שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך יט ז'רעו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
כיון שיסוד אמונתנו (דא"ג - זהו גם יסוד שאר אמונות להבדיל) שמצוה המצוה, הוא תכלית השלימות, ובמילא ניכר זה גם בהציווי[ם] שבאו באופן מבורר, וכן יודע עתידות הוא, ובשלימות חכמתו שיער כל מעמד ומצב אפשרי בו יהי' נמצא מקבל הציווי בהווה ובעתיד, הקרוב ואפילו בעתיד הרחוק, הרי שני תנאים האמורים אינם במציאות בודאי ובודאי, ולכן יש למצוא בתורת המצוה גם אופן ודרישת קיום המצוה שבכלל אין בזה הגבלה רק הגבלה אחת , וחי בהם וכו', וכמבואר מרז"ל בכ"מ (מהם יומא פה, ע"ב) שמזה נלמד שאך פקוח נפשות דוחה עניני התורה ותו ולא מידי , ועד"ז שאר ההגבלות שישנן במצות, וכמו הידור מצוה עד שליש, גם הם נתפרשו בפירוש בתורתו של מצוה המצוה, באופן שאין כל מקום ספק, ובזה גם נשלל הספק שלו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל בראשית שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
— רגיל עד כ"כ שהאומר אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה —
42 יומא פה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא הוספות יתרו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
כיון שיסוד אמונתנו (דא"ג — זהו גם יסוד שאר אמונות להבדיל) שמצוה המצוה, הוא תכלית השלימות, ובמילא ניכר זה גם בהציווי[ם] שבאו באופן מבורר, וכן יודע עתידות הוא, ובשלימות חכמתו שיער כל מעמד ומצב אפשרי בו יהי' נמצא מקבל הציווי בהווה ובעתיד, הקרוב ואפילו בעתיד הרחוק, הרי שני תנאים האמורים אינם במציאות בודאי ובודאי, ולכן יש למצוא בתורת המצוה גם אופן ודרישת קיום ה-מצוה שבכלל אין בזה הגבלה רק הגבלה אחת , וחי בהם וכו', וכמבואר מרז"ל בכ"מ (ומהם יומא פה, ע"ב) שמזה נלמד שאך פקוח נפשות דוחה עניני התורה ותו ולא מידי , ועד"ז שאר ההגבלות שישנן במצות, וכמו הידור מצוה עד שליש, גם הם נתפרשו בפירוש בתורתו של מצוה המצוה, באופן שאין כל מקום ספק, ובזה גם נשלל הספק שלו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב קדושים שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז, יא
ולא בגניבה או בשאר אופני אונאת ממון.
39 ועפ"ז יתוסף ביאור בההפרש שבין תשובה על גזילה (שכ' הרמב"ם בהל' תשובה פ"ב ה"ט), להכפרה כשמזיק ממון חבירו (שבהל' חובל ומזיק פ"ה ה"ט), כמ"ש במפרשים — ראה לח"מ הל' חובל ומזיק שם. תוס' יוה"כ ליומא פה, ב ד"ה עבירות . וראה לקמן בפנים ס"ה ואילך ובהערה 48.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה לך לך שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ולפי אופן זה משמע דהא דמילה דוחה שבת הוא בגדר דחוי', או גם הותרה, דביחס לקיום מצות מילה בשמונה הותר איסור שבת ;
18 להעיר גם מדעת רבי יוסי בתוספתא שבת (פט"ז, יג): מנין לפקוח נפש שדוחה [את השבת ] שנאמר את שבתותי תשמרו יכול במילה ועבודה ופקוח נפש ת"ל אך חלק (ובמכילתא תשא לא, יג (וכן ביומא פה, ב) ליתא בדברי ר"י מילה ועבודה ). ולכאורה יש לפרש שבא ללמד שכולם דוחים שבת . ומזה שנאמר בפרשת שבת ובמיעוט "אך", משמע שהוא בגדר הותרה או שהלאו לא נאמר בהם — ראה בהנסמן בהערה 20. אבל בחסדי דוד השלם לתוספתא שם, וכן במנחת בכורים שם, מפרשים גם לגירסא שלנו שלימוד ר"י הוא רק לענין פקו"נ שדוחה שבת .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז מצורע מצורע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ועפ"ז מובן בפשטות זה שבעל שלש ראיות אינו חייב קרבן אלא א"כ ב' ראיות הראשונות (כולל הראי' הא') היו ברצון [דלא כבעל שתי ראיות, שטמא טומאת שבעה גם אם ראי' ראשונה היתה באונס] — כי ענין זה, שהאדם הוחזק בטומאה עד כ"כ שכבר הוא בגדר אנוס תחת יצרו (ומענישים אותו גם ע"ז) הוא רק אם "עבר ושנה", ב' ראיות
32 יומא פו, ב (וש"נ). וראה שם (פז, א) שזהו דיוק ל' המשנה (שם פה, ב) "האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב" — "תרי זימני", כי אז נעשה לו כהיתר, ובמילא "אין מספיקין בידו לעשות תשובה" (ענין ה"אונס").
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לח שלח שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וברא"ם כאן מביא מפרש"י במס' כריתות [על דברי הש"ס שם שלדעת רבי "כל עבירות שבתורה .
13 וכ"ה ביומא פה, סע"ב. שבועות יג, א. וראה גם דרשת הברייתא בשבועות שם עה"פ (פרשתנו טו, לא) כי דבר ה' בזה גו' [הובאה גם בספרי שם (וסנהדרין צט, א) — אבל שם ליתא "פורק עול" ].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לח מסעי שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אבל גם תירוץ זה צריך ביאור — שהרי כלל גדול הוא שפקו"נ דוחה כל התורה כולה, ואיך שנלמוד הפירוש דכלל זה — אם שבמקום פקו"נ אין חלים כלל חיובי התורה (כמו שנלמד מ"וחי בהם , ולא שימות בהם" ), או שפקו"נ דוחה כל דיני התורה , והיינו שביחס לחיוב של הצלת נפשות, בין שלו בין של אחרים, אין שום דין מדיני התורה דוחהו — למה תדחה גזירת הכתוב ד"שם תהא כו'" חיוב דפקו"נ שדוחה כל התורה כולה?
17 יומא פה, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א נח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרים ומי מטהר אתכם" .
31 יומא פה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב בלק שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
הדבר משפיע גם על הזמן שלאחר מכן, כפי שמוסבר ב"תניא" שם, שהמפריד עצמו לרגע בהסתמך על כך שלאחר מכן יצא ממצב זה – הרי זה ענין של "אחטא ואשוב" ש"אין מספיקין בידו לעשות תשובה" ויש להזדקק ל"דחק ונכנס".
27 יומא פה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג נח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
על חטאים שבין אדם לחבירו אין תשובה מועילה ואפילו יום כיפור אינו מועיל על כך "עד שירצה את חבירו" , ואם חבירו לא מחל לו, אין תשובתו מתקבלת.
20 יומא פה, ב. שו"ע אדמוה"ז חאו"ח סי' תר"ו סעי' א'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד פרקי אבות שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
כמו כן טוען היצר הרע, שביכלתו יהא למנוע את העונש על ידי כך שיחזור בתשובה , למרות שיודע הוא כי "אחטא ואשוב אין מספיקין בידו כו', יודע הוא יחד עם זאת, כי כש"דחק ונכנס", מתקבלת תשובתו וייסלח לו חטא זה.
