שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כה ט'תצט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
מפורסם הפתגם והרמז דל' חכמינו ז"ל כך היא אומנתו של יצה"ר, היום אומר לו עשה כך כו' עד שאומר כו' (שבת קה, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'רלג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
דער יצר -הרע איז אַן אומן במלאכתו, אַ גרויסער ספּעציאַליסט, בפרט אַז ער מישט אַריין דעם גרעסטן סאָרט שוחד – אהבת עצמו .
11 יצר -הרע . . אומן במלאכתו ראה שבת קה, ב. וראה סה"מ תרפ"ט ע' 124. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ז ב'עו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ב) עוד זאת אשר מי יודע יצר לב האדם והתחבולות של היצה"ר שאומן גדול הוא ובא לכאו"א לפי ענינו, וכמרז"ל (שבת קה, ב), ובמילא מחפש לו כמה דרכים לבלבל את האדם , ובפרט בעת רצון כשחושש שתתקבל תפלתו שיש מקום יותר לחשש שיבלבלו ויערב איזה פני' בבקשתו ותפלתו, וככל שתגדל הבקשה בהרחקה מענינים גשמים, וכמו בבקשת הנ"ל שיהי' ירא שמים - ואינו מסתפק בזה אלא שיהי' עוד - חסיד - היינו לפנים משורת הדין אפילו של יר"ש, ואינו מסתפק בזה אלא מוסיף עוד - למדן, - היינו שישתמש בכח התורה להיות יר"ש וחסיד אשר התורה היא תורת אמת, שחסד אמר אל יברא, מובן שהיצה"ר יחפש כל אשר בידו לבלבל התפלה, ואם אי אפשר בדבור, הרי עכ"פ בלב, והוא ע"ד מ"ש הרמב"ם סוף הלכות תמורה, ירדה תורה לסוף דעתו של אדם ומקצת יצרו הרע כו' ואע"פ שנדר והקדיש אפשר שחזר בו ונחם כו' והעצה היחידה לזה הוא למסור תפלתו על דעת איש אחר שאינו נוגע בדבר ודורש טובתו, שאז הדבור והכוונה יחד יהלכו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל ויחי שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
לפי תפיסתם של אומות העולם (וכן מצד היצר הרע — "אל זר אשר בקרבך", שנקרא "הגוי" שבישראל) אין עם ישראל צ"ל קשור עם ארץ (גשמית) ובפרט — ארץ מסויימת, כי כל ענינם של בנ"י הוא עבודת השם המוטלת עליהם תמיד בכל זמן ובכל מקום שהם, והיותם לעם הוא מפני וע"י בחירת הקב"ה בהם, קבלת התורה וכו';
17 ראה שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל הוספות חנוכה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
הקב"ה משלם לישראל "מדה כנגד מדה" .
17 שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז אמור שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וע"ד הדין במלאכת שבת ש"כל המקלקלין פטורין" ["קרע בגדים או שרפן או שבר כלים דרך השחתה הרי זה פטור"], אבל "הקורע בחמתו או כו' חייב מפני שמיישב דעתו בדבר זה וינוח יצרו והואיל וחמתו שוככת בדבר זה הרי הוא כמתקן וחייב".
35 רמב"ם הל' שבת פ"א הי"ז משבת קה, ב. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו יו"ד שבט שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אך היצר הרע הוא "אומן במלאכתו", ולאחר שסותרים את "טענתו", שאי אפשר לשנות באמצעות הגוף את העולם, על ידי הסבר, שבפנימיות הם בעצם טוב וקדושה, והעבודה הנדרשת היא רק לגלות את הטוב שבפנימיותו כלפי חוץ, הוא מתחיל לטעון, להיפך:
34 ראה שבת קה, ב: כך אומנתו של יצה"ר כו'. וראה ד"ה וידעת תרצ"ג פ"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט תבא שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אמנם אתה קשור לקדוש־ברוך־הוא – אך אתה נמצא בעולם "מלא קליפות", ויש לך יצר הרע שהוא "אומן במלאכתו", ובלאו הכי לא תוכל לשלב את הקשר עם הקדוש־ברוך־הוא בחיי היום יום !
71 ראה שבת קה, ב: כך אומנתו של יצה"ר.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
8 שבת קה, ב: ,כך הוא אומנתו של יצה"ר היום אומר לו עשה כך וכו'".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז בשלח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
עבוד עבודה זרה ...".
74 שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז שמיני שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
כדברי חז"ל "כל אומנתו של יצר הרע , היום אמר לו עשה כך ...
37 שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אך היצר הרע הנו "אומן" במלאכתו להוריד את האדם מדרך הישר – ולכן, לא מספיק שהוא עצמו, בכוחותיו שלו, יתבונן בענין "שלומה של מלכות" (ש"מלכותא דארעא" היא "כעין מלכותא דרקיע כו'", כנ"ל); כי יתכן ולאחר זמן תחדל ההתבוננות להשפיע עליו כדבעי, מחמת תחבולות היצר , עד שה"מורא" יחלש ואפילו – יתבטל לגמרי.
28 ראה שבת קה, ב: כך אומנתו כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח בלק שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכך פירש כ"ק מו"ח אדמו"ר את מאמר חז"ל "כך אומנתו של יצר הרע , היום אומר לו עשה כך" :
41 שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט עקב שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אך היצר הרע הוא "אומן" במלאכתו, כפי שהרבי נהג לקרוא לו:
16 ראה שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג חוקת שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
אדם מושווה לספר תורה , כנאמר בגמרא "העומד על המת בשעת יציאת נשמה חייב לקרוע .
12 שבת קה, ב. מו"ק כה, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז קדושים שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
היצר הרע אינו בא מלכתחילה לפתות יהודי למרוד בקדוש־ברוך־הוא, אלא "היום אומר לו כו'" – הוא מנסה ליצור חיסרון ב"מידה" שלו.
59 שבת קה, ב. וכפי' כ"ק מו"ח אדמו"ר (סה"מ קונטרסים ח"א לז, א. ובכ"מ) שהכוונה בזה ש"מסכים" גם על התומ"צ של האדם .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט דברים-שבת חזון שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ובדומה לדין בנוגע למלאכת שבת, אשר "כל המקלקלין פטורין" (ואם "קרע בגדים או שרפן או שבר כלים דרך השחתה הרי זה פטור"), ואף על פי כן "הקורע בחמתו או על המת שהוא חייב לקרוע עליו חייב מפני שמיישב דעתו בדבר זה וינוח יצרו, והואיל וחמתו שוככה בדבר זה הרי הוא כמתקן וחייב" ; ובדומה לכך בעניננו:
38 רמב"ם הל' שבת פ"א הי"ז. משבת קה, ב. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת משיחת* יום ב' דחג השבועות ה'שי"ת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
– קרוב לודאי שבבכיותיו אינו פועל מאומה, מלבד הענין שאמרו חז"ל "כל המוריד דמעות על אדם כשר
399 שבת קה, ב. ועיי"ש בחדא"ג מהרש"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז ה'שי"ת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר בפירוש מאמר רז"ל "כך אומנתו של יצר הרע היום אומר לו עשה כך כו' עד שאומר כו'", שהיצר הרע , הנקרא "דער קלוגינקער", אינו מתחיל לומר לאדם לעבור עבירה, כי, בהתחלה כזו בודאי לא ישמע לו , אלא תחילת דבריו "עשה כך" , שכאשר עושה מצוה אומר לו היצר :
494 שבת קה, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד', י"ט תשרי, ג' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
"דער קלוגינקער", וכמארז"ל "כך אומנתו של יצה"ר היום אומר לו עשה כך וכו'", שאינו אומר ליהודי שלא יקיים תומ"צ, כיון שבודאי לא ישמע אליו, ולכן מתחכם לבוא לכל אחד לפי חושיו כו',
203 שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ואל יטעה שיוכל להתגבר ולקבוע בעצמו "עד כאן אנכי נופל ולא יותר", כי, לאחרי שהתחיל ליפול, שוב אין שיעור לנפילתו, וכמאמר רז"ל על פסוק "נפול תפול", "אומה זו כו' כשהם יורדים כו'", ועד שיבוא לידי איסורים שהם היפך רצונו, וכמאמר רז"ל "היום אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו עשה כך עד שאומר לו עבוד עבודה זרה" , דאף שגם הוא אינו רוצה לעבוד עבודה זרה , מ"מ, לאחרי שוויתר להיצר בדבר קל, שוב אינו ברשות עצמו.
33 שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והנה, אף שטענות אלו הם רק מהסתות ופיתויי היצה"ר, הרי, כאשר מתפתים מטענות אלו, הנה סוף סוף נופלים ברשותו, ועד שבאים לרע גמור, וכמאמר רז"ל כך היא אומנתו של יצה"ר היום אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו עשה כך עד שאומר לו לך עבוד ע"ז, והיינו, שבתחילה אין היצה"ר בא להאדם לומר לו שיעשה איזה איסור בפועל, אלא אומר לו שאם יחסר איזה פרט קל בעבודתו אין זה רעש כל כך , או שאומר לו שאינו שייך לעניני עבודת השי"ת כו', ומזה בא לתכלית הירידה שאומר לו לך עבוד ע"ז.
23 שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וע"ד הידוע בפירוש מארז"ל כך אומנתו של יצה"ר היום אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו עשה כך עד שאומר לו לך עבוד ע"ז, שהתחלת פעולת היצה"ר על איש ישראל עובד הוי', היא, באופן של הסכם, באמרו שגם הוא (היצה"ר) מסכים עמו, ועם היצ"ט, בעסקו בעניני קדושה, ועל זה אומר לו עשה כך .
30 שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל, מבה"ח אדר-שני, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וטעם הדבר – כיון ששלילה אינה מלאכה, שלכן בכל המלאכות ישנו הכלל ש"כל המקלקלין פטורין" .
79 שבת קה, רע"ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכך עלולים הם לרדת מדחי אל דחי – כמארז"ל "כך אומנתו של יצר הרע , היום אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו עשה כך , עד שאומר לו עבוד עבודה זרה" .
40 שבת קה, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ובפרט שגם כאשר מניח מקום לתורה הרי זה באופן שהוא מקבל את התורה באופן המתאים לרצונו שלו , רק את הענינים הכדאיים עבורו , למחצה לשליש ולרביע ("האַלב תורה, דריי פערטל תורה") וכו' – הרי ודאי שזוהי התחלה לעזיבת התורה לגמרי ("אָפּטרעטן אינגאַנצן פון תורה") רח"ל, וכמאמר הגמרא "היום אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו עשה כך , עד שאומר לו עבוד עבודה זרה" .
