על הפרק
אגרות קודש כרך א קסב
מקור מפורש
בפרק זה
- ובפרט שרבינו הזקן בתניא פמ"ו כתב שהאבות היו בחי' מרכבה כו' וככה הוא בכל נפש מישראל בשעת עסק התומ"צ כו' - ואינו מחלק בין בעל תשובה לצדיק גמור.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ב שיד
מקור מפורש
בפרק זה
ולדידי ל"ק דהרי האו"מ צ"ל נמשך בבריאה ולמטה מטה עד עוה"ז (ראה תניא פמ"ו ועוד), ולכן צ"ל שם אתר שלים.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ג תקצח
מקור מפורש
בפרק זה
ומה שהעיר ממש"כ בקונטרס פורים פי"ב שהעולמות הם בלי מספר, ומקשה איך יתהווה מריבוי בעלי גבול בלתי בעל גבול, שזה א"א, וכמוש"כ במצות האמנת אלקות פי"א, - שהעולמות הם בלי מספר גילו לנו חז"ל כמבואר בקונטרס מהזהר, ועייג"כ תניא פרק מ"ו, ולא יקשה כנ"ל, כי זהו מצד כח הא"ס שבהם שאין אצלו נמנעות, ויוכל להיות שני הפכים ביחד, וראה לקו"ת בלק ד"ה מי מנה פ"ג.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ד א'רכג
מקור מפורש
בפרק זה
מה שהעיר אשר בתניא פמ"ו מביא ראי' כי הקב"ה בעצמו ירד למצרים ממה שנאמר וארד להצילו ולא כמוש"כ בעל ההגדה ממש"כ ועברתי בארץ מצרים וגו'.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ו א'תשעה
מקור מפורש
בפרק זה
לכל אדם יש לו מושג בעוה"ז הגשמי והחומרי אף שמספר העולמות הוא בל"ג וכולם נקראים בשם עולם, היינו שיש בהם צד השוה, ועוד הוכחה ממרז"ל בחגיגה והובא בענין בל"ג וגבול בתניא פרק מ"ו, שכל גדוד אלף אלפין וכו' ולגדודיו אין מספר, היינו שהבל"ג מתקבץ (שטעלט זיך צוזאמען) מבעלי מספר וגבול, ואין לזה סתירה מהמובא בכ"מ שא"א להיות בלתי בע"ג מתקבץ מבעלי גבול, כי זהו רק מצד הנבראים, אבל במקום שמתערב ושייך כח הבורא, הרי נעשה הדבר אפשרי מצד הבורא, ולכן זה גופא משמש הוכחה על כח הבורא בנבראים*, ועצם התואר גבול ובל"ג זהו שייך לכמות או בלשון החוקרים למאמר הכמה ולא למאמר האיך.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ז ב'סו
מקור מפורש
בפרק זה
תניא פמ"ו.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך י ג'שנא
מקור מפורש
בפרק זה
אז מען דארף זיין בשמחה אז מען איז פון די בני אברהם יצחק ויעקב, און בנים אתם לד' אלקיכם, און מען איז זוכה אז השי"ת איז משגיח בהשגחה פרטית אויף יעדער איינעם און איינע פון אונז אין יעדער צייט און אין יעדער ארט, און מה דאך ווען מען איז זוכה צו אזא כבוד צו זיין מיט א מלך בשר ודם חדר לפנים מחדר, וואלט דאך דאס געבראכט א דערהויבענקייט און שמחה, מכל שכן נאך פיל פאכיגער, דארף דאך ארויסרופען רוממות ושמחה די נאהענקייט מיט מלך מלכי המלכים הקב"ה, ווי עס ווערט ערקלערט בארוכה אין תניא פרק מ"ו.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יא ג'תכז
מקור מפורש
בפרק זה
להעיר מתניא פמ"ו ואגה"ת פ"י בפי' אשר קדשנו במצותיו.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יא ג'תסט
מקור מפורש
בפרק זה
משל למה הדבר דומה, למלך גדול ורב, שמראה אהבת הגדולה והעצומה לאיש הדיוט נבזה שפל אנשים כו', ויורד אליו ממקום כבודו עם כל שריו כו', ומכניסו להיכלו היכל המלך כו' (ע"ד המבואר בתניא פרק מ"ו), האפשר לומר ששפל אנשים זה יאמר למלך, אשר היכל זה אינו של המלך אלא של ההדיוט, ולכן יתנהג בו כפי רצונו, ותחלת הנהגתו היא לגרש אתה מלך מהיכלו בכל האופנים שאפשרי, והיינו ע"י הנהגה גסה היפך ציווי המלך על כל צעד וצעד?!
