על הפרק
אגרות קודש כרך ג תלג
מקור מפורש
בפרק זה
בד קודש פ"ד); הנשמה המתלבשת בגוף שהיא פשוטה בערכו (ראה תניא פנ"א) ומורכבת בערך עצם הנשמה, כי הרי היא מתחלקת לנרנח"י ועוד.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ג תריד
מקור מפורש
בפרק זה
תניא רפנ"א).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ג תשנא
מקור מפורש
בפרק זה
2) עיין תניא פנ"א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ז א'תתקיז
מקור מפורש
בפרק זה
והנה הגוף חיותו ובריאותו תלוים בנפש, וחיות ובריאות הנפש של איש הישראלי תלוים בתומ"צ, וכמרז"ל רמ"ח מ"ע כנגד רמ"ח אברים שס"ה מל"ת כנגד שס"ה גידים (זהר ח"א קע, ב) שאין זה רק דמיון במספר, אלא אדרבה מפני שייכות הענינים זל"ז משתוים הם במספרן (ראה תניא פרק נ"א).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ז ב'קט
מקור מפורש
בפרק זה
החילוק בין שני המקומות הנ"ל הוא, שבחיות עצמו ישנו עצם החיות וגילוייו, ובעצם החיות הרי אין שייך לחלק ולומר, שהרגל הוא פחות חי מאשר הראש, משא"כ בגילויי החיות בכחות הנפש, הרי כמה כחות לנפש והם תריג במספר, וזה גופא הוכחה שאין זה עצם החיות, ומחולקים לפי האברים שבהם מתלבשים, ועיין תניא פרק נ"א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יט ז'שטו
מקור מפורש
בפרק זה
ובפרט בעניני פנימיות התורה, וכמבואר בזהר הק' שנקראת נשמתא דאורייתא, שכל תוספת בנשמה - שמצ"ע פשוטה היא (עיין תניא פרק נ"א) - מוסיפה בכל רמ"ח אברים ושס"ה גידין בגוף.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתי
מקור מפורש
בפרק זה
ראה גם תניא פנ"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל וישלח שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
55 וכמו חיות הנפש שבאדם, שהנפש "כולה עצם אחד רוחני פשוט" (ל' התניא פנ"א — עא, ריש ע"ב) — שבחיות הכללי, המחי' את כל הגוף כאחד, הרי כש"תופסים במקצתו" (כפי שמתפשט באבר אחד) תופסים בכולו, דבכל חלק וחלק הוא אותו ה"עצם" והחיות הזה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא בשלח שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
43 תניא פנ"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו הוספות - עניני רפואה א. רשות ונתינתכח לרופא לרפאות
מקור מפורש
בפרק זה
והנה הגוף חיותו ובריאותו תלוים בנפש, וחיות ובריאות הנפש של איש הישראלי תלוים בתומ"צ, וכמרז"ל רמ"ח מ"ע כנגד רמ"ח אברים שס"ה מל"ת כנגד שס"ה גידים (זהר ח"א קע, ב) שאין זה רק דמיון במספר, אלא אדרבה מפני שייכות הענינים זל"ז משתוים הם במספרן (ראה תניא פרק נ"א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לח נשא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
37 ל' התניא פנ"א. וראה תניא רפ"ד "תרי"ג אברי נפשו".
