שיחה א

241שיחה א

משיחות ש"פ דברים, שבת חזון ה'תשמ"ו

א אודות הענין ד,שבת חזון" - ידוע מ"ש ר' הלל מפאריטש' ,בשם הרב מבארדיטשוב נבג'"מ" ש,שבת חזון" הוא מלשון ,מחזה", ,שמראין לכאו"א המקדש דלעתיד מרחוק".

ומוסיף לבאר ע"פ משל -- ,מאב שיש לו בן יקר ועשה לו מלבוש יקר להתלבש בו, ומצד שלא נזהר הבן באותו בגד כו' קרע אותו לכמה קרעים, ועשה לו פעם שני לבוש וקרע אותו ג"כ, מה עשה האב, עשה לו לבוש שלישי ולא נתן לו ללבוש אותו, רק גנזו, ולפרקים רחוקים ידועים מראה לו הלבוש, ואומר לו, ראה, שאם תתנהג בדרך הישר ינתן לך לבוש זה ללבוש אותו (ומצד זה מרגילו לילך בדרך הישר עד שיוודע בו שנעשה אצלו כמו טבע, אז יתן לו הלבוש להלביש אותו כו)".

ודוגמתו בנמשל -- שראיית: המקדש דלעתיד מרחוק בשבת חזון מגדילה ומגבירה את הכוסף והתשוקה כו' שהמקדש דלעתיד (שעומד ,בנוי ומשוכלל" למעלה:) ירד ויתגלה במקדש של מטה בירושלים של מטה', וכתוצאה מזה, עוד

מוסיפים ישראל להיטיב את הנהגתם בכל עניני תורה ומצוותי", אשר, עייז מבטלים את סיבת הגלות (,מפני חטאינו גלינו מארצנו"), ובהבטל הסיבה -- בטל בדרך ממילא המסובב, הגלות, ואז נותן הקב"ה לישראל את המקדש דלעתיד בפועל ממש.

ולכל לראש -- להוסיף באהבת ישראל ואחדות ישראל, דמכיון שסיבת החורבן והגלות היא היפך הענין דאהבת ישראל:, הרי מובן, שע'י ההוספה באהבת ישראל מחלישים ומבטלים את סיבת הגלות, ובדרך ממילא מתבטל הגלות, ובאה הגאולה האמיתית והשלימה.

וחידוש מיוחד* בשנה זו -- להיותה שנת העיבור":

ההוספה דחודש העיבור פועלת בכל השנה כולה - כל השנה כולה נקראת בתורת אמת: ,,שנה תמימה"*, ומזה מובן, 242212 לקוטי שגם הענינים דכל השנה הם (צ"ל) באופן של תמימות ושלימות.

ומזה מובן גם בעניננו, שראיית המקדש דלעתיד בשבת חזון, ופעולתה בהוספה בכל הקשור לביטול החורבן והגלות ועד לבנין ביהמ"ק -- (צ"ל) נעשים באופן של תמימות ושלימות, ע"י ההוספה ביתר שאת וביתר עוז.

ב. בין הפעולות העיקריות שעל ידן מבטלים את החורבן והגלות -- ישנו ענין המפורש בתושב"כ, בסיום וחותם ההפטרה (שהיא סיום וחותם ,הקריאה") דשבת חזון: ,ציוז במשפט תפדה ושביי בצדקה"?, היינו, שהפדי' מהגלות והשביי

= -נעשית עיייבי הענינים ה/משפט" ה,צדקה 7

והעניז בזה:

,משפט" - קאי על ,עסק התורהי, ובעסק התורה גופא - ,,הלכות התורה", ,,כתרגומו ע"פיי כמשפט הראשון כהלכתא קדמייתא"י!,

[ובפשטות -- שכללות ענין ה,משפטי", ,להיות כל דבר על מכונו כמו שצריך להיות":י, לדעת את המעשה אשר יעשון ואלה אשר לא תעשינה, הוא ע'יי הלכות התורה, היינו, לימודה לא רק באופן של שקו"ט, אשר, ,אלו ואלו דברי אלקים חיים"יי, כי אם, באופן של הלכה פסוקה, הלכה למעשה בפועל (,המעשה הוא העיקר"+י) בעוה'"ז הגשמי, שאינה יכולה

9) ישעיי א, כז. 0) וישב מ, יג. 1נ) לקו"ת פרשתנו א, סע"ב ואילך.

