על הפרק
אגרות קודש כרך כה ט'תנג
מקור מפורש
בפרק זה
5 אותי אתם לוקחים: כן הובא (ונתפרש) בהמאמר משמ"ר פ' תרומה. וראה ויק"ר פ"ל, יג. תנחומא אמור, יז. תניא פמ"ז.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כה ט'תפב
מקור מפורש
בפרק זה
1 כללות'דיגן ענין ווי יציאת מצרים: ראה מכילתא ומפרשי התורה בקישור שני הענינים "אנכי ה"א אשר הוצאתיך מארמ"צ". זח"ג קח, א. תניא פמ"ז.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כה ט'תפב
מקור מפורש
בפרק זה
8 טאָג טעגליך: ראה רמב"ם הל' ק"ש פ"א ה"ג. שו"ע אדה"ז סס"ז ס"א. תניא רפמ"ז.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'עתר
מקור מפורש
בפרק זה
16 הכוונה : מענה רבינו – ניסן תשכ"ט.
ראש השנה לרגלים : ר"ה ד, א.
יציאת מצרים . . געוואָרן אַ פאָלק : ראה מפרשים ליחזקאל טז.
אַ כללות'דיגע (אומפאַסנדע) געשעהניש : כי הוא (יצי"מ) יסוד גדול ועמוד חזק בתורתנו ובאמונתנו כו' (חינוך מצוה כא).
אַ נצחיות'דיגע : בכל פרטי' (ולא רק הציווים שבה), שהרי צ"ל ברכת התורה – "נותן התורה" ל' הווה (לקו"ת ויקרא כג, א) – גם בנוגע לכתוב ואחות לוטן תמנע וכיו"ב (ראה סנה' צט, ב). פיה"מ להרמב"ם ר"פ חלק יסוד השמיני: ואין הפרש כו'.
המול . . בו : שמות יב, מח.
לא יאכל בו : ופסח לא בא מתחלתו אלא לאכילה (משנה פסחים עו, ב).
חכמים ערקלערן : פדר"א פכ"ט.
אינערלעכער צוזאַמענבונד : להעיר ג"כ אשר פסח ומילה שניהם מ"ע שיש בה כרת (כריתות בתחלתה).
*) הכוונה: ששניהם הוראות הקשורות בחילוק מצב האדם בקשר לגילו.
באַלד נאָכן געבורט : ועד יום השמיני כאלו הוא עדיין בבטן (האם) – מו"נ ח"ג פמ"ט. וראה דב"ר רפ"ו. נדה לא, ב. ויק"ר פכ"ז, י. ס' הבהיר [ס]' קסח.
מילה . . דאָס גאַנצע לעבן : יומתק ע"פ המבואר במ"א אשר מילה היא פעולה נמשכת, וכדמוכח במנחות מג, ב.
משכו . . זרה) : שמות יב, כא. מכילתא שם.
יעדער רגע : לבד הראשון – שאין שם עבר והאחרון – שאין שם עתיד. ואכ"מ.
אני . . קוני : משנה סוף קידושין.
משועבד . . מצרים : רש"י שמות כ, ב. וראה מכילתא שם. שמו"ר פכ"ט, ג.
תשובה . . צום מקור : ראה תניא פל"א (ומבאר שם: היא בחי' יצי"מ כו'). ובלקו"ת ר"פ האזינו: הנה עיקר התשובה הוא כו'.
נאָך מער : ראה תניא פל"ז (מח, סע"א) וכל ניצוץ כו'.
אַ ברי' חדשה : ראה שו"ע אדה"ז חאו"ח (מהדו"ק) ר"ס ד.
מודה אני : וסיומו רבה אמונתך – ע"פ מש"כ חדשים לבקרים רבה אמונתך (מדרש תהלים כה).
חשבון הנפש : ראה ד"ה אין עומדין ה'תש"ב (בקונט' ביקור שיקאַגאָ) ובכ"מ.
אין טאָג-טעגלעכן לעבן : כי בכל יום חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא היום ממצרים (תניא רפמ"ז).
צוויי-פאַכיגען אופן : ראה ד"ה שה תמים (בס' המאמרים תרכ"ט) בביאור הענין שקרבן פסח הי' מן הכבשים ומן העזים. וכן במילה – הסרת הערלה (שאינו ערל. סור מרע), שהוא מהול (מ"ע). ואכ"מ.
*) הכוונה: סור מרע – כל' עזיבת החטא – ועשה טוב – אח"כ צ"ל עבודה מסודרת כמשנ"ת בעולת תמיד וכו'. וכן וע"ט באופן נעלה יותר כיתרון האור מתוך החושך .
ער באַשליסט כו' : ראה תניא פמ"ז.
אלקינו . . חיות : ראה טושו"ע או"ח ס"ה. לקו"ת במדבר עג, ב.
דורך דעם אַלעם מקרב כו' : ראה שם בפדר"א (פכ"ט) שבזכות מילה ופסח נגאלו ממצרים "ובזכותם אתם עתידין ליגאל בסוף".
נבואה-הבטחה : מיכה ז, טו.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תשעז
מקור מפורש
בפרק זה
8 דמצרים – מיצר וגבול : ראה תניא פמ"ז. תו"א וארא נז, ב ואילך. ועוד. בהנסמן בהגש"פ עם לקוטי טעמים, מנהגים וביאורים ח"ב ע' תשנז, הערה ד"ה יציאת מצרים.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'קכה
מקור מפורש
בפרק זה
10 זכרו . . עשה דברי-הימים א' טז, יב.
למנצח לדוד להזכיר גו' כי אלקים יושיע ציון גו' : סיום מזמור סט, והתחלת מזמור ע – שסיימו והתחילו לומר בי"א ניסן השתא – ראה בהנסמן לעיל אגרת ט'תתקצז בשוה"ג.
הלל היא מה"ת : ראה גם אנציק' תלמודית ערך הלל ס"ב (כרך ט ע' שצב ואילך). וש"נ.
דהשיר יהי' לכם : ישעי' ל, כט.
מבואר בכ"מ : ראה גם תו"מ – התוועדויות ח"י ע' 169 ואילך. וש"נ.
די ימים טובים . . פון יאָר ראה סנהדרין יא, ב. ובתוד"ה או שם.
ספּעציעל . . פסח מיט פרילינג ראה ג"כ שמות יג, ד. יו"ד. שם כג, טו (וברמב"ן שם טז). שם לד, יח.
שמור . . אלקיך דברים טז, א. ולרמב"ן (לשרש הא' דסהמ"צ להרמב"ם) ולבעל ההלכות – זוהי מ"ע (לעבר השנים, או – מושמרת את החוקה). וראה רמב"ם הל' קדה"ח רפ"ד.
ראש לרגלים ר"ה ד, א.
דער "קאָפּ" ראה עטרת ראש בתחלתו.
"קאָפּ" פון די ימים טובים להעיר שצ"ל לימוד מיוחד שאין מצה בשבועות וסוכות (ספרי ראה טז, יב. ספרא אמור כג, ו). אוה"ח מצורע (יד, ו) ד"ה וראיתי. תורה תמימה אמור כג, ו.
אָפּשלוס פון פסח . . אַ פאָלק ראה יתרו יט, ד-ו. יבמות מו, סע"א. רמב"ם הל' איסו"ב רפי"ג.
בסוכות הושבתי אמור כג, מג. וראה טאו"ח סתרכ"ה ובב"י שם ד"בניסן מיבעי לה" לעשות סוכות.
האביב דער ערשטער . . בליאונג ראה רש"י שמות כג, טו. ולד שם. אוה"ת להצ"צ משפטים ע' א'קפ ואילך.
