305

שצריכים לעשות עם אלו שצריכים להחזירם למוטב, עד למעמד ומצב ד,שב ורפא לו" -- אומרת הגמרא שהנהגה זו גרמה לחורבנה של ירושלים!

ח. והנה, בנוגע לאופן ההוכחה - כותב אדמו"ר הזקן בשו"עיי שלכתחילה צריך להוכיחו ,בינו לבין עצמו . . בנחת ובלשון רכה כו"", אבל ,אם לא חזר בו, צריך להוכיחו ברבים", ,מכלימין אותו ברבים כן'"?3.

ובנידון דידן: אפילו אם היתה כאן הוכחה בינו לבין עצמו, הרי מכיון שהוכחה זו לא פעלה מאומה, והראי' -- שלאחרי הפעולה הראשונה היתה פעולה נוספת, ויתירה מזה -- באופן גרוע יותר, ובשני המקרים הודיעו מבצעי הפעולה שזוהי רק התחלה, והם מתכוננים להמשיך בדרכם, מכיון שאינם מסתפקים בדם יהודי ששפכו עד עתה!.. . כלומר, לא זו בלבד ש,לא חזר בו", אלא אדרבה: הוא מתכונן להמשיך בדרכיו, ,אכלתי ואוכל עוד" -- הרי בודאי שישנו חיוב ,להוכיחו ברבים"!

ונוסף לזה: בשו"ע שם מבואר שכל זה אמור בנוגע לעבירה שבסתר, ,אבל אם עבר עבירה בגלוי, יוכיחנו מיד, שלא יתחלל שם שמים".

ובנידון דידן: מעשים הנ"ל נעשו ברבים, ואפילו אם לא היו עשרה מישראל בשעת מעשה - הרי ע"פ השמועה מפי עדים כשרים ונאמנים, ידוע שעושי המעשה התפארו ברבים, במקום ציבורי -- במקוה, שהם אלו שעשו מעשה זה,

[ענין זה הוא ע"ד ובדוגמת ,טובל ושרץ בידו"י"!. .. ויתירה מזו: לא רק ענין הקשור עם איסור לאו (,שרץ"), אלא ענין חמור ביותר* -- ,ידיכם דמים מלאו"!. . . רחמנא ליצלן],

ואח"כ התפארו בזה בעת אסיפה

-ציבורית, במעמד כו"כ מישראל, ובנוכחותם של אלו שיש בידם למחות!...

כלומר: לא זו בלבד שאינם מתחרטים על זה ואינם מתביישים בזה, אלא אדרבה: הם מתפארים בזה, ומכריזים ברבים שימשיכו להתנהג כן גם בעתיד!

ומכיוז שכן -- הרי בודאי שישנו חיוב עפ תורה להוכיחם ברבים תיכף ומיד, כדי שלא יתחלל שם שמים רגע נוסף!!

ובפרט שאלו שיש בידם למחות יודעים מי הם אלו שעשו זאת בפועל -- ,ידיכם דמים מלאו", מי הם אלו שעודדו אותם לעשות זאת, וכיו"ב! -- כאמור לעיל שכל פרטי הדברים ידועים ומפורסמים, שהרי הם עצמם התפארו ברבים על מעשיהם!

ונוסף לזה: בנוגע לחיוב המחאה -- לא נוגע אם יודעים את שמותיהם אם לאו, מכיון שמדובר אודות עצם המחאה על ההנהגה באופן ד,ידיכם דמים מלאו" (ובפרט שאלו שהיו מעורבים בפרשה -- בודאי ידעו שאליהם מכוונים הדברים)!

ומובן, שכל זה אינו בבחינת ,אין צועקין על העבר" -- מכיון שמדובר אודות ענין שגם מכאן ולהבא, והרי ע"פ