2) לשון אדה"ז בלקו"ת שם, ד. 3) עירובין יג, ב. גיטין ו, ב. 4) אבות פ"א מי"ז. ולהעיר, שעיקר החילוק בין

זמן החורבן לזמן הבית -- ובפרט בענין ה,עבודה", קרבנות -- הוא, בנוגע למעשה בפועל, שהרי בזמן החורבן ישנו הענין ד,ונשלמה (י"ל גם מלשון

להיות אלא באופן אחד, כדעה אחת (,הו" עמו - שהלכה כמותו"*י, למעלה מ,אלו ואלו דברי אלקים חיים"*י)].

,צדקה" - קאי על ,,כללות המצוות שנקראו צדקה"יי, ובפרט מצות הצדקה עצמה, ה,שקולה כנגד כל המצוות"*י.

וזהו ,ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה" - שהפדי' מהגלות והשבי' היא ע"י בי הענינים ד,,משפט", (הלכות התורת) --,כמשארז'ליי אין הגליות מתכנשות אלא בזכות המשניות (שענינן -- הלכה פסוקה?)), שנאמרי: גם כי יתנו (,יתנו" מלשון משנה) בגוים עתה אקבצם"יי, ה,צדקה"--,גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה':י.

243ולכן, בימי ,בין המצרים" בכלל, ובפרט החל מר"ח מנחם-אב, ובפרטי פרטיות החל מהשבת שלפני ת"ב (שמיני' מתברכין כולהו יומין?, כולל תיב, עד לברכה העיקרית, שיהפך לששון ולשמחה ולמועדים טובים") -- יש להוסיף ביתר שאת וביתר עוז ב,(ציון) במשפט (תפדה ושביי) בצדקה":

,במשפט" -- לימוד הלכות התורה, ובמיוחד אלו שהזמ"ג -- הלכות התורה שבהם נתבארו פרטי הענינים דבנין ביהמ"ק: (ובפרט בשבת חזון, שבו מראים לכאו"א המקדש דלעתיד, כנ"ל) -- הלכות בית הבחירה.

ו,בצדקה" -- הוספה בנתינת הצדקה יותר מכפי הרגילות (וגם בקשר לשבת -- ע'י ,,כסף משנה" בערב שבת, או ע'י הכנסת אורחים בשבת וכיו"ב).

ג. ובפרטיות יותר:

ב' הענינים ד,משפט" ו,צדקה", עם היותם שייכים ונדרשים מכאו"א מישראל, מ"מ, חלוקים הם לב' אופני עבודה השייכים בעיקר ובפרט לב' סוגים בישראל -- ישכר וזבולון, מארי תורה ומארי עובדין טבין<: ישכר, מארי תורה -- עיקר עבודתם ב,משפט", לימוד התורה (אע"פ שצריכים לעסוק גם בצדקה, שהרי כל האומר אין לי אלא תורה כו'יי). וזבולון, מארי עובדין טביז -- עיקר עבודתם ב,צדקה" (אע"פ שצריכים לעסוק גם בלימוד התורה)*.

ובהתאם לכך, הרי ההוספה בלימוד (התורה, ובפרט) הלכות התורה, ,משפט", צריכה להיות בהדגשה יתירה אצל תלמידי הישיבות:

תלמידי הישיבות -- אין להם עסק עם עניני העולם, דאגות הפרנסה כו', מכיון שמקבלים את כל מחסורם וצרכיהם מן המוכן, ובמילא, כל ענינם ומציאותם אינו אלא לימוד התורה", בבחינת תורתם אומנותם.

ובלימוד התורה גופא -- לא רק שקו"ט ופלפול בתורה, ועד ל,יגדיל

6 ראה גם ד"ה ציון במשפט תפדה תשל"ה פ"ז (סה"מ מלוקט שם ע' קנו).

24424 לקוטי

תורה ויאדיר""י, אלא גם -- ובעיקר - לאסוקי שמעתא אליבא דהלכתא', לכוין לאמיתתה של תורה?:.

ולכן, כשישנו זמז מיוחד שצריכים להוסיף ביתר שאת וביתר עוז בלימוד התורה, ובנדו"ד, בימי ,בין המצרים", שאז צריכים במיוחד לבטל את החורבן והגלות כו, ע'י ההוספה בהלכות התורה, ,ציוז במשפט תפדה" -- הרי לכל לראש מוטלת חובה זו על תלמידי הישיבות, שעיקר ענינם הוא לימוד התורה, כולל ובפרט -- הלכות התורה (,משפט").

