כרסוון רמיו כו' תרין כורסוון ירושלים ואינון מארי דאורייתא, ירושלים יראה שלם שהיראה עכשיו בגלות כמ"ש בהערה לתיקון חצות, וכולהו לא נפלו אלא מעלבונה דאוריי', והיינו משארז"ל ולא ויתר על ביטול תורה, והיינו כי כשעוסקי' בתורה ממשיכים להיות השמים בחי' כסא לאור א"ס ב"ה ממש ומאירי' בהן מוחין דגדלות השמים מספרים כו' ועי"ז והארץ הדום כו' וכמ"ש בפ' יתרו דפ"ה סע"ב ע"פ אני אענה את השמים ועי"ז והם יענו את הארץ כו', משא"כ כשאין עוסקי' בתורה ואין מאירים מוחין דגדלות בהמדות אזי אין מתקיים מ"ש אני אענה את השמים וממילא השליך משמים ארץ וכמ"ש באדר"ז דרצ"ג סע"ב מ"ט השליך משמים ארץ משום דכתי' אלביש שמים קדרות כו' בלא אלף כו' שאין מאיר בחי' אלפים דאאלפך חו"ב
67 ירושלים יראה שלם : ראה ב"ר פנ"ו, י. תוד"ה הר תענית טז, א. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' רצה ובהנסמן במ"מ לשם. עט"ר שער ר"ה ע' 56. סה"מ תרכ"ז ע' תיד. וש"נ. לקמן (בחלק ההנחות) הנחה ד"ה ומקנה רב ובהערה 79.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ויאמר כו' אל תיראו כו' ויובן בהקדם
מקור מפורש
בדף זה
היראה שהיא כוויצת וסילוק מהותו כו' שזהו בחי' ביטול גמור, לכן ע"י האהבה א"א לבא כ"א לבחי' אוא"ס מה שכבר נמשך הגילוי בנאצלים בלבד שז"ע זה אלי ואנוהו כמשנ"ל, לפי שבחי' אהבה היא בבחי' זה בחי' התגלות מציאות יש ודבר מה, ומזה יובן ענין מעלת מצה שנק' לחם עני בחי' הכנעה ויר"ת שעי"ז נמשך מה שנגלה עליהם ממה"מ כמ"ש בלק"ת בד"ה קול דודי, ולכן לע"ל בב"א נא' והריחו ביראת ה' יראה דוקא, וז"ע שם ירושלים יראה שלם כמ"ש התוס', שלימות היראה דוקא בחי' חותם שוקע, ועי"ז יתגלה לע"ל בחי' חותם בולט כמ"ש חשף ה' את זרוע קדשו, ואז יגיעו כולם לשלימות היראה כמ"ש ובאו במערות צורים מפני פחד ה' והדר גאונו שמחמת עוצם הגילוי יתגלה בכאו"א בחי' יראת הרוממות כו'.
1139 ירושלים יראה שלום כמ"ש התוס' : ראה תוד"ה הר תענית טז, א[ednref_130_ב]. ב"ר פנ"ו, י. לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן ד"ה ויאמר משה אל העם אל תיראו על יד הערה 85. לקמן ח"ב (בחלק המאמרים) מאמר ד"ה ושם העיר מיום ה' שמה על יד הערה 9. (בחלק ההנחות) ד"ה שובה ישראל הא' על יד הערה 140. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' רצה ובהנסמן במ"מ לשם. סה"מ תרכ"ז ע' תיד. וש"נ. תרל"ח ע' תמא. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ויאמר משה אל העם אל תיראו
מקור מפורש
בדף זה
וז"ע שם ירושלים דאיתא בתוס' בשם מד"ר ששם ירושלים ע"ש יראה שלם שלימות היראה, כי ביראה גופא יש כמה מדרגות שיש קצת ירא ויש ירא יותר ויש שלימות היראה, וירושלים נק' שלימות היראה.
85 בתוס' בשם מד"ר. . יראה שלם : ראה תוד"ה הר תענית טז, א. ב"ר פנ"ו, י. (לעיל בחלק המאמרים) המשך מצה זו כאן הערה 1139.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם שובה ישראל הנחה א'
מקור מפורש
בדף זה
וזהו אתה אמרת והי' ה' לי לאלקים חייך כל טובות וברכות ונחמות שאני נותן לבניך איני נותן אלא בלשון הזה שנא' והי' ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים אל הים הקדמוני, פי' ירושלים היינו יראה שלם שלימות היראה וים הקדמוני היינו בחי' מקדם אשר לא נעשה, פי' נעשה היינו בסדר השתלשלות ומקדם אשר לא נעשה למעלה מסדר השתלשלות, וביום ההוא יצאו מירושלים אל הים הקדמוני שירושלים ישפיע אל הים הקדמוני, והי' ביום ההוא יוסיף ה' שנית ידו פי' יוסיף היינו תוס' ברכה, ושנית ידו היינו עוד תוס' ברכה יותר, והי' ביום ההוא
140 ירושלים היינו יראה שלם : ראה תוד"ה הר תענית טז, א. ב"ר פנ"ו, י. לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו ובהערה 1139.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים יום א' דר"ה תרצ"ב, אָטואָצק
מקור מפורש
בדף זה
דחומה נעשית מאבנים ולבנים, דאבנים הם בידי שמים שהם האותיות דתורה ותפלה, ולבנים בידי אדם, והם האותיות דדברים בטלים או ח"ו דיבור האסור,
45 ראה תו"א משפטים עז, ג ואילך. אוה"ת שם ע' א'רעג ואילך. ספר המאמרים תרכ"ו ע' י ואילך. תרנ"ה ע' צה ואילך.