מעבדות . . גדול פסחים פ"י מ"ה. נוסח ההגדה.
נידעריגסטער . . קנעכטשאַפט שמות א, יד. ובדחז"ל עה"פ.
טיפע פינצטערניש שהרי מצרים היא ערות הארץ (ויקרא יח, ג ובתו"כ (ובפרש"י) שם. קה"ר עה"פ והארץ לעולם עומדת).
נאָכדעם . . צעפוילט ראה לקו"ת ר"פ בהר.
תורה (מלשון "הוראה") זח"ג נג, ב.
אין טאָג-טעגלעכן לעבן ובפרט שמצוה מן התורה להזכיר יצי"מ בכל יום בבוקר ובלילה (רמב"ם הל' ק"ש פ"א ה"ג. שו"ע אדה"ז ר"ס סז. ועוד).
דינען מיט יעדן פרט ראה טושו"ע או"ח סרל"א: בכל דרכיך דעהו . . כל מעשיך יהיו לשם שמים.
טרינקען א.ז.וו. להעיר ממחז"ל על כל נשימה ונשימה שאדם נושם צריך לקלס לבורא (ב"ר ספי"ד).
עסט צוליב . . מיט דעם עסן אַליין כבטושו"ע שם: לשם שמים, בכל דרכיך דעהו*.
הוספה לאחר זמן:
*) מיט דעם עסן אַליין . . דאָס בריינגט עם צו מאַכן אַ ברכה : היינו שהאכילה נעשה טפל לגבי (העיקר) אמירת הברכה, ע"ד חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום (מנחות מג, ב), החיוב הוא אמירת הברכה, ובתור תוצאה מזה – נהנה מעניני עוה"ז (אכו"ש וכיו"ב).
ומזה הלכה למעשה (מנחות שם, טושו"ע או"ח סי' רצ) אשר בכדי להשלים מאה ברכות בשבת צ"ל אכילת פירות וכיו"ב, שהעיקר בזה הוא אמירת עוד ברכות, אלא בכדי שלא תהי' ברכה לבטלה, צריך לאכול הפרי וכיו"ב, שאכילה כזו – היא טפלה לגבי העיקר – אמירת הברכה. ועפ"ז יומתק ל' הרמב"ם (סוף הל' ברכות): ולעולם כו' וירבה בברכות הצריכות. ועייג"כ שו"ע רבנו הזקן חאו"ח סרמ"ט קו"א סק"ד.
חוקות . . שמים וארץ . . עוד כל ימי ירמי' לג, כה. בראשית ח, כב.
קוקט אַרויס ע"ד פרש"י בראשית לז, יא.
דערזעט אין דעם פרילינג ע"ד הירוש' הובא בתוד"ה אמונת (שבת לא, א): שמאמין בחי העולמים וזורע.
הנהגה טבעית . . נסית ראה שמו"ר (פט"ו, יא): משבחר הקב"ה בעולמו . . וכשבחר ביעקב ובניו כו'. עקדה שער לח בתחלתו.
טאָג-טעגלעכן לעבן . . באַפרייען זיך ראה תניא פמ"ז: כל יום ויום חייב אדם לראות עצמו כו'.
באַפרייען זיך . . תעבדון את האלקים ע"ד מש"נ שמות ג, יב.
עבודה-זרה וכדחז"ל: משכו מעבודה זרה (מכילתא לשמות יב, כא).
זה . . מיטן פינגער רש"י שמות טו, ב. וראה תענית בסופה.
די גאַנצע תורה ברכות ה, א ובכ"מ.
אַרויסגיין . . דורך פאַרבינדן זיך ראה תניא ספמ"ז ועיין בליקוטי לוי יצחק שם.
מצוה . . ובלילה רמב"ם הל' ק"ש פ"א ה"ג*.
*) (הטעם שלעיל בשו"ה אין טאָג-טעגלעכן לעבן מובא המ"מ ברמב"ם ובשו"ע אדה"ז, וכאן רק ברמב"ם – כי) שם – במכ' – הענין (וראי' ע"ז במ"מ), משא"כ כאן הל' בדיוק במכ', ולמכ' אין שייך ונוגע (ואדרבא) הפרטים שבשו"ע (מה"ת וכו') – ולכן הובא הל' דהרמב"ם.
(מענה רבינו – ניסן תשל"א)
להזכיר יציאת מצרים להעיר מדחז"ל: כל זמן שאתם מזכירים אותי מעי הומים עליכם כו', זכרו נפלאותיו אשר עשה כו', בשביל שיהיו מזכירים נפלאותיו, אמר דוד א"כ אני מזכירו למנצח לדוד להזכיר אלקים להצילני (לאחר שאמר דוד למעלה) כי אלקים יושיע ציון ויבנה ערי יהודה וישבו שם וירשוה וזרע עבדיו ינחלוה ואוהבי שמו ישכנו בה (מדרש תהלים ע'. הובא בפרש"י שם)**.
הוספה לאחר זמן:
**) וי"ל שמכאן ראי' נוספת לדברי האומרים שאמירת הלל היא מה"ת (בה"ג במנין המצות. יראים סי' קכה. ר"ש בן גבירול מ"ע טז. סמ"ק סקמ"ו. ר' דניאל הבבלי בס' מעשה נסים לר"א בן הרמב"ם סי' א' – שגם נמנה במנין המצות; ולהרמב"ם בסהמ"צ שרש א' – שאינה נמנית במנין המצות, אבל היא מה"ת. ובווי העמודים (לס' יראים שם) שכן נראה דעת רש"י ור"ח וא"ח).
כאמרו דנפלאותיו שעושה עמכם בכל עת (לאו דוקא יצי"מ) – לא עשה כו' אלא בשביל שיהיו מזכירין נפלאותיו (שבפשטות – הו"ע ההילול והשבח להקב"ה).
ואעפ"י שהפסוק הוא בתהלים, ודברי תורה מדברי קבלה לא ילפינן (חגיגה י, ב. ב"ק ב, ב ועוד), וכש"כ שדברי קבלה אינם דברי תורה, הרי זהו רק גילוי מילתא (והטעם) דעשיית הנפלאות, וע"ד – ולא ממש – המובא בב"ק (שם) : והאי מילף הוא (בתמי') גילוי מילתא הוא ובפרש"י שם. וראה ס' יראים שם : עד דלא אתי נביא גמרא גמירי לה ואתי נביא ואסמכי' אקרא (דהשיר יהי' לכם – לשיטתי').
ומעלה יתרה בהראי' מכתוב זה לגבי פסוקי נ"ך המובאים במדרש הגדול (פ' בא י, ב), כי אינו בל' הלכה ודין (שמדברי קבלה לא ילפינן), אלא בסגנון של סיפור דברים וגילוי מילתא בעלמא.
ולהעיר מהכלל דאין למדים מקודם מ"ת (ירוש' חגיגה פ"ג, ה"ח ועוד) – ובכ"ז במילתא דמסתברא וכיו"ב למדין (שעפ"ז מבואר בכ"מ הא שלמדין דאין מערבין שמחה בשמחה מהכתוב " מלא שבוע זאת וגו'" (ויצא כט, כז. ירוש' מו"ק פ"א ה"ז). ראה שד"ח כללים א, שכא. וש"נ ).
ועוד להעיר שמדרש תהלים מסיים במעשה רב: אמר דוד כו'.
ומה שלא הובא זה במדה"ג – הרי כו"כ מדחז"ל שלא הביאום.
גאולת הפרט . . הכלל להעיר מאגה"ק ס"ד (קה, סע"ב ואילך).