ולא עוד, אלא שיש להם אחריות בזה

== == -גם -עבור- -תומכי- הישיבה;- אלו -שעיקר-

עבודתם בקו דזבולון, מארי עובדין טבין, אשר, ע"י תמיכתם בתלמידי הישיבה שיוכלו ללמוד תורה ומתוך מנוחה כו', יש להם חלק ושותפות בלימוד התורה של תלמידי הישיבות'י, ובמילא, מלבד האחריות עבור עצמם,

מוטלת עליהם גם האחריות עבור תומכי הישיבה":.

ד ואם הדברים אמורים בנוגע לתלמידי כל הישיבות, הרי עאכו"כ בנוגע לתלמידי ישיבת תומכי תמימים:

ידועה שיחת כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו?:, ,מנהל פועל דישיבת תומכי תמימים', בקשר להתייסדות ישיבת תומכי תמימים במדינה זו, שבה חזר וביאר את השיחה של אביו%, ב"ק אדמו"ר (מהורש'"ב) נ"ע, מייסד הישיבה, ע'ד תפקידם המיוחד של תלמידי ישיבת תומכי תמימים, ותוכן הדברים -- שתלמידי תומכי תמימים הם ,חיילי בית

7 דוד", שתפקידם ושליחותם לצאת ל* "7

,מלחמת בית דוד", לגלות בעולם את הגילוי אור דמשיח בן דוד, ע"י הפצת המעיינות חוצה, מבלי להתפעל מאלו ,אשר חרפו אויביך ה' אשר חרפו עקבות משיחך"יי,

ודבר ברור הוא שינצחו במלחמה זו, שהרי ,מה כתיב בתרי'י: ברוך ה' לעולם אמן ואמן"יי, לשוז של שבועה", שבועתו של הקב"ה, כביכול, על הנצחון ד,מלחמת בית דוד".

245ומזה מובן, שההוספה המיוחדת בלימוד התורה בקשר ובשייכות לביטול החורבן והגלות, ועד לגילוי דמשיח בן דוד בפועל ממש בעוה"ז הגשמי (,ציוז במשפט תפדה") -- שייכת ביותר ובז יותר לתלמידי ישיבת תומכי תמימים, חיילי בית דוד, שתפקידם להלחם עם אלו ,אשר חרפו עקבות משיחך", כדי לפעול ולהביא ביאת משיח צדקנו בפועל ממש.

ולכן, בימים אלו מוטלת החובה והאחריות על תלמידי ישיבת תומכי תמימים -- בהוספה מיוחדת על תלמידי כל הישיבות כולן -- להרבות ביתר שאת וביתר עוז בלימוד התורה, ובפרט הלכות התורה'י, ע"פ מש"נ ,ציון במשפט תפדה".

ה ובנוגע לפועל -- באתי בהצעה ובקשה נפשית לתלמידי הישיבות בכלל, ולתלמידי ישיבות תומכי תמימים בפרט:

בימים אלו, יוסיפו תלמידי הישיבות בלימוד התורה, ובפרט הלכות התורה, ביתר שאת וביתר עוז, אשר, עי"ז יקרבו ויזרזו ויפעלו ביטול החורבן והגלות, כמש"נ ,ציון במשפט תפדה".

ובאותם מקומות שסדרי הישיבה הם באופן שחלק מימי הקיץ, כולל ימי ,בין המצרים", הם בתקופת החופש,

[אבל, כמדובר כמ"פ"י, המושג של ,חופש" בישיבה, חדר או תלמוד-תורה, הוא דבר בלתי-רצוי כו' וכו' -- דמכיון שהתורה היא ,חיינו ואורך ימינו", הרי לא יתכן שיהי' הפסק, ח'ו, בענין החיים,

והלואי שיבטלו סוכ"ס את קיומו של החופש הזה, ואדרבה -- מי"ב תמוז, ,יום חג גאולת עוסקי הרבצת התורה", ובפרט של לימוד התורה ברבים, ,עשרה שיושבים ועוסקים בתורה"*י, יש להוסיף בלימוד התורה, ובימי ,בין המצרים" -- הוספה יתירה מצד הענין ד,ציוז במשפט תפדה"],

יתאספו תלמידי הישיבות גם מעצמם בכל מקום ומקום (ומה טוב -- שיפנו להנהלת הישיבה בבקשה שתתן להם גם ,ראש ישיבה" וכו'), עַל מנת להוסיף בלימוד התורה, ובפרט הלכות התורה, ביתר שאת וביתר עוז.

