שיוך להלכה
אגרות קודש כרך כו ט'תתצג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
9 ואשבור . . קוממיות : בחוקותי כו, יג.
לכל התלמידים והתלמידות : כולל גם עפמש"נ: וכל בניך לימודי ה' – תלמידי ה' (ישעי' נד, יג ובמצו"צ שם). וראה ד"ה וכל בניך, תרפ"ט הביאור ע"ד החסידות.
התלמידים והתלמידות : וע"פ הוראת חכז"ל: איזהו חכם הלומד מכל אדם (אבות רפ"ד. ולהעיר מתורת הבעש"ט בזה – נדפסה בסו"ס הזכרונות ח"א ע' שד"מ).
יום הסגולה : להעיר ממלאכי (ג, יז): ליום אשר אני עושה סגולה וחמלתי עליהם כאשר יחמול איש על בנו. ובשמו"ר (פי"ח, ז).
ל"ג בעומר : ענינו וטעמיו מפורשים בפוסקים ע"ד הנגלה (טושו"ע או"ח סתצ"ג ובשו"ע אדמו"ר הזקן שם), וכן ע"ד הסוד (פע"ח שכ"ב, פ"ז. ועוד). ע"ד החסידות (דרושי ל"ג בעומר). ועוד.
חיות וכוחות : להעיר אשר לדעת מדרש ל"ג בעומר ח"י אייר הוא יום בו התחיל המן (שו"ת חת"ס חיו"ד סרל"ג. אבל מסיים שם דהוא דלא כהש"ס פר"ע. וראה קידושין לח, א. תוספתא סוטה פי"א, ב. ועוד).
בהליכה . . בלימוד תורתנו . . מעשה, קיום המצות : להעיר אשר רשב"י וחבריו תורתן אומנתן (שבת יא, א) וביחד עם זה למעשה מפסיקין (ירוש' ברכות פ"א ה"ב).
סיפור הגמרא : יבמות (סב, ב) וראה ג"כ ב"ר פס"א, ג. קה"ר פי"א. אוצה"ג ליבמות שם. ובהמאירי שם: קבלה ביד הגאונים ז"ל כו'.
סיפורי התורה . . הוראה : ראה זח"ג (קנב, א): ר"ש אמר כו'.
התנא הגדול והחכם הדגול : ראה סנהדרין (פו, א) וכולהו אליבי' דרע"ק, ספרי ברכה (לד, ל), מנחות (כט, ב).
בהתמדה . . במסירת-נפש : ראה כתובות (סב, סע"ב. אדר"נ פ"ו, ב. ועוד). ברכות (סא, ב) כל ימי כו'. ד"ה וירח, ש"ת (וע"פ המבואר שם ענין מס"נ זו שהיא ע"פ השכל כו' מובן שלמדה לתלמידיו).
שאין דיעותיהם : ובתנחומא (פנחס י): כאו"א יש לו דעת בפ"ע. וראה סנהדרין לח, א.
שגם בעבודת השם כו' : ראה לקו"ת ר"פ בהעלתך. ובקה"ר (שם) "שהייתה עיניהם צרה בתורה זה לזה". וראה ג"כ חדא"ג מהרש"א ליבמות (שם): ולא חש כ"א מהם על כבוד התורה של חברו דאין כבוד אלא תורה (הובא ונתבאר באוה"ת – להצ"צ – ויקרא ע' קפז).
אהבת . . יראת . . עול : ראה אגה"ק סי' זך וביאורו. הרח"ו (אוה"ח לזח"א רכו, ב).
אנשי אמת : להעיר אשר רע"ק גלגול (ואותיות) יעקב (ראה שער הגלגולים הקדמה לו) ואביר יעקב אותיות רבי עקיבא (ל"ת להאריז"ל פ' ויחי), ומן שית מילי איעתר (נדרים נ, א) והי' דורש ווי"ן (יבמות סח, ב. וראה שם תוד"ה כמאן בסופו). (כוונות האריז"ל וכו' . – הובאו בילקוט ראובני פ' וישב. וש"נ ). ויעקב מדתו אמת, ואות ו – אות אמת (זח"ג ב, א).
שאמר ואהבת כו' : ספרא קדושים (יט, יח) הובא בפרש"י שם. וראה תניא פ' לב.
עבודה תמה : שאין צורך לעוד עבודה לאח"ז (יומא כד, א), ועיין תניא ספי"ג, ספט"ו.
והוי . . זכות : אבות (פ"א, מ"ו).
התנא הגדול : ראה ירושלמי סנהדרין (פ"א ה"ב): סמיכות כו' שאני ובוראך מכירין כחך. וראה לקו"ת אמור (כח, א).
יום שמחתו : במשנת חסידים מס' אייר פ"א מ"ו: ביום ל"ג בעומר . . מצוה לשמוח שמחת רשב"י. והמ"ח לא העתיק רק דברי האריז"ל (דברי אדמו"ר הזקן – הובאו בפס"ד לאדמו"ר הצ"צ ליו"ד סקט"ז). וראה פע"ח שער ספה"ע פ"ז (הובא בעט"ז לשו"ע או"ח סתצ"ג).
ולהעיר שעפ"ז מפורש ג"כ ענין השמחה (ולא רק מניעת אבלות) וטעמה "שמחת רשב"י" (עיין זח"ג רפז, ב. רצא, סע"א). ומזה מענה להשקו"ט בזה בשו"ת חת"ס חיו"ד סרל"ג. שו"ת שם ארי' חאו"ח סי"ד ועוד. וראה ג"כ נ"כ שו"ע או"ח סתצ"ג.
ומה שהקשו דהא אדרבא בהסתלקותן של צדיקים מתענין, י"ל – ע"פ נגלה – דשאני ל"ג בעומר דרשב"י צוה לשמוח בו (עיין בפע"ח שם), ועפמש"כ במהרי"ו (הובא בש"ך יו"ד סשמ"ד סק"ט) הדין דשומעין לו. ואכמ"ל.
כל העולם כולו : כפל – דמצינו הרבה פעמים רובו ככולו וקמ"ל כאן כולו ממש (ע"ד – ט"ז בשו"ע או"ח סתקפ"ב סק"ג).
סוכה : וראה ג"כ ירוש' ברכות (פ"ט, ה"ב). זח"א רכה, רע"א.
ואחת מכם . . בכל זה : ראה הל' ת"ת לאדה"ז ספ"א: הנשים חייבות ללמוד כל כו'.
ומתוך שמחה וטוב לבב : ראה זח"ג (קכח, א) חדי ר"ש ואמר כו' אנן בחביבותא תליא מילתא דכתיב ואהבת את ה' אלקיך וכתיב מאהבת ה' אתכם וכתיב אהבתי אתכם אמר ה'.
ולהעיר ג"כ מסדר המעלות בתהלים (סט, בסופו): כי אלקים יושיע ציון ויבנה ערי יודא וישבו שם וירשוה (דשייך לכאו"א מבנ"י) וזרע עבדיו (לויים) ינחלוה ואוהבי שמו (כהנים – ונקט מעלתם דוקא בענין האהבה ) ישכנו בה.
ואולך אתכם קוממיות : ר"ש אומר כו' (תו"כ עה"פ. וכ"ה בב"ר פי"ב, ו. במדב"ר פי"ג, יב. תנחומא עקב ז (ולכן נראית דעת האומרים שגם בתנחומא בראשית ו צ"ל כן). ובסנה' (ק, א) בשם ר' מאיר. ונתבאר באוה"ת – להצ"צ – [בחוקותי כרך ב] ע' תערב).
בגאולה האמיתית והשלימה : להעיר ממגילה (כט, א): רשב"י אומר כו' – ובהוספות בזה בירוש' תענית (פ"א, ה"א) – ומסיים: ושב ה"א את שבותך כו' הקב"ה שב עמהן.
