1280
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ב. אחד הענינים שהיו בהנס דפורים מתיהדים כי נפל פחד היהודים עליהם. מסופר במגילה, ורבים מעמי הארץ
דפורים,
לדבר זה, כמו לשארי הדברים זכו, אחרי שעמדו כולם, מנער ועד
בידיעה
זקן טף ונשים (טף כפשוטו וגם טף ובאמונה) משך שנה שלימה (לא רק
בעסקם
בר"ה ויו"כ כ"א גם בימי החול, וגם בעובדין דחול), בתנועה דמס"נ,
היהודים.
ועי"ז זכו אשר גם על ע"ה נפל פחד
מהיהודים,
ולא רק כפשוטו שע"ה התיראו אלא גם כפירוש הרמ"א, בפירושו
היהודים,
מחיר יין, שמפרש דברי הפסוק פחד פחד היהודים הוא יראת הוי',
פחד
שבכל יהודי יש יראת ופחד הוי', הנה פחד בבחי' מקיף כ"א אז עס האט זה נפל גם על עמי הארץ. ולא רק
דורכגענומען
עד שהתיהדו.
הסיפורים
ג. כל סיפורי התורה, וכן גם שבמגילת אסתר הנקראת בשם ספר2 הוראות
וצריכה שרטוט כמו ספר תורה, הם
ההוראה מהנ"ל הוא:
הבחינה על מס"נ (אשר צריך להיות
נצחיות. מס"נ עד בכל מאדך, בכל מדה, שכולל
נפשך)
גם אלמלי נגדוה, שהוא למעלה מבכל פחד היהודים, הוא יראת ה', נופל גם על כ"א שפועל גם שינוי בפנימיות.
אז ער איז א מס"נ איד, הוא כאשר הענינים שבסביבתו, ולא רק פחד מקיף,
איתא
ד. בפרטיות יותר ענין ע"ה הוא: בתניא פמ"ט ובנו בחרת מכל עם בחומריותו
ולשון הוא הגוף החומרי הנדמה גוף היהודי שוה לגופי או"ה, כי אם לגופי או"ה. (הטעם מפני מה באמת
יתראה
חילוק בעיני בשר, אז לא יהי' ענין
ענין
הבחירה, ולכן נדמה כו' בכדי שיהי' הבחירה למטה, ששרשה מהבחירה
הבחירה
שלמעלה, ובנו בחרת, שגם היא – שלמעלה – היא דוקא כאשר נדמה
דוקא).
לגופי או"ה, דירת עצמותו בעוה"ז
הוא ובחירתו אחד. וא"כ הרי בגוף היהודי נמצא עצמו"ה. מטעם זה פקו"נ
בפקו
דוחה כל התורה, אף אשר הכוונה "נ הוא סכנת הגוף, לפי שגם הגוף
משרש
הישראלי מושרש בהעצמות למעלה
מאחר אשר גוף היהודי שוה, לעיני היהודי הם אותם הצרכים של גופי או"
התורה3. בשר, לגופי או"ה, הרי גם צרכי הגוף ה, אכילה שתי' וכו'. והם עמי הארץ
הערות
- 2. ראה תו"א בהוספות קיט, א. קכד, א.
