על הפרק
אגרות קודש כרך א קנד
מקור מפורש
בפרק זה
תניא שער היחוד והאמונה פ"א, ד"ה אר"י כו' לא אבוא בירושלים של מעלה כו' דשנת ת"ש - נדפס בקונטרס מא, ועוד) אלא גם בשמות פרטיים כן הוא, אשר דרשו משמעות השם על מהות הנקרא בשם.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ה א'שלב
מקור מפורש
בפרק זה
ב) בעצם הענין - הנה נתינת השם בכלל דבר גדול הוא ואחריות גדולה בדבר, וכמבואר בכ"מ בדא"ח שהשם הוא הצנור דרך בו נמשך חיות והשפעה להדבר הנקרא בשם זה (ראה באריכות של"ה בהקדמה בית אחרון, תניא שער היחוד והאמונה ספ"א, לקו"ת בהר ד"ה את שבתותי פ"ב, ובכ"מ) ולכן איתא בכתבי האריז"ל:
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ה א'שמד
מקור מפורש
בפרק זה
ויעויין תניא שער היחוד והאמונה רפ"א; ופי' הבעש"ט כו' ובלקו"ת פ' אחרי:
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יד ד'תתקה
מקור מפורש
בפרק זה
וכמבואר בלקו"ת (כנראה מסגנונו - כוונתו למש"כ בפ' האזינו עב, ג) ולכאורה, עפ"ז היתה כל הבריאה צריכה לשוב לאין ואפס ממש, וכמבואר בשער היחוד והאמונה פ"א פ"ג ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'קלז
מקור מפורש
בפרק זה
ראה תניא שעהיוה"א פ"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל וישב שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
3 ראה אור תורה להה"מ ס"פ בראשית (ד, סע"ב ואילך) ולקו"א להה"מ סרמ"ד (הוצאת קה"ת). תניא שער היחוד והאמונה פ"א. לקו"ת בהר מא, ג. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג חג השבועות שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
54 ראה תניא שער היחוד והאמונה פ"א ופ"ג.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג הוספות ימי הגבלה
מקור מפורש
בפרק זה
40 ובפרט ע"פ תורת הבעש"ט שהתהוות הבריאה היא בכל רגע ורגע מחדש ממש (תניא שעהיוה"א פ"א), מעצמותו ית', שמציאותו מעצמותו ואין לו עילה שקדמה לו ח"ו כו' (אגה"ק ס"כ).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג הוספות ימי הגבלה
מקור מפורש
בפרק זה
40 ובפרט ע"פ תורת הבעש"ט שהתהוות הבריאה היא בכל רגע ורגע מחדש ממש (תניא שעהיוה"א פ"א), מעצמותו ית', שמציאותו מעצמותו ואין לו עילה שקדמה לו ח"ו כו' (אגה"ק ס"כ).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה בראשית שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
37 שער היחוד והאמונה פ"א. ע"ש בארוכה. וראה שם פי"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה בראשית שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
79 שער היחוד והאמונה רפ"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז שמיני שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
16 שער היחוד והאמונה פ"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - שיחות ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א לאנ"ש שיחיו שברכו אותו
מקור מפורש
בפרק זה
135 וראה שעהיוה"א פ"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - מכתבים פסח
מקור מפורש
בפרק זה
19 כידוע, שמו של כל דבר בלשוןהקודש עלפי התורה, מבטא את מהותו : ראה לקו"א להה"מ סי' רמד (נח, ג ואילך). או"ת ד, סע"ג ואילך (בהוצאת קה"ת ה'תש"מ ואילך — סי' יד). — ובצפע"נ לבעל התולדות יעקב יוסף בתחלתו — בשם הבעש"ט. שעהיוה"א פ"א. לקו"ת בהר מא, ג. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגה"ת אגרת התשובה ג
מקור מפורש
בפרק זה
24 באוה"ת יתרו ע' תשדמ, דמה שהמלאכים נק' אלקים הוא "מפני שהם שלוחיו והם בבחי' ביטול ע"כ נקראו בשם המשלח". אבל לפי ביאור זה שבאוה"ת שם — אין השם אלקים מתייחס להמלאכים גופא, כי אם הוא שם של הקב"ה (אלא שלהיותם שלוחיו, נקראים גם הם בשם המשלח); משא"כ לפי הביאור שבאגה"ת כאן, דמה שנק' בשם אלקים הוא לפי שהבחינה דשם אלקים היא חיותם — שם זה מתייחס להמלאכים גופא, דוגמת כל שם שמורה על חיותו של הדבר (ראה שער היחוד והאמונה פ"א. פ"ז (פד, ב));
ומ"ש בפנים דמה שנק' אלקים הוא מצד הביטול שלהם כו' — הכוונה בזה היא, דזה גופא שהמלאכים (דוקא) נק' בשם אלקים לפי שבחינה זו היא חיותם — אף שהיא גם חיותם של כל הנבראים — הוא מפני שמצד ביטולם החיות דשם אלקים הוא בגילוי בהם.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד במדבר שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
16 ראה ב"ר פי"ז, ד. של"ה בהקדמה בית המקדש בסופו. תניא שער היחוד והאמונה פ"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה מקץ שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
43 ויש לומר, שענין זה מרומז גם בשמותם: ר' יהודה ור' יוסי בן דורמסקית. כי יהודה מלשון הודאה הוא בחי' הביטול ממש – ההשתחוואות שבתפלת שמו"ע (תו"א מה, ג) – ביטול במציאות. ויוסי בגימטריא אלקים (זח"ג רכג, א. (וראה סנהדרין נו, רע"א וברש"י שם). ד"ה וככה תרל"ז פ"פ), בגימטריא הטבע [ובפרט שהי' מדמשק* – לא מארץ ישראל – (כבספרי ר"פ דברים), שלכן נקרא "בן דורמסקית" (סה"ד סדר תנאים ואמוראים, כערכו). ונקבע זה בשמו שנקרא בשם זה, מוכח שזהו ענינו (ראה שעהיוה"א פ"א)] – ביטול היש**.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה ויגש שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
4 ראה יומא פג, ב: ר' מאיר הוה דייק בשמא. וראה שעהיוה"א פ"א. (וראה בארוכה "תשובות וביאורים" סי' א*. לקו"ש ח"ו ע' 35 ואילך ובהערות שם).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו כ"ד טבת שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
8 גם שם של איש פרטי. בנוגע לשם המין – ראה ב"ר פי"ז, ד. רמב"ן, ספורנו ובחיי בראשית ב, יט. של"ה בהקדמה ביהמ"ק בסופו (יד, א). שער היחוד והאמונה פ"א. ד"ה אר"י כו' לא אבוא ש"ת (בסה"מ קונט') פ"א וב'. ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
בפרק זה
) ראה שער היחוד והאמונה ספ"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יד
מקור מפורש
בפרק זה
ב) בעצם הענין -- הנה נתינת השם בכלל דבר גדול הוא ואחריות גדולה בדבר, וכמבואר בכ"מ בדא"'ח שהשם הוא הצנור דרך בו נמשך חיות והשפעה להדבר הנקרא בשם זה (ראה באריכות של"ה בהקדמה בית אחרון, תניא שער היחוד והאמונה ספ"א, לקו"ת בהר ד"ה את שבתותי פ"ב, ובכ"מ).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח קרח שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
8 ראה שעהיוה"א פ"א. וראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] ח"ו ע' 37 ואילך ובהערות שם.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט תבא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
44 ראה שעהיוה"א ספ"א. פ"ז. פי"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך י ויצא שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
שעהיוה"א פ"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג חוקת שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
4 או"ת להה"מ ס*פ בראשית (ד, ב ואילך), שעהיוה"א פ"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו ויצא שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
39 שער היחוד והאמונה פ"א. ובכ"מ. וראה או"ת להה"מ ס"פ בראשית.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו חנוכה שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
50 שער היחוד והאמונה פ"א ואילך.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז שמות שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