67 שבת קה, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ז שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכפי שמבאר כ"ק מו"ח אדמו"ר דיוק לשון הגמרא "כך אומנתו של יצה"ר היום אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו עשה כך עד שאומר לו לך עבוד ע"ז" – דלכאורה אינו מובן:
140 שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
יש לדעת, איפוא, שזוהי "תחבולה" ו"המצאה" נוספת של היצה"ר – ככל שאר תחבולות היצה"ר ש"היום אומר לו עשה כך כו'" – שבאה מצד החושך כפול ומכופל דזמן הגלות.
157 שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ קרח, מבה"ח תמוז, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אמנם ע"י חולשא דנשמתא, היינו שחסר בעבודתו, והרע הוא בהתפשטות אצלו, אזי נעשה תוקפא דגופא, והיינו שע"י העדר העבודה מתגבר אצלו הרע ונעשה בתוקף יותר, וכמרז"ל היום אומר לו עשה כך ומחר אומר לו עשה כך כו', דבתחלה מתאוה תאות היתר, ואח"כ יסיתנו אל האיסור.
29 שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, כ"ג כסלו, מבה"ח טבת, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכמובן מביאור כ"ק מו"ח אדמו"ר במאמר רז"ל (על היצר הרע ) היום אומר לו עשה כך כו' עד שאומר לו לך ועבוד עבודה זרה , שהכוונה בזה, דכאשר האדם עובד את השי"ת, לומד תורה ומקיים מצוות, אומר לו היצר הרע עשה כך , שגם הוא מסכים שיקיים מצוות ושילמוד תורה, אבל שקיום המצוות ולימוד התורה יהי' מצד השכל ולא מצד שהם רצון ה', שעל זה מסכים גם היצר הרע , וזה מביא אחר כך שיתבטל לגמרי מלימוד התורה וקיום המצוות.
28 שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל נר חמישי דחנוכה ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ויש לומר, דכיון שהקב"ה משלם לישראל "מדה כנגד מדה" - לכן, כשם שעבודתם של ישראל בזמן ההוא היתה באופן דמס"נ שלמעלה מטו"ד, גם השכר שניתן להם מאת הקב"ה (בשביל עבודתם) הי' למעלה מטו"ד.
25 שבת קה, ב. סנהדרין צ, סע"א. וראה סוטה ח, ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
עבודתו של יהודי היא באופן ד"משכו ידיכם מעבודה זרה" – שבורח ומסתלק מהגויים, כולל גם מהגוי שבקרבו [ולא איכפת לו שילעגו עליו ויאמרו שהוא שייך ל"גטו" ומאמין ש"אתה בחרתנו", ולא משתדל להשיג "תואר אקדמי" ("דיגרי") שהי' מסייע לו לכסות את הוצאותיו, בידעו ש"אפילו ריש גרגותא משמיא מנו לי'" ], ואז יכול לשחוט הפסח.
868 ראה שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
כאשר אדם עושה מעשים טובים – הנה בזה גופא יכול להתגנב ("אַריינכאַפּן זיך") היצה"ר, שכן, להיותו "אומן" (כלשון הגמרא ), הרי הוא מנוסה ויודע כיצד ליישם את עניניו – לקלקל ליהודי ולא להניח לו לעשות מה שצריך, ולכן מתגנב היצה"ר בהענין ד"עוזרי", במעשים הטובים שעושה יהודי, ומערב בהם ענין שאינו לשם שמים – פני' שלא לשמה, והיינו, שמערב בזה ענין שאינו שייך לאלקות (" ה' לי בעוזרי"), אלא ענין של בני אדם , ולדוגמא:
268 שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תצא, י"ד אלול, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
מנהג לכתוב שמו על עצים ואבנים, בשביל למחות זכרו ).
1099 וע"ד שמצינו בהלכות שבת (שבת קה, ב (במשנה)), שאף שמקלקל פטור, הנה מקלקל על מנת לתקן חייב – לא רק על התיקון, אלא גם על הקלקול, שלהיותו בשביל לתקן , ה"ז חשיב תיקון. ועד"ז בנוגע לכתיבת שם המן בשביל מחייתו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והגם שתחילת ההסתה והפיתוי דהיצה"ר היא באופן שהיום אומר לו עשה כך , כפי שמפרש רבינו נשיאינו שהיצה"ר מסכים לעבודתו בקדושה, מ"מ, מצד זה שנותן מקום להיצה"ר, הנה מזה נעשה חולי זו צינה , הקרירות בקדושה, שמצד עצמו חסר לו תוקף הרצון בעבודתו עד שנצרך להסכמת היצה"ר.
395 שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם משיחת* ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
היצר הרע הוא "אומן במלאכתו" .
986 ראה שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אך כאן מתערב היצה"ר "שכך אומנתו של יצה"ר כו' עד שאומר לו עבוד עבודה זרה" , כפי שמפרש כ"ק מו"ח אדמו"ר :
1093 שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
נתכוין, שהיו ישראל אומרים כיון שנגזר עליהן שלא ליכנס לארץ ממעשה מרגלים, שוב אין מחוייבין במצוות, עמד וחילל שבת כדי שיהרג ויראו אחרים" – שכיון שלא הי' צריך למלאכה זו, אלא כוונתו היתה רק לברר הדין דחיוב מיתה, הרי זו מלאכה שאינה צריכה לגופה שהוא פטור (לדעת ר"ש ), ובמילא אינו חטא דחילול שבת כלל .
858 שבת קה, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ יתרו, י"ח שבט, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכפירוש בעל ההילולא במארז"ל "היום אומר לו עשה כך כו'", שהיצר הרע אינו אומר לו לעשות עבירה, אלא "אומר לו עשה כך ", שיעשה המצוה, ורק שיעשה זאת משום שהנפש הבהמית אומרת כך ; ומזה בא לסיום המאמר – "עד שאומר לו לך עבוד כו'".
417 שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמות, כ"ג טבת, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ידוע פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר בפירוש מארז"ל "כך אומנתו של יצר הרע היום אומר לו עשה כך כו' עד שאומר לו וכו'", ש"תחלת הזדווגות היצה"ר אל האדם שמסכים לו על כל אשר יעשה, שאומר לו מה שעשית כך וכך הוא ראוי ונכון כו', עד שמסיתו וכו'".
1453 שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ויש להוסיף בהאמור לעיל בענין "לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן", שעפ"ז מתורצת הקושיא, כיצד אפשר לומר שכל התורה כולה היא מן השמים, בה בשעה שישנם פלוגתות ומחלוקות, ועד לענינים שהגמרא אומרת עליהם "קשיא" או "בדותא" וכו' – שאצל אלו שמקשים קושיא הנ"ל, לא מסתיים הענין בנוגע לקבלת דקדוק קל של דברי סופרים, אלא מזה גם באים לענינים חמורים יותר, בהתאם לכללות ההנהגה של ה"מלך זקן וכסיל" , שהוא "אומן במלאכתו", "היום אומר לו עשה כך וכו' עד שאומר לו עבוד עבודה זרה" רח"ל.
246 שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכיון שאינו יכול לבוא ליהודי ולומר לו מיד "עבוד עבודה זרה" (כסיום דברי הגמרא ), שהרי בודאי לא ישמע אליו – הנה לכל לראש מתחיל עם ענין הקרירות:
842 שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח וער"ח אדר-ראשון, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
לכל לראש – אם קיום המצוות יהי' מפני שכך מחייב השכל דנפש הבהמית, הרי סוף-כל-סוף יבוא לידי מעמד ומצב ש"היום אומר לו עשה כך ולמחר א"ל וכו' עד שאומר לו עבוד ע"ז" , וכפי שפירש כ"ק מו"ח אדמו"ר , שבתחלה אין להיצה"ר עזות-פנים להסית איש ישראל לעבור עבירה ח"ו, אלא צעדו הראשון להתקרב אל איש ישראל הוא בנוגע למצוה:
423 שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
האויב שבפנימיות האדם , יצרו הרע , "אל זר אשר בקרבך" , ואז נעשית אצלו קריאת המגילה באופן של "הלל".
815 ראה שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ויש לבאר הדיוק בדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר שנקט הדוגמא ד"גנבים" דוקא – כיון שגניבת דעת היא הפתח לכל מיני רע, וכמארז"ל "שכך אומנתו של יצה"ר היום אומר לו עשה כך וכו' עד שאומר לו עבוד ע"ז", וידוע פירוש כ"ק מו"ח אדמו"ר , שהתחלת פעולת היצה"ר היא מעניני קדושה, שגם הוא מסכים על עשיית מצוה באמרו:
1126 שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ולקחתי אתכם אל ארץ כארצכם , ואכלו איש גפנו ואיש תאנתו , הנה מצד ריבוי השיקוע בתאוות ותענוגים גשמיים ע"י עצת היצר שהיום אומר לו עשה כך וכו' , יכולים לבוא למעמד ומצב של אובדים, שזהו עד שאינם רוצים לצאת מן הגלות.
1318 שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, י"ד כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ומה גם ש"המשבר כליו בחמתו" הרי זה "כעובד עבודה זרה" .
2089 שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ואע"פ שהיצה"ר "בא להרגך", שהרי "היום אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו עשה כך עד שאומר לו עבוד עבודה זרה" – והרי ענין זה נוגע אפילו לו , בידעו שאז "אינו ביהדותו" – טוען הוא, שמוטב לשלוח לו פתק ("אַ נאָטע"):
2315 שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
(ש)היום אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו עשה כך עד שאומר לו עבוד כו'" – איסור מדרבנן ועד לאיסור מדאורייתא.
161 שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ובמילא לא הי' צורך לטעון עמהם שאין להתפעל מפני הגוים, וגם לא מפני ה"א-ל זר אשר בקרבך", ה"גוי" שבלבו, "זה יצר הרע" , כיון שברור הדבר שאם רק תהי' החלטה אמיתית, אזי ינצחו – כפי שאכן ראו בפועל בי"ב-י"ג תמוז הראשון.
