על הפרק
אגרות קודש כרך יג ד'שפב
מקור מפורש
בפרק זה
ומה נפלאו דברי רבינו הזקן בתניא פרק מ"ט (ס"ט סוף ע"ב) ובנו בחרת כו' הוא הגוף כו', ומסוגלים ימים אלו בפרט להאמור כיון שהם ימי הכנה לקבלת התורה, אשר כדרז"ל נעשו כל ישראל בריאים בגופם ושלמים (וע"פ כל הנ"ל מובן שאין להתנצל כלל על מה שכתב אלי בענין זה, כי נוסף על הפתגם החסידותי הידוע, יענעמס גשמיות איז בא מיר רוחניות, הרי גוף הישראלי קדוש הוא וכמובן גם מתניא הנ"ל)
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טו ה'תמז
מקור מפורש
בפרק זה
וכיון שנמצאים אנו בימים שבין פסח זמן חירותנו ולחג השבועות זמן מתן תורתנו חרות על הלוחות א"ת חרות אלא חירות, הנה יהי רצון שתתוסף בכ"א בתכ"י חירות מכל ענינים המבלבלים לעבודת השם שבזה גם עניני בריאות הגוף וכמבואר גם בדרז"ל, שכל ישראל היו בריאים ושלמים לקבלת התורה גם בגופם ובגשמיות, ומובן עוד יותר ע"פ המבואר בתניא פרק מ"ט ובנו בחרת מכל עם ולשון, שהבחירה בגלוי הוא הגוף החומרי כו' עיי"ש.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טו ה'תנב
מקור מפורש
בפרק זה
ובפרט שנמצאים אנו בימים שבין חג הפסח זמן חירותנו לחג השבועות זמן מ"ת חרות על הלוחות א"ת חרות אלא חירות, ויה"ר שיתוסף בכאו"א בתכ"י חירות מכל ענינים המבלבלים לעבודת השם שבזה גם עניני בריאות הגוף וכמבואר גם בדרז"ל שכל ישראל היו בריאים ושלמים לקבלת התורה גם בגופם ובגשמיות, ומובן עוד יותר ע"פ המבואר בתניא פרק מ"ט ובנו בחרת מכל עם ולשון שהבחירה בגלוי בעת מתן תורה הוא הגוף החומרי וכו' עיין שם.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טו ה'תרמ
מקור מפורש
בפרק זה
ובפרט שנכנסנו לימי הנחמה, נחמה בכפלים, זאת אומרת כפלים לגבי כל העג"נ והצער וכו' ר"ל שהי' בעבר, וכפלים בקדושה, אשר גם הגוף הישראלי קדוש הוא וכל' רבינו הזקן ובנו בחרת מכל עם ולשון הוא הגוף החומרי הנדמה בחומריותו לגופי אומות העולם (תניא ספמ"ט).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יח ו'תקל
מקור מפורש
בפרק זה
וכמבואר בתניא פרק מ"ט שעל גוף החומרי, נאמר ובנו בחרת, ומקום הבחירה למעלה ה"ה דוקא במהותו ועצמותו ית', כמבואר בכ"מ,
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כא ח'קנו
מקור מפורש
בפרק זה
וכיון שנצטוינו מעלין בקודש, יהי' כל זה באופן דמוסיף והולך, הן בהנוגע לפעולות האדם והן בהנוגע לברכות השמים מעל - וכמובן בעניני הגוף ובריאותו, שהרי דוקא על הגוף הוא שנאמר ובנו בחרת מכל עם ולשון, וכמ"ש בתניא פרק מ"ט.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תרג
מקור מפורש
בפרק זה
ראה תניא פמ"ט.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתט
מקור מפורש
בפרק זה
וכנאמר ג"כ בדברי רבנו הזקן, ובנו בחרת מכל עם ולשון הוא הגוף וכו' (תניא פרק מ"ט יעו"ש היטב).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתקנב
מקור מפורש
בפרק זה
תניא ספמ"ט.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג חג השבועות שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
59 עוד י"ל בדיוק "גופו מכובד על הבריות" — כי זה שהתורה "הוא העד הנאמן כו'" הוא על בחירת הקב"ה בבנ"י, וענין הבחירה הוא (בעיקר) שייך ב"גוף החומרי הנדמה בחומריותו לגופי אוה"ע" (תניא פמ"ט — ע, רע"א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא שמות שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
29 ויתירה מזו ע"פ מ"ש אדה"ז בתניא פמ"ט ש"ובנו בחרת כו' הוא הגוף החומרי הנדמה בחומריותו לגופי אוה"ע" [כי בחירה שייכת דוקא בשני דברים שווים, ולכן בהנשמה שהיא חלק אלקה ממעל ממש (תניא רפ"ב) לא שייך בזה אמיתית ענין הבחירה — ראה לקו"ש חכ"ג ע' 219 ואילך] — מובן שדווקא במצב כזה דבנ"י מודגשת בחירת הקב"ה. וי"ל שעפ"ז יומתקו דברי הרמב"ם שם שבחירת השם היתה לאחרי היות ישראל במצרים וחזרו ללמוד מעשיהן ולעבוד כוכבים כו'.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד הוספות עקב
מקור מפורש
בפרק זה
