שיחה ב

252שיחה ב

22 לקוטי

משיחות ליל ד' פ' עקב, ט"ו במנ"א ה'תשמ"ו

א מהענינים המיוחדים של חמשה עשר באב -- התיקון דתשעה באב', כלומר, ביטול החורבן ע"י בנין ביהמ"ק דלעתיד: בגאולה האמתית והשלימה.

והענין בזה:

בחמשה עשר באב ,קיימא סיהרא (דחודש אב) באשלמותא"י, אשר, כללות הענין ד,קיימא סיהרא באשלמותא" (ב-

כל חודש) קשור עם ענין הגאולה - שהרי ישראל ,מונין ללבנה"י, ויתירה

= מזה -- ,דומין ללבנה"י, ולכן שלימות,

הלבנה (בט" לחודש) מורה על

השלימות דישראל -- ,שהם עתידים להתחדש כמותה"*, בגאולה העתידה לבוא ע"י דוד מלכא משיחא, ,דוד מלך ישראל חי וקיים"י (כפי שאומרים בנוסח ד,קידוש-לבנה"י).

ואם הדברים אמורים ביום ט"ו דכל חודש -- בט"ו באב על אחת כמה וכמה:

חודש אב בכללותו קשור עם ענין הגאולה -- כדאיתא במדרש" ,עלה ארי' במזל ארי' והחריב את אריאל . . על מנת שיבוא ארי' במזל ארי' ויבנה

אריאל", היינו, שכל ענין החורבן שהי"

בחודש אב אינו אלא ,על מנת" שבחודש זה (,במזל ארי' -- יהי' והפכתיפי אבלם לששון") יבנה המקדש דלעתיד.

וענין זה מודגש גם בשמו של החודש -- כפי שנקרא ע"פ ,מנהג'י ישראל (אשר) תורה היא" -- ,מנחם-אב"י

ד ר"ה כה, א.

8 כן הוא בסי' אדה*ז ,סדר קידוש לבנה", ולא .חידוש לבנה".

9 ילייש ירמי' בתחלתו (רמז רנט). וראה לעיל עי 0 ואילך. וש'ינ.

ו) ראה תוד"ה נפסל (מנחות כ, ב) וראה לקו"ש חכ"ב ע' 56 הערה 2. וש"נ.

253כלומר, לפני שמזכירים את השם ,אב" (מזל ארי') מקדימים את השם ,מנחם" -- נחמת הגאולה*'.

ונמצא, שביום ט"ו דחודש מנחם-אב, שבו ,קיימא סיהרא (דמנחם-אב) באשלמותא", כלומר, השלימות ד,מנחם-אב" -- אזי מודגש ביותר ענין הגאולה.

ב עפ"ז יובן גם מארז'"ל*' ,לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב

לכאורה אינו מובן: מהו גודל העילוי דחמשה עשר באב לגבי חמשה עשר דכל חודש (שגם בו ,קיימא סיהרא באשלמותא") עד כדי כך ש,לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב", כולל הימים טובים שגם הם בחמשה עשר בחודש, חג הפסח -- בחמשה עשר בניסן (חודש הגאולה"י), וחג הסוכות -- בחמשה עשר בתשרי (חודש התשובה"י)?!

והביאור -- ע"פ האמור -- שחמשה עשר באב קשור במיוחד עם הגאולה העתידה, להיותו לאחרי והמשך של

גודל הירידה דתשעה באב, אשר, ירידה זו היא צורך עליי, עד לעלי' הכי גדולה (שהרי צ"ל -- לפי ערך הירידה), כאמור, ,על מנת שיבוא ארי' במזל ארי" ויבנה אריאל", ונמצא, שבחמשה עשר באב מאיר מעין הגילוי דלעתיד, ולכז, הרי זה יו"ט נעלה יותר מכל שאר הימים טובים.