ופשוט, שההוספה בלימוד התורה בימים אלו -- תפעל ותשפיע גם על כל הימים שלאח"ז, כולל ובמיוחד בקשר עם התחלת ה,זמן" החדש, להוסיף בלימוד התורה בעילוי אחר עילוי.

ו. והצעה נוספת -- בקשר לתלמידי הישיבות:

כדאי ונכון שמזמן לזמן יתקיימו ,בחינות" -- לבחון את רמת הלימוד והידיעה בתורה, הן בכמות והן באיכות, אצל כאו"א מהתלמידים, שכן, עצם העובדה שהתלמיד יודע שמזמן לזמן יבחנו אותו במצב לימודו, תפעל אצלו תוספת מרץ וחיות כו' בלימוד התורה5.

24626 לקוטי

ומה טוב -- שתוצאות הבחינה יהיו גם בכתב", דבר שיעודד ויזרז את התלמידים הנבחנים להגיע לציונים טובים יותר, בבחינת ,קנאת סופרים תרבה חכמה"".

ומהנכון להתחיל .בזה תיכף ומיד, כלומר, שהבחינה הראשונה תתקיים בימים הסמוכים, לפני ת"ב (עד חצות היום דערב ת'ב), ימים שבהם מודגשת ההוספה בלימוד התורה - ,ציון במשפט תפדה'",

ולכל המאוחר -- (יסיימו את) הבחינה הראשונה עד חמשה עשר באב, שגם בו מודגשת ההוספה בלימוד התורה -

2-0 == = ,מכאן -ואילך. דמוסיף- יוסיף"",.-,מחד--

משה עשר באב ואילך, דמוסיף לילות על הימים לעסוק בתורה, יוסיף חיים על

חייו"לי.

זה והנה, אע"פ שנתבאר לעיל (ס"ג) שהעבודה ד,ציון במשפט תפדה" (הוספה בלימוד התורה, ובפרט הלכות התורה) שייכת בעיקר לסוג דישכר, מארי תורה, ובו במיוחד -- תלמידי הישיבות, ואילו העבודה ד,שבה" בצדקה" שייכת בעיקר לסוג דזבולון, בעלי-עסקים, מארי עובדין טבין -- הרי, מובז וגם פשוט, שאצל כל אחד ואחת

מישראל צריך להיות הענין ד;ציט במשפט תפדה ושבי" בצדקה", ולכז, גם אצל מארי תורה צריך להיות ענין ה,צדקה", וגם אצל מארי עובדין טבין צריך להיות ענין ה,משפט"*?.

ובפשטות:

תלמידי הישיבות (וישכר בכלל), שעיקר עבודתם ב,ציון במשפט תפדה" -- צריכים להוסיף בימים אלו גם בענין הצדקה (,ושבי' בצדקה'), הן בנוגע לנתינת הצדקה כפשוטה, והן בנוגע לצדקה רוחנית (ובפרט בענינם), ע"י הפצת התורה, ובנוגע לתלמידי ישיבות תומכי תמימים -- כולל ובמיוחד הפצת המעיינות. חוצה",- שעי"ז-, פועלים* את--- ביאת המשיח'" (תפקידם של ,חיילי בית דוד", כנ"ל).

ועד"ז לאידך, שגם הסוג דדצבולון, בעלי-עסקים, מארי עובדין טבין, שעיקר עבודתם בענין הצדקה -- צריכים להוסיף בימים אלו גם בלימוד התורה (בהוספה על קביעת עתים לתורה שלהם במשך כל השנה), ובמיוחד -- הלכות התורה (,ציוז במשפט תפדה"), ובפרט הלכות בית הבחירה, כנ"ל.

ח. ע'פ האמור, יש להוסיף בהצעה ובקשה נפשית האמורה -- גם בנוגע למארי עובדין טבין:

247גם בעלי-עסקים ישתדלו בימים אלו להתאסף ולעסוק בלימוד הלכות התורה - בהוספה על השיעורים הקבועים בכל ימי השנה.

