על הפרק
אגרות קודש כרך טז ה'תתפז
מקור מפורש
בפרק זה
ואחרון חביב, להודעתו מהכנסת בנם אברהם יחיאל שי' לחדר הנה יהי רצון שיהי' בשעה טובה ומוצלחת, וכמרז"ל יבואו טהורים ויתעסקו בטהורים, הנה בימיו ובימינו יקוים היעוד וכלשון הספרדים יראה כהן בציון ובפרט שלו ביחוד נוגע הדבר ככתוב בכתבי האריז"ל, שאז הלוים יהיו כהנים (לקו"ת להאריז"ל - הובא בתניא פרק נו"ן).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כא ז'תתמא
מקור מפורש
בפרק זה
בפ"ש חותנו הרה"ח וכו' הר"ד שי' הלוי (וכתב האר"י ז"ל ע"פ והכהנים הלוים שהלוים של עכשיו יהיו כהנים לעתיד, "שהעולם יתעלה" - תניא פ"נ) ופ"ש כב"ב יחיו.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתצ
מקור מפורש
בפרק זה
- ועיין תניא פ"נ שהוסיף בזה "שהלוים של עכשיו יהיו כהנים לעתיד" - וי"ל דבזה מיישב הקושיא שהרי התורה אמרה לנו ולבנינו עד עולם [רמב"ם הל'] יסוה"ת רפ"ט.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתצ
מקור מפורש
בפרק זה
ועיין תניא פ"נ:
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד ואתחנן שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
54 וי"ל שזהו בכללות תוכן ב' סוגי אהבה המבואר בתניא פ"נ (ועוד), אהבה כמים ואהבה כרשפי אש. דאהבה כמים היא בבחי' קירוב ודביקות, ואהבה כרשפי אש היא בבחי' התשוקה והצמאון להיכלל בעצמות אוא"ס ובאה מבחי' ריחוק דוקא — ראה בארוכה ד"ה למען יחלצון ידידיך פר"ת (סה"מ פר"ת לאדמו"ר (הרש"ב) נ"ע ע' קיד ואילך. וראה בארוכה ספר הערכיםחב"ד ערך אהבת ה' — כמים וכרשפי אש. וש"נ). וע"ש, דהאהבה כמים היא האהבה דאברהם "זכור אב נמשך אחריך כמים", ואהבה דיצחק היא בחי' אהבה כרשפי אש.
ועפ"ז יומתק מה שדוקא בסהמ"צ (שבו מבאר סוג וגדר האהבה דבחי' קירוב) הביא שהמצוה כוללת "שנהי' קוראים לבני האדם כולם לעבודתו. . ולשון ספרי ואהבת את ה' אלקיך ואהבת. . אהבהו על הבריות כאברהם אביך כו' ור"ל כמו (ש)אברהם מפני שהי' אוהב כמו שהעיד הכתוב (ישעי' מא, ח) אברהם אוהבי" — כי עבודה זו דאברהם לפרסם ולגלות אלקותו ית' בעולם שייכת דוקא לבחי' אהבה כמים, כמבואר בארוכה בהנסמן לעיל.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד הוספות שופטים
מקור מפורש
בפרק זה
בפ"ש חותנו הרה"ח וכו' הר"ד שי' הלוי (וכתב האר"י ז"ל ע"פ והכהנים הלוים שהלוים של עכשיו יהיו כהנים לעתיד, "שהעולם יתעלה" — תניא פ"נ) ופ"ש כב"ב יחיו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד הוספות ברכה
מקור מפורש
בפרק זה
— ועיין תניא פ"נ שהוסיף בזה "שהלוים של עכשיו יהיו כהנים לעתיד" — וי"ל דבזה מיישב
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג אחרי שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
6 אבות ספ"ד. וראה תניא ספ"נ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד פרקי אבות שיחה ד
מקור מפורש
בפרק זה
28 תניא פ"נ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו תרומה שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
51 ראה זח"א רנ, א. ח"ב קמח, א־ב. רכד, ב. וראה גם תניא פ"נ. תו"א קיא, ד. ובכ"מ. (ולהעיר שבזח"ב ובתו"א שם, מדובר בענין זהב וכסף שבמשכן*).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז אחרי שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
50 אבות ספ"ד. וראה תניא ספ"נ. ובארוכה – לקו"ש [המתורגם] ח"ד ע' 196 ואילך.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו משפטים שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
56 זח"א בהשמטות רנו, סע"ב. ובכ"מ. תניא רפ"נ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז אחרי שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
34 אבות ספ"ד. וראה תניא ספ"נ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח קרח שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
69 תניא פ"נ, מל"ת להאריז"ל (יחזקאל). וראה בארוכה לקו"ת פרשתנו נד, סע"ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, י"ד כסלו ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
81 ויצא לא, ל. וראה תניא רפ"נ. תו"א ר"פ וישב. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ד שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש
מקור מפורש
בפרק זה
45 זח"ג קמה, ב. ועוד. תניא רפ"נ. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
