234

הגשמית תיהפך בפועל גם בעולם הזה ל"מטבע של אש".

ז. רק על ידי דבר ה'

וזוהי תשובת הקדוש־ברוך־הוא המובעת בדיוק בלשון המדרש: "מטבע של אש הוציא הקדוש־ברוך־הוא .. ואמר לו זה יתנו" – דוקא "הקדוש־ברוך־הוא" ודוקא על ידי אמירה:

האיחוד של גשמיות עם רוחניות, שמטבע גשמית תהפוך ל"מטבע של אש" – שני הדברים בפועל יחדיו, כסף וכופר נפשו – יכול להיעשות רק על ידי הקדוש־ברוך־הוא בעצמו, כדלעיל, שהוא בחר ברצונו את סדר ההשתלשלות, ובודאי אין הוא מוגבל במגבלות אלו ויכול לבטלן.

בדומה⁴⁰ לבריאה יש מאין, שיכולה להיעשות רק מ"מהותו ועצמותו של המאציל ברוך הוא שמציאותו הוא מעצמותו ואינו עלול מאיזה עילה⁴¹ שקדמה לו ח"ו, ולכן הוא לבדו בכחו ויכלתו לברוא יש מאין..."⁴².

וכשם שבבריאת יש מאין, נוצרה התהוות מעשה בראשית דוקא על ידי אמירה ודיבור, "בעשרה מאמרות נברא העולם"⁴³, "בדבר הוי' שמים נעשו"⁴⁴ – כך גם לגבי ה"התהוות" והפיכת מטבע גשמית לאש, שיכולה להיעשות באמצעות דיבור של הקדוש־ברוך־הוא.

דיבורו של הקדוש־ברוך־הוא "זה יתנו" – שהמטבע הגשמית שיתנו ישראל, ("יתנו"), תהיה גם ל"אש", ("זה") – הוא שהיוותה את החידוש, בדומה להתהוות הנבראים בששת ימי בראשית על ידי דיבורו ומאמרו של הקדוש־ברוך־הוא.

ח. יש צורך דוקא להראות

לכאורה, ניתן לשאול:

בודאי ידע משה רבינו, גם לפני שהקדוש־ברוך־הוא הראה לו "מטבע של אש", שביכלתו של ה' יתברך לחבר שני הפכים⁴⁵, ומכך מובן שהקדוש־ברוך־הוא אכן יכול לאחד את המטבע הגשמית עם מקורה הרוחני, ומתעוררת אפוא שוב השאלה: מדוע תמה משה "מה יוכל אדם ליתן כופר נפשו"?