על הפרק
אגרות קודש כרך כז י'רפה
מקור מפורש
בפרק זה
וראה תניא פנ"ג וכו'.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'רצט
מקור מפורש
בפרק זה
29 מאשר . . ובגמ"ח קטעים אלו להנהלת ומתפללי בית הכנסת המרכזי אשר בכפר חב"ד.
בשבת . . דחנוכה להעיר מזבחים (צ, סע"ב): תדיר ומקודש כו'.
ב' דחנוכה התחלת היכרא דמהדרין מן המהדרין (שבת כא, ב).
במלאת שבעת ימים ראה שו"ת הרשב"א ס"ט. וראה ד"ה בכ"ה בכסלו, תר"ס. ד"ה ויהי ביום השמיני, תש"ד.
ליום בשורה ראה שו"ת מן השמים ס"ה. ומבואר במ"א.
וכלשונו במכתבו נדפס בבית רבי ח"א פי"ח.
כמה ענינים ראה אוה"ת (להצ"צ) בראשית ד"ה ויאמר אלקים תדשא [לג, א ואילך]. וראה פיה"מ להרמב"ם ריש פאה.
ממחז"ל קידושין מ, א.
תורה (לקח טוב) אבות פ"ו מ"ג.
מעשים טובים ראה תו"א ד"ה יביאו לבוש [צ, א ואילך]. שערי אורה שם [נד, א ואילך].
וכללותם – מצות הצדקה בל' אגה"ק סל"ב: כל הגוף נכלל בימין. וראה תניא פל"ז. ובכ"מ.
ובל' אדמו"ר הזקן אגה"ק סוס"ה.
כלול מחברו להעיר מזח"א ר"פ לך: הרחוקים מצדקה דמתרחקי מאורייתא. ושם קצט, סע"א. וראה המשך והחרים תרל"א (מאמר דפ' אמור – בסופו) בפי' וצדקה כנחל איתן.
גמ"ח דאברהם סוטה י, ב. ובתרגום ירושלמי (וירא כא, לג) שלא היו זזין משם עד שגייר אותם.
אמר להם כו' משל כו' הרי זה לימוד תורה (דז' מצוות דידהו).
ואחת דחייבות ללמוד הלכות הצריכות להן כו' וכל מ"ע שאין הזמ"ג כו' (הל' ת"ת לאדה"ז ספ"א). והרי המצוות לידע שיש שם מצוי ראשון כו' ולייחדו ולאהבו וליראה אותו ולדבקה בו ולהדמות בדרכיו – הראשונות במצות (בכלל), והאיך היא הדרך לאהבתו ויראתו בשעה שיתבונן האדם כו' (רמב"ם הל' יסוה"ת רפ"ב). וראה קונטרס לימוד החסידות.
וביתר שאת וביתר עז ראה לקוטי לוי יצחק לתניא רפנ"ג.
שהיא . . מ"ע קונטרס אחרון (בתניא קסב, סע"א).
שקיומה . . הוא כו' תניא פ' לב.
כדבעי לי' למיעבד כתובות סז, רע"א.
וכהוראת ימי חנוכה שהתחלתן בתוך שבעת הימים (ההיקף – בל' הרשב"א שם) די"ט כסלו, הנס הי' בשמן – הרומז על פנימיות התורה (ברכות נז, א. זח"ג לט, א. ובכ"מ). ועוד.
דמנהג הפשוט רמ"א שו"ע או"ח סתרע"א ס"ב.
הדלקת נרות חנוכה על פתח ביתו מבחוץ ועי"ז מאיר להעוברים ברה"ר (ועד דכליא – ומכלה בחוץ – רגלא דתרמודאי. תדמור* אותיות מורדת (קהלת יעקב ערך תרמוד. אוה"ת חנוכה (כרך ה') ע' 1882 סוף ס"ד. סד"ה מצותה משתשקע, רע"ח. התמים חו' ג' ע' נו [288])). ולהעיר מתורת הבעש"ט בהמעלה (בנוגע ליעקב עצמו) דקיפל הקב"ה לכל א"י והניחה תחת יעקב – דלא הי' צריך לנסוע ממקום למקום לברר הניצוצין דשם (כתונת פסים – לבעל התולדות – פ' בהעלותך. ודוקא יעקב – תורה).
*) כ"ה בנ"ך (מ"א ט, יח (הקרי). ד"ה ב ח, ד. וראה פרש"י שם (אף שי"א שאינו לרש"י (ראה שה"ג לחיד"א וכו') – בכ"ז גם תלמידו בר סמכא הוא)). מנחת שי למ"א (שם). הרד"ל ומהרז"ו לב"ר (פנ"ו, יא). ומה שבגמ' (ספ"ק דיבמות. ועד"ז במקומות שנסמנו בהנ"ל) השם הוא תרמוד – אף שע"פ הנ"ל חד הוא – י"ל:
תושב"כ, שהיא מלמעלה למטה (תו"א א, ג. ובכ"מ) בתחלה ד' (דלות – אבל יו"ד מאחוריו, שלכן אות ד' הוא בקדושה) ואח"כ רי"ש (דלרש אין כל – דלי דלות, והוא מאתוון דאיתחזו על סטרא בישא) (ראה אוה"ת ס"פ לך. ד"ה באתי לגני תש"י פ"ו-ז). משא"כ תושבע"פ שהיא מלמטה למעלה – בתחלה רי"ש ואח"כ דלי"ת. (משיחת שבת חנוכה, תשל"ב).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'תכג
מקור מפורש
בפרק זה
21 בכבוד . . ומוצלחת קטע זה ל"המשתתפים בההתועדות חסידותית-ארצית י"ג תמוז, תשל"ב".
יום יציאת . . מבית האסורים ראה בזה ההקדמה לקונטרס יד (ס' המאמרים – קונטרסים ח"א דף קעה).
ביתר שאת וביתר עז ראה לקולוי"צ (לאאמו"ר) לתניא רפנ"ג.
גדולה רחבה ועמוקה עיין שער היחוד לאדמו"ר האמצעי בתחלתו.
כל . . יכונה מכתב בעל הגאולה לחגיגת י"ב תמוז הראשונה (נדפס בס' המאמרים תרפ"ח [ע' קמו]. תש"ח ע' רסג)1.
הוספה לאחר זמן:
1) בשם . . יכונה : ראה טושו"ע אה"ע סקכ"ט סט"ז ובנ"כ. קב נקי כלל לח. שד"ח אס"ד מע' גט ס"ז. וראה ג"כ מאורי אור כ, כד.
חלק הוי' עמו ראה אגרת התשובה פ"ד ואילך שכל או"א כן הוא לא רק כללות העם.
ממלכת כהנים ואף שעבודת כהנים היא בעיקרה בביהמ"ק הרי יש ג"כ עבודה בגבולין2 ועוד שבביהמ"ק היו חלונות שקופים כו' וכדחז"ל (מנחות פו, ב ובפרש"י שם), אלא שבזמה"ג צריך לילך למקום המתברר כמבואר במ"א3. וכברמב"ם להלן דכל איש יכול להיות ע"ד דכהן ולוי.
הוספה לאחר זמן:
2) (פסחים עב, סע"ב. וברמב"ם הל' נ"כ (פט"ו ה"ד-ה) דהוקשה ברכת כהנים לעבודה (בכס"מ שם שזהו אסמכתא. אבל ראה לח"מ שם) ונט"י שלפני' צ"ל "כדרך שמקדשין לעבודה").
3) (תו"א בראשית ה, סע"ד. ובכ"מ).
כהנים וגוי קדוש ראה במכילתא עה"פ: שכל אחד ואחד מישראל כו' שנאמר כו' כהנים כו' וגוי קדוש.
פס"ד הרמב"ם הל' שמיטה ויובל בסופן.
הנאמר לכהנים וללויים רמב"ם שם. וראה ספרי שם: ולבני לוי (בוא"ו המוסיף) מגיד כו'.
כל איש ואיש ולא "כל איש" – כי כל אחד נשאר בסוגו הקודם גם לאחר שנדבה רוחו כו'. ובנדו"ד י"ל החלוקה לשני סוגים: ישראל ואו"ה (ראה תרגום ומדחז"ל לאסתר א, ח), בישראל עצמן (ראה כתובות עה, סע"א. ומשם ראי' דגם אשה בכלל. ואכ"מ) ישכר וזבולון, יושבי אוהל ובעלי עסק.
מכל באי העולם מוכח דגם או"ה בכלל (ובפרט שמקדים "כל"). ולהעיר ממש"כ (הל' מלכים ספ"ח) דחסידי או"ה יש להם חלק לעוה"ב. וראה זהר חדש רות (עח, ד) ד"ה פתח רבי ואמר: כל גוי כו'. אבל באו"ה חלקו בעוה"ב (ומזה מובן גם בנוגע לעבודתו) הוא כההמשך בזו"ח שם "לא עם בנ"י כ"א חלק בפ"ע ועולם בפ"ע", כמו שנשמותיהם מאוצר נשמות בפ"ע (תוד"ה אין – ע"ז ה, א). וראה לקוטי ביאורים לר"ה מפאריטש (מז, ד) שנשמות חסידי או"ה נלקחות מנוגה. ועיין תו"א תולדות (יט, רע"ג) מהפילוסופים מהאומות הקדמונים כו' היו עוזבים כו' כל היום והלילה כו' – דמשם מובן שהמאמינים שבהם הי' עד"ז בנוגע לעניני אמונה4.
הוספה לאחר זמן:
4) – והרי אפילו בעבודת לויים וכהנים עצמם כו"כ דרגות הם: מררי, גרשון, קהת, כהן, כה"ג וכיו"ב.
באי העולם מכאן מוכח גירסת הרמב"ם במשנה ר"ה (פ"א, מ"ב), ודלא כנוסח שלנו בפיוט ונתנה תוקף. (וכ"ה ברמב"ם הל' תשובה (פ"ג, ה"ג): כל אחד ואחד מבאי העולם; אבל ברמב"ם (ירושלים, תש"ה) מציין שבכת"י אחד במקום "באי העולם" – "מבני אדם").
נדבה רוחו אותו שמות (לח, כא). ונדיבות ה"ה מדת הלב (וראה רמב"ן שם).
והבינו מדעו שכל שבמוח. וראה רמב"ם הל' ע"ז רפי"א.
להבדל . . נתקדש קדש קדשים ע"ד דה"א (כג, יג) האמור בכהנים וכה"ג, דמתאים לשם קדה"ק, כי רק הוא נכנס לשם. וראה חדא"ג סוף הוריות. זח"ג קעו, ב. ב"ק לח, א.
לעמוד . . לשרתו דברים י, ח.
לשרתו ולעבדו ראה מנחות קט, ב.
ישר . . בקשו ראה קהלת ז, כט.
כמו שעשהו האלקים והשייכות לנדו"ד יל"פ ע"פ מש"כ במו"נ ח"א פ"ב: השכל אשר השפיע כו' שלמותו האחרון כו'.
עול החשבונות הרבים לכאורה צע"ק השייכות לנדו"ד דוקא (וראה המשך מים רבים [תרל"ו] בתחלתו). ויל"פ עפמש"כ בספרא (שמיני ט, ו) שכשם שהמקום "יחידי בעולם כך תהא עבותדכם מיוחדת לפניו". ופי' הבעש"ט שתהי' לאדם תמיד רק מח' אחת כו' כמ"ש אשר עשה האלקים את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים ויחשוב שכל הדברים מהבורא ית' ומוטב לדבק עצמו בהעיקר ולא בהטפל (צוואת הריב"ש – בקיצור לשון).
לעולם ולעולמי עולמים ל' הספרי דברים כג, ז.
ויזכה לו בעוה"ז . . ה' מנת חלקי לקשר פי' זה עם מש"כ ברשימות הצ"צ לתהלים עה"פ: ה' מנת חלקי זהו מצד שרש נש"י בעצמן, י"ל ע"פ מרז"ל דפרנסה גדולה מן הגאולה (פסחים קיח, א. נת' באוה"ת ויקרא, קצז. במדבר, רו. ולהעיר מפי' אדנ"ע בהא דאין ערוך נראה בעיקר בעוה"ז – מאמרי ר"ה תרע"ו. ובכ"מ).
דבר המספיק לו להעיר מדרז"ל עה"פ ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה (ב"ר פ"ע, ה).
לכהנים וללויים כן הוא ברמב"ם דפוס רומי. וכדלעיל הי"א.
הרי דוד אף שלא הי' משבט לוי.
אומר תהלים טז, ה.
תומיך גורלי רק תומיך, כי צ"ל מלאכה מעט (רמב"ם הל' ת"ת פ"ג ה"ט. וראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"ג ס"ג) וכדיוק הרדב"ז כאן. אבל קשה דא"כ אינו "כמו שזכה לכהנים". ואולי מכאן ראי' להכס"מ (בהל' ת"ת שם) די"ל דהרמב"ם שולל רק את המשים על לבו כו'. ולכן יש ב' אופנים: ה' מנת חלקי, או תומיך גורלי. או י"ל דזהו החילוק בין כהנים ללויים (וראה אוה"ת עה"פ). ואכ"מ.
שיעשה כאו"א בכהנ"ל וי"ל ע"פ הפי' דע (כל) מה (ש)למעלה – ממך (לקו"א להה"מ) שעי"ז שמתנהג באופן דחלק הוי' עמו – נעשה למעלה אני חלקך.
כמופת . . עוז תהלים עא, ז.
לרבים ע"פ הנ"ל יל"פ גם לאו"ה ועפמש"נ ואתנך לברית עם לאור גויים (ישעי' מב, ו) וראה ברד"ק שם.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה מו
מקור מפורש
בפרק זה
62 ועפי"ז יל"פ מה שהרמב"ם לא מנה עשיית הארון בכ"ז בארוכה בפי' רי"פ פערלא לסהמ"צ לרס"ג בסופו שאינו מונה את עשיית "המנורה והשלחן והמזבח וזולתם התמי' איך הי' בזה כל אותן השנים שהי' המשכן שהעיקר בזה מקום (בדי) הארון שבקדה"ק. אבל קשה יומא פ"ה, ה"ד). ועכצ"ל דגם לדידי' אינו מעכב כלל; במנין המצות (ובפרט שמנה משאו בכתף. ושקו"ט פרשה נב). ולא עוד אלא שבסהמ"צ שם כשמבאר הטעם " כי "כלם מחלקי המקדש והכל יקרא מקדש", אינו מזכיר את הארון – כי הארון ענינו רק כלי ל"ושכנתי אף שהוא "מעשה מיוחד", הרי ענינו כולל עניני "התורה כולל אינו נמנה במנין המצות (עיין שרש ד' בסהמ"צ שענינו "ושכנתי בתוכם", כי בבנין ביהב"ח ישנם עוד – משא"כ בארון. (נתינת הלוחות בארון – לפי' זה – מונה הרמב"ם מ"ע דמשא בכתף ומל"ת דלא יסורו, כי כ"א ציווי מיוחד הוא לכהנים שישאוהו בכתף וכו'. והנה פי' הנ"ל בשיטת הרמב"ם דוחק הוא, דסו"ס כיון ", שזהו כללות ענין כל התומ"צ. והציווי לעשותו, כולה" "המצות כולם" ולכן נחשב כציווי כולל, וציווי להרמב"ם ונ"כ שם). – ובכ"ז נמנה בנין ביהב"ח אף ענינים: ההקרבה וכו', והם הם שנמנו בתרי"ג המצות אינה אלא פרט מעניני (קדושת) הארון). – ובכ"ז אין תלוי' בזה קדושת הארון וענינו ד"ושכנתי בתוכם", שיש ציווי על "מעשה מיוחד", עשיית הארון – למה לא יכנס במנין המצות? ומה בכך שענינו כולל, כיון דמנינן, אף שענינה כולל עוד יותר (ולהעיר מסה"מ ציווי "מעשה מיוחד". ובמכש"כ ממ"ע דאמונת ה' הרמב"ם באופן אחר, ובהקדם התמי' גדולות: א) למה "צ ריש מצות האמנת אלקות). ולכן נ"ל פי' שיטת השמיט הרמב"ם כל דיני עשיית הארון? ב) איך זה נטל במה גדולה (תוספתא זבחים ספי"ג. וראה ג"כ מאירי לאחר שנגנז (ואפילו לאחר שניטל) הארון – כי הוא לפי כ המשכן שהי' מלכתחילה רק "לפי שעה", דירת עראי יאשיהו הארון ממקומו שנצטוו בנ"י לשומו שם וגנזו? ובש כ"א שדאג שמא יגלה לבבל לאחרי זמן? ולתרץ כל הנ"ל י"ל – דמעשה יאשיהו מוכיח דקראי ורק כדי שיהי' "ונועדתי לך שם". ולאחרי שנעשה זה ו" הארון. אלא שכל זמן שישנו (ולאחרי שיתגלה לעת"ל) נמנית עשיית הארון במצות (לדורות) ולא הובאו דיני כל ציווי בזה. ובזה מתורץ ג"כ הא דבמלחמות פלשתים הנ"ל מובן, כי אז נטילת הארון ממקומו הייתה מבטלת קדושת במה גדולה וכנ"ל, (והטעם – שהייתה רק דירת – ורק במקום פקו"נ (מיתת אנשי בית שמש – ש"א הארון למשכן – (משיחת ש"פ ראה תשכ"ג) "ס (יומא נב, ב) מוכח שלא הי' זה ע"פ הציווי וכיו"ב, כפשוטם, דעשיית הארון והבאתו לקדה"ק הוא אך אינה בטילה" לעולם – שוב לא מצינו מצוה בעשיית – נצטוו לשאתו בכתף ושלא יסירו הבדים. ולכן לא עשייתו, כי מאי דהוי הוי, ומזמן בנין ביהמ"ק הא' אין וכיו"ב לא גנזו את הארון עד עבור המלחמה – וע"פ ה"ונועדתי לך שם", שהרי בנטילתו הי' למשכן רק עראי) ו, יט – ומיתת עוזה – ש"ב ו, ז) הותר שלא להחזיר הרמב וע"פ הנ"ל, מעשה יאשיהו – ראי' חזקה לשיטת "ם דאין מ"ע כלל (משנבנה ביהמ"ק) לעשות ארון. לגנוז – ולפע"ד כ"ז ברור וגם פשוט. (אלא שמ"מ הוצרך את הארון בביהמ"ק דוקא ולא במקום אחר, כי אף השכינה ששכינה אינה בטילה, מ"מ כמה דרגות בהשראת שבביהמ"ק, כמפורש ביומא כא, ב. תניא פנ"ג. ההשראה ונצטוו במ"ע נצחית – שבביהמ"ק תהי' אותה דרגת שבאה ע"י שהכניסו לשם הארון באופן דדירת כשהארון קבע. ובעת שישראל זוכין יש דרגא נעלית מזו: בקדה"ק וכו')*. נמצא (עכ"פ גנוז) בביהמ"ק, כשנמצא במקומו דהזי' אלא שעדיין יש להבין: לדעת המ"ד (הובא לעיל) הארון, שהרי (עכ"פ לכתחילה) צריך שיגע. – וי"ל א) שאין כל חיוב (אפילו לכתחילה) שיהי' בקה"ק, אף על הכפורת צריך שיגע – איך זה גנז יאשיהו את דהדאגה דיגלה לבבל מספיק כוחה לגנוז הארון בזמן "ז בדרך ממילא לא תוכל להיות הנגיעה ביוהכ"פ שלאח (וכמה דוגמאות לזה, ואפילו בחיוב ואיסור ברור). ב) מ"ד שניטל הארון לבבל). [ודלא כפסק הרמב"ם – דנגנז].
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
בפרק זה
ראה לקוטי לוי יצחק לתניא רפנ"ג.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז קדושים שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
18 להעיר מהא דנטע רבעי (שדינו כמעשר שני – קדושין נד, ב) אין לוקחים בכספו קדשי קדשים (מע"ש פ"ג מ"ב). ופשיטא שאין נלקחים להדברים דקדש הקדשים שבביהמ"ק – עיקר דירת הקב"ה בתחתונים (אחרי טז, ב ובפרש"י שם. תניא פנ"ג (וראה טושו"ע או"ח סצ"ד). ובכ"מ).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא תרומה שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
6 ראה תניא פנ"ג. סידור צז, ג ואילך,
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
בפרק זה
9 ביתר שאת וביתר עז: ראה לקולוי"צ (לאאמו"ר) לתניא רפנ"ג.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד עקב שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
ביהמ"ק וקה"ק הוא שלימות ה" קוושה שבעולם (להעיר מכלים פ"א מ"ו ואילך), אבל בכ"ז זוהי קדושה שב(ערך ה)עולם -- אלקות שנתלבש לפייע העולמות (ולהעיר מתניא פנ"ג); אבל התורה -- גם בירידתה למטה היא למע' מהתלבשות בעולם (ראה ד"ה ויאמר משה תש'"ד, וב" לקו>ש שם), ולכן ישראל הלומד תורה ומתייחד עם התורה הוא למע' גם משלימות הקדושה ש(נתלבשה) לפי"ע העולם.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
5 להדיעות דמצות תפלה היא דרבנן (רמב"ן בהשגותיו לסהמ"צ מ"ע ה'. וכן דעת רוב הפוסקים – מג"א או"ח סי' קו סק"ב. וראה לקו"ת בלק ע, סע"ג ואילך). אבל ראה תניא פנ"ג, מכתב אדה"ז להרר"א משקלאוו (נדפס בבית רבי ח"א כ, א (ס' אגרות קודש אדה"ז (קה"ת, תש"מ) ע' לב ואילך)). ועוד. ואכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב צו שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
20 ראה תניא פנ"ג.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
6 ביתר שאת וביתר עז: עיין לקוטי לוי"צ לתניא רפנ"ג.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו תשא שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
62 שערי אורה שם פי"ז. בתניא פנ"ג (עה, א) "בחכמה הנק' שמן משחת קודש". אבל ראה לקו"ת נשא (כב, ד) דשמן הוא בחי' חכמה ומביא מפי' הרמ"ז דשמן המשחה הוא ממו"ס. וראה גם לקו"ת בהעלותך לא, רע"א. קרח נד, ד. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפרק זה
73 ראה תניא פנ"ג (עה, רע"א). לקו"ת בהעלותך ל, ג ואילך. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ קדושים, ו' אייר (מאמר א), ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
502 להעיר מהא דנטע רבעי (שדינו כמעשר שני – קדושין נד, ב) אין לוקחים בכספו קדשי קדשים (מע"ש פ"ג מ"ב). ופשיטא שאין נלקחים להדברים דקדש הקדשים שבביהמ"ק – עיקר דירת הקב"ה בתחתונים (אחרי טז, ב ובפרש"י שם. תניא פנ"ג (וראה טושו"ע או"ח סצ"ד). ובכ"מ ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1213 כא, ב. וראה גם תניא פנ"ג.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, ח' ניסן, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
56 ראה תניא פנ"ג (עד, ריש ע"ב): "י' דברות החקוקות בלוחות שבארון בנס ומעשה אלקים חיים .. הוא עלמא דאתכסיא המקנן בעולם הבריאה כו'".
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1357 תניא פנ"ג.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א אור ליום ב' פ' חיי שרה, כ"ף מרחשון ה'תשמ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
9 תניא פנ"ג (עה, רע"א), מזהר (ראה זח"ג לד, א. שם לח, ב ובניצוצי אורות שם אות א).
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב ענין מארז"ל כל הקורא ק"ש
מקור מפורש
בפרק זה
26 השמן הוא בחי' חכמ' : ראה מאו"א ש, סמ"ח. תניא ספנ"ג, ובהנסמן בהמ"מ שם.
פתיחה בהקשר
תורה אור שמות נ,א
מקור מפורש
בפרק זה
והנה עצם ח"ע קודם התלבשותה בבחי' עלמין דהיינו קודם התלבשותה גם בעלמין סתימין נק' ישראל לי ראש כו' (וכמו שבהראש מלובש הנשמה כמ"ש בתניא פנ"ג כך בחי' הארה משמו הגדול מלובש' בבחי' ישראל לי ראש היא בחי' ח"ע.
פתיחה בהקשר
תורה אור תרומה פ,א
מקור מפורש
בפרק זה
(עיין תניא פנ"ג ועמש"ל בד"ה רני ושמחי מענין פי' לא זז מחבבה עד שקראה אחותי) וזהו יונק שדי אמי שהוא בחי' תושבע"פ שהוא בחינת גילוי חכמתו ורצונו ית' ממש (והרי א"כ האדם המשיג ההלכה תופס ומשיג חכמתו ית' ממש אשר הוא היודע והוא הדעה כו'.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח להבין ענין קי"ס
מקור מפורש
בפרק זה
30 גילוי שכינה בהיכל ק"ק : ראה תניא פנ"ג.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בא ועבר ה' לנגוף את מצרים
מקור מפורש
בפרק זה
359 בד"א של הלכה. . היכל ק"ק : ראה ברכות ח, א. תניא פנ"ג. סידור שער הת"ת צח, ד. שע"ת קיג, א. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ס"ע תעד ואילך וע' תשלה. קונטרסים ע' שסה. הנחות תקע"ז ע' ש. לקמן פ' תרומה שיז, ב.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תרומה ועשית שנים כרובים זהב
מקור מפורש
בפרק זה
12 ד"א של הלכה שהוא במקום היכל ק"ק : ראה ברכות ח, א. תניא פנ"ג. הנסמן לעיל פ' בא צד, א.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תרומה ועשו לי מקדש
מקור מפורש
בפרק זה
226 בד"א של הלכה. . ק"ק : ראה ברכות ח, א. תניא פנ"ג. הנסמן לעיל פ' בא צד, א.
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור הקדמה ז, א
מקור מפורש
בפרק זה
17 בבית שני. . ולוחות : ראה גם סה"מ תקס"ה ח"ב ס"ע תשלז. מאמרי אדה"א במדבר ח"ב ע' תרלו. וראה גם תניא פנ"ג (עד, ב).
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
בפרק זה
79 היכל ק"ק שנק' ד"א של הלכה : ראה ברכות ח, א. תניא פנ"ג. סידור שער הת"ת צח, ד. תו"ח בא ח"א צד, א. וש"נ.
פתיחה בהקשר