445 שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב', בדר"ח מרחשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ובאם היצר הרע יעמוד לנגדו לפתותו שעליו ללמוד דוקא בעיר זו וכו', יענהו כי אינו אלא "זקן וכסיל" , שהרי הקב"ה – ע"י עבדיו הנביאים רבותינו נשיאינו – עשאו לתלמיד זה שליח לעשות מדינה פ'
1708 שבת קה, ב: "כך הוא אומנתו של יצה"ר היום אומר לו עשה כך וכו'".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויחי, י"ח טבת, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכל זה צ"ל גם בעבודת כאו"א מישראל –
3050 ובהקדים – שכללות הענין דירידת הנשמה בגוף הוא בדוגמת הירידה למצרים [ולכן, "בכל יום ויום חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא היום ממצרים" (כמ"ש רבינו הזקן בתניא פמ"ז)], ושם צ"ל לכל לראש הענין הזכרון* ד"בית אבי", כדי שלא להתפעל (לא רק מהסביבה, אלא גם) מה"אל זר ** שיש בגופו של אדם" (שבת קה, ב), ולאח"ז בא היתרון שע"י הירידה כו'.
*) ונוסף על הזכרון לעצמו , צריך להזכיר גם ליהודי נוסף – מצד החיוב ד " פרו ורבו ", שצריך לעשות עוד יהודי , והרי זוהי המצוה הראשונה (ראשונה לא רק בזמן , אלא גם במעלה וחשיבות) שבתורה (ראה לעיל ע' 242 הערה 18 . וש"נ) , ומה גם שזוהי ההכנה לביאת משיח (שתלוי' במעשינו ועבודתנו כל זמן משך הגלות (תניא רפל"ז)) , כמארז"ל (יבמות סב , סע"א . וש"נ) " אין בן דוד בא עד שיכלו כל נשמות שבגוף ".
**) " זר " דייקא (ולא האדם עצמו) – כמובן מדברי רבינו הזקן בתניא (פכ"ח) בנוגע לנפילת מחשבה זרה , שזהו " כמשל אדם המתפלל בכוונה ועומד לנגדו ערל רשע ומשיח ומדבר עמו כדי לבלבלו כו' ".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אבל, היצה"ר שהוא "אומן גדול", "היום אומר לו עשה כך וכו'" – בא בטענות של צדק ויושר:
800 שבת קה, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
על מתו (בשבת) אע"פ שמחלל את השבת יצא ידי קריעה" (שעפ"ז י"ל שהעבירה באופן האחיזה אינה מבטלת את מצות האחיזה), כיון שה(אחיזה ב)מטפחת הו"ע אחד עם הס"ת (כמו לבוש שנעשה חלק מהמלובש – "עור ובשר תלבישני" , ולא כמו לבוש הנפרד), כמו גליוני הס"ת; משא"כ בנוגע לקריאה בתורה, גלילה או הגהה שלאחרי האחיזה בס"ת (כפירוש הריב"א), אין לומר שיאבד מצוות
905 שבת קה, ב ובפרש"י, שלכן, קריעה זו "לאו קלקול הוא אלא תקון".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ובפרט ע"פ המבואר בדברי חז"ל עה"פ11 ויבוא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים, שרפידים הוא ע"ש שרפו ידיהם מדברי תורה, והיינו, שענין זה הי' הנתינת מקום לויבוא עמלק, שזהו כללות הענין דמדה כנגד מדה , שכיון שישנו הענין דויבוא עמלק בנוגע לא-ל זר אשר בקרבך22, הנה מזה נשתלשל למטה הענין דויבוא עמלק כפשוטו.
2445 שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ועד"ז בנוגע לנפש הבהמית, שהיא באופן ש"רוח הבהמה היורדת היא למטה" (כלשון הכתוב ) – שאינה יכולה להסתפק באכילה סתם, ומבלי להתערב בשעות שבהם פועלת נפש האלקית, אלא עי"ז שנעשה מושקע רח"ל באכילה ושתי' גשמיים, מתחזק יותר הכח של נפש הבהמית והיצר (כמבואר בתניא ש"נתחזק יותר בהמשך הזמן שנשתמש בו הרבה באכילה ושתי' כו'"), בתוקף יותר מכמו שהי' ביום שלפנ"ז ועאכו"כ ריבוי זמן לפנ"ז, ואז, לא יסתפק היצה"ר בכך שפעל חלוקה בין נה"א לנה"ב, אלא – כלשון הגמרא – "היום אומר לו עשה כך ולמחר כו' עד שאומר לו עבוד עבודה זרה" !
2245 שבת קה, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
– הן מי שנשבה לבין העכו"ם כפשוטו, והן מי שנשבה בידי "אלקי הנכר אשר בקרבכם" , שזהו היצה"ר (כמרומז בגמרא , וכפי שמבאר רבינו הזקן בלקו"ת בדרושי שמע"צ ) –
257 שבת קה, ב ("איזהו אל זר שיש בגופו של אדם .. זה יצר הרע" ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ואז – הגוי שבפנימיותו, "אל זר שיש בגופו של אדם" , אין לו שליטה עליו, ובמילא בטל מעצמו גם המסובב – בנוגע לגוי שמבחוץ, שלא זו בלבד שאין לו שליטה עליו, אלא עוד זאת, שהגוי מכיר את היוקר של יהודי, עי"ז שמייקר את ענין המצוות בכלל, ובפרט מצות תפילין – "ויקר אלו תפילין" .
1393 שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ובהקדמה – ש"כך היא אומנתו כו'" , שאינו בא ואומר מיד "לך עבוד עבודה זרה" , שאז בודאי לא ישמעו אליו, אלא "היום אומר לו עשה כך וכו'", ורק בראותו שנשאר לשבת לשמוע את דבריו ושואל חוות-דעתו וכו', הנה סוכ"ס מגיע לכך ש"אומר לו לך ועבוד עבודה זרה" .
1025 שבת קה, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ועש"ק, אדר"ח אייר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ועד"ז בנוגע לישראל כשנמצאים בגלות , שהם (דוגמת העובר) בודדים כו'.
1631 גלות כפשוטה, אצל גוים, וגרוע עוד יותר – גלות אצל ה"אל זר אשר בקרבך" (ראה שבת קה, ב), היצה"ר שבו, ובפרט מי ש"גדול מחבירו", ועד שהוא "גדול הדור", מנהל כל המפלגה... ש"יצרו גדול הימנו" (סוכה נב, א), כך, שיש לו הצטדקות על הנהגתו הבלתי רצוי', כיון שהגמרא העניקה לו יצה"ר איום!... (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ומצד ענין הקרירות נעשה אח"כ הענין דהיום אומר לו עשה כך ולמחר אומר לו עשה כך עד שאומר לו לך עבוד ע"ז , ועד לאופן שמתכוון למרוד בו אע"פ שיודע את רבונו , והיינו, שאע"פ שהסבירו לו באופן שגם בשכלו הגס ה"ה יודע אודות הקב"ה שהוא רבונו, אעפ"כ ה"ה מורד בו, ויתירה מזה, שמכוון למרוד בו.
1618 שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז ה'תשל"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וירידתה היא למטה ביותר, לא רק לעולמות בי"ע, עלמין דפרודא בכלל, כ"א לעוה"ז התחתון שאין תחתון למטה ממנו, שרובו ככולו רע רק מעט טוב מעורב בתוכה, עד שמעשה עוה"ז קשים כו' (כמבואר בתניא בשם הע"ח), ועוד זאת, דהעבודה בעוה"ז גופא היא בהמטה מטה ביותר, במקום דלמצרים ירדתם ובאופן דיצה"ר יש ביניכם, שצריך ללחום עם היצה"ר והיום אומר לו עשה כך ולמחר כו' עבוד ע"ז, שהוא ההיפך של אנכי ולא יהי' לך (השרש לרמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת, כמבואר בתניא), אלא שירידה זו צורך עלי'.
66 שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ד' פ' פינחס, ט"ז תמוז, תשל"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ח) והנה גם כשלא הגיע לדרגא הנ"ל, כי לא נקלטה עדיין בשכלו הסברה הנ"ל שהירידה בעוה"ז התחתון שאין תחתון למטה ממנו, ובפרט הירידה שבעקבתא דמשיחא (שבעולם התחתון גופא) שהיא ירידה גדולה ביותר כמבואר בש"ס וכפי שרואים זה גם במוחש בעיני בשר, היא רק בשביל העלי' שלכן אינהירידה אמיתית, אעפ"כ מכיון שהוא רוצה ומצפה להיות בדרגת העלי', הרי עי"ז גופא הוא נמצא בדרגא זו, כמאמר הבעש"ט שבמקום שמחשבתו ורצונו של אדם שם הוא נמצא.
61 וכפס"ד דהמקלקל ע"מ לתקן מתקן הוא (שבת קה, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק רביעי יט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
יט במה דברים אמורים שלא הבינו התלמידים את הדבר מפני עמקו או מפני דעתם שהיא קצרה אבל אם ניכר לרב שמתרשלים בדברי תורה ומתרפים עליהם ומפני זה לא הבינו חייב להראות עליהם רוגז ולהכלימם בדברים כדי לזרזם ולחדדם וכענין זה אמרו חכמים זרוק מרה בתלמידים.
