על הפרק
אגרות קודש כרך י ג'קכא
מקור מפורש
בפרק זה
הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ איש רב פעלים עוסק בצ"צ מוה"ר משה פנחס שי' כ"ץ מסר לי הערתו בשער היחוד והאמונה פרק ב' לרבנו הזקן, וז"ל:
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו בא שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
29 ראה תניא שער היחוד והאמונה ספ"ב. לקו"ש חכ"ג ע' 85 ואילך. סה"מ באתי לגני ח"א ע' סחסט.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו תשא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
ולהעיר מהמשך הדברים בקה"ר שם: כך גזר הקב"ה על הים שיהא ים כו' עמד משה ועשה ים יבשה כו' (וראה שם כו"כ דברים כיו"ב) — והרי בקי"ס המים נעשו כנד וכחומה כו' (בשלח טו, ח ובפרש"י. וראה גם שם יד, כב. שם, כט), כדברי אדה"ז בשער היחוד והאמונה פ"ב. וראה בארוכה לקו"ש ח"ו ע' 90 ובהערות.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג שש"פ שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
* אפילו את"ל שרק באופן כזה אפשרית בקיעת הים ע"י שנעשית דרך באמצע המים – ראה שער היחוד והאמונה פ"ב. וראה ג"כ מפרשי המשנה אבות שם ובאדר"נ שם – מהו הטעם להודעת הכתוב פעמיים שהמים להם חומה גו'.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה י"ט כסלו שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
23 שם טו, כז ובפרש"י שם (ממכילתא). וראה שער היחוד והאמונה פ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו בשלח שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
12 וי"ל הביאור בזה: באם היו הנבראים (לאחרי שנתהוו) איזו מציאות לעצמם ח"ו (בדוגמת אומן העושה כלי – וכטעות הכופרים המובא בשעהיוה"א רפ"ב), הנה אף שגם לדעתם מובן הדבר שבכחו של הקב"ה לעשות שיהיו "אין ואפס ממש". [דכאשר איזו מציאות מתבטלת על ידי פעולתו של נברא, אזי הביטול הוא רק בנוגע לצורת הדבר. משא"כ בנוגע להקב"ה, הרי מובן (ראה מו"נ ח"ב פי"ז) גם לדעתם, שכמו שיש ביכלתו להוות מאין ליש כן ביכלתו לעשות גם מיש לאין (גם באם מציאות הבריאה היתה ח"ו מציאות לעצמה)], בכ"ז, מכיון שמצד עצמה היתה מציאותה נשארת גם עכשיו וביטולה הוא מצד כח אחר, הרי אף שלאחרי ביטולה היא "אין ואפס ממש" בכ"ז אינה כמו לפני שי"ב. שאז לא הי' לה מציאות מלכתחילה*. אבל מכיון שכל מציאות הבריאה, גם בעת
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו בשלח שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
26 פרשתנו יד, כא. – ומזה מוכח ש"אילו הפסיק ה' את הרוח כרגע, היו המים חוזרים ונגרים במורד כדרכם וטבעם" (שעהיוה"א פ"ב). וע"פ מ"ש לעיל בפנים, יובן מה שהוזקק אדמוה"ז להוכיח מזה שהוליך ה' את הים ברוח קדים עזה כל הלילה (שאילו הפסיק ה' את הרוח כרגע (בלילה) היו המים חוזרים כו') – ולא הוכיח זה ממה שכן הי' בפועל, שלאחרי שנפסק הרוח שב הים לאיתנו – כי מ"וישב הים" אין ראי' כ"כ, כי אפשר לומר (אלולי הדיוק ד"לאיתנו") שזה הי' ע"י פעולה (נס), ולא שהחידוש נתבטל במילא.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז בחוקותי שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
10 להעיר משהיוה"א רפ"ב: "אף שהטבע זה במים ג"כ נברא ומחודש יש מאין". שכוונתו (בפשטות*) ב"הטבע הזה", היא למ"ש לפנ"ז שם "ונגרים במורד כדרכם וטבעם". ועל טבע זה הוא אומר, שהוא "נברא ומחודש יש מאין" – היינו בריאה נוספת על בריאת המים עצמם (שלכן, מצד עצם מהות המים אינו מושלל שיהיו נצבים כחומה – מכיון שהטבע מה שהם נגרים (היפך נצבים כחומה) הוא דבר נוסף עליהם – ובמילא, הפלא שבקי"ס אינו כהפלא שבהבריאה יש מאין). ולהעיר מד"ה נתת ליראיך תרצ"ג (נדפס בסה"מ תשי"א) פ"ב ואילך.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