והשלימה : שאין אחרי' גלות. וראה שמו"ר (ספי"ח) "נס עובר אבל לעת"ל כו'" ושם (פי"ט, וא"ו) "לשעבר כו' אבל לעת"ל אני לבדי כו'" (נתבאר באוה"ת בא ע' רחץ). וי"ל שזוהי ג"כ ההדגשה: כי אלקים יושיע ציון ויבנה ערי יודא וישבו שם וירשוה וזרע עבדיו ינחלוה ואוהבי שמו ישכנו בה.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'קע
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
ירושלמי ברכות פ"א ה"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג פינחס שיחה ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
56 ע"ז לה, א ובפרש"י שם. ירושלמי ברכות פ"א ה"ד (הובא בר"ח ע"ז שם). וש"נ. שהש"ר עה"פ כי טובים דודיך מיין (פ"א, ב (ב)).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות ל"ג בעומר
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
14 תורתואומנתו : שבת יא, א. טושו"ע (ודאדה"ז) או"ח סו"ס קו. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד ס"דה. וראה ירושלמי ברכות פ"א סוף ה"ב. שבת פ"א סוף ה"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד ראה שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
45 ראה סנהדרין פח, ב (במשנה). וראה גם ירושלמי ברכות פ"א ה"ד. וש"נ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה לך לך שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
37 ראה ירושלמי ברכות פ"א ה"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה וירא שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
53 סנהדרין פח, ב (במשנה). ע"ז לה, א ובפרש"י. ירושלמי ברכות פ"א ה"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א משפטים שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
27 ראה ירושלמי ברכות פ"א ה"א: יום נכנס כו' השמים והארץ בהבראם ביום עשות כו'.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג חיי שרה שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
15 ראה ירושלמי ברכות פ"א ה"א. ונתבאר בארוכה בס' החקירה להצ"צ בההקדמה (הוא ד"ה שאו מרום עיניכם. נדפס בהוספות לס' הנ"ל) ובח"א פ"ג. המשך מים רבים תרל"ו פל"ג.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא יתרו שיחה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
1 ירושלמי ברכות פ"א ה"ד. פי"א ה"ד, ע"יז פ"ב ה"ז. שהשיר (א, ב) כי טובים דודיך מיין (ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
עפמש"כ בירושלמי ברכות פ"א ה"ה*.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יח
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
2 התורה , . וחבריו: שבת יא, א. וראה ירוש' ברכות פ"א ה"ב, זח"ג רלח, ב. ובתו"א מקץ (לח, ד) שזהו בחי' מלך,
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז פורים שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
* לשון אדה"ז. מטור או"ח סימן א (ושם: אני מעיר). והוא ע"פ ירושלמי ברכות פ"א ה"א. מדרש תהלים מזמור כב. מזמור קח. ועוד. הובא בפרש"י תהלים נז, ט.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז צו שיחה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
* ראה ירוש' ברכות פ"א ה"ב: ולא מודה רשב"י שמפסיקין לעשות סוכה ולעשות לולב כו'. – ולהעיר דפשיטא להש"ס דאפילו לעשות סוכה ולולב מפסיק. ואכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ח
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
16 דלעשיית מצוות כפשוטה – הרי (כל) תלמוד מביא לידי מעשה (קידושין מ, ב. וש"נ). ואפילו תורתו אומנתו מפסיק לעשיית מצוה (ירושלמי ברכות פ"א סה"ב. שבת פ"א סה"ב). וראה בארוכה לעיל ע' 328 ואילך.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
9 וכמחז"ל .. לעשות-: ירושלמי ברכות פ"א ה"ב..
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ לך לך שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
38 ראה ירושלמי ברכות פ"א סה"ב, שבת פ"א סה"ב: ולא מודה רשב"י שמפסיקין לעשות סוכה ולעשות לולב. וכבר נת' במ"א שכ"ה גם להבבלי, שהרי אין סברא לומר שפליג על הירושלמי בענין של מציאות, האם הפסיק רשב"י לעשות סוכה כו'. "נימא מלין דאורייתא".
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא בשלח שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
24 ראה מו"ק ט, ריש ע"ב. ירושלמי ברכות פ"א סה"ב. רמב"ם הל' ת"ת פ"ג ה"ד. טושו"ע יו"ד סרמ"ו סי"ח. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד ס"ג. שו"ע אדה"ז או"ח סתמ"ד סי"ח.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא פ' זכור שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
49 ראה ע"ז לה, א וברש"י שם. ירושלמי ברכות פ"א ה"ד. ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו פורים קטן שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
58 ע"ז לה, א ובפרש"י שם. ירושלמי ברכות פ"א ה"ד. וש"נ. שהש"ר עה"פ כי טובים דודיך מיין (א, ב (ב)). ובתו"א (נב, ד) ד"ה להבין כו' כי טובים "עלי דוקא" (שם נג, סע"א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח ר"ח סיון שיחה א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
36 וי"ל דרומז לאופן דלא פסיק פומי' מגירסא (שבת ל, ריש ע"ב. ב"מ פו, א), דרגא נעלית ב"תורתו אומנתו" סתם (עלי' אמרו ולא מודה ר"ש שמפסיקין לעשות סוכה כו' (ירושלמי ברכות פ"א ה"ב. שבת פ"א ה"ב)).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות שיחה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
91 ויומתק בזה שגזירות אלו (שדבר חשוב וכו' אינו בטל) הם (דוקא) מדבריהם, מדברי סופרים (כמודגש ברמב"ם) -- כמבואר בכ"מ (לקו"ת מטות פה, א, וראה תו"א שמות נג, סע"א ואילך. ועוד) הטעם ש,ערבים" דברי סופרים מיינה של תורה (ע"ז לה, א ובפרש"י) [ו,חביבין דברי סופרים מדברי תורה" (ירושלמי ברכות פ"א ה"ד. וש"נ), או ,חומר בדברי סופרים מבדברי תורה" (משנה סנהדרין פח, ב. וראה עירובין כא, ב. ועוד)], כי ,כל הגדרים והחומרות שבדברי רז"ל כו' כולם נמשכים מבחינת אהבה רבה כמ"ש (מלאכי א, ב) אהבתי אתכם אמר ז', במו למשל אדם מחמת אהבתו על בנו מדקדק עמו יותר להוסיף עליו שמירה מעולה בסייגים וגדרים כו'". וכמבואר בהמשך הענין שם, שרוב הגזירות נתחדשו בזמן הגלות (לאחרי החורבן) מפני מיעוט הלבבות שזקוקים להתעוררות אהבה רבה ע"י דקדוקי סופרים וחומריהם כו'. ועפ"ז יומתק הלימוד בפנים בענין חביבות ישראל ואהבת הקב"ה לישראל, שגם בזמן הגלות, בין אוה"ע, הרי בנ"י אינם בטלים ע"פ גזירה מד"ס -- הבאה מצד אהבה רבה של הקב"ה לישראל -- שדבר חשוב וכו' אינו בטל.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
757 ראה ירושלמי ברכות פ"א ה"ה. במדב"ר פ"י, ב. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
54 ראה ירושלמי ברכות פ"א ה"א. סה"מ תשי"א ע' 142. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
111 ירושלמי ברכות פ"א ה"ה. הובא בלקו"ת שבהערה 83.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
57 ירושלמי ברכות פ"א ה"ה. במדב"ר פ"י, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ז שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
18 ירושלמי ברכות פ"א סה"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תולדות, מבה"ח כסלו, תשי"ז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
* המאמר הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א. וכן נשלח לכו"כ – ראה מכתב א' טבת; י"ט טבת שנה זו (אג"ק חי"ד ע' רל; ע' רפז) – המו"ל .
מים רבים . . ואם דלת היא : שיר השירים ח, ז-ט.
ובמדרש רבה : במקומו ובבמדבר רבה פ"ב, טז. ונהר יוצא : בראשית ב, יוד.
אמרז"ל : ברכות בסופה.
וכמרז"ל : עירובין נד, א. – ראה אור התורה בראשית [ח"א] כד, ב.
צריך להבין : מכאן ואילך (לבד הסיום) – הוא מאמר כ"ק אדמו"ר מהורש"ב* בשינוים קלים. ובחלקו הועתק – בתוספת ביאור – בד"ה כל המאריך באחד תרפ"ו (קונטרס צ"ט [סה"מ קונטרסים ח"ג בתחלתו. סה"מ תרפ"ו ע' קנא ואילך]) לכ"ק מו"ח אדמו"ר.
*) ד"ה את הוי' האמרת תרע"ח (סה"מ תרע"ח ע' תיב ואילך) . – המו"ל. במדרש רבה : ואתחנן פ"ב, לא. וע"פ המבואר יותר בירושלמי ברכות פ"א ה"ה.
בפני עצמה : ראה מצות האמנת אלקות – בסהמ"צ להצ"צ – פ"א [דרמ"צ מד, ב ואילך].
מענין השיתוף *: עיין בכ"ז סהמ"צ להצ"צ מצות אחדות ה' [דרמ"צ נט, ב ואילך]. ד"ה אנכי בספר תרכ"ו [סה"מ תרכ"ו ע' נג ואילך]. ד"ה מי כמוכה תרל"ז. ובכ"מ.
באו"ח סי' קנ"ו : עיין בדרכי משה שם. – ובד"ה מי כמוכה תרל"ז איתא שהוא ע"פ תוד"ה שמא (בכורות ב, ב), תוד"ה אסור (סנה' סג, ב), ר"ן ספ"ק דע"ז, רי"ו ני"ז ח"ה. ובשו"ת ושב הכהן סל"ח ושער אפרים סכ"ד נחלקו ע"ז. – ועייג"כ נו"ב מהד"ת חיו"ד סקמ"ח. פ"ת ליו"ד סקמ"ז סק"ב. פרמ"ג בשפתי דעת סו"ס סה. שדי חמד פאת השדה כללים אות ג' ס"ו סקי"א ובספרים שהובאו שם.