וכאמור, הוספה זו תפעל ותשפיע גם על כל הימים שלאח"ז -- להוסיף אומץ?: בקביעות עתים לתורה, כולל ובמיוחד -- ,מחמשה עשר באב ואילך, דמוסיף לילות על הימים לעסוק בתורה, יוסיף חיים על חייו", כנ"ל.

טי כדי להוסיף זירוז בכל זה - כדאי ונכון לקשר זאת גם עם ,בחינות". ובהקדמה:

אמרו חכמים במשנתם": ,עשה לך רב", כלומר, ישנו ציווי על כאו"א מישראל -- מקטן ועד גדול -- לקבל עליו ולעשות לו רב'>.

כלומר, נוסף על הוראת המשנה" ,איזהו חכם הלומד מכל אדם", היינו, שגם מי שהוא, חכם גדול כו', יכול להוסיף וללמוד מאחרים, ועד שיכול

ללמוד מכל אדם [ואדרבה: הנהגה זו מוכיחה שהוא בגדר חכם, כדיוק הלשון ,איזהו חכם הלומד מכל אדם"] -- צריך להיות גם הענין ד,רב", ,עשה לך רב", כלומר, ש,תקבלהו עליך לרב", לסמוך על דבריו*.

וטעם הדבר -- מכיון ש,אדם קרוב אצל עצמו"יי, ובמילא, אינו יכול לסמוך על עצמו בו', ולכן, צריך לעשות לו רב - שיחשיבהו גדול ממגו, ולקיים את דבריו.

ויש להוסיף, שגם מי שהוא גדול בתורה וביראת-שמים כו', שקשה לו למצוא מי שגדול ממנו -- הרי ,אע"פ שלא ימצא חכם גדול כמוהו, יעשה משלמטה הימנו, כי אין אדם רואה בעניני עצמו העצה הצריכה לו כמו שיראה זולתו, וזהו עשה לך רב, אף שאינו ראוי"*!, וכמפורש שבכגון-דא יש צורך בענין של עשי, ,עשה לך רב", אשר, ,לשון עשי' יאמר על דבר שצריך לטרוח ולעשות על ידו",; עד לעשיי מלשון כפי' (כמו ,מעשין על הצדקה"*).

ובהתאם לכך, טוב ונכון ביותר, שכל אחד ואחת מישראל -- האנשים וה" נשים, כולל ילדים וילדות קטנים - יקיים את הוראת המשנה ,עשה לך רב" (ובנוגע לנשים ובנות -- בל' דאמרי אינשי ,,משפיעות"י), עי"ז שילך מזמן לזמן למי שגדול הימנו (,רב"), על מנת ובאופן לעמוד ל,מבחן" בנוגע למעמדו ומצבו בלימוד התורה, בנתינת הצדקה, 248208 לקוטי

ובכללות הנהגתו בעבודת ה', גם בעניני :

הרשות, ,כל מעשיך יהיו לשם שמים"י* ו,בכל דרכיך דעהו":*, אשר, עייז יקבל את ההוראה וההדרכה הנכונה (ללא השוחד דקרבת עצמו),

ומה גם שעצם הידיעה שמזמן לזמן יצטרך לתת ,דין וחשבון" לבשר ודם, תפעל אצלו להיטיב את הנהגתו, ולהוסיף בכל עניני טוב וקדושה%.

יי ויש להוסיף ולהדגיש ע"ד גודל החשיבות והצורך כו' דכל האמור גם במשך כל השנה כולה, ויתירה מזה - תמיד כל הימים.

ולכן, הצעתי ובקשתי -- בבקשה

נפשית (ועוד יותר מזה, אלא שאין בידי לע'ע ביטוי מתאים יותר כו - שיפרסמו את הדברים בכל מקום ומקום,

-- בשמי, או שלא בשמי, בהתאם להתועלת בנוגע לקיום הדבר --

שכדאי ונכון ביותר, אשר, כל אחד ואחת מישראל, אנשים נשים וטף, יקיימו את הוראת המשנה ,עשה לך רב", ומזמן לזמן יבואו אליו כדי לעמוד ל, מבחן" בנוגע למעמדם ומצבם בעבודת ה',

אשר, עי"ז יתוסף בודאי ובודאי אצל כאו"א מישראל בכל עניני טוב וקדושה, הלוך ומוסיף ואור.