רמ רמב"ם שם (לרגוז עליהם). טור ושו"ע שם (לכעוס עליהן). וראה שבת קה, ב (למירמא אימתא ). רש"י שם ד"ה שליף (להראותם שהוא כועס). רמב"ם הל' דעות פ"ב ה"ג (יראה עצמו בפניהם שהוא כועס). לעיל או"ח סי' קנו ס"ג. לקמן חו"מ הל' שמירת גו"נ סי"ד. תניא אגה"ק סי' כה (קמ, סע"ב. קמא, רע"א). לקו"ש חכ"ו ע' 57 הערה 64. ליקוט פירושים לאגה"ת (קה"ת תשמ"ו) ע' קנא בהערה. שלחן המלך ח"ג ע' ער.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח להבין ענין הנוסח כו' באש הצתה כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
ואמנם הנה כ"ז הוא כשמהפך האש זרה להיות בבחי' רשפי אש התשוקה לאלקות כו', אבל אם עדיין עומד במרדו לילך אחר מזימות יצרו הרע המסיתו ומדיחו כנ"ל, הנה הקב"ה ממתין לו אולי ישוב מדרכו, ובא"ל חכ' כאשר מתמלא סאתו, או קודם מעט שמתמלא כל סאתו (ע"ד חורבן בהמק"ד ב' שני' קודם כמ"ש במ"א) שולח הקב"ה אש לטהרו ולזככו כו', כי עיקר הטהרה הוא באש כנ"ל, והיינו יסוד הדק יותר מכל היסודות, ולכן כשפגם ע"י עובי וגסות יסודותיו דרמ"ע, והעיקר מיסוד העפר שהוא היותר גס שבהם, הנה טהרתו וזיכוכו הוא באש, אלא שמחסד ה' עלינו שולח חמתו על העצים והאבנים ומכלה חמתו בהם ר"י, תמורת אש נוקמת שג"כ אוכלה אש דחום הטבעי ויצה"ר כמ"ש ותבער בם אש ה' ותאכל, וכתי' כי בערה בם אש ה', אלא להיותו טוב וישר ה' ומרבה להיטיב שופך חמתו על העצים כו', אשר עי"ז כאשר מכלה ר"ל ביתו ובניניו, נוטל ממנו כל בחי' מקיפי' שלו, והעיקר הוא המקיף שבירור זו הוא עוד חזק וגרוע מכור עוני, שהפנימי' ומקיפי' שלו הם אינם טובים, ומ"מ ישנם כפי ההכרח כו' משא"כ שריפה ר"י אוכלת הכל, ולא עוד שגורם פחד הלב שמתפחד עד שמתלבן דאזיל סומקי כו', והוא ע"י חלישות העורקי' שנחלשי' מהפחד, וממילא מתעורר התפעלות החום שבו לגרש את רוח החיוני שבו עד שיכול לבוא לידי התעלפות גמורה, והיא מדה כנגד מדה , וכמארז"ל שמדה במדה לא בטלה ובמדה שאדם מודד מודדין לו, הוא הסית בנפשו חום הטבעי ולא גדר בעדו להסתפק במה שהותר לנו כל הדברים שאסר לנו כמארז"ל אסר לנו בשר בחלב והיתיר לנו כחל, ועד"ז רבות שם, כ"א נמשך אחר דברים האסורים כו', וגם אינו פועל בנפשו לעורר את האהבה לאלקות עד שאש אוכלה אש כו', לכן מדה במדה תייסריך רעתך ושולט האש הגשמי המכלה כו' שהוא מד' אבות נזיקין כו', עד שפועל כנ"ל כו', וג"ז הוא תכלית הטוב בשביל לנקותו להצטרף ולהתלבן כו', ויובן גודל עונש הפחדי' ממארז"ל שהמלבין פני חבירו ברבים אין לו חלק לעוה"ב, והיינו דאזיל סומקא ואתי חיורא וא"כ מובן גודל עונש הפחדי' ואיך שמזדכך עי"ז, ונודע כי הילוך השמש בארץ טפח הנה ברקיע היא מהלכת אלפי' מילין כמ"ש
67 מדה כנגד מדה : ראה שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ואתה תצוה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע י
כי עבודת הקודש עליהן בכתף ישאו והוא נשא את הארון בעגלה וצ"ל מה הי' החטא של דוד שנענש ע"ז ולמה נענש דוקא בשכחה, ובזה דוקא ששכח לישא את הארון בכתף ונשאו בעגלות, והענין דדוד שיבח את התורה במה שכל חיות העולמות תלוי בתורה דהנה תפילין הם המשכה מלמעלמ"ט ואם יארע פסול בהתפילין בטל כל ההמשכה וכן קרבן הוא העלאה מלמטלמ"ע אימתי כשהוא כתיקונה אבל כשיחשוב הכהן איזה מחשבת חוץ בטל כל ההמשכה והעלאה, והמשכה זהו חיות כל העולמות, ודוד שהי' צר לו מאד בגשמיות הי' משתעשע מאחר שכל חיות כללות העולמות תלוי בתורה והוא לומד תורה וא"כ אינו תופס מקום כל עניני גשמיות, וזהו שהי' מעדן עצמו כתולעת בעת שלמד תורה שהרגיש התענוג שיש בתורה ולא הי' תופס מקום אצלו כל התענוגי העוה"ז, אך הנה בחי' זו הוא בחי' חיצוניות שבתורה אך הנה יש עוד בחי' פנימיות התורה שעלי' נא' לא ידעה אלקים הבין דרכה פי' כשמשיגים נו"ן שערי בינה אז יכולים להבין הדרך של תורה, וכתי' ואהי' אצלו אמון אצלו דוקא ועל ל' הקבלה הוא שעשועי המלך בעצמותו שלגבי בחי' זו כל בחי' חיצוניות התורה שחיות העולמות תלוי בה אינו תופס מקום כלל, ומפני ששיבח את התורה בחיצוניות לכן נפל בשכחה שהוא מאחוריים וחיצוניות והוא מדה נגד מדה , והעיקר הי' ששכח לישא את הארון ונשאו בעגלות דהנה על הארון כתי' כתובים משני עבריהם מזה ומזה הם כתובים ואי' בירושלמי שהיו כתובים מכל צדדיהן ולא הי' בחי' אחור כלל לכן צריכים לשאת אותם בכתף כדי לחברם באחורים ולא יהי' שכחה, אך העונש שלו הי' צ"ל שיפול בשכחה מדה כנגד מדה ואם לא הי' שוכח לשאת את הארון בעגלה לא הי' נופל בשכחה לכן שכח לשאת את הארון בכתף ונשאו בעגלה.
48 מדה נגד מדה : ראה שבת קה, ב. סוטה ח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ושאבתם מים בששון
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ובזה יובן כוונת מארז"ל דרוסת הזאב בדקה ודרוסת הארי בגסה, כי פי' דקה היינו דקות הרע דנוגה, שז"ע תאוות היתר, אבל בחי' גסות זהו בחי' גסות הרע , והיינו בחי' הרע דנוגה שהוא מקור לג"ק, וע"ד שארז"ל היום אומר לו כך ומחר אומר לו כך כו' עבוד כו' שזהו תכלית הרע דג"ק כו', ויש לו מקור ברע דנוגה כו'.
170 היום אומר לו כך : ראה שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א שלש רגלים תחוג לי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכשם שיש בחי' עמידה במלאכים כמו"כ יש עמידה בנשמות, דנשמה קודם התלבשותה בגוף כתי' חי ה' אשר עמדתי, ואדרבה העמידה היא בבחי' יותר גבוה ואפי' לאחר שנתלבשה בגוף יש בה עבודת העמידה וכמו אשר כח בו לעמוד בהיכל המלך פי' שיכול לעצור א"ע אפי' מדברי' הכרחים, וכמ"ש בזהר דכורא קאים בחילא באשה קרא מושב ודכורא כו' ובעבודה הוא שעומד מחשבות זרות ורצונות זרות, דכמו שנת"ל שיש הילוך בקדושה כמו"כ יש הילוך בלעו"ז וכמ"ש ויבא הולך לאיש עשיר כו' ואח"כ נק' אורח ואח"כ איש וקאי על היצה"ר בתחילה הוא כמו הולך בדבר מעבר בל"א פאר באייגייער, וכשממלא רצונו מעט נק' אורח שעושה אכסניא עד שנעשה איש בעה"ב ומושל ושולט וכמארז"ל היום אומר לו כך ומחר אומר לו כך כו', וכשעומד מהילוך זה זהו עבודת העמידה בנשמות, ובמשכן הם קרשי המשכן דלמעלה שרפים עומדים ולמטה
59 היום אומר לו כך : ראה שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א שלש רגלים תחג לי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והנה נשמות נק' ג"כ עומדים, הנשמה שקודם בואה לגוף בודאי נק' עומד רק בבחי' גבוה יותר, ואפי' הנשמה שנתלבש בגוף נק' ג"כ עומד, שיש להם המעלה שבעומדים כמ"ש רגלי עמדה במישור פי' מישור היינו ישרה ועמדה היינו עמידה בבחי' זו וכמ"ש אשר יש להם כח לעמוד בהיכל המלך, שהוא מעלה ומדרגה גבוה שעומדים תמיד במדרגתם שלא יפלו ח"ו, ובעבודה היינו שימנע א"ע מרצונות זרות שבהבלי עוה"ז, כי כמו שיש הילוך בקדושה כן יש הילוך בלעו"ז כמ"ש ויבוא הולך איש העשיר, שהיצה"ר תחלה נק' רק הולך שהולך דרך מעבר ואח"כ כאשר עושה כרצון היצה"ר אפי' מעט נעשה אצלו אורח פי' שנעשה אצלו מקורב, ואח"כ נעשה איש פי' שולט ומושל עליו, שכך דרכו של היצה"ר שהיום אומר לו ומחר אומר לו כך, וע"כ צריך להיות עמידה שיעמוד מהילוך זה, וזהו עמדה במישור כמבואר בזוהר כדכורא דקאים בדחילי', וכמו שארז"ל באשה קראו מושב, וע"י עמידה של נשמות עי"ז ממשיכים מבחי' י"ה לבחי' ו"ה.
60 שהיום אומר לו : ראה שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ פקודי רצ"ב פּאַסטאָוו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
אמנם צ"ל מדוע ניתן היצה"ר לאדם בזמן הרבה קודם מהיצ"ט, שהרי היצ"ט בא לאדם בהיותו בן י"ג שנה וכדאי' במד"ר ע"פ טוב ילד מסכן וחכם ממלך זקן וכסיל וגו', טוב ילד מסכן וחכם זה יצ"ט ולמה נק' שמו ילד לפי שאין מזדווג לאדם אלא מבן י"ג שנה ולמעלה, ולמה נק' שמו מסכן לפי שאין הכל שומעין לו (ניט אַלע הערין אים, און עס איז פראַן אַזעלכע, וואָס ווילען עם ניט הערן, דאָס הייסט אַז עס איז ר"ל אַזאַ הנחה אַז דאָס וואָס דער יצ"ט זאָגט זאָל מען ח"ו ניט הערן, ומראים בכמה ענינים איך שאי אפשר לשמוע לו, ומניחים ראשם ורובם למצוא עילות וסיבות על קולות והיתרים), ולמה נקרא שמו חכם שהוא מלמד את הבריות לדרך ישרה (ער לערינט באַשעפענישן גיין אין אַ גלייכער וועג) ממלך זקן וכסיל זה יצה"ר, ולמה נק' מלך מפני שהכל שומעין לו (און עס איז פראַן אַזעלכע וואָס ווילען נאָר אים פאָלגען, דאָס הייסט אַז עס איז ר"ל אַזאַ הנחה, אַז דאָס וואָס דער יצה"ר זאָגט זאָל מען אים ר"ל הערין וישנם כאלו בבני תורה דכחא דהיתירא עדיף להו, והן המה מקורי הרע שפותחים פתח רחבה ושער כניסה לכל מיני שיקוץ ותיעוב ר"ל) ולמה קורא אותו זקן מפני שהוא מזדווג לו לאדם מילדותו עד זקנותו, (שהיצה"ר הוא אומן ועושה מעשהו באומנות גדולה לבא לכל אחד ואחד לפי מהותו ומצבו.