45 יומא פה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה ויצא שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ולכן לא מל אברהם את עצמו לפני שנצטווה, כי הדבר היה כרוך באיסור שפיכת דמים, שהיה מופר על ידי מילת עצמו, ובמיוחד כאשר הדבר גורם למחלה, ועלול אף להביא לידי סכנה.
32 שלכן מחללין עליו את השבת (שבת קלד, ב). ובתנחומא (לך טז): מילה סכנת נפש היא לפיכך כו'. ועפ"ז יש לתרץ ברמב"ם (הל' מילה סוף פ"א): א) שכותב (ומסיים) במיוחד במילה "שסכנת נפשות דוחה את הכל", אף שכבר אמרה (בהל' יסוה"ת רפ"ה) "כל מצות האמורות בתורה ... וחי בהם ולא שימות בהם" , וזהו גם בספק (יומא פה, ב) (ולהעיר מהל' שבת רפ"ב). ב) שאינו מסתפק בזה ומוסיף "ואפשר למול לאחר זמן וא"א להחזיר נפש א' מישראל לעולם".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח בהעלותך שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
יש כלל, ש"האומר אחטא ואשוב ...
55 משנה יומא פה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא שמות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ועדיז הוא באחטא ואשוב , שאין מספיקין בידו לעשות תשובה (יומא פה, ב) ,הואיל והתשובה גורמת לו לחטוא" (אגה'"ת פי"א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג שלח שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
5 זק) ואף שבנוגע האומר אחטא ואשוב , שאין מספיקין בידו לעשות תשובה (יומא פה, ב) -- שג"ז מטעם ,אין קטיגור נעשה סניגור" (האה אגה"ת פי'א) -- אומרים ש.אם דחק כו' מקבלין תשובתו* (אגהיית שם) - וכן מובן גם בפשטות הענינים כי אין לן דבר העומד בפני תשובה גדולה עכ"ם (ראה בראשית ד, יג. פרש*י בראשית ו, יד) - מ"מ כ"ז הוא רק כשה,קטיגור" וה,סניגור" הם באותו האדם עצמו, משא"כ בנדו"ד הרי ה,סניגור" הוא (תפלת) משה; ,קטיגור" הם (הניגוד למשה שב)המרגלים. ועפ"ז מובן זה שאפילו בעבודת יוהכ"פ דכה"ג בקה"ק -- תכלית השלימות דתשובה -- אין קטיגור דבגרי זהב -- נעשה סניגור.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
6 על כל עכרות שבתורה (יומא פה, סע"ב. וש"ג). ואפילו לדעת רבנן דצ"ל עם התשובה -- הרי הפס"ד הוא דהרהר תשובה נעשה צדיק גמור (קדושין מט, ב). וביוהכ"פ אפילו קל שבקלים נתעורר כו' ודבר זה נראה בחוש (קונטרס העבודה פ"ה) -- ומוכרח הנ"ל ממרז"ל ד,ביומא דכיפורא לית לי' (לשטן) רשותא לאסטוני" (יומא כ, א. נדרים לב, ב. ויק"ר פכ"א, ד. במדב"ר ותנחומא ס"פ קורח. זחה"א סד, א. ובכ"מ). ובזח'א (קיד, ב) שע"י השעיר אתהפך סנגוריא עלייהו דישראל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז שמות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
מכריע לפי תוכן הענין שבפסוקים, למרות שלפיו אין פירוש המילים "חלק".
12 ויש לקשר זה עם דעתם וסדרם בלימוד בכלל: ראה ב"ב (קמה, ב): אמר רב כו' כל ימי עני רעים זה בעל גמרא וטוב לב משתה תמיד זה בעל משנה. ולאידך שמואל אמר אין שלום (זכרי' ח, יוד) זה הפורש מתלמוד למשנה (חגיגה יו"ד, א. ובפרש"י שם: טעם למשניות להבין כו' ואם יצא מהן ונתן עסקו לגירסת המשנה כו' עיי"ש). ועל שמואל אמרו "טבא חדא פלפלתא חריפתא ממלי צנא דקרי" (חגיגה שם. יומא פה, ב). וראה שו"ת חות יאיר סי' צד ד"ה והא דק"ל כרב, דמשמע שחילוקם הוא דרב סיני ושמואל עוקר הרים (חריף ומקשה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז יתרו שיחה ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ומכך מובן גם לגבי הענינים האחרים.
47 להעיר מפקו"נ שדוחה שבת להדיעה (יומא פה, ב. ר"נ במכילתא תשא לא, יג. טז) שלמדין ממש"נ (תשא שם, טז) "ושמרו בני ישראל את השבת" [וראה אוה"ח שם, יג: עוד ירמוז באומרו את שבתותי לתת טעם למה אני אומר לך שתחלל שבת על החולה אין זה קרוי חילול אדרבה זה קרוי שמירת שבת ]. אלא ששם נאמר "חלל עליו שבת אחת כדי כו'". משא"כ להמבואר בפנים. וראה לקו"ש חכ"ז ע' 137 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג נשא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
הסבר זה או בדומה לסברה ולדעה שאנו מוצאים לגבי פיקוח נפש , שאין הכוונה לומר שפיקוח נפש רק דוחה את איסור המלאכה בשבת , אלא פיקוח נפש הוא חלק משמירת שבת , ולפי זה מובן יותר מדוע הוא מופיע בהלכות שבת , והוא מוסיף בשמירת שבת , כפי
43 ראה יומא פה, ב. ר"נ במכילתא תשא לא, יג. שם, טז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז אחרי שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ואכן, בהתאם לכך כבר אין הקושיא האמורה כה חמורה – משום שלדעת רבנן "עצמו של יום" בכל אופן לא מכפר בלי תשובה , ואף על פי כן, השעיר כן מכפר על עבירות קלות גם בלי תשובה – אך עדיין אין מובן דבר זה עצמו:
9 וראה בהכרח דברי הרמב"ם – לח"מ לרמב"ם שם. תוספת יוהכ"פ (ד"ה ולענ"ד) וגבורת ארי (ד"ה ועל החמורות ) ליומא פה, ב. מנ"ח מצוה שסד קרוב לסופה. ובכו"כ מפרשי הרמב"ם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז אחרי שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ואילו בהלכות שבת הוא אומר "אשר יעשה אותם האדם וחי בהם ולא שימות בהם" , ואינו חוזר שוב על המלים "וחי בהם" .
28 בש"ס יומא פה, ב לענין שבת , סנהדרין שם ותו"כ ושאר מקומות שבהערה 8 נאמר "וחי בהם" פעם אחת ("וחי בהם ולא שימות בהם" ). ובתוספתא שם – ב' פעמים (כנ"ל הערה 2). אבל בתוספתא שם הובא מהכתוב (גם) "אשר יעשה אותם האדם", משא"כ במקומות הנ"ל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז אחרי שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ואילו בלימוד של "וחי בהם" לגבי שבת , שפיקוח נפש דוחה שבת גם במקום של ספק , אומר רש"י:
30 יומא פה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח נשא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
לפני שיהודי חוזר בתשובה , הרי האומר אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה , אסור לחטוא מתוך חישוב שעל ידי כך יגיעו למעלת התשובה .