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כ ז'תרכג
מקור מפורש
בפרק זה
וצע"ק מתניא פמ"ו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד דברים שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
53 ראה תניא פמ"ו ואילך. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד עשרת ימי תשובה שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
26 משלי כז, יט. וראה תניא פמ"ו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו שמות שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
41 להעיר מתניא פמ"ו ופמ"ט.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו בא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
45 ל' אדה"ז בתניא פמ"ו (סה, ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט תצא (תנש"א) תצא (תנש"א)
מקור מפורש
בפרק זה
41 ראה תניא פמ"ו (סו, א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט מכתבים כלליים לראש השנה מכתבים כלליים מכ"ק אדמו"ר שליט"א
מקור מפורש
בפרק זה
19 קדושה — לשון הבדלה : ראה תו"כ ופרש"י ר"פ קדושים. פרש"י משפטים כב, ל. קדושים כ, ז. ועוד. תניא פמ"ו (סו, א). אגה"ת פ"י (צט, סע"א). ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א קדושים שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
2 כ, כו. ראה תניא פרק מו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א קדושים שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
22 תניא פרק מו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יז
מקור מפורש
בפרק זה
2 עיין תניא פמ"ו (ובכי"מ). ושם : שהיא קדושתו של הקב"ה בכבודו ובעצמו. ובכתבי אדנ"ע* דבכבודו ובעצמו' -- מל' דא"ס ועצמות דא"ס שלפני הצמצום.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט דברים-שבת חזון שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
5 תניא ספמ"ו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט תצא שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
29 תניא פמ"ו (סה, סע"ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך י הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יד
מקור מפורש
בפרק זה
7 מקדושתו : ראה תניא פמ"ו. אוה"ת ר"פ קדושים.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יב קדושים שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
1) ראה תניא פמ"ו (סו, א):
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז תרומה שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
25 תניא פמ"ו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח במדבר-ב' סיון שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
36 ראה תו"כ ופרש"י ר"פ קדושים. פרש"י משפטים כב, ל. קדושים כ, ז. כו. ועוד*. תניא פמ"ו (סו, א). אגה"ת פ"י. ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח במדבר-ב' סיון שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
52 ראה גם תניא פמ"ו (סו, א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח קרח שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
20 ל' הפרשה והבדלה (ראה תו"כ ופרש"י ר"פ קדושים. תניא פמ"ו. אגה"ת פ"י. ועוד).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט תצא שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
30 להעיר מתניא פמ"ו (סה, סע"ב ואילך). אגה"ת פ"י (צט, סע"א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ בראשית שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
22 ראה תניא פמ"ו (סו, א). ולהעיר מלקו"ש [המתורגם] חט"ו (ע' 263) דכל קיום המצוה – גם אם צ"ל (לפני זה) כפיית היצר – הוא בבחי' צדיק. ע"ש.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות ומכתבים שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
ועוד הוכחה ממרז"ל בחגיגה והובא לענין בל"ג וגבול בתניא פרק מ"ו, שכל גדוד אלף אלפין וכו' ולגדודיו אין מספר, היינו שהבל*ג מתקבץ (שטעלט זיך צוזאַמען) מבעלי מספר וגבול.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יב
מקור מפורש
בפרק זה
7 סוף קדושין: להעיר מתניא פמ"ו ואגה"ת פ"י בפי' אשר קדשנו במצותיו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות שיחה ט
מקור מפורש
בפרק זה
9 ראה אגה"ת פ"י. תניא פמ"ו (סו, א). ועוד. וראה תו"כ ופרש"י ר"פ קדושים. ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד שופטים שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
בתניא שם "ושאר המדות כולן הן ענפי היראה והאהבה" – רק חו"ג (וכן הוא בכל ס' התניא (ח"א)). באוה"ת ויקרא שבפנים ההערה: דנה"י הם ענפיהן של חג"ת .. כמ"ש בלק"א ח"א פ"ג וז"ל ושאר המדות הן ענפי היראה והאהבה כו', אבל שם נחית רק לבאר דיש עיקר וענפים במדות. [בתניא פמ"ו (סה, סע"ב): רמ"ח אברין .. נחלקין לשלש בחי' ימין ושמאל ואמצע שהן חסד דין רחמים תרין דרועין וגופא וכו'. ועד"ז בכ"מ – אבל במקומות אלה (עכ"פ ברובם) הכוונה (בעיקר) לג' קווין (אלא שבכל קו – כבכמה ענינים – יש: ענינו, שייכותו ללמעלה, שייכותו ללמטה)].
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
6 כמים הפנים לפנים גו' -- ראה תניא פמ"ו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
בפרק זה
וראה תניא פמ"ו (סה, סעיב ואילך).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו ויקהל שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
32 ל' הכתוב משלי כז, יט. וראה תניא פמ"ו ואילך.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט נצבים שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
35 ראה תניא פמ"ו, מט (אלא ששם מובא בנוגע ל"מכניסו להיכלו כו'").
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
2 גוי קדוש: יתרו יט, ו. והתקדשתם - . כי קדוש אני: שמיני יא, מד. וראה גם קדושים כ, כו. וראה פרש"י עה'פ שמיני שם. ולהעיר מרמב"ם סוף הל' טומאת אוכלין. אשר קדשנו במצוותיו וציוונו: נוסח ברכת המצוות. וראה תניא פמ"ו (סה, סע"ב ואילך). ובכ"מ. אחת בשנה . . יחידה שבנפש: ראה תוד"ה עד אחת -- מנחות יח, א. יחידה שבנפש. די הייליקסטע מדריגה: עיין לקויית ראה כה, א. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים ה'תשי"א*
מקור מפורש
בפרק זה
1624 להעיר מתניא פמ"ו (סו, א) בפירוש אשר קדשנו במצותיו, "שהיא קדושתו של הקב"ה בכבודו ובעצמו . . מה שהקב"ה הוא מובדל מהעולמות . . בחי' סובב . . (ואעפ"כ) היא (נפש
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
490 ראה תניא פמ"ו (סו, א). סה"מ תרע"ח ע' פו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפרק זה
41 לשון אדמו"ר הזקן בתניא ספמ"ו. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפרק זה
60 משלי כז, יט. וראה תניא פמ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' שופטים, ב' אלול ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפרק זה
4 תניא פמ"ו. שם אגה"ת פ"י. וראה לקו"ת במדבר טז, ג. דרושי שמע"צ צא, א. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
11 משלי כז, יט. וראה תניא פמ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ו שיחת אור ליום ועש"ק, ב' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
בפרק זה
59 ראה גם תניא ספמ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשט"ו
מקור מפורש
בפרק זה
21 ראה גם תניא ספמ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשט"ו
מקור מפורש
בפרק זה
14 משלי כז, יט. וראה תניא פמ"ו ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
135 משלי כז, יט. וראה תניא פמ"ו ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שופטים, ד' אלול, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
40 ראה תניא ספמ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תולדות, מבה"ח כסלו, תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
* המאמר הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א. וכן נשלח לכו"כ – ראה מכתב א' טבת; י"ט טבת שנה זו (אג"ק חי"ד ע' רל; ע' רפז) – המו"ל .
מים רבים . . ואם דלת היא : שיר השירים ח, ז-ט.
ובמדרש רבה : במקומו ובבמדבר רבה פ"ב, טז. ונהר יוצא : בראשית ב, יוד.
אמרז"ל : ברכות בסופה.
וכמרז"ל : עירובין נד, א. – ראה אור התורה בראשית [ח"א] כד, ב.
צריך להבין : מכאן ואילך (לבד הסיום) – הוא מאמר כ"ק אדמו"ר מהורש"ב* בשינוים קלים. ובחלקו הועתק – בתוספת ביאור – בד"ה כל המאריך באחד תרפ"ו (קונטרס צ"ט [סה"מ קונטרסים ח"ג בתחלתו. סה"מ תרפ"ו ע' קנא ואילך]) לכ"ק מו"ח אדמו"ר.