כימי . . נפלאות מיכה ז, טו.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'שסג
מקור מפורש
בפרק זה
16 מה זה מיהרת תולדות כז, כ.
יום ה', ראש חודש ניסן כמו הקביעות בשנת צאת ישראל ממצרים (שבת פז, ב. שו"ע אדה"ז ר"ס ת"ל).
דער ערשטער און הויפּט ר"ה ד, א.
די באַפרייאונג . . כדי ראה שמות רבה פ"ג, ד. שם פכ"ד, ב. הובא בפרש"י שמות (ג, יב).
האָט באַשטעטיגט . . באַשעפער . . בעל-הבית ס' החינוך מצוה כא. ולהעיר מהסידור (עם דא"ח) שער החנוכה (רעא, ג) דע"י יצי"מ ידעתי כי גדול הוי' מכל האלקים עיי"ש.
בעל-הבית פון דער וועלט יתרה מזו ראה אור תורה להה"מ וארא ד"ה וידבר כו' ויצוום שבחידוש העולם נתגלה חיצוניות העולמות כו' ויצי"מ הי' הכוונה שיתגלה פנימיות העולמות.
דער גרויסער . . טאָג ס' החינוך שם.
דורכדרינגען . . לעבן ראה תניא רפמ"ז: וכל יום ויום. תו"א וארא נח, סע"א.
אין יעדן פרט . . דורכגעדרונגען ראה ברכות (סא, ב): דגים . . במקום חיותנו. יתרה מזו לדעת רשב"ג (מקואות פ"ו, מ"ז) אלא שאין הלכה כמותו – נת' בד"ה וראיתי אני, תרס"ב. – אבל הרי פסקינן כוותי' בהא דזבחים (כב, א). וכבר שקו"ט בזה בתויו"ט מקואות שם. והאריך בזה בס' גולות עליות שם. חיבור לטהרה הל' מקואות כלל ב' בסופו (לפענ"ד בשנויא דחיקא). ועוד, ואכ"מ.
תורה . . בוי-פּלאַן בראשית רבה בתחלתו – ולכן גם קיום וחיות העולם תלוי בתורה (ד"ה ה' לי בעוזרי תרצ"א – בסה"מ קונטרסים ח"א [קעט, ב. ולאח"ז בסה"מ תרפ"ז ע' רב] – פ"ב).
אַ יחיד . . גאַנצער וועלט ראה קדושין (מ, רע"ב): כל העולם. וברמב"ם הל' תשובה (פ"ג, ה"ד): כל העולם כולו.
באַמיען . . אויך די וועלט ראה רמב"ם הל' מלכים (פ"ח ה"י): ציוה משה רבנו מפי הגבורה כו'. ועפ"ז יומתק סיום פי"א מהל' מלכים להרמב"ם: ויתקן את העולם כולו כו', דלכאורה מהי שייכות כ"ז לס' יד החזקה. ובפרט האריכות הגדולה בזה (בדפוס רומי ר"מ, ונשמטה ע"י הבקורת דאו"ה בדפוסים שלאח"ז), ולכל היותר – הי' צ"ל כתוב בפרק שלאחריו המדבר ב"מנהגו של עולם" בימות המשיח. – אלא שזהו המשך ל"ילחם מלחמת ה' . . והצליח . . ינצח כל האומות שסביביו" שאז מחוייב "לתקן את העולם כולו לעבוד את ה'" כו'.
לאור גויים ישעי' (מב, ו) וראה רד"ק שם: השנית כו'. ולהעיר מפי' הראב"ע עה"פ כמופת הייתי לרבים ואתה מחסי עוז (תהלים עא, ז).
"געבורט" און אָנהויב ראה יחזקאל טז ובמפרשים שם.
איינגעשלונגען . . גוי מקרב גוי דברים (ד, לד) ובמכילתא בשלח (עה"פ ויושע): כאדם שהוא שומט את העובר. ועייג"כ שער הפסוקים להאריז"ל שמות בתחלתו: היו ממש בתוך קרבם.
אַ פאָלק . . אַלע פעלקער מסוף העולם ועד סופו (שמו"ר פט"ו, יו"ד).
צום . . פאָלק און דאַן . . יחיד אל כל עדת ישראל . . ויקחו להם איש – כל אחד ואחד אלא ששלוחו של אדם כמותו (ראה מכילתא בא יב, ג).
משכו . . זרה בא (יב, כא) ובמכילתא שם. וראה מו"נ ח"ג רפמ"ו. צרור המור כאן: מצאתי כתוב כו'.
אָנגעזאָגט . . אויפגעקלערט זח"ג רנא, א. שו"ע אדה"ז ר"ס ת"ל.
חוקת . . ימים בא (יב, יד-טו).
ובפרט . . אָרט ראה זח"ג שם: ובגין דטלה כו'.
חרות על הלוחות אל תקרי חרות אלא חירות (אבות ו, ב).
ביד רמה . . ווירקונג ראה תיב"ע ומכילתא לבשלח (יד, ח).
די נבואה . . יראה ישעי' ס, ב-ג.
אין דער צייט ווען עליך יזרח הוי' כו' י"ל שהכוונה לבחינה גדולה יותר אפילו מבזמן יצי"מ – וע"פ תורת הבעש"ט דגלות מצרים הי' שחסר מהם הדעת להכריע שיש בורא אחד המחדש כו' אמנם בחי' דעת זה שנתגלה ביצי"מ הי' כו' אך כו' בימוה"מ כו' יהי' נראה עין בעין כו' (תוי"י ס"פ וישלח. עיי"ש).
הוי' . . חושה לי תהלים ע (ב, ו).
חושה . . במהרה ביאת משיח, אלא שאופן היציאה מהגלות הוא לא בחפזון (ישעי' נב, יב. וראה אוה"ת להצ"צ ד"ה וככה. המשך וככה תרל"ז בסופו).