68 ראה שער היחוד והאמונה פ"א, פ"ז (פד, ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז משפטים שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
2 ראה שעהיוה"א פ"א. ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז שמיני שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
2 ראה שער היחוד והאמונה פ"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז תזריע שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
27 שער היחוד והאמונה פ"א ואילך. אגה"ק סכ"ה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח י"ב-י"ג תמוז שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
דשמו אשר יקראו לו כו' הוא כלי לחיות כו' (שער היחוד והאמונה פ"א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח מטות שיחה ד
מקור מפורש
בפרק זה
32 ראה שער היחוד והאמונה פ"א. או"ת להה"מ בראשית ד, סע"ב ואילך. לקו"א סרמ"ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט אלול שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
4 כמו שם כל דבר שמורה על חיותו ותוכנו – שער היחוד והאמונה פ"א. או"ת להה"מ ד, סע"ב ואילך. ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
22 באוה"ת יתרו ע' תשמד, דמה שהמלאכים נק' אלקים הוא "מפני שהם שלוחיו והם בבחי' ביטול ע"כ נקראו בשם המשלח". אבל לפי ביאור זה שבאוה"ת שם – אין השם אלקים מתייחס להמלאכים גופא, כי אם הוא שם של הקב"ה (אלא שלהיותם שלוחיו, נקראים גם הם בשם המשלח): משא"כ לפי הביאור שבאגה"ת כאן, דמה שנק' בשם אלקים הוא לפי שהבחינה דשם אלקים היא חיותם – שם זה מתייחס להמלאכים גופא, דוגמת כל שם שמורה על חיותו של הדבר (ראה שער היחוד והאמונה פ"א. פ"ז (פד, ב)): ומ"ש בפנים דמה שנק' אלקים הוא מצד הביטול שלהם כו' – הכוונה בזה היא, דזה גופא שהמלאכים (דוקא) נק' בשם אלקים לפי שבחינה זו היא חיותם – אף שהיא גם חיותם של כל הנבראים – הוא מפני שמצד ביטולם החיות דשם אלקים הוא בגילוי בהם.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
בפרק זה
וראה פי' הבעש"ט כו' (שער היחוד והאמונה פ"א), אור תורה להה"מ ס"פ בראשית שהשם הזה מורה על שורשו, מחיי וכו'.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - מאמרים ושיחות חורף תשל"ח שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
7 שעהיוה"א פ"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא תרומה שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
4 ראה שער היחוד והאמונה פ"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא תשא שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
25 שער היחוד והאמונה פ"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות שיחה ח
מקור מפורש
בפרק זה
6 וראה שעהיוה"א פ"א, ד,שמו אשר יקראו לו בלה"ק" מורה על מהות הדבר ותוכנו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב תזו"מ שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
7 ראה שער היחוד והאמונה פ"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
64 שער היחוד והאמונה פ"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
2 די נעמען: עניו השם -- ראה שער היחוד והאמונה פ"א. או"ת להה"מ ס"פ בראשית. ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג במדבר שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
55 שער היחוד והאמונה פ"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג בלק שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
6 שער היחוד והאמונה פ"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות שיחה ט
מקור מפורש
בפרק זה
70 להעיר אשר שם האדם מח" אותו כו" (לקו"א (להה"מ) סרמ"ד. או"ת (להה"מ) ד, סע"ג ואילך (הוצאת קה"ת). לקו"ת בהר מא, ג. וראה שעהיוה"א פ"א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד ח"י אלול שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
* ס"ה ואילך. א) שער היחוד והאמונה פ"א. ב) לקוטי דיבורים ח"ג ע' 946. ספר השיחות תש"ה ג) שה"ש ו, ג. – ר"ת אלול (אבודרהם סדר תפלת ר ד) וראה לקו"ש ח"ד [המתורגם] ע' 335 ואילך. ח"ט ואילך. ועיי"ש שהב' נוסחאות הם בהתאם להב' ענינים הכללית ויום הולדת דאדה"ז – מייסד תורת חסידות חב ה) פרי עץ חיים שם. שער הפסוקים שמות כא, יג. ו) מכות י, א. ז) ראה לעיל הערה ג. ח) ראה ספר המצות להרמב"ם מ"ע ה'. ובכ"מ. ט) תענית ב, א. י) ראה רש"י בראשית ל, ח, ובאור התורה שם. יא) בס' ערוגת הבושם בשם ס' אמרכל. יב) בעל הטורים דברים ל, ו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
5 משמה שנקראת בה בלה"ק: שהוא השורש והחיות -- כתורת הבעש"ט והרב המגיד (אור תורה ס'פ בראשית. שער היחוד והאמונה פ"א). ולהעיר מצפעינ להרגצובי עה"פ (בראשית ב, יט).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה תולדות שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
37 ראה תולדות יעקב יוסף פ' שמות קרוב לסופה. אור תורה להה"מ ד, ג. לקו"א שלו נח, ד. שער היחוד והאמונה פ"א. ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה וישב-י"ט כסלו שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
76 שער היחוד והאמונה פ"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה זאת חנוכה שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
22 ראה שער היחוד והאמונה פ"א. שם פ"ז (פד, ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
0 שעהיוה"א פ"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
9 וי"ל שהוא ע"ד המבואר (ראה לקו"ש ח"ז עי 4. ח"ח ע' 354. ליקוט פירושים כו' לשעהיוה"א פ"א) ב,פי' הבעש"ט" (שעהיוה"א פ"א) בענין ,לעולם ה' דברך נצב בשמים" (תהלים קיט, פט), שההתהוות היא בכל רגע ורגע מחדש -- אף שנאמר כן במדרשי תהלים (עה"פ. הובא בלקו"ת אחרי כה, ג. וראה הנסמן בליקוט פירושים שם ע' נג) -- כי הבעש"ט פירש, האַט עס פאנאַנדערגעשפרייט, ועשה ופעל שהלימוד במדרש תהלים יהי' יסוד ודרך בעבודת ה' בתומ"צ דכאו"א מישראל במעשה בפועל. ועד"ז הוא חידוש כ"ק מו"ח אדמו"ר בענין השליחות: אף שכללות ענין השליחות (בשייכות לעבודת ה' בכלל) נאמר במדרש תנחומא, ,היו מכבדין את המצוות שהן שלוחי", ובלקו"ת -- שכל .איש ישראל הוא שליח של אדם העליון, וענין זה הי' כבר במתן תורה וכו', ובמיוחד ע"י הבעש"ט המגיד ואדה"ז ונשיאי חב"ד ממלאי מקומו -- נתחדש ע'י כ"ק מו"ח אדמו"ר שמ"ש בספרים הנ"ל ע"ד ענין השליחות יבוא לידי פועל בתור יסוד ודרך בעבודת כאו"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה ו
מקור מפורש
בפרק זה
5 ראה תניא שער היחוד והאמונה ספ"א. פיז (פד, ב
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה ח
מקור מפורש
בפרק זה
5 *) אלא שחסידות גילתה ופירשה העניץ (ע"ד .ופירש הבעש"ט* (שעהיוה"א פ"א) בענין .לעולס ה' דברך נצב בשמים" (תהלים קיט, פט) -- שנאמר לפני זה במדרש תהלים (עה"פ. וראה לעיל ע' 351 הערה 29. וש"נ). ועד"ז בענין העוגחה פרטית (ראה אוה"ת לתהלים (יהל אור) ע" קלב. סה"מ תרע"ח ע' חיג. חרפ"ו ע' קנו ואילך. ועוד. וראה לקוש חל ע' 0] אבל לאחרי הגילוי ע"י תורת החסידות אפשר למצוא כל הענינים בנגלה דתורה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה יג
מקור מפורש
בפרק זה
3 ראה שעהיוה"א פ"א. לקו"ת שה"ש לו, בי ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו בשלח שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
