ח
ח וגם מי שיודע בעצמו שהוא שכחן גדול בטבעו ותולדתו שאף אם יחזור על לימודו פעמים אין מספר לא יזכור כי אם זמן מה ואח"כ ישכח מעט מעטקלב לא יוכל לפטור נפשו מלאו זה דפן תשכח ומצות ושננתם שנתבאר למעלהקלג כי מצות התורה שוות לכל נפש מישראלקלד ולא ניתנה תורת כל אחד ואחד בידוקלה שיהיה זה חייב במצוה זו וזה פטור ממנה לגמרי מחמת טבעו ותולדתו אלא כל אחד חייב לזכור דברי תורה בלבו כפי יכולתו והשגת כח זכרונו אם מעט ואם הרבה דברי תורהקלו.
ועל זה אמרוקלז לא עליך המלאכה לגמור כגון מי שהוא שכחן גדול ואם יהיה שונה הלכות רק פרק אחד ביום ויחזור עליו מאה פעמים ויותרקלח ואפילו כל היום כולו לא יוכל לזכרו היטב כי אם חודש אחד על דרך משל ואח"כ אם לא יחזור עליו יתחיל לשכוח מעט מעט הרי זה חייב לעשות כןקלט ללמוד בכל יום רק פרק אחד ולחזור עליו כל היום כולו וכן יעשה שלשים יום ואח"כ בסוף החדש יחזור על השלשים פרקים אלוקמ כמה פעמים עד שיוכל לזכרם היטב עוד ג' או ד' שבועות על דרך משל ואח"כ ילמוד בתוך כך עוד פרק אחד בכל יום ויחזור עליו כל היום כולו ויעשה כן עד כלות הג' או ד' שבועות אלו ואזי יחזור עוד פעם או שתים על שלשים פרקים הראשונים וגם על פרקים האחרונים שלמד בג' או ד' שבועות אלו עד שיוכל לזכור הכל עוד כמה שבועות ובתוך כך ילמוד עוד פרק אחד בכל יום. וכן יעשה להיות מוסיף והולך פרק אחד בכל יום בכל ימים שבינתיים בין חזרה לחזרה עד שילמוד כל כך הרבה משנה ותלמוד בענין כשיצטרך לחזור על הראשונות בסוף כל חדש כפי טבעו שאינו יכול לזכור היטב יותר מחדש אחד על דרך משל אזי ישהה בחזרה זו כל החדש כולו עד שיחזור על כל לימוד שלמד עד עתה וכן יעשה לעולם מידי חדש בחדשו לחזור תמיד על הראשונות.
ואף שנמצא שלא יוכל ללמוד ולידע כל ימיו רק כדי מה שיוכל לחזור בחדש אחד לא יחוש כי לא עליך המלאכה לגמור וכך היו מצויים בימיהם תלמידים שלא היו בקיאים ויודעים בעל פה רק מסכת אחת ויש מהן שתי מסכתותקמא:
הערות
- קלב. ראה לקמן פ"ג ה"ד.
- קלג. ה"ג (ושננתם) וה"ד (פן תשכח).
- קלד. ראה במדבר טו, טז. כוזרי מאמר ג אות לח. וראה גם ויקרא כד, כב. כתובות לג, א. ב"ק פג, סוע"ב. תניא ח"א ספמ"ו.
- קלה. ראה שביעית פ"ב מ"א. לעיל סי' א קו"א ס"ק ג.
- קלו. ראה לקו"ת ויקרא ל, ד.
- קלז. אבות סוף פ"ב . וראה גם לעיל ה"ה.
- קלח. כדלעיל ה"ג.
- קלט. כדלעיל ה"ז, שאסור לדחות החזרה מחמת הוספת לימוד הלכות.
- קמ. ראה ברכות לח, ב ובתוס' ד"ה כל.
- קמא. ירושלמי סוף שביעית פ"י סוף ה"ג. מכות פ"ב ה"ו. הגהות מיימוניות הל' רוצח פ"ז אות א.
משנה שביעית ב׳:א׳ - הטקסט מספריא
עד אימתי חורשין בשדה הלבן ערב שביעית. עד שתכלה הליחה. כל זמן שבני אדם חורשים ליטע במקשאות ובמדלעות. אמר ר' שמעון נתת תורת כל אחד ואחד בידו אלא בשדה הלבן עד הפסח ובשדה האילן עד עצרת:
משנה תורה, הלכות רוצח ושמירת נפש ז׳ - הטקסט מספריא
תלמיד א שגלה לעיר מקלט מגלין רבו עמו שנאמר וחי, עשה לו כדי שיחיה וחיי בעלי חכמה ומבקשיה בלא תלמוד תורה כמיתה חשובין. וכן הרב שגלה מגלין ישיבתו עמו.
עבד שגלה לעיר מקלט אין רבו חייב לזונו ומעשה ידיו לרבו. אבל אשה שגלתה לעיר מקלט בעלה חייב לזונה. ואינו יכול לומר לה צאי מעשה ידיך למזונותיך אלא אם כן היו מספיקין לה.
רוצח שנגמר דינו להגלותו ומת קודם שיגלה מוליכין עצמותיו לשם. ורוצח שמת בעיר מקלטו קוברין אותו שם. ובעת שימות הכהן הגדול מוליכין עצמות הרוצח משם לקברי אבותיו.