המדובר ע"ד השגחה פרטית בשער היחוד והאמונה רפ"ב ואגה"ק סכ"ה, היינו ענין ההשגחה פרטית בכלל, שיש מינים כופרים בזה גם באפשרותה -- אף שמודים דכל הבריאה היא בדבר ה' מאין ליש, כדמוכח מהתשובה שם -- ומבוארת שיטתם במק"א דס"ל שהבריאה היתה בדרך השתלשלות עו"ע שכל עלול פועל שינוי בהעילה, ולכן אא"ל שמלובש ומשגיח גם בעולמות השפלים (לקו"ת ד"ה ששים המה השני, ס"ב) שזהו השפלה, וגם יפעול רבוי (תו"א רד"ה ארדה גא) ולכן לדעתם עכצ"ל עזב ה' את הארץ, והוא רק אלקא דאלקיא ומטעם זה גופא כופרים גם באפשריות ענין הניסים (תו"א ד"ה ואלה שמות) ותשובתם דאדרבא מוכרח לומר דכח המהוה עומד תמיד בדבר המתהוה, וא"כ נמצא הוא תמיד גם בעולמות התחתונים (ועיי פלח הרמון לר"ה פאריטשער ד"ה ארדה נא ס"ב בזה).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט תבא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
48 ראה שעהיוה"א רפ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו חיי שרה-שק"מ כסלו שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
38 שאי"ז טבע הפכית ומנגד לטבעו הקודם, רק הוספה באיכות וכח שמן זה. ושמנים שונים (אפילו בשמני זית עצמן שונים, ואפילו בזית זה עצמו – ג' זיתים הם ובהם ג' כו' (מנחות פו, א)) אינם שווים במהירות הכליון שלהם בהדלקתן – כנראה בחוש. ולהעיר מד"ה החודש ה'ש"ת פ"ב: נהפך ליש אחר ובטבע אחרת .. באותו הסוג אבל הם מיני יש הפכים זמ"ז היינו בטבעים הפכים .. והשינוי הוא בטבע הפכית ממש. וראה שם בסוף הפרק, ובד"ה החודש עטר"ת פ"א. וראה שער היחוד והאמונה פ"ב (גבי קרי"ס). וראה – ע"ד ב' סוגי נסים ביצי"מ – לקו"ש ח"ה [המתורגם] ע' 176 הערה 27 ובשוה"ג שם. לקו"ש ח"ו [המתורגם] ע' 95. חי"ח ע' 242. ואכ"מ. בהעלם קריאת שהיא ואקיימנו
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח חוקת שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
33 שהי' עי"ז ש"ויולך ה' את הים ברוח קדים הזה כל הלילה" (בשלח יד, כא) "ואילו הפסיק ה' את הרוח כרגע היו המים חוזרים וניגרים במורד כדרכם וטבעם" (שער היחוד והאמונה פ"ב). וראה בארוכה לקו"ש ח"ו שם.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט שופטים שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
56 ראה שער רוה"ק ושער היחודים (להאריז"ל) בתחלתם. ובשער היחוד והאמונה ספ"ב "לנביאים ומתלבשות בשכלם והשגתם במראה הנבואה וגם במחשבתם ודיבורם כו'". ולהעיר מתו"ח בא קמ, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ חיי שרה שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
36 שער היחוד והאמונה ספ"ב בשם האריז"ל. וראה במקומות שבהערה 26.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג בהעלותך שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
80 שער היחוד והאמונה ספ"ב בשם האריז"ל. ולהעיר שבתניא שם הובא זה בהמשך להמבואר שם שצריך להיות כח הפועל בנפעל תמיד להחיותו ולקיימו. ע"ש.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו שמות שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
74 שער היחוד והאמונה פ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו וארא שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
23 שהי' עי"ז ש"ויולך ה' את הים ברוח קדים עזה כל הלילה" (בשלח יד, כא), "ואילו הפסיק ה' את הרוח כרגע היו המים חוזרים וניגרים במורד כדרכם וטבעם" (שער היחוד והאמונה פ"ב). וראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] ח"ו ע' 95 ואילך.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו תשא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
40 וי"ל דעוד יתרה מזה – דחיבור ב' הפכים קשה למעלה, משא"כ הבריאה הרי לא בעמל כו' נבה"ע (ב"ר פ"ג, ב) – וכפשוט אינו סותר משנ"ת בתניא שהיוה"א פ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט ואתחנן שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