- 3. ראה ב"ר פ"א, ד. מח' של ישראל קדמה כו' שאחר כ"ו דורות ישראל עתידין כו'. (משיחת פורים תשח"י)
בראשית רבה א׳:ד׳ - הטקסט מספריא
בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים, שִׁשָּׁה דְבָרִים קָדְמוּ לִבְרִיאַת הָעוֹלָם, יֵשׁ מֵהֶן שֶׁנִּבְרְאוּ, וְיֵשׁ מֵהֶן שֶׁעָלוּ בַּמַּחֲשָׁבָה לְהִבָּרְאוֹת. הַתּוֹרָה וְהַכִּסֵּא הַכָּבוֹד, נִבְרְאוּ. תּוֹרָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח, כב): ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ. כִּסֵּא הַכָּבוֹד מִנַּיִן, דִּכְתִיב (תהלים צג, ב): נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז וגו'. הָאָבוֹת וְיִשְׂרָאֵל וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וּשְׁמוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, עָלוּ בַּמַּחֲשָׁבָה לְהִבָּרְאוֹת, הָאָבוֹת מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ט, י): כַּעֲנָבִים בַּמִּדְבָּר וגו'. יִשְׂרָאֵל מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עד, ב): זְכֹר עֲדָתְךָ קָנִיתָ קֶדֶם. בֵּית הַמִּקְדָּשׁ מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה יז, יב): כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן וגו'. שְׁמוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עב, יז): יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם וגו'. רַבִּי אַהֲבָה בְּרַבִּי זְעִירָא אָמַר אַף הַתְּשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צ, ב): בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ, וְאוֹתָהּ הַשָּׁעָה תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא וגו', אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ אֵיזֶה מֵהֶם קֹדֶם, אִם הַתּוֹרָה קָדְמָה לְכִסֵּא הַכָּבוֹד וְאִם כִּסֵּא הַכָּבוֹד קֹדֶם לַתּוֹרָה, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא הַתּוֹרָה קָדְמָה לְכִסֵּא הַכָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח, כב): ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ וגו', קוֹדֵם לְאוֹתוֹ שֶׁכָּתוּב בּוֹ (תהלים צג, ב): נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז. רַבִּי הוּנָא וְרַבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַבִּי יִצְחָק אָמְרוּ, מַחְשַׁבְתָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל קָדְמָה לְכָל דָּבָר, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה נָשׂוּי לְמַטְרוֹנָה אַחַת, וְלֹא הָיָה לוֹ מִמֶּנָּה בֵּן, פַּעַם אַחַת נִמְצָא הַמֶּלֶךְ עוֹבֵר בַּשּׁוּק, אָמַר טְלוּ מִילָנִין וְקַלְמִין זוֹ לִבְנִי, וְהָיוּ הַכֹּל אוֹמְרִין, בֵּן אֵין לוֹ וְהוּא אוֹמֵר טְלוּ מִילָנִין וְקַלְמִין זוֹ לִבְנִי, חָזְרוּ וְאָמְרוּ הַמֶּלֶךְ אַסְטְרוֹלוֹגוּס גָּדוֹל הוּא, אִלּוּלֵי שֶׁצָּפָה הַמֶּלֶךְ שֶׁהוּא עָתִיד לְהַעֲמִיד מִמֶּנָּה בֵּן לֹא הָיָה אוֹמֵר טְלוּ מִילָנִין וְקַלְמִין לִבְנִי. כָּךְ אִלּוּלֵי שֶׁצָּפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאַחַר עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה דּוֹרוֹת יִשְׂרָאֵל עֲתִידִין לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, לֹא הָיָה כּוֹתֵב בַּתּוֹרָה צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. אָמַר רַבִּי בַּנָאי, הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ לֹא נִבְרָא אֶלָּא בִּזְכוּת הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ג, יט): ה' בְּחָכְמָה יָסַד אֶרֶץ וגו'. רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר בִּזְכוּת משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, כא): וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ. רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב מַתְנָה אָמַר, בִּזְכוּת שְׁלשָׁה דְּבָרִים נִבְרָא הָעוֹלָם, בִּזְכוּת חַלָּה, וּבִזְכוּת מַעַשְׂרוֹת, וּבִזְכוּת בִּכּוּרִים, וּמַה טַּעַם, בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים, וְאֵין רֵאשִׁית אֶלָא חַלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טו, כ): רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵיכֶם, אֵין רֵאשִׁית אֶלָּא מַעַשְׂרוֹת, הֵיךְ דְּאַתְּ אָמַר (דברים יח, ד): רֵאשִׁית דְּגָנְךָ, וְאֵין רֵאשִׁית אֶלָּא בִּכּוּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כג, יט): רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ וגו'.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.