418
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ש"כשיבנה בית־המקדש יביא קרבן"54 לא חסר בגמר ושלימות של הגירות בזמן הזה55.
ו. התועלת בהלימוד היא כדי לדעת איך לבנותו לעתיד לבוא
על פי האמור (סעיף ג) יש לבאר את דברי הרמב"ם בפירוש המשניות בהקדמתו למסכת מדות: "אין בו ענין אחר אלא סיפור שהוא זוכר מדת המקדש (של הבית השני) וצורתו ובנינו וכל ענינו, והתועלת שיש בענין ההוא כי כשיבנה במהרה בימינו יש לשמור ולעשות התבניות ההוא והתבניות והצורות והערך מפני שהוא ברוח הקודש56 כמו שאמר57 הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל".
וכתב התוספות יום־טוב58, שלמרות שבנין בית המקדש דלעתיד אינו דומה לבנין בית שני, וכמו שכתב הרמב"ם בעצמו בהל' בית הבחירה59 ש"בנין העתיד להבנות אף־על־פי שהוא כתוב ביחזקאל אינו מפורש ומבואר, ואנשי בית שני כשבנו בימי עזרא בנוהו כבנין שלמה ומעין דברים המפורשים ביחזקאל" – אם־כן מהי התועלת שבידיעת מדות הבית השני.
ומבאר בזה התוספות יום־טוב, שמכל־מקום יש תועלת בלימוד מסכת מידות להבנין דלעתיד, והיינו בנוגע להפרטים שבהם שווה הבית דלעתיד לבית השני והראשון. ולמרות שבבית דלעתיד יהיו שינוים לגבי בנין בית שני, כי "יגלה הקדוש־ברוך־הוא עינינו .. ולהבין הסתום בדברי יחזקאל ונבנהו, אבל מכל מקום צריך לסיפור בנין השני שכן רוב ועיקרי הבנין מיסודיים בתבנית ה' אשר השכיל לדוד ולא ימוט". וזוהי כוונתו של הרמב"ם בראייתו מהכתוב (שדוד אמר לשלמה) "הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל"60.
אבל אין זה מיושב לגמרי: מאחר שבבנין דלעתיד יהיו כמה וכמה שינויים באופן שיהיו זקוקים לזה ש"יגלה הקדוש־ברוך־הוא עינינו כו' .. ולהבין הסתום בדברי יחזקאל" – א"כ מהו ההכרח להיות "זוכר מדת המקדש וצורתו ובינינו וכל עניניו" שבמס' מדות61?
על־פי האמור יובן: מכיוון שהמצות
הערות
- 54. רמב"ם שם ה"ה, ע"פ כריתות שם.
- 55. בנוגע לזמן הבית – ראה רמב"ם הל' מחוסרי כפרה פ"א ה"ב. צפע"נ הל' איסו"ב שם ה"ד. וראה ריטב"א יבמות מו, ב סד"ה דיומא. נמוק"י שם ד"ה אנו רבנן בשם ר"י. רע"ב כריתות שם. ובכ"מ.
- 56. בהוצאת קאפח: והתועלת בכך שכשיבנה לשמור בו אותה צורה ואותו היחס כי אותו היחס מאת ה' כמו שאמר הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל.
- 57. דה"א כח, יט.
- 58. בפתיחה למס' מדות.
- 59. פ"א ה"ד.
- 60. וראה שו"ת חת"ס יו"ד סרל"ו. או"ח סר"ח. וראה גם בארוכה אוה"ח תרומה כה, ט.
- 61. בתוי"ט שם מסיים: "ואילו לא הי' זה הספור נכתב בספר לא מצאנו ידינו ורגלינו באותו הבנין העתיד שיבנה במהרה בימינו". וצ"ע.
משנה תורה, הלכות מחוסרי כפרה א׳:ב׳ - הטקסט מספריא
גר שמל וטבל ועדיין לא הביא קרבנו אף על פי שהוא אסור לאכול בקדשים עד שיביא קרבנו אינו ממחוסרי כפרה שקרבנו עכבו להיות גר גמור ולהיות ככל כשרי ישראל ומפני זה אינו אוכל בקדשים שעדיין לא נעשה ככשרי ישראל וכיון שיביא קרבנו ויעשה ישראל כשר אוכל בקדשים הביא פרידה אחת בשחרית אוכל בקדשים לערב ויביא פרידה שנייה שקרבנו של גר עולת בהמה או שני בני יונה או שתי תורים ושניהן עולה כמו שביארנו במעשה הקרבנות.
מצוטט ב־7 עמודים
אגרות קודש 1
- כרך ד ‹ א'קכו לקו"ש חי"ח ע' 418
לקוטי שיחות 5
- כרך ל ‹ תולדות ‹ שיחה ג ‹ 122 לקו"ש חי"ח ע' 418
- כרך לח ‹ בהעלותך ‹ שיחה א ‹ 39 לקו"ש חי"ח ע' 418
- כרך לט ‹ שבת חזון ‹ שבת חזון ‹ 11 לקו"ש חי"ח ע' 418
- כרך טז ‹ פקודי ‹ שיחה ב ‹ 470 לקו"ש חי"ח ע' 418
- כרך כט ‹ הוספות - שיחות ‹ שיחה א ‹ 241 לקו"ש חי"ח ע' 418
תורת מנחם 1
- ס - שנת תש"ל - חלק שלישי ‹ אחרון של פסח, ה'תש"ל לקו"ש חי"ח ע' 418
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