52 משנה יומא פה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים ה'תשי"א*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ג) והנה נוסף להדיוקים דלעיל, צריך להבין גם בתוכן הביאור (שבהמאמר) דזה שוקבל היהודים הי' בזמן הגזירה הוא מפני שאז הי' להם מס"נ על תומ"צ, דלכאורה, הרי ברובם ככולם של המצוות כתיב אשר יעשה אותם האדם וחי בהם , וגם בג' המצוות שנאמר בהם יהרג ואל יעבור אינם ענין המס"נ אלא שאופן קיומם הוא אפילו אם יהרג עי"ז, והמצוה דמס"נ על קידוש השם היא רק מצוה אחת , ומהו ההכרח במס"נ בשביל הקבלה (וקבל היהודים) דכללות התורה .
1594 אחרי יח, ה. וראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ה ה"א (מיומא פה, ב. סנהדרין עד, א. תוספתא שבת ספט"ז) "וחי בהם ולא שימות בהם" .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים (מאמר ב') ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז, ט, יא
וזהו מה שהכפרה דפורים היא נעלית יותר מהכפרה דיוהכ"פ, דיוהכ"פ אינו מכפר אלא עם התשובה והכפרה שהיתה לכל היהודים בימי הפורים ה"ז יום שמחה, כי עיקר ענין הגורל (המשכת בחינת בעל הרצון) הוא בימי הפורים, דהימים עצמם נקראים בשם פורים על שם הפור, ולכן, הכפרה שהיתה בימי הפורים אין בה הגבלות, ויום הכפורים הוא כ פורים בכ"ף הדמיון בלבד, ואין יוהכ"פ מכפר אלא עם התשובה .
27 ראה יומא פה, ב. רמב"ם שם ה"ג-ד. ולהעיר מתוספות ישנים יומא שם, שגם לדעת רבי "צריך תשובה לכפרה גמורה ".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
הן אמת שאיתא בגמרא "האומר אחטא ואשוב כו' אין מספיקיןבידו לעשות תשובה" , אבל, הקב"ה זיכה אותו שלמד את ספר התניא, ויודע מ"ש שם שאם "דחק ונכנס" מקבלין תשובתו...
42 יומא פה, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח אדר-ראשון, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
– בהיותו "למדן" שלמד גם תניא, יודע הוא שאף ש"האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה" , מ"מ "דחק ונתחזק ונתגבר על יצרו ועשה תשובה מקבלין תשובתו", ומנצל ידיעה זו כדי להקל גם באיסור דאורייתא.
40 יומא פה, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח וער"ח אלול, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ובענין זה – ישנה מעלה בהדין ומשפט שלמעלה (בר"ה) על הדין ומשפט שלמטה , שהרי בהדין ומשפט שלמטה – לא על כל דבר מועילה תשובה (וכידוע הסיפור מכ"ק אדמו"ר הצ"צ, שהעביר שוחט משחיטתו אף שעשה תשובה ), משא"כ לגבי הדין ומשפט שלמעלה – התשובה מועילה על הכל .ואפילו "האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב (ש)אין מספיקין בידו לעשות תשובה" (ועד"ז "אחטא ויום הכפורים מכפר אין יום הכפורים מכפר" ) – הרי "דחק ונתחזק ונתגבר על יצרו ועשה תשובה מקבלין תשובתו".
76 יומא פה, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ויתירה מזה, שענין זה נוגע גם על הזמן שלאחרי כן – כמבואר שם בתניא, שאם נעשה נפרד עכשיו בגלל שסומך על כך שלאחרי כן יצא ממעמד ומצב זה, הרי זה ענין של "אחטא ואשוב" ש"אין מספיקין בידו לעשות תשובה" , וזקוקים להגיע ל"דחק ונכנס".
59 יומא פה, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
אמנם, אין הכוונה ליתן "היתר" שאפשר לכתחילה להשתדל בעניני הפרנסה יותר ממה שצריך, ואח"כ "יתרץ" זאת ע"י הנתינה לצדקה וכיו"ב – שכן, הנהגה כזו היא בבחינת "אחטא ואשוב" ; כוונת הדברים היארק שאם אירע שהשקיע את יגיעתו ב"מילין דהדיוטא", אזי יש עליו ה"לימוד זכות" של הבעש"ט הנ"ל.
124 יומא פה, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אמר רבי עקיבא אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרין ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים , שנאמר וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם , ואומר מקוה ישראל הוי', מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקב"ה מטהר את ישראל .
3 משנה יומא פה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נח, בדר"ח מרחשון ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ובהקדמה – שהסדר דהתחלות מאמרי דא"ח שנאמרים במשך זמני השנה אינו דבר מחודש, להיותו ענין שנקבע כבר ע"י רבותינו נשיאינו בדורות שלפנ"ז, כך שבכל זמן ישנם התחלות המאמרים השייכים לתוכן זמן אמירת המאמר.ובנדו"ד, מאמר שהתחלתו אר"ע אשריכם ישראל כו' – מצינו רשימה של הצמח-צדק שהתחלתה אמר רבי עקיבא אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרים ומי מטהר אתכם , שזמנה בחדשי אלול-תשרי.
23 יומא פה, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז, ח
ועד"ז מצינו חומר מיוחד במצוות שבין אדם לחבירו , שאפילו יוהכ"פ אינו מכפר "עד שירצה את חבירו" .
93 יומא פה, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וזהו גם מ"ש במדרש בא יוהכ"פ ומכפר עליהם, כי, ע"י הקטנות מגיעים בבחי' מי , שזהו"ע לפני מי אתם מטהרים ומי מטהר אתכם , שהוא האור שלמעלה מהשתלשלות.
73 יומא פה, ב במשנה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ וישלח, ט"ז כסלו, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ועפ"ז מובן, כיצד יכול כאו"א מישראל להפיק הוראה מוישלח יעקב מלאכים ממש – כי, כל אחד מישראל הוא בעל-הבית על הכחות שלו (ואפילו רשעים, שעליהם נאמר ש"הם ברשות לבם" , הרי סוכ"ס יכולים גם הם לשוב בתשובה ; ואפילו אלה שנאמר עליהם "אין מספיקין כו'" , הנה אם רק יתעקש, תתקבל תשובתו ), ובמילא שייך אצל כל אחד שישלח "מלאכים" – כחות הנפש שלו.
1594 יומא פה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בא, ו' שבט, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וההוראה מזה, בנוגע לגודל מעלת התשובה , ש"אין לך דבר העומד בפני התשובה" , ואפילו מי ש"אין מספיקין בידו לעשות תשובה" , "אם דחק ונתחזק כו' מקבלין תשובתו" , גם למי שמצד הנהגתו גרם לכך שנעשה לבו מטומטם רח"ל, במכ"ש מפרעה – הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א, ונדפס בלקו"ש ח"ו ע' 57 ואילך.
549 יומא פה, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
רק "מי שחטא ישוב וימחול לו", אלא גם "אשרי מי שלא חטא" – כי, תכלית התשובה היא שתומשך לאח"ז בעבודה מסודרת, "תמידים כסדרם", בלימוד התורה וקיום המצוות מידי יום ביומו, שלכן, גם מי שחטא ושב ונמחל לו, צריך להעמיד את עצמו (לא בסדר של "אחטא ואשוב" ח"ו, אלא) בסדר ד"אשרי מי שלא חטא".
250 יומא פה, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
הרי זה כמו "אחטא ואשוב" ?