ועד"ז גם הקשר שבין חמשה עשר באב ליום הכפורים -- ,לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים":

ענינו של יוהכ"פ הוא - ,יום חתונתו, זה מתן תורה"":, ,יום הכפורים שניתנו בו לוחות האחרונות"י:, שענינם - ,כפלים:: לתושי'"יי. והרי גם בחמשה עשר באב (התיקון דת"ב) ישנו העילוי ד,כפלים"? - ,נחמו נחמו עמי"*, ,נחמה בכפלים"*:, ועד לשלימות הנחמה - ,אנכי אנכי הוא מנחמכם"י, ב'"פ אנכי*:.

ושניהם קשורים עם הגאולה העתידה* 2542 לקוטי

- שהרי שלימות הענין ד,יום התונתו" (יוהכ"פ) יהי' בימות המשיח, כמארזילפי ,העוה"ז אירוסין היו . . אבל לימות המשיח יהיו נישואין", וגם הענין ד,נחמה בכפלים" (ט"ו באב), על חורבן בית ראשון ובית שני"יי, יהי' עייי ביהמ"ק דלעתיד, בסיום המשנה: ,ביום שמחת לבו - זה בנין בית המקדש שיבנה במהרה בימינו"?3.

ויש להוסיף בזה בעומק יותר -- ששניהם קשורים עם בחי' היחידה": יוהכ"פ -- ,אחת בשנה'"יי, שבו היתה עבודת הכה"ג בקדש הקדשים, כלומר, חיבור בחי' אחת שבנפש, בחי' יחידה

> = == שבנפש (כהיג), בחי' אחת במקום.(קדש..

הקדשים), ובחי' אחת בזמן (.אחת בשנה". -- יוהכ"פ); וחמשה עשר באב -- תיקון החורבן והגלות דת"ב בגאולה העתידה לבוא ע"י משיח צדקנו, בחיי

היחידה דכלל ישראל, כפי שמתאחדת בגלוי עַם בחי' יחיד (,יחידה לייחדך*)*,

- ,אנכי אנכי הוא מנחמכם".

ג. האמור לעיל אודות הקשר דחמשה עשר באב עם ענין הגאולה -- מודגש יותר בשנה זו,

הן מצד קביעות השנה, ובזה גופא -.

כללות השנה, שנת העיבור, וכן הקביעות דחמשה עשר באב ביום הרביעי בשבוע,

והן בנוגע לשיעורי התורה ,,שבהם" צריכים ,לחיות" (כתורת אדה"ז הידועה'י) - פרשת השבוע, פ' עקב, ובפרט חלק הפרשה השייך ליום הרביעי

-- מרביעי עד חמישי, וגם בשיעור הרמב"ם השייך לט"ו

באב דשנה זו -- כפי שנתפשט המנהג דלימוד שיעור יומי ברמב"ם ג' פרקים ליום,

אשר, בכל ענינים אלו מודגש הקשר והשייכות לתוכן הענין דחמשה עשר באב, ענין הגאולה, כדלקמן.

ד. קביעות השנה -- שנת העיבור:

התוכן דשנת העיבור הוא -- שע* הוספת חודש העיבור משלימים את החסרון דשנת הלבנה לגבי שנת הוזמה, היינו, שנעשה החיבור דשנת הלבנה עם שנת החמה.

והענין בזה: החילוק שבין חמה (,מאור הגדול**) 255ללבנה (,מאור הקטן"*6 הוא ע"ד החילוק שבין גאולה לגלות*: חמה, ,מאור הגדול", שמאירה תמיד בכל התוקף ללא כל שינויים -- מורה על הגילוי ד,שמש הוי'"י באופז תמידי, שזהו מצב של גאולה לאמיתתו - גאולה שאין אחרי' גלות'י; ואילו לבנה, ,המאור הקטן", שיש בה שינויים כו' -- מורה על ענין הגלות, כידוע?י שמיעוט הלבנה (,לכי ומעטי את עצמך") הוא השורש דחטא עה"ד כו' עד לענין הגלות כו'.

ונמצא, ששנת העיבור (החיבור דשנת הלבנה עם שנת החמה) מורה על החיבור דגלות עם גאולה, היינו, שניכר ונרגש שכל עניז הגלות אינו אלא בשביל הגאולה, כאמור ,עלה ארי' במזל ארי' והחריב את אריאל .. על מנת שיבוא ארי' במזל ארי' ויבנה אריאל".