וכנאמר ג"כ בדברי רבנו הזקן, ובנו בחרת מכל עם ולשון הוא הגוף וכו' (תניא פרק מ"ט יעו"ש היטב).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו יתרו שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
41 ראה תניא פמ"ט.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו ויק"פ - פ' החודש ויק"פ - פ' החודש
מקור מפורש
בפרק זה
35 ע"ד משנ"ת במ"א (לקו"ש חי"ח שם הערה 70, 71), דאף שבחירת העצמות היא בגוף (תניא פמ"ט), ובחירת העצמות לא שייך בה שינוי, מ"מ, כדי שבחירה זו תקבע במציאות הגוף גופא בפנימיותו ה"ז רק ע"י הנשמה. ע"ש.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו הוספות - עניני רפואה א. רשות ונתינתכח לרופא לרפאות
מקור מפורש
בפרק זה
ומובן עוד יותר ע"פ המבואר בתניא פרק מ"ט ובנו בחרת מכל עם ולשון, שהבחירה בגלוי הוא הגוף החומרי כו' עיי"ש.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו הוספות - עניני רפואה ו. נתוח, וטפול באברים פרטיים
מקור מפורש
בפרק זה
ומה נפלאו דברי רבינו הזקן בתניא פרק מ"ט (ס"ט סוף ע"ב) ובנו בחרת כו' הוא הגוף כו', ומסוגלים ימים אלו בפרט להאמור כיון שהם ימי הכנה לקבלת התורה, אשר כדרז"ל נעשו כל ישראל בריאים בגופם ושלמים (וע"פ כל הנ"ל מובן שאין להתנצל כלל על מה שכתב אלי בענין זה, כי נוסף על הפתגם החסידותי הידוע, יענעמס גשמיות איז באַ מיר רוחניות, הרי גוף הישראלי קדוש הוא וכמובן גם מתניא הנ"ל).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - שיחות ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א לאנ"ש שיחיו שברכו אותו
מקור מפורש
בפרק זה
68 ראה זח"ג ע, ב: גופא דילהון קדישא. וראה תניא פמ"ט (סט, סע"ב ואילך). ס' השיחות תורת שלום ע' 120.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה יד
מקור מפורש
בפרק זה
14 תניא פרק מט. וראה ספר השיחות – תורת שלום עמוד 120 ואילך.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג פורים שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
6 תניא פמ"ט. ואדרבה, בגוף הישראלי יש יתרון על הנשמה, שבו דוקא הוא בחירת העצמות. וראה בארוכה שיחת שמח"ת תרס"ט (תורת שלום ע' 120 ואילך).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג שש"פ שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
12 תניא פמ"ט.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד פרקי אבות שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
4 תניא פמ"ט.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יד
מקור מפורש
בפרק זה
7 עיין תניא ספמ"ט: ובנו בחרת מכל עם ולשון הוא עד"ז – שבת חזק. ועוד. ידעתי כו'. הגוף החומרי כו'.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יט
מקור מפורש
בפרק זה
בתניא פמ"ט ובנו בחרת מכל עם
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו יו"ד שבט שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
30 תניא פמ"ט (ע, רע"א). תורת שלום ע' 120.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו יתרו שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
63 תניא רפמ"ט.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טז
מקור מפורש
בפרק זה
2 ונתנו . . נפשו: ראה פי' הרגמ"ה בב"ב שם. וכמש"נ וחטאך: ראה צ"צ שם. כל , . משרע"ה : תניא רפמ"ב. וראה תקו"ז תס"ט (קיד, א): אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא . . עד שתין ריבוא. אהבת . , לפנים : תניא ספמ"ט.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טז
מקור מפורש
בפרק זה
4 ולהמשיך , . לה': תניא ספמ"ט. הצדקה . . כולנה: תניא פל"ז (מח, ב--מט, א)
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח במדבר שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
48 תניא פמ"ט. ובארוכה – תו"ש ע' 120.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח שלח שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