19 דשם האדם שייך לעצם האדם כידוע (ראה או"ת להה"מ פ' בראשית (ד, סע"ב ואילך). לקו"ת בהר מא, ג – ע"פ שעהיוה"א פ"א. ובכ"מ).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
20 שעהיוה"א פ"א. ראה גם לקו"ש חט"ז ע' 34. מקץ מג, כ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות בקשר לתקנת לימוד הרמב"ם שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
2 שעהיוה"א פ"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט דברים-שבת חזון שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
52 שער היחוד והאמונה ספ"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט ואתחנן שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
17 שער היחוד והאמונה פ"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט ואתחנן שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
23 ל' שעהיוה"א פ"א. פ"ג (ראה ביאורו בליקוט פירושים כו' לשם ע' נט־ס).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט תצא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
63 כמשנ"ת בארוכה בשער היחוד והאמונה פ"א ואילך.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט ח"י אלול שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
19 דשמו אשר יקראו לו בלה"ק מורה על תוכן הדבר (ראה שעהיוה"א פ"א. או"ת להה"מ (ד, ג). ובכ"מ).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה יא
מקור מפורש
בפרק זה
1 ו ל' אדה"ז -- שער היחוד והאמונה ספ"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה יב
מקור מפורש
בפרק זה
5 שער היחוד והאמונה פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"א
מקור מפורש
בפרק זה
1288 ראה תניא שעהיוה"א פ"א. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
470 תניא שעהיוה"א פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים (מאמר ב') ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפרק זה
2 ראה שעהיוה"א פ"א. תשובות וביאורים (קה"ת תשל"ד) סימן א' (אגרות-קודש ח"א ס"ע רפח ואילך).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפרק זה
44 תניא שעהיוה"א פ"א. וראה בהנסמן ב"מ"מ, הגהות והערות קצרות" לשם (ע' שמט הערה 5).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
17 ראה תניא שעהיוה"א פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל-פקודי, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בפרק זה
25 תהלים קיט, פט. ראה תניא שעהיוה"א פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג-השבועות, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בפרק זה
7 תניא שער היחוד והאמונה פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
31 עץ חיים שער לט (שער מ"ן ומ"ד) דרוש ג. שער היחוד והאמונה פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
36 תהלים קיט, פט. תניא שעהיוה"א פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
54 ראה אור תורה להרב המגיד ד, סע"ב ואילך. תניא שער היחוד והאמונה פ"א. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם אב, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
114 שעהיוה"א פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
19 ראה תניא שעהיוה"א פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
17 ראה תניא שעהיוה"א פ"א. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם משיחות יום ב' דחג השבועות, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
10 אולי זהו מהטעמים שקבע כ"ק מו"ח אדמו"ר ליום זה שיעור התניא בו "ופי' הבעש"ט ז"ל כו'" (שעהיוה"א רפ"א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
27 תניא שעהיוה"א פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
26 ראה תניא שער היחוד והאמונה ספ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ג' דסליחות, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
6 שעהיוה"א פ"א, מהאריז"ל. וראה ע"ח שער לט (שער מ"ן ומ"ד) פ"ג. שער נ (שער קיצור אבי"ע).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
46 עץ חיים שער לט (שער מ"ן ומ"ד) דרוש ג'. וראה תניא שעהיוה"א פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
37 תניא שעהיוה"א פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
23 שעהיוה"א פ"א. פי"א-ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
342 תהלים קיט, פט. וראה תניא שעהיוה"א פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקרא, פ' זכור, ט' אדר-שני, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
644 שער היחוד והאמונה פ"א. פ"ז (פד, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשכ"א*
מקור מפורש
בפרק זה
28 תניא שעהיוה"א פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דראש השנה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
16 תניא שעהיוה"א פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
826 תניא שעהיוה"א פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
364 ראה גם תניא שעהיוה"א פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט (מאמר ג*), ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
84 שעהיוה"א פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
262 ראה תניא שעהיוה"א פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
670 והרי הפירוש בזה – לא כמו אלו שמפרשים בטעות שאין ענין של אלקות מלבדו ית', אלא כהפירוש האמיתי והפנימי – שאין מציאות כלל מלבדו ית' (ראה תניא שעהיוה"א פ"א. פ"ו).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
971 בתניא שעהיוה"א פ"א-ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
521 ראה תניא שעהיוה"א פ"א. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצאי ש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט (מאמר ב*), ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
134 תניא שעהיוה"א פ"א. או"ת להה"מ ד, סע"ב ואילך. לקו"ת שבהערה 75. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
1674 ראה ע"ח שער לט (שער מ"ן ומ"ד) דרוש ג. וראה גם תניא שעהיוה"א פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
2080 ראה תניא שעהיוה"א פ"א. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
954 תניא שער היחוד והאמונה פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמות, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
780 תהלים קיט, פט. שעהיוה"א פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, ראש חודש שבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1542 אבות רפ"ה. וראה תניא שעהיוה"א פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
62 תהלים קיט, פט. תניא שעהיוה"א פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1864 ראה ב"ר פי"ז, ד. של"ה בהקדמה בית המקדש בסופו (יד, א). תניא שעהיוה"א פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
493 ראה תניא שעהיוה"א פ"א. מקומות שבהערה 33.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
130 ראה שעהיוה"א פ"א, שהחיות הנמשך מהעשרה מאמרות עצמם "גדול מאד מבחי' הנבראים פרטיים", והמשכת החיות לפרטי הנבראים מהעשרה מאמרות הוא ע"י צירופים וחילופים כו' – דעפ"ז נמצא, שגם העשרה מאמרות (עם היותם בחי' פרט לגבי הכלל דמאמר אחד) הם בחינת כלל שנפרטו אח"כ ע"י הצירופים וכו' – בדוגמת מה שגם עשרת הדברות הם בחינת כלל ונפרטו אח"כ בתושב"כ ובתושבע"פ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