*) ד"ה את הוי' האמרת תרע"ח (סה"מ תרע"ח ע' תיב ואילך) . – המו"ל. במדרש רבה : ואתחנן פ"ב, לא. וע"פ המבואר יותר בירושלמי ברכות פ"א ה"ה.
בפני עצמה : ראה מצות האמנת אלקות – בסהמ"צ להצ"צ – פ"א [דרמ"צ מד, ב ואילך].
מענין השיתוף *: עיין בכ"ז סהמ"צ להצ"צ מצות אחדות ה' [דרמ"צ נט, ב ואילך]. ד"ה אנכי בספר תרכ"ו [סה"מ תרכ"ו ע' נג ואילך]. ד"ה מי כמוכה תרל"ז. ובכ"מ.
באו"ח סי' קנ"ו : עיין בדרכי משה שם. – ובד"ה מי כמוכה תרל"ז איתא שהוא ע"פ תוד"ה שמא (בכורות ב, ב), תוד"ה אסור (סנה' סג, ב), ר"ן ספ"ק דע"ז, רי"ו ני"ז ח"ה. ובשו"ת ושב הכהן סל"ח ושער אפרים סכ"ד נחלקו ע"ז. – ועייג"כ נו"ב מהד"ת חיו"ד סקמ"ח. פ"ת ליו"ד סקמ"ז סק"ב. פרמ"ג בשפתי דעת סו"ס סה. שדי חמד פאת השדה כללים אות ג' ס"ו סקי"א ובספרים שהובאו שם.
ויצו גו' ואין צו : סנהדרין נו, ב. זח"א כז, ב. ובכ"מ.
דקרו לי' : סוף מנחות. ועייג"כ תניא פכ"ד. ש' האמונה פכ"ב. דרוש דתער השכירה להצ"צ (בסו"ס דרך מצותיך ח"ב [אוה"ת נ"ך ח"ב ע' תשפ ואילך]). ובכ"מ.
רם על : תהלים קיג, ד-ו.
שהן אומרים : ראה סידור ח"ב ד"ה אד' שפתי [רלז, ב ואילך]. סד"ה הלל (בסו"ס דרך מצותיך [קנב, א-ב]).
דהתהוות העולם : ראה הגהות לד"ה פתח אלי' – תרנ"ח [ע' לח ואילך] (הועתק קטע זה ב"התמים" ח"א מב ע"א ד"ה וביאוה"ע. ועיי"ש ח"ב ע' פח).
*) ראה גם מכתב י"א אדר א' שנה זו (אג"ק חי"ד ע' תיט) . – המו"ל. וכמ"ש בסש"ב : ראה שער היחוד והאמונה פ"ג.
גילוי הקו : ראה ד"ה כימי צאתך תש"ח (קונטרס נו [סה"מ תש"ח ע' 162]) פ"י.
בס' אלימה : הובא בפלח הרמון על הפרדס ש"ג פ"א.
כמ"ש בת"ז : סוף תי' כב.
ובמדרש : רבה פע"ט, וא"ו. – להעיר מקהלת יעקב מע' השגחה. וי"ל דלכן תשובה נצחת הביא רבינו מש"ס חולין דוקא.
ומה שארז"ל : ראה מורה נבוכים ח"ג פי"ז בסופו. אמרו רז"ל : קדושין ל, ב. נדה לא, א.
וכמארז"ל : ברכות יו"ד, א.
בן עזאי : יבמות סג, ב. – להעיר ממש"כ בט"ז שו"ע אהע"ז ס"א סק"ו ובהל' ת"ת לרבינו הזקן רפ"ג.
וכן מ"ש : דברים לג, יד.
וכמ"ש : איוב ט, ז. – להעיר מסנה' קי, א. יצב גבולות : דברים ל"ב, ח. וע"פ הרמ"ז לזח"ג רפו, ב (הובא במצות אחדות ה' הנ"ל).
וידעת . . ראו : דברים ד, לט. שם לב, לט.
דהנה בזהר הקשה : ח"ב קח, ב. – להעיר מפדר"א רפל"ד.
שרש ההפרש : ראה תו"א יתרו עג, ב. וככה תרל"ז פ"ה ואילך. ד"ה זה היום תרס"ו [המשך תרס"ו ע' י ואילך]. ובכ"מ. כל ישראל . . נכוה מחופתו : סנהדרין ר"פ חלק. ב"ב עה, א.
כמ"ש במ"א : ראה המשך וככה שם. קונטרס לימוד החסידות פי"ב [אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ג ע' שנג ואילך].
וכמא' : פסחים נ, א. וראה תו"א שמות נד, א.
נק' יום . . דמי שטרח : משנה סוף תמיד. ע"ז ג, א.
כשראו כרך : סוף מכות. ראה תו"א ר"פ בשלח ור"פ תצוה. בתו"ח שם ע' שמו. וכל קרבי . . שיש מלאכים : תהלים קג, א. ראה לקו"ת ר"פ צו. שם פ' שלח ד"ה ענין הנסכים פ"ב [מא, ד]. ועוד.
מלאכי אלקים . . וכמ"ש במ"א : בראשית כח, יב. ראה רד"ה ויחלום תש"ח (קונטרס נב [סה"מ תש"ח ע' 80]).
ומוטב דלידיינא : חגיגה טו, ב. ראה לקו"ת בשלח ד"ה ראו פ"ב [א, ריש ע"ד].
וידוע : הקדמת הרמב"ן לאיוב הובא באגה"ת פי"ב.
וכמ"ש במ"א : ראה ד"ה והוא כחתן תרנ"ז [סה"מ תרנ"ז ע' קנב ואילך]. שרפים ואופנים : ראה לקו"ת במדבר כח, ד. שם מז, א. ובכ"מ.
מפני שמשיגים : ראה לקו"ת חקת רד"ה אז ישיר [סב, ג]. ושם אמור ד"ה ונקדשתי פ"ה [לב, ב ואילך] באו"א.
והנה אופן : יחזקאל א, טו.
ממקומו הוא מוכרע : שבועות ז', ב. ועייג"כ מכות כג, ב. שער בימין . . בשמאל : להעיר מלקו"ת שלח מז, א.
תלתלים אלו תילי : שה"ש ה, יא. ובמדרש רבה שם.