ולא עוד, אלא שהשלימות דשנת הלבנה שתהי' בשוה לשנת החמה (בשנת

9) להעיר מהידוע (ראה מגלה עמוקות אופן קפה. אלשיך ואוה"ח ר"פ ואתחנן) שאם הי' משה מכניסן לארץ ובונה ביהמ"ק לא הי' נחרב ביהמ"ק לעולם והי' לו קיום נצחי כמו שיהי' לע"ל, משא"כ כשנכנסו ע"י יהושע כו' -- מכיון ש,פני משה כפני חמה ופני יהושע כפני לבנה" (ב'"ב עה, טע"א. ספרי ופרש"י פינחס כז, כ), היינו, ,במו שאין מניעה לשמש לזרוח אורו בתמידות . . כן לא הי' מניעה ועיכוב בשום פעם לגילוי אלקות בביהמ"ק כשהיי משה מכניסם לארץ, משא"כ ע"י יהושע שהוא כפני לבנה, פעמים מתקרבת ופעמים מתרחקת . . וזה ה" עיקר כוונת משה בבקשתו ליכנס לארץ, כדי שיתקיים בה קיום נצחי בלתי חורבן ביהמ"ק" (אוה"ת ואתחנן ע' ע. צג).

0) ראה שעהיוה"א פ"ד ואילך. ובכ"מ.

41) מכילתא בשלח טו, א. הובא בתוד"ה ה"ג ונאמר -- פסחים קטז, ב. ועוד.

2) ראה ד"ה ע"כ יאמרו המושלים תרצ'א (בסה"מ קונטרסים ח"א). ובכ"מ.

3) חולין ס, ריש ע"ב.

העיבור) היא -- מעין ודוגמת היעוד* ד,והי' אור הלבנה כאור החמה" (כמו שהיתה קודם מיעוטה, ,שני המאורות הגדולים"55), לעתיד לבוא.

ה. ויש להוסיף, שהחיבור דחמה ולבנה (ע"ד ,והי' אור הלבנה כאור החמה") קשור גם עם ענין הנישואין דחמשה עשר באב:

אודות מעלת היו"ט דחמשה עשר באב (ויוהכ"פ) -- איתא במשנה: ,בנות ירושלים (ויש גורסים ,בנות ישראל"*י) יוצאות וחולות בכרמים, ומה היו אומרות בחור שא נא עיניך וראה כו', וכן הוא אומר* צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה (מלך שהשלום שלו") בעטרה שעטרה לו אמו (כנסת ישראל) ביום חתונתו וביום שמחת לבו"% -

ועפ"ז יומתק שבירושלמי הובא הפסוק ,צאינה וראינה גו' ביום חתונתו גו'" (לא רק במשנה, בהמשך ליוהכ"פ, אלא) גם בגמרא, בהמשך לחמשה עשר באב, מכיון שענין הנישואין (,יום חתונתו") שייך גם לחמשה עשר באב.

256256 לקוטי

שלימות הנישואין דהקב"ה וכנס"י לעתיד לבוא.

וענין זה קשור גם עם היעוד ד,והי" אור הלבנה כאור החמה":

חמה ולבנה הם ע"ד ובדוגמת חתן וכלה -- שהרי הלבנה לית לה מגרמה כלום"י, ומקבלת אורה מהחמה, ועד"ז הכלה, שאינה אלא בבחינת מקבל (הכלה שותקת), כי אם מה שמקבלת השפעתה מהחתן.