388 תניא שעהיוה"א פ"א. – שיעור תניא דיום ב' דחג השבועות.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נשא, י"ב סיון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
449 ראה תניא שער היחוד והאמונה פ"א. פי"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וילך, שבת תשובה, וא"ו תשרי, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
152 ראה אור תורה להה"מ ד, סע"ב ואילך. תניא שעהיוה"א פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וילך, שבת תשובה, וא"ו תשרי, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
169 תניא שעהיוה"א פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' שלח, כ"ו סיון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
2436 ראה בחיי לבראשית ב, יט. אור תורה (להה"מ) שם. שער היחוד והאמונה פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
4 שעהיוה"א פ"א. וראה בארוכה תשובות וביאורים (קה"ת תשל"ד) סימן א (נדפס באג"ק ח"א ס"ע רפח ואילך).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
1076 ראה תניא שעהיוה"א פ"א. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ד' חמשה עשר בשבט ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
869 דשמו של כל דבר מורה על ענינו, ועד שהוא החיות שלו (שעהיוה"א פ"א. ובכ"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"א ניסן, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
340 ראה תניא שעהיוה"א ספ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ד' פ' כי תבוא, ח"י אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
1379 שער היחוד והאמונה פרק א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וילך, שבת שובה, וא"ו תשרי, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
162 תניא שעהיוה"א פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1797 תניא שעהיוה"א פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, מבה"ח טבת, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
2410 ראה שעהיוה"א פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וארא, כ"ד טבת, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
375 תניא שעהיוה"א פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
558 תניא שעהיוה"א פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1138 תניא שעהיוה"א פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1798 ראה שעהיוה"א ספ"א. וראה לקו"ש ח"ה ע' 57 ואילך (וראה גם תו"מ חס"ז ע' 417. וש"נ) – שכ"ה גם בנוגע לשמות הסדרות, עיי"ש בארוכה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
2253 תניא שעהיוה"א פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
43 תניא שעהיוה"א פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
12 תניא שעהיוה"א פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמות, כ"ה טבת, מבה"ח שבט, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
196 שעהיוה"א פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח ניסן, פ' החודש, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
2127 ראה תניא שער היחוד והאמונה פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
583 תניא שעהיוה"א פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, ט' סיון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
2419 ראה תניא שעהיוה"א ספ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ קרח, א' דר"ח תמוז, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
2724 ראה שעהיוה"א פ"א. תשובות וביאורים (קה"ת תשל"ד) סימן א (נדפס באג"ק ח"א ס"ע רפח ואילך).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום ה', וא"ו תשרי ה'תשל"ז
מקור מפורש
בפרק זה
21 שעהיוה"א פ"א.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א אור לי"ג תשרי (הילולא דאדמו"ר מהר"ש נ"ע), ה'תשמ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
4 דשמו של כל דבר מורה על תכונתו, ועד שהוא החיות שלו (שעהיוה"א פ"א. ובכ"מ).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב אור לי"ד כסלו ה'תשל"ט
מקור מפורש
בפרק זה
26 ראה זהר שם, סע"א, שהכוונה ב"אסתכל באורייתא" היא לעשרה מאמרות שבתורה. ולהעיר משער היחוד והאמונה ספ"א, דזה שהעש"מ "יש בהם כח וחיות לברוא יש מאין כו'" הוא מפני שהם עשרה מאמרות שבתורה, ואורייתא וקוב"ה כולא חד.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב אור לי"ד כסלו ה'תשל"ט
מקור מפורש
בפרק זה
67 שער היחוד והאמונה פ"א.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יו"ד שבט, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
17 ראה תניא שעהיוה"א פ"א. ועוד.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ בשלח, י"א שבט ה'תשמ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
55 הובאה בשעהיוה"א פ"א.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יום ד' חמשה עשר בשבט ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
9 דשמו של כל דבר מורה על ענינו, ועד שהוא החיות שלו (שעהיוה"א פ"א. ובכ"מ).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ בא, ח' שבט, ה'תשל"ו
מקור מפורש
בפרק זה
26 ראה תניא שעהיוה"א ספ"א.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג פורים (מאמר ב') ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפרק זה
2 ראה שעהיוה"א פ"א. תשובות וביאורים (קה"ת תשל"ד) סימן א' (אגרות-קודש ח"א ס"ע רפח ואילך).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג יום ב' דחג השבועות ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
18 ראה שעהיוה"א פ"א, שהחיות הנמשך מהעשרה מאמרות עצמם "גדול מאד מבחי' הנבראים פרטיים", והמשכת החיות לפרטי הנבראים מהעשרה מאמרות הוא ע"י צירופים וחילופים כו' – דעפ"ז נמצא, שגם העשרה מאמרות (עם היותם בחי' פרט לגבי הכלל דמאמר אחד) הם בחינת כלל שנפרטו אח"כ ע"י הצירופים וכו' – בדוגמת מה שגם עשרת הדברות הם בחינת כלל ונפרטו אח"כ בתושב"כ ובתושבע"פ.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ קרח, א' דר"ח תמוז ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
6 ראה שעהיוה"א פ"א. תשובות וביאורים (קה"ת תשל"ד) סימן א (נדפס באגרות-קודש ח"א ס"ע רפח ואילך).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ליל א' דחג השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
27 תניא שעהיוה"א פ"א.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
3 שעהיוה"א פ"א. וראה בארוכה תשובות וביאורים (קה"ת תשל"ד) סימן א (נדפס באגרות-קודש ח"א ס"ע רפח ואילך).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז ה'תשל"ו
מקור מפורש
בפרק זה
160 ראה שעהיוה"א פ"א.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ תצא, י"ג אלול ה'תשמ"א
מקור מפורש
בפרק זה
34 שעהיוה"א פ"א. וראה גם או"ת להה"מ ס"פ בראשית.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ליל ג' דסליחות, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
6 שעהיוה"א פ"א, מהאריז"ל. וראה ע"ח שער לט (שער מ"ן ומ"ד) פ"ג. שער נ (שער קיצור אבי"ע).