863 יומא פה, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר*, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
תשובה על חטאים סתם, תשובה במצב של "אחטא ואשוב" ,
1803 יומא פה, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, ראש חודש שבט, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ויובן בהקדם מ"ש רבינו הזקן באגרת התשובה בנוגע למארז"ל "האומר אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה" ,
1571 יומא פה, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון (התוועדות א), ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והענין בזה, דהן אמת שמצד היות הדיורין פקחין בבחי' יש ונפרד, יכול להיות שיחסר אצלם העבודה דקבלת עול, ויבואו ויחזיקו בפלטין, ויאמרו, אין זה פלטין של מלך, שלנו היא, ועד שיהי' אצלם ענין של חטא ומרידה כו', מ"מ, תכלית כוונת הבריאה היא בהדיורין פקחין דוקא, כדי לפעול שגם אצלם יהי' ענין הביטול, ועד שגם הם יבואו להביטול דיחודא עילאה, שזהו שמסיים במדרש, אמר המלך תחזור פלטין לכמו שהיתה כו', יפנו אלו ויעמדו ויבואו אותן שישבו בהן מקודם, הה"ד ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה, כמבואר בתו"א פ' נח שהמבול שהוא בחי' מים הי' בכדי לטהר את הארץ [ולכן מצינו שארץ ישראל נקראת ארץ לא מטוהרה , לפי שבה לא הי' המבול], וזהו מה שגשמי המבול היו במשך ארבעים יום , בדוגמת המקוה שמטהרת את הטמא ששיעורה ארבעים סאה [וע"ד הטהרה דיוהכ"פ, שעל זה אמר ר"ע אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרין ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים , שנאמר וזרקתי
464 יומא פה, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בחוקותי, כ"ב אייר, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
על חטאים שבין אדם לחבירו – לא מהני תשובה , וגם יום כיפור אינו מכפר , "עד שירצה את חבירו" .
1773 יומא פה, ב. שו"ע אדמו"ר הזקן חאו"ח ר"ס תרו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, שבת תשובה, התשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
אפילו האובדים, שנאבדו לגמרי רח"ל, ועאכו"כ אלו שהם רק נדחים, שעליהם אמרו שאין מספיקין בידו לעשות תשובה , שגם הם יבואו וישתחוו להוי' בהר הקודש בירושלים, והשתחוו דייקא, שהו"ע ביטול פנימי , וההשתחוואה גופא תהי' בהר הקודש, היינו , לא רק הר סתם, כאברהם שקראו הר , שבחי' האהבה נקראת הר, כמו הר שבולט מארץ המישור, אלא בהר הקודש, דקאי על האהבה שבבחי' ביטול, כי קדש הוא בחי' חכמה, ובזה גופא (בהר הקודש) בירושלים, יראה שלם , שלימות היראה36, שהיא למעלה (לא רק מיראה תתאה, אלא) גם מיראה עילאה, כי, יראה עילאה היא בחי' חכמה , שנקראת ראשית , לפי שהחכמה היא ראשית ההשתלשלות, והיינו, שיש לה שייכות להשתלשלות, משא"כ ירושלים שהיא שלימות היראה היא למעלה גם מהחכמה.
102 יומא פה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ועד שמצינו ש"מאן דמשתעי ריש לקיש בהדי' בשוק יהבו לי' עיסקא בלא סהדי" , והיינו, שנזהרו אפילו שלא לדבר אלא עם מי שיכולים להאמין ולסמוך עליו בכל הענינים, אפילו בנוגע ל"חיי נפשו" כמו ממון (שהרי "אין אדם מעמיד עצמו על ממונו" , כפי שמצינו בנוגע לשבת ובנוגע למחתרת , וכיו"ב) –
407 שבת קנג, א. יומא פה, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
יכולה אמנם להיות מציאות שדגים יהיו מחוץ למים לרגע אחד, ומיד יחזירו אותם למים , ואז ימשיכו לחיות , ודוגמתו בעבודה הו"ע התשובה, שדומה למים וים, כמארז"ל "מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקב"ה כו'", וכהלשון "ים התפלה" ו"ים התשובה"; אבל ההנהגה שצריכה להיות לכתחילה – מבלי שיהי' צורך בעניני רפואות כו' – היא באופן שהדגים צריכים להיות בים תמיד , ועד"ז אצל בנ"י, שכל פרט ופרט בחייהם צריך להיות באופן ד"דעהו", "דעה את ה' כמים לים מכסים".
339 יומא פה, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
אלא, כיון שהקב"ה יודע שמדובר אודות נשמה שמלובשת בגוף בשר ודם, ויש לה נסיונות שונים – לכן נותן אפשרות לענין התשובה , שעי"ז ביכלתו לתקן, למלא ולהשלים את החסר; אבל, "האומר אחטא ואשוב , אין מספיקין בידו לעשות תשובה" , כך, שאי אפשר שמלכתחילה תהי' אצלו מחשבה דיבור ומעשה שאינם שייכים למילוי שליחותו.
328 יומא פה, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ואף שהאומר "אחטא ואשוב אין מספיקין כו'" , הרי רבינו הזקן אומר ש"אם דחק ונתחזק ..
1196 יומא פה, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
"עבירות שבין אדם למקום יוה"כ מכפר , עבירות שבין אדם לחבירו אין יוה"כ מכפר עד שירצה את חבירו" , כי, בענינים השייכים לחבירו , לא די בכך שהוא (לעצמו) ישוב בתשובה , או שימחלו לו מן השמים, אלא צריך לרצות את חבירו .
178 יומא פה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מצורע, שבת הגדול, י"ב ניסן, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ואשוב" , כדי לבוא להעילוי ד"זדונות נעשו לו כזכיות" [שהרי "ברשיעי לא עסקינן" , כך, שהאפשריות היחידה לענין העבירות היא רק באופן ד"אחטא ואשוב" , כדי לבוא להעילוי ד"זדונות נעשו לו כזכיות"], כיון שעכשיו אין לנו כח לעבודה זו43.
356 יומא פה, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ועד"ז בנוגע לענין התשובה , שאין לטעון שגם אם הנהגתו ביום זה לא תהי' כדבעי, יוכל לשוב בתשובה מחר (נוסף לכך ש"האומר אחטא ואשוב כו' אין מספיקין בידו לעשות תשובה" .
571 יומא פה, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ואף ש"האומר אחטא ואשוב אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה" – טוען הוא, שזהו רק בשעה שאומר "אחטא ואשוב אחטא ואשוב" ("תרי זימני") , ולא כשאומר זאת רק פעם אחת; ובפרט ע"פ הדיוק של רבינו הזקן "אין מספיקין דייקא, אבל אם דחק ונתחזק ..
1990 יומא פה, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז, ח
בענין שבין אדם לחבירו – יכול לבקש מחילה, ולהחזיר מה שנטל מחבירו (ככל פרטי הענינים שנתבארו בזה בשו"ע או"ח (בדיני ערב יוהכ"פ) ובחו"מ ); ובענין שבין אדם למקום – יום הכיפורים ("אחת בשנה" ) מכפר .