שאר הלוים השוכנים בערי מקלט כשימות אחד מהן אינו נקבר בעיר ולא בתוך התחום. שנאמר ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכושם ולכל חיתם. לחיים ניתנו ולא לקבורה.
רוצח שהרג בשגגה בעיר מקלטו. גולה בה משכונה לשכונה ואינו יוצא מן העיר. וכן לוי שהרג במדינתו גולה למדינה אחרת מערי הלוים. לפי שכולן קולטות כמו שיתבאר. ואם הרג חוץ מערי הלוים וברח לעירו הרי זה קולטו.
עיר מקלט שרובה רצחנים אינה קולטת. שנאמר ודבר באזני זקני העיר ההיא את דבריו ולא ששוין דבריהם לדבריו. וכן עיר שאין בה זקנים אינה קולטת שנאמר זקני העיר ההיא.
רוצח שגלה לעיר מקלט ורצו אנשי העיר לכבדו. יאמר להם [א] רוצח אני. אמרו לו אע"פ כן יקבל מהן.
הגולה אינו יוצא מעיר מקלטו לעולם. ואפילו לדבר מצוה או לעדות בין עדות ממון בין עדות נפשות. ואפילו להציל נפש בעדותו או להציל מיד העובד כוכבים או מיד הנהר או מיד הדליקה ומן המפולת. אפילו כל ישראל צריכין לתשועתו כיואב בן צרויה אינו יוצא משם לעולם עד מות הכהן הגדול. ואם יצא התיר עצמו למיתה כמו שביארנו.
אחד כהן גדול המשיח בשמן המשחה. ואחד המרובה בבגדים. ואחד הכהן הגדול העובד. ואחד הכהן שעבר. כל אחד מארבעתן שמת מחזיר את הרוצח. אבל משוח מלחמה אינו מחזיר מפני שהוא ככהן הדיוט.
רוצח שנגמר דינו לגלות ולא היה שם כהן גדול. וההורג כהן גדול ולא היה שם כהן גדול אחר. וכהן גדול שהרג ולא היה שם כהן גדול אחר. הרי אלו גולין ואינן יוצאין מעיר מקלט לעולם.
נגמר דינו לגלות ואחר כך מת הכהן הגדול קודם שיגלה הרוצח. הרי זה פטור מן הגלות. ואם עד שלא נגמר דינו מת הכהן הגדול ומינו כהן אחר תחתיו ואחר כך נגמר דינו הרי זה חוזר במיתתו של שני שנגמר דינו בפניו.
נגמר דינו ונמצא הכהן הגדול בן גרושה או בן חלוצה. בטלה כהונה וכאילו נגמר דינו בלא כהן גדול ואינו יוצא משם לעולם.
רוצח ששב לעירו אחר מות הכהן הגדול. הרי הוא כשאר כל אדם. ואם הרגו גואל הדם נהרג עליו שכבר נתכפר לו בגלותו.
אף על פי שנתכפר אינו חוזר בה לשררה שהיה בה לעולם. אלא הרי הוא מורד מגדולתו כל ימיו הואיל ובאה תקלה זו הגדולה על ידו.
אע"פ שהחובל באביו בזדון חייב מיתת בית דין כמו ההורג שאר אדם. אם חבל באביו או באמו בשגגה אינו חייב גלות. שלא חייבה תורה גלות אלא [להורג] נפש אדם בשגגה בלבד כמו שביארנו.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 21 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך לח מסעי שיחה ב כתובות לג, ב
- לקוטי שיחות כרך יד עקב-כ"ף אב שיחה א כתובות לג, רע"ב
- לקוטי שיחות כרך כא פורים שיחה א כתובות לג, ב
- תורת מנחם שיחת יום ד' פ' תבוא, ח"י אלול, ה'תשי"א כתובות לג, רע"ב
- תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשח"י כתובות לג, רע"ב
- תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"א כתובות לג, רע"ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"א כתובות לג, רע"ב
- תורת מנחם ש"פ יתרו, י"ח שבט, ה'תשכ"ד כתובות לג, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ כי-תשא, ט"ז אדר, ה'תשכ"ד כתובות לג, סע"ב
- למען ידעו בנים יוולדו ב. מוסקבה מוסקבה כתובות לג:
- אגרות קודש אדמו"ר ה"צמח צדק" אגרת לא כתובות לג, ב
- תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ח כתובות לג, ריש ע"ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תש"ל כתובות לג, ריש ע"ב
- תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תש"ל כתובות לג, ריש ע"ב
- תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשל"א כתובות לג, ריש ע"ב
- תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"ב כתובות לג, ריש ע"ב
- תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשל"ב כתובות לג, ריש ע"ב
- תורת מנחם שיחת י"א ניסן, ה'תשל"ב כתובות לג, ריש ע"ב
- תורת מנחם שיחת אור ליום ועש"ק, אדר"ח אייר, ה'תשל"ב כתובות לג, ריש ע"ב
- תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשל"ב כתובות לג, ריש ע"ב
- תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשל"ג כתובות לג, ריש ע"ב