47 ראה שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך יא ג'תשסה
מקור מפורש
בדף זה
שי' בהווה ובהנוגע לעתיד, ובודאי למותר לעוררו וגם את אחיו הנ"ל על החובת גברא שהיתה בכל מקום ובכל זמן, עאכו"כ בדורנו דור יתום זה, ובארץ אשר עיני ה' אלקיך בה מרשית שנה עד אחרית שנה לעשות חלקו להחזקת היהדות והפצתה, ודוקא ברוח של יראת שמים טהורה, וביחוד גדולה האחריות בזה של אלו אשר זכות אבותם מסייעתם, אבות שפעלו ג"כ בכיוון זה עשיריות שנים בחייהם עלי אדמות, ובפרט כשזכינו לגילוי אור תורת הבעש"ט תלמידיו ותלמידי תלמידיו תורת החסידות הכללית וכפי שנתעמקה ובהסברה בתורת חסידות חב"ד ובי' ע"ד גודל הענין של אהבת ישראל, ואיך שואהבת את ה"א ואהבת לרעך כמוך חד הם, וכמרומז ג"כ במאמר רבי עקיבא אשר ואהבת לרעך כמוך כלל גדול בתורה , וכמאמר רבו דרבו הלל הזקן אשר גם בחול שהוא תרגום מקדש הנה זהו כל התורה כולה (שבת לא, א) וכמאמרו והדרכתו אוהב את הבריות ומבואר בתניא פרק ל"ב ובספר המצות לרבנו הצמח צדק מצות אהבת ישראל, ולגודל הענין הנה יש לחשוש שדוקא בזה תהי' התנגדות הלעו"ז ביותר ובפרט מהאל זר אשר בקרבך (שבת קה, ב) ובלית ברירה מתלבש היצה"ר באיצטלא וטענות של ת"ח וירא שמים, אלא שכמרז"ל בראתי יצה"ר בראתי לו תורה תבלין, הרי הודיענו ע"ד רמאותו זו בתורתנו תורת חיים ובפרט בתורת החסידות ובמילא בתקיפות הדרושה מצד הקדושה האמיתית הנה מבטלים גם ערמומיות זו וטענותיו המיוסדות עלי'...
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יח ו'תשצד
מקור מפורש
בדף זה
ראה שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'רנח
מקור מפורש
בדף זה
ראה שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה הוספות נח
מקור מפורש
בדף זה
און נאָך פאַר דעם (זייענדיק נאָך בזמן הגלות) — אַרויסנעמען אידן פון דעם גלות הפנימי, פון דעם אל זר אשר בקרבך, און אויך אַרויסנעמען דעם "גלות" פון אידן,
121 שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב שלח שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
נאמר בגמרא:
2 שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט
מקור מפורש
בדף זה
זקני ישראל, לכל ישראל: ראה מכילתא כאן. שהיא זרה: ראה שבת קה, ב. מדרגא לדרגא: לקו"ת חוקת סא, ג. לאהפכא: זח"א ד, א. תניא ספ"י. יחוס ויגן: ת"א ות"י לשמות יב, כג. * *
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג משפטים שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
ראשית, אם קיום המצוות יהיה מבוסס על שכל של נפש הבהמית, הרי בסופו של דבר עלול להשתלשל מכך, כדברי רז"ל:
20 שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח שלח שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
וכיון שהיצר הרע אומן במלאכתו, הוא מוצא לכל אחד טענות מיוחדות לו:
48 ראה שבת קה, ב: כך אומנתו של יצה"ר כו'. וראה ד"ה וידעת תרצ"ג (בסה"מ קונטרסים ח"א) פ"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
בדף זה
ב) עוד זאת אשר מי יודע יצר לב האדם והתחבולות של היצה"ר שאומן גדול הוא ובא לכאו"א לפי ענינו, וכמרז"ל (שבת קה, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג בהעלותך שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
*41) שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - מאמרים ושיחות חורף תשל"ח שיחה ו
מקור מפורש
בדף זה
0 שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות שיחה ח
מקור מפורש
בדף זה
8 ראה שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג חוקת שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
נאמר בגמרא:
36 שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון ה'שי"ת
מקור מפורש
בדף זה
אמרו חז"ל:
352 שבת קה, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול ה'תשי"ב*
מקור מפורש
בדף זה
והענין בזה – שכאשר האדם פועל את הביטול דר"ה בה"זר" שבקרבו, גופו ונפשו הבהמית, ופועל זה גם בה"זר" שביהודי נוסף, אזי נפעל זה גם באומות העולם – ה"זרים" האמיתיים – שיבינו וירגישו ("זיי זאָלן דערהערן") את מעלתם של בנ"י, ובמילא – "ורעו צאנכם".
1030 ראה שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ד שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
בדף זה
ואז מצליח בעבודתו, ונעשה "דידן נצח" – הן בהמלחמה עם הע' אומין, והן בהמלחמה עם "הגוי אשר בקרבך", ועי"ז נעשה תוספת אומץ ותוספת הצלחה בלימוד התורה וקיום המצוות על כל השנה כולה.
104 ראה שבת קה, ב. תו"א בראשית ב, ב. לקו"ת תבוא מב, ב. דרושי שמע"צ צ, ד. קובץ מכתבים לתהלים אהלי יוסף יצחק ע' 218. אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ ח"ז ע' עד. שם ע' ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ד שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון
מקור מפורש
בדף זה
וכשם שהנפש האלקית טוענת "לסטים אתם", שענין הגשמיות גזול הוא מאוה"ע, כך טוענת גם הנפש הבהמית אותה טענה – כמרומז בפירוש רש"י "שאם יאמרו אומות העולם (דהיינו "הגוי אשר בקרבך") לסטים אתם":די לה לנפש האלקית – טוען ה"גוי אשר בקרבך" – בזמן התורה והתפלה , אבל מדוע מתערבת היא בענינים הגשמיים ?!
24 ראה שבת קה, ב. תו"א פרשתנו ב, ב. לקו"ת תבוא מב, ב. דרושי שמע"צ צ, ד. קובץ מכתבים לתהלים אהלי יוסף יצחק ע' 218. אגרות-קודש אדמו"ר מהוריי"צ ח"ז ע' עד. שם ע' ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בדף זה
– היצה"ר, שהוא "אומן במלאכתו", אינו אומר ליהודי שלא יעשה בתשובה, כי אם, שיעשה תשובה על ענין אחר .
12 ראה שבת קה, ב. וראה גם שיחת יום שמחת תורה סי"א (לעיל ע' 71). וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשט"ו
מקור מפורש
בדף זה
צריכים לידע שהיצה"ר הוא אומן במלאכתו, חכם וערום, ו"כך אומנתו של יצה"ר וכו'", וכדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר בשם אביו שלפעמים מתלבש היצה"ר באיצטלא של משי ("אין אַ זיידענע זופיצע"), ומדבר באופן המתאים למי שלובש איצטלא של משי, היינו, כמי שנמצא בכרך מוקף חומה...
67 שבת קה, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז ה'תשט"ו
מקור מפורש
בדף זה
איתא בגמרא:
49 שבת קה, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פנחס, י"ג תמוז, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בדף זה
ויובן בהקדם מה שמצינו גבי מלאכות שבת, שחייבים רק על מלאכה שענינה תיקון, משא"כ אם נעשה על ידה קלקול.
17 שבת קה, ב. רמב"ם הל' שבת פ"א הי"ז-ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פנחס, י"ג תמוז, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בדף זה
כאשר נמצאים בגלות – לא כל כך בגלות החיצוני כמו בגלות שמצד היצה"ר, עליו נאמר "לא יהי' בך א-ל זר", דהיינו, "א-ל זר" ש"בך", אשר "צופה רשע לצדיק" , שממתין לראות בו איזה חלישות, ואז יכבוש אותו יחד עם ה"מאמר פתוח" שבו, היינו, שישתמש בהתורה שלמד באופן ד"לא זכה נעשית לו כו'" , שיהי' במצב גרוע יותר מכמו שהי' לפנ"ז,
118 ראה שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, ח"י כסלו ה'תשט"ז
מקור מפורש
בדף זה
כיון שיום זה הוא לפני י"ט כסלו, הרי ישנו עדיין ההעלם וההסתר – שנמצאים עדיין בבית-האסורים, ועדיין לא הי' הנצחון די"ט כסלו למעלה, ובמילא אין גם הנצחון למטה, ולכן שייך שיהיו העלמות והסתרים, ושיהי' בכחו של אינו-יהודי (ועד"ז "הגוי אשר בקרבך") להושיב יהודי בבית-האסורים.
4 ראה שבת קה, ב. תו"א בראשית ב, ב. לקו"ת תבוא מב, ב. דרושי שמע"צ צ, ד. קובץ מכתבים לתהלים אהל יוסף יצחק ע' 218. אגרות קודש אדמו"ר מוהריי"צ ח"ז ע' עד. שם ע' ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישב, כ"ף כסלו ה'תשי"ז
מקור מפורש
בדף זה
נלחמות זו עם זו על הגוף וכל אבריו כו'", והיינו, שהיצה"ר, "א-ל זר אשר בקרבך", גורם ל"מלחמה בארצכם", שרצונו לכבוש את רמ"ח האברים ושס"ה הגידים וג' לבושי הנפש שיהיו שייכים אליו בלבד.
222 ראה שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בדף זה
והמענה לזה – שהאפשרות לכך היא אך ורק בגלל שהיהודי עצמו גרם זאת עי"ז שהניח שתהי' שליטה ל"אל זר אשר בקרבך", כמבואר בלקו"ת בפירוש הכתוב "כל גוים סבבוני", "שיש בחי' גוים הם הגוף ונפש הבהמית .
116 ראה שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בדף זה
מ"ש "ברוך תהי' מ כל העמים " קאי בפשטות על אומות העולם, ובפנימיות יותר – קאי על "הגוי אשר בקרבך", דהיינו הגוף ונפש הבהמית.
39 ראה שבת קה, ב. תו"א בראשית ב, ב. לקו"ת תבוא מב, ב. דרושי שמע"צ צ, ד. קובץ מכתבים לתהלים אהל יוסף יצחק ע' 218. אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ז ע' עד. שם ע' ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ט
מקור מפורש
בדף זה
כיון שהיצה"ר הוא "אומן במלאכתו" [דאף שנקרא "מלך זקן וכסיל", מ"מ, "במלאכתו" הרי הוא "אומן", וכמ"ש "והנחש הי'ערום"], הנה כאשר רוצה למנוע יהודי מעבודתו, אינו אומר לו:
106 ראה שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תש"כ
מקור מפורש
בדף זה
יש סדר הנהגה שהבעל מטיל אימה בבית, ומובן, שהנהגה כזו אינה באופן שיש הסכמה מלאה של עקרת הבית, אלא היא ממלאת ציווי ופקודה.