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב חלק ראשון ריח
מקור מפורש
בפרק זה
לח בצוה"ר מוסיף כאן : ושמעתי כי זהו הטעם שיש אדם שהוא אוהב דבר זה ויש אדם ששונא דבר זה ואוהב דבר אחר.
----- הערות וציונים -----
ראה לעיל סי' נג וקצד ובמ"מ והערות שם.
לולא אותו הרוחניות כו' – ראה פרדס רמונים ש"ד ספ"י, ושם ש"ו פ"ח. תניא, שהיוה"א פ"א ושם אגה"ק סי' כה.
ויש שם ניצוצין כו' – ראה ע"ח שכ"ו פ"א ושם ש"נ פ"ג. ולעיל סי' קצד ד"ה וז"ש ריב"ש. ורכ"ג לעיל סס"י כז.
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב הוספות לד
מקור מפורש
בפרק זה
106 אוה"ת יתרו ע' תתמט-תתנ. וראה גם בשם הבעש"ט אוה"ת ענינים ע' רלח. ספר המאמרים תרמ"ד ע' רצב. תרמ"ט ע' ערה. עזר"ת ע' לח. עטר"ת ע' ט.
ובאוה"ת פ' שמות ע' קו לאחרי שמביא דברי הבעש"ט כותב:
ובאמת שזה מוכרח ג"כ מהתורה שהרי ארז"ל בכל קראינו אליו ולא למדותיו למדותיו הן הע"ס ואי תימא ששאר השמות שאינן נמחקין כוונתן להספירות ממש א"כ כשאנו אומרי' הטה אלקי אזנך ושמע כו' אד' שמעה כו' וכהנה רבות היתכן שאנו קוראי' למדות' ח"ו ולא אליו מה שאסרו זה בפי', אלא ודאי עכצ"ל כדפי' הבעש"ט נ"ע שכל השמות שאינן נמחקין מורים על מהו"ע ית' רק החילוק הוא בהתלבשותו בכלים שם אל"ף למ"ד הוא מצד התלבשותו בחסד כו', וא"כ זה סותר למש"ל דהאור המלובש בכלים הוא נק' הכל שם בן ד' ושאר השמות הן בהכלים ממש שהרי הבעש"ט נ"ע פי' שכל השמות הן לאור א"ס המלובש בהכלים ולא שם בן ד' לבד ומוכרח הוא באין ספק. והתירוץ הוא לענ"ד מוכרח עפ"י מ"ש במ"א* בפי' וכד אנת תסתלק מנייהו אשתארו כגופא בלא כו', דפי' אנת הוא בחי' אור א"ס המלובש בהכלים כדלעיל בפי' אנת חכים כו' ובהסתלקותו אשתארת כגופא כו'. וקשה דבהסתלקותו הי' ראוי לומר שיתבטלו ממציאותן לגמרי כמו קודם התהוותן כנודע בענין לעולם* הוי' דברך נצב כו', אבל הטעם דמ"מ אשתארו כגופא מבו' שם שהוא מפני שהכלים יש להן שרש בפ"ע מאור א"ס בזולת האורות שמתלבשים בהן אח"כ והיינו שהאורות שרשן מהקו וחוט והכלים שרשן מבחי' הרשימו כו' יעו"ש. והנה הרשימו הוא מבחי' אור א"ס ממש רק שהוא מה שנשאר אחר הצמצום כנודע וא"כ הוא למעלה מעלה ממהות הכלים עצמן חכמה וחסד כו' דהא רשימו זו הוא מאור א"ס דלאו מכל אינון מדות איהו כלל רק שרשימו זו נעשה חיות להכלים ומהווה אותן מאין ליש. וא"כ מובן ומבואר שגם בהכלים יש ב' בחינות היינו הכלי עצמה ובחי' החיות המלובש בה מאור אין סוף מהרשימו, ובחינת השמות שבכלים היינו בחינת אין סוף מהרשימו המלובש בהכלים. אמנם בחינת האורות שהן מהקו הוא גבוה מהרשימו כי הוא מבחי' האור שלמעלה מהצמצום כמ"ש במ"א. ולכן האורות מלובשים בכלים וחשיבו לגבי הכלים כנשמה לגבי גוף. ונמצא צדקו דברי הבעש"ט נ"ע שכל השמות אינן להכלים ממש רק להאור אין סוף המלובש בהכלים והוא מבחי' הרשימו כנ"ל, וגם צדקו דברי האריז"ל דהאורות הן מבחי' שם הוי' ושאר השמות הן בהכלים דר"ל דהאורות הן מבחי' הקו שלמעלה מהרשימו כנ"ל. וזהו בחי' שם הוי' ושאר השמות הן לבחי' אור א"ס המחיה הכלים שהוא ע"י בחי' רשימו.
-----שולי הגליון-----
מ"ש במ"א : ראה בסידור ד"ה וכד אנת.
לעולם : ראה שער היחוד והאמונה פ"א. אגה"ק סכ"ה.
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב הוספות עז
מקור מפורש
בפרק זה
193 תניא שער היחוד והאמונה פרק א. וראה אגרת הקודש סימן כה.
פתיחה בהקשר
אור תורה בראשית יד
מקור מפורש
בפרק זה
יא במדל"י כאן סיום המאמר בתוספת המילים: וזה גם כן פירוש ר' מאיר דייק בשמא, שהיה מאיר ומנהיר וכו' והיה יודע שורש נשמתו של כל אחד. וזה הובא לקמן בסוף הסימן בהרחבת הדבור .