אמנם, כל זה אינו אלא בזמן הזה (שכללותו אירוסין) -- לאחרי מיעוט הלבנה (כלה), שאז צריכה לקבל מהחמה

(חתן), ועז'נ ,משמח חתן וכלה",

משא"כ לעתיד לבוא (שאז יה" שלימות הנישואין), ,שתתחדש ותתעלה הלבנה (כלה) להיות כמו שהיתה קודם המיעוט בבחי' שני המאורות הגדולים, שוין בקומתן", כמ"ש ,והי' אור הלבנה כאור החמה" - הרי גם הכלה תהי' בד בחינת משפיע, ,קול כלה"יי, ועד שיהיו שניהם ,,בהשוואה אחת"**, ואדרבה - ,על ידי הכלה הוא משמח את החתן, מפני

שאשת חיל עטרת בעלה", ,נקבהי* תסובב גבר", ועז''נ ,,משמח חתן עם הכלה" (,אחרי שאמר מהרה ישמע, דהיינו בביאת הגואלי).

ונמצא, שבחמשה עשר באב (,קיימא סיהרא באשלמותא", שלימות הלבנה) דשנת העיבור, המהווה הכנה, מעין ודוגמא, לקיום היעוד ,והי' אור הלבנה כאור החמה" -- מודגש ביותר שלימות ענין הנישואין דהקב"ה וכנס"י (,יום חתונתו") לעתיד לבוא,

שאז יה" גם הענין דמ"ת (יוס חתונתו"*) בתכלית השלימות -- ,תורה חדשה מאתי תצא"*, ,גילוי פנימיות

וו והדגשה יתירה בכל הנ"ל - כאשר בשנת העיבור גופא חל חמשה עשר באב ביום הרביעי בשבוע:

ביום הרביעי נתלו המאורות -- ,שני המאורות הגדולים"*י, שניהם בשוה, ,בכתר אחד""*"*. ואח"כ, אבל בו ביום - מיעוט הלבנה,

וגם לאחרי שנתמעטה הלבנה -- הרי מיעוט זה הוא לצורך הגדלתה ביותר, להיות ,,עטרת (כתר) בעלח".

ולהעיר גם ממ"ש בספר תולעת יעקבי? בענין ,בתולה נשאת ליום 257הרביעי" 9 (ריית לבנה ), ש,במדרשו של רשב"י ע"ה?% הקשו, יום חסרונן של בתולת ישראל, כי ביום הרביעי נתמעט הירח, לא הי' ראוי שבו יהי' שלימות לבתולה אחרת, והשיבו, כי נתקנו נשואי בתולה ברביעי להראות קיום ומעלה בבתולת ישראל, כי אף אם נתמעטה ביום ההוא, הנה יש לה נחת רוח למטה בנשואי בתולה, ובת קול אומרת אל תשמחי אויבתי לי כי נפלתי קמתי וגו'5, ולטעם זה בתולה נשאת ליום רביעי". והביאור בזה" -- ,כיון ששמחת נישואין מורה על התחברות המאורות . . לכן נתקנו ביום רביעי דוקא שבו נתלו המאורות", כאמור, ששלימות ענין הנישואין הוא באופן של התחברות דשני המאורות הגדולים (כמו לפני המיעוט), ,והי' אור הלבנה כאור החמה".

ונמצא, שכאשר חמשה עשר באב (שלימות הלבנה) דשנת העיבור (,והי" אור הלבנה כאור החמה") חל ביום הרביעי -- אזי מודגשת עוד יותר שלימות הנישואין דבתולת ישראל עם הקב"ה לעתיד לבוא.

זה פרשת השבוע -- פ' עקב:

בתיבת ,עקב" (,והיי עקב תשמעון") - ב' פירושים הפכיים, שתוכנם - גלות וגאולה:

,עקב" -- אין בו חיות", ,ידוע פירושו עניז עקביים, דהיינו בעקבות

ספל"א),

משיחא, סוף כל דרגין"% (בדוגמת העקב דרגל האדם), כלומר, זמן הגלות, ובפרט סוף הגלות, עקבות משיתא.