ויצו גו' ואין צו : סנהדרין נו, ב. זח"א כז, ב. ובכ"מ.
דקרו לי' : סוף מנחות. ועייג"כ תניא פכ"ד. ש' האמונה פכ"ב. דרוש דתער השכירה להצ"צ (בסו"ס דרך מצותיך ח"ב [אוה"ת נ"ך ח"ב ע' תשפ ואילך]). ובכ"מ.
רם על : תהלים קיג, ד-ו.
שהן אומרים : ראה סידור ח"ב ד"ה אד' שפתי [רלז, ב ואילך]. סד"ה הלל (בסו"ס דרך מצותיך [קנב, א-ב]).
דהתהוות העולם : ראה הגהות לד"ה פתח אלי' – תרנ"ח [ע' לח ואילך] (הועתק קטע זה ב"התמים" ח"א מב ע"א ד"ה וביאוה"ע. ועיי"ש ח"ב ע' פח).
*) ראה גם מכתב י"א אדר א' שנה זו (אג"ק חי"ד ע' תיט) . – המו"ל. וכמ"ש בסש"ב : ראה שער היחוד והאמונה פ"ג.
גילוי הקו : ראה ד"ה כימי צאתך תש"ח (קונטרס נו [סה"מ תש"ח ע' 162]) פ"י.
בס' אלימה : הובא בפלח הרמון על הפרדס ש"ג פ"א.
כמ"ש בת"ז : סוף תי' כב.
ובמדרש : רבה פע"ט, וא"ו. – להעיר מקהלת יעקב מע' השגחה. וי"ל דלכן תשובה נצחת הביא רבינו מש"ס חולין דוקא.
ומה שארז"ל : ראה מורה נבוכים ח"ג פי"ז בסופו. אמרו רז"ל : קדושין ל, ב. נדה לא, א.
וכמארז"ל : ברכות יו"ד, א.
בן עזאי : יבמות סג, ב. – להעיר ממש"כ בט"ז שו"ע אהע"ז ס"א סק"ו ובהל' ת"ת לרבינו הזקן רפ"ג.
וכן מ"ש : דברים לג, יד.
וכמ"ש : איוב ט, ז. – להעיר מסנה' קי, א. יצב גבולות : דברים ל"ב, ח. וע"פ הרמ"ז לזח"ג רפו, ב (הובא במצות אחדות ה' הנ"ל).
וידעת . . ראו : דברים ד, לט. שם לב, לט.
דהנה בזהר הקשה : ח"ב קח, ב. – להעיר מפדר"א רפל"ד.
שרש ההפרש : ראה תו"א יתרו עג, ב. וככה תרל"ז פ"ה ואילך. ד"ה זה היום תרס"ו [המשך תרס"ו ע' י ואילך]. ובכ"מ. כל ישראל . . נכוה מחופתו : סנהדרין ר"פ חלק. ב"ב עה, א.
כמ"ש במ"א : ראה המשך וככה שם. קונטרס לימוד החסידות פי"ב [אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ג ע' שנג ואילך].
וכמא' : פסחים נ, א. וראה תו"א שמות נד, א.
נק' יום . . דמי שטרח : משנה סוף תמיד. ע"ז ג, א.
כשראו כרך : סוף מכות. ראה תו"א ר"פ בשלח ור"פ תצוה. בתו"ח שם ע' שמו. וכל קרבי . . שיש מלאכים : תהלים קג, א. ראה לקו"ת ר"פ צו. שם פ' שלח ד"ה ענין הנסכים פ"ב [מא, ד]. ועוד.
מלאכי אלקים . . וכמ"ש במ"א : בראשית כח, יב. ראה רד"ה ויחלום תש"ח (קונטרס נב [סה"מ תש"ח ע' 80]).
ומוטב דלידיינא : חגיגה טו, ב. ראה לקו"ת בשלח ד"ה ראו פ"ב [א, ריש ע"ד].
וידוע : הקדמת הרמב"ן לאיוב הובא באגה"ת פי"ב.
וכמ"ש במ"א : ראה ד"ה והוא כחתן תרנ"ז [סה"מ תרנ"ז ע' קנב ואילך]. שרפים ואופנים : ראה לקו"ת במדבר כח, ד. שם מז, א. ובכ"מ.
מפני שמשיגים : ראה לקו"ת חקת רד"ה אז ישיר [סב, ג]. ושם אמור ד"ה ונקדשתי פ"ה [לב, ב ואילך] באו"א.
והנה אופן : יחזקאל א, טו.
ממקומו הוא מוכרע : שבועות ז', ב. ועייג"כ מכות כג, ב. שער בימין . . בשמאל : להעיר מלקו"ת שלח מז, א.
תלתלים אלו תילי : שה"ש ה, יא. ובמדרש רבה שם.
שאין אדם : להעיר מלקו"ת האזינו סד"ה כנשר יעיר [עח, ג]. דהנה כתי' : תהלים קב, כח.
והרשב"א ז"ל : שו"ת ח"א סתי"ח.
אזניך קשבת : נחמי' א, וא"ו.
אלף שנה : ויקרא רבה רפי"ט. מדרש תהלים צ.
בבי"ע . . באצי' : ראה לקו"ת ר"פ ברכה. ביאוה"ז ואוה"ת ר"פ חיי שרה. רשימות תהלים להצ"צ [יהל אור] צ, ד ס"ק ד-ה. שהרי : עבודת הקודש ח"א רפ"ח.
בלי שיעור ממש : עד"ז הוא בכ"מ בדא"ח. ופשטות הל' והענין משמע שהן בל"ג ובפועל (ולא רק בכח, שיכול להצמיח ולהוליד דורות עד א"ס. עיין בזה בס' החקירה להצ"צ). וראה ג"כ חגיגה (יג, ב) עה"פ ולגדודיו אין מספר (תניא פמ"ו). וצע"ג איך אפשר לעולם נברא מוגבל להכיל בתוכו מספר בל"ג של נבראים. והרי רק מקום ארון אינו מן המדה.
הערה לאחר זמן :
ויל"פ מפני שלגדודיו (עולמות) אין מספר ובכאו"א – יש דצח"מ כפי מדריגתם, אבל לא שכן הוא בעולם א' בפ"ע . ובזה מתורץ הצע"ג שבהערה.
מניח תפילין : ברכות ו, א. – ראה תו"א לה, ב-ג.
אמרו רז"ל : שמות רבה פ"ל, ט. וכדאי' בזהר : ח"ג קפו, א (בדפוסים שלפני אין תיבת חמינא ). ראה רד"ה כי ידעתיו תרס"ו [המשך תרס"ו ע' סח].
וכמא' : ראה סוטה יז, א.
כד סיים : ברכות ס, ב.
באבותיך חשק : דברים יו"ד, טו. והרי הי' זה לפני מתן תורה. בעניני ארץ : ראה אגה"ק ס"ט.
לית מחשבה : ראה תניא ספ"ד.
האומרים נהי' . . אני הוי' : יחזקאל כ, לב-לח.
בחכמה . . ונעים : משלי כד, ג-ד. ראה תורה אור תולדות יח, ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
6 ירושלמי ברכות פ"א ה"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשח"י
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
23 ראה ירושלמי ברכות פ"א ה"ד. סנהדרין פי"א ה"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר ה'תשח"י
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
32 ראה ירושלמי ברכות פ"א ה"א: יום נכנס כו' השמים והארץ בהבראם ביום עשות כו' (וראה גם סה"מ תשי"א שם ובהערת כ"ק אדמו"ר שליט"א שם).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תצוה, פ' זכור, ט' אדר, ה'תשח"י
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
34 ירושלמי ברכות פ"א ה"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ דברים, שבת חזון (תשעה-באב נדחה), ה'תשח"י
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
23 ירושלמי ברכות פ"א ה"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
97 ירושלמי ברכות פ"א ה"ו. תוספתא שם רפ"ב. שו"ע אדה"ז או"ח סס"ו סי"ב. תו"א בשלח סב, ב. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
45 ירושלמי ברכות פ"א ה"ד. סנהדרין פי"א ה"ד. ע"ז פ"ב ה"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תש"כ
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
23 ירושלמי ברכות פ"א ה"ה. במדב"ר פ"י, ב. תנחומא שלח טו. רש"י שלח טו, לט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תש"כ
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
50 ראה ע"ז לה, א. ירושלמי ברכות פ"א ה"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
19 ירמי' י, י. וראה ירושלמי ברכות פ"א ה"ה. אדר"נ ספל"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
218 ראה ירושלמי ברכות פ"א ה"א. ספר החקירה להצ"צ ד, א. סב, א. קג, א ואילך. המשך מים רבים תרל"ו פל"ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויגש, ז' טבת, ה'תשכ"ה*
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
97 וכמובן גם מזה דזה שצריך לסמוך גאולה לתפלה הוא בכדי שהתפלה תתקבל – ראה ירושלמי ברכות פ"א ה"א (הובא בפרש"י לברכות שם ד"ה זה הסומך). שו"ע אדה"ז או"ח הל' תפלה סקי"א ס"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מצורע, שבת הגדול, ח' ניסן, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
316 ראה ירושלמי ברכות פ"א ה"ד. משנה סנהדרין פח, ב. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
652 ירושלמי ברכות פ"א ה"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, ט"ו בשבט, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
798 ירושלמי ברכות פ"א ה"ד. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
1218 לשון חז"ל – ירושלמי ברכות פ"א ה"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקרא, פ' החודש, ר"ח ניסן (מאמר ב), ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
501 ראה ירושלמי ברכות פ"א ה"א. ספר החקירה להצ"צ ד, א. סב, א. קג, א ואילך. המשך מים רבים תרל"ו פל"ג. סה"מ תרצ"ב ע' מא. ע' נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ יתרו, י"ח שבט, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
389 ראה ירושלמי ברכות פ"א ה"ב. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
811 ראה ירושלמי ברכות פ"א ה"א. מדרש תהלים שבהערה 143. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
1924 ירושלמי ברכות פ"א ה"ה. נדרים פ"ג ה"ט. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
534 ירושלמי ברכות פ"א ה"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פינחס, י"ד תמוז (מאמר ב), ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
496 ירושלמי ברכות פ"א ה"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמות, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
776 ירושלמי ברכות פ"א ה"א. וראה ספר החקירה להצ"צ בתחילתו. המשך מים רבים תרל"ו פל"ג. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
145 ראה ירושלמי ברכות פ"א ה"ה. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
811 ראה ירושלמי ברכות פ"א ה"א. ונתבאר בארוכה בס' החקירה להצ"צ בהקדמה (הוא ד"ה שאו מרום עיניכם. נדפס בהוספות לס' הנ"ל) ובח"א פ"ג. המשך מים רבים תרל"ו פל"ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"א ניסן (מאמר ב), ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
639 ירושלמי ברכות פ"א ה"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"א ניסן, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
999 ירושלמי ברכות פ"א ה"ה. ראב"ע שלח טו, לט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"א ניסן, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
1018 אף שבאופן כזה צריכים להתחשב בדעתו של אחשורוש וכיו"ב, והגאולה תהי' "קימעא קימעא" (ירושלמי ברכות פ"א ה"א), בדרך הטבע.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
1027 ירושלמי ברכות פ"א ה"ה. במדב"ר ס"פ שלח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נשא, י"ב סיון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
491 ירושלמי ברכות פ"א ה"ד. סנהדרין פי"א ה"ד. ע"ז פ"ב ה"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תש"ל
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
1538 ראה ירושלמי ברכות פ"א ה"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
1244 ירושלמי ברכות פ"א ה"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשל"א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
1275 ראה ירושלמי ברכות פ"א ה"ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשל"א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
2171 ירושלמי ברכות פ"א ה"ד. סנהדרין פי"א ה"ד. ע"ז פ"ב ה"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
2078 ראה ירושלמי ברכות פ"א ה"א. וראה ספר החקירה להצ"צ סב, א ואילך. קג, א ואילך. ד"ה אין ערוך (הב') תרצ"ד ספכ"ט ואילך (סה"מ תשי"א ע' 141 ואילך).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
2260 ע"פ ירושלמי ברכות פ"א ה"ה. וראה הערת כ"ק אדמו"ר שליט"א בסה"מ תש"ח ס"ע 203. תו"מ סה"מ חשון ע' שכא.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, ט' סיון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
2436 ירושלמי ברכות פ"א ה"ב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ תולדות, מבה"ח כסלו, תשי"ז
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
* יצא לאור בשעתו, " יו"ד כסלו ה'תשי"ז ".
מים רבים . . ואם דלת היא : שיר השירים ח, ז-ט.
ובמדרש רבה : במקומו ובבמדבר רבה פ"ב, טז.
ונהר יוצא : בראשית ב, יוד.
אמרז"ל : ברכות בסופה. וכמרז"ל : עירובין נד, א. – ראה אור התורה בראשית [ח"א] כד, ב.
צריך להבין : מכאן ואילך (לבד הסיום) – הוא מאמר כ"ק אדמו"ר מהורש"ב* בשינוים קלים. ובחלקו הועתק – בתוספת ביאור – בד"ה כל המאריך באחד תרפ"ו (קונטרס צ"ט [סה"מ קונטרסים ח"ג בתחילתו. סה"מ תרפ"ו ע' קנא ואילך]) לכ"ק מו"ח אדמו"ר.
במדרש רבה : ואתחנן פ"ב, לא. וע"פ המבואר יותר בירושלמי ברכות פ"א ה"ה.
בפני עצמה : ראה מצות האמנת אלקות – בסהמ"צ להצ"צ – פ"א [דרמ"צ מד, ב ואילך].
מענין השיתוף **: עיין בכ"ז סהמ"צ להצ"צ מצות אחדות ה' [דרמ"צ נט, ב ואילך]. ד"ה אנכי בספר תרכ"ו [סה"מ תרכ"ו ע' נג ואילך]. ד"ה מי כמוכה תרל"ז. ובכ"מ.
באו"ח סי' קנ"ו : עיין בדרכי משה שם. – ובד"ה מי כמוכה תרל"ז איתא שהוא ע"פ תוד"ה שמא (בכורות ב, ב), תוד"ה אסור (סנה' סג, ב), ר"ן ספ"ק דע"ז, רי"ו ני"ז ח"ה. ובשו"ת ושב הכהן סל"ח ושער אפרים סכ"ד נחלקו ע"ז. – ועייג"כ נו"ב מהד"ת חיו"ד סקמ"ח. פ"ת ליו"ד סקמ"ז סק"ב. פרמ"ג בשפתי דעת סו"ס סה. שדי חמד פאת השדה כללים אות ג' ס"ו סקי"א ובספרים שהובאו שם.
*) ד"ה את הוי' האמרת תרע"ח (סה"מ תרע"ח ע' תיב ואילך) . – המו"ל .
**) ראה גם מכתב י"א אדר א' שנה זו (תשי"ז – אגרות-קודש חי"ד ע' תיט) . – המו"ל . ויצו גו' ואין צו : סנהדרין נו, ב. זח"א כז, ב. ובכ"מ.
דקרו לי' : סוף מנחות. ועייג"כ תניא פכ"ד. ש' האמונה פכ"ב. דרוש דתער השכירה להצ"צ (בסו"ס דרך מצותיך ח"ב [אוה"ת נ"ך ח"ב ע' תשפ ואילך]). ובכ"מ.
רם על : תהלים קיג, ד-ו.
שהן אומרים : ראה סידור ח"ב ד"ה אד' שפתי [רלז, ב ואילך]. סד"ה הלל (בסו"ס דרך מצותיך [קנב, א-ב]).
דהתהוות העולם : ראה הגהות לד"ה פתח אלי' – תרנ"ח [ע' לח ואילך] (הועתק קטע זה ב"התמים" ח"א מב ע"א ד"ה וביאוה"ע. ועיי"ש ח"ב ע' פח).
וכמ"ש בסש"ב : ראה שער היחוד והאמונה פ"ג.
גילוי הקו : ראה ד"ה כימי צאתך תש"ח (קונטרס נו [סה"מ תש"ח ע' 162]) פ"י.
בס' אלימה : הובא בפלח הרמון על הפרדס ש"ג פ"א.
כמ"ש בת"ז : סוף תי' כב. ובמדרש : רבה פע"ט, וא"ו. – להעיר מקהלת יעקב מע' השגחה. וי"ל דלכן תשובה נצחת הביא רבינו מש"ס חולין דוקא.
ומה שארז"ל : ראה מורה נבוכים ח"ג פי"ז בסופו.
אמרו רז"ל : קדושין ל, ב. נדה לא, א.
וכמארז"ל : ברכות יו"ד, א.
בן עזאי : יבמות סג, ב. – להעיר ממש"כ בט"ז שו"ע אהע"ז ס"א סק"ו ובהל' ת"ת לרבינו הזקן רפ"ג.
וכן מ"ש : דברים לג, יד.
וכמ"ש : איוב ט, ז. – להעיר מסנהדרין קי, א. יצב גבולות : דברים ל"ב, ח. וע"פ הרמ"ז לזח"ג רפו, ב (הובא במצות אחדות ה' הנ"ל).
וידעת . . ראו : דברים ד, לט. שם לב, לט.
דהנה בזהר הקשה : ח"ב קח, ב. – להעיר מפדר"א רפל"ד.