----- הערות וציונים -----
אך הענין הוא כי כל הע' לשונות כו' – ראה לקמן ריש סי' סה ובהערות שם.
משא"כ בלשון הקודש – ראה נתיבות עולם, נתיב הצניעות פ"ג. באר הגולה פ"ה. חסד לאברהם, מעין ד נהר יא. וראה תניא, שעהיוה"א פ"א ושם פ' יא-יב.
כי שמו הוא שורש נשמתו – ראה תוי"י פ' שמות (כש"ט סי' קד) בשם הבעש"ט שכמו שתפיסת הגוף אלא בגשמי שאוחז בגופו כך תפיסת הנשמה הוא ע"י קריאת שמו כו' עיי"ש. וכן שם פ' כי תצא, וצפנת פענח פ' שמות (הובא בהערות לכש"ט שם). ועיין קונטרס תשובות וביאורים לכ"ק אדמו"ר זי"ע סי' א (הובא באגרות קודש ח"א סי' קנד).
מ"ש בתורתו של ר"מ כו' – ראה לעיל סי' ה ולקמן סי' שלח.
בספר עזרא [נ"א: העזרה] – ב' הגרסאות במשנה מו"ק פ"ג מ"ד. וראה מש"כ בשם הגדולים להחיד"א, ערך ר"ע מפרש המשניות.
הקושיות והאיבעיות כידוע כו' – ראה כש"ט סי' שעט, ושם בהוספות סי' קיח.
ר"מ רמון מצא כו' – ראה תקו"ז יא רע"ב ושם תכ"ד סט סע"א.
פתיחה בהקשר
אור תורה וישלח מד
מקור מפורש
בפרק זה
כא תקנתי ע"פ המפורש לקמן סי' רמד .
----- הערות וציונים -----
ב' מיני יצה"ר כו' – ראה סי' שסג.
עבירה כשמה כן היא כו' – שם סד"ה והנה. סי' תנו ד"ה וכן.
העובד מאהבה יש לו התלהבות – ראה סי' לה ד"ה ושמעתי.
יששכר . . י"ש שכ"ר – זח"א קנח רע"א. וראה צוה"ר סי' ק.
אש אוכלה הוא כו' – ראה סי' קנח-ב. ובתורי זהב פ' צו ד"ה א"י בדרך רמז: פירש הרב הוותיק איש אלקי מו"ה דוב בער מק"ק מעזריטש כי ה' אלקיך אש, היינו התלהביות שבוער באש בעת עבודתו אוכלה הוא, כביכול זהו אכילתו, היינו התענוג ושעשועים של ה' ית', ע"ד ויחזו את האלקים ויאכלו וישתו, והתרגום וחדו בנפשיהון, כאילו אכלו ושתו, וע"ד ישראל מפרנסין לאביהן שבשמים. וכן הובא בזכרון זאת, פ' אמור סד"ה קדושים יהיו, בשם הרה"מ.
שאמרו רז"ל ויקרא לו כו' – ראה ריש סי' נא. ורג"כ סי' רכט.
וז"ס כל הנשמה כו' בבחי' מטי ולא מטי – ראה סי' רל.
מעורר הרצון – ראה סי' שכה.
נעשה מאותיות רצו"ן צנו"ר – ראה תניא אגה"ק סי' כח. וראה תשובות וביאורים לכ"ק אדמו"ר זי"ע סי' יד (אג"ק ח"ב ע' קיט). ועיין אוה"א כג, ב ובכתבי קודש לא רע"ג: רצון הוא אותיות צינור, פי' הרצון הוא המשפיע לכל המדות.
עולם הדבור נקרא אמונה – עולם הדבור הוא השכינה (כמבואר לקמן סי' צ ד"ה וזהו אילה, וריש סי' שב וסי' ת) שנקראת אמונה, כדלעיל סי' יח.
וכתיב ה' דברך נצב בשמים – ראה סי' רלג. תניא שעהיוה"א פ"א.
שם א"ל הוא הראשון מי"ג ת"ד – ראה לקוטי שיחות ח"ד ע' 1348 ואילך (ובמילואו – עם הוספות – באגרות קודש ח"ב ע' שסט) ע"ד ד' שיטות בזה עם ציוני כל המקורות.
וזאת המדה נקראת די כו' – ראה סי' רמד. וראה סי' כא ובהערות שם.
כל העולמות וכל הנבראים ע"י מדה זו כו' – ראה סי' עג.
שהחכמה שהוא יוד נקרא עיוני – ראה סי' כד ד"ה וכדי להבין, וסי' קעט-ב ד"ה ונאמר בו. ראה ג"כ סי' כב וריש סי' נא.
פתיחה בהקשר
אור תורה תהלים רלג
מקור מפורש
בפרק זה
יא לסיפא יש נ"א באוה"א: וזהו הללו את, האותיות של הדיבור, ה', הקב"ה, מן השמים, מכח השמים.
----- הערות וציונים -----
ראה לעיל סי' מד ד"ה וזה צדיק. מדל"י סוף סי' עדר (רעט). תניא, שעהיוה"א פ"א ואגה"ק סי' כה בשם הבעש"ט. וכבר הובא בפרדס רמונים ש"ו פ"ח.