285 ראה שבת קה, ב. רמב"ם הל' דעות פ"ב ה"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תש"כ
מקור מפורש
בדף זה
אמנם, מצד ענין הגלות, הן הגלות כפשוטו, ובפרט הגלות היותר עמוק מצד האל זר אשר בקרבך, שהו"ע הגלות דנה"ב והגוף, הרי הוא במעמד ומצב של שינה, היינו, שאין אצלו ענין הראי', שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה, ואין אצלו ענין השמיעה, שמע ישראל גו', וכמו"כ חסר אצלו בכל הכחות שהיו צריכים להיות בגילוי ולפעול פעולתם, ועד כדי כך שפשטתי את כתנתי, היינו, שנשאר אפילו ללא לבושי כהונה ולבושי מלכות שהם לבושי המצוות.
87 ראה שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"א שבט ה'תשכ"א
מקור מפורש
בדף זה
למה היו צריכים לברוח – שזהו לפי שהרע שבנפשות ישראל עדיין הי' בתקפו כו', והיינו, שבנוגע להמצריים שמבחוץ, כבר נפטרו מהם ולא הוצרכו לברוח מהם, אלא שהיו צריכים לברוח מה"א-ל זר אשר בקרבך".
4 ראה שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט ה'תשכ"א
מקור מפורש
בדף זה
ולכל לראש – שפועל את הענין דתחיית המתים בעצמו, להחיות את כל הענינים שבו שאינם קשורים עם קדושה שהיא מקור החיות, שלכן אמרו חז"ל "רשעים בחייהן קרויין מתים", והיינו, ש"רשעים" קאי כל הענינים השייכים ל"צד אחר שאינו צד הקדושה" (כמבואר בתניא), ובמילא צריכים להחיותם, וכן צריך להחיות את ה"א-ל זר אשר בקרבך",
69 ראה שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח אדר ה'תשכ"א
מקור מפורש
בדף זה
והנה, ידוע שישנו גם "הגוי אשר בקרבך", שהוא הנפש הבהמית.
107 ראה שבת קה, ב. תו"א בראשית ב, ב. לקו"ת תבוא מב, ב. דרושי שמע"צ צ, ד. קובץ מכתבים לתהלים אהל יוסף יצחק ע' 218. אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ז ע' עד. שם ע' ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תצא, י"ד אלול, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
או שפלוני צריך לומר לו שנמצא בגלות תחת אומות העולם, או (אפילו בארץ ישראל) תחת ה"אל זר אשר בקרבך" .
1070 ראה שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, כ"א אלול, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
הטענה שעליו להתעסק עם עצמו, להתמודד עם ה"א-ל זר אשר בקרבך" , או התירוץ שזהו דבר קשה שאינו יכול לעשותו, או שאין לו מצב-רוח וכיו"ב – צריך לידע שאין זה אלא פיתויי היצר!
1119 ראה שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בדף זה
בקרבך" , שצריך להתבונן ששם גופא יש ניצוץ האלקי (ע"ד מ"ש "כי ה' אמר לו קלל"), כמ"ש "חיל בלע (ואח"כ) ויקיאנו" , "אשר שלט האדם באדם לרע לו" , ועי"ז יתעורר לעבודת הבורא בתשוקה גדולה ביותר, ביתר שאת וביתר עז – בבחינת "והפכתי אבלם לששון".
884 ראה שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בדף זה
רצונך לומר "אתה הראת לדעת" – אמור "אתה הראת לדעת"; "אין עוד מלבדו" – "אין עוד מלבדו"; פירוש מהבעש"ט – פירוש מהבעש"ט; פתגם מהרבי – פתגם מהרבי; אבל בכל ענינים אלו – נמצא גם אני, ולא רק "מן הצד", אלא באופן ד"א-ל זר אשר בקרבך " – בתוכך ובפנימיותך, כך, שבכל הענינים נמצא גם הוא באופן ד"בקרבך", ומשליך פנימה ישות ופניות.
650 ראה שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בדף זה
יכולים עדיין "פאַרטרינקען" את הגוף ונפש הבהמית, "א-ל זר אשר בקרבך" , וכללות ההתעסקות בעניני העולם, ולבוא להתכלית דשמע"צ ושמח"ת שאז נמצאים "ישראל ומלכא בלחודוהי" , "יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך" ,
736 ראה שבת קה, ב. תו"א בראשית ב, ב. לקו"ת תבוא מב, ב. דרושי שמע"צ צ, ד. קובץ מכתבים אודות גודל ערך אמירת תהלים בתהילים אהל יוסף יצחק ע' 218. אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ז ע' עד. שם ע' ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
ואז נעשה עי"ז הענין ד"אינון נצוחייא" ("דידן נצח" ), שנמשך בגלוי הנצחון דיוהכ"פ, שכל אחד מישראל מנצח את ה"אל זר אשר בקרבך" , ובמילא גם את כל הענינים הזרים שמחוץ הימנו.
286 ראה שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נח, ב' דר"ח מרחשון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
גם אם אין זה באופן ש"איתנהו מאדם הראשון", היינו, שבחי' החכמה שבנפש אינה מאירה בגילוי, ואז אפשר להיות ענין של ישות וגאוה, ע"ז* – יש נתינת-כח מהגזירה דאדה"ר לביטול הע"ז (ש"הגוי אשר בקרבך" הוא עצמו יבטל את הרע), ולפעול ענין של ישוב – דירה לו ית' בתחתונים, ובאופן שסוכ"ס יהי' שם לולב כשר, שמורה על ענין הנצחון, "אינון נצוחייא" .
1171 ראה שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
ועד"ז בכל ענין של תומ"צ, שכאשר מקשרים אותו מיד עם ענין של פועל, הרי זה מהוה תוספת נתינת-כח להתגבר על הקשיים והפיתויים של ה"אל זר" אשר בקרבך, "זה יצה"ר" .
1340 שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט (מאמר ג*), ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
אוצר זה נותנים ליהודי, בגלל היותו צבאות הוי', כדי שילך למלחמה בעולם, החל מהמלחמה עם האל זר אשר בקרבך זה יצה"ר , ובאופן דהנצח זו (בנין) ירושלים (כדאיתא בגמרא ), היינו, לבנות את הירושלים שבו, יראה שלם , וענין זה נעשה ע"י עבודתו באופן של מסירת נפש, שלמעלה אפילו מכח השכל בדרגא הכי עליונה בשכל, שזהו"ע אוצר של יראת שמים שיש בכאו"א מישראל, מצד היותו חלק אלקה ממעל ממש , בחי' היחידה, ע"ש שמקבלת מיחיד , יחידו של עולם.
157 שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בדף זה
ידוע שישנו גם ה"א-ל זר אשר בקרבך" – ה"גוי" שבאדם עצמו,
311 ראה שבת קה, ב. תו"א בראשית ב, ב. לקו"ת תבוא מב, ב. דרושי שמע"צ צ, ד. קובץ מכתבים לתהלים אהל יוסף יצחק ע' 218. אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ז ע' עד. שם ע' ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
בנוגע לאלו שעבודתם היא באופן ד"ברח העם" (אתכפיא) – שזהו אופן העבודה ששייך לרובא דעלמא – שצריכים לידע שברור הדבר שסוכ"ס יגיעו לשלימות העבודה דאתהפכא, שגם ה"א-ל זר אשר בקרבך" יתהפך לטוב, וכמ"ש "ואהבת גו' בכל לבבך", "בשני יצריך" , וכמ"ש ביעודים דלעתיד לבוא "אז אהפוך אל עמים גו'" .
1575 ראה שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
אבל כאשר בנ"י נתונים בגלות ובשבי', ובכל רגע ורגע ישנם הרדיפות של ה"מלך זקן וכסיל" , "א-ל זר אשר בקרבך" – אי אפשר לצאת י"ח בתנועת המס"נ שבתחילת היום, ולסמוך אח"כ על
763 ראה שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויחי, י"א טבת, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
מדוע יש לו מניעות ועיכובים והעלמות והסתרים על קיום התומ"צ, הן מבפנים, מצד ה"א-ל זר אשר בקרבך" , והן מבחוץ, מצד העולם?!
1757 ראה שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, כ"ה טבת, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
ובאופן כזה צריך המלמד ללמוד עם הילד אות אל"ף – שזוהי האל"ף שבה כלולה כל התורה כולה – האל"ף ד"אנכי ה' אלקיך" (בניגוד לאל"ף ד"אל זר" , שהרי "לא יהי' לך אלהים אחרים").
1867 שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תשא, שושן פורים קטן, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
בנוגע לענין דלהשבית אויב ומתנקם, דאף שנמצאים בזמן של הרחבה כו', הרי ישנו הא-ל זר אשר בקרבך, זה היצה"ר , שהוא בבחי' אויב ומתנקם, היינו, שלפעמים הוא כמו אויב, שהוא שונא הגלוי , שאומר בגלוי לעשות היפך התורה, ולפעמים הוא כמו מתנקם (נוקם) שהוא שונא נסתר ועולל עלילות כו'49, שאומר לו שיעשה אמנם רק ע"פ התורה, אבל באופן כו' (מיט קונצן).
269 ראה שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, שבת הגדול, י"ב ניסן, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
ענין צדדי – ע"פ המבואר בחסידות בענין יו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת, שההמשכה דתק"ש נמשכת מצד ענינו של יום השבת ללא צורך בתק"ש, ועד"ז בנדו"ד, שביום מיתת מרים אין צורך בזכרון הנס, כי, תוכן הנס הוא שבכורי (התוקף ד)מצרים עצמם נלחמו שישלחו את ישראל , שזהו"ע דאתהפכא חשוכא לנהורא , וענין זה נפעל גם ע"י מיתתן של צדיקים , שמכפרת אף על הזדונות שהן מג' קליפות הטמאות – הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א, ונדפס בלקו"ש חי"ב ע' 33 ואילך.