21 שעהיוה"א פ"ב ואילך. ע"ש באורך.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט ואתחנן שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
26 שעהיוה"א פ"ב (עז, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפרק זה
42 ראה פרדס שער ו (שער סדר עמידתן) פ"ח. תניא שעהיוה"א פ"ב. וראה הערת כ"ק אדמו"ר שליט"א בסה"מ תש"ד ע' 20.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
214 אף שלאמיתתו של דבר – כמבואר בתניא (שעהיוה"א פ"ב) – כיון שזהו "יש מאין", הרי זה "פלא גדול יותר מקריעת ים סוף עד"מ" (מהנחה בלתי מוגה).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
48 נחמי' ט, ו. וראה תניא שער היחוד והאמונה פ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
94 ראה תניא שעהיוה"א פ"ב. אגה"ק סכ"ה (קלח, ב ואילך).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
36 ראה תניא שעהיוה"א פ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
40 ראה פרדס שער ו (שער סדר עמידתן) פ"ח. תניא שעהיוה"א פ"ב (עז, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
201 שער היחוד והאמונה פ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
381 פרדס שער ו (שער סדר עמידתן) פ"ח. ראשית חכמה שער הקדושה ספ"ז. של"ה מח, ב. ע, א. תניא שעהיוה"א פ"ב (עז, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
879 אגה"ק סכ"ה (קלט, ריש ע"ב). וראה שעהיוה"א פ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
737 ראה גם תניא שער היחוד והאמונה פ"ב (עז, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
758 תניא שעהיוה"א פ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
1474 שעהיוה"א ספ"ב. קו"א קנו, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמות, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
779 שעהיוה"א פ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח וער"ח אדר-ראשון, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
413 ואף שישנו גם הפירוש ד"הוי'" מלשון מהוה (זח"ג שם. שעהיוה"א רפ"ד) – הרי (נוסף לכך ש"לא זהו עיקר האלקות מה שהעולמות מתהווים ממנו" (תו"א מג"א צט, ב. לקו"ת שה"ש ח, א. ובכ"מ), הנה) בענין ההתהוות גופא ישנו חילוק בין ההתהוות כפי שהיא משם הוי' לההתהוות כפי שהיא משם אלקים (ראה גם תו"מ סה"מ כסלו ס"ע ק. וש"נ):
ההתהוות שמשם אלקים – כיון ששם אלקים הוא בחי' האלקות שבערך העולמות, הרי ההתהוות היא באופן שבערך ,
[וממנה נשתלשל ענין ההתהוות כפי שהוא בנבראים – "כאשר יצא לצורף כלי" (לשון התניא שעהיוה"א רפ"ב), שאף שאין זה התהוות יש מאין, מ"מ, סו"ס פועל הצורף איזה חידוש, "שמשנה הצורה והתמונה מתמונת חתיכת כסף לתמונת כלי" (לשון התניא שם), והרי אופן הפעולה בזה הוא מצד השייכות והדמיון של האדם הפועל אל הפעולה – שהפעולה היא מוגבלת, וגם האדם הפועל הוא מוגבל (משא"כ אילו יצוייר שהאדם הפועל הי' בלתי מוגבל, לא הי' ביכלתו לפעול את הפעולה, ואדרבה – הי' מביא לידי הירוס הכלי, הירוס הצורה והחומר, כי, כשמנסים "לדחוס" ("אַריינשטופן") בלי-גבול בתוך גבול, אזי התוצאה היא בא' מב' האופנים: או שהבל"ג אינו מתקבל, או שהגבול מתבטל ונהרס ע"י הבל"ג). ובדוגמת זה היא אופן ההתהוות משם אלקים – התהוות שבערך ],
משא"כ ההתהוות שמשם הוי' – היא התהוות שבאין - ערוך , שהרי שם הוי' הוא בלי-גבול ("הי' הוה ויהי' כאחד"), ואעפ"כ נתהוו ממנו עולמות מוגבלים, ובהכרח שההתהוות היא בדרך אין-ערוך (מהנחה בלתי מוגה).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
288 גם קי"ס הוא ענין חיבור טבע ולמעלה מהטבע (ולכן נאמר בזה הלשון "קשה"* – ראה ד"ה החדש תרנ"ד פ"ב (סה"מ תרנ"ד ע' קלג)). אבל אחרי קי"ס נפסקה המשכה זו; מעלת בקיעת הירדן היא שע"י הבקיעה (וגם מצד בחי' ירדן עצמו – ראה לקו"ת מסעי צא, א) ניתן הכח לחבר טבע ולמעלה מהטבע גם אח"כ (אך מ"מ נאמר לשון "קשה" בקי"ס דוקא, כי שרש כל הבקיעות הוא מקי"ס, אלא שנתגלה ענינם אח"כ).