ובפרט ע"פ הידוע שכללות העבודה דזמן הגלות היא באופן ד,וידו אוחזת בעקב עעו"י", שכן, בזמן הגלות, ,גלו לאדום שכינה עמהם"**, ,הכל נמשך ע"י שר שמבחי' אדום, וזהו עניז עקב עשו, מה שנשפע מבת" עשו בעקב, היינו, עשי' גשמית (כל הדברים הגשמיים שבהם מקיימים המצוות) . . וכשישראל מקיים המצוה . . נמצא ידו . . אוחזת בעקב עשו ומברר העקב כן'"", אשר, עייז נעשית הגאולה הפרטית דדבר גשמי זה, הממהרת את הגאולה הכללית, גאולה האמיתית והשלימה.

ונוסף לזה, ישנו הפירוש הפשוט שבכתוב - ,והי' עקב תשמעון גו"", כלומר, בגלל (,עקב") ש,תשמעון את המשפטים האלה גו" (כולל שמירת ה,מצוות קלות שאדם דש בעקביי""י), אזי ,ושמר ה' אלקיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע וגו'",

(ובפרטיות יותר: ,תשמעון גו' ושמרתם ועשיתם" קאי על כללות העבודה במחשבה דיבור ומעשה, ,תשמעון הבנה (מחשבה), ושמרתם דיבור, ועשיתם מעשה", שכנגדן נמשכים מלמעלה ג' הענינים דברית חסד ושבועה, ,את הברית הייגו בחי' מעשה, ואת החסד הוא בחי' מחשבה כי חסד היינו מדה שבלב . , אשר נשבע . . בחי' דיבור, כי השבועה הוא דוקא בדיבור", עד לשלימות הענין דברית 258208 לקוטי

וחסד ושבועה -- תכלית היחוד דהקב"ה עם כנס"י בבחי' פנים בפנים'ז]/

כלומר, בענין ד,עקב" -- בגלל - מודגש שהשכר על כל מעשנו ועבודתינו במשך זמן הגלות (,היום לעשותם ולמחר לקבל שכרם"?, שעיקרו ושלימותו בימות המשית", ,תלוי במעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות", שדוקא אז נעשה ונפעל גילוי והמשכת אור א"ס ב"ה בעוה"ז/

ובזה מודגש הקשר והשייכות לחמשה עשר באב -- תיקון החורבן והגלות דת"ב, ,עלה ארי' כו' על מנת שיבוא ארי' כו' ויבנה אריאל", עד לשלימות

וביום שמחת לבו".

ח. שיעור חומש היומי -- מרביעי עד חמישי:

התחלת שיעור חומש היומי היא - ,בעת ההיא אמר ה' אלי פסל לך שני לוחות אבנים כראשונים . . ואכתוב על הלוחות את הדברים אשר היו על הלוחות הראשונים אשר שברת ושמתם בארון"5.

ובעניו זה מודגש הקשר והשייכות לחמשה עשר באב, ,נחמה בכפלים" -- כאמור לעיל (ס"ב) מכיון שכללות הענין דלוחות אחרונות הוא באופן ד,כפלים

= = ---. היחוד דהקב"ה וכנס"י----;ביום-חתונתו--

לתושי'", כמארז"ל? ,התחיל (משה) מצטער על שבור הלוחות, א"ל הקב"ה אל תצטער בלוחות הראשונות שלא היו אלא עשרת הדברות בלבד, ובלוחות השניים אני נותן לך שיהא בהם הלכות מדרש והגדות, הה"ד%*% ויגד לך תעלומות חכמה כי כפלים לתוש"", כלומר, עניןו של נחמה על שבירת הלוחות, ואדרבה -- ,אשר שברת, יישר כחך ששברת"?י (,אשר", לשון ,אשריי ו,אושר"*י, ענין של תענוג), מכיון שעייז נעשה עילוי דלוחות אחרונות, באופז ד,כפלים לתושיי"".

ולא עוד, אלא שעי"ז נתאפשר גם

שיתגלו לעתיד לבוא -- גילוי פנימיות התורה, ,ישקני מנשיקות פיהו"??, ,סוד טעמי' ומסתר צפונותייייי* (,תעלומות חכמה"), שאז יהי' שלימות הענין ד,ביום חתונתו וביום שמחת לבן"'5.

זאת ועוד:

בהמשך שיעור היומי נאמר - ,בעת ההיא הבדיל ה' את שבט הלוי . . לעמוד לפני ה' לשרתו":י.

