253
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
כלומר, לפני שמזכירים את השם ,אב" (מזל ארי') מקדימים את השם ,מנחם" -- נחמת הגאולה*'.
ונמצא, שביום ט"ו דחודש מנחם-אב, שבו ,קיימא סיהרא (דמנחם-אב) באשלמותא", כלומר, השלימות ד,מנחם-אב" -- אזי מודגש ביותר ענין הגאולה.
ב עפ"ז יובן גם מארז'"ל*' ,לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב
לכאורה אינו מובן: מהו גודל העילוי דחמשה עשר באב לגבי חמשה עשר דכל חודש (שגם בו ,קיימא סיהרא באשלמותא") עד כדי כך ש,לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב", כולל הימים טובים שגם הם בחמשה עשר בחודש, חג הפסח -- בחמשה עשר בניסן (חודש הגאולה"י), וחג הסוכות -- בחמשה עשר בתשרי (חודש התשובה"י)?!
והביאור -- ע"פ האמור -- שחמשה עשר באב קשור במיוחד עם הגאולה העתידה, להיותו לאחרי והמשך של
גודל הירידה דתשעה באב, אשר, ירידה זו היא צורך עליי, עד לעלי' הכי גדולה (שהרי צ"ל -- לפי ערך הירידה), כאמור, ,על מנת שיבוא ארי' במזל ארי" ויבנה אריאל", ונמצא, שבחמשה עשר באב מאיר מעין הגילוי דלעתיד, ולכז, הרי זה יו"ט נעלה יותר מכל שאר הימים טובים.
ועד"ז גם הקשר שבין חמשה עשר באב ליום הכפורים -- ,לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים":
ענינו של יוהכ"פ הוא - ,יום חתונתו, זה מתן תורה"":, ,יום הכפורים שניתנו בו לוחות האחרונות"י:, שענינם - ,כפלים:: לתושי'"יי. והרי גם בחמשה עשר באב (התיקון דת"ב) ישנו העילוי ד,כפלים"? - ,נחמו נחמו עמי"*, ,נחמה בכפלים"*:, ועד לשלימות הנחמה - ,אנכי אנכי הוא מנחמכם"י, ב'"פ אנכי*:.
ושניהם קשורים עם הגאולה העתידה*
הערות
- 4. שכן נקרא בתורה: תיב"ע שלח יג, כה. במשנה תענית פ"ד מ"הזו. ועוד.
- 2. ולהעיר, שגם השם ,אב" מורה על הרחמים - ,דרכו של אב לרחם, כרחם אב על בנים" (יל"ש ישעי' רמז תעד -- עה"פ ,אנכי אנכי הוא מנחמכם"), וגם: ,אב" הוא בחי' החכמה, שהוא מקור הרחמים, אב הרחמים (ד"ה נחמו עת"ר פ"י).
- 5. להעיר ממארז"ל ששמו של משיח - ,מנחם" (סנהדרין צח, ב), ולידתו -- בתשעה באב (ירושלמי ברכות פ"ב ה"ד. איב"ר פ"א, נא).
- 6. תענית כו, ב -- במשנה. שם ל, ב. ב"ב קכא, א, 7ן) בהבא לקמן -- ראה גם אוה"ת נ"ך (ח"ב) עי א'צו. ד"ה נחמו עת"ר (סה"מ עת"ר ע' ריח ואילך).
- 8. ראה שמו"ר פט'ו, יא.
- 9. ראה אוה"ת בא ע' רנז ואילך.
- 7. ט"ו מנ"א תשמ"ו
- 0. תענית שם במשנה.
- 21. פרש"י שם.
- 2. שמו"ר רפמ"ו.
- 3. ולהעיר שביוהכ"פ -- שני גורלות (אף שבפשטות -- אחד דיו).
- 4. להעיר שבחמשה עשר באב ישנו גם עניז הנישואין (,יום חתונתו"), כדלקמן ס"ה.
- 5. ישעי מ, א.
- 6. ראה איכ"ר ספ"א. יליש עה"פ (רמז תמה בתחלתו). וראה ד"ה נחמו הנ"ל.
- 7. ישעי' נא, יב.
- 8. ע"ד המבואר במדרש אגדה (הובא בפרש"י שופטים ה, ג. וראה יל"ש שופטים רמז מז) ,נאמר בסיני אנכי . . בתבור יאמר אנכי אנכי, בכרמל יאמר כפול כו'". וראה לקו"ת דרושים לש"ש סה, סע"ב ואילך, שהכפל ד,אנכי" קשור עם עבודת התשובה כו' -- ,אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך" (ישעי' מג, כה), ועד"ז בנוגע לנחמת הגאולה -- ע"י עבודת התשובה -- ,אנכי אנכי הוא מנחמכם".