*
) ולהעיר , שהלשון " קשה " מצינו לענין יחוד ב' הפכים , וכמו " קשה לזווגן ", כיון שדכר ונוקבא הם – וכך צריכים להיות – שני הפכים , ואעפ"כ , כפי שנשארים במציאותם בתור שני הפכים , נעשה יחוד ביניהם באופן ש " היו לבשר אחד " (בראשית ב , כד) . ועד"ז בקי"ס – " הפך ים ליבשה " (תהלים סו , ו) – שענינו חיבור ב' הפכים , שהרי קי"ס לא הי' באופן שנתבטל הים (כמו בקיעת הנהר לעתיד לבוא , שעז"נ ( ישעי ' יא , טו) " והחרים ה' וגו' ", שהוא מלשון איבוד וכריתה , שיתייבשו המים) , אלא מי הים נשארו במציאותם , ואעפ"כ נצבו כמו נד וכחומה . ולכן , כאשר רוצים להביא דוגמא לנס גדול ביותר – מביאים דוגמא מקי"ס (כמו בשער היחוד והאמונה פ"ב) , כיון שזהו חיבור ב' הפכים (מהנחה בלתי מוגה) .
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' פ' פינחס, י"ט תמוז ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
1822 הובא גם בשעהיוה"א פ"ב. ובכ"מ. וראה סה"מ ה'תש"ד ע' 20 בהערה.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ יתרו, כ"ד שבט, מבה"ח אדר ראשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
1459 שעהיוה"א פ"ב (עז, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
559 ראה תניא שעהיוה"א פ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
1321 שעהיוה"א רפ"ב. וראה לקו"ש ח"ט ע' 159.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
419 להעיר, שקרוב לודאי שמארז"ל זה – שהובא בכ"מ (ראה גם תו"מ חנ"ד ריש ע' 202. וש"נ) – הוא ממדרשי חז"ל שהיו בימות הראשונים ולא הגיעו אלינו, וכמו כמה מאמרי רז"ל שלא הגיעו לידינו, ולדוגמא: "א"ת מחי' אלא מהוה" (ראה תניא שעהיוה"א ספ"ב, וב"מ"מ, הגהות והערות קצרות" לשם (ע' שנד). וש"נ). ועד"ז בתחילת ספר התניא (רפ"ב): "כמ"ש בזוהר מאן דנפח מתוכי' נפח" [ועד"ז בשפע טל (בהקדמה)], ולא נמצא בזהר שלפנינו (ראה תניא עם לקוט פירושים מרבותינו נשיאינו לשם (ע' נ). וש"נ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
2192 ראה שער היחוד והאמונה פ"ב. וראה תניא פמ"ח. הובא בסה"מ תרס"ג [ח"א] ס"ע לד ואילך. סה"מ תרצ"ו ס"ע 120. קונטרס השגחה פרטית (אג"ק ח"א ע' קעה). שיחת אחש"פ תשמ"ה (התוועדויות תשמ"ה ח"ג ע' 1835).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמות, כ"ה טבת, מבה"ח שבט, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
194 ראה פרדס שער ו (שער סדר עמידתן) פ"ח. ראשית חכמה שער הקדושה ספ"ז. תניא שעהיוה"א פ"ב (עז, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בשלח, שבת שירה, י"ז שבט, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
829 תניא שעהיוה"א פ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, שבת שירה, י"ז שבט, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
928 ראה תניא שעהיוה"א פ"ב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א אור לי"ג תשרי, הילולא דאדמו"ר מהר"ש נ"ע, ה'תשמ"א
מקור מפורש
בפרק זה
38 שעהיוה"א פ"ב. וראה פרדס שער ו (שער סדר עמידתן) פ"ח. ר"ח שער הקדושה ספ"ז. של"ה מח, ב. ע, א.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יו"ד שבט, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
94 ראה תניא שעהיוה"א פ"ב. אגה"ק סכ"ה (קלח, ב ואילך).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב י"ט כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
36 ראה שער היחוד והאמונה פ"ב. וראה תניא פמ"ח. הובא בסה"מ תרס"ג ס"ע לד ואילך. סה"מ תרצ"ו ס"ע 120. קונטרס השגחה פרטית (אגרות-קודש כ"ק אדמו"ר שליט"א ח"א ע' קעה). שיחת אחש"פ תשמ"ה (התוועדויות תשמ"ה ח"ג ע' 1835).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד י"ב תמוז ה'תשל"ח
מקור מפורש
בפרק זה
29 לשון אדמו"ר הזקן בשער היחוד והאמונה פ"ב. וראה לקו"ש ח"ו ע' 90 הערה 27.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד יום ב' פ' פינחס, י"ט תמוז ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
18 הובא גם בשעהיוה"א פ"ב. ובכ"מ. וראה סה"מ ה'תש"ד ע' 20 בהערה.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ תבוא, ח"י אלול ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
84 שעהיוה"א רפ"ב. וראה לקו"ש ח"ט ע' 159.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק שלישי ז
מקור מפורש
בפרק זה
קמד ראה הקדמת הרמב"ם לפרק חלק היסוד העשירי. מו"נ ח"ג פי"ז. שלטי הגבורים ע"ז (ה, ב) בשם ריא"ז. תניא שער היחוד והאמונה רפ"ב. אגה"ק סי' כה (קלח, ב).
