ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכת המזון קפז דיוקים בנוסח ברכת המזון ובו ט' סעיפים:

ד

חיפוש חדש

ד כל המשנה ממטבע שטבעו (חכמים) לא יצא ידי חובתו^ט ומחזירין אותו^י.

ועיקר המטבע המעכב בברכת הזן היא פתיחת הברכה וחתימתה לבד^יא ובברכת הארץ צריך לומר בה הודאה תחלה וסוף וברית ותורה באמצע^יב שע"י ברית ניתנה הארץ לאברהם בפרשת מילה ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך וגו'^יג ובזכות התורה והמצות ירשו את הארץ שנאמר^יד למען תחיון ורביתם ובאתם וירשתם את הארץ וגו' ואומר^טו ויתן להם ארצות גוים וגו' בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו וגו' והפוחת לא יפחות מהודאה אחת וכל הפוחת מהודאה אחת ה"ז מגונה^טז וצריך להזכיר שבחה של ארץ ישראל שהיא ארץ חמדה טובה ורחבה^יז מפני שמצינו שנשתבחה בזה הלשון^יח שנאמר^יט אל ארץ טובה ורחבה וגו' ואומר^כ ואתן לך ארץ חמדה וגו' ובבונה ירושלים צריך להזכיר מלכות בית דוד^כא מפני שע"י דוד נתקדשה ירושלים^כב.

ואם חיסר אחד מכל אלה שלא אמר ארץ חמדה טובה ורחבה או שלא הזכיר ברית או תורה בברכת הארץ או מלכות בית דוד בבונה ירושלים לא יצא ידי חובתו^כג ומחזירים אותו^כד לראש ברכת המזון^כה כמ"ש בסי' קפ"ח^כו (הואיל ושינה המטבע שטבעו הנביאים^כז אבל הודאה תחלה וסוף אינה מעכבת^כח כיון שחתם בא"י על הארץ וכו').

ובברכת הזן אפי' אמר בריך רחמנא^כט מלכא מאריה דהאי פיתא^ל בריך רחמנא דזן כולה^לא יצא שכיון שפתח וחתם בברוך^לב אע"פ שדילג כל השאר אין זה משנה ממטבע שטבעו חכמים לבד מהתיבות שהזכירו חכמים שיש בהם הקפדה כגון אלו שנתבארו וכמו שנתבאר בסי' ס"ו^לג וס"ח^לד.

ומכל מקום לכתחלה צריך לומר כל המטבע כתיקונה אם לא לקטנים פחותים משמנה שנים^לה שמחנכין אותם^לו בברכת המזון מעט מעט (מכל ברכה^לז עד שידעו לברך כל ברכה כתיקונה) וכן בשעת הדחק שהוא נחפז^לח ולא יוכל לברך בכוונה אם יצטרך לברך כל ברכה ארוכה כתיקונה יכול לקצר ולדלג^לט בברכת הארץ ובבונה ירושלים מה שאינן מעניני הברכה ואצ"ל בברכה רביעית שההוספה שבה אינו אלא מנהג לבד ולא מטופס הברכה^מ אבל בברכת הזן אין לדלג בה^מא (הואיל וכולה מעין הברכה):

הערות

ט. ברכות מ, ב. וראה גם לעיל סי' נט ס"א וש"נ.
י. תוספתא ברכות פ"ג הי"ג. ירושלמי ברכות פ"א ה"ו. טור ושו"ע ס"ג-ד. וראה גם לעיל סי' סו סי"ב וש"נ.
יא. רשב"א מ, ב ד"ה והא, וכדלקמן בנוסח בריך רחמנא שגם החתימה מעכבת. וראה פס"ד צמח צדק שמ, א. וראה גם לעיל סי' סח ס"א וש"נ.
יב. גמרא שם מח, ב - מט, א. טור ושו"ע ס"ג.
יג. בראשית יז, ח. רש"י שם מח, ב ד"ה צריך שיזכור בה ברית.
יד. דברים ח, א. רש"י שם ד"ה צריך שיזכור בה תורה.
טו. תהלים קה, מד-מה. ירושלמי שם. רבינו יונה שם ד"ה כל שלא. לבוש ס"ב.
טז. שם בגמרא מט, א.
יז. ברייתא שם מח, ב.
יח. הרב רבינו יונה שם.
יט. שמות ג, ח.
כ. ירמי' ג, יט.
כא. גמרא שם . טור ושו"ע ס"ד.
כב. רש"י שם ד"ה ומלכות.
כג. גמרא שם .
כד. כדלעיל בריש הסעיף וש"נ.
כה. רש"י מט, ב ד"ה והדר. רמב"ם הל' ברכות פ"ב הי"ב. רא"ש ברכות פ"ז סי' כג.
כו. סעיף ט.
כז. וכדלעיל סי' סו סי"ב, שלא אמרו כל המשנה כו' אלא כשמשנה בפתיחה וחתימה ובתיבות שפרטו חכמים, וש"נ.
כח. גמרא שם מט, א (הרי זה מגונה). מאירי שם ד"ה וצריך. מאמר מרדכי ס"ק ד. וראה תהלה לדוד ס"ק א. משנה ברורה ביאור הלכה ד"ה צריך.
כט. ובסדר ברה"נ פי"ג ס"ד הנוסח: רחמנא אלקנא מלכא דעלמא. ראה אג"ק ח"ג ע' קלז. לעיל סי' קסז סי"ג. לקמן סי' ריד ס"ב.
ל. גמרא ברכות מ, ב. טור ושו"ע ס"א.
לא. רשב"א ברכות שם ד"ה והא. י"א בשו"ע שם. ב"ח ד"ה ואם לא.
לב. רשב"א שם. מ"א ס"ק א.
לג. סעיף יב.
לד. סעיף א.
לה. ב"ח סי' קצב ד"ה כל המשנה. מ"א בריש הסימן. וראה לקמן סי' קצט ס"ט שעונת הפעוטות לזימון הוא כבן ט' או כבן י'.
לו. כדלעיל סי' קפו ס"ג.
לז. ראה משנה ברורה שער הציון ס"ק ז.
לח. סדר השלחן למה"ר נפתלי. אליה רבה ס"ק ב. ולענין פועלים ראה לקמן סי' קצא.
לט. נוסח הקצר שנתקן בהסכמת הרבה גדולי החכמים נדפס בסדר השלחן למה"ר נפתלי. ב"ח שם. מ"א ריש סי' קצב.
מ. כדלקמן סי' קפט ס"ב וש"נ. וראה מ"מ וציונים.
מא. סדר השלחן וב"ח ומ"א שם. וכדלקמן סי' קצא לענין פועלים.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.