וזהו הללו כו' – ראה סי' רמא.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו כה תברכו את בנ"י
מקור מפורש
בפרק זה
6 כמ"ש בס"י : ראה ס"י פ"ב, מ"ד-ה. שער היחוד והאמונה פ"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי תורה פרשה בהר מא ג
מקור מפורש
בפרק זה
כמ"ש בפרקי דר"א פ"ג עד שלא נברא העולם היה הקב"ה ושמו הגדול בלבד והכל הולך אל מקום אחד וכוונה אחת, להבין ענין חיות אלקות המחיה את כל העולמות איך שאינו נוגע כלל לעצמיות רק שכל מדרש מדבר בלשון אחר ומשל אחר, וכמ"ש וידבר שלשת אלפים משל וכן בלשון מקרא הוא נק' ג"כ בלשון שם, דכמו השם אשר יקראו לו עד"מ אברהם הרי אין ערוך השם לגבי עצמותו ומהותו של האדם ואינו נוגע לו כלל שבפ"ע א"צ להשם, ועכ"ז מתלבש החיות באותיות השם וכמ"ש גבי אדה"ר ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו (בראשית ב' י"ט), הרי יש שייכות ממש להשם אל עצם הדבר ואינו הסכמה בעלמא (ועיין ברבות בראשית פרשה י"ז מזה עד אני ה' הוא שמי שקרא לי אדה"ר) והיינו שהוא ע"ד מ"ש בסש"ב שער היחוד והאמונה ספ"א וזה שמו אשר יקראו לו בלה"ק הוא כלי לחיות המצומצם באותיות שם זה שנשתלשל מעשרה מאמרות כו' ע"ש.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש מבוא ט. קושיות ופירוקים על תורת החסידות
מקור מפורש
בפרק זה
כשפנו בזה אל רבינו, השיבם על כך באריכות הביאור (אגרת מה), על פי מאמר הבעש"ט בענין לעולם דברך נצב בשמים, שמאמר יהי רקיע מלובש לעולם בשמים להחיותו ולקיימו (שוב ביאר רבינו דברים אלו בארוכה בשער היחוד והאמונה פ"א ופ"ב ופ"ז 3 ).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת מה
מקור מפורש
בפרק זה
2755 נדפסה באגה"ק שבתניא אגרת כה, וההשלמות נדפסו לראשונה בהוצאת התניא תר"ס, על פי כתי"ק שהי' בידי כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע (ראה תניא סוף פנ"א בשוה"ג, ותולדות חב"ד ברוסיא הצארית ע' סה). חלק מההשלמות מועתק בכת"י 12 קמ, א (בכותרת: "שייך לסוף המכתב הנדפס באגה"ק ד"ה להבין צוואת ריב"ש, ששלח אדמו"ר נ"ע לווילנא, תשובתו על קושייתם"). 93 רנט, ב (בכותרת הנ"ל). 744 שמו, ב (בכותרת הנ"ל). 1007 שכא, א. שכד, ב. 1300 ג, א (בכותרת: מה שכתב אדמו"ר לווילנא). 2012 קסב, ב. 2340 ד, א. ושם ו, א.
האגרת מועתקת בכת"י 147 קא, א. 400 קג, א. 1034 יט, א. 1118 ג, א (בכותרת: "אגה"ק שכתב הרב אדמו"ר לק' ווילנע"). ובכת"י לנינגרד – היישוב החסידי בטבריה מס' 75 (בכותרת: "מכתב קדשו מאדמ"ו מוהרר"ש זלמן שליט"א יצ"ו נ"י מלאזני'").
ההשערה לקביעת התאריך תקנ"ה:
א) כת"י לנינגרד נעתק בשנת תקנ"ד, והאגרות האחרונות שבו – בשנים תקנ"ה-ו, הרי שאגרת זו נכתבה לא יאוחר משנת תקנ"ו.
ב) לכאורה יש מקום לשער שנכתבה בעת תקופת שריפת ספר צוואת הריב"ש בתוך קהל ועדה אסיפה רבה קודם ביעור חמץ [תקנ"ו] (ראה בית רבי כ, ב. חסידים ומתנגדים ע' 182).
ג) חלק מאגרת זו הועתק על ידי רבינו לשער היחוד והאמונה פ"א-ב, שנמסר לדפוס בשלהי תקנ"ו. וכיון שלא צויין כאן שער היחוד והאמונה (או כמ"ש במ"א), אם כן נראה שהאגרת נכתבה לפני מסירת שער היחוד והאמונה על ידי רבינו, והיינו כנ"ל באמצע תקנ"ו.
ד) אמנם בכת"י 268 מועתקים שלושת החלקים הראשונים של התניא, ובסופם נאמר: "היום יום ב' ז"ך ימים לחודש מר חשוון שנת תקנ"ו לפ"ק פה ק"ק טשאווס יצ"ו". הרי ששער היחוד והאמונה יצא מידי רבינו בכת"י לפני כן, לא יאוחר מתחלת תקנ"ו. ואם כן נצטרך לומר שהאגרת נכתבה בשנת תקנ"ה.
ה) כל זה הוא אם נכונה ההשערה שאותו עמוד נעתק מאגרת זו אל שער היחוד והאמונה. לאידך יש כמה משמעויות בתניא פל"ג (מב, א), ובהקדמת שהיחוה"א, ששהיחוה"א נכתבה לפני ספר התניא, והרי ספר התניא נתפרסם בכתבי-יד בשלהי תקנ"ב. ואם כן נצטרך לומר שרבינו העתיק עמוד זה משער היחוד האמונה אל האגרת שלפנינו. ואין מכאן הוכחה לתאריך כתיבתה, ואפשר אמנם שנכתבה בשנת תקנ"ו.
ו) בכל אופן נכתבה האגרת שלפנינו אחרי שנת תקנ"ד, שבה נדפס לראשונה הספר צוואת הריב"ש, ונראה שאחר שהגיע הספר לווילנא ועיינו בו והקשו עליו, פנו אנ"ש שבווילנא לרבינו, שהשיב להם באגרת שלפנינו בתקנ"ה.
המ"מ ותיקונים לאגרת זו (מלבד המוסגרים בחצאי ריבוע), נעתקו מקונטרס "מראה-מקומות, הגהות והערות קצרות לספר של בינונים" לכ"ק אדמו"ר זי"ע (נמצא בדפוס), ו"לוח התיקון" שבסוף ס' התניא.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח ועמדו רגליו כו' אותיות כו'
מקור מפורש
בפרק זה
204 בסש"ב ח"ב בשם הבעש"ט ז"ל : שער היחוד והאמונה פ"א. וראה כתר שם טוב קה"ת מהדורת תשנ"ט סע"ז. וש"נ. סה"מ שבהערה הבאה ובהנסמן בסה"מ תרכ"ז שם.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח מונה מספר כו'
מקור מפורש
בפרק זה
והוא ע"ד מ"ש בסש"ב שער היחוד והאמונה ספ"א, וזה שמו אשר יקראו לו בלה"ק הוא כלי לחיות המצומצם באותיות שם זה שנשתלשל מעשרה מאמרות כו', ע"ש.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט הוספות הוספה ד
מקור מפורש
בפרק זה
4 מ"ש בתניא שאם הי' מסתלק ממנו הי' הכל אין ואפס : שעהיוה"א פ"א (עו, ב ואילך).