259והנה, אודות ענינו של שבט לוי ע"ד ההלכה -- כותב הרמב"ם בספר הי"ד9 (,הלכות הלכות***): ,לא שבט לוי בלבד, אלא כל איש ואיש . . אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל לעמוד לפני ה' לשרתו .. הרי זה נתקדש קדש קדשים . . הרי דוד ע"ה אומר* ה' מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי".

ובעניז זה מודגש הקשר והשייכות ליוהכ"פ:

(א) ,הרי זה נתקדש קדש קדשים -- ע"ד ובדוגמת העבודה בקדש הקדשים עִ'יי הכה'ג, בח" קד"ק שבישראל, כמ"ש* ,ויבדל אהרן (אפילו לגבי כהנים) להקדישו קדש קדשים", (ב) ,אתה תומיך גורלי" -- כידוע* שעבודת יוהכ"פ קשורה עם בחי' ה,גורל"**.

ומכיון ש,לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכיפורים", היינו, שט"ו באב ויוהכ"פ ענינם אחד (כנ"ל ס'נ) -- הרי מובן גם הקשר והשייכות לחמשה עשר באב.

ט. שיעור היומי ברמב"ם -- בספר עבודה, הלכות תמידין ומוספין, פרקים גי ד' ה':

בספר עבודה נתבארו פרטי ההלכות השייכות לביהמ"ק, ובנדו"ד, הלכות תמי-

דין ומוספין. ובזה מודגש הקשר והשייכות לחמשה עשר באב - ,יבוא ארי' במזל אריי ויבנה אריאל", ,,ביום שמחת לבו, זה בנין בית המקדעש שיבנה במהרה בימינו.

ויש להוסיף, שגם במספר הפרקים דשיעור היומי -- ג' ד' ה' -- מרומז הקשר והשייכות לחמשה עשר באב:

אות ג' -- ר"ת ,גלות", וכז ,גאולה", כלומר, החיבור דגלות וגאולה, כאמור ,עלה אריי כו' על מנת שיבוא ארי' כו'".

ואותיות ד' ה', רומזות לשלימות הנישואין דבתולת ישראל עם הקב"ה - כמובן ע"פ מארז"ל" ,בתולה נשאת ליום רביעי ונבעלת ליום חמישי", ,יום רביעי זהו אות ד', רביעי לאל"ף בי"ת, ויום חמישי זהו אות ה', חמישי לא"ב . . אות ד' רומזת על המ' שהיא סיהרא כמו שהיא עדיין בבחי' עוני, דהיינו לשון דלות ומסכנות, דסיהרא לית לה מגרמה כלום, וזהו קודם שקבלה האור והשפע מבחי' שמש הוי', ובחי' אות ה' זהו במלי כשנתייחדה וקבלה אור ושפע השמש, וע"ז מורה תמונת הה"א שהוא דלי"ת ובתוכו ו' או י', דהיינו השפע שנמשך בה מבחי' וא"ו של שם . . והיינו ענין בתולת ישראל שנשאת ליום הרביעי ותבעל ליום חמישי, שזהו"ע די ה', וזהו מ"ש9 כי בועליך עושיך גו"% - הנישואין דימות המשיח, ,לימות המשיח

יהיו נישואין, שנאמר כי בועליך עושיך"?*. י. ועדיז בנוגע לתוכן ההלכות

דשיעור היומי: התחלת פרק ראשון דשיעור היומייל 260200 לקוטי

-- ,מצות עשה להקטיר הקטורת כו'"", אשר, תכלית השלימות דעבודת הקטורת היא -- הקטורת דיוהכ"פ, ,דקה מן הדקה":י, שמקטיר הכה"ג בקדש הקדשים.

התחלת פרק שני דשיעור היומי9 -- ,בל העבודות האלו שעושין בכל יום בפיים היו עושין אותן"יי, ענין ה,,גורל", הקשור עם העבודה דיוהכ"פ (כנ"ל ס"ח), אחת (אבל ענינו להיות, להשפיע) בשנה.