14 ראה תניא פ"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ד
מקור מפורש
בפרק זה
6 אבות פ"ד מכ"ב. וראה תניא ספ"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פינחס, י"ד תמוז, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפרק זה
31 ראה תניא רפ"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה ה'תשח"י
מקור מפורש
בפרק זה
15 תניא רפ"נ. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
25 ויצא לא, ל. וראה תניא רפ"נ. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפרק זה
54 ראה תניא פ"נ. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ קרח, ג' תמוז, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
69 כמ"ש בלק"ת מהאריז"ל ביחזקאל (מד, טו) – לקו"ת שם. וראה תניא פ"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
167 ספר יצירה פ"א מ"ח (עפ"י הגירסא בהקדמה לתקו"ז (ז, א). ראה הערת כ"ק אדמו"ר שליט"א בסה"מ תרנ"ט ע' ריג). וראה תניא פ"נ. לקו"ת שה"ש לו, ב. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם *. ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב** מאמר א, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
603 תניא פ"נ. תו"א תצוה פב, א. וראה שמו"ר פ"ה, י. ת"י עה"פ ברכה לג, ח. ובכ"מ. – הובא באוה"ת ויצא קפ, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, ראש-חודש שבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
801 ראה תניא פ"נ (ע, ב). לקו"ת קרח מד, ב ואילך. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח וער"ח אדר-ראשון, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
474 זח"ג קמה, ב. ועוד. תניא רפ"נ. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1516 אבות ספ"ד. וראה תניא ספ"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
2255 ראה זח"ג קמה, ב. תניא רפ"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם וא"ו תשרי, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
348 ראה אור החיים וספר תורת משה (להחתם סופר) עה"פ שמיני יא, ז. וראה גם הערת כ"ק אדמו"ר שליט"א בספר שיעורים בספר התניא פ"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1667 ראה תניא רפ"נ. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב [מאמר א'] ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
27 תניא פ"נ. תו"א תצוה פב, א. וראה שמו"ר פ"ה, י. ת"י עה"פ ברכה לג, ח. ובכ"מ. – הובא באוה"ת ויצא קפ, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין מאמר הזוהר פ' ויצא ע"פ ויקח מאבני המקום
מקור מפורש
בפרק זה
46 מעלת הזהב על הכסף : ראה תניא פ"נ. וראה ג"כ תו"א כי תשא פו, ב. לקו"ת שה"ש י, א.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו ויאמר ה' אל אהרן אתה ובניך אתך תשאו
מקור מפורש
בפרק זה
8 הלוים שלעתיד יהיו הם כהנים : ראה לקו"ת (להאריז"ל) בתחלת יחזקאל [ד"ה ענין יחזקאל]. תניא פ"נ (ובהנסמן בליקוט פירושים ומ"מ שם). לקו"ת קרח נד, סע"ב. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' רלח. ביאוה"ז להצ"צ כרך א' ע' שמ ואילך.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שני: זוהר קרח מאן דעביד ימינא שמאלא
מקור מפורש
בפרק זה
6 לע"ל יהי' הלוים כהנים : ראה ספר הגלגולים פכ"ג. תניא פ"נ. לעיל ע' תקלד.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב צאינה וראינה
מקור מפורש
בפרק זה
37 בע"כ אתה חי : אבות ספ"ד. וראה תניא ספ"נ.
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"א (סי' רמב-רנב) רמד איזו מלאכות יכול הנכרי לעשות בעד הישראל
מקור מפורש
בפרק זה
581 ס " ק ו ( במרדכי בשם מהר " מ כתב על זה , ואם תמצי לומר שיש לחלק בין קבולת שאין הישראל קובע מלאכתו לעכו " ם רק בשבת ובמכס קובע לו דוקא בשבת . מכל מקום יש להתיר מדתניא פרק מי שהחשיך דמשום פסידא שרו רבנן , דאי לא שרית ליה אתי לאתויי ד ' אמות ברשות הרבים . הכא נמי לא שנא ... והקשה ב " י דלמה לא התיר מטעם דאין בקבלת המכס איסור דאורייתא , ותירץ דבסתם מקבלי מכס צריכים ... ולפי דבריו ... במקום שאין כותבין בפרט במדינות אלו שברוב מקומות הקטנים המקבלים מכס אין כותבין קבלת המכס , היה לנו לאסור להשכיר עכו " ם , כי אין כאן חשש שיבוא לאיסור דאורייתא , והיה להפוסקים לחלק בכך ).
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ב (סי' רנג-רסו) רסו דין מי שהחשיך לו בדרך
מקור מפורש
בפרק זה
2308 כמ"ש הט"ז שם רסק"ו (ובמכס קובע לו דוקא בשבת, מכל מקום יש להתיר, מדתניא פרק מי שהחשיך דמשום פסידא שרו רבנן, דאי לא שרית ליה אתי לאתויי ד' אמות ברשות הרבים, הכא נמי לא שנא).
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב להבין ענין שמחת חו"כ הרה תקריב
מקור מפורש
בפרק זה
47 ידוע בפי' על כרחך אתה חי : אבות ספ"ד. ראה תניא פ"נ.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא עריבים עלי דברי סופרים
מקור מפורש
בפרק זה
33 שהאהבה נק' כסף : ראה גם תניא פ"נ. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"א ע' קפה. תו"א וישב כו, ד. תשא פו, ד. לקו"ת בהעלותך לב, ד. מסעי צ, סע"ב.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל
מקור מפורש
בפרק זה
321 בע"כ אתה חי : אבות ספ"ד. תניא ספ"נ. מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"ב ע' שסו. תקע"א ע' קפא. לקמן פ' ויקהל שפט, ד. תיד, א.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ועשית ציץ זהב טהור
מקור מפורש
בפרק זה
64 מעלת הזהב על הכסף : ראה תניא פ"נ. מאמרי אדה"א בראשית ע' קסט. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
בפרק זה
170 בע"כ את"ה ח"י : ראה אבות ספ"ד. תניא ספ"נ. מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"ב ע' שסו. תקע"א ע' קפא. לקמן תיד, א.
פתיחה בהקשר
אור התורה דברים כרך א פרשת דברים אחד עשר יום
מקור מפורש
בפרק זה
אמנם ברבות סדר כי תשא פמ"ב דקנ"ז ע"ב נראה שהפסוק הזה הוא מכלל התוכחות אך מהות התוכחה אינו כפירש"י וז"ל א"ר שמעון בן יוחאי י"א ימים היו עם הקב"ה וכ"ט יום היו מחשבים היאך לעשות את העגל כמ"ש י"א יום מחורב, ואח"כ באו לדרכי עשו דרך הר שעיר, ור"א בן יעקב אומר כ"ט יום היו עם הקב"ה וי"א יום היו מחשבין היאך לעשות כמ"ש י"א יום מחורב דרך הר שעיר שעשו מעשה שעיר עכ"ל וכ"ה בסדר נשא פ"ז דף רכ"ג ד', ולפ"ז אתי שפיר התקשרות וסמיכות הפסוקים זל"ז דלעיל אמר ודי זהב, ואמר בגמ' ברכות ל"ב א' שזהב שהשפעת להם גרם לעשות העגל והיינו י"א יום מחורב דרך הר שעיר שע"י ודי זהב נמשכו לבחי' י"א יום שהן דרך הר שעיר מעשה עשו כו', וכן ידוע כי רישי' דעשו בעטפי' דיצחק והיינו שיצחק הוא בחי' גבורות עליונות שהן בחי' זהב ומבואר בזח"ב פקודי דרכ"ד ע"ב ע"פ זהב התנופה שבחי' זהב צ"ל בבחי' התנופה להתעלות למעלה, שהדין כשהוא בשרשו הוא זך ובהיר ומעולה מהחסדים, וכמ"ש בתניא פ"נ בענין האהבה כרשפי אש מבחי' גבורות עליונות דבינה עילאה דהיינו שע"י ההתבוננות בגדולת א"ס ב"ה כו' תתלהט ותתלהב הנפש כו' והוא בחי' כמעלת הזהב על הכסף כו' וזהו מצפון זהב יאתה כו' מצפון היינו בינה כנודע בענין מזרחית צפונית בזח"ג במדבר ק"כ, ולכן אין הגבורות נמתקין אלא בשרשן שכשהם מתעלות למקורן הן זכות ובהירות אבל כשמשתלשלים למטה נעשו מהם סיגי הגבורות שהם דינין קשים דעשו ונק' סוספיתא דדהבא, ולכן ואם רץ לבך בבחי' גבורות דזהב הנ"ל אזי תומ"י שוב לאחד וזהו ענין כסף והמשכת החסד למטה כו', ולכן הזהב צ"ל בבחי' זהב התנופה וההתפשטות למטה צ"ל כסף כו' וזהו לי הכסף ולי הזהב כו', וזהו שנענש שלמה על שאין כסף נחשב בימי שלמה למאומה, כמ"ש בזח"א פ' ויחי דר"ן ע"א.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט אז ישיר כו'
מקור מפורש
בפרק זה
8 ואמנם עבודת הלוים הוא מלמטלמ"ע : בהבא לקמן בפיסקא זו — ראה ד"ה אז ישיר בתו"א בשלח שם סב, ג. וראה גם תניא פ"נ (ע, ב). ביאוה"ז להצ"צ ח"ב ע' תרפט. אוה"ת ויצא שם.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"א ת"ר נר חנוכה כו'
מקור מפורש
בפרק זה
42 שלע"ל יהיו הלוים כהנים : ראה תניא פ"נ (ע, ב).
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א וירא ישראל
מקור מפורש
בפרק זה
128 שכסף . . האהבה : ראה גם תניא פ"נ. תו"א וישב כו, ד. תשא פו, ד. תו"ח וארא ח"א נג, ג. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ומעתה וכו' כל הנשמה
מקור מפורש
בפרק זה
116 בס"י אם רץ לבך שוב לאחד : כ"ה גם בתניא פ"נ [ושם: ואם] ובמ"מ הגהות והערות קצרות לכ"ק אדמו"ר זי"ע לשם מציין (פ"א ). ראה ת"ז בהקדמה ז, א. אוה"ת יתרו ע' תתקפא. סה"מ תרנ"ט ע' ריא בהערה.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ פקודי צב"ר פּאַסטאָוו
מקור מפורש
בפרק זה
91 תניא פ"נ. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון שמיני ביאור שרשי הדברים
מקור מפורש
בפרק זה
11 שאין הכוונה גשם החזיר : ראה בהנסמן בהערה שלפנ"ז. שיעורים בספר התניא פ"נ ע' 691 בהערה. מאמר ד"ה והחרים אחש"פ תשמ"ה. סה"ש תנש"א ח"א ע' 162 ואילך.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי בשברי לכם מטה לחם
מקור מפורש
בפרק זה
39 כסף. . האהבה : ראה גם תניא פ"נ. תו"א וישב כו, ד. תשא פו, ד. תו"ח וארא ח"א נג, ג. וש"נ.
פתיחה בהקשר
אוצר מנהגי חב"ד בין פסח לעצרת ל"ג "בעומר"
מקור מפורש
בפרק זה
וכן הוא בסידור (כתב יד) שהתפלל בו הבעש"ט (והוא סידור האריז"ל), וכן הוא בר"ן סוף פסחים, שו"ת הרשב"א סי' קכו, תניא סי' נ, כל-בו סי' נה, של"ה, שערי-תשובה, חק-יעקב, ועוד (לקוטי-שיחות, ג, עמ' 2)
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק מ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
ומכ"ז יובן למעלה הענין הנ"ל שאהבת עולם הוא דוגמת בירור מ"ן דברי' ואהבה רבה שבנפש שבא אח"כ הוא דוגמת מ"ן דמל' ממש בחי' הב' הנ"ל, וזהו גם כן ב' בחי' כלה שנתבאר בד"ה שה"ש 26 וע' בד"ה וכי ימכור 27 מאות ז' ואילך מענין אמה העברי' שהוא ענין אהבה רבה הנ"ל, ויעוד אמה הנ"ל להיות בחי' כלה הוא אהבה רבה שבנפש הנ"ל, ושם בהביאור ובכמה דוכתי, וכ"ז נקרא בשם כסף הקדשים בתניא פ"נ וכמובא בביאור לד"ה זה יתנו 28 , מפני שהמכוון מאהבה הנ"ל להיות דבוק בה' תמיד ולא ליפרד כלל ומכל מקום נקרא צמאון ממש וכלות הנפש לדבקה בו, כענין ואל אישך תשוקתך, וכאן נכלל כ"ז בשם אהבת עולם וכנ"ל וד"ל, מפני שתחלת התעוררות הוא מהתבונה ודעת בגדולת ה' שהוא ענין אש של הדיוט שעל ידי זה מוסיף רשפי אש גם באהבה עצמית של נפש האלקית על דרך והחיות נושאות כו' כנ"ל, מפני ששרש הבירורים הם מבחינת גבורות דתהו שלכן נקרא מכל מקום אהבה זאת בחי' כמעלת הזהב על הכסף בסוף פרק מ"ד לגבי אהבה מסותרת בלי יגיעת ההתבוננות שהיא רק אהבה הנמשכת כמים בחי' קרירות, רק שלעומת זאת יש יתרון גדול באהבה מסותרת על ידי התעוררות האהבה משרשה ומקורה שהוא בחי' אש שלמעלה ולא מבחינת אש של הדיוט אהבת עולם הנ"ל שהוא ענין התבוננות המבואר בפרק