- 9. וגם ענין ה,,כפל" קשור עם ענין הגאולה - כמארז"ל (ילייש לך לך רמז סד בתחלתו - הובא גם
משנה תענית ד׳ - הטקסט מספריא
בשלשה פרקים בשנה. כהנים נושאין את כפיהן ארבע פעמים ביום בשחרית במוסף ובמנחה ובנעילת שערים. בתעניות ובמעמדות. וביום הכפורים:
אלו הן מעמדות. לפי שנאמר (במדבר כח, ב) צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי וכי היאך קרבנו של אדם קרב והוא אינו עומד על גביו. התקינו נביאים הראשונים עשרים וארבע משמרות על כל משמר ומשמר היה מעמד בירושלם של כהנים. של לוים ושל ישראלים. הגיע זמן המשמר לעלות. כהנים ולוים עולים לירושלם. וישראל שבאותו משמר מתכנסין לעריהן. וקוראין במעשה בראשית:
ואנשי המעמד היו מתענין ארבעה ימים בשבוע. מיום שני ועד יום חמישי. ולא היו מתענין ערב שבת. מפני כבוד השבת. ולא באחד בשבת. כדי שלא יצאו ממנוחה ועונג. ליגיעה ותענית וימותו. ביום הראשון. בראשית. ויהי רקיע. בשני יהי רקיע. ויקוו המים. בשלישי יקוו המים. ויהי מאורות. ברביעי יהי מאורות. וישרצו המים. בחמישי ישרצו המים ותוצא הארץ. בששי תוצא הארץ. ויכלו השמים. פרשה גדולה קורין אותה בשנים. והקטנה ביחיד. בשחרית במוסף. ובמנחה. נכנסין וקורין על פיהן. כקורין את שמע. ערב שבת במנחה לא היו נכנסין. מפני כבוד השבת:
כל יום שיש בו הלל. אין בו מעמד בשחרית. קרבן מוסף אין בו בנעילה. קרבן עצים אין בו במנחה. דברי רבי עקיבא. אמר לו בן עזאי כך היה ר' יהושע שונה. קרבן מוסף אין בו במנחה. קרבן עצים אין בו בנעילה. חזר רבי עקיבא להיות שונה כבן עזאי:
זמן עצי כהנים והעם. תשעה. באחד בניסן בני ארח בן יהודה. בעשרים בתמוז בני דוד בן יהודה. בחמשה באב בני פרעוש בן יהודה. בשבעה בו בני יונדב בן רכב. בעשרה בו בני סנאה בן בנימין. בחמשה עשר בו בני זתוא בן יהודה. ועמהם כהנים ולוים. וכל מי שטעה בשבטו. ובני גונבי עלי בני קוצעי קציעות בעשרים בו בני פחת מואב בן יהודה. בעשרים באלול בני עדין בן יהודה. באחד בטבת. שבו בני פרעוש שניה. באחד בטבת לא היה בו מעמד. שהיה בו הלל. וקרבן מוסף. וקרבן עצים:
חמשה דברים אירעו את אבותינו בשבעה עשר בתמוז. וחמשה בתשעה באב. בשבעה עשר בתמוז נשתברו הלוחות. ובטל התמיד. והובקעה העיר. ושרף אפוסטמוס את התורה. והעמיד צלם בהיכל. בתשעה באב נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ. וחרב הבית בראשונה. ובשניה. ונלכדה ביתר. ונחרשה העיר. משנכנס אב ממעטין בשמחה:
שבת שחל תשעה באב להיות בתוכה. אסור מלספר ומלכבס. ובחמישי מותרין מפני כבוד השבת. ערב תשעה באב לא יאכל אדם שני תבשילין. לא יאכל בשר. ולא ישתה יין. רבן שמעון בן גמליאל אומר ישנה רבי יהודה מחייב בכפיית המטה ולא הודו לו חכמים:
אמר רבן שמעון בן גמליאל לא היו ימים טובים לישראל. כחמשה עשר באב. וכיום הכפורים. שבהן בנות ירושלם יוצאות בכלי לבן שאולין. שלא לבייש את מי שאין לו. כל הכלים טעונין טבילה. ובנות ירושלים יוצאות וחולות בכרמים. ומה היו אומרות. בחור שא נא עיניך וראה מה אתה בורר לך. אל תתן עיניך בנוי תן עיניך במשפחה (משלי לא, ל) שקר החן והבל היופי. אשה יראת ה' היא תתהלל. ואומר תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה. וכן הוא אומר (שיר השירים ג, יא) צאינה וראינה בנות ציון במלך שלמה בעטרה שעטרה לו אמו ביום חתונתו וביום שמחת לבו. ביום חתונתו זו מתן תורה. וביום שמחת לבו. זה בנין בית המקדש. שיבנה במהרה בימינו אמן:
רש"י על שופטים ה׳:ג׳ - הטקסט מספריא
אָנֹכִי אָנֹכִי. כָּפוּל, שָׁמַעְתִּי מִדְרַשׁ אַגָּדָה (ילקוט שמעוני ב מז) לֹא קִפֵּחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׂכַר תָּבוֹר וְכַרְמֶל, שֶׁבָּאוּ לְמַתַּן תּוֹרָה לָתֵת עֲלֵיהֶם אֶת הַתּוֹרָה וְחָזְרוּ בְּבֹשֶׁת הַפָּנִים, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, סוֹף שֶׁאֲנִי פּוֹרֵעַ לָכֶם כִּפְלַיִם, נֶאֱמַר בְּסִינַי (שמות כ:ב) אָנֹכִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ, בְּתָבוֹר יֵאָמַר: אָנֹכִי אָנֹכִי. נֶאֱמַר בְּסִינַי (שם) אָנֹכִי ה׳ אֱלֹהֶיךָ, בְּכַרְמֶל יֵאָמַר, כָּפוּל (מלכים א יח:לט) ה׳ הוּא הָאֱלֹהִים, ה׳ הוּא הָאֱלֹהִים, בִּימֵי אֵלִיָּהוּ:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.