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב חג השבועות שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
12 תניא פרק נא.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב חוקת שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
21 תניא פרק נא.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה ט
מקור מפורש
בפרק זה
10 ראה תניא פרק נא ופרק ב. עטרת ראש בתחילתו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד קרח שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
16 כי כל ישראל הם קומה אחת שלימה וראשי הדור כוללים את הנשמות של כל אנשי הדור (כמו שהראש כולל חיות כל אברי הגוף – תניא פנ"א), ולכן ההשפעה שממשיכים לאנשי דורם הוא בכל מציאות אנשי הדור, וגם בעניניהם הפשוטים, כמו שאברי הגוף מקבלים כל חיותם, גם החיות שבצפרנים, מהמוח שבראש. וראה תניא פ"ב. לקו"ת שה"ש לה, ד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
תניא רפנ"א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טו
מקור מפורש
בפרק זה
2 עיין תניא פנ"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יז
מקור מפורש
בפרק זה
1 ו) ששייך בעיקר לתורה וכמרז"ל דעתה אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד*א של הלכה. ועיין תניא פנ"א-נג. ספל*ז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
ע"ח בסופו, בד קודש פ"ד); הנשמה המתלבשת בגוף שהיא פשוטה בערכו (ראה תניא פנ"א) ומורכבת בערך עצם הנשמה, כי הרי היא מתחלקת לנרנתח'"י.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז יתרו שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
94 ראה תניא פנ"א ואילך. סידור צח, ד. (ובכ"מ). ושם גם לענין ד"א של הלכה.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז ויקהל שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
40 ראה תניא פנ"א־נג. ספל"ז.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז ויקהל שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
54 ראה תניא פנ"א־נג. ספל"ז. וראה (לענין המשכן) לעיל הערה 6. ובתנחומא שם בסופו: וכל מקום שהתורה שם השכינה שם עמה. – נמצא פעולת התורה בשתיים: א) ממשיכה העצמות, ב) יחוד, כולא חד. וי"ל דדוקא לפעולה הב' צ"ל באופן ד"ידיעת התורה" (ראה תניא פ"ה). ועפ"ז "אכסניא לעצמי" שקודם "אכסניא לתורה" – היינו לא לעצמות. ויתרה מזה מצינו – לפני מ"ת (שעדיין קיימת הגזירה דעליונים לא ירדו למטה) – נקרא מקום ביהמ"ק בית מלוני (סנה' צה, ב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח קרח שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
62 ראה תניא רפנ"א: שכמו שנשמת האדם כו'.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט שופטים שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
10 וראה בארוכה תניא פנ"א (עא, א־ב). ושם (סע"ב) "ואפילו הלב מקבל מהמוח" – ומפשטות הלשון שם מוכח שזהו גם בנפש החיונית. וראה שם רפ"ט. ואכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
ובפרט בעניני פנימיות התורה, וכמבואר בזהר הק' שנקראת נשמתא דאורייתא, שכל תוספת בנשמה -- שמצ"ע פשוטה היא (עיין תניא פרק נא') - מוסיפה בכל רמ"ח אברים ושס"ה גידין בגוף.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו משפטים שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
41 תרומה כה, ח. תניא פנ"א ואילך.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יג
מקור מפורש
בפרק זה
גופא הוכחה שאין זה עצם החיות, ומחולקים לפי האברים שבהם מתלבשים, ועיין תניא פרק נ"א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט שבת חזון שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
46 תניא פנ"א ואילך. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת ב"ה
מקור מפורש
בפרק זה
1080 עיין תניא פנ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפרק זה
27 ראה תניא פנ"א (עא, א). סה"מ תרס"ג ע' ה ואילך. תש"ח ע' 13 ואילך. ד"ה בראשית ברא שנה זו ס"ג (לעיל ס"ע 123 ואילך).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, מבה"ח שבט, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
21 ראה תניא פנ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
44 תניא פנ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"ב שבט ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
4 ראה תניא פנ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
67 ראה תניא פנ"א. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, מבה"ח שבט ה'תשט"ו
מקור מפורש
בפרק זה
– ובפרטיות יותר, כהדיוק במ"ש בתניא פנ"א בענין המשכת החיות מהראש באברי הגוף:
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פרשת שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בפרק זה
וכמו באברי הגוף או אברי הנפש שהם כחות הנפש, הרי מצד התלבשות הארת הנפש יש בהם חיות, וכמו המוח שיש בו חיות מצד התלבשות השכל בו, וכמ"ש בתניא פנ"א שהמוחין שבראש הם מקבלים תחלה הכח החיות הראוי להם לפי מזגם ותכונתם שהן חב"ד כו', הרי שהמוח חי מאור השכל המתלבש בו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ז שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
בפרק זה
257 ראה תניא פנ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
6 ראה תניא פנ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
15 תניא פנ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תש"כ
מקור מפורש
בפרק זה
96 ראה תניא פנ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
255 ראה תניא פנ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
372 ראה תניא פנ"א (עב, א). תו"א הוספות קב, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, ה' תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
370 כי כל ישראל הם קומה אחת שלימה, וראשי הדור כוללים את הנשמות של כל אנשי הדור (כמו שהראש כולל חיות כל אברי הגוף – תניא פנ"א), ולכן ההשפעה שממשיכים לאנשי דורם הוא בכל מציאות אנשי הדור, וגם בעניניהם הפשוטים, כמו שאברי הגוף מקבלים כל חיותם, גם החיות שבצפרנים, מהמוח שבראש. וראה תניא פ"ב. לקו"ת שה"ש לה, ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, פ' החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
1448 ראה תניא פנ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשל"ב ערב יום הכיפורים - להתלמידים שיחיו, לפני כל נדרי
מקור מפורש
בפרק זה
338 ששייך בעיקר לתורה, וכמרז"ל דעתה "אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד"א של הלכה" (ברכות ח, א). ועיין תניא פנ"א-נג. ספל"ז.
ואין זה סותר להמבואר בכ"מ (וראה גם לקו"ש ח"ח ע' 352 ואילך. ח"ט ע' 348 הערה 11 (תו"מ חס"ה ע' 45 ואילך. ע' 168 הערה 103)) שענין הדירה שייך בעיקר למצוות – כי ענין ה"דירה" כלול משנים: (א) "לו ית'", (ב) "בתחתונים", ובענין הא' – העיקר תורה (כמובן מתניא שם וכו'); בענין הב' – העיקר מצוות, כמבואר בתניא פל"ז*.
*) ראה לקו"ש חט"ז ע' 441 והערה 57 שם .
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1930 ראה תקו"ז תכ"א (נג, רע"א). תכ"ו (עב, ריש ע"ב). תניא פנ"א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' אחרי-קדושים, ב' אייר - תפארת שבתפארת - ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1695 וכמשנ"ת בזה (ד"ה פדה בשלום די"ט כסלו פ"ז ואילך, ובברכה דערב יוה"כ להת' שי' – שנה זו (תו"מ חס"ו ס"ע 266 ואילך; ס"ע 43 ואילך)) דענין הדירה כלול משנים: א) "לו ית'", ב) "בתחתונים", ובענין הא' – העיקר תורה (כמובן מתניא פנ"א-נ"ג); בענין הב' – העיקר מצוות, כמבואר בתניא פל"ז.
ואף שמבואר בכ"מ (ראה לקו"ש ח"ד ע' 1054. ח"ח ע' 190) דהמעשה הוא העיקר מפני שהמשכת העצמות נעשית ע"י מעשה המצוות, ופעולת התורה היא שהעצם יהי' בגילוי – י"ל שזהו בדרגא התחתונה שבתורה, אבל ע"י בחי' העליונה שבתורה – פנימיות אבא שהוא פנימיות עתיק (ראה לקו"ת ס"פ בהעלותך), נעשית המשכת העצמות (ראה לקו"ש חט"ז ע' 441 ובהערה 57 שם).
פתיחה בהקשר
רשימות מנורה ביהמ"ק וכליו ע"ד הדרוש
מקור מפורש
בפרק זה
243 ראה גם תניא פנ"א ואילך.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין בתוספת ביאור מאמר אנת הוא חד
מקור מפורש
בפרק זה
7 אור אחד פשוט : ראה לקו"א פנ"א.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שני: בזוהר פ' ויצא ע"פ ויקח מאבני המקום
מקור מפורש
בפרק זה
39 סתימו דכל סתימן : ראה זהר בהקדמה ב, א ועוד. תניא פנ"א.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח אשירה לה' כי גאה גאה
מקור מפורש
בפרק זה
76 [ה]השתלשלו'. . ציור אדם נפש בגוף : ראה מו"נ ח"א פע"ב. תניא רפנ"א. מאמרים שנסמנו בהערה 1. לעיל פ' וארא נז, ד. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
בפרק זה
398 הלב. . מקבל מן המוח : ראה תניא פנ"א (עא, סע"ב). מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' תצב. וש"נ.
פתיחה בהקשר
אור התורה במדבר כרך ג פרשת חקת וידבר הוי' גו' זאת חקת התורה תשנט6
מקור מפורש
בפרק זה
והיינו שהמצות נק' רמ"ח איברים דמלכא, והנה עד"מ באדם כללות החיות כולו שורה במוח ולב ששם משכן והשראת החיות הכללי בהתגלות משא"כ בכל האברים נמשך רק חיות פרטי השייך לאבר ההוא ועיין בתניא פנ"א.
פתיחה בהקשר
אור התורה במדבר כרך ג פרשת חקת וידבר הוי' גו' זאת חקת התורה תשנט6
מקור מפורש
בפרק זה
משא"כ במוח ולב בהם נכלל כללות החיות של הרמ"ח אברים בהתגלות ולא בדרך רמיזה לבד, ולכן מרגיש במוח כל הנפעל ברמ"ח אברים ועיין בתניא פנ"א.
פתיחה בהקשר
אור התורה במדבר כרך ג פרשת חקת אז ישיר ישראל
מקור מפורש
בפרק זה
אך הנה כמו עד"מ, שכדי להיות התקשרות מהות הנפש שהוא רוחני' ברמ"ח אברי הגוף שהם גשמיי' הוא ע"י בחי' ממוצעים מאידים העולים מהדם כו' וגם ברוחני' להיות התקשרות והתלבשות נפה"א שהוא חלק אלקה ממעל בנה"ב החיונית הוא ג"כ ע"י ממוצעים, וזהו"ע הצלם, וכמ"ש בע"ח שער כ"ה רפ"א ד"ה ענין הצלם באמיתית, ואמנם א"א לצורה להתלבש בתוך חומר אם לא ע"י אמצעי כו' והוא צלם של הנפש כו' עד כלל העולה כי הצורה כו' ע"ש באריכות, כך גם למעלה כדי להיות המשכות אוא"ס ב"ה במעשה המצות שהם רמ"ח אברים דמלכא בחי' כלים הוא ע"י הממוצע שהוא ע"י התורה (וכמ"ש עוטה אור כשלמה ותורה אור הוא בחי' שלמה ולבוש שבה וע"י נמשך ומתלבש האור ברמ"ח אברים כו', וכמ"ש בד"ה ועשו להם ציצית כו' בסידור), ולכך ות"ת כנגד כולם, וזהו פי' גדול תלמוד שמביא לידי מעשה, דהיינו שע"י התו' נמשך האור במעשה המצות כו' (והיינו כי התורה היא בחי' ח"ע, אשר אוא"ס שורה בח"ע ע"כ ע"י נמשך ומתלבש אא"ס בכל האצי' שהן רמ"ח אברים ט"ס דז"א טפ"ט כו' ועמ"ש בד"ה כי אברהם לא ידענו גם כמ"ש בע"ח שער מ"א דיחוד אוא"ס בחכמה נק' איהו וחיוהי חד ויחוד רק בשאר האצי' נק' איהו וגרמוהי חד, ועמ"ש בביאור ע"פ ויהי קול כו' שהתורה הוא המוחי' וחב"ד של המצוה כו' ועמ"ש בזוהר פ' תולדות קל"ד ב' ת"ח כל מאן דאשתדל באורייתא כו' ובבה"ז שם ובסה"מ סי' קנ"ב, גם י"ל כמו עד"מ ראשית גילוי הנשמה הוא במוח וע"י המוח נמשך בכל הרמ"ח אברים כמ"ש בתניא פנ"א, וע"ש פנ"ב ומהו הלבוש כו' הוא חכ"ע דלעילא לעילא מן עלמא דאתגליא כו' ע"ש, ומ"ש בסידור ביאור ע"ז, נמצא הלבוש שרשו גבוה יותר, ועמ"ש בד"ה והבדילה הפרוכת אלא שזהו בבריאה, ואפשר עד"ז גם באצי' הלבוש שהוא התורה שרשה מחכמה דא"ק דלעילא לעילא ממל' דא"ק שהוא בחי' ע"י דאצי' כו' ועמ"ש עוד בבה"ז פ' ויצא ע"פ וזרח השמש ואמנם הנה בחי' חכמה הוא בחי' ממוצע כו' ע"ש, עוד י"ל ענין זה ע"ד מ"ש במ"א ע"פ מאמר הזוהר פ' תרומה דקס"א בענן קוב"ה אסתכל באורייתא וברא עלמא שהתורה היא בחי' ממוצע ע"ש באופן אחר).
פתיחה בהקשר
אור התורה במדבר כרך ג הוספות חקת אז ישיר ישראל הוספות54
מקור מפורש
בפרק זה
ב) אך איך יכול אור א"ס שהוא פשוט בתכלית כו' להתקשר ולהתאחד ברמ"ח אברים שהם בצמצומים בבחי' כלים מכלים שונים כידוע, הענין הוא עד"מ התקשרות הוא מהות הנפש באברי הגוף דג"כ אין ערוך כלל ביניהם וידוע בספרי הטבע שהוא ע"י בחי' ממוצעת ממש שיש בין עצמות הנפש וכחותיה המתפשטים כו', שע"י תתקשר הנפש ותתחבר בגוף מאיד העולה מהדם שבו מתלבש הרוח חיים כמ"ש בספר הכוזרי מאמר נ' וגם ברוחניות כדי להיות התקשרות והתלבשות נפש האלקי' שהיא חלק אלק' ממעל בנה"ב הוא ג"כ ע"י ממוצע, וזהו ענין אך בצלם יתהלך איש וכמ"ש בע"ח שכ"ה רפ"א ד"ה ענין הצלם באמיתות, ואמנם א"א לצורה להתלבש בתוך החומר אם לא ע"י אמצעי כו', והוא צלם של נפש כו' עד כלל העולה כי הצורה כו' ע"ש באריכות ומבואר בלק"ת פ' בחוקתי, כמו"כ למעלה בחי' הממוצע בין עצמו' אור א"ס כו' להביאו ולחברו ברמ"ח אברין דמלכא כו' היא התורה ולכך ת"ת כנגד כולם והיינו גדול תלמוד שמביא לידי מעשה, פי' כי ע"י הלימוד בקול ודבור בתורה פי' מעשה המצות הנה הקורא בתורה הוא קורא בשמותיו של הקב"ה כו' דהיינו שממשיך ומחבר עי"ז אור א"ס ברמ"ח אברין שהן רמ"ח מ"ע לפי שהי' בבחי' הממוצע כו' (יש לפרש כי התורה היא חכמה עילאה אשר אור א"ס שורה בחכ' ע"כ על ידה נמשך ומתלבש אוא"ס בכל האצי' שהם רמ"ח אברים ט"ס דז"א טפ"ט כו', ועמ"ש בד"ה כי אברהם לא ידענו גם כמ"ש בע"ח שמ"א פ"ז דיחוד אור א"ס בחכ' נק' איהו וחיוהי חד ויחודו בשאר האצי' נק' איהו וגרמוהי, ועמ"ש בביאור ע"פ ויהי קול שהתורה היא המוח וחב"ד של המצוה כו', ועמ"ש בזהר פ' תולדות קל"ד ב' ת"ח כל מאן דאשתדל באורייתא כו' ובביאור הזהר שם ובסה"מ סי' קנ"ב גם י"ל כמו עד"מ ראשית גילוי הנשמה היא במוח וע"י המוח נמשך בכל רמ"ח אברים כמ"ש בתניא פנ"א, ועמ"ש פנ"ב ומהו הלבוש כו' היא ח"ע דלעילא לעילא מעלמא דאתגלייא כו' ע"ש, ומ"ש בסידור ביאור ע"ז נמצא הלבוש שרשו גבוה יותר, ועמ"ש בד"ה והבדילה
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח שאו[/cup] מרום עיניכם כו' נפלאותיך ומח' כו' עצמו מספר כו' מרוב אונים כו'
מקור מפורש
בפרק זה
281 הנפש. . אור פשוט : ראה תניא פנ"א.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"א [ואתה הרם את מטך]
מקור מפורש
בפרק זה
24 אינו שייך כלל לאמר בעצם הנשמה שיש בה כוחות פרטי' : ראה בארוכה תניא פנ"א ובהמובא ע"ז בס' ליקוט פירושים ומ"מ לתניא (להר"א שי' חיטריק) ע' א'פ ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרכ"ז ויגש אליו כו'
מקור מפורש
בפרק זה
ועד"ז יובן מארז"ל במד"ר יתרו פך"ז הנ"ל על מי שנתמנה לזקן וראש שהוא ערב יותר אם האחד מעביר בייא על חבירו, שי"ל שזהו עד"מ כמו שהראש מרגיש הכאב של כל האברים ביתר שאת ויתר עז ממה שכל הגוף ושאר האברים מרגישים כו', והיינו לפי שבהראש כלול חיות כל האברים ממש וכמ"ש בתניא פנ"א.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א הקבצו ושמעו בנ"י
מקור מפורש
בפרק זה
115 שעיקר גילוי כללות החיות . . במוח : ראה תניא פנ"א.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א קדש ישראל לה'
מקור מפורש
בפרק זה
86 ג"ז אינו מובן : ראה תניא פנ"א. לקו"ת אמור לד, ב.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א קדש ישראל לה'
מקור מפורש
בפרק זה
91 שעיקר . . במוח שבראש : ראה רבינו יונה לברכות יד, סע"ב ד"ה הרוצה. שו"ע הל' תפילין סכ"ה, ס"ה. ובשו"ע אדה"ז שם סי"א. תניא פנ"א ואילך. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתסו. וש"נ. שמות ח"ב ע' תקמג ואילך. ש"א י, ב הערה 31.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א רני ושמחי
מקור מפורש
בפרק זה
66 התלבשות הנפש . . השראת הנפש : ראה תניא פנ"א ואילך. וראה גם לעיל מאמר ד"ה קדש ישראל לה' הערה 91.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א וברך את לחמך
מקור מפורש
בפרק זה
21 הנשמה . . עיקר משכנה במוחין : ראה רבינו יונה לברכות יד, סע"ב ד"ה הרוצה. שו"ע הל' תפילין סכ"ה, ס"ה. ובשו"ע אדה"ז שם סי"א. תניא פנ"א. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתסו. וש"נ. שמות ח"ב ע' תקמג ואילך. ש"א י, ב הערה 31.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א תקעו בחדש שופר
מקור מפורש
בפרק זה
16 ועיקר החיות הוא במוח : ראה תניא פנ"א. ראה גם לעיל שם מאמר ד"ה הקבצו ושמעו בנ"י על יד הערה 115 ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט ח"ב ושננתם כו'
מקור מפורש
בפרק זה
16 וההיכל הוא בחי' תורה . . שעיקר השראת הנפש היא במוח . . קדה"ק : בהבא לקמן עד סוף הפרק ראה בארוכה תניא פנ"א ואילך.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
4 ראה תניא פנ"א-נג. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
40 ראה תניא פנ"א.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ וירא, כ' מ"ח צב"ר, ריגא
מקור מפורש
בפרק זה
20 ראה תניא פנ"א.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרפ"ט חביבין ישראל שנקראו בנים
מקור מפורש
בפרק זה
וכבדא ובהם ג' כחות כללים, דהג' כחות האלו המה היולים וכוללים דכאו"א מהג' הללו כוללים כחות רבים הנמשכים מהם, וע"י ג' אברים וכחות אלו הוא המשכת החיות בכל האברים, דבהג' כוללים האלו, הנה הכלל היותר עליון המוח שבראש, דכללות המשכת החיות הוא במוח שבראש, כמ"ש בתניא פנ"א, דלגבי' הנה גם הלב הוא פרט, והלב הוא כלל לגבי הכבד שלמטה ממנו והכבד הוא הכלל האחרון, וע"י כללות כולם הוא המשכת החיות והדם בהאברים, וידוע שבאברים היינו הבשר הוא מהכבד, והדם שבגידים הוא מהלב, וג"ז הוא מהכבד ששולח אל הלב ולבא פליג לכל שייפין, והלב מקבל מהמוח, ולכן המוח שליט על הלב, ונמצא דעיקר הממוצע בין הנפש והאברי' הוא המוח כו' והדוגמא מזה למעלה דג' מדרי' מוחא לבא וכבדא הם בחי' בי"ע שהם ג' בחי' חב"ד חג"ת נה"י, דבעולם הבריאה הוא בחי' חב"ד שהוא המשכות כללות החיות הכולל כל העולמות וכידוע דבעולם הבריאה הוא המשכת החיות מה שבא ונתגלה אח"כ גם בעולם היצי' שהוא בחי' חג"ת, ובעשי' שהוא בחי' נה"י, וכן הוא בעולם האצי' דחב"ד חג"ת נה"י הם בי"ע שבאצי', וראשית הגילוי הוא בבחי' חכמה דאצי' דכתיב הוי' קנני ראשית דרכו, דרכו הוא גילוי אור הקו, וראשית הגילוי הוא בבחי' חכמה שהוא הכלל הכולל הכל וזהו בראשית נמי מאמר הוא, והוא מאמר הכללי ואח"כ נפרט בדרך פרט בהט' מאמרות, וכן הוא גם בבי"ע הכללי' דא"ק הוא בחי' אדם דבריאה דכללית ועקודים נקודים הוא בחי' אדם דיצי' דכללית ואצי' הוא בחי' אדם דעשי' דכללית, ובכל המדרי' הנה נש"י
פתיחה בהקשר
פלח הרמון תזריע הנה להבין המדרש והצרוע זה בהמ"ק
מקור מפורש
בפרק זה
37 דמשכן הנשמה במוח : ראה רבינו יונה לברכות יד, סע"ב ד"ה הרוצה. תניא פנ"א. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תתסו. וש"נ. שמות ח"ב ע' תקמג ואילך. קונטרסים ע' שכא. וש"נ. לקמן מאמר ד"ה אם בחוקותי הא' על יד הערה 79.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי אם בחוקותי תלכו
מקור מפורש
בפרק זה
79 משכן הנשמה במוח : ראה תניא פנ"א. לעיל ע' קעב.
פתיחה בהקשר