156

מכילה "תכונה" זהה ל"תחילת הציווי" של כל התורה – יציאת מצרים.

ח. מדוע אי קיום מצות מידות גורם ל"ויבוא עמלק"

ובעומק יותר, ועל דרך המוסר, יש להוסיף, ש"תחילת הציווי" – היסוד של כל התורה כולה – קשור עם הזהירות ב"מצות מידות".

וכמרומז גם בדברי המדרש⁵² אשר "על עוון זה (בשביל משקלות) בא עמלק" [כנלמד מכך שהתורה מסמיכה (בפרשת תצא) את פרשת עמלק לפרשת משקלות – "לא⁵³ יהיה לך... אבן ואבן... איפה ואיפה..."] – שעמלק הגיע "בדרך בצאתכם ממצרים"⁵⁴, בימי ההכנה לקבלת התורה, משום שעמלק הינו "ראשית גוים"⁵⁵, השורש וההתחלה לכל עניני התנגדות על תורה.

ולכאורה: מה כל כך "נורא" ("וואס איז אזוי© דער געוואלד© ") בעוון משקלות, עד שבשל כך נגרם "ויבוא עמלק"⁵⁶?

מזה גופא מוכח, שעוון משקלות נוגע לקיום של כל התורה כולה.

ט. יסוד התורה: אמות מידה שוות עבור ענינים רוחניים וגשמיים

וההסבר בזה:

בני ישראל הרי הם "בנים אתם לה' אלקיכם"⁵⁷, "חלק ה' עמו"⁵⁸. כיצד יתכן שהיצר הרע יוכל לפתות יהודי לעבור על חטא? והמענה על כך – עוון משקלות: היצר הרע אינו בא מלכתחילה לפתות יהודי למרוד בקדוש־ברוך־הוא, אלא "היום אומר לו⁵⁹ כו'" – הוא מנסה ליצור חיסרון ב"מידה" שלו. הוא מסכים באופן כללי שצריך להתנהג ב"מידה", בהתאם למידות וההגבלות של השולחן־ערוך; אך הוא טוען שאין זה משנה אם המידה תהיה "חסירה" (ובפרט אם זהו רק חסר כלשהו).

יתירה מזו: הוא אפילו מסכים שתהיה ליהודי "אבן (משקל) שלימה וצדק"⁶⁰; הוא טוען רק שבנוסף ל"אבן שלימה", שתהיה לו גם אבן שאינה