53 להעיר מהרמב"ם הל' מלכים ספ"ז: ולא יחשוב לא באשתו ולא בבניו אלא כו' – אף שעליהם נאמר הוא אמר ויהי הוא ציווה ויעמוד (שבת קנב, א), שעד"ז הוא גם במלחמה רוחנית (תניא פמ"ט).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח בלק שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
49 אף שהיא הבדלה גדולה יותר מההבדלה שבין אור לחשך – כי אור וחשך, עם היותם הפכים, הרי צד השווה בהם שהם נבראים (ושניהם בגדר האור, מקום וכו'). משא"כ ישראל עליהם נאמר "בנים אתם לה' אלקיכם פי' כמו שהבן כו'" (ראה תניא רפ"ב ובכ"מ) – ובין נברא לבורא אין שום שיווי כלל. ועיין תניא ספמ"ט שאפילו בנוגע לגוף דבנ"י – ה"ז רק "הגוף החומרי הנדמה בחומריותו לגופי או"ה".
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
בפרק זה
וכמבואר בתניא פרק מ"ט שעל גוף החומרי, נאמר ובנו בחרת:
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט האזינו שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
76 תניא רפמ"ט.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה לא
מקור מפורש
בפרק זה
3 אתה בחרתנו : כמש"נ דברים (ז וז) ובכימ. וראה תניא פמ"ט. להעיר מפרשיי לדברים '7/ 2.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא בשלח שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
6) ועבודתו לקונו -- היא ג" עצ'יי צמצום עצמו כו' (ראה תניא פמ"ט).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא משפטים שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
וראה תניא פמ"ט שעיז קאי הציוי בק"ש בכל לבבך -- כי לבבו של אדם קשורה בהן בטבעו,
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד עקב-כ"ף אב שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
זג) ראה תניא פמ"ט :
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה כ
מקור מפורש
בפרק זה
1 לא רק על עם ישראל בכללותו -- ראה תניא ספמ"ט.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ז
מקור מפורש
בפרק זה
3 אירע איינצעלהייטן: כמחזיל (אבות ספ"ו) כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו. וראה מאמרי דא"ח עה"פ כל הנקרא בשמי (אוה"ת נ"ך (ע' רמ). סה"מ תרצ"ט (ע' 47). ועוד) -- דקאי על כל העולמות. וראה תניא ספמ"ט: וזהו תכלית כו
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו נח שיחה ד
מקור מפורש
בפרק זה
28 תניא פמ"ט.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
24 תניא פמ"ט. ובארוכה – ס' השיחות תורת שלום ע' 120 ואילך.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ט
מקור מפורש
בפרק זה
70 תניא פמ"ט.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח במדבר-ב' סיון שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
41 שו"ע אדה"ז ס"ס ס"ד. וראה תניא פמ"ט (סט, סע"ב ואילך).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח חוקת שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
58 וראה גם לקו"ש [המתורגם] ח"ו ע' 89 ובהנסמן שם, שמצד בחירת הקב"ה בהגוף (תניא פמ"ט. תורת שלום ע' 120) נעשה הגוף מצ"ע ענין נצחי. ודבר משנה הוא (סנה' ר"פ חלק): כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב (נשמות בגופים). וראה לקמן ע' 442 הערה 71.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח מסעי שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
64 ראה תניא פמ"ט (ע, רע"א). וראה לקמן הערה 70.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
בפרק זה
8 שמצד הגוף . . אומות העולם: תניא פמ"ט (ע, רע'א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט נצבים שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
58 יתרו יט, ה וברש"י. ועיין תניא פרק מט.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ לך לך שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
47 תניא פמ"ט.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא משפטים שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
38 תניא פמ"ט. וראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] ח"ו ע' 88. ע"ש.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות שיחה ז