במהרה בימינו ממש להעיר אשר הגאולה העתידה וביהמ"ק הג' שייכים לבחי' יעקב (ראה שבת קיח, ב: כיעקב כו'. פסחים פח, א: כיעקב כו') וביעקב הוא מהירות – מה זה מיהרת (עיין ליקוטי לוי יצחק לזח"א רכט, ב). ו"הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלין" (רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ה).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ד תשפ
מקור מפורש
בפרק זה
4) תניא פמ"ז.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ה א'תמ
מקור מפורש
בפרק זה
ונוגע בפרשת שבוע זה, היינו מצות התרומה, להגביה את החבורה למעלה ממעמדה ומצבה, אשר עי"ז מתייחדים ג"כ בתכלית היחוד עם מהו"ע, ית', וכמרומז בקצרה בתניא פמ"ז:
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ז ב'סו
מקור מפורש
בפרק זה
תניא פמ"ז.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ט ב'תשז
מקור מפורש
בפרק זה
אנא נפשי כתבית יהבית (שבת ק"ה ע"א, תניא פרק מ"ז).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יז ו'קעט
מקור מפורש
בפרק זה
תניא פרק מז.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יח ו'תתג
מקור מפורש
בפרק זה
וכהודעת רז"ל, שצדיקים דומים לבוראם, אשר עליו נאמר אנא נפשי כתבית יהבית (שבת ק"ה א') [ראה תניא פרק מ"ז בשם זהר הק'], תעמוד לכל העוסקים בתורתו, וגדול תלמוד שמביא לידי מעשה, הליכה בהדרכותיו והנהגותיו, לתוספת התעוררות ר"ר מנשיא ישראל בהמצטרך להם מנפש ועד בשר.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תריד
מקור מפורש
בפרק זה
תניא פמ"ז ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתסא
מקור מפורש
בפרק זה
ענין של גאולה (תניא רפמ"ז).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג חג השבועות שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
75 ראה תניא פמ"ז "וה"ז כאילו נתן לנו את עצמו כביכול". וראה אוה"ת שם ע' ג'מד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג י"ב י"ג תמוז בלק
מקור מפורש
בפרק זה
45 ראה תניא פמ"ז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות מכתבים כלליים
מקור מפורש
בפרק זה
19 יציאת מצרים ברוחניות : ראה תניא פמ"ז, ובהנסמן במכתב עש"ק י"א ניסן ה'תשד"מ הערה ד"ה יצי"מ (הגש"פ הנ"ל ע' תשנז).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות מכתבים כלליים
מקור מפורש
בפרק זה
141 יציאת מצרים. . מ"מיצרים" ומהגבלות : ראה תניא פמ"ז. וראה מכתב עש"ק ר"ח ניסן ה'תשמ"ה (הגש"פ הנ"ל ע' תשסג). וש"נ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות מכתבים כלליים
מקור מפורש
בפרק זה
245 "יציאתמצרים". . ממיצרים ומגבולים : ראה תניא פמ"ז. תו"א וארא נז, ב ואילך. בשלח סד, אב. שער האמונה לאדמו"ר האמצעי פכ"א (לט, א ואילך). ד"ה ויהי בעצם היום הזה תרנ"ה (סה"מ תרנ"ה ע' עא ואילך). ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו שמות שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
47 וראה תניא פמ"ז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו משפטים שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
46 משנה פסחים קטז, ב — עם הוספות ל' אדה"ז בתניא רפמ"ז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - מכתבים פסח
מקור מפורש
בפרק זה
23 התוכן הפנימי של "יציאת מצרים" : ראה תניא פמ"ז. וראה מכתב עש"ק ר"ח ניסן ה'תשמ"ה הערה ד"ה דער אינערלעכער אינהאַלט (הגש"פ הנ"ל ע' תשסג). וש"נ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - מכתבים פסח
מקור מפורש
בפרק זה
30 אנא נפשי כתבית יהבית : שבת קה, א (כגירסת הע"י). יל"ש עה"פ יתרו כ, ב. וראה לקו"ת שלח מח, סע"ד. אוה"ת יתרו ע' תתקא. ובלשון המדרש (שמו"ר רפל"ג): מכרתי לכם תורתי כביכול נמכרתי עמה. וראה תניא פמ"ז (סז, א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א תרומה שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
11 תניא פמ"ז. זח"ב קמ, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א תצוה שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
9 תניא פמ"ז. זהר ח"ב קמ, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א פורים קטן שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
9 תניא פמ"ז. זהר ח"ב קמ, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א אמור שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
28 פסחים קטז, ב. תניא פרק מז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב במדבר שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
22 שבת קה, א. ועל פי מש"כ בתניא פרק מז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב חג השבועות שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
14 שמות רבה פל"ג (בשינוי לשון). תניא פרק מז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב מטות שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
2 פסחים פרק עשירי משנה ה. תניא פרק מז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג בשלח שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
13 פסחים קטז, ב. תניא רפמ"ז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג שש"פ שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
32 שו"ע אדמוה"ז חאו"ח סי' סז סעיף א. וראה ג"כ תניא פמ"ז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד שמח"ת שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
4 ראה תניא פמ"ז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה י"ט כסלו שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
20 כי בכל דור ודור וכל יום ויום חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא היום ממצרים (פסחים שם. תניא רפמ"ז). גם את"ל דזה שאנו בני חורין היא תוצאה הבאה ממילא מיצי"מ ש"גאל את אבותינו" – אינו מובן פירוש "גאלנו", ובפרט שמקדים "גאלנו" ובא בהוספה על "גאל את אבותינו".
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
בפרק זה
1 פרשתנו מח, יד 2) ראה תניא פמ"ז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו שמות שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
13 במצרים כפשוטו, ובמצרים וגלות ויציאת מצרים שבעבודת כאו"א מבנ"י, שב"כל יום ויום חייב לראות עצמו כאילו הוא יצא היום ממצרים" (תניא רפמ"ז – ראה שם ביאורו).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יב קדושים שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
9 תניא רפמ"ז (וראה פסחים קטז, ב)
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה כ
מקור מפורש
בפרק זה
4 תניא פמ"ז. תו"א פ' וארא ד"ה לכן אמור. ובכ"מ. ) שיחת שמע"צ תרצ"ג (קונטרס כא).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו לך לך שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
19 ראה ד"ה זכור (תרס"ה פ"י. תרנ"ד) וראה תניא פמ"ז. תו"א כג, ג.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז שמות שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
51 תניא רפמ"ז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז תרומה שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
31 ראה בכ"ז תניא פמ"ז. אוה"ת פרשתנו ע' א'שנא. א'שנט ואילך.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז תרומה שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
34 תנחומא אמור יז. ויק"ר פ"ל, יג. וראה שמו"ר ריש פרשתנו. פל"ג, ו. תנחומא פרשתנו ג. יל"ש פרשתנו רמז שסד. וראה תניא פמ"ז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז פ' החודש שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
14 ראה תניא פמ"ז. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז שה"ג שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
36 פסחים קטז, ב. (במשנה). תניא רפמ"ז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז תזריע שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
58 תניא פמ"ז. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
וכהודעת רז"ל, שצדיקים דומים לבוראם, אשר עליו נאמר אנא נפשית כתבית יהבית (שבת ק"ה א') [ראה תניא פרק מ"ז בשם הזהר הק'], תעמוד לכל העוסקים בתורתו, וגדול תלמוד שמביא לידי מעשה, הליכה בהדרכותיו והנהגותיו, לתוספת התעוררות ר"ר מנשיא ישראל בהמצטרך להם מנפש ועד בשר.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
בפרק זה
7 .יציאת-מצרים" אין רוחניות: תניא פמ"ז. שער האמונה בכ"מ. ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
בפרק זה
3 כללות'דיקן ענין ווי יציאת מצרים: ראה חינוך מצוה כא: כי הוא (יצי"מ) יסוד גדול ועמוד חזק בתורתינו ואמונתינו. וראה מכילתא ומפרשי התורה בקישור שני הענינים ,אנכי ה' אלקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים". זח'ג קח, א. תניא פמ"ז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח חג השבועות שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
50 ויק"ר פ"ל, יג (לענין מצות). וראה שמו"ר ר"פ תרומה. פל"ג, ו. תנחומא תרומה ג. וראה תניא פמ"ז. ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט שופטים שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
