1
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה א
א. פירוש רש"י על "בראשית..." והשאלה על כך
על "בראשית ברא אלקים"1 מביא רש"י את מאמרו של רבי יצחק2: "לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם3... ומה טעם פתח בבראשית משום כח4 מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים". והוא מסביר, שזוהי התשובה לטענה של אומות העולם – "לסטים5 אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם כל הארץ של הקדוש־ברוך־הוא היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו...".
מדיוק לשונו של רש"י "לא היה צריך להתחיל את התורה... ומה טעם פתח בבראשית"6, ששונה מן הנאמר במדרשים אחדים7: "לא היה צריך לכתוב את התורה... ומה טעם כתב מבראשית" (וכדומה) – מובן, שהשאלה במאמר זה אינה על עצם כתיבת הפרשיות הללו – מ"בראשית" ועד "החודש" בתורה, אלא על כך שנכתבו בתחילת התורה8, אשר לכאורה היתה צריכה ההתחלה להיות "החודש הזה לכם שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל"9.
וכיון שהתשובה לשאלה זו היא "שאם יאמרו אומות העולם...", יוצא, שכדי לסתור את הטענה "לסטים אתם...", אין די בעצם כתיבת הפרשה "בראשית ברא אלקים..." במקום כלשהו בתורה, אלא היא צריכה להכתב בתחילת התורה. ולפי זה, תמוה:
אף אם היה הענין של "בראשית" כתוב לאחר "החודש" ניתן היה לדעת ש"כל הארץ של הקדוש־ברוך־הוא היא, הוא בראה ונתנה...". ומדוע לא היתה זו תשובה מספקת לטענה שדלעיל, והתשובה היא דוקא כאשר "פתח בבראשית"?
ב. "פתח בבראשית" – ענין החשוב גם לישראל עצמם
כן יש להבין:
הערות
- 1. בראשית א, א.
- 2. ראה לקמן הערות 5, 6.
- 3. בא יב, ב.
- 4. תהלים קיא, ו.
- 5. ראה ב"ר פ"א, ב. וראה לקו"ש [המתורגם] חט"ו ע' 112 הערה 41 ובשוה"ג שם.
- 6. ועד"ז הוא ביל"ש בא שם.
- 7. תנחומא (באבער) פרשתנו יא. לקח טוב ריש פרשתנו. ועד"ז בב"ר שם, ובפרש"י תהלים שם.
- 8. ראה שפ"ח כאן (בפי' הב'). וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 3 (הערה 9) – שע"ד הפשט מסתבר לפרש שגם כוונת רש"י ב"ולא הי' צריך להתחיל כו'" היא דלא הו"ל לכותבו בתורה בכלל, ע"ש (וכפשטות הכתוב "הגיד לעמו"). אבל ב"יינה של תורה" שבפירוש רש"י י"ל כבפנים. ובפרט ועיקר שרש"י מדייק "פתח בבראשית" (וביל"ש בא שם: התחיל מבראשית).
- 9. לשון רש"י כאן. 1
בראשית רבה א׳:ב׳ - הטקסט מספריא
רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי פָּתַח (תהלים קיא, ו): כֹּחַ מַעֲשָׂיו הִגִּיד לְעַמּוֹ לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם, מַה טַּעַם גִּלָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל מַה שֶּׁנִּבְרָא בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, וּמַה שֶּׁנִּבְרָא בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי, מִפְּנֵי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, שֶׁלֹא יִהְיוּ מוֹנִין אֶת יִשְׂרָאֵל, וְאוֹמְרִין לָהֶם הֲלֹא אֻמָּה שֶׁל בָּזוֹזִים אַתֶּם, וְיִשְׂרָאֵל מְשִׁיבִין אוֹתָן וְאוֹמְרִין לָהֶם, וְאַתֶּם הֲלֹא בְּזוּזָה הִיא בְּיֶדְכֶם, הֲלֹא (דברים ב, כג): כַּפְתֹּרִים הַיֹּצְאִים מִכַּפְתֹּר הִשְׁמִידֻם וַיֵּשְׁבוּ תַחְתָּם, הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּשֶׁרָצָה נְתָנָהּ לָכֶם, וּכְשֶׁרָצָה נְטָלָהּ מִכֶּם וּנְתָנָהּ לָנוּ, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב: לָתֵת לָהֶם נַחֲלַת גּוֹיִם וגו', הִגִּיד לָהֶם אֶת כָּל הַדּוֹרוֹת.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.