מקור מפורש
בפרק זה
2 אעפ"כ הייתה צ"ל בקשת ותפלת משה ע"ז -- מפני ,הגוף החומרי כו" (תניא פמ"ט -- הובא לעיל בפנים).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב ויקרא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
34 תניא פמ"ט. תורת שלום ע' 120. ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
55 תניא פמ"ט (ע, רע"א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד תבא שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
56 ראה תניא פמ"ט (סט סע"ב ואילך).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
9 אויפן ערשטן בליק . . ניט-אידן: להעיר מתניא פמ"ט (ע, רע'א): הגוף החומרי הנדמה בחומריותו לגופי אומות העולם.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה לך לך שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
29 תניא פמ"ט (סט, סע"ב ואילך).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה ו
מקור מפורש
בפרק זה
6 תניא פמ"ט (ע, רע"א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח פינחס שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
49 וי"ל שלכן עיקר ענין הבחירה הוא בגוף של בנ"י "הנדמה בחומריותו לגופי אוה"ע" (תניא פמ"ט). וראה לקו"ש [המתורגם] חי"ח ע' 441 בהערות.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח פינחס שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
66 ראה שו"ע אדה"ז או"ח סי' ס ס"ד (ממג"א שם סק"ב) "שכשיאמר ובנו בחרת יזכור מ"ת". וראה תניא פמ"ט.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט ר"ה-ו' תשרי שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
57 משלי כז, יט. וראה תניא פמ"ט (סט, א) עד"ז לאידך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
763 ראה גם תניא פמ"ט (סט, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
962 ראה תניא ספ"ו ובהגהות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע לתניא שם (קיצורים והערות לתניא ע' קטו). וראה תניא פמ"ט (ע, א). סה"ש תורת שלום ע' 120. 127. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת-תורה ה'תשי"ג
מקור מפורש
בפרק זה
53 ראה תניא פמ"ט (סט, סע"ב ואילך).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, שבת חנוכה, מבה"ח טבת ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
53 תניא פמ"ט שם.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' פינחס, ט"ז תמוז ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפרק זה
15 תניא פמ"ט (סט, סע"ב ואילך). וראה סה"ש תורת שלום ע' 120 ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ז שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
בפרק זה
68 תניא פמ"ט (סט, סע"ב ואילך).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
35 תניא פמ"ט (סט, א). ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
12 תניא פמ"ט. ואדרבה, בגוף הישראלי יש יתרון על הנשמה, שבו דוקא הוא בחירת העצמות. וראה בארוכה שיחת שמח"ת תרס"ט (סה"ש תורת שלום ע' 120 ואילך).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
91 שבת קנב, א. הובא בתניא פמ"ט (סט, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה ה'תשי"ב
מקור מפורש
בפרק זה
65 ראה תניא פמ"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפרק זה
25 ראה תניא פמ"ט (סט, א). סהמ"צ להצ"צ מצות האמנת אלקות פ"ד. המשך תרס"ו ע' תכט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"ה "הדרן" על מסכת מכות
מקור מפורש
בפרק זה
1091 תניא פמ"ט (ע, רע"א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1789 תניא פמ"ט (סט, סע"ב ואילך).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפרק זה
413 תניא פמ"ט (סט, סע"ב ואילך).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפרק זה
334 עיין תניא ספמ"ט: "ובנו בחרת מכל עם ולשון הוא הגוף החומרי כו'".
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
1095 ראה תניא פמ"ט (סט, סע"ב ואילך).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
1352 תניא פמ"ט (סט, סע"ב ואילך).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
56 ראה תניא פמ"ט (סט, סע"א ואילך). ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב (מאמר ב), ה'תשכ"ז*
מקור מפורש
בפרק זה
705 תניא פמ"ט (ע, רע"א) וראה בארוכה סה"ש תורת שלום ע' 120 ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1324 ראה תניא פמ"ט (סט, סע"ב ואילך).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
2263 תניא פמ"ט (סט, סע"א ואילך). וראה ספר השיחות תורת שלום ע' 120.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
870 תניא פמ"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
1072 ראה גם תניא פמ"ט (סט, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ג תמוז, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
298 תניא פמ"ט (סט, א).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד ליל א' דחג השבועות, בעת הסעודה, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפרק זה
2303 ראה תניא פמ"ט (סט, סע"ב ואילך).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"ק ומוצאי ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
434 לשון אדה"ז בתניא פמ"ט (סט, רע"א). אלא שבתניא שם מדבר בענין בי"ע הפרטיים.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
2342 שאז נמצא גם איש ישראל במעמד ומצב שזקוק לענין ד"בנו בחרת", מצד "הגוף החומרי שנדמה בחומריותו לגופי אומות העולם" (תניא פמ"ט) – לא כמו (למשל) בשעה שמניח תפילין, שעז"נ "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך" (תבוא כח, יו"ד. ברכות ו, א. וש"נ), ועד"ז בשעה שמקיים שאר המצוות (שהרי "הוקשה כל התורה כולה לתפילין" (קידושין לה, א. וש"נ)), רמ"ח מ"ע ושס"ה מל"ת, שכנגדם הם רמ"ח אברים ושס"ה גידים (זח"א קע, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
205 ברכת יוצר אור. ראה תניא פמ"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ אחרי, מבה"ח אייר ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
980 תניא פמ"ט (סט, סע"ב ואילך). וראה ספר השיחות תורת שלום ע' 120.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
2313 תניא פמ"ט.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
2646 ואדרבה: ככל שנמצאים למטה יותר, הרי זה מורה ששרשם למעלה ביותר. וכמודגש בנוגע לגוף הגשמי (שבו נתלבשה נה"ב, ולכן שייך בו ענין החטא), שירד למטה כ"כ עד ש"נדמה* בחומריותו לגופי אומות העולם" (תניא פמ"ט), ואילו שרשו הוא מבחי' העצמות, כמבואר בתורת שלום (ע' 120) שדוקא בגוף נמצא כח העצמות, ש"הוא לבדו בכחו ויכלתו לברוא יש מאין כו'" (תניא אגה"ק ס"כ), ולכן, לעתיד לבוא תהי' הנשמה ניזונית מן הגוף (נסמן בתו"מ חס"ח ע' 169), והיינו, שאף שגילוי מעלת הגוף היא ע"י הנשמה, הרי הנשמה מגלה את מעלת הגוף דוקא.
*) בחיצוניות ובגלוי , אבל בפנימיות יש חילוק גדול ביניהם , כפי שמצינו בגמרא בנוגע לזוהמת גופייהו דעכו"ם דאכלי שקצים ורמשים (ראה שבת פו , ב . קמה , ב) . – ראה גם לעיל ריש ע' 321 . וש"נ .
