138

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

ד. "ואתה קדוש יושב" על ידי "תהלות ישראל"

לפי כל האמור לעיל יובן מדוע פירות השנה הרביעית – שהם קודש ונאכלין לפנים מן החומה – עדיין אינם המעלה הגבוהה ביותר, אלא דוקא פירות השנה החמישית18, הנאכלין בכל מקום ואפילו בטומאה19:

כאשר יהודי יודע, שאפילו הפירות שאינם "קודש", אף הם תלויים בברכת ה' (בראותו בעיני בשר את תוספת התבואה שמעניק לו הקדוש־ברוך־הוא), הרי הוא בודאי משבח את הקדוש־ברוך־הוא על כך20 – הרי הלל זה לה', הוא ה"תהלות ישראל", המביאות לידי "ואתה קדוש יושב", שהענין של "ואתה" – כשהכוונה לעצמותו יתברך21 – "קדוש" ומובדל, הוא "יושב" ויורד למטה לדירה בתחתונים.

הערות

  1. 18. להעיר מהא דנטע רבעי (שדינו כמעשר שני – קדושין נד, ב) אין לוקחים בכספו קדשי קדשים (מע"ש פ"ג מ"ב). ופשיטא שאין נלקחים להדברים דקדש הקדשים שבביהמ"ק – עיקר דירת הקב"ה בתחתונים (אחרי טז, ב ובפרש"י שם. תניא פנ"ג (וראה טושו"ע או"ח סצ"ד). ובכ"מ).
  2. 19. ולא רק שהפירות דשנה החמישית יש בהם מעלה מיוחדת, אלא שזהו גם התכלית של הפירות דשנה הרביעית, ומבלעדם – חסר בה"הילולים לה'", וע"ד שנתבאר בהערה 17. אלא שמ"מ צ"ל תחלה העבודה ד"בשנה הרביעית" – כי באם יתחיל מיד באכילת פירות של הדיוט כו', הרי עלול הוא ש(הגם שרואה הוספת התבואה, מ"מ) לא יודה על זה לה' כו'. ובדוגמת (משיחת ש"פ קדושים תשכ"ה) מה שאסור לאכול קודם התפלה (ראה לקו"ת צו ח, רע"א. ובכ"מ).
  3. 20. ומכ"ש מהחיוב לברך להקב"ה על בורא .. חסרונן (ראה טור וב"י (שו"ע אדה"ז) באו"ח ס' רז). ולהעיר ממרז"ל דעל כל נשימה ונשימה שאדם נושם צריך אדם לקלס לבורא (ב"ר פי"ד, ט).
  4. 21. ראה ד"ה תפלין דמארי עלמא תרנ"ג קרוב לסופו. חכמות בחוץ תרונה תרצ"ד (בסה"מ קונטרסים ח"ב) פ"ב. ובכ"מ.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 5 עמודים.

  1. אגרות קודש כרך ג תקמז קידושין נד, א
  2. לקוטי שיחות כרך ט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יב מאותו ספר קידושין נד, א
  3. תורת מנחם מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט (מאמר ב), ה'תשח"י קדושין נד, א
  4. תורת מנחם ש"פ קדושים, ו' אייר (מאמר א), ה'תשכ"ה קדושין נד, ב
  5. תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשל"ב קידושין נד, סע"ב