והתחלת פרק שלישי דשיעור היומי%

- ,מצות עשה לסדר לחם הפנים בכל יום שבת", אשר, שלימות הענין דלחם

----- == = הפנים ;יגלהּ לן" לעתיד-לבוא, כמבואר

בתו"א* ד"ה יגלה לן טעמי ש,לעתיד לבוא יגלה לן טעמי דבתריסר נהמי (ייב חלות דלחם הפנים) .. הה' עצמה שלמעלה יהי' לה גילוי למטה ג'כ .. וכמ"שיל ביום ההוא יהי" כו'", כידוע9% בענין ,ביום ההוא יהי" -- ,שלעתיד יהיו זו"נ שהם ו"ה במדרגת או"א ממש הנק' י"ה, וזהו בחי' יהי', נמצא, כנס"י שהיא בחינת ה' תתאה, תקבל מבחיי יו"ד שהוא חכמה עילאה ממש'", היינו,

שלימות עניז הנישואין ד,וארשתיך*י לי לעולם""יי. וזהו גם מה שעיקר ענינו של לחם הפנים הוא בשבת -- מכיון שיום השבת הוא מעין ודוגמת ,יום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים"י"י.

ונמצא, שבתוכן הפרקים דשיעור היומי מודגשת השייכות לחמשה עשר באב -- מצד הקשר והשייכות ליוהכ"פ (פרק ג' ופרק ד), ומצד הקשר והשייכות לענין הגאולה (פרק ה').

יא. המורם מכל האמור לעיל, שבחמשה עשר באב, ובפרט בשנה זו, שנת העיבור, ביום הרביעי בשבוע, ובשיעורי התורה דיום זה -- ישנה

הדגשה -מיוחדת בנוגע" לתיקון. ענין"

החורבן והגלות, והבאת והאחישנה של הגאולה האמיתית והשלימה.

ומכיוז שכן, יש להוסיף עוד יותר במעשינו ועבודתינו בכל עניני התורה ומצוותי', ועאכו"כ -- בענינים שיש להם סגולה מיוחדת בכל הקשור לביטול הגלות והבאת הגאולה.

ולכל לראש -- אהבת ישראל ואחדות ישראל:

מכיוז שסיבת הגלות היא -- היפך אהבת ישראל"י, מובן, שע'י ההוספה באהבת ישראל, עד לאופן דאחדות ישראל, מבטלים את סיבת הגלות, ובהבטל הסיבה, מתבטל בדרך ממילא גם המסובב, הגלות.

ויש להוסיף, שהענין דאהבת ישראל ואחדות ישראל מודגש גם בחמשה עשר באב'"י (ויוהכ"פ) -- ,בנות ירושלים 261(--בנות ישראל) יוצאות בכלי לבן שאוליז שלא לבייש את מי שאין לו . . וחולות בכרמים", שבזה מודגש ענין של שלום ואחדות בין כל הסוגים דבנות ירושלים (ובנות ישראל), אחדות שנפעלת ע'י,,צאינה וראינה . . במלך שלמה", ,,מלך

שהשלום שלן"*יי.

ובפרטיות יותר: ,בנות ירושלים (ובנות ישראל)" נחלקות אמנם לד' סוגים (יפיפיות, מיוחסות, עשירות,

ומכוערות)"י, כנגד ד' האותיות דשם הוי'*י, אבל, אצל כולם (כפי שהם באופן של התחלקות כו') מאיר העצם, בח" היחידה (כנגד קוצו של יו"ד), שכל מציאותה אינה אלא ,יחידה לייחדך", התשוקה ליחידו של עולם בלבד (בח"י" דלא אתרמיז בשום אות וקוץ כלל), ליכלל בעצמותו ית', בחי' יחיד, ולכן, תוכז האמירה שלהן הוא בשוה - ,בחור (שלמעלה) שא נא עיניך וראה כו'". ומצד היותם במצב של אחדות, ע"י התגלות בח" היחידה -- פועלים ומקרבים התגלות וביאת משיח צדקנו, בחי' היחידה הכללית (כנ"ל ס"ב).