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תבוא, ח"י אלול ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
1345 תניא פמ"ט (סט, סע"א ואילך). וראה ספר השיחות תורת שלום ע' 120.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א אור לי"ג תשרי, הילולא דכ"ק אדמו"ר מהר"ש, ה'תשמ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
15 ראה גם תניא רפמ"ט (סט, א).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יו"ד שבט, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפרק זה
35 תניא פמ"ט (סט, א). ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יו"ד שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
13 ראה גם תניא פמ"ט (סט, א).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"ק ומוצאי ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפרק זה
88 לשון אדה"ז בתניא פמ"ט (סט, רע"א). אלא שבתניא שם מדבר בענין בי"ע הפרטיים.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט, ה'תשל"ז
מקור מפורש
בפרק זה
וכן הוא גם בעבודה, כידוע שאין הכוונה בענין הביטול בחינת אסקופה הנדרסת ח"ו, דאדרבא, עבודת ה' צ"ל בהרחבה וכמ"ש ואתהלכה ברחבה, שבההנהגה בעניני קדושה, בלימוד התורההגילוי) בהקדים מה שמבאר כ"ק אדמו"ר הזקן בתניא פמ"ט שהביטול שצ"ל אצל כ"א מישראל הוא כמים הפנים לפנים .
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר ה'תש"מ
מקור מפורש
בפרק זה
9 תניא פמ"ט (סט, סע"ב ואילך).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ אחרי, מבה"ח אייר ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
28 תניא פמ"ט (סט, סע"א ואילך). וראה ספר השיחות תורת שלום ע' 120.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ אחרי, מבה"ח אייר ה'תשמ"ו
מקור מפורש
בפרק זה
47 תניא פמ"ט (סט, סע"ב ואילך). ספר השיחות תורת שלום ע' 120 ואילך.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפרק זה
58 תניא פמ"ט (סט, סע"א ואילך). וראה ספר השיחות תורת שלום ע' 120.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד י"ג תמוז ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
87 תניא פמ"ט (סט, א).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב (מאמר ב') ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
53 תניא פמ"ט (ע, רע"א) וראה בארוכה סה"ש תורת שלום ע' 120 ואילך.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ תבוא, ח"י אלול ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפרק זה
38 תניא פמ"ט (סט, סע"א ואילך). וראה ספר השיחות תורת שלום ע' 120.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול ה'תשל"ט
מקור מפורש
בפרק זה
40 ראה גם שו"ע אדה"ז או"ח מהדו"ב סוס"ד. תניא פמ"ט (סט, סע"ב ואילך).
פתיחה בהקשר
אור תורה שיר השירים ר
מקור מפורש
בפרק זה
טז במקבילות אין סוגריים .
----- הערות וציונים -----
תלת עלמין . . אע"פ שהם ארבע – ראה ריש סי' קעט-ב.
בא"ב יש יחידות כו' – ראה סי' שכו.
שהפועל והנפעל הם אחדות כו' – ראה סי' קמה.
ואלולי כח הפועל כו' – ראה ריש סי' שעז.
שכל מה שיש בעולמות יש לו כו' – ראה ריש סי' קנז. וראה ג"כ ריש סי' קיח.
תמונתה וא"ו וזיי"ן כו' – ראה סוף סי' סא, וסוף סי' רסב, וריש סי' תלה.
למשל האב כו' – ראה סי' א ובהערות שם.
התורה אין בה חלקים כו' – ראה ריש סי' עא ובהערות שם.
קיים אברהם אבינו את כל התורה כו' – ראה סי' כא.
דרך כלל ד' צמצומים כו' – עיין תניא פמ"ט.
ואז ראה כו' ירא"ה אותיות ראי"ה – ראה סי' תלד.
מדת יעקב כו' וגם הוא מחכמה נפקא כו' – ראה סי' קיח ד"ה והנה מקובל. סי' רמח ד"ה והנה בצדיקים.
חכמה המחברת דברים המתנגדים לפי שנקרא אי"ן – ראה סי' רמד ד"ה והנה ג' ידות. סי' רנח ד"ה והנה התורה. וסי' תכד ד"ה והתירוץ. וראה ריש סי' כז. ריש סי' כח. סי' צה ד"ה ויובן. סי' קנז ד"ה והנה. סי' ר ד"ה ונחזור, ובהערות שם. ורג"כ סי' קיח ד"ה והנה מקובל.
וכן ג"כ נקרא עי"ן כו' – ראה ריש סי' נא, סי' ס ד"ה ונקדים, וסי' רמד ד"ה והנה.
כת"ם ר"ת כו' – ראה מדל"י סוף סי' רלה (רמח). וכן הובא בעבודת ישראל פ' מצורע ד"ה ואשה כי.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות קריאת שמע נט דין ברכה ראשונה ביוצר ד
מקור מפורש
בפרק זה
ע ראה גם לקמן סי' ס ס"ב. תניא פמ"ט (סט, ב). ועי' חקרי הלכות ח"א ח, א.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות קריאת שמע ס דין ברכות לקריאת שמע ואם צריכים כוונה ב
מקור מפורש
בפרק זה
י שו"ע סעיף ב. וראה תניא פמ"ט.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק רביעי ה
מקור מפורש
בפרק זה
צב ראה רמב"ם שם הי"ג. שו"ע או"ח סי' סז. לעיל שם סי' נט ס"א. סי' סז ס"א. תניא פמ"ט סט, סוע"א.
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות קריאת שמע ס דין ברכות לקריאת שמע ואם צריכים כוונה
מקור מפורש
בפרק זה
1028 ס"ד (ויש אומרים שעונין אמן גם אחר ברכה זו, ואין חשש במה שמפסיק בינה לקריאת שמע, לפי שברכות קריאת שמע אינן דומות לשאר ברכות המצות, שהרי אין מברכין אשר קדשנו במצותיו וצונו לקרות קריאת שמע, אלא ברכות בפני עצמן הן, ותיקנו לברך אותן קודם קריאת שמע), ושם נסמן (הערה ס ).
וראה גם תניא פמ"ט (שתקנו ברכות קריאת שמע שתים לפניה כו', דלכאורה אין להם שייכות כלל עם קריאת שמע, כמ"ש הרשב"א ושאר פוסקים).
ואף שלעיל סי' נט ס"ד הובאה דעה המצריכה להסמיכן (ויש אומרים שאחר סיום ברכת הבוחר בעמו ישראל באהבה לא יענה אמן, שלא להפסיק בין קריאת שמע לברכה שלפניה, כמו שאסור להפסיק בין כל דבר מצוה או דבר הנאה שמברכין עליו להברכה שלפניו).
מכל מקום, במקום שהוצרך לקרא קריאת שמע בזמנה בלא ברכותיה, יכול לברך אחר כך הברכות בפני עצמן. וראה חקרי הלכות ח"א ח, א.
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע פסקי הסידור הלכות ברכות השחר
מקור מפורש
בפרק זה
2349 בשוע"ר רס"י ס (ברכה שניה נחלקו חכמים בפתיחתה, יש אומרים אהבה רבה ויש אומרים אהבת עולם אהבתנו כו'. והגאונים הכריעו לומר בשחרית אהבה רבה ובערבית אהבת עולם, וכן נוהגין במדינות אלו).
וכאן מסיק לומר תמיד אהבת עולם, כמבואר בפע"ח שער הקריאת שמע רפ"ג (ואין לומר אהבה רבה, כי אהבה רבה הוא באצילות, ובכאן בברכת קריאת שמע אנו עדיין בהיכלות, לכן נכון לומר אהבת עולם). תניא פמ"ט סט, ב (ולכן נקרא אהבת עולם, שהיא בחי' צמצום אורו הגדול הבלתי תכלית להתלבש בבחי' גבול הנקרא עולם).
וראה שער הכולל פ"ז ס"י. סדור רבינו הזקן עם ציונים והערות ע' רנו-ז (הערות 443-444).