שאין אדם : להעיר מלקו"ת האזינו סד"ה כנשר יעיר [עח, ג]. דהנה כתי' : תהלים קב, כח.
והרשב"א ז"ל : שו"ת ח"א סתי"ח.
אזניך קשבת : נחמי' א, וא"ו.
אלף שנה : ויקרא רבה רפי"ט. מדרש תהלים צ.
בבי"ע . . באצי' : ראה לקו"ת ר"פ ברכה. ביאוה"ז ואוה"ת ר"פ חיי שרה. רשימות תהלים להצ"צ [יהל אור] צ, ד ס"ק ד-ה. שהרי : עבודת הקודש ח"א רפ"ח.
בלי שיעור ממש : עד"ז הוא בכ"מ בדא"ח. ופשטות הל' והענין משמע שהן בל"ג ובפועל (ולא רק בכח, שיכול להצמיח ולהוליד דורות עד א"ס. עיין בזה בס' החקירה להצ"צ). וראה ג"כ חגיגה (יג, ב) עה"פ ולגדודיו אין מספר (תניא פמ"ו). וצע"ג איך אפשר לעולם נברא מוגבל להכיל בתוכו מספר בל"ג של נבראים. והרי רק מקום ארון אינו מן המדה.
הערה לאחר זמן :
ויל"פ מפני שלגדודיו (עולמות) אין מספר ובכאו"א – יש דצח"מ כפי מדריגתם, אבל לא שכן הוא בעולם א' בפ"ע . ובזה מתורץ הצע"ג שבהערה.
מניח תפילין : ברכות ו, א. – ראה תו"א לה, ב-ג.
אמרו רז"ל : שמות רבה פ"ל, ט. וכדאי' בזהר : ח"ג קפו, א (בדפוסים שלפני אין תיבת חמינא ). ראה רד"ה כי ידעתיו תרס"ו [המשך תרס"ו ע' סח].
וכמא' : ראה סוטה יז, א.
כד סיים : ברכות ס, ב.
באבותיך חשק : דברים יו"ד, טו. והרי הי' זה לפני מתן תורה. בעניני ארץ : ראה אגה"ק ס"ט.
לית מחשבה : ראה תניא ספ"ד.
האומרים נהי' . . אני הוי' : יחזקאל כ, לב-לח.
בחכמה . . ונעים : משלי כד, ג-ד. ראה תורה אור תולדות יח, ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, מבה"ח אדר-ראשון, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
62 תניא פמ"ו (סו, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
127 קדושים כ, כו. וראה תניא פמ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
118 משלי כז, יט. וראה תניא פמ"ו ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, ערב חג השבועות, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
46 ראה תניא ספמ"ו. לקו"ת עקב יג, סע"ג ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
31 ראה תניא פמ"ו. אגה"ת פ"י. ובכ"מ.
*) ראה גם מכתב ימי חנוכה שנה זו (אג"ק חי"ט ע' קיג) .
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בשלח, ט"ו בשבט, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
12 תניא פמ"ו (סו, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
7 משלי כז, יט. וראה תניא פמ"ו (סה, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
61 ראה תניא פמ"ו (סו, א). ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
47 תניא ספמ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
79 משלי כז, יט. תניא רפמ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
16 ראה תניא פמ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישלח, ח"י כסלו, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
300 משלי כז, יט. וראה תניא פמ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
359 משלי כז, יט. וראה תניא פמ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1040 ראה גם תניא ספמ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
176 ראה תניא פמ"ו (סו, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
254 ראה תניא פמ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
57 ראה גם תניא ספמ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
166 ראה תניא פמ"ו (סו, א). ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ קרח, ג' תמוז (מאמר ב), ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
261 להעיר מתניא ספמ"ו ושם פי"ח (אג"ק שם).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
241 משלי כז, יט. וראה תניא רפמ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ו*
מקור מפורש
בפרק זה
606 משלי כז, יט. וראה תניא פמ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
125 תניא פמ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ אחרי, שבת הגדול, י"ב ניסן, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
480 ראה תניא פמ"ו (סו, א). ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב (מאמר ב), ה'תשכ"ז*
מקור מפורש
בפרק זה
694 ראה תניא פמ"ו (סו, סע"א) – הובא בהמשך הנ"ל שם.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, ראש-חודש שבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
802 ראה תניא פמ"ו (סה, סע"ב). ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
331 נוסח כתר. וראה תניא פמ"ו, ובהנסמן ב"מ"מ, הגהות והערות קצרות" לשם (ע' שב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ל"ג בעומר, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1660 ראה תו"כ ופרש"י ר"פ קדושים. פרש"י משפטים כב, ל. קדושים כ, ז. כו. ועוד. תניא פמ"ו (סו, א). אגה"ת פ"י. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
150 לשון אדה"ז בתניא פמ"ו (סה, סע"א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ג' פ' בהר-בחוקותי, ל"ג בעומר, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
1307 ע"פ שלח טו, טז. תניא ספמ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' קדושים, כ"ז ניסן, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
1470 עיין תניא פמ"ו (ובכ"מ). ושם: "שהיא קדושתו של הקב"ה בכבודו ובעצמו". ובכתבי אדנ"ע (המשך תער"ב ח"ב ע' תתקכד. ועוד) דבכבודו ובעצמו – מל' דא"ס ועצמות דא"ס שלפני הצמצום.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ד' חמשה עשר בשבט ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
926 תניא פמ"ו (סו, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
1825 לשון אדה"ז בתניא פמ"ו, ע"פ שמואל-ב ז, יד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, שבת הגדול, יו"ד ניסן (מאמר ב), ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
84 תניא פמ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1117 תניא פמ"ו (סו, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ד' פ' שופטים, אור לאדר"ח אלול ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1279 וראה תניא פמ"ו (סו, א) שקאי על "קדושתו של הקב"ה בכבודו ובעצמו .. מובדל מהעולמות". וראה לקו"ת במדבר שבהערה 22.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ד' פ' שופטים, אור לאדר"ח אלול ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1281 משלי כז, יט. וראה תניא פמ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1823 ראה תניא פמ"ו. אגה"ת פ"י. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת כ"ט אלול ה'תשל"ב, ליל ערב ראש השנה ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1984 ראה תניא פמ"ו ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר, י"ז אייר, ערב ל"ג בעומר, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1369 בשיחה זו נזכר גם המשל ש"מלך גדול ורב מראה אהבתו הגדולה והעצומה לאיש הדיוט ונבזה ושפל אנשים ומנוול המוטל באשפה ויורד אליו .. ומקימו ומרימו מאשפתו ומכניסו להיכלו וכו'", שאז "תתעורר ממילא האהבה כפולה ומכופלת בלב ההדיוט ושפל אנשים הזה אל נפש המלך כו'" (תניא פמ"ו).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ תולדות, מבה"ח כסלו, תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
* יצא לאור בשעתו, " יו"ד כסלו ה'תשי"ז ".