* גם ע"י לימוד ושקו"ט בדברי קבלה (נביאים וכתובים) – ואפילו מנהגי ישראל וכיו"ב – "אותי אתם לוקחים" (תניא פמ"ז. שם פ"ה. ועוד) [משא"כ בדברי הנביא "לכו למקום פלוני" וכיו"ב]: אבל בפס"ד – יש חילוק בין דברי קבלה וכו' ודברי תורה. וראה לעיל הערה 14, 50. ואולי יש להסביר שבהלכה ופס"ד (רצונו) יש חילוק בין ד"ת וד"ק כו': אבל בשקו"ט (חכמתו) – היא" מפורש הוא בפסוק – וראה תמורה טז, א. ב"מ נט, ב. ובמפרש הרמב"ם כאן – הנה) בזה רמז גם שתורה היא למעלה גם מנבואת משה, כי מהכתוב "אלה המצות אשר צוה ה' את משה גו'" אפשר לומר דזה שאין נביא רשאי לחדש דבר מעתה הוא – לפי שנבואת שאר הנביאים היא למטה מנבואת משה, ותורה היא נבואת משה (וראה ת"י שם. לעיל הערה 17. וראה בהערה 47 ובעיקרים שם ספ"כ), ולכן הביא הכתוב "לא בשמים היא" שמזה מובן* שאינה שייכת לענין הנבואה כלל, גם לא לנבואת משה. ולהעיר מדברי דוד להט"ז ר"פ מטות.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא משפטים שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
44 ראה תניא פמ"ז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא תצוה שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
27 ראה גם תניא פמ"ז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
0 הוספת אדה"ז בתניא רפמ"ז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
7 ראה תניא פמ"ז (ובכ"מ בדא"ח) אשר ,עסק התוהמ"צ" בכ"י עי"ז הוא יצי"מ דנפה"א בכ"י.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
4 גוף . . עבדות: ראה תניא פמ"ז. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
7 וכל יום ויום . . היום: הוספת (ביאור) כ"ק אדה"ז בתניא רפמ"ז. ובביאור יותר - שער האמונה לאדהאמ"צ לט, א ואילך. - וראה הגש"פ הניל ע' תלד בשוהייג.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג חג השבועות שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
49 ראה תניא פמ"ז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יב
מקור מפורש
בפרק זה
7 הגוף והנפש: שברוחניות הם מצות (אברים, גרמוהי) ותורה (דם =- הוא הנפש == חיוהי) ראה תניא-פכ"ג ה - (ובהגהות הצ"צ לשם). לקו"ת במדבר יג, א. התחזקות והוספה: ובפרט בתקופתנו שכביאור כ"ק מו"ח אדמו"ר בשיחתו הידועה היא בדוגמת המטפס על הר משופע ביותר שאפשר או עלי' או כו', בחורה ומצות: ענין של גאולה (תניא רפמ"ז). זה מלך המשיח: רמב"ם הל' מלכים רפי"א. וישראל עושה חיל: ראה זהר סוף פרשת שבוע זה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו וארא שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
56 תניא רפמ"ז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז ב' ניסן שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
6 ראה תניא פמ"ז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח ר"ח סיון שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
41 ל' התנחומא אמור יז. וראה שמו"ר פל"ג, א. שם, ו. ועוד. – וראה תניא פמ"ז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח הוספות - שיחות שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
9 ו8) להעיר ממרז'ל -- שע"י תורה ,אותי אתם לוקחים" (ל' התנחומא אמור יז. וראה שמו"ר פליג, א. שם, ו. ועוד. -- וראה תניא פמ"ז).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט עקב שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
65 הוספת אדה"ז בתניא רפמ"ז. ועד"ז ברמב"ם הל' חמץ ומצה פ"ז ה"ו. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"א ב"ה
מקור מפורש
בפרק זה
38 תניא פמ"ז. תו"א פ' וארא ד"ה לכן אמור. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים ה'תשי"א*
מקור מפורש
בפרק זה
1635 ראה שמו"ר פל"ג, א. שם, ו. תנחומא תרומה ג. תניא פמ"ז. לקו"ת שם.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ל"ג בעומר, ה'תשי"א
מקור מפורש
בפרק זה
392 שבת קה, א כגירסת העין יעקב. לקו"ת שלח מח, סע"ד ואילך. וראה תניא פמ"ז. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ג תמוז, ה'תשי"א
מקור מפורש
בפרק זה
1103 ראה תניא פמ"ז. תו"א וארא נז, ב ואילך. שער האמונה לאדהאמ"צ פכ"א (לט, א ואילך). ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפרק זה
11 הוספת אדה"ז בתניא רפמ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפרק זה
18 שבת קה, א (לגירסת הע"י), וע"פ מש"כ בתניא פמ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפרק זה
238 ראה לקו"ת שלח מח, סע"ד. אוה"ת יתרו ע' תתקא ואילך. וראה גם תניא פמ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
80 ראה שמו"ר פל"ג, ו. תניא פרק מז (סז, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
93 ראה תניא פמ"ז. תו"א שמות מט, סע"ד. וארא נז, ב ואילך. יתרו עא, ג-ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
45 תניא רפמ"ז – ע"פ פסחים קטז, ב (במשנה).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קדושים, מבה"ח אייר, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
51 תניא רפמ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
31 ח"ב קמ, ב. הובא בתניא פמ"ז (סז, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב ה'תשט"ו
מקור מפורש
בפרק זה
19 פסחים שם (במשנה). וראה תניא רפמ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, פ' זכור, י"ג אדר-שני, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
9 תניא רפמ"ז (בהוספה על נוסח הגש"פ – מפסחים קטז, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
141 ראה תניא פמ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
20 ויק"ר פ"ל, יג. תנחומא אמור יז (לענין מצוות). וראה שמו"ר ר"פ תרומה. פל"ג, ו. תנחומא תרומה ג. וראה תניא פמ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ב' דחג הפסח, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
59 תניא רפמ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
5 פסחים קטז, ב במשנה. תניא רפמ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
34 תניא רפמ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
44 ראה גם תניא פמ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום א' ט"ו תמוז, במחנה-קיץ "גן ישראל", ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
95 תניא רפמ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקרא, ג' ניסן ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
55 ראה תניא רפמ"ז. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
22 פסחים קטז, ב. תניא רפמ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
227 פסחים שבהערה 198. תניא רפמ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
67 ראה שמו"ר ר"פ תרומה. תניא פמ"ז. לקו"ת שלח מח, סע"ד ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
8 שהרי "בכל דור ודור ובכל יום ויום חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא היום ממצרים" (פסחים קטז, ב (במשנה). תניא רפמ"ז) – שאין זה רק מטעם ש"אילו לא הוציא גו' הרי אנו ובנינו ובני בנינומשועבדים היינו לפרעה במצרים" (נוסח הגש"פ), שהרי היו כו"כ נסים גדולים לכלל ישראל ולא מצינו שחייבים לזכרם בכל יום, אלא פנימיות הביאור בזה היא – שבכל יום ויום צ"ל העבודה הרוחנית דיצי"מ בנפש האדם, כמבואר בתניא שם.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
104 ראה תניא פמ"ז. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
277 משנה פסחים קטז, ב. תניא רפמ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1567 תניא רפמ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
38 ובאופן כזה צריך להיות ענין ההילוך בעבודת האדם – "ילכו מחיל אל חיל" (תהלים פד, ח), היינו, שהיום צ"ל במעמד ומצב נעלה יותר מאתמול, ומחר יותר מהיום – לא רק עלי' שבערך , אלא גם עלי' שלא בערך , שהרי "בכל יום ויום חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא היום ממצרים" (תניא רפמ"ז), שזהו"ע של יציאה מגבול ומיצר למעמד ומצב של בלי גבול , ולא רק למדריגה נעלית יותר בגבול עצמו (מהנחה בלתי מוגה).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
78 ויק"ר פ"ל, יג. תנחומא אמור יז (לענין מצוות). וראה שמו"ר ר"פ תרומה. תנחומא תרומה ג. וראה גם תניא פמ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
1252 פסחים קטז, ב (במשנה). תניא רפמ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
1420 ובפרטיות יותר – כמבואר בארוכה במאמר של רבינו הזקן (ד"ה ונשב בגיא תקס"ב (מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"א ע' פח ואילך) – הובא ונתבאר בד"ה קטנתי גו' שנאמר בהתוועדות פ"ב ואילך (לעיל ע' 235 ואילך)) בביאור הטעם שגם מי שתורתו אומנתו מפסיק לק"ש, ונקודת הענין – שק"ש ענינה מלמטה למעלה (עבודת האדם), ותורה ענינה מלמעלה למטה ("נתן לנו את תורתו"):
הענין דק"ש הוא – " אמליכתי' למעלה ולמטה ולארבע רוחות השמים" (ברכות יג, ב), כמרומז בתיבת "אחד" שבסיום וחותם פסוק ראשון דק"ש*, והיינו, שיש מציאות של עולם, אלא שיהודי פועל הענין ד"אמליכתי'", עי"ז שמתעקש ("ער שפּאַרט זיך אַיין") ובוקע ("און ברעכט דורך") את המעלה ומטה (ז' רקיעים וארץ – ח') וד' סטרין, וממשיך בהם את הא', אלופו של עולם – שזוהי כללות עבודת האדם, שהיא מלמטה למעלה, שהרי "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים".