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם והנה כו' יושב אוהלים
מקור מפורש
בפרק זה
1546 ובסש"ב בשם הבעש"ט ז"ל : שער היחוד והאמונה פ"א. ראה גם לקמן פנ"ט. (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה ד"ה ואלא עלמא אמאי קאים בתחילתו. כש"ט קה"ת מהדורת תשנ"ט בהוספות סע"ז. וש"נ. בהערה שלפנ"ז.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם מזבח אדמה תעשה לי
מקור מפורש
בפרק זה
41 עשרה מאמרות : אבות רפ"ה. ראה שער היחוד והאמונה פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם וביום הביכורים
מקור מפורש
בפרק זה
36 האין. . שעומד תמיד בהיש : ראה שער היחוד והאמונה פ"א. פ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ואלא עלמא אמאי קאים
מקור מפורש
בפרק זה
5 ורבינו ז"ל בשם הבעש"ט ז"ל : שער היחוד והאמונה פ"א. ראה גם לעיל (בחלק המאמרים) המשך מצה זו פנ"ב ובהערה 1546.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם וביום הביכורים
מקור מפורש
בפרק זה
44 שאין עומד תמיד. . אין ואפס : ראה שער היחוד והאמונה פ"א. פ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [/cup][אשריכם זורעי על כל מים] והנה כובע הוא ג"כ בגימ' חנם כו'
מקור מפורש
בפרק זה
58 חיות הדומם : ראה שער היחוד והאמונה פ"א ־ אגה"ק סכ"ה (קלט, א) בשם האריז"ל. המשך מים רבים תרל"ו רפכ"א בשולי היריעה מציין: ע"ח שער מ"ן ומ"ד דרוש ג ועוד בכ"מ. סה"מ תש"ח ע' 160 הערה כג נסמן: שער היחוד והאמונה פ"א בשם האריז"ל. ואולי הכוונה לע"ח שער טל דרוש ג. שם שער נ פ"י ועוד בכ"מ. בספר שיעורים בספר התניא ע' 764 מציין: להעיר מע"ח שער נון (פ"ב, יו"ד).
ראה גם ע"ח ש"נ, פ"ט. טעמי המצות להאריז"ל פ' ויקרא מצות על כל קרבנך תקריב מלח. שערי קדושה להרח"ו ח"ג השער הב' קרוב לסופו. השער הב' ד"ה ועתה נתבאר מהות האדם. השער הג' בסופו. תניא פל"ח (ע' נ).
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ויאמר ה' אל אברם לך לך
מקור מפורש
בפרק זה
51 הדומם. . נפש : ראה שער היחוד והאמונה פ"א. אגה"ק סכ"ה (קלט, א) בשם האריז"ל. (לעיל בחלק המאמרים) מאמר ד"ה והנה כובע ובהערה 58.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ביום השמיני עצרת תתקמט
מקור מפורש
בפרק זה
19 בחילופים ותמורות ותמורה תמורות : ראה שער היחוד והאמונה פ"א. המשך תער"ב ח"ב ע' א'קב. סה"מ תרס"ח ע' קה.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"א ויאמר גו' לך לך (ב)
מקור מפורש
בפרק זה
24 לעולם ה' דברך נצב בשמים שתמיד עומד דבר ה' : ראה בכ"ז שעהיוה"א פרק א.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"א צעקו וד' שומע כו'
מקור מפורש
בפרק זה
11 וכמ"ש בסש"ב ח"ב יעו"ש : שעהיוה"א פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"א ועשו ארון
מקור מפורש
בפרק זה
10 וכמ"ש בסש"ב ח"ב : שעהיוה"א פ"א (עז, א).
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"א הוספות הוספה א בזוה"ק כו' ר' יוסי פתח מה ידידות
מקור מפורש
בפרק זה
7 חיות אלקות שנמשך תמיד. . לעולם ה' דברך נצב בשמים : ראה בכ"ז שעהיוה"א פ"א.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א כי תבואו אל הארץ ושבתה הארץ
מקור מפורש
בפרק זה
51 דכל נברא יש לו צירוף בע"מ : ראה שער היחוד והאמונה פ"א.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים יב תמוז תרצ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
23 ראה תניא שעהיוה"א פ"א-ב.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים יום ב' דר"ה תרצ"ב, אָטואָצק
מקור מפורש
בפרק זה
119 תהלים קיט, פט. וראה תניא שעהיוה"א פ"א.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ליל ב' דחה"ש רצ"ב לנדואראוע
מקור מפורש
בפרק זה
49 ראה תניא שעהיוה"א פ"א.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ב' ניסן
מקור מפורש
בפרק זה
83 ראה תניא שער היחוד והאמונה פ"א.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב שדמ
מקור מפורש
בפרק זה
265 ראה תניא שעהיוה"א פ"א.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב רצ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
206 ראה תניא שעהיוה"א פ"א.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בהר את שבתותי תשמרו
מקור מפורש
בפרק זה
19 כמבו' בלק"א : שער היחוד והאמונה פ"א.
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק כ
מקור מפורש
בפרק זה
דאינו דומה לאומן שעושה כלי שלאחר שעשה א"צ הכלי להאומן, שהרי הוא יש מיש כמ"ש בשהיוה"א פ"א, יעו"ש.
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק כ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
עצם החיות של מעשה המצות וקיומן הוא קיום הדבר גשמי בפועל, כמו על דרך משל אתרוג הגשמי הרי יש קיום האתרוג מצד עצמו שלא יהי' אין ואפס (ועי' שעהיוה"א פ"א), וכן חיות של המצוה בעת שמנענע אותו שאז הוא מצוה, כי אילו הי' מונח על השלחן ולא יעשה בו המצוה הוא מצד עצמו אינו מצוה, והחיות שלו וגם קיומו של הדבר הגשמי הם בטלים לרצון העליון כגוף לנפש, אבל אין יכולים לומר שהדבר גשמי הוא ממש מהות רצון העליון, כי הרי הוא דבר גשמי, רק זאת יכולים לומר שבטל אל הרצון שבו נתלבש רצון העליון, וכן גם כח התנועה שביד שמנענע בו את האתרוג או מניח תפלין ה"ז גם כן מהמצוה כנ"ל, ואם הי' מונח על השלחן אינו מצוה, ולכן מברכים להניח תפלין כי עיקר המצוה הוא הנחת תפילין, הרי כח התנועה גם כן בטל לרצון העליון כגוף לנפש, אבל אברי גוף האדם אינו שייך לומר שזהו גם כן מהמצוה דהרי העיקר הוא כח התנועה בכדי לעשות המצוה ולא היד עצמה מהמצוה לכן הם רק כמרכבה לבד, כמו המרכבה שבטלה להרוכב עלי', כמו"כ כאן על ידי היד העושה מצוה בכח התנועה שביד בטלה אל כח התנועה כמרכבה ולא כגוף לנפש לרצון העליון, כי אם כמרכבה שהיא דבר אחר לגמרי, וזהו במצוות דגוף המצוה וכח התנועה ה"ה כגוף לנפש בעת עשיית המצוה והיד היא רק כמרכבה לרצון העליון.
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק ל"ח
מקור מפורש
בפרק זה
כמו שיתבאר לקמן בשער היחוד והאמונה פ"א כו'.
פתיחה בהקשר