2375 ראה יומא פה, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אמנם, ידוע מ"ש בגמרא במסכת זבחים בנוגע לשייכות של המבול עם ארץ ישראל שעלי' נאמר "ארץ לא מטוהרה היא לא גושמה ביום זעם", שמזה מובן, שהמבול פעל ענין של טהרה, בדוגמת הטהרה שע"י מקוה (שלכן הי' המבול "ארבעים יום" – בדוגמת מקוה מ' סאה) ; והרי הענין דמקוה טהרה הוא – כשמה – כמארז"ל
1427 יומא פה, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויחי, י"ד טבת, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
והטעם שרבינו הזקן לא אמר ביאור זה בפירוש , כי, הענין דיתרון האור מן החושך הוא רק בדיעבד, לאחרי שכבר נמצאים במצב החושך כו' , אבל לכתחילה אסור להעמיד את עצמו במקום סכנה (ועאכו"כ שלא לחטוא על מנת לשוב ), ועד שמתפללים בכל יום "אל תביאינו לידי נסיון" , ולכן, אין מקום לבאר לקטן בגיל חינוך את המעלה שע"י ההתעסקות בבירור החושך.
298 אף שלכאורה יכול לטעון, שאם תהי' עבודתו כל ימיו בבחי' צדיק, הנה עם היותה עבודה נעלית, הרי היא במדידה והגבלה (דקדושה), וצ"ל הענין של יצי"מ, כמארז"ל (פסחים קטז, ב. תניא רפמ"ז) "בכל דור ודור (ורבינו הזקן מוסיף) ובכל יום יום חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא (היום ) ממצרים", וא"כ, כדאי לו לעבור עבירה קלה אחת, ומיד ישוב בתשובה *, כדי שעי"ז יגיע לעבודה נעלית ביותר – בחילא יתיר – למעלה ממדידה והגבלה.
*) ואף ש " האומר אחטא ואשוב אין מספיקין כו' " (יומא פה , ב) , הרי " אם דחק ונתחזק .. ועשה תשובה מקבלין תשובתו " (תניא אגה"ת פי"א) .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"ג שבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וזהו הטעם שמצינו אצל צדיקי עולם ונשיאי ישראל , שלא רצו ושללו את ענין ההסתלקות (על יסוד כמה מאמרי רז"ל, ועד כפי שנוגע להלכה למעשה, שפקו"נ דוחה את כל התורה כולה ) – אף שידעו מעלת ההסתלקות, ואמיתת הענין דעולם האמת, וידעו שבהיותם למטה ישנם הגבלות הגוף וכו' – כיון שכל המעלות שבענין ההסתלקות יכולים להיות גם כשהנשמה מלובשת בגוף גשמי, באופן ש"עולמך תראה בחייך".
1216 ולא רק בשביל המשך עבודתו לאח"ז, "כדי שישמור שבתות הרבה" (יומא פה, ריש ע"ב), שהרי המדובר הוא גם בנוגע לצדיק גמור שהגיע לשלימות עבודתו כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל י"א ניסן, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ח"ו, אזי אין הבעלות שלו בשלימות – הרי בהכרח שישנו גם ענין התשובה , שפועלת בשעתא חדא וברגעא חדא על כל משך החיים, כהעובדא דראב"ד שקנה עולמו בשעה אחת (אלא שצריך להזהר מהענין ד"האומר אחטא ואשוב" , להפסיד רגע או פרט מסויים, בגלל שלאח"ז יכול להיות ענין התשובה , כי, "האומר אחטא ואשוב אין מספיקין בידו כו'" )].
151 יומא פה, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ערב חג השבועות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ואינו מוכן עדיין להבדיל יהודים מגויים, אלא הוא ידחה זאת לאחרי ר"ה, לאחרי יום הדין וכו' וכו' – הנה כן הוא בכל יום , "בכל יום ויום יהיו בעיניך כחדשים" , שבו נותן מלך מלכי המלכים הקב"ה את התורה, שלכן, "מה להלן באימה וביראה וברתת ובזיע, אף כאן באימה וביראה וברתת ובזיע" ; ואם הוא עומד בשעת מעשה ולא זו בלבד שאינו מזדעזע, אלא עושה דבר להכעיס, רחמנא ליצלן, את מלך מלכי המלכים הקב"ה – הרי זה היפך ממתן-תורה, אפילו אם אומר "אחטא ואשוב" , שמחר, מחרתיים או בעוד כמה חדשים ינסה לתקן זאת, ובפרט לאחרי מה שתורת-אמת אומרת על "כל האומר אחטא ואשוב" .
2018 יומא פה, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג פורים ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ג) והנה נוסף להדיוקים דלעיל, צריך להבין גם בתוכן הביאור (שבהמאמר) דזה שוקבל היהודים הי' בזמן הגזירה הוא מפני שאז הי' להם מס"נ עלתומ"צ, דלכאורה, הרי ברובם ככולם של המצוות כתיב אשר יעשה אותם האדם וחי בהם , וגם בג' המצוות שנאמר בהם יהרג ואל יעבור אינם ענין המס"נ אלא שאופן קיומם הוא אפילו אם יהרג עי"ז, והמצוה דמס"נ על קידוש השם היא רק מצוה אחת , ומהו ההכרח במס"נ בשביל הקבלה (וקבל היהודים) דכללות התורה .
20 אחרי יח, ה. וראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"ה ה"א (מיומא פה, ב. סנהדרין עד, א. תוספתא שבת ספט"ז) "וחי בהם ולא שימות בהם" .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג פורים (מאמר ב') ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז, ט, יא
וזהו מה שהכפרה דפורים היא נעלית יותר מהכפרה דיוהכ"פ,דיוהכ"פ אינו מכפר אלא עם התשובה והכפרה שהיתה לכל היהודים בימי הפורים ה"ז יום שמחה, כי עיקר ענין הגורל (המשכת בחינת בעל הרצון) הוא בימי הפורים, דהימים עצמם נקראים בשם פורים על שם הפור, ולכן, הכפרה שהיתה בימי הפורים אין בה הגבלות, ויום הכפורים הוא כ פורים בכ"ף הדמיון בלבד, ואין יוהכ"פ מכפר אלא עם התשובה .
27 ראה יומא פה, ב. רמב"ם שם ה"ג-ד. ולהעיר מתוספות ישנים יומא שם, שגם לדעת רבי "צריך תשובה לכפרה גמורה ".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד יום ד', חמשה עשר באב ה'תשל"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז, יא
שזהו ההשתוות דט"ו באב ויוהכ"פ, דכמו שהכפרה דיוהכ"פ נעשית ע"י עבודת האדם [דהגם שעיצומו של יום מכפר , מ"מ, ע"י עבודת האדם הכפרה היא ביתר שאת וביתר עוז.
11 לפי ההלכה – "עצמו של יוהכ"פ מכפר (רק) לשבים" (רמב"ם הל' תשובה פ"א ה"ג). ומש"כ בפנים – הכוונה בזה, שאפילו לדעת רבי שיוה"כ מכפר גם לשאינם שבים (יומא פה, ב. שבועות יג, א) שייך הכפרה דיוהכ"פ לעבודת האדם (כבפנים).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שו באיזה חפצים מותר לדבר בשבת כט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
כט מי שנודע לו בשבת שהוציאו נכרים את בתו מביתו להוציאה מכלל ישראל מצוה לשום לדרך פעמיו להשתדל להצלתה ויצא אפילו חוץ לי"ב מיל ואפילו אם יצטרך לעשות מלאכה גמורה להצלתה ואפילו אם <(א)> הוא ספק אם יצילנה מפני שענין זה הוא כפיקוח נפש שמחללין השבת אפילו בספק הצלה שאין לך פיקוח נפש יותר מזה שלא תצא מכלל ישראל ותחלל שבתות כל ימיה ומוטב לחלל עליה שבת אחת משתחלל היא שבתות הרבה שמטעם זה ג"כ מחללין שבת בשביל פיקוח נפש שאמרה תורה חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה (ולפיכך אף אם הבת היא קטנה שאינה מחוייבת עדיין במצות יחלל עליה להצילה שלא תחלל שבתות הרבה כשתגדיל שמטעם זה מחללין שבת לפיקוח נפש הקטנים).