מים רבים . . ואם דלת היא : שיר השירים ח, ז-ט.
ובמדרש רבה : במקומו ובבמדבר רבה פ"ב, טז.
ונהר יוצא : בראשית ב, יוד.
אמרז"ל : ברכות בסופה. וכמרז"ל : עירובין נד, א. – ראה אור התורה בראשית [ח"א] כד, ב.
צריך להבין : מכאן ואילך (לבד הסיום) – הוא מאמר כ"ק אדמו"ר מהורש"ב* בשינוים קלים. ובחלקו הועתק – בתוספת ביאור – בד"ה כל המאריך באחד תרפ"ו (קונטרס צ"ט [סה"מ קונטרסים ח"ג בתחילתו. סה"מ תרפ"ו ע' קנא ואילך]) לכ"ק מו"ח אדמו"ר.
במדרש רבה : ואתחנן פ"ב, לא. וע"פ המבואר יותר בירושלמי ברכות פ"א ה"ה.
בפני עצמה : ראה מצות האמנת אלקות – בסהמ"צ להצ"צ – פ"א [דרמ"צ מד, ב ואילך].
מענין השיתוף **: עיין בכ"ז סהמ"צ להצ"צ מצות אחדות ה' [דרמ"צ נט, ב ואילך]. ד"ה אנכי בספר תרכ"ו [סה"מ תרכ"ו ע' נג ואילך]. ד"ה מי כמוכה תרל"ז. ובכ"מ.
באו"ח סי' קנ"ו : עיין בדרכי משה שם. – ובד"ה מי כמוכה תרל"ז איתא שהוא ע"פ תוד"ה שמא (בכורות ב, ב), תוד"ה אסור (סנה' סג, ב), ר"ן ספ"ק דע"ז, רי"ו ני"ז ח"ה. ובשו"ת ושב הכהן סל"ח ושער אפרים סכ"ד נחלקו ע"ז. – ועייג"כ נו"ב מהד"ת חיו"ד סקמ"ח. פ"ת ליו"ד סקמ"ז סק"ב. פרמ"ג בשפתי דעת סו"ס סה. שדי חמד פאת השדה כללים אות ג' ס"ו סקי"א ובספרים שהובאו שם.
*) ד"ה את הוי' האמרת תרע"ח (סה"מ תרע"ח ע' תיב ואילך) . – המו"ל .
**) ראה גם מכתב י"א אדר א' שנה זו (תשי"ז – אגרות-קודש חי"ד ע' תיט) . – המו"ל . ויצו גו' ואין צו : סנהדרין נו, ב. זח"א כז, ב. ובכ"מ.
דקרו לי' : סוף מנחות. ועייג"כ תניא פכ"ד. ש' האמונה פכ"ב. דרוש דתער השכירה להצ"צ (בסו"ס דרך מצותיך ח"ב [אוה"ת נ"ך ח"ב ע' תשפ ואילך]). ובכ"מ.
רם על : תהלים קיג, ד-ו.
שהן אומרים : ראה סידור ח"ב ד"ה אד' שפתי [רלז, ב ואילך]. סד"ה הלל (בסו"ס דרך מצותיך [קנב, א-ב]).
דהתהוות העולם : ראה הגהות לד"ה פתח אלי' – תרנ"ח [ע' לח ואילך] (הועתק קטע זה ב"התמים" ח"א מב ע"א ד"ה וביאוה"ע. ועיי"ש ח"ב ע' פח).
וכמ"ש בסש"ב : ראה שער היחוד והאמונה פ"ג.
גילוי הקו : ראה ד"ה כימי צאתך תש"ח (קונטרס נו [סה"מ תש"ח ע' 162]) פ"י.
בס' אלימה : הובא בפלח הרמון על הפרדס ש"ג פ"א.
כמ"ש בת"ז : סוף תי' כב. ובמדרש : רבה פע"ט, וא"ו. – להעיר מקהלת יעקב מע' השגחה. וי"ל דלכן תשובה נצחת הביא רבינו מש"ס חולין דוקא.
ומה שארז"ל : ראה מורה נבוכים ח"ג פי"ז בסופו.
אמרו רז"ל : קדושין ל, ב. נדה לא, א.
וכמארז"ל : ברכות יו"ד, א.
בן עזאי : יבמות סג, ב. – להעיר ממש"כ בט"ז שו"ע אהע"ז ס"א סק"ו ובהל' ת"ת לרבינו הזקן רפ"ג.
וכן מ"ש : דברים לג, יד.
וכמ"ש : איוב ט, ז. – להעיר מסנהדרין קי, א. יצב גבולות : דברים ל"ב, ח. וע"פ הרמ"ז לזח"ג רפו, ב (הובא במצות אחדות ה' הנ"ל).
וידעת . . ראו : דברים ד, לט. שם לב, לט.
דהנה בזהר הקשה : ח"ב קח, ב. – להעיר מפדר"א רפל"ד.
שרש ההפרש : ראה תו"א יתרו עג, ב. וככה תרל"ז פ"ה ואילך. ד"ה זה היום תרס"ו [המשך תרס"ו ע' י ואילך]. ובכ"מ.
כל ישראל . . נכוה מחופתו : סנהדרין ר"פ חלק. ב"ב עה, א. כמ"ש במ"א : ראה המשך וככה שם. קונטרס לימוד החסידות פי"ב [אגרות-קודש אדמו"ר מוהריי"צ ח"ג ע' שנג ואילך].
וכמא' : פסחים נ, א. וראה תו"א שמות נד, א.
נק' יום . . דמי שטרח : משנה סוף תמיד. ע"ז ג, א.
כשראו כרך : סוף מכות. ראה תו"א ר"פ בשלח ור"פ תצוה. בתו"ח שם ע' שמו.