וכללות ענין עבודת האדם נקבע מלכתחילה באופן שיהיו בו שינויים; כאשר האדם נשאר לעמוד במדריגתו כפי שנברא, אפילו אם הוא במדריגת אדה"ר ש"בקומתו נברא" (ראה ר"ה יא, א. וש"נ), אבל הוא עומד על עמדו – ה"ז "עבודה" עבור מלאכים, אבל אי"ז "עבודה" עבור נשמות בגופים, עליהם נאמר (זכרי' ג, ז) "ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה", כידוע (ראה תו"א פרשתנו (וישב) ל, סע"א ואילך. ובכ"מ) ש"עומדים" קאי על מלאכים, ו"מהלכים" קאי על בנ"י, צדיקים, שענינם הוא שצריכים לילך מדרגא לדרגא בעילוי אחר עילוי – "מעלין בקודש ואין מורידין" (ברכות כח, א. וש"נ), והיינו, לילך מ"רשות" ל"מצוה", ומ"מצוה" ל"חובה", ועד לענין של התאחדות ומס"נ (שנעשה "אויס מציאות") – שזהו"ע התפלה.
וענין זה הוא דוקא באופן שמודגש החילוק שבין "ערב" ל"בוקר", וכאשר נמצא ב"ערב", הנה בידעו שישנו "בוקר", נעשית אצלו התשוקה לצאת ("אַרויסקריכן") מהמעמד ומצב ד"ערב", ותשוקה זו נותנת לו את הכח לצאת מה"ערב", ולבוא למעמד ומצב ד"קורין את שמע בשחרית"; ואח"כ מגיע להכרה שמעמד ומצב זה הוא בבחי' "ערבין" לגבי ה"שחרית" שלמחרתו.
ועז"נ "בכל דור ודור וכל יום ויום חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא היום ממצרים" – כפי שמבאר רבינו הזקן (תניא פמ"ז) שהו"ע "יציאת נפש האלקית ממאסר הגוף .. בק"ש .. ולכן תקנו פ' יציאת מצרים בשעת ק"ש דוקא, אף שהיא מצוה בפני עצמה ולא ממצות ק"ש, כדאיתא בגמרא ופוסקים, אלא מפני שהן דבר אחד ממש" – שבכל מעמד ומצב שנמצא, יודע שיש מדריגה נעלית יותר שהיא בבחי' "ארץ טובה ורחבה" (שמות ג, ח. ועוד), ולגבי מדריגה זו נחשב מעמדו ומצבו בהוה ל"ארץ מצרים"; "ערבין" לגבי ה"שחרית" שבעתיד, שאז יהי' "הוי' לאור עולם" (ישעי' ס, יט) באופן נעלה יותר מכמו שהי' עד עתה.
ואילו התורה היא תורתו של הקב"ה – למעלה מהעולם, כמארז"ל "אלפים שנה קדמה תורה לעולם", וגם בירידתה לעולם ה"ה נשארת תורתו של הקב"ה, "הלא כה דברי כאש" (ירמי' כג, כט. וראה ברכות כב, א), שאינו מקבל טומאה, ואדרבה, ע"י האש נעשה ענין הטהרה, כדברי הגמרא במסכת סנהדרין (לט, סע"א) "עיקר טבילותא בנורא הוא, דכתיב (מטות לא, כג) וכל אשר לא יבא באש תעבירו במים", והיינו, שכל ענין הטהרה ע"י הטבילה ב"מים חיים" הוא רק בגלל שאי אפשר לסבול את האש.
*
) שחיובו מן התורה לכל הדעות , כידוע הפלוגתא אם החיוב מן התורה הוא על כל ג' הפרשיות , ב' פרשיות בלבד , או רק הפסוק הראשון (ראה שו"ע אדה"ז או"ח רסנ"ח . וש"נ) .
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, שבת הגדול, ח' ניסן (מאמר ב), ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
654 משנה פסחים קטז, ב. תניא פמ"ז. וראה גם ד"ה בכל דור ודור תשמ"ה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
1402 תניא פמ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
280 לך לך יב, ט. וראה תניא פמ"ז. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל-פקודי, פרשת החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
372 משנה פסחים קטז, ב. תניא רפמ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פרשת החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
1038 פסחים קטז, ב (במשנה). תניא רפמ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
1568 תניא פמ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
418 ראה שמו"ר פל"ג, א. שם, ו. תנחומא תרומה ג. תניא פמ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ועש"ק פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
1448 ויק"ר פ"ל, יג. תנחומא אמור יז. וראה תניא פמ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
212 ויק"ר פ"ל, יג. תנחומא אמור יז (בנוגע למצוות). וראה תניא פמ"ז. וראה גם שיחת יום ב' דחה"ש תשכ"ד בתחלתה (תו"מ ח"מ ע' 36 ואילך). וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
347 ראה תניא פמ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
723 תניא רפמ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
109 פסחים קטז, ב. תניא רפמ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1244 פסחים קטז, ב (במשנה). תניא רפמ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* אור ליום ב' פ' נצבים-וילך, ח"י אלול, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1208 ויק"ר פ"ל, יג. תנחומא אמור יז (לענין מצוות). וראה שמו"ר ר"פ תרומה. תנחומא תרומה ג. וראה תניא פמ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
1522 ויק"ר פ"ל, יג. תנחומא אמור יז. וראה תניא פמ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
561 במד"ר שלפנינו: "לי". ובתנחומא אמור יז: "ויקחו לי תרומה, אותי אתם לוקחים". וראה תניא פמ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, שבת הגדול, ח' ניסן, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
1539 תניא רפמ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
1844 ראה שמו"ר פל"ג, א. שם, ו. תנחומא תרומה ג. תניא פמ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
1992 תניא רפמ"ז, מפסחים שבהערה 57.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
867 תניא רפמ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, י"ד סיון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
2158 פסחים קטז, ב (במשנה). תניא רפמ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויחי, י"ח טבת, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
3050 ובהקדים – שכללות הענין דירידת הנשמה בגוף הוא בדוגמת הירידה למצרים [ולכן, "בכל יום ויום חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא היום ממצרים" (כמ"ש רבינו הזקן בתניא פמ"ז)], ושם צ"ל לכל לראש הענין הזכרון* ד"בית אבי", כדי שלא להתפעל (לא רק מהסביבה, אלא גם) מה"אל זר** שיש בגופו של אדם" (שבת קה, ב), ולאח"ז בא היתרון שע"י הירידה כו'.
