2

שיעקב ועשו חלקו ביניהם את העולמות, יעקב נטל את העולם הבא, ועשו את העולם הזה, ולפיכך, לטענת אומות העולם, עבודת הכיבוש – שבאמצעותה "מרחיב גבול הקדושה"¹⁷ – היא "גזילה".

התשובה על כך היא: "בראשית ברא אלקים". "ממך הכל"¹⁸ – "כל הארץ של הקדוש־ברוך־הוא היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו": הימצאותם של דברים אלו ברשות האומות, ברשות החולין, לפני עבודת האדם, היא מפני "ברצונו נתנה להם" כך היה רצון ה' (עקב חטא עץ הדעת) שדברים אלו יימסרו להם¹⁹. אך זאת, כדי שלאחר מכן יהיה – "ברצונו נטלה מהם ונתנה לנו": הקדוש־ברוך־הוא רוצה שישראל יקחו דברים אלו מן האומות וישיבו אותם ל"גבול הקדושה", כפי שהיה לפני החטא, על ידי עבודתם – כיבוש.

וזוהי המשמעות של "לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם", ה"תורה" נעלית ממעשה בראשית²⁰, וכן מן העבודה עם מעשה בראשית (עניני העולם) – עבודת הכיבוש²¹, כפי שהדבר קיים בפשטות גם אצל האדם העובד: כאשר יהודי לומד תורה או מקיים מצוה הרי הוא שקוע בדבר שבקדושה²², והוא מעל לעניני העולם. ואילו כאשר הוא עסוק בעניני הרשות שלו, אף אם הוא עושה זאת לשם שמים, עדיין אלה הם "מעשיך" ו"דרכיך", עדיין אלה הם עניני רשות, שהאדם מתאוה להם מצד גופו וקיומו וחיותו, מצד נפשו הבהמית.

לפי הסבר זה מתגברת השאלה המוזכרת לעיל (בסעיף א) "ומה טעם פתח בבראשית"? אם עבודת הכיבוש אכן נחותה מן התורה והמצוות, אמנם, הכרחי לכתוב אותה בתורה, כדי שידעו שיש צורך בעבודה זו, וקיומה אינו כ"לסטים" – אך כיצד ייתכן שזאת תהיה ההתחלה והפתיחה של התורה, והרי הסדר בתורה מצביע גם על הסדר בחשיבות?

ד. עבודה של "בראשית ברא" – שלימות ותכלית הבריאה

אחד ההסברים שניתן לומר על כך הוא: