16

שבח והודיה לקדוש־ברוך־הוא על הניסים אשר עשה, וענין זה מתאים בכל יום – כפי שאומרים "על⁷¹ נסיך שבכל יום עמנו"! יותר מכך: אף הטבע עצמו הוא לאמיתו של דבר "ניסים⁷² רבים מתמידים ותכופים...".

ומוסבר על כך⁷⁰, שמשום ש"בעל הנס אינו מכיר בניסו"⁷³, לכן אין מקום לומר על כך הלל – כי הלל נאמר דוקא על נס גלוי.

אך דרוש הסבר: ידוע ומובן שהתהוות ובריאה יש מאין היא נס, ואף נס גדול הרבה יותר מנס קריעת ים סוף. כדברי אדמו"ר הזקן בתניא⁷⁴, שבריאת יש מאין "היא למעלה מהטבע והפלא ופלא יותר מקריעת ים סוף" – מכיון שהקדוש־ברוך־הוא "מחדש⁷⁵ בכל יום תמיד מעשה בראשית", בכל רגע ורגע, מדוע מופרך לומר הלל בכל יום, מתוך נתינת שבח והודיה על הנס המופלא של "המחדש⁷⁵ בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית"? ועל־אחת־כמה־וכמה מתעוררת שאלה זו לגבי מי שחש ומכיר בגדלות הענין⁷⁶?

וכן קשה – הרי צריך לומר הלל בכל יום, כדברי חז"ל⁷⁷ "על כל נשימה ונשימה שאדם נושם צריך לקלס לבורא, מאי טעמא? כל הנשמה תהלל י־ה – כל הנשימה תהלל י־ה"?

ט. נס – שינוי ממצב למצב

ויש לומר, שההסבר לכך הוא⁷⁸:

נס הוא הנהגה חריגה מרוממת⁷⁹, שבה מתגלית האלקות. כלומר, לפני כן, לפני הנס, היה מצב שבו האלקות לא היתה בהתגלות, ולאחר מכן חל שינוי, שהאלקות התגלתה באמצעות הנס, שמעל לגדרי הטבע.

וכאשר יהודי רואה הנהגה ניסית זו הוא מתעורר לאמירת הלל, הוא מתרומם מעל ל"חולין" ומשבח את הקדוש־ברוך־הוא.

לעומת זאת, הבריאה יש מאין, או הנשימה שהאדם נושם, הם תמידיים, בפועל אין מציאות שפעולות אלו מתבטלות, ולמעשה אין האדם חש בשינוי ממצב למצב, בדומה לאמור לעיל על "אהיה אשר אהיה"⁸⁰,