רמז יומא פה, ב. שבת קנא, ב. וראה לקמן סי' שכח ס"ב. קו"א כאן. וראה תניא ספכ"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שכט על מי מחללין שבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ח הרואה ספינה שיש בה ישראל המטורפת בים וכן נהר שוטף וכן יחיד הנרדף מפני נכרי מצוה על כל אדם לחלל עליהם שבת כדי להצילם ואפילו הוא ספק אם יציל ומכל מקום אם יש סכנה אין לו לסכן עצמו כדי להציל את חבירו מאחר שהוא חוץ מן הסכנה ואף שרואה במיתת חבירו ואע"פ שהוא ספק וחבירו ודאי מכל מקום הרי נאמר וחי בהם ולא שיבא לידי ספק מיתה על ידי שיקיים מה שנאמר לא תעמוד על דם רעך:
עב ראה רש"י יומא פה, ב ד"ה דשמואל .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת יט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ואי אפשר לי לפרוט ולבאר היטב ענין זה במכתב, שלא יהי' סותר למשארז"ל האומר אחטא ואשוב כו', כי לא קרב זה אל זה כרחוק מזרח ממערב , וד"ל.
1297 אחטא ואשוב : יומא פה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ד (סי' שא-שז) שו באיזה חפצים מותר לדבר בשבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
שישמור שבתות הרבה (ולפיכך אף אם הבת היא קטנה שאינה מחוייבת
1622 יומא פה, ב (ר' שמעון בן מנסיא אומר ושמרו בני ישראל את השבת , אמרה תורה חלל עליו
שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה . א"ר יהודה אמר שמואל אי הואי התם הוה אמינא
דידי עדיפא מדידהו , וחי בהם ולא שימות בהם ... אשכחן ודאי, ספק מנא לן, ודשמואל
ודאי לית ליה פירכא), ופירש"י (אשר יעשה האדם המצות שיחיה בהם ודאי ולא שיבא
בעשייתה לידי ספק מיתה, אלמא מחללין על הספק). וכן הוא לקמן סי' שכח ס"ב (ואפילו
ספק נפשות דוחה את השבת , שנאמר אשר יעשה האדם וחי בהם , מה תלמוד לומר וחי בהם ,
כלומר ראה שיהא חי ודאי בעשיית המצות, ולא שיבא על ידי כך לידי ספק סכנה).
ולענין הצלתה מלהוציאה מכלל ישראל הסתפק
בשו"ת הרשב"א שם (מי הוי כספק נפשות ולהקל). אבל בב"י שם (ואפילו
לחלל שבת בדברים האסורים מן התורה נראה דשפיר דמי, דלגבי שלא תשתמד ותעבור כל ימיה
חילול שבת אמרינן איסורא זוטא הוי). מ"א סקכ"ט (דלגבי שלא תמר ותעביד כל
ימיה חילול שבת , הוי זה איסורא זוטא, דמוטב לחלל שבת אחת כדי שתשמור שבתות הרבה
(ב"י)). ט"ז סק"ה (דשאני הכא שרוצים להמירה ותשאר מומרת לעולם אחר
כך, בזה הכריע כהתוס' דיש להצילה בחילול שבת ).
ומטעם זה מחללין השבת אפילו בספק הצלתה,
כספק פיקוח נפש שדוחה את השבת , כמבואר בלבוש
סי"ד (אף על פי שהוא ספק אם יציל אם לא, ספק נפשות להקל). נחלת שבעה סי' פג (ולי
נראה דדחינן שבת מספק זה, כמו גבי חולה).
ואף שיש טעם לחלק בין ספק פיקוח נפש
לבין ספק הצלתה, מכל מקום יש להוכיח מהר"ן יומא ג, ב שדינה כספק
פיקוח נפש. ויתבאר בקונטרס אחרון.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח ויאמר וגו' הנני ממטיר לכם לחם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אך הענין הוא לפי ששרש המן הי' מבחי' הגבורות דע"י שבח"ס שזהו כעין הבדולח דגוונא סומקא [oldpage_שי] אתחזי בי' כו' וכמו כל רשפי אש שמ[ת]פרר לחלקים ע"כ יצא בהתחלקות כנ"ל, וזהו מצד התוקף ותגבורת החזק שיש בו ולזאת יש בכחו לטהר ולזכך [ו]לדחות כל רע ופסולת כמו המצרף לכסף וכור לזהב כו' דכל דבר רע יגרש ויכלה ויבער (כמו מי המבול שהי' מבחי' גבורות עליונות דתהו שהיו מטהרים את הארץ למחות כל רע כמו הטובל במי מקוה כו', וכמו ביו"כ שמים טהורים [מטהרים] כל ענין ולכלוך וכמאן דמסתחי בימא רבא כו' כמא' תבא האם כו', וכך יהי' ענין הטהרה בתח"ה שהוא לטהר את הטמא כמתים בקבר שיעמדו ויחיו חיי עולם כמ"ש יחיו מתיך נבלתו יקימנו כו', והוא ע"י בחי' טל העליון שהוא מבחי' גבורות דע"י כנ"ל, ומצד בחי' הגבו' שבו יבער כל טומאה ורע גמור שא"א לטהר אותו כמו ורוח הטומאה אעביר כו' ובאותו כח וגבו' שיחי' גופו המחי' הצדיקים ויבער הרשעים כמ"ש ויתבררו ויתלבנו כו' אלה לחיי עולם ואלה לחרפות ולדיראון עולם, כי זהו מטבע כח המדה הזאת דבחי' הגבורות כידוע (כמו בי' מכות דמצרים שהי' רפואה לישראל ונגוף למצרים כמ"ש במ"א, וכמו"כ שיוציא חמה בגבורתה צדיקים מתרפאי' בה ורשעים נידוני' בה, כמ"ש אלה לחיי עולם כו' וכמ"ש ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי בגופא דמלכא כו' כי תולעתם לא תמות כו' והי' דיראון לכל בשר, וזהו בימות המשיח כמבואר שם ויהי' שמים חדשים וארץ חדשה בבירור דעה"ד טו"ר בתכלית כו'.
280 ביו"כ שמים טהורים [מטהרים] : ראה יומא פה, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת נה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ובפרט הצריך לדין תורה יוגמר בפני חתני הר"ר מנחם מענדל שי', אשר הוא בקי בחדרי תורה , והרבה שמש את אאמו"ר הגאון ז"ל, גם במילי דשמיא בדברים שבסתר ובדברים שבין אדם למקום , ויוכל ליתן עצות בחכמה ויראת אלקים שבקרבו מנעוריו, ומאשר קבל הרבה דברים טובים וישרים לכל אדם מאאמו"ר הגאון ז"ל וממני, בהיותו בצל קורתי מנעוריו תמיד כו'.