*) ונוסף על הזכרון לעצמו , צריך להזכיר גם ליהודי נוסף – מצד החיוב ד " פרו ורבו ", שצריך לעשות עוד יהודי , והרי זוהי המצוה הראשונה (ראשונה לא רק בזמן , אלא גם במעלה וחשיבות) שבתורה (ראה לעיל ע' 242 הערה 18 . וש"נ) , ומה גם שזוהי ההכנה לביאת משיח (שתלוי' במעשינו ועבודתנו כל זמן משך הגלות (תניא רפל"ז)) , כמארז"ל (יבמות סב , סע"א . וש"נ) " אין בן דוד בא עד שיכלו כל נשמות שבגוף ".
**) " זר " דייקא (ולא האדם עצמו) – כמובן מדברי רבינו הזקן בתניא (פכ"ח) בנוגע לנפילת מחשבה זרה , שזהו " כמשל אדם המתפלל בכוונה ועומד לנגדו ערל רשע ומשיח ומדבר עמו כדי לבלבלו כו' ".
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, ג' שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
180 הוספת (ביאור) אדה"ז בתניא רפמ"ז. ועד"ז במאמרי אדמו"ר הזקן שם (ע' קכד).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון (התוועדות א), ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
1167 ראה שמו"ר פל"ג, א. פל"ג, ו. תניא פמ"ז. לקו"ת שלח מח, סע"ד ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
1252 ראה שמו"ר פל"ג, א. פל"ג, ו. תניא פמ"ז. לקו"ת שלח מח, סע"ד ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
1428 פסחים קטז, ב (במשנה). תניא רפמ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
405 ראה תניא פמ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
630 תניא רפמ"ז – מפסחים קטז, ב (במשנה).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
1196 תניא רפמ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
2693 תניא רפמ"ז – מפסחים קטז, ב (במשנה).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1920 ראה תניא פמ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
2270 תניא רפמ"ז – מפסחים קטז, ב (במשנה).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, מבה"ח טבת, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
2492 ראה שמו"ר פל"ג, א. שם, ו. וראה תניא פמ"ז (סז, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
2689 כמדובר בהתוועדות שלפנ"ז (שיחת י"ט כסלו סכ"א (לעיל ע' 291)) פירוש הבעש"ט במאמר המשנה (מגילה רפ"ב) "הקורא את המגילה למפרע לא יצא", ש"למפרע" היינו שזהו ענין שאירע בעבר; אלא צריך לדעת שאין זה רק ענין שהי' "בימים ההם", אלא זהו ענין שנוגע גם "בזמן הזה". ובלשון רבינו הזקן (תניא רפי"ז) – ש"התורה היא נצחית". ולכן, "בכל דור ודור (וכפי שמוסיף רבינו הזקן (תניא רפמ"ז): ובכל יום ויום) חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא (היום) ממצרים" (פסחים קטז, ב). ומזה מובן, שגם עניני חנוכה מהוים הוראה לכאו"א מישראל במשך כל השנה, ובפרט בימי חנוכה עצמם, ובפרט בשבת חנוכה, כיון שיום השבת (שבו לא עוסקים בעניני העולם) הוא זמן מסוגל (ובנקל יותר) להתמסר לעניני תומ"צ והשקפת עולם ע"פ תורה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויחי, י"ד טבת, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
298 אף שלכאורה יכול לטעון, שאם תהי' עבודתו כל ימיו בבחי' צדיק, הנה עם היותה עבודה נעלית, הרי היא במדידה והגבלה (דקדושה), וצ"ל הענין של יצי"מ, כמארז"ל (פסחים קטז, ב. תניא רפמ"ז) "בכל דור ודור (ורבינו הזקן מוסיף) ובכל יום יום חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא (היום) ממצרים", וא"כ, כדאי לו לעבור עבירה קלה אחת, ומיד ישוב בתשובה*, כדי שעי"ז יגיע לעבודה נעלית ביותר – בחילא יתיר – למעלה ממדידה והגבלה.
*) ואף ש " האומר אחטא ואשוב אין מספיקין כו' " (יומא פה , ב) , הרי " אם דחק ונתחזק .. ועשה תשובה מקבלין תשובתו " (תניא אגה"ת פי"א) .
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
555 פסחים קטז, ב (ע"פ גירסת אדה"ז בתניא רפמ"ז).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' דחג הפסח, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
804 הוספת אדה"ז – תניא רפמ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שביעי של פסח, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
980 פסחים קטז, ב. תניא רפמ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1897 פסחים קטז, ב (במשנה). תניא רפמ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א', ראש חודש סיון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1964 ואף ש"בכל יום ויום חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא היום ממצרים" (תניא רפמ"ז. וראה פסחים קטז, ב) – פשיטא שאינו דומה להחיוב בט"ו בניסן ובימי חה"פ בכלל. ולהעיר מהידוע אשר בבוא הזמן שבו אירע הענין בפעם הא' מתעורר הענין עוה"פ בתוקף, וכפי' האריז"ל עה"פ (אסתר ט, כח) "והימים האלה נזכרים ונעשים" (ראה רמ"ז בס' תיקון שובבים. הובא ונתבאר בס' לב דוד (להחיד"א) פכ"ט).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
2396 תניא רפמ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
706 תניא פמ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1118 ראה שמו"ר פל"ג, א. שם, ו. וראה תניא פמ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
688 תניא רפמ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, פ' זכור, י"ג אדר שני, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1477 ראה תניא פמ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל י"א ניסן, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
82 פסחים קטז, ב. תניא רפמ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר, י"ז אייר, ערב ל"ג בעומר, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1316 שם קטז, ב (במשנה). וראה תניא רפמ"ז.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג פורים ה'תשי"א
מקור מפורש
בפרק זה
61 ראה שמו"ר פל"ג, א. שם, ו. תנחומא תרומה ג. תניא פמ"ז. לקו"ת שם.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג י"א ניסן ה'תשמ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
31 הוספת (ביאור) אדה"ז בתניא רפמ"ז. וראה הגש"פ עם לקוטי טעמים וכו' (קה"ת ה'תשמ"ו ואילך) ע' תריח בשוה"ג.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג אחרון של פסח ה'תשל"ט
מקור מפורש
בפרק זה
13 ראה גם תניא רפמ"ז, דענין יציאת מצרים שבכל יום "הוא יציאת נפש האלקית ממאסר הגוף משכא דחויא כו'".
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב (מאמר ב') ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
42 ראה תניא פמ"ז (סו, סע"א) – הובא בהמשך הנ"ל שם.
פתיחה בהקשר
רשימות מנורה המנורה ע"ד הדרוש
מקור מפורש
בפרק זה
*) תניא פמ"ז.
פתיחה בהקשר
רשימות מנורה המנורה ע"ד הדרוש
מקור מפורש
בפרק זה
*) תניא פמ"ז .
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב חלק ראשון קי-א
מקור מפורש
בפרק זה
טז קטע זה צ"ל סימן בפ"ע , ולפני כל סי' קי ב , ובכש"ט הכניסו שלא במקומו (בהשמטת כמה מלים) בתוך סי' קי ב .
----- הערות וציונים -----
כי האדם עולם קטן ויש בו כו' – ראה לקמן סי' שצג, כמו שלימד הבעש"ט וכו' שאומרים כל תלמידי הבעש"ט ז"ל בשמו שכל התורה צריך להמצא תמיד וכו'. ולקמן סי' שב-ב שהוא בכל אדם ובכל זמן, וכן במדל"י רס"י ד (ג) כי הנה התורה היא תמידית בכל דור ודור כו'. ובאו"ת ר"פ ויצא, רס"י לח, שהתורה היא קדומה כו' שסיפור המעשה הזאת היא ההוה תמיד וגם באדם הנקרא עולם קטן יש בו ג"כ כו'. וראה עוד לקו"י סוף סי' סד. וענין זה מוזכר פעמים רבות בספרי בעל התוי"י (ראה לקמן בהערות לסי' קטו).