%

יא בהמשך להתעוררות בקשר לחורבן הבית -- ע"ד ההוספה ב,ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה" -- יש

להזכיר עוד הפעם, ולהוסיף עידוד וזירוז כו', בכל הקשור. להקמת (או הרחבת) בתי תפלה ובתי תורה ובתי גמ'"ח וצדקה, או בית שיכלול כל הנ"ל - וע"ד הבתים ,בית יוסף יצחק ליובאוויטש -- בית חב"ד", או בשם הקצר: ,בית-חב"ד", בכל מקום ומקום:

ענינם של בתים האמורים, כולל ,ביתחב"ד" -- שמהם תצא אורה לכל העולם, ע"י הפצת התורה (,במשפט") והמצוות (,בצדקה" -- ,כללות המצוות שנקראו צדקה"), עד להפצת המעיינות דפנימיות התורה (,ציון", פנימית הלב, עצם הנשמה*, הקשורה עם פנימיות

וזהו הקשר ד,ציוןז במשפט תפדה ושבי' בצדקה" ל,בתים" -- שהעבודה ד,ציון% במשפט תפדה ושבי' בצדקה", בג' הקויז דתורה תפלה וצדקה, צריכה להיות באופן של התיישבות וקביעות -- ,בית", אשר, עי"ז פועלים ובונים ומגלים את בית המקדש דלעתיד דוקא, ,כיעקב שקראו בית"".

249יב. ויש לקשר ענין זה גם עם פרשת השבוע -- פ' דברים, שקורין לעולם בשבת חזון:

בהתחלת פ' דברים" נאמר: ,בעשתי עשר חודש באחד לחודש .. הואיל משה באר את התורה הזאת", ,משנה תורה (ש)חוזר וכולל כל מה שבחומשים ראשונים כו'"", ובזה גופא -- ,בשבעים לשון פירשה להם"?י.

וזוהי כללות העבודה דבתים הנ"ל, כולל ,בתי-חב"ד" -- מילוי השליחות דב"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו (שיום ההילולא שלו -- יום הסך-הכל ד,כל מעשיו תורתו ועבודתו אשר עבד כל ימי חייו"יי -- הוא ,,בעשתי עשר חודעש"?י, בעשירי שבו) בהפצת התורה והיהדות ועד להפצת המעיינות חוצה, גם ליהודי שנתרחק כו', עד שאינו יכול (לעת-עתה) ללמוד ולהבין את התורה בלשון הקודש, שלכן, בהכרח לתרגם להם את התורה בשפת המדינה, ,בשבעים לשון", ,היטב"יי.

ועפ'ז יש לבאר (ע"ד הרמז) מה שקורין פ' דברים בשבת חזון -- שע"י העבודה דהפצת התורה והמעיינות חוצה (,באר את התורה", ,בשבעים לשון"), פועלים את הענין ד,ציוןי

במשפט תפדה ושבי' בצדקה" (סיום וחותם ההפטרה (והקריאה) דשבת חזון), שאז, יהי הענין ד,חזון" בשלימותו, מ,חזון -- ותחזינה עינינו"*י, כלומר, לא ראיית המקדש מרחוק, כי אם, רא" חושיית בקירוב מקום ממש דבית-מקדש כפשוטו בעוה"ז הגשמי.

יג. ויש להוסיף, שפרטי אופן העבודה דכל הבתים הנ"ל מרומז בשם דאחד הבתים -- ,בית יוסף יצחק ליובאוויטש, בית חב"ד":

,בית" -- התיישבות וקביעות, כנ"ל,

,יוסף יצחק" -- שמו של המעודד והמזרז והמבקש והמברך וכו' -- והפותח והסולל דרך לכאו"א ע"י עבודתו ואופנה, שעבודתו בכל ג' הקוין דתורה תפלה וצדקה, ובכל א' מהם בפ"ע, היתה באופן ד,בכל מאדך"*" (,מאד" של נשיא הדור),

[ובפרטיות יותר: ,יוסף" -- מלשון הוספה, עד להוספה באופן ד,יוסף ה' לי בן אחר"יי, שעושים מ,אחר" -- ,בן""*'; ו,יצחק" -- ע"ש ,כל השומע יצחק לי*יי, עבודה מתוך שמחה),

,ליובאוויטש" -- ע"ש עניז האהבה 250200 לקוטי היינו, שהעבודה דהפצת התורה והיהדות חדורה באהבת ישראל ואחדות ישראל,

אשר, עי"ז מבטלים את החורבן והגלות (כנ"ל ס"א).