להוסיף בלימוד התורה, ובפרט הלכות

דחמשה עשר באב: ,יום שהותרו שבטים לבוא זה בזה", ,יום שהותר שבט בנימין לבוא בקהל" -- מאורעות שתוכנם אהבת ישראל ואחדות ישראל. וכן ,יום שביטל הושע בז אלה פרוסדיות שהושיב ירבעם בַן נבט על הדרכים שלא יעלו ישראל לרגל" - והרי עלי' לרגל קשורה עם ענין האחדות, ,עיר שחוברה לה יחדיו, עיר שהיא עושה כל ישראל חברים" (תהלים קכב, ג. ירושלמי חגיגה פ"ג ה"ו).

4) ראה בארוכה -- לקו"ש חי"ט ע' 86 ואילך. חכ"ד ע' 76. ועוד.

5) כגירסת העין יעקב (וכפי שמקדים שם: ,,ארבע משפתות היו בא"י").

6) פע"ח לאחרי שער חגה"ש. וראה ד'ה לא היו ימים טובים לישראל כו' תשמיג.

[26

התורהייי, ובענין הצדקה -- עפמשיןאי ,ציוז במשפט (הלכות התורהייי) תפדה ושבי' בצדקה*"ייי (,כללות המצוות שנקראו צדקה"ייי), כמדובר בארוכה בהת-

וועדות שלפניז:יו,

ובפרטיות יותר -- להוסיף בכל עניני המבצעים:

אהבת ישראל ואחדות ישראל (כנ"ל בארוכה),

וכתוצאה מזה -- חינוך הזולת (נוסף על חינוך עצמו), ובמיוחד -- בימים אלו, בסמיכות להתחלת שנת הלימודים, להשתדל ביותר שכל ילד יהודי ילמד במוסד חינוך הכשר, ויתירה מזה - חינוך על טהרת הקודש,

תורה - ,ציוז במשפט תפדה", ובפרט ש,מחמשה עשר באב ואילך דמוסיף יו- 26221 לקוטי

סיף":\, ,,דמוסיף לילות על הימים לעסוק בתורה, יוסיף חיים על חייו"ייי,

תפילין (,הוקשה כל התורה כולה

לתפילין":!), מזוזה, צדקה (,ושב" בצדקה"), בית מלא ספרים - יבנה וחכמי",

וג' המבצעים דבנות ישראל ובנות ירושלים -- הדלקת נרות שבת קודש ויו"ט, כשרות האכילה ושתי" וטהרת המשפחה, ר"ת ,החן" (הדלקת הנר, חלה, נדה)*יי, כמודגש באמירתן: ,שקר החן גו'"ייי -- ,החן" כפשוטו, משא"כ ,אשה יראת ה' -- היא תתהלל" ב,החזי דקדושה*יי וכיתרון האור מן החושך --

וכן המבצע דאות באחד מספרי התורה הכלליים -- ,ימלט עמך כל הנמצא כתוב בספר**', כולל ובמיוחד -- ספרי תורה הכלליים שמסיימים

בימים הקרובים"י, להשתתף בהם, בהסיומים -- בנשמתו, (גם) בגופו, (גם) בממונו.

ועיכ"ז ממהרים את המבצע שיעשה הקב"ה -- ,ושמר ה' אלקיך לך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך .. על האדמה אשר נשבע לאבותיך לתת לך"::י, כאשר ,קהל גדול (כי יקהלו כאו"א ממש, שלימות העם ו)ישובו הנה"י:י -- לארץ הקודש, ,ארץ אשר גו' תמיד עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה"*!, שלימות הארץ -- ,מן המדבר והלבנון מז הנהר נהר פרת ועד הים האחרון יה" גבולכם"*ו,

ואז -- ,עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים (,ועמך כולם צדיקים"*) .. וכל אחד ואחד מראה באצבעו (ואומר), שנאמר"' ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה קוינו לו ויושיענו זה ה' קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתן**י.

(.ביניהן").