ויש בו פרעה ומצרים – אולי כונתו למש"כ בלקו"ת להאריז"ל פ' וישב ופ' שמות דפרעה הוא היצה"ר (וכן בזח"ב סז, ב), ומצרים הוא מיצר הגרון אלא מצד האחוריים. ולהער מתניא פמ"ז בענין יציאת מצרים בכל יום ויום. ראה ג"כ לקמן בהערות לסי' קטו.
שיהיה בהדרגה כו' – להעיר מלקמן סי' רנט וסוף סי' רפא. צוה"ר סי' לב וסה. לקו"י סי' מט וקעה. מדל"י סי' קלח (קמו בסופו).
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קכז דין מודים דרבנן ג
מקור מפורש
בפרק זה
לא ראה מגילה טז, ב. תניא פמ"ז.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תעב דיני הסיבה וד' כוסות ז
מקור מפורש
בפרק זה
לט בתניא פמ"ז הוסיף: ובכל יום ויום.
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ה (סי' תעב-תפו) תעב דיני הסיבה וד' כוסות
מקור מפורש
בפרק זה
35 בתניא פמ"ז הוסיף: ובכל יום ויום.
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות ברכות השחר מו הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
מקור מפורש
בפרק זה
139 ברכות יג, ב (כדי להזכיר יציאת מצרים בזמנה), ופירש"י (בזמן קריאת שמע).
וכן הוא לקמן סי' קו ס"ד (כדי להזכיר יציאת מצרים בזמן קריאת שמע).
אבל בסי' ע ס"ד (ועכ"פ חייב להזכיר יציאת מצרים אפילו לאחר שעבר זמן קריאת שמע, שזו היא מצוה בפני עצמה ומצותה כל היום).
וכן הוא לקמן סי' נח ס"א (פרשת ציצית ... מדברי סופרים, כשמזכיר יציאת מצרים בפני עצמו). והיינו, שאם כבר הזכיר יציאת מצרים בפני עצמו, כבר יצא ידי חובתו מהתורה, אבל תקנת חכמים לקרא פרשה זו בשעת קריאת שמע דוקא.
כי דין זכירת יציאת מצרים ביום ובלילה ילפינן בברכות יב, ב (אמר רבי אלעזר בן עזריה, הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות (פרשת ציצית בקריאת שמע ... מפני יציאת מצרים שבה, רש"י), עד שדרשה בן זומא, שנאמר למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך, ימי חייך הימים כל ימי חייך הלילות). הרי שבתורה נאמר רק שזכירת יציאת מצרים צריכה להיות ביום ובלילה. וחכמים תקנו שתהי' זכירה זאת בפרשת ציצית שבקריאת שמע. ואם לא זכר יציאת מצרים בזמנה, מצותה מן התורה היא כל היום.
וראה תניא פמ"ז (תקנו פרשת יציאת מצרים בשעת קריאת שמע דווקא, אף שהיא מצוה בפני עצמה ולא ממצות קריאת שמע, כדאיתא בגמרא ופוסקים, אלא מפני שהן דבר אחד ממש, וכן בסוף פרשת יציאת מצרים מסיים גם כן אני ה' אלהיכם).
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות קריאת שמע ע מי הם הפטורים מקריאת שמע
מקור מפורש
בפרק זה
1570 כדלעיל סי' סז ס"א (מצות עשה מן התורה לזכור יציאת מצרים בכל יום ביום ובלילה, שנאמר למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך, ימי חייך הימים, כל ימי חייך להביא הלילות). וכדלקמן ס"ד (חייב להזכיר יציאת מצרים אפילו לאחר שעבר זמן קריאת שמע, שזו היא מצוה בפני עצמה ומצותה כל היום).
ואף שנתבאר לעיל סי' מו ס"ט (זכירת יציאת מצרים ... שמצותה גם כן בזמן קריאת שמע). היינו מתקנת חכמים, אבל מן התורה אינו צריך להיות בזמן קריאת שמע דוקא, כמבואר בתניא פמ"ז (תקנו פרשת יציאת מצרים בשעת קריאת שמע דווקא, אף שהיא מצוה בפני עצמה ולא ממצות קריאת שמע, כדאיתא בגמרא ופוסקים). ולכן מן התורה היא מצות עשה שלא הזמן גרמא.
וראה קובץ כינוס תורה ח"כ ע' ריח.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא הוא אהרן ומשה
מקור מפורש
בפרק זה
74 שחייב אדם בכ"י : ראה מאמרי אדה"ז תקס"ג כאן (ע' קכד): כידוע בדרז"ל. תניא פמ"ז. מאמרי אדה"א שמות ח"א ס"ע צב ואילך. וש"נ. ויקרא ח"א ע' סה. שה"א ע' לט.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"א [כמה גדולים יורדי הים] ערה
מקור מפורש
בפרק זה
28 והנה בכל דוד ודור. . ולאו דוקא בכל דור אלא שבכל יום : ראה תניא פמ"ז (סו, ב). וראה גם מכתב י"א ניסן תשכ"ח (אג"ק כ"ק אדמו"ר חכ"ה ע' צח. הגש"פ עם לקוטי טעמים וכו' (הוצאת תשמ"ז ואילך) ע' תריח). רד"ה בכל דור ודור תשל"ד (סה"מ י"א ניסן ע' רסט. וראה גם שם ע' שלז. תט. תסו. ועוד).
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א הקבצו ושמעו בנ"י
מקור מפורש
בפרק זה
148 חייב אדם . . יצא ממצרים : ראה פסחים קטז, ב (במשנה). תניא פמ"ז. הגדה של פסח עם לקוטי טעמים מנהגים וביאורים (קה"ת תשמ"ו ואילך) ע' תריח בשולי הגליון.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א הקבצו ושמעו
מקור מפורש
בפרק זה
125 אלא בכ"י : ראה תניא פמ"ז. הגדה עם לקוטי טעמים (קה"ת תשמ"ו ואילך) ע' תריח בשולי הגליון.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ליל ב' דחה"ש רצ"ב לנדואראוע
מקור מפורש
בפרק זה
27 משנה פסחים קטז, ב. וראה תניא פמ"ז.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ בשלח, רצ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
39 שמו"ר פל"ג, א. שם, ו. וראה תניא פמ"ז (סז, א).
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ ויקהל פ"ש צב"ר · ב' דר"ח אדר שני צב"ר פּאַסטאָוו
מקור מפורש
בפרק זה
55 ראה תניא פמ"ז (סז, א).
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
130 ראה שמו"ר פל"ג, א. שם, ו. ויק"ר פ"ל, יג. תניא פמ"ז (סז, א).
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב רצ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
209 ראה שמו"ר פל"ג, א. שם, ו. ויק"ר פ"ל, יג. תניא פמ"ז (סז, א).
פתיחה בהקשר
פלח הרמון פסח ענין יצי"מ וקי"ס
מקור מפורש
בפרק זה
2 בכל יום. . יצא ממצרים : ראה פסחים קטז, ב (במשנה). תניא פמ"ז. הגדה עם לקוטי טעמים (קה"ת תשמ"ו ואילך) ע' תריח בשולי הגליון.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון פסח להבין שושר ענין פסח ומצה
מקור מפורש
בפרק זה
257 בכ"י חייב. . יצא ממצרים : ראה פסחים קטז, ב (במשנה). תניא פמ"ז. הגדה עם לקוטי טעמים (קה"ת תשמ"ו ואילך) ע' תריח בשולי הגליון.
פתיחה בהקשר