וכל קרבי . . שיש מלאכים : תהלים קג, א. ראה לקו"ת ר"פ צו. שם פ' שלח ד"ה ענין הנסכים פ"ב [מא, ד]. ועוד.
מלאכי אלקים . . וכמ"ש במ"א : בראשית כח, יב. ראה רד"ה ויחלום תש"ח (קונטרס נב [סה"מ תש"ח ע' 80]). ומוטב דלידיינא : חגיגה טו, ב. ראה לקו"ת בשלח ד"ה ראו פ"ב [א, ריש ע"ד].
וידוע : הקדמת הרמב"ן לאיוב הובא באגה"ת פי"ב.
וכמ"ש במ"א : ראה ד"ה והוא כחתן תרנ"ז [סה"מ תרנ"ז ע' קנב ואילך].
שרפים ואופנים : ראה לקו"ת במדבר כח, ד. שם מז, א. ובכ"מ.
מפני שמשיגים : ראה לקו"ת חקת רד"ה אז ישיר [סב, ג]. ושם אמור ד"ה ונקדשתי פ"ה [לב, ב ואילך] באו"א. והנה אופן : יחזקאל א, טו.
ממקומו הוא מוכרע : שבועות ז', ב. ועייג"כ מכות כג, ב.
שער בימין . . בשמאל : להעיר מלקו"ת שלח מז, א.
תלתלים אלו תילי : שה"ש ה, יא. ובמדרש רבה שם.
שאין אדם : להעיר מלקו"ת האזינו סד"ה כנשר יעיר [עח, ג]. דהנה כתי' : תהלים קב, כח.
והרשב"א ז"ל : שו"ת ח"א סתי"ח.
אזניך קשבת : נחמי' א, וא"ו.
אלף שנה : ויקרא רבה רפי"ט. מדרש תהלים צ.
בבי"ע . . באצי' : ראה לקו"ת ר"פ ברכה. ביאוה"ז ואוה"ת ר"פ חיי שרה. רשימות תהלים להצ"צ [יהל אור] צ, ד ס"ק ד-ה.
שהרי : עבודת הקודש ח"א רפ"ח. בלי שיעור ממש : עד"ז הוא בכ"מ בדא"ח. ופשטות הל' והענין משמע שהן בל"ג ובפועל (ולא רק בכח, שיכול להצמיח ולהוליד דורות עד א"ס. עיין בזה בס' החקירה להצ"צ). וראה ג"כ חגיגה (יג, ב) עה"פ ולגדודיו אין מספר (תניא פמ"ו). וצע"ג איך אפשר לעולם נברא מוגבל להכיל בתוכו מספר בל"ג של נבראים. והרי רק מקום ארון אינו מן המדה.
הערה לאחר זמן :
ויל"פ מפני שלגדודיו (עולמות) אין מספר ובכאו"א – יש דצח"מ כפי מדריגתם, אבל לא שכן הוא בעולם א' בפ"ע . ובזה מתורץ הצע"ג שבהערה.
מניח תפילין : ברכות ו, א. – ראה תו"א לה, ב-ג.
אמרו רז"ל : שמות רבה פ"ל, ט.
וכדאי' בזהר : ח"ג קפו, א (בדפוסים שלפני אין תיבת חמינא ). ראה רד"ה כי ידעתיו תרס"ו [המשך תרס"ו ע' סח]. וכמא' : ראה סוטה יז, א.
כד סיים : ברכות ס, ב.
באבותיך חשק : דברים יו"ד, טו. והרי הי' זה לפני מתן תורה.
בעניני ארץ : ראה אגה"ק ס"ט.
לית מחשבה : ראה תניא ספ"ד. האומרים נהי' . . אני הוי' : יחזקאל כ, לב-לח.
בחכמה . . ונעים : משלי כד, ג-ד. ראה תורה אור תולדות יח, ג.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יום ד' חמשה עשר בשבט ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
66 תניא פמ"ו (סו, א).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג פורים ה'תשי"א
מקור מפורש
בפרק זה
50 להעיר מתניא פמ"ו (סו, א) בפירוש אשר קדשנו במצותיו, "שהיא קדושתו של הקב"ה בכבודו ובעצמו . . מה שהקב"ה הוא מובדל מהעולמות . . בחי' סובב . . (ואעפ"כ) היא (נפש האדם שמקיים המצוה) במעלת ומדריגת קדושת א"ס ב"ה ממש מאחר שמתייחדת ומתכללת בו ית' והיו לאחדים ממש".
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ תזריע-מצורע, ג' אייר ה'תשמ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
30 ראה גם לעיל ע' נח. ולהעיר מתניא פמ"ו – ראה לעיל שם הערה 50.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ ראה, מבה"ח אלול ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
22 משלי כז, יט. וראה תניא פמ"ו.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד יום ד' פ' שופטים, אור לאדר"ח אלול ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
26 וראה תניא פמ"ו (סו, א) שקאי על "קדושתו של הקב"ה בכבודו ובעצמו . . מובדל מהעולמות". וראה לקו"ת במדבר שבהערה 22.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד יום ד' פ' שופטים, אור לאדר"ח אלול ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
28 משלי כז, יט. וראה תניא פמ"ו.
פתיחה בהקשר
רשימות מנורה המנורה ע"ד הדרוש
מקור מפורש
בפרק זה
***) תניא פמ"ו.[/reshimo]
פתיחה בהקשר
רשימות מנורה המנורה ע"ד הדרוש
מקור מפורש
בפרק זה
***) תניא פמ"ו .
פתיחה בהקשר
לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח עם ביאור דברי שלום מגיד
מקור מפורש
בפרק זה
618 שהנוסח בירושלמי הוריות פ"ג ה"א, ונוסח ההגדה בסדור רב סעדי' ובכמה מקורות: "אלא הקב"ה בעצמו". ונוסח ההגדה ברמב"ם ובכמה מקורות: "אלא הקב"ה בכבודו".
אבל נוסח רבינו, הוא כמו בסדר רב עמרם ובכמה מקורות: "אלא הקב"ה בכבודו ובעצמו".
וכן הוא בתניא פמ"ו (והוציאם ממצרים ערות הארץ מקום הזוהמא והטומאה, לא על ידי מלאך ולא על ידי כו' אלא הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו ירד לשם כמ"ש וארד להצילו וגו').