1194 וענינו בעבודה – בנוגע ל"א-ל זר אשר בקרבך" (שבת קה, ב), שצריך לפעול שגם הוא יתהפך לקדושה, כמ"ש (ואתחנן ו, ה) "ואהבת גו' בכל לבבך", "בשני יצריך" (ספרי ופרש"י עה"פ), היינו, שגם נה"ב תעורר ותמשוך אותו ("טרייבן אים") לעבודת ה', כיון שלאמיתו של דבר יודעת גם היא שזוהי טובתו, כמשל הזונה המובא בתניא (ספ"ט. ספכ"ט).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שופטים, ד' אלול, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך, שופטים הו"ע המשפט שצריך האדם לשפוט את עצמו כיצד תהי' הנהגתו בכל שעריך, בז' השערים שהם ד' הענינים דראי' שמיעה ריח ודיבור, וכן בכל רמ"ח אברי הגוף , והיינו, דכיון שהיצה"ר הוא אומן במלאכתו לפתות את האדם לעשות היפך רצון העליון ח"ו, וכידוע פתגם הצ"צ שלפעמים מתלבש היצה"ר באצטלא של קדושה, אין אַ זיידענע זופּיצע, ולכן, צריך האדם לשפוט לבחון ולברר כל דבר אם הוא מצד הקדושה או להיפך.
777 ראה שבת קה, ב. וראה סה"מ תרצ"ב ע' רנ. ספר השיחות תר"ץ ע' 119. תש"ז ס"ע 113.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פינחס, י"ד תמוז, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בדף זה
ובכן, ההוראה מהענין ד"למדה תורה דרך ארץ וכו'" היא – בנוגע לאופן ההנהגה עם היצה"ר, ה"גוי אשר בקרבך" , שצריכים להתנהג עמו באופן ד"מעט מעט אגרשנו מפניך" :
1123 ראה שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
אמנם, כאשר קבלת התורה היא באופן כזה – אין זה ענין של עבודה ("תעבדון את האלקים"), שהרי שכלו ורגשי לבבו מחייבים זאת, ולכן, אין זה "בהוציאך את העם ממצרים", כי, הן אמת שהתורה היא "חכמתכם ובינתכם", אבל, כיון שישנו יצה"ר בעולם שהוא "אומן במלאכתו" , עלול היצה"ר להפיל רגש של קרירות, ואח"כ גם ספק, ועד שיבוא לטעון היפך התורה ח"ו, ויוכיח זאת ע"פ שכל!
1413 ראה שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
אך היצה"ר הוא אומן במלאכתו , "אַ קלוגינקער" , ויש לו המצאות ותחבולות שונות כיצד להסיר את האדם מדרך הישר.
1914 ראה שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
ובפשטות – שכאשר ניתוסף אצלו ישות וגאוה ע"י לימוד התורה וקיום המצוות, נמצא, שע"י המצוה הרי הוא מוסיף בקליפות, ב"אל זר אשר בקרבך" , אשר "אין אני והוא יכולים לדור" .
424 ראה שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת שבת חול המועד סוכות, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
[ואע"פ שגם בחג הפסח וחג השבועות אומרים "הללו את הוי' כל גויים גו'" – הנה בחג הפסח נפעל הענין ד"הללו את הוי' כל גויים גו'" לפי הפירוש ש"גויים" קאי על הגוף ונה"ב ; ואילו הענין ד"הללו את הוי' כל גויים גו'" כפשוטו ("אין מקרא יוצא מידי פשוטו" , שהוא כנגד עולם העשי' ), בנוגע לגויים ואומים כפשוטם – הרי זה נפעל בחג הסוכות].
931 ראה שבת קה, ב. תו"א בראשית ב, ב. לקו"ת תבוא מב, ב. דרושי שמע"צ צ, ד. קובץ מכתבים לתהלים אהל יוסף יצחק ע' 218. אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ז ע' עד. שם ע' ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
ובהקדמה – שהיצה"ר הוא ערמומי ("אַ קלוגינקער"), "אומן במלאכתו" , ולכן אינו אומר ליהודי מיד לעשות דבר שהוא היפך רצון ה', שהרי בודאי לא ישמע אליו, כי "אתם הדבקים בה' אלקיכם" , ואינו רוצה להיות נפרד מאלקות ;
1040 ראה שבת קה, ב. וראה גם שיחת שמח"ת תר"ץ ס"מ (סה"ש תר"ץ ע' 119).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
שגודר ה"א-ל זר אשר בקרבך" , ונקל יותר לבוא לידי מעשה בפועל, בשעת מעשה, למחר ולאחר זמן.
218 ראה שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, ט"ז אדר, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
וכיון שהפרה מכפרת, הנה עי"ז נעשית היציאה מן הגלות, הן בנוגע להגלות של נה"א מצד הא-ל זר אשר בקרבך (סיבת החטא), והן בנוגע להגלות כפשוטו (שבא בסיבת החטא).
1203 ראה שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
"הנה שמוע מזבח טוב" , שזהו הענין דקבלת עול, שזהו העיקר; וכאשר חסרה הגישה של קבלת עול, אזי יכולים להתדרדר לענינים הכי גרועים, כמו בני עשו שלא יכלו לקבל את הציווי "לא תרצח", ובני ישמעאל שלא יכלו לקבל את הציווי "לא תנאף" (כנ"ל סכ"ו).
2048 שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
ודוקא באופן כזה – שאינו שותה משקה, ואעפ"כ עומד בשמחה גדולה – מקיימים את החיוב "להראות" לאוה"ע ש"נוח ומקובל לישראל כו'", ועד שפועלים על הגוי – החל מ"הגוי אשר בקרבך" , וגם הגוי שבסביבתו – שגם אצלו יהי' המעמד ומצב (שמובא בסיום שו"ע או"ח) ד"טוב לב משתה תמיד" .
189 ראה שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהעלותך, י"ט סיון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בדף זה
יהודי אינו יכול להסתפק בעבודתו בנוגע ל"נר ה' נשמת אדם" שבו, אלא מצד הציווי "ואהבת לרעך כמוך" , וכתורת הבעש"ט שצריך לאהוב גם יהודי שמעולם לא ראהו כו', צריך להשתדל בהענין ד"בהעלותך את הנרות" גם בנוגע להזולת, שגם אצלו יאיר "נר ה' נשמת אדם" (לאחרי שמבטל את השפעת ה"אל זר" שבקרבו ), ולעשות זאת "עד שתהא שלהבת עולה מאלי'" , והיינו, שלא להסתפק בכך שהניח תפילין עם יהודי, ולחשוב שלאח"ז יכול כבר לילך לטייל...
759 ראה שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
כשם שישנם גוים כפשוטם, כמו"כ ישנו גם ה"גוי" שבכל אחד מישראל – "אל זר אשר בקרבך" , ובפרטיות יותר – ז' מדות הרעים, שהם כנגד ז' עממין .
865 ראה שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
ענין הא' הוא כמארז"ל לא ניתנו המצוות אלא כדי לצרף בהן את הבריות, בריות דייקא, היינו, לברר ולזכך אפילו אלו שהם בריות בעלמא (ע"ד המבואר בתניא ), שזהו כללות הענין דעבודת הבירורים, לברר ולזכך את הגוף ונה"ב וחלקו בעולם, וכמ"ש ואהבת גו' בכל לבבך, בשני יצריך , שגם היצה"ר, א-ל זר אשר בקרבך , יתברר ויזדכך עד שיתהפך לאהבה את ה'.
1269 ראה שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת כ"ו אלול, ג' דסליחות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
וינחיל נצחון גמור על היצה"ר אשר בקרבך , וגם על האויבים שמבחוץ, ועד לאויבים כפשוטם,
2383 ראה שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
והעצה לזה – עי"ז שנותנים ליהודי את ה"נשמה" שישנה בכל ענין שבתורה ובכל מצוה, שזהו ענין רוחני שאין עליו הגבלת עניני העולם, ואליו לא יכול להגיע גוי, אפילו לא ה"גוי" שישנו בכל אחד מישראל, "א-ל זר אשר בקרבך" , זה היצה"ר שלו, שגם הוא אינו יכול להגיע לעצם הנשמה ונקודת היהדות; ועי"ז ניתן לו התוקף, שמבלי הבט על ריבוי הדאגה מצד ריבוי הנכסים, יוכל להתנתק מכל הענינים, ולהתקשר ע"י המצוות – מצוה מלשון צוותא וחיבור – עם מצַוה המצוות, שהוא נשמת הבריאה כולה, כמארז"ל "מה הנפש ממלאה את הגוף כך הקב"ה ממלא את עולמו".
2324 ראה שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
ובכך נלחמים נגד המן, היטלר והערבים, שלא יבצעו את זממם, וכן ה"אל זר אשר בקרבך" , זה היצה"ר, לא יבצע את זממו.
2793 ראה שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
מאורע הנ"ל אירע בזמן הבית, שאז היתה יד ישראל תקיפה (גם ביחס ל"א-ל זר אשר בקרבך", זה יצה"ר , להתגבר עליו בתוקף שלא יחטיאו), ולכן לא הי' הגוי יכול לקבל מקרבן הפסח, ולא היתה לו ברירה אחרת אלא לרמות את בנ"י שהוא יהודי.
1124 ראה שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
ותמורת זה, מסית היצה"ר – בהיותו "אומן במלאכתו" – שצריך לטכס עצה לזה, ומהי ה"עצה" – להפגין נגד רוסיא שתתיר ליהודים לצאת משם !
1365 ראה שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
ויה"ר שיקויים הענין ד"ה' עוז לעמו יתן" – שיהי' לבנ"י ה"עוז" לעמוד בתוקף נגד כל האויבים, וזו תהי' הכנה קרובה להיפטר מ"עול גלות" אשר "על צווארנו", הן מהגלות שבחו"ל והן מהגלות שבא"י (החל מהגלות אצל ה"אל זר אשר בקרבך" ); ו"ה' יברך את עמו בשלום", שלום אמיתי, כמ"ש129 "ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד", ועד ש"לא ישא גוי אל גוי חרב"130, ו"לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי"97, בקרוב ממש, בביאת משיח צדקנו, הוא דוד המלך!
2706 ראה שבת קה, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, ט' סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
כיון שהיצה"ר הוא "אומן במלאכתו" – המציא טענה חדשה:
2860 ראה שבת קה, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
אלא שהיצה"ר הוא "אומן במלאכתו" , ואומר:
1004 ראה שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ דברים, תשעה באב (נדחה), ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
הקב"ה, בורא העולם, קבע מחיצות המבדילות בין ישראל לעמים, ושום ענין של גלות – גלות אצל גויים, ואפילו גלות אצל יהודים, להבדיל, ואפילו לא הגלות אצל ה"א-ל זר אשר בקרבך" – אינו יכול לבטל זאת!