פתיחה בהקשר
אור התורה במדבר כרך ד פרשת מסעי [ויסעו מעציון גבר]
מקור מפורש
בפרק זה
ט) ועפי"ז יובן למעלה ביסוד מל' דאצי' שעיקר ענין סיבת השפע אלקי בנבראים בריבוי רבבות השתלשלות וצרופים שאינו רק צמצום העצמות ולהתצמצם בפרטי פרטיות (וע' בתניא פמ"ט צמצום אורו הגדול הבלתי תכלית להתלבש בבחי' גבול) הוא נמשך מצד שרש מדה זו במלכות כשהיא עולה מבי"ע ומקבלת לעצמה כל שפע האצי' בבחי' יסוד שבה שהיא ג"כ מופשטת מכל עצמותה כמ"ש אלקי' אל דמי לך למען יזמרך כבוד (וזהו ובהגיע תר אסתר עליית כנ"י מבי"ע לאצי' לא בקשה דבר בבחי' שום לגרמי' כ"א ע"ד שיהי' גילוי אלקות, ועמ"ש בד"ה בהעלותך את הנרות בענין אה"ר דאהרן שוש' דמטרוניתא ממשיך בכנ"י ע"ד איזהו חסיד המתחסד עם קונו ועמ"ש בד"ה ומשה נגש אל הערפל) אלא שזה בחי' חיצוני' יסוד וזה בחי' פנימי' יסוד כמ"ש במ"א ע"פ זכר רב טובך וצדקתך
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם אז ישיר
מקור מפורש
בפרק זה
216 סילק אורו הגדול על הצד : ראה תניא פמ"ט (סט, א ): ”שהקב"ה. . וסילק לצד אחד דרך משל את אורו הגדול". ובהערות ותיקונים לשם: ”לצד אחד" ”לצדדין (כי הסילוק הי' לכל הצדדין בשוה )".
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א הקבצו ושמעו בנ"י
מקור מפורש
בפרק זה
113 והיו הדברים האלה וארז"ל בד"ת : ואתחנן ו, ו. וכ"ה בכ"מ ראה לקמן (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) בהנחה כאן ובהערה 91.
ראה זהר ואתחנן רסח, א. חינוך מצוה תיח. פני יהושע קדושין ל, א (ד"ה רב ספרא). רבינו מיוחס ואתחנן שם. גור ארי' יתרו כ, א (ד"ה ומה ת"ל קרוב לסופו). ראשית חכמה שער האהבה פ"ח (ד"ה הרי מבואר). תניא פמ"ט (ע' ע). אגה"ת פ"י (ע' צט). תו"ח ויחי רמא, ד. לקו"ש ואתחנן כרך לד ע' 32 ואילך ובהנסמן שם. וראה גם בפי' הספרי הקדמה לשער היחוד והאמונה עו, א. לקו"ת חוקת סג, א. אוה"ת בראשית כרך ג ע' תעג.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ועוי"ל ענין ק"נ דאצי'
מקור מפורש
בפרק זה
61 שאצילות הוא אלקות : ראה עבודת הקדש חלק היחוד פ"ב. רפ"ד. תניא פמ"ט (סט, א). תו"א משפטים עו, ב. סה"מ תרל"א ח"א ע' קלח. וש"נ. סה"מ תר"ם ח"א ע' רמא. וש"נ. ח"ב ע' תשמא. וש"נ.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ בשלח, רצ"ב
מקור מפורש
בפרק זה
18 ראה תניא רפמ"ט (סט, א). ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים ד' ו' אלול תרצ"ב וילנא · ביהכ"נ קירזנער
מקור מפורש
בפרק זה
63 ראה תניא פמ"ט (סט, א). ספר המאמרים תרל"ג ח"ב ע' תקו. ה'שי"ת ע' 112. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון פסח להבין שושר ענין פסח ומצה
מקור מפורש
בפרק זה
78 האה' דוחקת את הבשר : ב"מ פד, א. ראה גם תניא פמ"ט. מאמרי אדה"ז על ענינים ע' כב.
פתיחה בהקשר