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב הוספות תל
מקור מפורש
בפרק זה
243 ועד לבחי' בהמה רבה שלפני האצילות (ראה תניא ספמ"ו).
פתיחה בהקשר
אור תורה תהלים רב
מקור מפורש
בפרק זה
א בלקו"י מהדורת תו"א, ירושלים תשל"ד, נ"א והשלמה ע"פ כ"י: נכנס שמחה ותענוג גדול בלבו מחמת אהבתו, וממילא נסתלק הכעס, ופשיטא שלא יכעוס כל זמן שבנו עומד לפניו כידוע בטבע האדם. אם כן אין חשש להבן בדבר זה, ולכך הוא נכנס בכל עת ומאריך בקילוסו בלי שיעור, כי יודע שמוסיף בזה שמחה ותענוג לאביו.
----- הערות וציונים -----
נסה לשון נ"ס רוממות ועליה – ראה מכילתא ולק"ט שמות כט, כה. שם כ, יז. וראה בר"ר ר"פ נה.
והנה בבוא בן המלך כו' – ראה סי' קכב בד"ה וכי תאמרו.
שהדינים אינם נמתקין אלא בשרשם – ראה סי' קצח ועיי"ש בהערות.
כמ"ש בלידת יהודה כו' – ראה בר"ר עא, ד. תנחומא וירא ט.
כי כמים הפנים כו' – ראה ילק"ש ח"ב רמז תתקסא. תניא פמ"ו.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרשן של הדברים הנ"ל
מקור מפורש
בפרק זה
40 קדוש לשון הבדלה : ראה פרש"י ר"פ קדושים. אגה"ת פ"י. וראה תניא פמ"ו.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שני: יהודה אתה יודוך אחיך
מקור מפורש
בפרק זה
17 לגדודיו אין מספר : חגיגה יג, ב. הובא בתניא פמ"ו (סה, ב).
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו זוהר פינחס פתח ר' חייא ישבעו עצי הוי'
מקור מפורש
בפרק זה
17 ב"ן בגי' בהמה : ראה תניא ספמ"ו. תו"א עו, ב. זח"ג ריז, א. ראה כנפי יונה (לרמ"ע מפאנו) חלק שני סק"ה. מגלה עמוקות אופן קו (מו, א). קהלת יעקב בערכו. שבת קמה, ב.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו כי כארץ תוציא צמחה
מקור מפורש
בפרק זה
69 הקדוש לשון מובדל : ראה תניא פמ"ו.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו יסובבנהו יבוננהו
מקור מפורש
בפרק זה
30 קדוש ומובדל : ראה תניא פמ"ו (ע' סו).
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט קול דודי הנה זה בא
מקור מפורש
בפרק זה
57 אני ולא מלאך : נוסח ההגדה (ספרי עה"פ). וראה זח"א קיז, א. לקו"ת צו יב, ג. ובכ"מ. וראה ג"כ שמו"ר פל"ב, ח. תניא פמ"ו.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט והתהלכתי בתוככם
מקור מפורש
בפרק זה
27 כי קדוש פירושו מובדל : ראה פירש"י ורמב"ן ויקרא יט, ב. תניא פמ"ו.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט הללו את ה' כל גוים
מקור מפורש
בפרק זה
65 כמים הפנים : ראה משלי כז, יט. וראה תניא פמ"ו, ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא ענין יחוד קוב"ה ושכינתי'
מקור מפורש
בפרק זה
10 לשון קדוש הוא מובדל : ראה תניא פמ"ו (ע' סו). מאמרי אדה"ז תקס"ו ע' קז: וזה הכלל בכ"מ שנז' תיבת קדוש שהוא לשון הפרשה והבדלה. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תקסד. וש"נ. שע"ת עב, ג ובהערה 14. לקו"ש במדבר (כרך יח) ע' 21 הערה 36. לקמן נד, ב. פ' תצוה שנח, א ובהערה 81.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בא להבין שרש ענין פסח ומצה
מקור מפורש
בפרק זה
361 הדעת. . ההרגשה : ראה תניא ספמ"ו. לקמן פ' משפטים רפא, ד. תצוה שנח, ב. שעז, ג. הנסמן במאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' רנו.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים ואלה המשפטים
מקור מפורש
בפרק זה
8 ובהמה גימט' ב"ן : ראה תניא ספמ"ו. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ד. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים ואלה המשפטים
מקור מפורש
בפרק זה
16 הדעת. . ההרגשה : ראה תניא ספמ"ו. לעיל פ' בא קד, ב. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת פקודי להבין שרשי הדברים הנ"ל
מקור מפורש
בפרק זה
28 דשם ב"ן דבהמ"ה : ראה תניא ספמ"ו. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ד. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים ואלה המשפטים
מקור מפורש
בפרק זה
21 וכמ"ש דוד : בתניא פמ"ו (סו, סע"א) אסף. ראה מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' י. וש"נ. ש"א ט, ב. שה"א קו, א ובהערה 7.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים ואלה המשפטים
מקור מפורש
בפרק זה
22 ואני בהמו"ת הייתי עמך : תהלים עג, כב [בדילוג]. ראה תניא פמ"ו. מאמרי אדה"א קונטרסים ע' תיג. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ואתה תצוה את בנ"י
מקור מפורש
בפרק זה
54 לבהמה שהוא שם ב"ן : ראה תניא ספמ"ו. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ד. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ועשית ציץ זהב טהור
מקור מפורש
בפרק זה
93 הדעת. . ההרגשה : ראה תניא ספמ"ו. לעיל פ' בא קד, ב. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים ואלה המשפטים
מקור מפורש
בפרק זה
171 כמים הפנים. . לאדם תתאה : ראה תניא פמ"ו. מאמרי אדה"ז תקע"א ע' מד. לקמן פ' תרומה שיב, א. שטז, ד. תצוה שלח, ד. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ג בשם הזהר ובהנסמן שם. שע"ת טו, ד ובהערה 46.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ועשית ציץ זהב טהור
מקור מפורש
בפרק זה
729 דעת. . ההרגשה : ראה תניא ספמ"ו. לעיל פ' בא קד, ב הערה 361.
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה קו, א
מקור מפורש
בפרק זה
8 ואני בהמות : תהלים עג, כב [בדילוג]. ראה תניא פמ"ו. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ס"ע רמב ואילך. דברים ח"ג ע' תתצו. קונטרסים ע' תיג ובהנסמן בהנ"ל.