2335 שבין אדם למקום : ע"פ יומא פה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם יונתי בחגוי הסלע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וג"ז אתה עשית, פי' הגם שצדקה זו הוא בחי' אתכפיא גדולה הן במתן צדקה בפו"מ והן בעשיית כל המצות שנק' בשם צדקה, היינו שלא לאמר כבד לי כעת לעסוק במצוה זו או שאין לו פנאי וע"ז צריך לשפוט א"ע אם א"א לו לחיות בפו"מ אזי אשר וחי בהם כתי' ולא שימות בהם , אבל כל שלא הגיע למדריגה זו כו', שנמצא שזהו אתכפיא גדולה אמנם מהו תופס מקם נגדו ית' מאחר
35 וחי בהם : אחרי יח, ה. יומא פה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [יפה שעה אחת] ומעתה כו' אני לדודי ועלי תשוקתו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וגם ארז"ל כל ימיו בתשובה שזהו ג"כ אינו מובן למה צ"ל כ"י בתשובה שמאחר ששב ורפא לו, א"כ לכאו' א"צ יותר לתשובה כ"א למעש"ט, והאומר אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה ואיך הוא כ"י בתשובה .
452 אחטא ואשוב : יומא פה, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם יונתי בחגוי הסלע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
ועוי"ל פי' אתה עשית, דהנה אף שנת"ל שצדקה צריך להיות במשפט וא"כ ה"ז אתכפייא וכן שארי המצות, שלא יאמר אדם עכשיו איני יכול לעשות המצוה או מצוה זו אין ביכולתי לעשות, הנה אם האמת כ"ה שנוגע לו לחיי נפשו ממש הרי כתי' אשר יעשה אותם האדם וחי בהם ולא שימות בהם אבל כל שלא הגיע למדרי' זו הרי המצוה קדום (ה' ויש מצות שעליהם ארז"ל יהרג ואל יעבור ובשעת כו' אפי' ערקתא דמסאנא כו' א"כ הרי נוגע לו בחיי נפשו ממש וממית נפשו עליהם, ואין לך אתכפיי' גדולה מזו ע') וה"ז אתכפייא, מ"מ כ"ז לגבי האדם ה"ז אתכפי' אבל לגבי הקב"ה שכל העולם אינו תופס מקום כלל מה תופס מקום האדם עם האתכפי' שלו, עז"א את"ה עשית שכך עלה ברצונו שיהי' מצוה והאתכפי' יחשב לכפי' ועי"ז יומשך בחי' אתה הוא גילוי אלקות.
117 אשר יעשה אותם האדם : אחרי יח, ה. יומא פה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם אני לדודי הב'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ושרש הענין דהנה כתי' כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו כמו החבל שראשו א' קשור למעלה וא' למטה, כמו"כ הנשמה לא כולה מתלבשת בגוף כ"א הארה ומקצת מהנשמה ועיקר הנשמה נשאר למעלה, והתקשרות הנשמה המלובשת בגוף עם אלקות הוא ע"י החבל, וכמו שהחבל ארוגה מכמה חבלים דקים ונעשה חבל עב, כמו"כ החבל הנ"ל ארוגה מתרי"ג חבלים (בפ"א מתרי"ג נימין) דקים והם תרי"ג מצות, וכשפוגם באיזה מצוה הרי עי"ז נפסק חבל א' (ה' ר"ל מהתרי"ג חבלים דקים ע') עד שיוכל להיות שיופסק החבל לגמרי וזהו ונכרתה הנפש כו' מ"מ אין לך דבר שעומד בפני התשובה , ומשארז"ל ששמע מאחורי הפרגד שובו בנים שובבים חוץ מאחר היינו שלא הועיל לו תשובה תתאה אבל תשו"ע הי' מועיל לו ג"כ, ועוי"ל שאין מספיקין בידו לעשות תשו' ואפשר שהי' מועיל לו תשו"ת ג"כ אלא שלא עזרו לו מלמעלה, ויש בכח התשו' לקשר החבל וכמו עד"מ כשקושרין חבל הרי במקום הקשר חזק יותר מפני ששם הוא כפול ארבעה ואם יופסק יופסק במ"א אבל לא על מקום הקשר, כמו"כ ע"י תשו' שקושרים החבל, במקום הקשר הוא אמיץ וחזק ולא יופסק עוד (ה' אפ"ל ע"ד שארז"ל מי שבא לידי עבירה ולא עבר מובטח לו שלא יחטא עוד ע').
118 שאין מספיקין בידו לעשות תשו' : יומא פה, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם יפה שעה א' הב' - ראשי פרקים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
הם מע"ט, אך אמרז"ל כל ימיו בתשו' ואינו שייך ע"ז אחטא ואשוב אין מספיקין כו', אך התשו' אינו על חטא, חטא חסרון, כ"א והרוח תשוב כו' וצלה"ק שבת, תשב ומה שייכות זל"ז, וישבות כו' ששת ימים עשה , עד"מ העושה ביד מ"מ מושפלים המוחין, והראי' והשמיעה אדם הכותב ומצייר נתפס בו כל עצמות אדם כמו"כ למעלה אף דלא בעמל כו' מ"מ דיבורו של הקב"ה כו' ובו נכלל הכל, בעשרה דברים, ה' בחכ' יסד, הגם דששת ימים כו' מ"מ יש מוחין שבמדות, עצם נקודת המדה בעתיקא כו' והמדות נולדים מהמוח, ואח"כ המוחין מנהיגים המדות וזהו בחכ' בתבונה בדעת חב"ד, אך בחכ' ולא חכ', שהוא רק מלובש במדות, וזהו בראשית נמי מאמר בחוכמתא, כולם בחכ', השביתה בקידוש היום ל"ו שעות כו' יודע עיתיו ורגעיו, עד"מ אדם השובת מלאכתו ואח"כ רואה בעינו ובשכלו ובכח השמיעה ומתענג מזה, כמו"כ למעלה בדבר ה' שמים נעשו ויש חכ' בדיבור, ויש אדם שהוא בעל שכל ואינו יכול להסביר הענין באותיות, ושרש הלבוש מרשימה, והוא מקור הכלים, ומשם נמשך הקו, ויש חכ' בעצם הדיבור, ברכו וקדשו, וכמו בנפש חלק ה' חלק מהעצם, וירדה למטה, והתשו' והרוח תשוב, ואח"כ ושואבת לו חיים מלמעלה, וכמו בשבת כמו"כ יובן בשמיטה שש תעבוד
15 אחטא ואשוב אין מספיקין : ראה יומא פה, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם יפה[/cup] שעה א' הג' (נכתב תרמ"ב כפי ששמעתי מהר"ן מוויליז)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ועוי"ל שקאי על כלליות המצות דאי' בילקוט אני לדודי בעוה"ז ודודי לי בעוה"ב, ובעוה"ז יש כל המצות ולא תשובה לבד, ובכלליות המצות יש מצות תשובה ג"כ שהיא ג"כ מצוה רק שהיא מצוה כלליות, ואפי' צדיק גמור צריך לקיים מצות תשובה , ולפ"ז א"א לומר שהתשובה הוא על חטא ועון דוקא א"כ נמצא בתורה פתח לחטוא, ולכאו' הוא קושי' הנ"ל על מ"ש יפה שעה א' בתשו' ומע"ט, אך שם אפשר לתרץ דשעה א' פי' א יין קער בתשובה שתחילה הוא עושה תשובה ואח"כ המעשים הם מעשים טובים, אבל כאן א"א לומר כן דארז"ל נמצא כל ימיו בתשובה , ואמרז"ל האומר יחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה לבד מה שאינו מקבלים תשובתו אין מספיקין בידו לעשות תשובה , אלא צ"ל שהוא באופן שהתשובה מועיל וא"כ צ"ל איך כל ימיו כו' דאם עשה תשו' היום מה שייך תשו' למחר.
