406
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
(ויתירה מזו – כל־שכן וקל־וחומר) שקיימים לגבי איסור יציאה זה אותם ההיתרים, זאת אומרת: כשם שביציאה מארץ ישראל לחו"ל יש תנאים שמותר, כמו שכתב הרמב"ם58 "ללמוד תורה כו' וכן הוא יוצא לסחורה", כן הוא גם בנוגע לעליה מבבל לארץ ישראל (והיציאה לשאר הארצות) שאם הוא כדי ללמוד תורה59 ולסחורה (וכיו"ב) מותר לצאת.
אבל מכיון שאין זה אלא היתר לצורך מטרה (תורה, סחורה), הנה כשם שכשיוצא מארץ ישראל לחו"ל בתנאים המותרים, נשאר הוא גם אחר כך (בנוגע לנידון זה) בן ארץ ישראל וחייב לחזור*, כמו כן הוא גם בנוגע לעולה מבבל לארץ ישראל בתנאים המותרים, שגם בהיותו בארץ ישראל נשאר בן בבל (מחמת הבחירה בבבל כמקום הגלות), וחייב לחזור.
אלא שיש חילוק בתנאי ותכלית היציאה (או העליה): כשיוצא לסחורה, יש לזה קיצבה, וכשהוא מרויח חייב לחזור, מה שאין כן כשיוצא ללמוד תורה, שאין לזה קיצבה, וכל שעדיין יש אפשרות שיתוסף אצלו בלימוד התורה מותר לו להשאר בארץ ישראל.
ועל פי זה מובן בפשטות מה שכמה אמוראים עלו מבבל לארץ ישראל, כי הדבר היה מחמת היתר זה; ואלו שנשארו שם בקביעות הרי זה מחמת שכך נדרש מחמת אופן הלימוד שלהם בתורה60.
אבל רב, ובדומה לכך שמואל, אף על פי שגם הם עלו מבבל לארץ ישראל כדי ללמוד תורה, עם זאת, כאשר קיבלו כבר בלימוד התורה מרבי וכו' בשלימות, חייבים היו לחזור לבבל61.
ויתירה מזו: דוקא בבבל נתוסף אצלם אחר כך על מה שלמדו בארץ ישראל בעיון (ופלפול התלמידים) שבזה היה יתרון של בבל על ארץ ישראל62.
יא. בחירת עם ישראל – ענין עצמי כשם שישנן שתי מעלות בארץ
הערות
- 58. שם הלכה ט'.
- 59. ראה שטמ"ק כתובות שם בהך דשלחי לי' אחוה כו' "תהא חכם עוד יותר כו'".
- *. כברמב"ם שם: "ויחזור לארץ". וראה תוד"ה ללמוד ע"ז יג, א.
- 60. או כדי ללמד תורה כר' חייא ובניו (סוכה כ, סע"א) וכיו"ב שאם ללמוד תורה מותר כ"ש ללמד תורה (וראה סידור יעב"ץ שם). ואף שבהיתר היציאה מא"י כ' הרמב"ם רק "ללמוד תורה" י"ל (ע"פ המבואר לקמן בפנים) שבזה שמלמדה נתוסף גם אצלו ע"ד מתלמידי יותר מכולם כו'.
- 61. ראה יומא (פז, ב) ברב "דליזיל ולגמר אורייתא בבבל".
- 62. כמובן מזה דשלחו מא"י סיני עדיף (סוף ברכות והוריות). ובירושלמי סוף הוריות דסידרן קודם לפיפלן, אבל בבבלי (הוריות) נשארה האבעי' (הי עדיף: חריף ומקשה או מתון ומסיק) בתיקו ולא קבלו מה דשלחו מא"י סיני עדיף. ולהעיר מפי' הר"ח (סנהדרין כד, א) במחשכים הושיבני זה תלמוד בבלי. וראה ד"ה אמר רבא תש"ח פי"א־יב ובהנסמן שם. לקו"ש חי"ג (ע' 32. 8־37). וש"נ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 11 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך יח מסעי שיחה ב מאותו ספר סוכה כ, א
- לקוטי שיחות כרך יט עקב שיחה ג מאותו ספר סוכה כ, סע"א
- לקוטי שיחות כרך כט חג הסוכות שיחה א מאותו ספר סוכה כ, ב
- שולחן ערוך יורה דעה הלכות שחיטה סימן כד [לו] סוכה כ, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ב (סי' רנג-רסו) רסג מי ומי המדליקין ואם טעו ביום המעונן סוכה כ, ב
- אגרות קודש כרך כז ט'תתקצה ע"ז יג, א
- לקוטי שיחות כרך כה ויצא שיחה ב מאותו ספר ע"ז יג, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, שבת הגדול, י"ב ניסן, ה'תשכ"ז ע"ז יג, א
- שולחן ערוך חושן משפט הלכות עוברי דרכים וצער בעלי חיים דיני עוברי דרכים וצער בעלי חיים ד ע"ז יג, ב
- שו"ת תורת שלום שונות סימן א ע"ז דף י"ג ע"א
- שו"ת תורת שלום שונות סימן ב ע"ז יג, א

