1

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

אם "לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם", כלומר, שמצד התורה עצמה צריכה ההתחלה להיות לא מ"בראשית" (או שענינים אלו לא היו צריכים כלל להכתב בתורה), ובמיוחד כאשר בעל המאמר מדגיש זאת בביטוי "לא .. אלא", המוכיח ששינוי זה היה הכרחי10 – הרי כיצד ייתכן, שכדי לסתור טענה של אומות העולם, משנים את הסדר של התורה שבכתב, ואולי אף מוסיפים בה?

יותר מכך: לצורך זה די היה, לכאורה, במסירת המענה בעל־פה מדור לדור, כתורה שבעל־פה כולה, וכפי שאכן מוצאים בגמרא11, שגביהא בן פסיסא השיב לטענת "בני אפריקיא", שטענו "ארץ כנען שלנו היא", בהסבר אחר, שאינו כתוב בפירוש12 בתורה שבכתב, וכן התשובה לבני ישמעאל ולבני קטורה על טענתם "ארץ כנען שלנו ושלכם".

מכך ניתן להסיק, ש"פתח בבראשית" אינו רק מענה לאומות העולם, אלא ענין זה חשוב גם לישראל עצמם, בתורתם ובעבודת ה' שלהם.

ובכך ניתן להבין גם את הסיבה לכך, שבפסוק המובא במאמרו של רב יצחק, "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים" אין מוזכר שזהו מענה לאומות העולם, אלא "הגיד לעמו". כלומר, "כח מעשיו הגיד לעמו" חשוב לישראל עצמם13, כדי שישראל לא יחשבו שעל ידי כבשם את "ארצות שבעה גוים" הם "לסטים", ולכן מספרים לנו מיד בתחילת התורה ש"בראשית ברא אלקים".

ג. המשמעות הרוחנית של "כבשתם ארצות..."

הדברים יובנו לפי ההסבר הפנימי של ה"צמח צדק"14 למאמר זה:

המשמעות (הרוחנית) של "כבשתם ארצות שבעה גוים" היא ה"כיבוש" – עבודתם של ישראל בארצות ובעולם בכלל15: כאשר ישראל "כובשים" – לוקחים ומנצלים את דברי הרשות של העולם לשם שמים, הם מוציאים אותם מכלל "גויות" וחולין, והם נעשים: תשמישי קדושה, דבר שבקדושה, קדושה, ואף – קדשי קדשים.

על כך טוענים הגוים "לסטים אתם": דברים אלו הנמצאים תחת ממשלת הגוים, הם לטענת האומות, עניני חולין, ושייכים להם, כנאמר במדרש16,

הערות

  1. 10. ראה תוד"ה מתניתן מנחות פג, ב.
  2. 11. סנהדרין צא, א.
  3. 12. אף שמענתו הי' "ראי' .. מן התורה" (ממש"נ (נח ט, כה) "כנען עבד עבדים יהי' לאחיו") – ה"ז רק "ראי'" אבל אינו מפורש בתורה שבכתב, ולאחיו היינו כל האומות ולא רק בנ"י. וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ה (ע' 4 הערה 14) שע"ד הפשט הוי קללה ואין שייך לומר שע"י קללה נעשה כנען לעבד. ע"ש.
  4. 13. ראה גם לקו"ש ח"י ע' 1 הערה 8.
  5. 14. אוה"ת בא ע' רסב (ע"פ עמק המלך בתחלתו). וראה ד"ה כי ידעתיו תרפ"ד.
  6. 15. ראה בארוכה בכ"ז לקו"ש שם (ע' 2 ואילך).
  7. 16. סדר אליהו זוטא פי"ט. יל"ש תולדות רמז קיא.

מצוטט בעמוד אחד

תורת מנחם 1
  1. עא - שנת תשל"ג - חלק שני ‹ ש"פ שמיני, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשל"ג לקו"ש ח"כ ע' 1

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 20 עמודים.

  1. אגרות קודש כרך א מג מנחות פג, ב
  2. אגרות קודש כרך יז ו'תכא מנחות פג, ב
  3. לקוטי שיחות כרך ל ויצא שיחה ב מאותו ספר מנחות פג, סע"ב
  4. לקוטי שיחות כרך לד דברים שיחה ב מאותו ספר מנחות פג, ב
  5. לקוטי שיחות כרך ו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ד מאותו ספר מנחות פג, ב
  6. לקוטי שיחות כרך יב ויקרא שיחה ב מאותו ספר מנחות פג, ב
  7. לקוטי שיחות כרך יג מסעי שיחה ב מאותו ספר מנחות פג, ב
  8. לקוטי שיחות כרך טז פ' החודש שיחה א מאותו ספר מנחות פג, ב
  9. לקוטי שיחות כרך יז אמור שיחה ב מאותו ספר מנחות פג, סע"ב
  10. לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה ה מאותו ספר מנחות פג, ב
  11. לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות בקשר לתקנת לימוד הרמב"ם שיחה ב מאותו ספר מנחות פג, סע"ב
  12. לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות שיחה ב מאותו ספר מנחות פג, ב
  13. לקוטי שיחות כרך כט ראה שיחה א מאותו ספר מנחות פג, ב
  14. תורת מנחם ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט, ה'תשי"ב מנחות פג, ב
  15. מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ ויקהל-פקודי, פ' החודש, כ"ה אדר ה'תשל"ה מנחות פג, סע"ב
  16. תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ח מנחות פג, ב
  17. תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, י"ג תשרי, ה'תשל"ב מנחות פג, סע"ב
  18. תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"ג מנחות פג, ב
  19. תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר שני, ה'תשל"ג מנחות פג, ב
  20. תורת מנחם שיחת ש"פ דברים, שבת חזון, וא"ו מנחם-אב, ה'תשל"ג מנחות פג, ב