23 האומר יחטא ואשוב : ראה יומא פה, ב (במשנה ושם: אחטא ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם אני לדודי הב'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
ובאמת גם תשובה תתאה מועיל אך אין מספיקין בידו לעשות תשובה , אין נותנין לו עזר מלמעלה אבל מ"מ תשובה מועיל, ואדרבא ע"י תשובה נעשה חזק יותר כמו למשל שאנו רואים בחבל שאם נכרת במקום אחד וע"י קשר שסתם קשר הוא בת ד' פקיעות נעשה במקום הזה חזק יותר, שאם יהי' נפסק החבל לא יהי' נפסק במקום הקשר, כמו"כ ע"י תשובה נעשה חזק יותר מבתחילה כמו למשל בחולה הנ"ל שע"י אכילה ושתי' שלאחר הרפואות נעשה חזק מכמו שהי' קודם שהי' חולה.
96 אין מספיקין בידו לעשות תשובה : יומא פה, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם יפה שעה אחת הב'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
אך התם יש לתרץ שעה א' בתשובה הוא מלשון פ קערין ואח"כ המעשים הם טובים, אבל מה שמצינו כל ימיו בתשובה אינו מובן הלא תשובה הוא על חטא ועון שהוא ע"ד אחטא ואשוב ואחטא ואשוב שעליו כתי' אין מספיקין בידו לעשות תשובה , פי' אין מספיקין לא לבד שאין מועיל לו תשובה , גם מלמעלה אין מניחין אותו לשוב.
25 אחטא ואשוב : ראה יומא פה, ב (במשנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם כנשר יעיר קנו תתקלז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
וזהו אם לא עשה תשובה אבל אם עשה תשובה מועלת לו ששב ורפא לו, כי מה שאי' בספרים שתשובה אינו מועלת לאיזה חטאים היינו תשובה תתאה אבל תשובה עילאה בודאי מועיל.
132 שאי' בספרים שתשובה אינו מועלת : ראה לעיל הנחה ד"ה שובה ישראל הב' על יד הערה 75 בשם הזהר. אגה"ת פ"ד[ednref_347_ט]. ראה גם יומא פה, ב (במשנה[ednref_348_י]).
[edn_346_ח] נמצא גם באו"ת צג, ג.
הועתק לעיל בהנחה ד"ה שובה ישראל שם.
[edn_347_ט] ושם: בזוה"ק בקצת מקומות — ראה מ"מ הגהות והע"ק לשם*. אגה"ת עם ליקוט פירושים שם. לקו"ש ביאורים באגה"ת כרך טל ע' 201 ואילך.
[edn_348_י] ראה רמב"ם הל' תשובה פ"ד, ה"א-ה"ו. תניא פכ"ה. אגה"ת פי"א [ובאגה"ת עם ליקוט פירושים שם]. לעיל הנחה ד"ה אני לדודי הב' פיסקא ולהבין זה איך. (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) שם פיסקא ושרש הענין.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ משפטים, רצ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
וראי' מוכחת על זה הוא מענין התשובה , דהתורה אומרת יביא אשם ויתכפר לו, והקב"ה אומר יעשה תשובה ויתכפר לו, וההפרש הוא דקרבן מכפר אותו העון, וע"י התשובה הרי יש גם מדרי' כזו אשר זדונות נעשו זכיות, והיינו דאפילו מי שר"ל עבר על כל התורה כולה מועיל תשובה , דענין התשובה הוא רק באופן דחק ונכנס, דיש דברים המעכבים את התשובה , ויש כאלו אשר ר"ל אין מספיקין בידם לעשות תשובה , ובאמת הא בהא תליא דלפי שנמצא בו דברים המעכבים את התשובה , והוא אינו שם לבו לזה, לזאת אין מספיקין בידו לעשות תשובה , עד אשר ישים לבו לזה, ובזה גופא הרי יש בכמה אופנים שונים, ודבר זה יכול כל אדם למצוא בעצמו באופנים מאופנים שונים, דהנה אנו רואין במוחש דבענין קיום המצות הרי יש כאלו שהם מקיימין רק כפי המוכרח, היינו הן בכללות ענין המצות מקיימין רק מה שהם מבינים בדעתם שצריכים לקיימן, והן בכל מצוה בפרט הנה אופן עשיית המצוה הוא בקרירות, דבענינים הגשמים הרי אנו רואי' דכל תנועה מוליד חום, והחום מביא רגש, והי' צ"ל בקיום המצות ג"כ באופן כזה, והם הנה לא זו שאינם מתעוררים בקירוב והם בקרירות, אלא עוד זאת שאין בהם שום רגש של יראת שמים כלל, וכמו במצות תפילין, הנה הוא מניח תפילין, אבל אם התפילין הם כשרים כתיקונן, הן בגוף ועצם התפילין, היינו הפרשיות והבתים, והן באופן הנחתן, אם מניח אותם במקומם כדינם, ואם אין דבר החוצץ כדינו, זה אינו נוגע לו כלל, אשר באמת באם ח"ו התפילין אינם כשרים, או שאינם מניחם כדינם, ה"ה
138 ראה יומא פה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אחרי מנין שקושרין לשון של זהורית
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
לבנים כשלג רק כצמר שנמוך במראה הלבנונית מן השלג כדתנן במראות נגעים בהרת עזה כשלג כו' שאת כצמר לבן כו', ולהיפוך אפשר לפרש למעליותא שמה שאמר כצמר יהיו קאי על מדריגת התשובה שצ"ל בעומק יותר לעורר למעלה בחי' צמר שאף שאינו לבן כמו שלג עכ"ז הוא בחי' גבוה יותר מבחי' שלג כמ"ש לבושי' כתלג חיור ושער רישי' כעמר נקא, נמצא שבחי' השלג הוא רק לבושי' אבל הצמר נק' שער רישי' שהוא נחשב עצמי' לגבי לבושים כדמצינו בענין הטבילה (כי התשובה נמשל למקוה כמ"ש מקוה ישראל כו' שהובא על מה שארז"ל אשריכם ישראל כו' ומי מטהר אתכם כו') טבל את גופו ולא טבל את בגדיו עלתה לו טבילה אבל טבל כו' ולא טבל את שערו ואפי' מקצת שערו לא עלתה לו טבילה, מכלל שהם נחשבים מכלל עצמי' האדם , וכן מפרש בסידור ע"פ הנותן שלג כצמר, שבשלג שהוא בחי' ח"ס דא"א מאיר בחי' צמר שהוא בחי' גלגלתא שמאיר בו חסד דע"י והוא שבחו של מקום כמבואר שם באריכות.
15 אשריכם ישראל . . אתכם : יומא פה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
אך אל יאמר האדם לנפשו מאחר שעל ידי התשובה יכולים להגיע למדריגה כזאת לזאת אחטא ואשוב כו', ח"ו לומר כן, הא' כי האומר אחטא ואשוב אין מספיקין כו', והב' כי הכוונה במ"ש שבמקום שבעלי תשובה עומדים אין צ"ג כו', היינו דוקא ע"י תשו"ע, היינו בעלי תשובה אמיתים כר"א בן דורדיא כו' ומאד מאד קשה להגיע לזה.
345 אחטא ואשוב אין מספיקין : יומא פה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא שימחוביץ, אלטר ליקוטי אמרים פרק כד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
אמרה תו רה חלל כו ' כדי שישמור יומא פה,ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר