על הפרק
אגרות קודש כרך ד א'נג
מקור מפורש
בפרק זה
ומתלבשת ונמשך אח"כ - התלמוד (טעמי ההלכות על בורין כו') בבריאה, המשנה (גופי הלכות פסוקות, שטעמיהם מלובשים וגנוזים בהם) ביצירה, עיין בכ"ז תניא פנ"ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה מ
מקור מפורש
בפרק זה
1 כי אכל בי עשרה שכינתא שריא, ובחי' שכינה היא מקור כל המשכות החיות שבכל העולמות הבריאה, (תניא פנ"ב). – ועד"ז בנוגע לבחי' שכינה דעולם החילוקים שבין עשרה ליותר מעשרה הוא רק בנוגע (וכההמשכה דמ"ת שהייתה צריכה ס' ריבוא דוקא)* – ועד לגבי המשכות שבעולם הבריאה וכו' – ולכן, כל המשכת אלקות שלמעלה מבחי' מקור חיות העולמות "ז בנוגע לשכינה שבעולם פרטי כו' (וכמו ברכת חכם העולמות הרזים), אבל בנוגע להמשכת אלקות שייך לכללות עשרה ליותר מעשרה, וגם במעמד עשרה מישראל ישנה אורה (תניא שם), ומטעם זה, "אילו נמצא מלאך אחד – ועד"ז בנוגע לכל עולם בפרט – אין חילוק בין השראת השכינה עצמה שא"א לעולמות לסבול ולקבל עומד במעמד עשרה מישראל ביחד כו' תפול עליו אימתה לגמרי ופחד בל"ג ותכלית כו' עד שהי' מתבטל ממציאותו (בסדר שכל עניני העולם נחלקים לג' סוגים: מצוה, רשות הרשות, ונדרים ענינם – המשכת קדושה בעניני הרשות. ע"י עשרה מישראל, עדה שלימה, שלימות כל העולם.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו כ"ד טבת שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
38 וגם ב"(בעל) השו"ע" עצמו מתבטא הענין ד"שניאור". כי החידוש שבשו"ע אדמו"ר הזקן על שו"ע של המחבר הוא – "להבין ולהורות הלכה ברורה .. הלכות בטעמיהן" (הקדמת בני המחבר), והרי "הלכה ברורה" שייך לבחי' המדות [וכידוע ההפרש בין משנה – שכולל הלכות פסוקות (הל' ת"ת לאדה"ז רפ"ב. לקו"ת ויקרא ה, ד) – לתלמוד, שתלמוד שהוא טעמי המשנה, היא בחי' חב"ד, והמשניות שהם פסקי דינים – הם בחי' מדות (תניא פנ"ב, לקו"ת שה"ש מב, ד. ובכ"מ)], ולבחי' רצון (אגה"ק סכ"ט. ובכ"מ); ו"(הלכות ב)טעמיהן" (וראה בהקדמה הנ"ל לפנ"ז: "(הלכות ב)טעמיהן ונימוקן אחריהם") – לבחי' חכמה. וה"ז ענין יחוד בחינת האבות – מדות ששרשן בכתר (כנ"ל ס"ה), עם בחינתו של משה – חכמה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ד
מקור מפורש
בפרק זה
37 ראה בהנסמן לעיל הערה 19. תניא פנ"ב. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח שלח שיחה ד
מקור מפורש
בפרק זה
9 ולהעיר, שגם בנוגע לקדה"ק נקט בזהר כאן (ע"ב) ד"תמן הוא לבא" – ולא חב"ד (ראה תניא פנ"ב, וכ"ה בע"ח שער כסה"כ. ובכ"מ) – כי בזהר כאן איירי כמו שאלקות נמשך בעולם (ראה הערות וציונים לקונטרס ומעין ע' 74 ובהנסמן שם).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, תשי"א*
מקור מפורש
בפרק זה
1059 בתניא פנ"ב שם.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
18 ראה תניא רפנ"ב. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
33 ראה תניא ספנ"ב ובהגהה שם.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
33 ראה תניא פנ"ב. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
725 ראה לקו"ת פקודי ד, סע"ג. וראה גם תניא פנ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויצא, יו"ד כסלו (מאמר ג), ה'תשכ"ב*
מקור מפורש
בפרק זה
479 תניא פנ"ב. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"א ניסן (מאמר א), ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
541 ראה זח"ג עד, א. תניא פנ"ב (עב, ב). ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט (מאמר ב), ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
105 בענין עד – ראה זח"ב ר"פ וארא ובביאוה"ז שם. לקו"ת פקודי ד, סע"ד ואילך. ז, ב-ג. וראה ביאוה"ז להצ"צ שם (ע' קצג) שעד הוא בחינת מלכות, שהיא השכינה (תניא פנ"ב. ובכ"מ) וזהו שוכן עד .. עיקר שכינה בתחתונים. וראה מהרז"ו לבמדב"ר שם.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בשלח, י"ז שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
1024 תניא פנ"ב (עב, ב).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ ויצא, יו"ד כסלו (מאמר ג') ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
61 תניא פנ"ב. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב זאת חנוכה, ה'תשל"ח
מקור מפורש
בפרק זה
33 ב"ב כה, סע"א. וראה תניא פנ"ב (ובכ"מ) ששכינה היא מלכות.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יו"ד שבט, תשי"א*
מקור מפורש
בפרק זה
5 בתניא פנ"ב שם.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט (מאמר ב), ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
27 בענין עד – ראה זח"ב ר"פ וארא ובביאוה"ז שם. לקו"ת פקודי ד, סע"ד ואילך. ז, ב-ג. וראה ביאוה"ז להצ"צ שם (ע' קצג) שעד הוא בחינת מלכות, שהיא השכינה (תניא פנ"ב. ובכ"מ) וזהו שוכן עד . . עיקר שכינה בתחתונים. וראה מהרז"ו לבמדב"ר שם.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרשי הדברים הנ"ל
מקור מפורש
בפרק זה
32 אימא תתאה ומטרוניתא כידוע בזהר : ראה זח"א נ, א. רמז, ב. זח"ב פד, א. זח"ג רנג, א. וראה תניא רפנ"ב. אגה"ק סכ"ה (קלט, א), הנסמן במ"מ ללקו"ת שה"ש יח, ב.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק ראשון א
מקור מפורש
בפרק זה
מ רש"י ברכות ה, א ד"ה זה גמרא. יא, ב ד"ה אף לגמרא. מז, ב ד"ה שלא שמש. חגיגה י, א ד"ה שיוצא. סוטה שם ושם. קידושין ל, א ד"ה גמרא. ב"מ שם ד"ה שלמדו חכמה. ב"ב קמה, ב ד"ה רבא אמר. וראה גם לקמן פ"ב ה"א. פ"ג ה"א. תניא פנ"ב עג, ב.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל
מקור מפורש
בפרק זה
56 המל' הנק' שכינה : ראה זהר (רע"מ) תצא רפא, ב. תניא רפנ"ב. אגה"ק סכ"ה (קלט, א). מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תשלט ובהנסמן במ"מ לשם.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח תפול עליהם אימתה ופחד
מקור מפורש
בפרק זה
270 שהמל'. . מטרוניתא אימא תתאה : ראה תניא רפנ"ב. ש"א טו, ב ובהנסמן במ"מ לשם.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל
מקור מפורש
בפרק זה
413 אימא תתאה מל' : ראה תניא רפנ"ב. אגה"ק סכ"ה (קלט, א). הנסמן במ"מ ללקו"ת שה"ש יח, ב.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת פקודי אלה פקודי המשכן
מקור מפורש
בפרק זה
4 מל' דאצי' שנק' שכינה : ראה תניא רפנ"ב. הנסמן לעיל פ' שמות א, ד.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת פקודי אלה פקודי המשכן
מקור מפורש
בפרק זה
4 מל' דאצי' הנק' שכינה : ראה תניא רפנ"ב. הנסמן לעיל פ' שמות א, ד.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ולהבין זה בתוס' ביאור · ולהבין זה בתוס' ביאור
מקור מפורש
בפרק זה
592 המל'. . אימא תתאה : ראה תניא רפנ"ב. אגה"ק סכ"ה (קלט, א). הנסמן במ"מ ללקו"ת שה"ש יח, ב.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ואתה תצוה את בנ"י
מקור מפורש
בפרק זה
199 המל'. . מטרוניתא ואימא תתאה : ראה תניא רפנ"ב. ש"א טו, סע"ב ובהנסמן במ"מ לשם.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ולהבין זה בתוס' ביאור · ולהבין זה בתוס' ביאור
מקור מפורש
בפרק זה
631 מל' שנק' שכינה : ראה תניא רפנ"ב. הנסמן לעיל פ' שמות א, ד.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
בפרק זה
329 במל'. . שכינה : ראה תניא רפנ"ב. לקמן תג, ג. תכז, ב. תלט, ג. לעיל פ' שמות א, ד הערה 56.
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה ק, א
מקור מפורש
בפרק זה
11 מל' מטרוניתא : ראה תניא רפנ"ב. אגה"ק סכ"ה (קלט, א). הנסמן במ"מ ללקו"ת שה"ש יח, ב.
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער היחוד קמא, ב
מקור מפורש
בפרק זה
32 המל'. . אימא תתאה : ראה תניא רפנ"ב. אגה"ק סכ"ה (קלט, א). הנסמן במ"מ ללקו"ת שה"ש יח, ב.
פתיחה בהקשר
אור התורה במדבר כרך ד פרשת מסעי [ויסעו מעציון גבר]
מקור מפורש
בפרק זה
ג) ולהבין ביאור כ"ז הנה צריך להבין תחילה ענין שכינה במערב כמבואר בגמ' פרק לא יחפור דכ"ה וע' בטור א"ח סי' צ"ד ובש"ע אדמו"ר שם ס"ג דקשה מהו במערב והלא מכה"כ כו', אך הענין יובן עד"מ ממלך בו"ד שיושב על כסא המלוכה ודן כל אנשי מדינתו ומנהיגם ואימתו ופחדו עליהם תמיד הנה קודם שישב על כסא מלכותו לא נק' עדיין מלך (ר"ל שאין ניכר כ"כ גדולתו כ"א ע"י שיושב על כסא המלכות כענין מ"ש וגם ישב שלמה על כסא המלוכה במ"א א' מ"ו וכענין כשבת המלך אחשורוש על כסא מלכותו) וכשישב נק' מלך ע"ש שבמשפט יעמיד ארץ הרי עיקר ההתפשטות של מדת מלכותו הוא כשישב על הכסא כו' ומה שתתפשט עוד מלכותו עד שבקצה ארצו נשמע דתי המלך כו' הוא התפשטות דהתפשטות והארה דהארה מעיקר גילוי התפשטות המלכות שהוא במקום משכן כבודו על הכסא דוקא וכל המתרחק אפי' מעט מזעיר ממקום כסאו לא תהי' שם ענין הגילוי של מדת המלכות כל כך וכ"ז מצד גילוי מלכותו, כמו כן יובן למעלה במדת מלכותו ית' דמצד גילוי וזיו מדת מל' דאצי' להחיות רוח שפלים מאין ליש כידוע הרי יש מקום המיוחד ונבדל במדריגה אשר שם בגילוי יותר ענין ההתפשטות של מדת מל' דאצי' ומשם יתמעט הגילוי ע"פ ריחוקי הצמצומים וההסתירות ברבבות עולמות דבי"ע כו' (ע' עוד משל לזה בתניא פנ"ב כמו שבנשמת אדם עיקר גילוי כללות החיות הוא במוחין וכל האברים מקבלים אור וכח לבד כו' כמו"כ הוא ענין השראת השכינה בבית קדה"ק כו') וזהו שכינה במערב דוקא פי' כי הגם שמצד עצמות המדה לא יהי' הפרש כלל בין מזרח למערב כו' מאחר שאינה עדיין בבחי' גילוי והתפשטות כלל כו' אבל כשנתפשטה מדת מל' והוא הנק' שכינה כח הפועל אלקי בנפעל כידוע הרי יש מקום לישיבת כסא פי' ששם עיקר הגילוי מכל המקומות והוא במערב דוקא.
פתיחה בהקשר
אור התורה במדבר כרך א דרושים לחג השבועות והי' אמונת עתך
מקור מפורש
בפרק זה
ויובן עוד ענין לבוש שעם היות הלבוש מעלים ומסתיר להיות בחי' עולם מלשון העלם כו', הנה שרשו ממקום גבוה מאד וכענין שנת' במ"א בפ' לך לך בד"ה והבדילה הפרוכת גבי ולהבין ענין חשמל זה כו', וגם בד"ה ענין לך לך גבי וידבר שלשת אלפים משל כו', ועוד נת' זה במ"א בפי' השמים כסאי כי בחי' יחידה שאין לה כלי היינו כתר שסובב ומקיף מראשו ועד רגלו ומבדיל בין אצי' לבריאה ונעשה פרגוד ומסך, ור"ל ששרש הפרגוד והמסך שהוא הלבוש הנ"ל שרשו מבחי' יחידה וכתר, וזהו השמים כסאי כי שמים פי' ג"כ מקיפים ומהם נמשך הכסא כס א' לבוש ומסך הנ"ל, וע' בע"ח שער כסא הכבוד שהכסא נמשך מאורות המתנוצצים מכח"ב, וז"ש בתניא פרק נ"ב ומהו הלבוש כו' ע"ש שהלבוש שרשו גבוה יותר, ועוד יובן ענין זה ממ"ש בפ' חיי שרה בד"ה להבין ענין מה שאמרו רז"ל כו' גבי מש"ש והענין דכתיב ויבא משה בתוך הענן כו' כמ"כ תומ"צ כו' ועד"ז יובן ענין יפתי כו', וזהו יפיפית מבני אדם כו' שע"י קיום המצות כו' עושים לבושים יפים למלך מלכי המלכים הקב"ה, א"כ כביכול מה שיפיפית הוא מבני אדם, כן פי' הגאון החסיד ר' לוי יצחק זצ"ל מבארדיצוב והיינו מ"ש יפתי.
פתיחה בהקשר
יהל אור על תהלים צא שכז
מקור מפורש
בפרק זה
והמק"מ שם פי' שהוא לבוש החשמל ועמ"ש בענין החשמל בת"א פ' לך לך בד"ה והבדילה הפרכת ובפ' חיי בד"ה יפה שעה א' בתשובה ומזה יובן מה שנק' סתר עליון ובז"ה דפ"א ע"ב משמע שהוא היכל קדה"ק וא"כ העוסק בתורה נק' יושב בסתר עליון תניא פנ"ב שהתלמוד נמשך מהיכל קדה"ק ולכן ארז"ל משחרב בהמ"ק אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד"א של הלכה.
פתיחה בהקשר
יהל אור על תהלים קד שצו
מקור מפורש
בפרק זה
סד"ה ביום השמע"צ כ' וז"ל הנה כתיב עוטה אור כשלמה שאור התורה הוא בחי' לבוש המחבר רוחניות עם גשמיות כו' עד כלל העולה שהתורה היא לבוש המחבר מעולם ועד עולם (ויש לבאר דבריו עפמ"ש בתניא פנ"ב ומהו הלבוש שיוכל להסתירה ולהלבישה ולא יתבטל במציאות הוא רצונו ית' וחכמתו כו' המלובשים התורה ומצותיה הנגלים לנו כו' וזהו היכל קדה"ק שבכל עולם ועולם כו' עכ"ל ועיין בסידור אחר עלינו לשבח דשרש לבוש זה גבוה מהאורה המתלבשת בו כו'.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח מקום שאמרו להאריך כו' ועפ"ז יובן
מקור מפורש
בפרק זה
648 שכינה מל' ושכנתי בתוכם : תניא פנ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח וזהו דכתיב אם בחוקותי תלכו
מקור מפורש
בפרק זה
1025 המל' הנק' אימא תתאה ומטרוניתא : ראה תניא רפנ"ב. אגה"ק סכ"ה (קלט, א). הנסמן במ"מ ללקו"ת שה"ש יח, ב.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח הי' רמ"א חייב אדם לברך כו' ועתה יש להבין
מקור מפורש
בפרק זה
1780 המ' הנק' שכינה : ראה זהר רע"מ תצא רפא, ב. פרדס שער טעם האצילות ש"ב, פ"ב. שעה"כ שכ"ג, פכ"א מערכת שכינה. לקוטי הש"ס להאריז"ל בחלק פי' מארז"ל ע"ד הסוד ד"ה כ"מ שנמצא השכינה (ב"ב תשל"ב ע' כג). תניא פנ"ב. אגה"ק סכ"ה (קלט, א). מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' כא. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט ויירא ויאמר מה נורא כו'
מקור מפורש
בפרק זה
10 וכמ"ש בסש"ב בח"א בסופו. . ובסידור בשער הת"ת בענין תלמוד בבריאה : תניא פנ"ב-נ"ג. סידור עם דא"ח צז, ג ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט כרמי שלי
מקור מפורש
בפרק זה
9 דאי' בסש"ב דבקה"ק מאיר. . והביאור לפ' אלו : תניא פנ"ב-נ"ג. סידור עם דא"ח צז, ג ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"א אז ישיר כו'
מקור מפורש
בפרק זה
9 והתורה היא בחי' לבושו של הקב"ה : ראה תניא פנ"ב (עג, א).
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א אז ישיר משה
מקור מפורש
בפרק זה
48 תורה . . לבושו של הקב"ה : ראה תניא פנ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א לה"ע וכו' זאת תהי'
מקור מפורש
בפרק זה
129 כנס"י אימא תתאה : ראה תניא פנ"ב.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א אז ישיר משה
מקור מפורש
בפרק זה
57 דתורה הוא לבושו של הקב"ה : ראה תניא פנ"ב.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב רצ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
79 ראה תניא פנ"ב (עב, ב). ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב רצ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
83 ראה תניא פנ"ב. אגה"ק ס"כ (קל, ב ואילך). ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ משפטים, רצ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
114 ראה תניא פנ"ב.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב שדמ
מקור מפורש
בפרק זה
267 ראה תניא ספנ"ב.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי אם בחוקותי תלכו
מקור מפורש
בפרק זה
76 שכינה הוא בחי' המל' : ראה זהר רע"מ תצא רפא, ב. תניא פנ"ב. אגה"ק סכ"ה (קלט, א). מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' כא. וש"נ. לעיל מאמר ד"ה את שבתותי תרי"ב על יד הערה 115.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי אם בחוקותי תלכו
מקור מפורש
בפרק זה
78 ותחילת ההשראה הוא בהיכל ק"ק דבריאה : ראה תניא פנ"ב.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בהר את שבתותי תשמרו
מקור מפורש
בפרק זה
114 דהיכל ק"ק. . השראת השכינה : ראה תניא פנ"ב.
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק ב
מקור מפורש
בפרק זה
והוא בחי' הניצוץ אלקות שמלובש בהנשמה שבד"כ רוב הנשמות רובן ככולן הם מבריאה ממש, ואף שהם מכל מקום מהות אלקות ונמשכו ע"י זו"נ דבריאה או יצירה ועשי' בדרך תולדה ממש כנ"ל, מכל מקום הם גם כן בבחינת התהוות יש מאין אח"כ ע"י בחי' מל' דבי"ע כנזכר בתניא פנ"ב, שלכן הם ממהות נברא ממש וכמבואר בכמה דוכתי בענין צורך הלבושים להנשמה בג"ע.
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק ד
מקור מפורש
בפרק זה
ובכ"ז יובן שרש ענין הלבושים שנתבאר בפ"ד דלכל נפש האלקית יש ג' לבושים שהן ג' בחי' מחשבה דיבור ומעשה של תרי"ג מצות התורה, היינו שלבושי' אלו הי' לה מכבר שזהו ענין הלבוש שנ[ת]' שיש לכל נשמה מעת יצירתה מזו"נ דאצילות, שנזכר בכהאריז"ל ומבואר קצת בבה"ז פ' בשלח 26 ד"ה עוד י"ל ששרשו מחשמל כנ"ל רק שנפל בקליפת נוגה (והנפש הבהמית), והוא ענין כל עסק התורה ומצות שהם גם כן לבושים לאברים דמלכא כנזכר בבה"ז שם (וע' תניא פנ"ב ומהו הלבוש כו'), שלזה ירדה הנשמה לברר לבושי'.
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק כ
מקור מפורש
בפרק זה
והנה מלכותך מלכות כל עולמים כתיב לומר שמל' דא"ס ממש הנקרא מל' הוא היורד ונמשך אחר הצמצום (בבחינת הקו והרשימה כנ"ל) להתלבש בכל בחי' מל' של כל עולם כללי ופרטי להוות ולהחיות כל הנמצאים ונבראים של אותו עולם עד מל' דמל' דעשי', להוות ולהחיות דצח"מ דעשי' שרק בכחו ויכולתו לברוא יש מאין ברצונו הפשוט רק שמתלבש בבחינת לבוש מל' של כל עולם כללי ופרטי ובהפרסא והמסך של כל עולם שלפי ערך העולם ההיא ששרש כל הפרסאות הוא מהצמצום הראשון שנשאר חלל שאין פועל שום שינוי בו ית' כי את השמים ואת הארץ אני מלא, רק שהוא בהעלם להמקבלים כנ"ל בארוכה, והוא כמ"ש בתניא פנ"ב בענין ירידת והתלבשות מל' דאצילות בבי"ע שזהו גם כן מלכותך מלכות כל עולמים יע"ש, כן ממש התלבשות מל' דא"ס אחר הצמצום בבי"ע הכללים וכן בפרטי' וכנ"ל, ובכ"מ הכתר הוא מאיר במל' כי אין כתר אלא למלך מריש כל דרגין מרצון הפשוט שבעצמות ממש שמאיר בבחינת מל' דא"ס בסוד רצון ומחשבה דאנא אמלוך שזה סבת הצמצום ומקום פנוי לבא לידי גילוי מדת המלוכה על ידי התורה וישראל בסוף כל ההשתלשלות, ומזה נמשך שמל' שבעליון נעשה כתר לתחתון עד סוף כל דרגין במל' דמל' דעשי' שבה מלובש בהעלם הרצה"פ (ע"ד השאלה) שבעצמות ממש ומתגלה בשעשועים דתורה וישראל, וד"ל.
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא קיידנר, יעקב פרק ו
מקור מפורש
בפרק זה
128 ראה תניא פנ"ב.
פתיחה בהקשר