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח תפול עליהם אימתה ופחד
מקור מפורש
בפרק זה
113 ואתה מחי' : נחמי' ט, ו. ראה שער היחוד והאמונה פ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
בפרק זה
131 את"ה. . דאל"ף עד תי"ו וה' מוצאות : ראה זהר בראשית טו, ב. (היכלות) פקודי רסא, א. שער היחוד והאמונה פ"ב.
פתיחה בהקשר
ספר החקירה [דרך אמונה] חקירה ל' רס"ג כ"א פרקים
מקור מפורש
בפרק זה
אלא שלפע"ד גם בזה לא דיברו נכונה, שגם לפי האמת שהעולם מחודש מ"מ שייך ואמת מופת זה ג"כ שעל כרחך הנעת הגלגל וסבובו אינו בכח המוגבל המלובש בהגלגל, אלא בכח שאין לו סוף, כמו ממש לפ"ד מאמיני הקדמות (הג"ה, וזה ע"ד שנתבאר בסש"ב שער היחוד והאמונה פ"ב גבי והנה מכאן תשובות המינים כו' הכופרים בהשגחה כו' כי אף שידיו מסולקות הימנה כו' ע"ש, ואלו המינים שמאמינים בחדוש העולם ואעפ"כ אומרים שאחר שברא העולם ידיו מסולקות מהעולם, הם מה שהזכירם הרמב"ם במ"נ ח"א ס"פ ס"ט גבי ודע כי קצת בעלי העיון כו' והוא ז"ל גילה טעותם אמנם בהיותו כו' והוא ימשיכהו העמידה וההתמדה תמיד כו' ע"ש.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח בנים אתם כו'
מקור מפורש
בפרק זה
92 אתה. . מא' עד תי"ו וה' מוצאות : ראה גם שער היחוד והאמונה פ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם צאינה וראינה כו' וע"ד שנת"ל בבחי' הדבור
מקור מפורש
בפרק זה
864 מא' ועד תי"ו וה' מוצאות : ראה שער היחוד והאמונה פ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם צאינה וראינה
מקור מפורש
בפרק זה
89 דמא' עד ת' וה' מוצאות הפה : ראה שער היחוד והאמונה פ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"א ויאמר גו' לך לך (א)
מקור מפורש
בפרק זה
21 ע"י מעשה שיעשה בעצמו. . רק יש מיש כמ"ש במ"א : ראה שעהיוה"א פ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א קדש ישראל לה'
מקור מפורש
בפרק זה
88 ואתה מחי' את כולם : נחמי' ט, ו. ראה שער היחוד והאמונה פ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א קדש ישראל לה'
מקור מפורש
בפרק זה
81 ואתה מחי' את כלם : נחמי' ט, ו. ראה שער היחוד והאמונה פ"ב.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"ת צב"ר, אָטואָצק
מקור מפורש
בפרק זה
210 ראה זהר ח"א טו, ב. ח"ב רסא, א. תניא שעהיוה"א פ"ב.
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק א
מקור מפורש
בפרק זה
63 וכמ"ש ואתה מחי' א"ת מחי' אלא מהווה: ראה פרדס שער ו פ"ח. ראשית חכמה שער הקדושה ספ"ז. של"ה מח, ב. תניא שעהיוה"א רפ"ב. נתבאר במאמרי אדה"ז כתובים [הוצאת תשס"ז] ע' מה.
פתיחה בהקשר
יומן השליחות המיוחדת פרק ארבעים וששה
מקור מפורש
בפרק זה
גם בחסידות, סיימתי אתם את שער היחוד והאמונה פ"ב.
פתיחה בהקשר