571 ראה שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
וזוהי ההוראה לכל אלו שיש להם נסיונות מגויים שמסביבם, או מהגוי שבקרבם ("דער אייגענער גוי"), "א-ל זר אשר בקרבך" – שישנו אמנם גוי חזק, גויים רבים גדולים ועצומים, אבל אתה יותר חזק ממנו, כיון שהקב"ה נתן לך כחות לנצח גויים גדולים ועצומים, עם גדול ורב בני ענקים, ולכן "לא תירא מהם".
901 ראה שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
אלא שזהו מצד היצה"ר, שנקרא "מלך זקן וכסיל" , והוא אומן במלאכתו , ועד שלפעמים מתלבש באיצטלא של משי ("אַ זיידענע זופּיצע") , אלא שצריך להפכו כו', כמ"ש "בכל לבבך", "בשני יצריך".
1779 ראה שבת קה, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
ובפשטות – שרואים במוחש ש"פדה בשלום נפשי מקרב לי", ובאופן ש"ברבים היו עמדי", הן בגשמיות כפשוטו, שנפטרים מכל הבלבולים והאיומים של שבעים האומות, והן בנוגע ל"אל זר אשר בקרבך" , שמתהפך לטוב, כמ"ש "בכל לבבך", "בשני יצריך" ,
2026 ראה שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, יו"ד ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
ועד"ז בעבודתו הפרטית של כל אחד מישראל – שלא להתפעל מהיצה"ר, הגוי (אל זר) אשר בקרבך ,
200 ראה שבת קה, ב. תו"א בראשית ב, ב. לקו"ת תבוא מב, ב. דרושי שמע"צ צ, ד. קובץ מכתבים לתהלים אהל יוסף יצחק ע' 218. אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ז ע' עד. שם ע' ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, יו"ד ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
ומה שצריך להבהיר עכשיו הרי זה רק בנוגע ל"גוי" (אל זר ) אשר בקרבך!...
243 ראה שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"א ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
ובאופן שאף יהודי לא ישאר בגלות ח"ו, החל מהיציאה מהגלות הפנימי מה"אל זר אשר בקרבך" ("דער אייגענער גוי"), וגם באופן של דרכי נועם ודרכי שלום –"גם אויביו ישלים אתו" , כיון שמבטלים את מציאותו של היצה"ר שיהי' כמו היצ"ט, כמ"ש90 "בכל לבבך", "בשני יצריך" , ואדרבה:
785 ראה שבת קה, ב. תו"א בראשית ב, ב. לקו"ת תבוא מב, ב. דרושי שמע"צ צ, ד. קובץ מכתבים לתהלים אהל יוסף יצחק ע' 218. אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ז ע' עד. שם ע' ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הפסח, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
ויה"ר שתהי' חירות אמיתית – החל מביטול השעבוד שמצד הגוי שבתוך כל אחד, "אל זר אשר בקרבך" , ובאופן שלא תישאר אפילו נשמה אחת אבודה ("אַ פאַרלאָרענע נשמה"), כיון שמצילים גם אותה, בדרכי נועם ובדרכי שלום, ובחסד וברחמים.
899 ראה שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
ובשביל זה צריך לפעול גם שלא להתבייש מפני הגוי, וגם לא מפני ה"גוי אשר בקרבך" ("דער אייגענער גוי"), שהרי הקב"ה ברא שתי נפשות, שאחת מהן היא נה"ב ויצה"ר, אלא שאין להתפעל ולהתיירא ממנה כו'.
1907 ראה שבת קה, ב. תו"א בראשית ב, ב. לקו"ת תבוא מב, ב. דרושי שמע"צ צ, ד. קובץ מכתבים לתהלים אהל יוסף יצחק ע' 218. אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ז ע' עד. שם ע' ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
ואז לא יהיו צרות מגויים שמבחוץ – שלא יהלכו עם טענות ומחשבות רעות ("מחשבתם הרעה") על בנ"י, רח"ל היל"ת, בידעם שבנ"י הם "עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב", ואינם להוטים להפוך גויים ליהודים, שבכך מרמים אותם לעד ולעולמי עולמים; ולא יהיו צרות מהיצה"ר, "אל זר אשר בקרבך" ,
416 ראה שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
אמר לי' תא חזי מה כתיב בהו, השוכן אתם בתוך טומאותם , אפילו בזמן שהן טמאין שכינה שרוי' ביניהן", והיינו, שכל אחד מישראל, יהי' מי שיהי', אפילו אם הוא נמצא בגלות אמיתי – לא כ"כ הגלות החיצוני, אלא הגלות בלבו פנימה, אצל "הגוי אשר בקרבך" – הנה גם במעמד ומצב כזה נאמר עליו "השוכן אתם", כך, שאין שום השוואה ודמיון בינו לבין גוי.
1028 ראה שבת קה, ב. תו"א בראשית ב, ב. לקו"ת תבוא מב, ב. דרושי שמע"צ צ, ד. קובץ מכתבים לתהלים אהלי יוסף יצחק ע' 218. אג"ק אדמו"ר מהוריי"צ ח"ז ע' עד. שם ע' ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
ועאכו"כ שיתבטל ענין הגלות הפנימי – רגש הכניעה ביחס לגוים (כולל גם ה"אל זר אשר בקרבך" ), בגלל שחושבים "מה יאמרו הגוים" (שהרי הם הרוב, ו"אחרי רבים להטות" ), שזוהי הנהגה באופן של הליכה "אַרונטער" כפשוטו, שלא רציתי להזכיר כלל כו'.
981 ראה שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
אליו, וזוהי הדרך היחידה לנצח בכל המלחמות עם הגוים, החל מהמלחמה הפנימית עם ה"א-ל זר אשר בקרבך" .
1396 ראה שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, י"ט כסלו, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
– וכפי שמביא רש"י על הפסוק "עד אשר אבוא אל אדוני שעירה", "ואימתי ילך, בימי המשיח, שנאמר ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו", והיינו, דכיון שיעקב הוא איש אמת , בודאי יקיים את דבריו, וכבר הכין את הדרך לכך עבור כל בנ"י, החל מהנתינת כח לפעול ולשנות את ה"א-ל זר אשר בקרבך" –
1567 ראה שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
דהנה, מצינו בעבודה של כל אחד ואחד, שלפעמים עבודת המלחמה עם הא-ל זר אשר בקרבך באה ביגיעה גדולה, ועד
1633 תהלים פא, י. שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
"בריש גלי", בפשטות, וללא מורא, מבלי הבט על איזה לחץ ושוחד שיהי', אפילו לא הלחץ והשוחד שמצד ה"א-ל זר אשר בקרבך" זה היצה"ר .
757 ראה שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ יתרו, מבה"ח אדר ראשון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
ויה"ר שילמדו הוראה מפרשת השבוע, שבה נאמר "אנכי הוי' אלקיך", ובאופן שצריך להמשיך זאת ב"לא יהי' לך אלהים אחרים" , שזהו שלילת ענין ע"ז כפי ששייך אצל כל אחד מצד ה"א-ל זר אשר בקרבך" , שמזה בא הענין ד"מיהו יהודי"; ולפעול שיראו את האמת כו', ועד שבאים ל"ואלה המשפטים וגו'"73.
1210 ראה שבת קה, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, פ' זכור, י"ג אדר שני, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
ומה שנוגע יותר – לא כ"כ היציאה מהגלות בין הגוים שמבחוץ, אלא בעיקר היציאה מהגלות אצל ה"אל זר אשר בקרבך" , שנמצאים בגלות אצל יצרם הרע,
1566 ראה שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
וזוהי הוראה לכל הדורות שלאח"ז, שגם כשנמצאים במדינה קשה ותחת מלך קשה , ובדרך הטבע לא רואים איך יכולים לעסוק בתומ"צ ללא בלבולים – הנה על זה באה ההוראה מ"ימי צאתך מארץ מצרים", שגם אז לא הי' מקום בדרך הטבע ליציאה ממצרים, ואעפ"כ, "כיון שהגיע הקץ לא עיכבן המקום כהרף עין" , ועד"ז גם עכשיו, שבבוא הזמן שצריך ללמוד תורה, אזי נעשה "בן חורין", כך, שלא יהיו לו שום בעיות מצד הגוי שנמצא מחוץ הימנו, וצריך רק להתמודד עם ה"גוי אשר בקרבך" .
859 ראה שבת קה, ב. תו"א בראשית ב, ב. לקו"ת תבוא מב, ב. דרושי שמע"צ צ, ד. קובץ מכתבים לתהלים אהלי יוסף יצחק ע' 218. אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ז ע' עד. שם ע' ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ דברים, שבת חזון, וא"ו מנחם-אב, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בדף זה
ויה"ר שסוכ"ס יבערו בנ"י את ה"אל זר אשר בקרבך" , ולא יתפעלו מפני הגויים, ואדרבה כו',
944 ראה שבת קה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך חושן משפט הלכות שמירת גוף ונפש ובל תשחית דיני שמירת גוף ונפש ובל תשחית יד
מקור מפורש
בדף זה
ואפילו כוונתו כדי להראות כעס וחימה להטיל אימה על בני ביתו שאינן נוהגין כשורה:
קנא ראה שבת קה, ב וחדא"ג מהרש"א ד"ה שכך. חינוך שם. סמ"ק סי' קעה. לחם הפנים וישועות חכמה על קיצור שו"ע סי' קצ סוף ס"ג. שער הכולל פ"א ס"ה. עץ השדה סי' יב ס"ו. שבעים תמרים שם אות י. הפסגה ז ע' 73. כנסת חכמי ישראל סי' עא אות נד, וסי' קיא אות ג. לקו"ש חל"ד ע' 53 הערה 22. אפיקי מים ח"א סי' לו הערה ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [מזבח אדמה] ויובן עוד כו' זית רענן
מקור מפורש
בדף זה
לגמרי כו', והגם כי אין לך דבר שעומד בפני התשו', אמנם צריכים לזה תשובה גדולה תשובה עילאה מעומקא דלבא כו', וכמו תשובת ראב"ד שיצאה נפשו מבכי' על היותו נפרד כו', שזהו מדה במדה שלא בטלה שכשם שע"י החטא ועון כרת נפשו מחיי החיים, כן בתשובתו החזקה הלזה נפרד נפשו מכל תאוות שבעולם להעלותה ולקשרה באוא"ס חיי החיים וה' יסלח לו ויכפר על נפשו מאשר פגם, לעלות במעלות ולקשר נפשו בה' אחד ומקום שבע"ת עומדי' כו'.
365 מדה במדה שלא בטלה : ראה שבת קה, ב. סוטה ח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר