ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יח קרח שיחה א

194

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

ג) עבודת כהן, ובמיוחד כהן גדול⁷², שאסור לו לצאת מירושלים⁷³ – יראה שלם⁷⁴ – שלמות היראה היא העבודה במסירות נפש. יתר־על־כן: ומן המקדש לא יצא⁷⁵, הוא צריך להיות תמיד מאוחד עם אלקות, עד כדי כך שיש לכהן הגדול עבודה מיוחדת לו – הכניסה ביום הכיפורים אחת⁷⁶ בשנה, לקדש הקדשים, שזוהי מסירות נפש בגלוי – הענין של "יחידה ליחדך"⁷⁷.

יא. ההסבר לענינים המנוגדים

לפי זה ניתן להסביר את שני הענינים ההפכיים שבעבודת שבט לוי לעומת עבודת כהן גדול, שעבודת שבט לוי שייכת באופן מעשי לכל אחד, כהנהגה תמידית, ואילו בעבודת כהן גדול צריך להיות רק "רוצה בכך", ומצד שני עבודת הלוי אינה חובה על כל אחד, אלא על מי ש"נדבה רוחו", ולעומתה לגבי עבודת כהן גדול צריך להיות בכל יהודי הענין של "רוצה בכך", כדלהלן:

בעבודת ישראל בעולם הזה, קיימים שני האופנים דלעיל: עבודת האדם עם עצמו, ועבודתו עם העולם. באופן כללי, זהו ההבדל בין מארי תורה לבין מארי עובדין טבין⁷⁰. עיקר עבודת כל יהודי היא עיסוק בקיום המצוות⁷⁸, כי על־ידי כך מתגשם הענין של דירה בתחתונים⁷⁹.

אך אצל מי ש"נדבה רוחו" יכולה להיות עיקר העבודה באופן של מארי תורה, מובדל מעניני העולם.

עבודת הכהן הגדול, דבקות בה' באופן של מסירות נפש, אינה מתאימה להיות סדר קבוע לכל אחד ואחד בכל יום⁸⁰ בעבודת ה' לו, אך כל יהודי צריך להיות "רוצה בכך".

בשני סוגי העבודות צריך להיות אצלו הרצון להיות דבק לאלוקות במסירות־נפש⁸¹, אך כיון שרצון ה' הוא

הערות

72. שכל כהן יכול להיות כה"ג.
73. ראה רמב"ם הל' כלי המקדש פ"ה ה"ז.
74. תוד"ה הר (תענית טז, א).
75. אמור כא, יב. וראה רמב"ם שם. הל' ביאת המקדש פ"א ה"י.
76. אחרי טז, לד. וראה תוד"ה עד (מנחות יח, א) אחת .. יחידה – והרי העבודה דמסנ"פ היא מצד בחי' יחידה.
77. נוסח הושענות יום ג.
70.
78. אלא שכמובן גם להם צ"ל קביעות עתים לתורה ועכ"פ פ"א שחרית פ"א ערבית.
79. ראה תניא פל"ז בארוכה.
80. להעיר שברמב"ם הל' שמיטה ויובל שם מסיים "דבר המספיק לו" וברדב"ז שם "ולא שישליך עצמו על הציבור", והיינו שהוא "עושה מלאכה כו' מעט כו' כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה כו' הרי"ז כו'" (רמב"ם הל' ת"ת פ"ג ה"ט־י). משא"כ "כה"ג (ודוגמתו) צריך שיהי' גדול מכל אחיו כו' אין לו ממון כל הכהנים נותנין לו משלהן כ"א לפי עשרו עד שיעשיר יותר מעשיר שבכולן" (רמב"ם רפ"ה מהל' כלי המקדש, וש"נ בכס"מ). וראה כס"מ לרמב"ם הל' ת"ת שם ה"י.
81. ובאו"א קצת י"ל: עיקר העבודה וההוראה לכ"א מישראל הוא העבודה דקיום המצות – דירה בתחתונים, אלא שבכדי שהמצות יהיו כדבעי צריך להיות גם העבודה (במיעוט בנ"א עכ"פ) דלוים – מארי תורה, מובדלים מדרכי העולם, שזוהי השמירה למצות (ראה לקו"ת ראה כא, ד. וראה לקו"ש ח"ח שם), ואשר אלו שעוסקים בעניני עולם לא ישתקעו בזה (וראה גם לקו"ש שם ע'

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.