שרש ההפרש : ראה תו"א יתרו עג, ב. וככה תרל"ז פ"ה ואילך. ד"ה זה היום תרס"ו [המשך תרס"ו ע' י ואילך]. ובכ"מ.
כל ישראל . . נכוה מחופתו : סנהדרין ר"פ חלק. ב"ב עה, א. כמ"ש במ"א : ראה המשך וככה שם. קונטרס לימוד החסידות פי"ב [אגרות-קודש אדמו"ר מוהריי"צ ח"ג ע' שנג ואילך].
וכמא' : פסחים נ, א. וראה תו"א שמות נד, א.
נק' יום . . דמי שטרח : משנה סוף תמיד. ע"ז ג, א.
כשראו כרך : סוף מכות. ראה תו"א ר"פ בשלח ור"פ תצוה. בתו"ח שם ע' שמו.
וכל קרבי . . שיש מלאכים : תהלים קג, א. ראה לקו"ת ר"פ צו. שם פ' שלח ד"ה ענין הנסכים פ"ב [מא, ד]. ועוד.
מלאכי אלקים . . וכמ"ש במ"א : בראשית כח, יב. ראה רד"ה ויחלום תש"ח (קונטרס נב [סה"מ תש"ח ע' 80]). ומוטב דלידיינא : חגיגה טו, ב. ראה לקו"ת בשלח ד"ה ראו פ"ב [א, ריש ע"ד].
וידוע : הקדמת הרמב"ן לאיוב הובא באגה"ת פי"ב.
וכמ"ש במ"א : ראה ד"ה והוא כחתן תרנ"ז [סה"מ תרנ"ז ע' קנב ואילך].
שרפים ואופנים : ראה לקו"ת במדבר כח, ד. שם מז, א. ובכ"מ.
מפני שמשיגים : ראה לקו"ת חקת רד"ה אז ישיר [סב, ג]. ושם אמור ד"ה ונקדשתי פ"ה [לב, ב ואילך] באו"א. והנה אופן : יחזקאל א, טו.
ממקומו הוא מוכרע : שבועות ז', ב. ועייג"כ מכות כג, ב.
שער בימין . . בשמאל : להעיר מלקו"ת שלח מז, א.
תלתלים אלו תילי : שה"ש ה, יא. ובמדרש רבה שם.
שאין אדם : להעיר מלקו"ת האזינו סד"ה כנשר יעיר [עח, ג]. דהנה כתי' : תהלים קב, כח.
והרשב"א ז"ל : שו"ת ח"א סתי"ח.
אזניך קשבת : נחמי' א, וא"ו.
אלף שנה : ויקרא רבה רפי"ט. מדרש תהלים צ.
בבי"ע . . באצי' : ראה לקו"ת ר"פ ברכה. ביאוה"ז ואוה"ת ר"פ חיי שרה. רשימות תהלים להצ"צ [יהל אור] צ, ד ס"ק ד-ה.
שהרי : עבודת הקודש ח"א רפ"ח. בלי שיעור ממש : עד"ז הוא בכ"מ בדא"ח. ופשטות הל' והענין משמע שהן בל"ג ובפועל (ולא רק בכח, שיכול להצמיח ולהוליד דורות עד א"ס. עיין בזה בס' החקירה להצ"צ). וראה ג"כ חגיגה (יג, ב) עה"פ ולגדודיו אין מספר (תניא פמ"ו). וצע"ג איך אפשר לעולם נברא מוגבל להכיל בתוכו מספר בל"ג של נבראים. והרי רק מקום ארון אינו מן המדה.
הערה לאחר זמן :
ויל"פ מפני שלגדודיו (עולמות) אין מספר ובכאו"א – יש דצח"מ כפי מדריגתם, אבל לא שכן הוא בעולם א' בפ"ע . ובזה מתורץ הצע"ג שבהערה.
מניח תפילין : ברכות ו, א. – ראה תו"א לה, ב-ג.
אמרו רז"ל : שמות רבה פ"ל, ט.
וכדאי' בזהר : ח"ג קפו, א (בדפוסים שלפני אין תיבת חמינא ). ראה רד"ה כי ידעתיו תרס"ו [המשך תרס"ו ע' סח]. וכמא' : ראה סוטה יז, א.
כד סיים : ברכות ס, ב.
באבותיך חשק : דברים יו"ד, טו. והרי הי' זה לפני מתן תורה.
בעניני ארץ : ראה אגה"ק ס"ט.
לית מחשבה : ראה תניא ספ"ד. האומרים נהי' . . אני הוי' : יחזקאל כ, לב-לח.
בחכמה . . ונעים : משלי כד, ג-ד. ראה תורה אור תולדות יח, ג.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ ויגש, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
20 וכמובן גם מזה דזה שצריך לסמוך גאולה לתפלה הוא בכדי שהתפלה תתקבל – ראה ירושלמי ברכות פ"א ה"א (הובא בפרש"י לברכות שם ד"ה זה הסומך). שו"ע אדה"ז או"ח הל' תפלה סקי"א ס"ב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ ויגש ה'תשל"ו
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
6 וכמובן גם מזה דזה שצריך לסמוך גאולה לתפלה הוא בכדי שהתפלה תתקבל – ראה ירושלמי ברכות פ"א ה"א (הובא בפרש"י לברכות ד, ב ד"ה זה הסומך). שו"ע אדה"ז או"ח הל' תפלה סקי"א ס"ב.
פתיחה בהקשר
היום יום חשון יז חשון
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
יעדער זמן, יעדער טאג וואס גייט אוועק, איז דאס ניט נאר א טאג נאר א ענין אין לעבען, די טעג גייען כמאמר (ירושלמי ברכות פ"א ה"א) יום נכנס ויום יוצא שבת נכנס כו' חדש כו' שנה כו'.
פתיחה בהקשר
לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח מגיד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
יש גורסין (ירושלמי ברכות פ"א ה"ו.
פתיחה בהקשר
לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח עם ביאור דברי שלום מגיד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
יש גורסין (ירושלמי ברכות פ"א ה"ו.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרשי הדברים הנ"ל
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
64 שהלמד ואינו עושה נוח לו שיהפך שלייתו : ראה ירושלמי ברכות פ"א, ה"ב. וראה לקו"ת אחרי כו, ד. וראה בהנסמן במ"מ לשם.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט קול דודי הנה זה בא
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
96 והלומד ואינו עושה נוח לו כו' : ירושלמי ברכות פ"א ה"ב.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרש ענין יונתי
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
84 ולית לי' לרשב"י הלומד שלא ע"מ לעשות : ירושלמי ברכות פ"א ה"ב.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב ביאור על התורה הנ"ל - איתא במ"ח
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
4 ופעמים משמע בהיפך : ראה אבות פ"א מי"ז. ירושלמי ברכות פ"א ה"ב. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות השכמת הבוקר א דין השכמת הבוקר א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
ט ירושלמי ברכות פ"א ה"א. מדרש איכה פ"ב. זח"א כג, א. רש"י תהלים שם. רש"י ברכות ד, א.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפילין: ל זמן הנחתן א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
יג ירושלמי ברכות פ"א ה"ב. הובא בתוס' ברכות ט, ב ד"ה אחרים. רבינו יונה ורא"ש פ"ק דברכות סי' י. טור ושו"ע סעיף א וט"ז ס"ק ב.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות השחר מז דיני ברכת התורה ה
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
לה ירושלמי פ"ק דברכות סוף ה"ה הובא בתוס' פסחים שם. וכן בקידוש, כדלקמן סי' קפח סי"א. וראה גם לקמן שם ס"ט. רס"י קפט.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות השחר מז דיני ברכת התורה
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
מה ירושלמי ברכות פ"א ה"ה. תשו' הר"י בתוס' רבינו יהודה ברכות שם ד"ה משקרא. תוס' ברכות שם ד"ה שכבר. רא"ש שם פ"א סי' יג. טור ושו"ע שם.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות קריאת שמע נח הלכות קריאת שמע וברכותיה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
כב ירושלמי פ"א דברכות הלכה ב (הובא בתוס' ברכות ט, ב ד"ה אחרים. רא"ש פ"ק דברכות סי' י). טור ושו"ע שם.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות קריאת שמע נט דין ברכה ראשונה ביוצר א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
ב ירושלמי ברכות פ"א ה"ה. רש"י ברכות יא, א ד"ה בשחר. טור שם ורס"י רלו. ט"ז שם ס"ק א.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות קריאת שמע ס דין ברכות לקריאת שמע ואם צריכים כוונה ד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
כד ירושלמי ברכות פ"א ה"ה. ירושלמי נדרים סוף פרק ג.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות קריאת שמע סא דין כמה צריך לדקדק ולכוין בקריאת שמע
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