,בית חב"ד" - הענינים האמורים חודרת באופן פנימי, ונקבעת (בית) בכל פרטי הכחות דחכמה בינה ודעת'י, כולל ובמיוחד -- הפצת פנימיות התורה, כפי שנתגלתה בתורת חסידות חב"ד, ,,יתפרנטון":", באופן של הבנה והשגה בחב"ד שבנפש.

%

א) להוסיף בימים אלו ב,משפט" - לימוד הלכות התורה, ובפרט הלכות בית הבחירה, וכן ב,צדקה",

ב) לעורר ע"ד הענין ד,עשה לך רב" -- וגם כדי ,לבחון" (,משפט שעושה האדם בנפשו"י) את מעמדו ומצבו בעבודת ה',

ג) להוסיף בכל הפעולות דכל בתים הנ"ל (ע"י הקמתם במקומות חדשים, או הרחבתם), כולל דבתי-חב"ד, במיוחד -- בענינים האמורים,

ד) וכל זה -- מתוך שמחה וטוב לבב", כמובן, באופן המותר ע"פ שו"עי,

ש,ממעטין* העגינים הבלתי-רצויים הבאים משנכנס

שהעבודה בכּל

ה) שלכן, יש להשתדל בעריכת ,סיומים" בט' הימים, ועי"ז גם ניתוסף בשמחה - עושין סעודה (שמחה) לגמרה של תורה (כמדובר בהתוועד"ת שלפניז").

טו. ויה"יר שעצם קבלת החלטות טובות* בכל הענינים האמָורים - תפעל ותביא מיד"" אשר ,ציון (במשפט) תפדה ושבי' (בצדקה)'", הן הגאולה הפרטית דכאו"א מישראל", והן הגאולה הכללית דכלל ישראל, תיכף ומיד",

ובמילא, יהי" הענין ד,נחמו נחמו עמי"י, נחמה בכפלים'י, עוד לפני תשעה באב -- כפי שהולכים לקרוא

עתה בתפלת מנחה בפ' ואתחנן, שסיומח... .

וחותמה -- בהפטרה -- ,נחמו נחמו עמי",

ויקויים היעוד (דהפטרת שבת זו)? ,ואשיבה שפטיך כבראשונה ויועציר כבתחילה":י -- סנהדרין הגדולה, אשר, 251,בטבריאי" עתידין לחזור תחלה, ומשם נעתקין למקדש"י", ללשכת הגזית (בית),

וזוכים ללמוד תורה -- ,עשה לך רב" -- מסנהדרין הגדולה בלשכת הגזית, ומכל רב וראש-ישיבה, שופט אשר ,בימיך, . שבכל הדורות, עד להרב ולראש-ישיבה הראשון -- משה רבינו, ,גואל ראשון", וכן מ,גואל אחרון" - משיח צדקנו, לימוד תורתו של משיח מפיו של משיתח*, שיהי' ,מלך" וגם רביי".

וכל זה -- ע"י ההוספה במעשינו ועבודתינו עתה ומתוך שמחה וטוב לבב, אשר, שמחה פורצת גדר59',

נפלאות" -- ,נפלאות" בערך ל,ימי צאתך מארץ מצרים" (אוה"ת נ"ך עה"פ מיכה ז, טו (ע' תפז). וש'נ).

4) להעיר מזח"א קיט, א (ועוד) שהתגלות המשיח תהי' ,בארעא דגליל", שבה נכללת עיה"ק צפת -- מקום מנוחתו של האריז"ל.

5 רמב"ם הל' סנהדרין פי"ד הי"ב.

6) רמב"ם הל' תשובה ספ"ט. וראה לקו"ת צו יז, א ואילך. ובכ"מ.

7) סהמ"צ להצ"צ מצות מינוי מלך פ"ג.

8 ראה בארוכה סה"מ תרנ"ז ס"ע רכג ואילך.

ובזה גופא -- באופן ד,ופרצת**, ובלשון הכתוב"י': ,פרצת עליך פרץ", כפלים לתושי''9י, עדי קיום היעוד9י ,ץֶלה הפורץ לפניהם", דוד מלכא משיחאייי -- פורץ מזרעו של ,פרץ" -- ,אלה תולדות פרץ"י .. הוליד את דוד"5ו,

במהרה בימינו ממש, וגם בלשון תרגום (,בשבעים לשון") -- בעגלא דידן ממש.