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער היחוד קט, ב
מקור מפורש
בפרק זה
32 הדעת. . הרגשתו : ראה תניא ספמ"ו. הנסמן במאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' רנו.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת ג
מקור מפורש
בפרק זה
106 כלב האבן: ע"פ יחזקאל יא, יט. לו, כו. תניא פמ"ו.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח על ג"ד העולם עומד כו' אופן היתר עיסקא כו'
מקור מפורש
בפרק זה
109 קדוש. . מובדל : ראה תניא פמ"ו (סו, א). תו"ח וארא ח"א נא, ד ובהערה 10.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח להבין ענין אכילת מצה כו' אך מה שיש
מקור מפורש
בפרק זה
224 דעת עליון נק' בהמה רבה : ראה תניא ספמ"ו ובמ"מ הגהות והע"ק שם.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח ושמרתם את חוקותי כו' ואח"כ מלך העולם
מקור מפורש
בפרק זה
487 קדוש ומובדל : ראה תניא פמ"ו (סו, א). תו"ח וארא ח"א נא, ד ובהערה 10.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [גן נעול] והנה כו' גן נעול
מקור מפורש
בפרק זה
377 ואבדיל אתכם : קדושים כ, כו. תניא פמ"ו (סו, א).
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם וירא העם וינועו כו' בינה יתירה
מקור מפורש
בפרק זה
979 שקדש פירושו מובדל : ראה תניא פמ"ו (סו, א). תו"ח וארא ח"א נא, ד ובהערה 10.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם הנה אנכי כורת ברית
מקור מפורש
בפרק זה
32 אשר קדשנו במצותיו וצונו : נוסח ברכת המצות. ראה תניא פמ"ו. סה"מ תרל"ח ע' תעז. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם גן נעול
מקור מפורש
בפרק זה
8 ואבדיל אתכם מכל העמים להיות לי : קדושים כ, כו [ושם מן העמים]. תניא פמ"ו (סו, א).
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם וזהו שרש ענין יונתי בחגוי הסלע
מקור מפורש
בפרק זה
71 קדש לשון מובדל : ראה תניא פמ"ו (סו, א). תו"ח וארא ח"א נא, ד ובהערה 10.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ויאמר כו' לך לך כו'
מקור מפורש
בפרק זה
20 שבהמה בגימ' ב"ן : ראה תניא ספמ"ו. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ד. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ויאמר ה' אל אברם לך לך
מקור מפורש
בפרק זה
24 בהמה בגימ' ב"ן : ראה תניא ספמ"ו. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ד. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"א והי' הנשאר בציון כו'
מקור מפורש
בפרק זה
16 וז"ש ואני תמיד עמך בהמות הייתי עמך. . שלמעלה מטו"ד : ראה בכ"ז תניא פמ"ו (סו, סע"א).
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א בגמ' וכו' קא מפלגי
מקור מפורש
בפרק זה
9 קדוש . . מובדל : ראה [בנוסף להנ"ל] תניא פמ"ו (סו, א). לקו"ת אמור לא, א. תו"ח וארא ח"א נא, ד ובהערה 10.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א קא מיפלגי במתיבתא דרקיע
מקור מפורש
בפרק זה
13 קדוש . . ומובדל : ראה תניא פמ"ו (סו, א). לקו"ת אמור לא, א. תו"ח וארא ח"א נא, ד ובהערה 10. (לעיל בחלק המאמרים) בהמאמר כאן הערה 6.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א שוש תשיש
מקור מפורש
בפרק זה
58 קדוש הוא מובדל מעולם : ראה תניא פמ"ו (סו, א). (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה קא מפלגי במתיבתא דרקיע בתחילתו. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א שוש תשיש
מקור מפורש
בפרק זה
38 קדוש פי' מובדל : ראה תניא פמ"ו (סו, א). (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה קא מפלגי במתיבתא דרקיעא בתחילתו. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט ח"ב [כי יש אדם שעמלו בחכ'] (ב) ואחור
מקור מפורש
בפרק זה
6 דבסש"ב מפרש פסוק כמים הפנים לפנים : תניא פמ"ו. וראה גם סה"מ תקס"ד ע' צד ואילך. אוה"ת בשלח ע' תעז ואילך. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט ח"ב כי יש אדם עמלו בחכמה (ש"פ פינחס)
מקור מפורש
בפרק זה
3 וכמ"ש כמים הפנים אל הפנים . . שנתארך ונמשך עד למטה מטה : ראה תניא פמ"ו. וראה גם מאמרי אדה"ז תקס"ד ע' צד ואילך. אוה"ת בשלח ע' תעז ואילך. ועוד.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון ויקרא אדם כי יקריב
מקור מפורש
בפרק זה
11 ב"ן בגימט' בהמה : ראה תניא ספמ"ו. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ד. וש"נ.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון ויקרא אדם כי יקריב
מקור מפורש
בפרק זה
14 בהמה רבה : ראה תניא ספמ"ו. לקו"ת אמור לו, א. תו"ח בראשית טז, ג ובהערה 26.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור וספרתם לכם
מקור מפורש
בפרק זה
9 בהמה רבה : ראה תניא ספמ"ו. לקו"ת אמור לו, א. תו"ח בראשית טז, ג ובהערה 26.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון ויקרא אדם כי יקריב מכם
מקור מפורש
בפרק זה
16 ובהמה בגימ' ב"ן : ראה תניא ספמ"ו. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ד. וש"נ.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון ויקרא אדם כי יקריב מכם
מקור מפורש
בפרק זה
19 בהמה רבה : ראה תניא ספמ"ו. לקו"ת אמור לו, א. תו"ח בראשית טז, ג ובהערה 26.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור וספרתם לכם
מקור מפורש
בפרק זה
11 בהמה. . שם ב"ן : ראה תניא ספמ"ו. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ד. וש"נ.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי בשברי לכם מטה לחם
מקור מפורש
בפרק זה
20 בהמה. . שם ב"ן : ראה תניא ספמ"ו. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ד. וש"נ.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור וספרתם לכם
מקור מפורש
בפרק זה
62 דבהמה שם ב"ן : ראה תניא ספמ"ו. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' ד. וש"נ.
פתיחה בהקשר