נג ירושלמי ברכות פ"א ה"א. הלכות גדולות הובא בארחות חיים הלכות ק"ש סי' כז. סמ"ג עשין יח. הגהות מימוניות שם. שו"ע סעיף י. מ"א שם.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות קריאת שמע סו באיזה מקום יכול להפסיק ובאיזה מקום לא יפסיק יב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
קכג ירושלמי פ"א דברכות ה"ו. תוספתא ברכות פ"ב ה"א. טור.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות קריאת שמע סו באיזה מקום יכול להפסיק ובאיזה מקום לא יפסיק יג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
קלג ירושלמי ברכות פ"א ה"ה. ב"י סי' מו. ולעיל שם ס"ט.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קיא דין סמיכות גאולה לתפלה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
טז ירושלמי ברכות פ"א ה"א הובא ברש"י ברכות ד, ב ד"ה זה. ובטור.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קיא דין סמיכות גאולה לתפלה ב
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
כג ירושלמי ברכות פ"א ה"א. רש"י ברכות ד, ב ד"ה זה. טור. לבוש ס"א.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קכז דין מודים דרבנן א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
א ירושלמי ברכות פ"א ה"ה, הובא ברי"ף סופ"ה דברכות. רמב"ם פ"ט מהל' תפלה ה"ד. רא"ש פ"א דברכות סי' טו, ושם פ"ה סי' כב. טור ושו"ע ס"א. וראה לעיל סי' קט ס"ב-ג.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קכז דין מודים דרבנן א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
י ירושלמי ברכות פ"א ה"ה. רא"ש הובא ב טור (וראה גם רא"ש ברכות פ"ג סי' כ). וראה רשב"א ומאירי ברכות לד, ב.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות נטילת ידים קסה דין העושה צרכיו ורוצה לאכול א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
כ ירושלמי ברכות פ"א ה"א, בנוסח שהובא בטור רס"י קסו, ולקמן ש"נ.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות בציעת הפת קסו דיני בציעת הפת א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
יז ירושלמי ברכות פ"א ה"א, בנוסח שהובא בטור. ובירושלמי שלפנינו "אין השטן מקטרג באותה סעודה". וראה גם לעיל סי' קסה שם. וראה העו"ב (ירות"ו) ח"א ע' ג.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכת המזון קפז דיוקים בנוסח ברכת המזון ד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
י תוספתא ברכות פ"ג הי"ג. ירושלמי ברכות פ"א ה"ו. טור ושו"ע ס"ג-ד. וראה גם לעיל סי' סו סי"ב וש"נ.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רמב להזהר בכבוד שבת א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
יא ירושלמי ברכות פ"א ה"ד.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רעא דיני קידוש שעל היין יא
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
עג ירושלמי ברכות פ"א סוף ה"ה. רא"ש פסחים פ"י סוס"ב. טור ושו”ע ס"ד.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק רביעי ג
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
ל ירושלמי פ"ק דברכות סוף ה"ב. ובבלי סוף פ"ב דברכות יז, א (נוח לו שלא נברא). וראה תניא אגה"ק סי' כ קלא, א (הטעם לזה).
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א יורה דעה הלכות ת"ת פרק שלישי (א)
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
נה ירושלמי ברכות פ"ק סוף ה"ב (הובא לעיל ד"ה ומכל מקום, ולקמן ד"ה אבל מ"ש).
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ב (סי' רנג-רסו) פסקי הסדור - סדר הכנסת שבת
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
2909 רבא לה, ב (אמר ליה רבא לשמעיה, אתון דלא קים לכו בשיעורא דרבנן (בין השמשות, רש"י), אדשימשא אריש דיקלי אתלו שרגא ). ופירשו בתשובת הגאונים, שבתשו' מהר"ם אלאשקר סי' צו. גנזי קדם ס"ה ט"ו. אור מאיר פ"ג סי' ב' ס"ה (משתשקע החמה ולא תראה אפילו על ראשי דקלים). ונראה שמפרשים דהיינו אחרי שהשמש שקעה ואינה נראית, עדיין אפשר להדליק, כל זמן שזריחת השמש נראית על ראשי דקלים (ראה לעיל סי' רסא ס"ו הערה 1304 , ולקמן בשו"ת רבינו הערה 3007 ).
וכן הוא בברכי יוסף סי' שלא ס"ו, בשם בית דוד או"ח סי' קכו (כל שנראה שמש אפילו משהו, אפילו בראש הדבר הגבוה יותר שיש בעיר ... וכן נתפשט המנהג בעיר קדשינו ירושלים ת"ו, ועיר עוז לנו חברון ת"ו, מזמן גאוני הדורות שלפני דורינו).
והיינו שהאילנות הגבוהים עומדים למזרחו של האדם, והשמש שבמערבו זורחת עליהם (ראה סדור עם ציונים – רסקין, ע' רכב).
והוא זמן קצר אחרי השקיעה הנראית שבלוחות בזמנינו, שהרי השקיעה הנראית שבלוחות היא בעת סילוק השמש מגובה הים, וכאן מדובר בסילוק אור השמש מראשי האילנות.
*
זמן השקיעה שבלוחות הוא בדרך כלל כאשר מרכז השמש יורד 0°50' מעלות תחת האופק ההנדסי; והסיבה שהשמש צריכה לרדת 50 דקות מתחת לאופק ההנדסי היא, כי מחמת שבירת הניצוצות נראית החמה גם אחרי ירידתה תחת האופק (עד רידתה 0°34' מעלות מתחת האופק ההנדסי), והיינו שעד אז עדיין רואה אדם בגובה הים את מרכז השמש. אמנם זמן השקיעה הוא בשעת סילוק סוף עגולת השמש ( 0°16' מעלות נוספות. ובסך הכל היינו כשיורדת 0°50' מעלות תחת האופק). כאמור בירושלמי ברכות פ"א ה"א (סוף גלגל חמה לשקע). ובתשובת רבינו אברהם בן הרמב"ם, הובא בתשובות מהר"ם אלאשקר סי' צו. מנחת כהן מבוא השמש מ"א פ"ז (ואפילו שקעה רוב עגולת השמש באופק, ולא נשאר ממנה כי אם דבר מיעוט, כל עוד שלא שקעה כל העגולה בכללה, ותערוב השמש תוך האופק הוי יום).
ואילו זמן השקיעה הנראית המבואר כאן, הוא בעת סילוק אור החמה מראשי האילנות והגגות שבארץ המישור (שהוא למעלה מגובה הים). ובארתי בקונטרס נרות שבת קודש (ח"ב הערה 7), שאם נשער את ראשי האילנות – לערך 30 מטר מעל פני הים (שהוא לערך 20 מטר בארץ מישור), אזי תהי' השקיעה הנראית כשהשמש יורדת מעלה אחת תחת האופק (דהיינו 0°50' הנ"ל של השקיעה שבלוחות שלנו, ועוד 0°10' ). דהיינו שזמן שקיעה הנראית המבואר כאן, הוא קרוב לדקה אחת אחרי השקיעה שבלוחות שלנו.
אמנם יש הפרש בין השקיעה שבלוחות, שהיא כאשר השמש מסתלקת מהעין שבגובה הים, לבין השקיעה הנראית שלנו, שהיא כשאור השמש מסתלק מראשי האילנות. ושוב בדקתי וראיתי, שכאשר רוב עגולת החמה מסתלקת מהעין העומדת בראשי האילנות והגגות, שוב אין נראה כמעט שום הפרש בין אור זריחת קרני השמש לצל שלה בראשי האילנות והגגות. ובשעה שהעין העומדת בראשי האילנות והגגות רואה קרוב לחצי עגולת החמה, אז נראה ההפרש בין אור זריחת קרני השמש לצל שלה בראשי האילנות והגגות. יוצא אם כן שהשקיעה הנראית היא כשמרכז השמש יורד רק מעט יותר מ- 0°50' תחת האופק, דהיינו שזמן מועט אחרי זמן השקיעה שבלוחות – הוא זמן השקיעה הנראית המבוארת כאן (ראה בזה קובץ יגדיל תורה נ.י. כח ע' קמט. לקמן סוף הערה 2916 ).
*
והנה לפי כל האמור לעיל יוצא, שזמן היום (מנץ ועד שקיעה) בימים השוים הוא מעט יותר מי"ב שעות; כי מה שאמרו חז"ל (ויק"ר כו, ד): "באחד בתקופת ניסן ובאחד בתקופת תשרי היום והלילה שוים", היינו מנץ החמה ההנדסית עד שקיעת החמה ההנדסית, ואילו נץ החמה הנראה הוא מעט לפני הנץ ההנדסי ושקיעת החמה היא מעט אחרי השקיעה ההנדסית (ראה קונטרס נרות שבת קודש ח"ב ע' 17 הערה 3).
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רעא דיני קידוש שעל היין
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
237 ירושלמי ברכות פ"א סוף ה"ה (שאם
היה יושב ושותה מבעוד יום וקדש עליו היום, שאינו אומר בורא פרי הגפן). רא"ש
פסחים פ"י סוס"ב (דאמרינן בירושלמי ... שאם היה אוכל מבעוד יום ומשך
סעודתו עד שיקדש היום, אינו אומר בורא פרי הגפן). טור ושו"ע ס"ד (ואם
היו שותים יין תחלה, אינו אומר אלא קידוש בלבד, בלא ברכת היין).
וכן הוא לקמן סי' תעא סי"ד (יפרוס מפה על השולחן לכסות
הפת עד לאחר קידוש, מטעם שנתבאר בסימן רע"א, ויאמר קידוש היום על כוס ראשון,
ולא יברך עליו, כיון שהוא עומד באמצע הסעודה).
אלא ששם מיירי בליל פסח, שהמנהג לברך על כל כוס, כמבואר שם (ולפי
מנהג מדינות אלו שיתבאר בסי' תע"ד, צריך לברך בין על כוס ראשון בין על כוס
שני, מטעם שיתבאר שם).
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) ערב על איזה יין מקדשין
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
633 ריש סי"א (ואין צריך
לברך בורא פרי הגפן על כוס של קידוש זה, אם כבר בירך על היין בסעודה זו, שגם יין
זה של קידוש נפטר באותה ברכה). וכמצויין לעיל שם (הערה 236 ),
שמקורו בירושלמי
ברכות פ"א סוף ה"ה (שאם היה יושב ושותה מבעוד יום וקדש עליו היום, שאינו
אומר בורא פרי הגפן).
ואף שנתבארה לעיל שם הלכה זו לפי דעת
החכם צבי הנ"ל (אף להאומרים שתקנת חכמים הוא בקידוש וכל דבר הטעון כוס שיברכו
עליו ברכת היין תחלה כמו שנתבאר בסי' ק"צ, מועלת ברכה הראשונה לקידוש, כמו
שמועלת לברכת הנהנין, שאין צריך לחזור ולברך, הואיל ובשעה שהיא חשובה גמר וסילוק
סעודה מפני איסור הטעימה קודם קידוש לא היתה עדיין אמירה המפסקת ולא נסתלקה עדיין
ברכה הראשונה).
מכל מקום נראה לרבינו יותר, שמכאן מוכח
"דאין כוס של ברכה תלוי כלל בברכת בורא פרי הגפן". כפי שהוכיחו ה תוס' פסחים קג, ב ד"ה רב אשי (ובירושלמי
נמי קאמר דאם התחיל לסעוד בע"ש מבעוד יום אין צריך בקידוש לברך בפה"ג
משמע דכל דבר מצוה הטעון כוס א"צ לברך בפה"ג). הובא לעיל סי' קעד בקונטרס
אחרון ס"ק א (אך התוס' פסחים ק"ג ד"ה רב אשי כתבו דמצות הבאת כוס
לא תליא בברכה). וכדלעיל (הערה הקודמת).
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית א דין השכמת הבוקר
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
290 ירושלמי ברכות פ"א ה"א (אעירה שחר, אנא הוינא מעורר שחרה, שחרה לא הוה מעורר לי). מדרש איכה פ"ב, כב (אעירה שחר, אנא מעורר שחרא, ולית שחרא מעורר לי). זח"ב כז, א (דאתי צפרא ואיהו אתער צפרא, כמה דכתיב עורה כבודי עורה הנבל וכנור אעירה שחר). רש"י תהלים שם (אעירה שחר, אני מעורר את השחר, ואין השחר מעוררני). טור ושו"ע שם (שיהא הוא מעורר השחר).
וכן הוא לקמן מהדורא קמא ס"א (שיהא הוא מעורר השחר). סידור סדר השכמת הבוקר (לקום איזו שעה לפני עמוד השחר, כמו שכתוב אעירה שחר).
ונתבאר בלקוטי שיחות חט"ז עמ' 361 ואילך.
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית פסקי הסדור הלכות ציצית[רנז]
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
1962 ירושלמי ברכות פ"א ה"ב (אחרים אומרים, וראיתם אותו, כדי שיהא אדם רחוק מחבירו ארבע אמות ומכירו ... ברגיל ושאינו רגיל). הובא ברמב"ן במלחמות ה' ברכות ה, ב וברא"ש שם ס"י. ב"י וב"ח סי' נח.
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תפילין הלכות תפילין ל זמן הנחתן
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
284 ירושלמי ברכות פ"א ה"ב (מה אנן קיימין, אם ברגיל, אפילו רחוק כמה חכים ליה, ואם בשאינו רגיל, אפילו קרוב ליה לא חכים ליה, אלא כי אנן קיימין ברגיל ושאינו רגיל). הובא בתוס' ברכות ט, ב ד"ה אחרים. טור ושו"ע סעיף א (זמן הנחתן בבוקר, משיראה את חבירו הרגיל עמו קצת, ברחוק ד' אמות, ויכירנו). ט"ז ס"ק ב (דאילו רגיל הרבה יכירנו אפילו מרחוק, ואינו רגיל לא יכיר אפילו בקרוב מאוד).
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות ברכות השחר מז דיני ברכת התורה
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
187 ירושלמי פ"ק דברכות סוף ה"ה (התיבון, הרי הבדלה. שנייא היא, דמר רבי בא בר זבדא רבי היה מפזרן) הובא בתוס' פסחים שם (ומיהו בירושלמי פריך והרי הבדלה. ומשני רבי הוה מפזרן). ב"י (פירוש, מקשה היכי אמרת דברכה הסמוכה לחברתה אינה פותחת בברוך, והרי הבדלה שיש בה כמה ברכות ואפילו הכי פותח בה בברוך. ומתרץ שאני ברכות הבדלה שרבי היה מפזרן, כלומר שלא היה אומרן על הכוס אלא כל אחת לבדה. שמע מינה דאי לאו דרבי מפזרן לא היה פותח בה בברוך, משום דברכה סמוכה לחברתה מקריא, ואף על גב דהויא עם מטבע קצרה). מ"א שם (והיש אומרים סבירא להו דשאני ברכות הבדלה שאינן סמוכות, שאם רצה אומר על כל אחת בפני עצמה, על הנר ועל הבשמים).
וכן הוא בקידוש, כדלקמן סי' קפח סי"א (שמטעם זה פותחת ברכת הקידוש בברוך אף על פי שהיא סמוכה לברכת היין, לפי שלפעמים אין צריך לברך על היין, כגון שיושב בסעודה מבעוד יום, לכך הצריכו לעולם לפתוח הקידוש בברכה).
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות ברכות השחר מז דיני ברכת התורה
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
195 ירושלמי ברכות פ"א ה"ה (שמואל אמר, השכים לשנות קודם קריאת שמע, צריך לברך, לאחר קריאת שמע, אין צריך לברך. א"ר בא, והוא ששנה על אתר). טור ושו"ע שם (אם למד מיד בלי הפסק). לבוש ס"ח (ונראה לי, שאף אם התפלל וסיים התפלה, אינו נקרא הפסק אם לומד מיד אחר התפלה). ב"ח (שאם למד מיד אחר תפלת השחר, שאז היא פוטרת).
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות קריאת שמע נח הלכות קריאת שמע וברכותיה
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
878 ירושלמי פ"א דברכות ה"ב (מה אנן קיימין, אם ברגיל, אפילו רחוק כמה חכים ליה, ואם בשאינו רגיל, אפילו קרוב ליה לא חכים ליה. אלא כי אנן קיימין ברגיל ושאינו רגיל, כההוא דאזיל ליה לאכסניא ואתא לקיצין).
הובא בתוס' ט, ב ד"ה אחרים, וברא"ש פ"ק דברכות סי' י. טור ושו"ע שם (חבירו הרגיל עמו קצת).
כלומר, שהוא מגיע לאכסניא זו לפרקים רחוקים, ובעל הבית מכירו רק קצת.
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות קריאת שמע סו באיזה מקום יכול להפסיק ובאיזה מקום לא יפסיק
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ו
1389 ירושלמי פ"א דברכות ה"ו (תני, הקורא את שמע בבוקר צריך להזכיר יציאת מצרים באמת ויציב. רבי אומר צריך להזכיר בה מלכות. אחרים אומרים צריך להזכיר בה קריעת ים סוף ומכת בכורים. ר' יהושע בן לוי אומר צריך להזכיר את כולן). תוספתא פ"ב ה"א (הקורא את שמע צריך להזכיר יציאת מצרים באמת ויציב. רבי אומר צריך להזכיר בה מלכות. אחרים אומרים צריך להזכיר בה מכת בכורות וקריעת ים סוף). טור (ואיתא בירושלמי, צריך להזכיר באמת ויציב יציאת מצרים ומלכות וקריעת ים סוף ומכת בכורות).
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה להבין שרשי הדברים הנ"ל
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
3 בנוק' ונק' ציצית : ראה זהר שם. ירושלמי ברכות פ"א, ה"ב ובפי' יפה מראה שם. פע"ח שם.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת פקודי ובכ"ז יובן שרש ענין השס"ה ל"ת
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
483 הלומד ואינו עושה : ראה ירושלמי ברכות פ"א, ה"ב. ראה גם לקוטי תורה אחרי כו, ב ובהנסמן במ"מ לשם.
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה מו, א
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
9 תנה עיניך ולבך לי : ראה משלי כג, כו. ירושלמי ברכות פ"א ה"ה. של"ה שער האותיות אות ל (סט, א). מאמרי אדה"א קונטרסים ע' תפג (ע' תקיב).
פתיחה בהקשר
דרך מצותיך ספר המצות מצות משא הארון בכתף
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
הדיבור שהוא כאין לגבי החיות המתפשט ומלובש במחשבה ומדות ושכל כן עד"ז ממש הוא בחי' חכמתו ית' מה שיוכל להתפשט ממנה להשפיע בתחתונים כולם הם כאין לגבי בחי' פנים המיוחד במאציל ב"ה דכולא קמי' כלא חשיב וההשפעה לכל הנבראים כולם שהם בעלי גבול ותכלית נחשבת ירידה וצמצום כביכול לגבי המאציל א"ס ב"ה עד"מ כמו שנחשבת ירידה וצמצום לשכל האדם המצומצם באיזה עשיה גשמיות וחומריות ממש ולכן מרע"ה שהשיג עד אחוריים דחכמה זכה שתנתן על ידו התורה שהם נובלות חכ' שלמעלה פי' מה שנובל ויורד למטה ומתלבש בתורה גשמיות שלנו שעיקרה ותכליתה הוא קיום מצות ל"ת ועשה בפועל ומעשה כמאמר היום לעשותם (ע"ז ג' א') וגדול תלמוד שמביא לידי מעשה (קדושין מ' ב') והלומד שלא לעשות נוח לו שנהפכה שלייתו וכו' (ירושלמי ברכות פ"א ה"ב) וכל אדם מוכרח להתגלגל עד שיקיים כל התרי"ג מצות בפועל ממש עכ"ל.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [מזבח אדמה] ויובן עוד כו' זית רענן
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
391 שעינא וליבא תרין סרסורין דחטאה : ראה ירושלמי ברכות פ"א, ה"ה. ראה גם תו"א שמות נד, סע"ג ואילך. מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' כ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם סמוכים לעד כו'
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
22 חמורים ד"ס : ראה ערובין כא, ב. סנהדרין פי"א, מ"ג (סנהדרין פח, ב). ירושלמי ברכות פ"א, ה"ד. ראה אגה"ק סכ"ג. אוה"ת שלח ס"ע תצא ואילך. סה"מ תרל"ד ע' קלט.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם סמוכים לעד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ד
30 דחומר ד"ס : ראה ערובין כא, ב. סנהדרין פי"א, מ"ג (סנהדרין פח, ב). ירושלמי ברכות פ"א, ה"ד. ראה אגה"ק סכ"ג. אוה"ת שלח ס"ע תצא ואילך. סה"מ תרל"ד ע' קלט.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם וכל שיח השדה
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
א בסידור שם שתורתו אומנתו מפסיק לק"ש — כמו רבי יהודה הנשיא. אבל לא הובא שם בנוגע לרשב"י. ודעת רשב"י* — ראה ירושלמי ברכות פ"א, סה"ב. שבת פ"א, סה"ב. לקו"ש אבות כרך יז ע' 357 ואילך.
הובא גם בסה"מ תרל"ח ע' רטו. ובהנחת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב שם ע' תכב.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ביום השמיני עצרת
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
36 שבת ששקולה כנגד כל המצות : ראה ירושלמי ברכות פ"א, ה"ה. נדרים פ"ג, ה"ט. שמו"ר פכ"ה, יב.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א קא מיפלגי במתיבתא דרקיע
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
61 חותם בברוך : ירושלמי ברכות פ"א, ה"ה קרוב לסופה.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א את חג המצות תשמור
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
60 עינא וליבא תרין סרסורא דעבירה : לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 70 בשם הזהר. ראה במד"ר פ"י, ב. ירושלמי ברכות פ"א, ה"ה. תו"א שמות נד, סע"ג ואילך. מאמרי אדה"א שמות ח"א ע' כ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט ח"ב צאינה וראינה כו' (א)
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
2 כי ה' אלקינו הוא קיבול על הדבור אנכי ה' אלקיך וה' אחד הוא קיבול על דבור לא יהי' לך : ראה גם לקמן ד"ה את ה' האמרת ובהערת כ"ק אדמו"ר זי"ע שם. ובסה"מ תש"ח שם (ע' 203) מעיר ע"ז כ"ק אדמו"ר זי"ע: עפמ"ש בירושלמי ברכות פ"א ה"ה. — והנה לכאורה זה הוא רק להסוברים דלא יהי' לך הוא אזהרה דיחוד, וכדעת הרמב"ם (סהמ"צ מל"ת א. הל' יסוה"ת פ"א ה"ו) הרמב"ן (על סהמ"צ מ"ע א ומל"ת ה) סמ"ג (מל"ת א) ועוד. ועייג"כ שאילתות יתרו נב. אבל לא לדעת בה"ג (כפי גירסתנו וכפי' הרמב"ן שם) רש"י (שמות כ, ג) וסייעתם, דס"ל דלא יהי' לך הוא אזהרה לקיום צלמים. — אבל באמת גם לשיטת בה"ג ורש"י כן הוא, דמלבד דאמונת היחוד הבאה ב”ה' אחד" במילא שוללת גם קיום צלמים הנאסר ב”לא יהי' לך", הנה: א) אף דלא יהי' לך הוא אזהרה פרטית דקיום צלמים, ענינה וכונתה הוא השלילה דע"ז בכלל (בצד הל"ת) וחיוב אמונת היחוד (בצד הקום עשה). דוגמא לדבר לא תבערו אש, שהוא ציווי פרטי דהבערה, וענינו וכונתו השלילה דחילול שבת וחיוב דקדושת שבת. — ב) גם לבה"ג ורש"י אין מקרא דלא יהי' לך יוצא מידי פשוטו שהוא איסור ע"ז אלא דמאחר דכמה לווין כתובים בע"ז, במקום דאיכא למידרש דרשינן, ודרשינן מיתורא גם איסור דקיום צלמים. וכמש"פ בביאור מהרי"פ פערלא לסהמ"צ להרס"ג מ"ע ג-ד. וע"פ שתי דרכים אלו סרה התמי' על שיטת בה"ג ורש"י ממרז"ל דלא יהי' לך הוא ענינא דע"ז (ראה גיטין נז, ב. ירוש' קידושין פ"א ה"ב. שמ"ר פמ"ד, ט. במד"ר פ"ח, ד. זח"ב פו, א. ועוד). גם יובן מפני מה לא יהי' לך שמענו מפי הגבורה (עיין מו"נ ח"ב פל"ג. תניא רפ"כ). וסרה ג"כ קושית הרמב"ן (בפי' עה"ת) על שיטה הנ"ל.
וראה לקמן בהוספות הערת ומכתב הרה"ג הרה"ח הרא"ח ראזנבוים ששאלו את כ"ק אדמו"ר מהר"ש עמ"ש כאן במאמר זה, ומה שהשיב ע"ז.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב מוצאי יו"כ צב"ר בסעודה, אָטואָצק
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
* חזקים כיום הבראם: ראה ירושלמי ברכות פ"א ה"א. ונתבאר בארוכה בס' החקירה להצ"צ בההקדמה (הוא ד"ה שאו מרום עיניכם. נדפס בהוספות לס' הנ"ל [קג, א ואילך]) ובח"א פ"ג [ד, א].
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"ת צב"ר, אָטואָצק
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה א
192 ראה ירושלמי ברכות פ"א ה"א. ספר החקירה להצ"צ ד, א. סב, א. קג, א ואילך. המשך מים רבים תרל"ו פל"ג.
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא קיידנר, יעקב פרק כד
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ה
328 ירושלמי ברכות פ"א ה"ה.
פתיחה בהקשר
עבודת הקודש מכתבי תורה קכח. זמני עלות השחר
מקור מפורש
בהלכה זו
הלכה ב
הנה בירושלמי ברכות פ"א ה"ב, בתוספתא שם ובתר"י שם, מפורש דגם גבי נץ החמה אזלינן בתר ראשי ההרים (הבאתים בקונטרס נרות שבת קודש ח"ב הע' 8).
פתיחה בהקשר