מ"ד מבחינת אתה ה' נפשי אתה אבינו, שהוא ענין שרש ומקור האהבה שעל ידי זה מעורר בחי' רוחא דשדי בגווה מאוא"ס ב"ה עצמו המלובש בנפש האלקית כנ"ל מדרוש הספיחים שהוא שרש ענין אהבה רבה האמיתי הבא מלמעלה, מה שאין כן באהבה שעל ידי התבוננות גדולת ה' שנלקחה מבחינת שמלמטה משרש נפש האלקית שנקרא אש של הדיוט כנ"ל, שעל ידי זה לא נתעורר רק האהבה עצמי' של הנפש האלקית שהוא ענין העלאת מ"ן ממל' עצמה מפנימיותה הנזכר בתו"א ד"ה ראה ריח בני הנ"ל, ולא בחי' רוחא דשביק בגווה הנ"ל שהוא העלאת מ"ן הבא מלמעלה שנקרא ריח שדה אשר ברכו ה' בתו"א הנ"ל, אך עיקר בחי' אהבה שממעלת הזהב על הכסף הוא האהבה שיתבאר בפרק נ' ששרשה מבינה, וענינה כלות הנפש ממש להפרד מהפתילה הוא הגוף, וע' במאורי אור אות ז' זהב נקרא הבינה והמל', ומובן על פי הנ"ל.
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק מ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
ועם זה יובן מה שעל פי רוב נתבאר שאהבת עולם הוא בז"א וכן בסדר אותיות של שם הוי' דחילו ורחימו ורחימו ודחילו, אהבה זוטא הוא בז"א ואהבה רבה הוא בבינה, וכאן ובתו"א חכלילי נתבאר שאהבת עולם הוא במל', ולעיל תירצנו זה (בשם דרוש חכלילי שבס' פלח הרמון), אך בזה יובן יותר שמה שנתבאר שאהבת עולם הוא במל' היינו שהוא העלאת מ"ן של המל', כענין האהבה שבגשמיות הוא ההתקשרות וההעלאה להדבר הנאהב, אך להיכן ולאיזה בחי' מאוא"ס הוא ההעלאה ע"ז נתבאר שאהבה זוטא או אהבת עולם הוא בז"א היינו שעלייתה הוא בבחינת ז"א, ובעבודה הוא בחי' האהבה שלדבקה בה' מקור התורה ומצות, אבל תשאר הנפש דבוקה בו ית' כמו שנתבאר לשון הזה בלק"ת ד"ה כי תבאו בפ' בהר 30 עיין שם, אבל האהבה רבה הוא העלאת מ"ן לבחי' אוא"ס שבבינה שלמעלה מבחינת השתלשלות ומקור התורה ומצות, והוא שנתבאר בתניא פ"נ (ואהבה רבה שבבחינת ז"א שנזכר בתו"א ובתניא כאן הוא בחי' אחרת כנ"ל שהוא המשכת מ"ד מז"א), וזה עולה יפה בעזה"י.
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא אסתרמן, גרונם פרק מ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
אך מל' התניא פ"נ משמע שאהבה רבה דרשפי אש גדולה מאהבה בתענוגים, שכתב כל בחי' אהבה הנ"ל דפמ"ג ומ"ד ומ"ו הם בחי' כסף הקדשים (שמקבל בחינת ביטול לדבקה בו ע"י תורה ומצות יסוד המים שבנפש האלקית אהבה הנמשכת כמים, ואף שנזכר רשפי אש ושלהבת עזה ולהב העולה כו' בפרק מ"ג באהבת עולם ובאהבה רבה נזכר שלהבת, ועיין בפרק מ"ד שאף שהיא ברשפי אש, אך המכוון מהאהבה לדבקה בו ע"י תורה ומצות מאהבה זו לא בבחינת שוב לבד, ע' אגה"ק ד"ה מה יפית 29 לכן נקרא נמשכת כמים ע"ד אור החסד בכלי הגבורה שנזכר במ"א לענין ואהבת בפרשה ראשונה 30 ), מה שאין כן אהבה זו דפרק נ' (היא גבורה שבגבורה [עד כלות הנפש] ממש), גדולה מזו כמעלת הזהב כו' הרי שהיא גדולה מכל הנ"ל.
פתיחה בהקשר