407

ישראל – בחירתו של הקדוש־ברוך־הוא בה מכל הארצות והקדושה הקיימת בה – כך ישנן שתי מעלות אלו גם בישראל: זה שישראל הם אלו שהקדוש־ברוך־הוא בחר בהם, וזה שישראל יש בהם קדושה⁶³ מצד הקשר שלהם עם התורה והמצוות.

והחילוק ביניהם: בחירתו של הקדוש־ברוך־הוא בישראל מבין שאר האומות, "ובנו בחרת מכל עם ולשון", אינה קשורה עם מעלתם וקדושתם⁶³ שמפני התורה והמצוות, שהרי אם כן – אין זה ענין של בחירה; בחירה אמיתית שייכת רק כאשר קיים דמיון בין שני הדברים שבוחרים ביניהם⁶⁴ – ובכח הבחירה בוחרים באחד מהם. ולפיכך, מאחר שמצד מעלת הקדושה ותורה ומצוות אין מקום לשום דמיון בין ישראל לכל העמים, לא מתאים כאן ענין הבחירה. ובהכרח לומר, שהבחירה הלזו אינה מפני קדושתם של ישראל, אלא אדרבא, מפני בחירתו של הקדוש־ברוך־הוא נמשכה בהם קדושה וכו'.

מהאמור לעיל עולה כי: התקשרות ישראל עם הקדוש־ברוך־הוא שמצד בחירת הקדוש־ברוך־הוא – הריהי עצמית ונוגעת בעצם של ישראל יותר מההתקשרות שמצד קדושתם והתורה ומצוות, שהיא כדבר נוסף, כביכול.

בסגנון ברור יותר: התקשרות ישראל עם הקדוש־ברוך־הוא שמצד הבחירה היא שעצמותו ומהותו מתקשר עם עצמות ומהות של יהודי; ואילו התקשרות ישראל מצד קדושתם, הבאה על־ידי תורה ומצוות שהם חכמתו ורצונו יתברך (כי מצוה היא מלשון צוותא וחיבור⁶⁵, שעל ידה נעשה מקושר לקדוש־ברוך־הוא; וכמו כן על־ידי תורה "ישראל מתקשראן [=מתקשרים] באורייתא ואורייתא בקודשא־בריך־הוא"⁶⁶) הרי אין זה באופן שהעצם של יהודי מתקשר (מלכתחילה) עם עצמותו ומהותו יתברך, כי אם זהו באמצעות אורייתא, תורה ומצוות.

ועל פי זה מובן הדיוק במאמר רז"ל "תלת קשרין⁶⁷ מתקשראן דא בדא ישראל מתקשראין באורייתא ואורייתא בקוב"ה" [=שלושה קשרים מתקשרים זה בזה, ישראל מתקשרים בתורה והתורה בקדוש־ברוך־הוא] – שלכאורה הרי ישנם כאן רק שני קשרים (בין ישראל לתורה ובין התורה לקדוש־ברוך־הוא)? אך ההסבר הוא, שבנוסף להתקשרות שעל־ידי התורה יש קשר המקשר את ישראל לקדוש־ברוך־הוא בלי שום ממוצע, מצד בחירתו יתברך⁶⁸, ולכן ישנם שלושה קשרים (בדוגמת טבעת).