[edn_8_*] יראה שלם: נתבאר בלקו"ת ד"ה אלה פקודי פ"ד [ד, א]. פ' ראה ד"ה וכל בניך פ"ב [כט, ד]. ובכ"מ. - להעיר מתוד"ה הר (תענית טז, א) והוא ע"פ ב"ר פנ"ו, י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות תש"ט שיחות חג הפסח
מקור מפורש
בדף זה
דער עיקר אַז עס זאָל זיין דער ירושלים האמיתי, יראה שלם.
19 ראה ב"ר פנ"ו, י. תוד"ה הר — תענית טז, א. לקו"ת פקודי ד, א. ר"ה ס, ב. שה"ש ו, ג. סה"מ תרפ"ט ע' 122. לקו"ש חט"ו ע' 234. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון תזריע אשה כי תזריע
מקור מפורש
בדף זה
דאצי' שזהו ענין פנימי' הכלים דאצי' [כידוע דבד"כ הכלים דחב"ד הוא בחי' פנימי' הכלים וכלים דחג"ת ונה"י נק' אמצעי' הכלים וחיצוני' הכלים אע"פ שבד"פ יש בכ"א בחי' פנימי אמצעי חיצון כו'] שמצד זה נק' נש"י בנות ירושלים ירא של"ם כמבואר בלק"ת במאמר שחורה אני כו' שמחמת זה יש להם בחי' ביטול בלי הסתר כלל שזהו יראה שלימה כו' אך בחי' ביטול זה הוא בחי' אא"ס המלובש במדות דאצי' שהמדות הם מקורי ההשתלשלו' דבי"ע כמ"ש כי אמרתי עולם חסד יבנה כו', אך בחי' חו"ב יש בהם שני בחי' הא' מה שנעשים מקור להמשיך מוחין למדות דאצי' ובחי' זאת הוא מקור למקור לחיות העולמות כו' [ונק' יסו"ת בל' הקבלה] ובחי' זאת הוא בחי' המדות שבחו"ב שמהם נעשים מוחין למדות [ונק' יסו"ת כנ"ל וזהו ענין מה שלפעמים נאמר כי ששת ימים כו' ולא בששת ימים והיינו שית יומין עילאין דבהון עביד קוב"ה שמי' וארעא כמבואר בזהר ולפעמי' נאמר בעשרה מאמרות נבה"ע והיינו כאשר נחשב המוחין השייך למדות עם המדות הם תשעה בחי' עם מדת המלוכה היא עשרה כו', וזהו בראשית בחוכמא היינו חכ' השייך למדות כו' וד"ל].
15 ירושלים ירא של"ם : ראה ב"ר פנ"ו, י. תוד"ה הר תענית טז, א. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' רצה ובהנסמן במ"מ לשם. עט"ר שער ר"ה ע' 56. סה"מ תרכ"ז ע' תיד. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון תזריע במדרש איתא והצרוע כו' זה בהמ"ק
מקור מפורש
בדף זה
וביאור הדבר היינו כמ"ש רחל מבכה על בני' ולא אמר בוכה רק מבכה לאחרים וזהו תיקון חצות שנק' תיקון רחל והיינו ע"י המרירות על כי איננו כי הנה כתי' עוברי בעמק הבכא שהוא הגיהנם מעין ישיתוהו והיינו מצד שמרגישים התענוג שבג"ע איך שנשמות נהנין מזיו השכינה והמה נעדרים מזה וזהו הצער שלהם שגורם בכי' עמוקה מצד העדר העונג, והנה זה העונג שנשמות נהנין ממנו בג"ע הוא רק בחי' זיו השכינה בלבד והארה בעלמא מבחי' מל' דאצי' אבל בבהמ"ק נאמר ושכנתי בתוכם שהו"ע הלבשת המל' בעצמה ומהותה בהיכל ק"ק שבבהמ"ק ולכן הי' אז מאיר אהוי"ר בהתגלות והאה' הוא בחי' תשובה לדבקה בעצם אלקות והיראה הוא ג"כ בחי' ביטול פנימי' לעצמות אלקות וא"כ עכשיו בזה"ג שנעדר בחי' זאת שהוא בחי' הסתלקות דעצמות אלקות א"כ הבכי' יותר עמוקה, וענין ההסתלקות זאת יובן ע"פ המבואר בתיבת אחד דח' וד' היינו ז' רקיעים וארץ שהו"ע ההשתל' עד רום המעלות והביטול שלהם הוא בא' אלופו של עולם והוא בחי' הביטול דדעה עליונה דהיינו איך דכולא קמי' כל"ח [ולעתיד נאמר והי' הוי' אחד ושמו אחד שיהי' הגילוי למטה כמו למעלה ויהי' למטה ג"כ ביטול אמיתי ומעין זה הי' בביהמ"ק] וזהו"ע היראה שהי' בביהמ"ק ביטל פנימי' ונק' ירושלים יראה שלם.
85 ירושלים יראה שלם : ראה ב"ר פנ"ו, י. תוד"ה הר תענית טז, א. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' רצה ובהנסמן במ"מ לשם. עט"ר שער ר"ה ע' 56. סה"מ תרכ"ז ע' תיד. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר